Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ערב בלי חדשות: הטיפול הפסיכולוגי שכולנו זקוקים לו חזר
טפל בנו. "פרייז'ר". צילום: יח"צ פרמאונט
כולנו הכרנו את שמו בבר, ואז זרקנו סלט וביצים מקושקשות עם משפחתו בסיאטל, אבל לקח כמעט עשרים שנה עד שהפסיכולוג הטלוויזיוני האהוב על כולנו (לפני אסי דיין) חזר לטלוויזיה. אם יש סיטקום שהגיע זמנו לקאמבק, זה בדיוק הסיטקום הזה
קלסי גראמר לבש לראשונה את דמותו של פרייז'ר, פסיכולוג אינלקטואל חרדתי ורודף נשים, אי אז באמצע האייטיז, אז נכנס לבר של "חופשי על הבר", ולא יצא משם עד שהסיטקום המצליח ירד ב-1993. הבר אמנם נסגר, אבל עבור גראמר זו היתה רק ההתחלה – NBC לא יכלו לוותר ככה סתם על הלהיט הכי גדול שלהם, לכן יצרו ספין-אוף בכיכובו של הפסיכולוג השתיין, שהפעם יתמקד בחייו בסיאטל ובמשפחתו המוזרה.
"פרייז'ר" הפך להיות הספין-אוף המצליח בהיסטוריה (לפחות דאז), עם 11 עונות, 37 פרסי אמי (שיא עבור קומדיה), ותג מחיר חסר תקדים עבור שחקן טלוויזיוני – 1.6 מיליון לפרק עבור גראמר. עם סיומה, גראמר לא היה צריך לשחק יותר לעולם, סוף טוב הכל טוב. סתם נו, מה נראה לכם? האיש חתום על יותר הסכמי גירושין מדונלד טראמפ. וחוץ מזה, לא בטוח שהכסף מדבר, כי פרייז'ר מלווה את גראמר כבר 40 שנה, ככה שזה רק הגיוני שבעידן הסטרימינג מישהו יעשה מהלהיט הישן משהו. ורק הגיוני שגראמר ירצה לחזור לתפקיד שבנה לו קריירה.
לכן הריבוט של "פרייז'ר" מעניין – כי ספק אם השחקן המוערך קלסי גראמר (ובחיינו שבצדק) יבחר לטמא את תפקיד חייו בביקור סתמי, ונראה שבהחלט יש סיפור שמצדיק את הקאמבק. הסדרה החדשה מציגה את פרייז'ר קריין בחלק שונה לחלוטין של חייו: לאחר שאביו מרטין נפטר, פרייז'ר מחליט שהגיע הזמן שיתקרב לבנו פרדי, שעכשיו הוא בכלל כבאי מבוסטון. בהתחשב בכך שהסדרה הראשונה עסקה בפער שבין מרטין השוטר לפרייז'ר הפסיכולוג האליטיסט, נחמד לראות ששמרו על מתח תרבותי-בין-דורי. ונחמד לחזור לפסיכולוג הטלוויזיוני האהוב עלינו. "פרייז'ר", עכשיו ב-yes VOD
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
למצוא את הסנטר: 80 אנשי מקצוע עוזרים לכם להתמודד עם הכאב
זה בדיוק מה שהיינו צריכים, מתחם הנפש והגוף החדש בסנטר. צילום: אלכס קפלן
בדיזנגוף סנטר נפתחו מגוון מקומות לסיוע לאזרחים, אבל זה אחד שאתם חייבים להכיר - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים הוליסטיים ואנשי מקצוע נוספים מחכים לכם בסנטר כדי לשוחח, לעבד ולעזור לכל מי שמעוניין לפרוק את מה שעובר עליו. ועובר עלינו המון
עוד יוזמה מרגשת שנכנסת אל ליבנו ומשקיטה שם את החרדה: בדיזינגוף סנטר נפתח מתחם שיח חופשי ושחרור מחרדות לטובת הציבור הרחב, הפועל על ידי עשרות אנשי מקצוע מנוסים, וללא תשלום כמובן. אם אתם צריכים לשוחח, לפרוק מהלב או סתם להרגיש שאתם לא לבד – זה המקום שיכול לסייע עבורכם.
במסגרת היוזמות למען חיזוק העורף, הדיזנגוף סנטר מפעיל את מרכז השיח החופשי לצורך שחרור חרדות וחששות. המרחב הבטוח הזה מציע לכל אדם בגילאי 18 ומעלה שנמצא בכל סוג של חרדה או מצוקה, להגיע ולפרוק את אשר על ליבו ללא תשלום. במקום מחכים לכם למעלה מ-80 פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים הוליסטיים ואנשי מקצוע נוספים שיקבלו את פני הבאים, ויזמינו את המבקרים לשיחות של אחד על אחד בישיבה מרחב או בהליכה רגלית בתוך הסנטר.
המטרה היא לאפשר לכל אחד לפרוק את תחושותיו האישיות, לשתף במה שעובר עליו ואם צריך, לקבל הפניות למרכזים הטיפוליים הנדרשים. המתחם מעוצב עם פינות ישיבה של ספות וכריות רביצה נוחות, כך שממש אפשר לשרוף יום בדיבורים על הרגשות שלנו, וזה כנראה הדבר הבריא ביותר שאתם יכולים לעשות. המרכז פרוש על פני 250 מ"ר, והוא ממוקם במרחב המוגן שנמצא בקומה מינוס 1 בדיזנגוף סנטר – כך שגם אם תהיה אזעקה, אתם והחרדות שלכם מוגנים.
מחכים לכם במרחב המוגן של הלב. צילום: אלכס קפלן
המרחב פועל בהובלתו המקצועית של עו"ס אלון סגל – פסיכותרפיסט מנוסה ובעל תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, קב"ן במילואים ויוצא סיירת צנחנים. סגל מסביר את הצורך: "המלחמה מעלה אצל כולנו תחושות ורגשות לא פשוטים, אנחנו מזמינים אתכם לכוס קפה ולשיחה, כדי שלא תישארו עם זה לבד. זה הזמן לצאת מהבית וצריכת יתר של חדשות, כולם, ללא יוצא מן הכלל, מוזמנים לשתף במתחולל בתוכם, במרחב נעים, מוגן ובטוח". זה יוזמה נהדרת, אבל חשוב להדגיש שהשיחות שיתקיימו במקום אינן מהוות טיפול או תחליף לטיפול – במידת הצורך, מי שזקוק לכך יופנו לגורמי המקצוע הרלוונטיים עבורם.
מרכז שיח חופשי לשחרור מחרדות פועל ללא תשלום בקומה מינוס 1 בדיזנגוף סנטר, הכניסה משער 7. שעות פעילות: א'-ה': 10:00-19:00, ימי שישי: 10:00-13:00.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"המטופל" בוחנת את גבולות הטיפול הפסיכולוגי, ואז חוצה אותם
בטיפול במשרד. "The Patient". צילום יח"צ
דרמה קצרצרה עם קצב של קומדיה, שחקן קומי עצום שחוזר לעוד תפקיד דרמטי ובסיס מותח זה כל מה שצריך בשביל ליצור חתיכה קטנה מצ'יזבט שעושה חשק לעוד. "המטופל" של FX, אחת מהסדרות המדוברות של הרגע, מצדיקה את ההייפ
הרבה מוסכמות טלוויזיוניות התערערו בשנים האחרונות, אחת מהן היא סטנדרט אורך הפרקים. פעם זה היה קל – פרק של דרמה נמשך בין 40 דקות לשעה וקומדיות לא עוברות את החצי שעה. כמובן שיש פה ושם יוצאים מין הכלל, אבל זה מה שהתרגלו לקבל. ובכן, זה כבר לא ממש ככה, בין היתר בגלל שהגבול בין דרמה וקומדיה מעורער מאי פעם. "המטופל", מיני סדרה חדשה מבית FX והולו (שתגיע בהמשך גם לדיסני פלוס בישראל), לגמרי זורקת את הכלל הזה מהחלון. למרות שסטיב קארל מככב בה וכל פרק שלה נמשך לא הרבה יותר מ-22 דקות, כנראה שלא תמצאו את עצמכם צוחקים בקול רם מהצפייה בה. זו דרמה קודרת שהיא גם מותחן פסיכולוגי קריר ואפל.
https://www.youtube.com/watch?v=LpmMxXfBn-Y
המטופל מהכותרת הוא סם, צעיר מבולבל ואומלל שמתקשה עם בעיה קטנה – הוא לא מצליח להפסיק לרצוח אנשים. על פני השטח הוא בחור רגיל למראה עם עבודה קבועה ובית נחמד, אבל בשעות הפנאי הוא נאבק ביצרים אפלים ובטראומות עבר כאלה ואחרות שהפכו אותו לרוצח סדרתי. הפסיכולוג שלו, אלן, מגלה את סודו במהלך סשן עם תנאים לא אידאליים. כלומר, כשהוא כבול בשלשלאות לאחר שסם חטף אותו ונעל אותו במרתף ביתו.
זה בסיס מותח ודרמטי לסיפור, בטח כשמוסיפים לעניין גם את החיים הפרטיים של אלן, אלמן בודד שמתמודד גם עם החזרה בתשובה של בנו. ועדיין, גם בלי ההגדרה "קומדיה" יש בסיפור הזה משהו קצת מצחיק. ההומור מגיע בעיקר מדמותו של סם, שנותן טוויסט פסיכוטי מסוים לשיח הטיפולי – הוא לא חטף את אלן כדי להתנקם בו או לפגוע בו, הוא פשוט רוצה טיפול יעיל יותר. הוא לא מצליח להשתחרר ולהיחשף באמת בתוך הקליניקה, אז הוא יצר לעצמו תנאים נוחים יותר. ומה זה כבר חטיפה קטנה בין חברים.
כשחושבים על פסיכולוגים בטלוויזיה אחד השמות הראשונים שקופצים לראש הוא זה של ד"ר מלפי, המטפלת של טוני סופרנו. "המטופל" ממשיכה את הקו שהתחילו "בואו נדבר על זה" ו"הסופרנוס" והמשיכו "מיינדהאנטר" והמוני תכני פשע אמיתי. הרעיון הוא שאם כולם מתמודדים עם שיט וצריכים עזרה, פושעים אמורים להיות מצולקים נפשית על כמה וכמה. זה לא רק הרצון המציצני להבין איך פועל המוח של אדם "רע" – יהיה זה רוצח פסיכופט או מאפיונר – אלא גם שאלה על גבולות הטיפול הפסיכולוגי בכלל. האם אפשר "לתקן" או לפחות לעזור לאדם שחוצה את הגבול החברתי האולטימטיבי? האם בכלל צריך? ומה "תיקון" כזה בכלל כולל, חזרה למוטב? או רק ניקוי של המצפון?
שני הפרקים הראשונים של "המטופל", מתוך עשרה מתוכננים, לוחצים חזק על אלמנט המתח. הם מלחיצים, מסקרנים ואפילו כיפים, כנראה בגלל המבנה הקצר שהופך כל פרק לחתיכה קטנה מצ'יזבט. בגלל שהסיפור כולו מתרחש בתוך מרתף הבית של סם, רגעי הדרמה הם פלאשבקים והרחבות קטנות שעוזרות להבין את הסיטואציה ואת המהלכים שאלן בוחר לעשות. קטעי הדרמה הרבה יותר כבדים מהאווירה המלחיצה אך משועשעת בסצנות המשותפות של סם ואלן, אז התמצות שלהם לכדי סיפור קטן פה ושם עוזר לשמור על קצב נכון וטון שלא מזגזג יותר מדי.
https://www.youtube.com/watch?v=sL4ckaFyRaU
הנכס האמיתי שגורם לסדרה לעבוד הוא הליהוק של שני השחקנים הראשיים – קארל בתפקיד הפסיכולוג ודונל גליסון בתור הפציינט. קארל כבר הוכיח בעבר שהוא לא רק קומיקאי ("מכונת הכסף", "פוקסקאצ'ר" ו"תוכנית הבוקר" הן כמה דוגמאות), וכאן הוא מתחייב לחלוטין לתפקיד הפסיכולוג השבור שעוזר לאחרים כפי שהוא לא מצליח לעזור לעצמו.
גליסון הוא שחקן פעיל מאוד שאמנם עוד לא הפך לכוכב מהשורה הראשונה, אבל מצליח לשדרג כל יצירה שזוכה בו (כן, אפילו בתפקיד הקטן וכפוי הטובה שלו ב"מלחמת הכוכבים"). בתור סם הרוצח הוא פשוט מבריק וצולח את המשימה הקשוחה שהסדרה מבוססת עליה – להיות מפחיד אבל גם חביב, מעורר רחמים ואפילו הזדהות. המסכנות שלו לא סותרת את הסכנה שבו, והדיסוננס בין שני הצדדים רק מוסיף לו קריפיות מבורכת.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
במקום להמתין חודשים: קואפרטיב קהילתי מציע טיפולי נפש מוזלים
חברי הקואפרטיב. צילום: שקד גורן
העיר שלנו נהיית יותר קהילתית וכולם מרוויחים מזה: קואפרטיב 'איתקה' החדש שהוקם על ידי 7 מטפלים מנוסים נכנס לוואקום שכשלי הרפורמה בבריאות הנפש הותירו. טיפולים במחירים מוזלים, סודיות רפואית, זמינות והחלפת דעות בין אנשי המקצוע. ועדיין: בימי פוסט המגיפה כשהביקוש לטיפול רק עולה, גם המדינה חייבת להשלים פערים
שבעה חברים ואנשי מקצוע הקימו באחרונה קואופרטיב קהילתי בתחומי בריאות הנפש לאחר שקצו בקטסטרופה הקיימת בתחום. יכול להיות שיש דבר יותר תל אביבי מזה, אבל לא מצאנו אותו עדיין. עיתוי ההקמה מעניין וחשוב גם הוא: במהלך ימי המגיפה ולאחריה עלה הביקוש לשירותי בריאות הנפש באופן חד.
כדי להבין את המשמעות של קליניקה קהילתית כזאת צריך לגייס לרגע את מכונת הזמן ולחזור שש שנים אחורה – לכניסתה לתוקף של רפורמת בריאות הנפש, הגדולה ביותר שבוצעה כאן מאז חוק ביטוח הבריאות הממלכתי 1994, שהסדיר את זכותנו לקבל שירותי בריאות, הגדרת הכלול בסל הבריאות והעברת האחריות של מרבית השירותים לקופות החולים. הרפורמה של 94 השאירה את שירותי בריאות הנפש בחוץ, עניין לא פעוט שרפורמת 2015 שהובלה על ידי סגן השר דאז יעקב ליצמן, התעתדה לתקן.
הרפורמה החדשה העבירה את האחריות הביטוחית על טיפולי הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. מטרתה המוצהרת הייתה להנגיש את שירותי בריאות הנפש לציבור ולאחד את רפואות הנפש והגוף במקום אחד נגיש וזמין לכל אדם ואישה במדינה: דרך הקופות.
שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ. מבין הנושאים החשובים שיובאו לשולחנו
ובכן, אם בהנגשה התכוונו במשרד הבריאות לזמני המתנה של שישה עד 12 חודשים לקבלת תור ולהימנעות מקבלת טיפול מחשש לרישום בתיק הרפואי (כולן התנגדויות שעלו בקול רם לפני שבוצע המהלך והתקבלו בהתעלמות) – אז בהחלט אפשר להכריז שמדובר בהצלחה ענקית. בכל מדד אחר מדובר באחד הכישלונות הקולוסאלים והקריטיים של מערכת הבריאות והממשלה.
לדניאל מרקוביץ, עובד סוציאלי קליני שעובד בתחום בריאות הנפש בשירות הציבורי ולשישה מחבריו, נמאס מהתורים האינסופיים, מהזמן המועט המוקדש לכל מטופל ומכמות המפגשים המוגבלת שמעקרת את היכולת להעניק טיפול משמעותי. הם החליטו לפתוח קליניקה קהילתית שהפעם באמת תנגיש לציבור טיפולים נפשיים בעלות שניתן לעמוד בה.
"הכל התחיל כשחברים שלי היו זקוקים לטיפול ופשוט לא יכלו לעמוד במחירים של טיפול פסיכולוגי פרטי, שעומדים על 300-400 שקל לפגישה", אומר דניאל. "חברה פסיכולוגית ראתה אותי יום אחד ברחוב והעלתה את הרעיון של קליניקה קהילתית שבה ננגיש את עלות הטיפולים וגם את הגישה לטיפול עצמו. אחת הבעיות המשמעותיות ברפורמה היא עדיין הסטיגמה על טיפול נפשי, אנשים מפחדים מזה שיירשם להם בתיק הרפואי שהם פנו לטיפול פסיכולוגי, יש מקומות עבודה שדורשים תיק רפואי ואנשים פשוט נמנעים לקבל טיפול. אצלנו בקליניקה הטיפול פרטי, אבל המחירים דומים בהרבה לעלויות שהם ישלמו בקופות החולים ואנחנו גם לא מגבילים כמות טיפולים״.
אם פגישה אצל פסיכולוגית פרטית תעלה בממוצע 300-400 שקל לפגישה, ועלות פסיכולוגית באמצעות קופת החולים תעלה כ-142 שקל לטיפול – כך לפי נתוני משרד הבריאות, פגישה ב'איתקה – קואופרטיב מטפלים', הקליניקה שהקימו דניאל וחבריו, תעלה 200 שקלים לפגישה, עלות הקרובה בהרבה לזו שתקבלו בשירות הציבורי.
הקליניקה החדשה בשלבי הקמה. צילום: יובל רוזנר
למה קואופרטיב ולא קליניקה פרטית? "רצינו להקים מקום מפגש אמיתי לקהילה – גם עבורנו, המטפלים. להיות מטפל זה דבר מאוד בודד. אתה יושב לבד בקליניקה. רצינו פלטפורמה שתאפשר התייעצויות מקצועיות ולמידה משותפת. כשרק התחלנו לדבר על הקליניקה זה נראה כמו חלום למגירה שמפנטזים עליו. במשך כמעט שנה דיברנו על זה והרכבנו את הקבוצה שמונה כיום חמש נשים ושני גברים, פסיכולוגיות קליניות ועובדות סוציאליות קליניות. כולנו מגיעים מהשירות הציבורי, כולנו מתוסכלים מהמצב ומהמצוקה של המטופלים. מזה שאנשים פונים עם צורך דחוף ונאלצים להמתין שמונה חודשים לתור ואז גם מוגבלים במספר הטיפולים המסובסדים. הרי לוקח זמן לבנות אמון עם מטופל ולהגיע לנושאי הליבה ודווקא כשזה קורה הסבסוד נחתך ועלות הטיפול עולה. היה לנו חשוב גם ליצור מעטפת רב-סקטוריאלית, או בפשטות מגוון קולות טיפוליים, כל אחד מאתנו עובר התמחויות קליניות אחרות ואנחנו משלבים ידע ויכולות".
איך נראה התהליך אצלכם ולמה מטופל יכול לצפות? "אם תרימו טלפון ננהל שיחה ראשונית וננסה להבין מה העדפות שלכם – מטפל גבר או מטפלת אישה? באיזה שעות אתם פנויים? אחר כך תגיעו ונבצע תהליך ראשוני של שיחה ורקע כללי. אם משום מה אין התאמה בינך לבין המטפלת אפשר לעבור למטפלת אחרת. זה אחד מיתרונות הקואופרטיב".
איך אתם מצליחים לתחזק קליניקה כזאת תוך כדי העבודה בשירות הציבורי? "אנחנו לא מוותרים על השירות הציבורי כרגע ולא מוותרים על המטופלים שמחכים שם. אנחנו שבעה אנשים ונותנים מענה בקליניקה בבקרים שאנחנו לא עובדים בהם ואחרי הצהריים. הקליניקה נמצאת במרכז העיר ואנחנו מאמינים שיגיעו אליה אנשים אחרים, כאלו שלאו דווקא יגיעו לטיפול בשירות הציבורי". לפרטים נוספים על הקליניקה: 'איתקה – קואפרטיב מטפלים'
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
פרופסור קרלו שטרנגר, מאנשי הרוח הבולטים והאהובים בתל אביב של העשורים האחרונים ומבכירי הפסיכולוגים בישראל, הלך לעולמו ביום שישי ויובא למנוחות היום (שני) בשעה 12:00 בבית הקברותמנוחת עולם בנתניה.
Dear friends. Im heartbroken to announce the death of our beloved Carlo Strenger, in peace and without suffering,…
שטרנגר ז"ל היה דמות מוערכת ואף נערצת בחוגי הפסיכולוגיה האקדמיים, אך גם בסצנה הבוהמיינית-אינטלקטואלית שהתפתחה סביב מספר מוקדי בילוי בעיר, יחד עם רעייתו יוליה אלעד שטרנגר. הוא עלה לארץ משוויץ בגיל 20 לאחר שיצא בשאלה, סיים תוך שנים ספורות דוקטורט כפול בפסיכולוגיה ובפילוסופיה והפך לאוטוריטה אקדמית בתחום כבר בתחילת האלף.
בין הספרים שכתב התבלט במיוחד ספרו האחרון "אני, פרויקט מיתוג", שהתייחס בהרחבה אל משבר ההון התרבותי של בני דור האיקס ובני דור הוואי בעידן הרשתות החברתיות. פרופ' שטרנגר ז"ל הלך לעולמו ביום שישי האחרון, בגיל 61. יהי זכרו ברוך.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
