ובכן, הביטו במונית השירות שבתמונה ותגידו: האם זה דגל פלסטין? הוא אדום-ירוק-שחור-לבן, כך שיתכן והתשובה היא כן. הוא גם אבטיח, אז כנראה שהתשובה היא לא. מצד שלישי, כתוב באנגלית "זה לא דגל פלסטין", כך שאולי זו הטעיה ויש לקוות שכוחות המודיעין חוקרים את הנושא. החל מהבוקר נפרס על מוניות השירות בתל אביב והסביבה קמפיין שילוט של תנועת "זזים – קהילה פועלת" במחאה נגד הצעת החוק הדרקוני לאיסור הנפת דגל פלסטין ונגד האלימות המשטרתית כלפי אזרחיות ומפגינים שהניפו אותו בשבועות האחרונים.

בשבוע שעבר במצעד הגאווה בחיפה, שוטרים היכו ועצרו צעירה ונער טרנסג'נדר בן 16 רק כי נשאו דגל פלסטין לצד דגל הגאווה. גם באירועים דומים סביב אירועי יום הנכבה באוניברסיטאות וברחוב בוצעו החרמות רכוש, מעצרים והתנכלויות. הממשלה כבר דורשת מהאוניברסיטאות להלשין על שימוש בדגל וחברות שילוט ואוטובוסים פשוט מסרבות להעלות מסרים שנויים במחלוקת.

על רקע זה ועם התחדשות המהלכים לקידום חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית שנועדו לפגוע בחברה האזרחית, בחופש הביטוי ובזכויות האדם, יצאה תנועת ״זזים – קהילה פועלת״ בקמפיין שילוט נרחב על מוניות שירות בתל אביב והערים השכנות, שיימשך כשבוע. הקמפיין נועד להגחיך את הרדיפה השלטונית חסרת התוחלת אחרי סמלים ודגלים ומצד שני להמחיש את הסכנה הממשית לחופש הביטוי ולמחאה בדרך של התנגדות יצירתית. "למרות שהחוק האנטי-דמוקרטי שאוסר על הנפת דגל פלסטין טרם אושר, משטרת בן-גביר כבר אוכפת אותו באלימות", אמרה אמל סעד, קמפיינרית בתנועה. "החוק אינו שונה משאר חוקי ההפיכה המשטרית, והוא פוגע אנושות בחופש הביטוי והמחאה. לא ניתן שיסתמו לנו את הפה ולכן מצאנו את הדרך היצירתית הזו להנכיח את דגל פלסטין ברחובות".

מנכ״לית תנועת זזים – קהילה פועלת, רלוקה גנאה, מסרה: "האלימות המשטרתית כלפי נער טרנסג'נדר שהניף את דגל פלסטין לצד דגל הגאווה והוצג באופן פוגעני בהודעת המשטרה בנושא, מחרידה אבל לא מפתיעה כשמדובר במשטרת בן-גביר, שדעותיו על ערבים ועל הקהילה הגאה ידועות. התנגדות אזרחית במשטרים לא דמוקרטיים נעזרת תמיד בהומור וביצירתיות. כשחברות שילוט ואוטובוסים מסרבות לפרסם שלטים שנויים במחלוקת ואזרחים סופגים אלימות משטרתית על הנפת סמל – אנחנו כבר שם. המסר שלנו לממשלה ברור: תמיד נמצא את הדרך לעקוף כל איסור מופרך ולא נפסיק להיאבק על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה – בין אם מדובר בדגל הגאווה ובין אם בדגל פלסטין".

• הבועה
• מוניות שירות
• פלסטין
• כיבוש
• חופש הביטוי

מסעדות אסיאתיות, בלקניות וים תיכוניות יש בתל אביב למכביר. המטבח הפלסטיני, למרות קרבתו, למרות הרלוונטיות שלו ולמרות הפופולריות הגואה שלו באזורי הגליל, נותר עמוק מתחת לרדאר העירוני, מן הסתם באדיבות ממשלות הימין לדורותיהן והשנאה המטופחת לכל מה שמגיע מהשטחים הכבושים. אבל נציגות מעניינת לקולינריה העשירה שמעבר לקו הירוק נוחתת בעיר בלוקיישן מפתיע – סניף Loveat דיזנגוף. כן, אנחנו מדברות על בית הקפה. כן, זה שבצפון דיזנגוף. כן, השף הצעיר וואליד בכרי, יליד חברון, מבשל שם עכשיו אוכל שלמד מנשות המשפחה ומחבר אותו למה שקורה כאן ועכשיו.

המהלך המפתיע מתרחש בלאביט דיזינגוף בעקבות רצון לשנות מעט את אופיו של בית הקפה בערב ולהגביר את תנועת הלקוחות. השפים איציק ברבי ומנה שטרום והבעלים טל בודנשטיין שמו לב לטבח הצעיר (22) והחליטו לתת לו הזדמנות לזרוח. "וואליד התחיל אצלנו לפני למעלה מארבע שנים כעובד כללי ותוך כמה ימים הבנו שיש פה יהלום לא מלוטש", אומר בודנשטיין. "המפגש הקולינרי איתו התחיל באופן ספונטני ובארוחות ערב לאחר צום הרמדאן כולנו היינו ממתינים בקוצר רוח שוואליד יוציא לנו את המגשים המהפנטים שלו מהתנור. מתוך ההבנה הזו התחלנו לתת לו יד חופשית במטבח".

וכך, מדי יום היה בכרי מוסיף את טביעת האצבע הייחודית שלו למנות שהוגשו לצוות וסלט קצוץ שהכין כבר זכה לכותרת "סלט וואליד". כעת כאמור מושק בלאביט תפריט "לילות וואליד", שמפגיש את מזרח ירושלים וחברון עם תל אביב והגישה הבריאותנית של המקום. "בחרתי לשלב בין אוכל ערבי ואוכל תל אביבי ולהכין אוכל קצת שונה מהמקור. מנות שאפשר לשתות ליד כוס יין בערב", מסביר בכרי ומצביע על צלחת במיה חלוטה עם יוגורט כבשים. "תבשיל במיה מסורתי פחות מתאים לקיץ. במקום זאת לקחתי במיה רגילה ובמיה הודית, חלטתי והקפצתי כדי ליצור במיה משודרגת ומעניינת יותר".

את חומרי הגלם המסורתיים הוא מביא מהכפרים (למשל עשבי תיבול מליקוטים ואבן יוגורט שאבא של חבר מכין עבורו). בתפריט תמצאו קובה נייה עם יוגורט וכרוב סגול, מסאח'ן ירקות טבעוני עם טחינה ויוגורט, חומוס קלאמרי וסלט אבטיח ופאקוס, מנות המשקפות גם הן את הפיוז'ן הפלסטיני-תל אביבי (74-44 ש"ח). "וואליד הוא מענטש אמיתי", מסכם בודנשטיין. "עשרות לקוחות שלנו באים לראות אותו חותך, מכין, מתבל ומגיש עם חיוך אין סופי ואהבה גדולה. יחי השלום". ואם יש לשלום איזשהו סיכוי, כנראה שהוא טמון בצלחת.
דיזינגוף 232, מיום ראשון (18.6), 18:00-23:00

• אוכלים שותים
• לאביט
• פלסטין
• אוכל ערבי

בריכת הסולטן, מדשאות הסינמטק וחוצות היוצר הירושלמיים הם כולם אתרי תרבות ישראליים מרכזיים שנחקקו בתודעת כולנו כגיא בן הינום. מחשבה על הופעה בגיא בן הינום נקשרת מיד למרחב הזה ובצדק. אז למה מאות ישראלים יצאו נגד הופעה שמארגן הזאפה בגיא בן הינום? מפני שגיא בן הינום ממשיך מזרחה ומשתרע עד סילואן, וההופעות המדוברות נמצאות במרחב אחר לגמרי.

גיא בן הינום בחלקו המזרחי רחוק שנות אור מכל מה שהזאפה מייצג. זהו המרחב שבין סילואן לאבו תור. החצר האחורית והשטח הירוק של תושבי שתי השכונות. מרחב חקלאי שזור עצי זית עתיקים, חלקם בני מאות שנים, שמהווים חלק אינטגרלי מנוף הקדומים המפורסם של הגיא. הפלסטינים מטפלים בהם וכמובן גם מוסקים. בעמק הזה יוצאים ילדי השכונות לשחק, להעיף עפיפונים, לרכב על אופניים. משפחות פלסטיניות יוצאות כאן לבילוי משפחתי בחיק הטבע.

אלא שבשנתיים האחרונות, בחסות רשות הטבע והגנים, החלה עמותת אלע"ד – אותה עמותה שביד אחת קונה בתים מפלסטינים בסילואן כדי ליישב בהם יהודים ובידה השנייה מתחזקת את האתר הארכיאולוגי עיר דוד שבסילואן – להפעיל פרויקט תיירותי התנחלותי שחולש על כל חלקו המזרחי של הגיא.

הפרויקט שינה את האיזור באופן דרמטי. מרכז מבקרים מגודר הוקם בליבו של הגיא והשטח שהיה נגיש לכולם הפך לפחות נגיש. במסגרת הפרויקט החלו עבודות בחלקות אותן מעבדים הפלסטינים עשרות שנים, רק אז גילו שהחלקות הועברו לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בחלקות אחרות נעשה שימוש בצווים עירוניים אחרים שמאפשרים לבנות טרסות ולסלול שבילים, אבל לא, לא לפלסטינים.

אם תקראו את ההזמנה באתר הזאפה המזמינה אתכם לערב קסום בטבע האורבני של ירושלים בגיא בן הינום, לא תמצאו דבר מכל זה. כאשר את או אתה מגיעים להופעה במתחם של אלע"ד בגיא בן הינום, אתם הופכים לחלק משינוי אופיו של המרחב הפלסטיני. עמותת אלע"ד ומטרותיה מוכרות וידועות. העובדה שהמדינה וזרועותיה עומדות מאחוריה ומסייעות לה גם היא ידועה. אבל האם הזאפה רואה עצמו חלק מאותו מפעל? האם הוא מוכן לתת לגיטימציה לפרויקט הזה ואגב כך להביא גם אתכם להיות שותפים פעילים?

לפני כשבועיים הופיע במקום מוש בן ארי ושבוע אחריו מארק אליהו. שני האמנים קיבלו פניות ממאות ישראלים וירושלמים לא להגיע למקום ולפגוע במרקם החיים הירושלמי. נניח שאותם אמנים לא ידעו מה נעשה בגיא. בזאפה כבר לא יכולים להגיד לא ידענו.

לפני כשלוש שנים שיתף כבר הזאפה פעולה עם עמותת אלע"ד. בעקבות קמפיין ציבורי דומה ביטלו אז האמנים ארקדי דוכין ודני רובס את הופעתם בבית בגיא – אולם אירועים אחר של העמותה בגיא הנמצא עשרות מטרים בודדים מהמתחם החדש. שני האמנים הסבירו כי אינם רוצים להיות חלק מהויכוח הפוליטי. נראה שהזאפה לא למד דבר ושוב הוא מזמין אמנים – ואתכם – להשתתף בפרוייקט הפוליטי של אלע"ד שמטרתו לדחוק את הפלסטינים מהאיזור.

זכותם של אמנים להופיע היכן שהם רוצים, אבל גם להם וגם לזאפה יש חובה ואחריות כלפי הקהל שלהם. בעוד שאביב גפן הלך לבית אל בראש מורם ובצורה מודעת להופיע בפני המתנחלים, הקהל שיגיע להופעה של עברי לידר בגיא בן הינום לא יודע לאן הוא הולך. סביר להניח שהתל אביבים שיעשו דרכם להופעה מאה מטר מסילואן כלל אינם מודעים לכך, ולו היו יודעים כנראה שחלקם הגדול היה מוותר על התענוג המפוקפק לסייע לאלע"ד.

במוצאי שבת תתקיים הפגנה מול מידטאון זאפה בתל אביב. רבים כבר הודיעו שיגיעו ויאמרו לזאפה לא לתת במה לאלע"ד – שוב. מי שמעוניין להיות חלק ממפעל פוליטי צריך להבין שלקהל יש עמדה משלו. זה נכון גם לאמנים וגם לזאפה.

>> רז הנדלר הוא סופר ותושב אבו תור. ההפגנה תתקיים במוצ"ש, 21:15, מחוץ למועדון זאפה מידטאון, דרך בגין 144.פרטים נוספים כאן

>> אסף מור סמנכ"ל השיווק והמכירות בקבוצת זאפה מסר בתגובה: "קבוצת זאפה מגנה כל ניסיון לקשור ולחבר בין הפקת המופעים בירושלים לבין ויכוח פוליטי כזה או אחר. חשוב לציין כי המופעים מתקיימים בשטחי רשות הטבע והגנים. צר לנו כי גורמים פוליטים מנסים לקשור את קבוצת זאפה והמופעים להתארגנות ולאג'נדה פוליטית, בעוד שלזאפה אין כל קשר לכך. כל שנוכל לומר הוא שהוזמנו באהבה לעשות שמח והמופעים יתקיימו באהבה ובכבוד רב לקהלים השונים והמגוונים".

• טור דעה
• הבועה
• זאפה
• מועדון הזאפה
• פלסטין
• מתנחלים