• Facebook
• Twitter
• Email

לפני 40 שנים, בינואר 1978, יצא בישראל אלבום הפאנק העברי הראשון.רמי פורטיסשהקליט אז את "פלונטר" היה שונה מאוד מרמי פורטיס של היום. זו הייתה תקופה אחרת, של אחרי מלחמת יום הכיפורים, שבה פורטיס "בילה" לא מעט מזמנו בתור חייל; של ישראל שהייתה פוריטנית בהרבה מהיום. גם ברוקנ'רול עוד שלטה רוח ארץ ישראל הישנה והטובה, עם השפעות של הביטלס ומוזיקה בריטית מתקדמת לכל היותר. רוקנ'רול של ממש, שלא לדבר על פאנק, לא היה כאן. במידה רבה, "פלונטר" הייתה יציאה מהחלל החיצון, ופורטיס היה לגמרי חייזר. בשבוע הבא (3.1) תקיים להקת קין והבל 90210 מופע מחווה מרובה אורחים בבארבי לציון 40 שנים לאלבום הקאלט.

>>רמי פורטיס ראה את העולם שמעבר וחזר עם מתנות. ריאיון

"הפעם הראשונה שבה שמעתי את האלבום הייתה בין גיל 15 ל-16", אומר יונתן השילוני, גיטריסט קין והבל 90210. "הגיטרות ב'פלונטר' הציתו את הדמיון והיוו השראה ענקית. ההופעה הזו שנקיים הייתה הזדמנות מדהימה ללמוד לעומק את המוזיקה ולהטמיע סופית דברים שלקחתי משם בצורה אינטואיטיבית, וזה רגע מרגש".

"אני זוכר שבפעם הראשונה שהקשבתי לזה הייתי בשוק", מספר שאול זאב לוריא, סולן ובסיסט הלהקה. "הגיטרות הרועמות והקול של פורטיס פשוט הכו בי. לא האמנתי שמישהו שר ככה, בכזה כאב, כל כך לא מתחנחן. ואז עוד לגלות שכל הקסם הזה הוקלט בשנת 1978? מאותו רגע פורטיס הפך אצלי להרבה מעבר לזמר, לגיבור תרבות".

מה החשיבות של פלונטר היום לתרבות בישראל? הוא קצת מנותק מהדברים האחרים שפורטיס עשה והשפיעו על הרוק הישראלי.

השילוני: "החשיבות הגדולה ביותר של 'פלונטר' היא רוח הפאנק שהוא הביא. היה כבר רוק בישראל אבל הוא היה מלא ברוח היפית ביטלסית. 'פלונטר' הביא את חוסר האסתטיקה ואת רוח המלחמה של הפאנק. מבחינה מוזיקלית זה עדיין יותר רוק מפאנק, אבל מבחינה אידיאולוגית ורוחנית זה אלבום פאנק לגמרי".

איתמר לויט (תופים): "אני חושב שזו אבן דרך בתרבות הישראלית, סוג של סטירה מצלצלת בלחי לתרבות הלהקות הצבאיות ושירי ארץ ישראל".

לוריא: "אני חושב שפלונטר היה כזו דקירה בבטן הרכה של מה ששידרו עד אז בישראל, שקשה היה להתעלם ממנו אחר כך ולכן רוח האלבום נוכחת בהמון אלבומי רוק ישראלי ואפשר לשמוע השפעות ישירות של פורטיס אצל מלא אמנים. הוא מנותק מדברים אחרים שפורטיס עשה, כן, אבל בעיני הוא האלבום שהכי מחובר אליו. כאן נחשף הכאב האמיתי של פורטיס, צעקתו של השונה, של הפריק, של זה שמאס בחברה שהולכת לשום מקום. פורטיס לוקח על עצמו אחריות להיות כאפה בומבסטית בשם אלוהים באלבום הזה.

"בשיר 'הדור הזה' הוא מבכה דור שהיה פטריוטי, שלחם בצה"ל, שנפל בכיפור, מאס בכיבוש ונבעט מכל המדרגות. איך הוא שר על זה לפני פאקינג ארבעים שנה! הוא מדבר על הדור שלו עצמו! ב'רד מעל מסך הטלוויזיה שלי' פורטיס ניבא את תרבות האינסטנט שרק הלכה וגדלה מאז. שלא לציין שירים כמו 'המוות אינו מחוסר עבודה', 'היא קלקלה את כולם' ו'דבש' האגדי, שירים שעד היום הם חצופים, גסים, בוטים ובעיקר מעולים בכל קנה מידה. לדעתי פורטיס הביא לתרבות שלנו צבעים מוטרפים ועזים ובעיקר מאוד שונים ממה שהיה מקובל והוא תמיד דבק בזה, בלחדש. הוא הכניס את השוליים לרוק ועם השנים ידע לקחת את אותה פורמולה ולהפוך אותה גם למיינסטרים. זה מצחיק כי מצד אחד פורטיס הביא לארץ את הפאנק רוק, ומצד שני הוא כתב כמה מהלהיטים הכי גדולים שאי פעם היו פה. בעיני זו גאונות".

איך נולדו שיתופי הפעולה והאירוחים בהופעה?

לוריא: "חיים רומנו שניגן גם את רוב הכלים באלבום הסכים מייד ואף הכריז שהוא משתתף בערב. אחרי זה פניתי לאמנים שאני יודע כמה האלבום הזה חשוב להם כמו אור אדרי, יהלי סובול, קוואמי, לילי פרנקו, אייל תלמודי, אביב מארק, RPS SURFERS, ג'נגו, הגרייט משין, להקת ראול, הילה רוח ועוד מלא אמנים שכולם פשוט רצו לעשות את זה. מוזיקאים מהשורה הראשונה, כל אחד בא, נותן את המחווה שלו לפורטיס, שר את השיר שהוא אוהב, נגנים שניגנו איתו נזכרים בו, ג'נגו מספר סיפורים על 'האחים פורטיס', חיים רומנו מספר לנו איך הם הסתבכו עם הטייפ באולפן – זה הארוע הכי מרגש שהייתי עד להכנתו. אין מאחורינו איזו חברת הפקות גדולה למחווה הזו, החלטנו כלהקה שהאלבום הזה כל כך חשוב לנו, ואף אחד אחר לא הרים את הכפפה, שהיינו חייבים. חייבים להנציח את השירים האלו. המחווה הזו הולכת להיות הרבה יותר ממחווה לאלבום. זו מחווה לפורטיס. יש אפילו שמועות מטורפות שפורטיס יופיע בעצמו, אבל מי המשוגע שהמציא אותן?".

40 שנים ל"פלונטר" – קין והבל 90210 וחברים מצדיעים לרמי פורטיס, בארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, רביעי (3.1) 20:30, 70 ש"ח

• מוזיקה
• קין והבל 90210
• רמי פורטיס
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

באלבום הסולו השני של שלומי ברכה – המוכר לרוב כגיטריסט משינה – שיוצא כ־12 שנים אחר קודמו, "צ'אפלין צ'ארלי", יש הרבה חיות והרבה תנועה. הצב שהולך עם הבית על הגב, הירידה במורד רחוב הירקון שמובילה לים שנראה כמו דרקון, "מסתובב סביב האזור ועצמך ומשחר לטרף", שיר בשם "בית החיות" שמיד אחריו מגיע "לך לשם". וכל החיות הללו מסתובבות בתל אביב, העיר האחת שברכה הכיר כל חייו. בינתיים האלבום כבר הספיק לזכות בפרס בית היוצר של אקו"ם לשנת 2016.

"זה משהו שנוצר באופן מאוד טבעי", מספר ברכה. "קורה לי הרבה שאני כותב שירים מהתת מודע, לפעמים אני לא מנסה להבין אותם עד הסוף. הרגש, הוא עולה אצלי על גדותיו. גם באלבום הזה הייתי חייב להוציא אותו החוצה. זה נורה מהרחם כמו כדור תותח. זה עף החוצה ברגע שרק השתחרר. הייתי תקוע ומתוסכל, אבל עכשיו? הוקל לי בטירוף. ירד לי סלע מהגוף. זה מהות חיי. זה פתח לי הרבה סתימות, האלבום הזה".

שוב אתה מדבר במונחים של הליכה ודרך.

״כי זה כל הזמן דרך. התוצאה לא מעניינת אותי היום. פעם לא הבנתי את זה. הייתי פרפקציוניסט, מקפיד על דברים קטנים. היום למדתי להשאיר את הלא מושלם. לפעמים כשיש בעיה באיזה טרק, במקום לסדר אותה אני מגביר אותה. החוסר שלמות הוא מעניין. יש בו רגש, קורה בו משהו״.

הדרך המוזיקלית של ברכה נמשכת כבר יותר מ־30 שנה, מאז שפגש את יובל בנאי הצעיר בבסיס הטירונות של חיל התותחנים. משינה הפכה למכונה משומנת היטב (״אנחנו מכונה משומנת, אבל זו מכונה רגשית. היא מצע ביולוגי, זה לא בוכנות, למרות שאנחנו וינטג׳״). על פניו אין לו שום סיבה לברוח מהמסגרת, אבל לפעמים פשוט צריך לשחרר. "זה הגיע מתוך מעין חוסר ברירה. אמנם עשיתי אלבום סולו בעבר, אבל לא תכננתי לי קריירה של זמר, ואז הצטברו שירים ולא היה לי לאן לשפוך אותם – הלהקה לא הייתה כל כך במצב של לקבל ולראות. היו לי מחשבות על פרויקט עם כמה זמרים, ואז הגעתי למסקנה שזו החלטה נפשית. לעבור לפרונט זה לא קאט, זה דורש ביצים והחלטה. זמרים, יש בהם סוג של אגו, ואני לא כל כך כזה, אבל החלטתי שאני עובר קדימה ומניף את דגל הרוקנ'רול הדועך במדינתנו. פשוט הגעתי למסקנה שאני אספר את הסיפור שלי יותר טוב מכולם".

רק שהאלבום הזה לא נעשה באמת לבד. עופר מאירי הפיק, יש להקה שמלווה אותך. מה ההבדל בין זה לבין הלהקה?

״עם משינה זו מערכת יחסים מחומשת של 30 שנה, ופה, כשבאתי לעבוד עם עופר לא היה לי את ה־30 שנה על הראש. יש יתרונות ל־30 שנה. אתה רק ממצמץ בעין ומבינים אותך, אתה רק עושה קטנה עם הראש והכל קורה. אבל מצד שני, בעבודה על משהו חדש יש משהו נקי, יצירתי, קל ולא טעון. אתה לא סוחב את כל המשמעות״.

איך מצאת את עצמך עובד עם קין והבל 90210 כלהקת ליווי בהופעות? הם חצי מהגיל שלך.

"אנחנו כמו כפפה ליד. הם גם מוזיקאים, גם תל אביבים וגם מתעסקים באמנות. זה מה שחיפשתי. אני צריך אינטאקציה כזו. אני אוהב לבוא במגע עם אנשים, ואלו אנשים עם אופי, יש להם סאונד ואישיות אחד אחד. ואני לא מרגיש הבדל של גיל איתם, רק שיש לי עוד קצת ניסיון. אני חושב שזה אופי של בן אדם. אם בן אדם רוצה להישאר חיוני, הוא צריך כל הזמן להתעדכן, להתפתח, ללמוד ולהסתנכרן. ברגע שאתה בתנועה, בסקרנות ובהתפתחות – אין לזה גיל".

שלומי ברכה, ״מחוויר ומאדים״.
בקרוב בחנויות

• שלומי ברכה
• אלבום
• יובל בנאי
• משינה
• קין והבל 90210
• ראיון
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• מחוויר ומאדים
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אביב גדג'

איש להקת אלג'יר שכבר מזמן עשה לעצמו שם של יוצר ענק בפני עצמו עם שני אלבומיו "תפילה ליחיד" ו"ילדים של מהגרים". בפסטיבל אסקפיסטי שכזה, אביב גדג' הוא מי שיבעט את המציאות הקשה בחזרה ישר לפנים. זה לא מקום לחלשים.

חמישי, במת הקוף, 23:00

[tmwdfpad]

קין והבל 90210

הטריו המטורלל שהוציא השנה את האלבום "וידאודרום", הוא אחד ההרכבים הכי כיפים לראות בלייב.בבליל הסגנונות שהם מנגנים מתערבבים סלאדג' ות'ראש מטאל עם מוזיקת "ארץ ישראל הישנה והטובה"; השפעות של מלווינס והביטלס עם סרטי פנטזיה, מדע בדיוני ואימה, כשאת הכל עוטף המון הומור מעוות. וביקורת. על כל מה שזז ולא זז.

שישי, במת הקוף, 23:30.לראיון עם קין והבל 90210.

ג'יין בורדו

הדרך שעשתה השנה להקת ג'יין בורדו, בהנהגת הזמרת והוכתבת דורון טלמון, מדהימה. מלהקת אינדי מקומית הפכה ליקירת הרדיו שמפוצצת מועדוני הופעות ברחבי כל הארץ עם הקאנטרי הממזרי העברי והסקסי שלה ועם להיטים כמו "איך אפשר שלא", "עינב" ו-"וויסקי". והם נותנים הופעה מעולה.

שישי, במת הקוף, 18:00.לראיון עם ג'יין בורדו.

ניר מטרסו

אמן קומיקס, אנימטור ומוזיקאי שלפני כשנה הוציא את האלבום יוצא הדופן "זרע לוייתן". מטרסו היה חבר בהרכבי השוליים המהפכה המיותרת, סקין בלוז, קבוצת ספירלה והרכב הפאנק נ"מ וכמו כן הוציא מוזיקה תחת השם צ'לי קצ'רלי. מי שמחפש מוזיקה אלטרנטיבית באמת בפסטיבל צריך לבוא לשמוע אותו.

שישי, במת הפיל, 0:30.לראיון עם ניר מטרסו

הילה רוח

"רופאה במערב" של הילה רוח הוא אחד מאלבומי הרוק הטובים שיצאו בישראל השנה. הכתיבה של רוח, לשעבר מלהקת "כלבי רוח", היא אינטימית, מרוגשת ולעיתים אף נוגעת בנונסנס מבורך. הזדמנות נהדרת לחוות מוזיקאית שכותבת נפלא וגם יודעת להעביר את מנעד הרגשות הרחב של שיריה בהופעה חיה.

שישי, במת הקוף, 20:00

ויש עוד לא מעט הופעות שוות.לליינאפ המלאולוח הזמנים של המופיעים

• המלצות
• הילה רוח
• קין והבל 90210
• ניר מטרסו
• ג'יין בורדו
• אינדינגב
• מוזיקה
• אביב גדג'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרת בימי ראשון ב-22:00ברדיו הבינתחומי

LessAcrobats – "Friday Night"

אי.פי הבכורה של הפחותלוליינים היה ללא ספק מההפתעות היפות של השנה ואולי האלבום הישראלי הטוב ביותר שיצא כאן השנה באנגלית. הרמוניות עשירות, השפעות ביץ' בויז פוגשות את הפיקסיז, אופטימיות מלנכולית שלא מרימה אותך לשמיים וגם לא קוברת אותך באדמה – ועם זאת איכשהו מצליחה להחלץ ממלכודת הבין לבין.לראיון עם LessAcrobats.

Tatran – "Anew"

אני לא זוכר מתי להקה צעירה, שיוצרת מוזיקה אינסטרומנטלית מורכבת, פיצצה את הבארבי כמו שעשתה טאטרן בהשקת אלבום הבכורה שלה, "Shvat". גם קשה למנות עוד מתופף בישראל שכל כך מהפנט לצפיה בלייב כמו דן מאיו.

הילה רוח – "תל אביב"

הילה רוח מסתובבת כבר כמה שנים טובות בסצנת האינדי המקומית וזוכה בה להערכה רבה, תחילה עם להקת כלבי רוח וכעת עם האלבום היפה יפה שלה, "רופאה במערב". ערימות של כאב פוגשות נגיעות של נונסנס/זרם תודעה מרתק. וזהו שיר יחסי אהבה שנאה לעיר הזאת.

Soda Fabric – "Teenage Illusion"

מלהקה שהצליחה לנגן עם דניאל ג'ונסטון, בהופעתו בבארבי, ולעמוד במשימה בגבורה – אפשר לצפות הרבה. סודה פאבריק כנראה הרגישו את זה כשחברת התקליטים אנובה סימנה אותם ופרשה עליהם את חסותה. פוסט פאנק, שוגייז, פסיכדליה ומוזיקה סטייל מנצ'סטר מישראל תוצרת ברלין.לביקורת האלבום.

הקליק – "סוף המסע"

אחרי 32 שנה שלא הוציאו אלבום וללא המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, עליו השלום ושאותו איש לעולם לא יחליף, התקמבקה השנה להקת הPאנק והניו ווייב "הקליק" עם האלבום השלישי שלה, "אני לא בפסקול", והצליחה להפיח קצת חיים בוואקום מוזיקת המחאה הישראלי.לראיון עם דני דותן מהקליק.

המסך הלבן – "המם אותי" (Red Axes edit)

צמד הבני-דודים גילברט וגבריאל ברויד עשו המון רעש עם להקתשעלת נפוצה, שהפציצה השנה עם אלבום בכורה וזמן קצר אחרי נעלמה. כעת השניים פועלים במתכונת דואו גלאמי ביזארי וכייפי. "המם אותי" הוא אולי המיני להיט הראשון שלהם, כאן באדיט של הגרזנים האדומים שיוצא בלייבל החדש "אחוזת בית".

Dane Joe – "Minor Panic Attack"

עדי קום היא דיין ג'ו, מוזיקאית ירושלמית שהוציא ממש לא מזמן את האי.פי הראשון שלה, Detoxification שמכיל מעין אמביינט רוק מכשפתי.לראיון עם דיין ג'ו.

הפה והטלפיים – "מוליכות את הכלבים" (Confused Machines edit)

הראל שרייבר (Mule Driver) ואיתמר ויינר (Spark O), אנשי האוגנדה ולשעבר מהלייבל "Ak Duck", הקימו השנה את חברת התקליטים "Confused Machines" וזהו אחד הריליסים הראשונים שלה: אדיט לקטע של הפה והטלפיים, שיצא לראשונה לפני כשנתיים באלבום "תחת".לכתבה על הלייבל.

ניר מטרסו – "תופסת מרובה"

באלבום הראשון שהוציא ניר מטרסו תחת שמו שלו הצליח האנימטור והאמן ליצור את אחד האלבומים המיוחדים ויוצאי הדופן שראו אור השנה. מומלץ מאוד להאזין לכולו. הוא יותר יפה ממוזר, על אף שלעיתים ממש מוזר.לראיון עם ניר מטרסו.

Autarkic – "פלגי מים" (אדיט ל"אהבה לבנת כנף")

נדב שפיגל, לשעבר חבר להקת Computer Camp, יצא בסולו תחת השם Autarkic. הקטע שבר בחר לקח שפיגל שיר מפורסם של בעז שרעבי ונתן לו את הטאץ' האישי שלו מבלי לחרע אותו יותר מדי. Autarkic פועל במסגרת הלייבל הישראלי-ברלינאי החדש יחסית "Disco Halal", שהקים הדיג'יי מהפיק Moscoman.

דיקלה – "Here Comes The Rain Again"

הביצוע הערבי של דיקלה ללהיט של היוריתמיקס פשוט היסטרי. תפס אותי מיידית. מתוך האלבום שהוציאה דיקלה השנה ושמו "ואם פרידה".

Xen – "All of the Sun" (Malka Tuti)

הלייבל המקומי החדש, "Malka Tuti", הוקם על ידי אסף שמואל וקצלה וצץ לפני כחצי שנה, עם תקליט ראשון להזמרת והיוצרת חן ברג, שכבר שיתפה פעולה עם רד אקסס בעבר והם אלו שגם הפיקו עבורה את הריליס.

סטלה גוט – "Like a Rope"

סטלה גוט(שטיין) היא דיג'יי טכנו בלילות ואשת סאונד בימים. עברה עליה שנה עמוסה במיוחד; היא הוציאה את "Wounded Ladies" – אלבום הסולו הראשון שלה וגם את אלבום הבכורה של להקתה, Bill and Murray, שתשמעו מיד אחרי הקטע הזה.לראיון עם סטלה גוטשטיין.

Bill and Murray – "The Silence Grows"

שוב סטלה הנהדרת, הפעם עם חבריה הגיטריסט דיויד בלאו והמתופף רן יעקובוביץ', בקטע שסוגר את אלבומה הראשון של ביל ומוריי, ולמרות שהשיר לא בדיוק קולע להגדרה של שיר שמח – זהו שיר ממש משמח. תקשיבו טוב.

נועה שמר – "יצרח"

היו המון יוצרים השנה שהקליטו שירי משוררים והנה מתחיל רצף קצר מהם, שמתחיל עם נועה שמר הנהדרת. שמר הוציאה השנה את "עושי הסיכומים" ובו הלחינה מוזיקה משל עצמה ורק אחר כך התאימה לה טקסטים של משוררים; מין תהליך הפוך למה שקורה בדרך כלל. לא פעם אמרתי ש"יצרח" הוא אולי הסינגל הכי יפה שיצא השנה בעברית. המילים של נוית בראל.לראיון עם נועה שמר.

אורסולה שוורץ – "לא"

הצמד חיים רחמני (קטב מרירי) וטליק קורן אדיר (התזמורת הטרופית) פועלים יחד, לסירוגין, כבר כמה שנים. השנה שיחררו את הסינגל הכפול והיפהפה, שכולל עיבודים שלהם לשירים "בדיחה" של דוד אבידן ולשיר "לא" של אגי משעול. מצאתי את עצמי שר לעצמי, שוב ושוב, את המילים "לא טסה יותר / בנפש מלחיתה / כדי להפרם אל אפילת שערך".

קטב מרירי – "מין ובדידות ופחם"

רחמני מהקטע הקודם הוציא השנה אלבום שלם משירי שמעון אדף, או ליתר דיוק משירי האבל שכתב אדף בעקבות מות אחותו – שירים שנכללו בספרו "אביבה-לא". כמו שאתם יכולים לנחש, מדובר באלבום עצוב וקשה לעיכול ושמושר ונכתב בשפה מאתגרת. השיר הזה הוא אחד האהובים עלי מתוכו.לראיון עם שמעון אדף וחיים רחמני.

נצ'י נצ' – "סבבה"

טוב, חאלס עם כל הכובד משוררים הזה. נצ'י נצ', הראפר הכי טוב בארץ, הוציא את אלבומו השלישי "ברוכים הבאים לפתח תקווה" שכולל כמה שירים כבדים ועמוקים יותר, אבל גם כולל את "סבבה" והוא ממש ממש סבבה.לראיון עם נצ'י נצ'.

BEMET – "Poor Cowboy" feat. Rebel Sun

אחד הריליסים הבולטים יותר השנה של לייבל הביטים המקומי "Raw Tapes" היה של הוד מושונוב, הלוא הואBEMET. בקטע הזה מושונוב מארח את הראפר רבל סאן (קולולוש), כפי שהוא עושה בכמה קטעים באלבומו.

טונה – "רוק 30"

אחרי עשור של פעילות, סוף סוף זכה השנה הראפר טונה להצלחה ולהערכה לה הוא ראוי עם צאת אלבומו "גם זה יעבור". אך יותר מכל השירים באלבום, ויש כמה וכמה ממש מוצלחים בו ("סרט ערבי", "למה לא עכשיו" עם שלומי סרנגה ושיר הנושא הנוסטלגי) היה זה "רוק 30" שהצליח לדבר לחתך גיל מסוים באופן כל כך מדויק וקולע. וזה – הישג אדיר.לביקורת אלבום.

L.B.T – "Two Shots" feat. Echo

להקת הבית של הלייבל "Raw Tapes", שכוללת 12 מוזיקאים, הוציאה השנה את "The Singles" – האלבום הרשמי הראשון שלה כסופרגרופ מקומית.לראיון עם חברי L.B.T.

אביב נוימן – "ניקח את זה מכאן" עם פלד

הסינגר-סונגרייטר אביב נוימן הוציא ממש לא מזמן, במסגרת הפרויקט 929 להנגשת טקסטים תנ"כיים, את השיר המצוין הזה בהשראת ספר דברים. מומלץ גם להאזין לאלבום "דוד" שהוציא נוימן לפני שנתיים.

קין והבל 90210 – "אפריים המשובח"

אלבום הרוק המטורלל הכי טוב שיצא השנה בישראל. השפעות של טראש-מטאל, קומיקס, הומור מעוות וקולנוע הפכו את האלבום "וידאודרום" ליצירה בועטת בצורה יוצאת דופן.לראיון עם קין והבל 90210.

ג'יין בורדו – "וויסקי"

יש הרכבים עצמאיים שפועלים בתל אביב שלא נועדו להישאר תחומים בתוכה וכזה הוא הטריו "ג'יין בורדו", שהצליח לפרוץ השנה בכל הארץ עם אלבום הבכורה שלו. קאנטרי עברי ממזרי וסקסי לעיתים קרובות.לראיון עם ג'יין בורדו.

נועה בביוף – "Friend"

שמונה שנים חלפו מאז "From a Window to a Wall", האלבום שזכה להפצה בארצות הברית ואירופה על ידי הלייבל הנחשב "Drag City", ושהוביל לסיבוב הופעות משותף של בביוף עם המוזיקאית שרון ואן אטן. אלבומה השני, שבניגוד לקודמו הוקלט ללא עזרה מקצועית מחו"ל, הצליח בכל זאת לעמוד בציפיות. זה אחד השירים הקליטים יותר באלבום שמכיל גם כמה קטעים למיטיבי לכת שישמחו חפרני פולק ופסיכדליה אדוקים ביותר.לראיון עם נועה בביוף.

MiddleSkyBoom – "Ma'ztomeret"

ג'וזף ליימון, המוכר בתור הסולן של להקת Umlala, עשה הסבת מקצוע למפיק האוס וזה עובד לו לא רע בכלל. האזינו גם לרמיקס שהוא יצרלקטע "Lovers" של ניב אסט.

Red Axes – "Na Da"

השםרד אקססנכתב כבר פעמיים בפוסט הזה, רק בהפקות של אחרים. כאלה הם, אנשים חברתיים. השנה, הצמד שבדרך כלל עומד מאחורי עמדות תיקלוט, התרחב לכדי להקה של ממש. כל מי שהלך להופעה השניה של אלט-ג'יי זכה לראותם כמופע הפתיחה.

Naduve – "Miracles From Edrine" feat. Gilad Weiss

נדובה, שם מוכר בקרב יוצאי המועדונים בעיר, הוא חצי הצמד Shame On Us שחציו השני הוא יובב ארזי (שגם מנגן עם רד אקסס). בקטע הזה מארח נדובה את גלעד וייס, שמנגן על עוד. לקוח מתוך האי.פי ששמו הוא "Paolo Rossi" (כן, כן, על שם הכדורגלן מהאייטיז) שראה אור בלייבל Rothmans.

לעמוד אור בזויות בפייסבוק

• בר פלג
• אביב נוימן
• הרדיו הבינתחומי
• dane joe
• lessacrobats
• לס אקרובטס
• Confused Machines
• רד אקסז
• פלד
• אור בזויות
• דיין ג'ו
• נוית בראל
• הפה והטלפיים
• המסך הלבן
• Malka Tuti
• L.B.T
• BEMET
• Autarkic
• נצ'י נצ'
• נועה שמר
• ניר מטרסו
• ביל ומוריי
• שמעון אדף
• ג'יין בורדו
• דיקלה
• קוקי אריאל
• מוזיקה
• קין והבל 90210
• הילה רוח
• סטלה גוטשטיין
• טונה
• הקליק
• מוניטור
• סודה פאבריק
• סטלה גוט
• חיים רחמני
• קטב מרירי
• תרבות
• רד אקסס

• Facebook
• Twitter
• Email

קין והבל 90210 – "וידאודרום"

מצטיין הרשימה. השלישייה המיוזעת עם השם הדבילי והמאיים קין והבל 90210 הם מהמקרים הנדירים של הבטחות מוזיקליות מקומיות שבמקום להתפוגג ולקרוס תחת הקשיים האמוציונליים של להמשיך ולנגן בלהקת הנעורים שלך, הצליחו להעמיד אלבום שני שפותח את הפאזה הבוגרת של קיומם. מדובר באחת הלהקות המעטות שמצליחות להיות גם טכניות, גם מרגשות וגם נושכות בעת ובעונה אחת. השירה המצוינת והטקסטים המסחררים של שאול לוריא, המתקיימים איפשהו בין דיוויד לינץ׳ לדיוויד קרוננברג, יושבים על גיטרות סוחפות ועל התיפוף הבלתי ייאמן של איתמר לוי – סוללת ארטילריה נוירוטית של איש אחד. "וידאודרום" הוא אלבום מטאל אינטליגנטי, עוקצני ואקטואלי שמצליח לתרגם את אנרגיות הלייב של השלישייה לפורמט מוקלט. ככה עושים את זה כשרוצים לעשות את זה נכון באמת.

[tmwdfpad]

תעני אסתר – "מסקנות מכדור הארץ"

אם יש נקודת מפגש לסטוקהולם וחולון, היא נמצאת בדיוק באלבום השני של תעני אסתר. פסיכדליית קאסיו וגיטרות בהפקה משובבת נפש של ברוך בן יצחק (המכונה גם ברוך מרוקפור). הרגליים קופצות והסוכריות – גם.

טונה – "גם זה יעבור"

אחרי יותר מעשור של עבודה קשה, טונה הופך סוף סוף שם שגור בפיו של כל אדם. "כל אדם" הוא מושג המפתח כאן: "גם זה יעבור", כפי שזה מגולם היטב בשיר הנושא של האלבום, נוגע ברגעים קטנים של החוויה הארץ ישראלית דרך פילטר נוסטלגי והצליח לקלוע לצייטגייסט של הדור האבוד. כשאפילו משחקי המילים המעט נדושים מרגישים פרש וההפקות לא נופלות לקלישאות התופים הרגילות – ראפ למבוגרים זה כבר לא אוקסימורון.

שי צברי – "שחרית"

מעטים האלבומים שיצאו לעולם תחת מעטה כבד של ציפיות כמו הבכורה של שי צברי. הזמר החד פעמי הזה ידע מה הוא עושה כשהוא לקח את הזמן עם הקלטת האלבום, והתוצאה מגובשת, עמוקה ומרשימה מאוד. כך אנחנו חולמים שמוזיקה ישראלית תישמע: וייב ים תיכוני מרענן עטוף בגיטרות לא מתפשרות.

דודו טסה והכוויתים – "עלא שוואטי"

אחרי המתנה של ארבע שנים, טסה חזר סוף סוף לפרויקט המוצלח ביותר שלו. כשהוא מחוזק באורחות נינט טייב וריף כהן, פתח טסה מחדש את הצוהר לעולם של סבו ואחי סבו, שהיו צמד מוזיקלי מצליח בעירק. עיבודים מרהיבים וטיפול מדויק הופכים את האלבום למסע שורשים הכי קול בעולם. חוץ מזה, האלבום יצא על ויניל כתום זוהר. מעטים יכולים להתגאות בהישג כזה.

נצ'י נצ' – "ברוכים הבאים לפתח תקוה"

ילד ההיפ הופ מס' 1 בארץ, שהצליח להדביק סצנה שלמה בביטוי כמו "בום־שאקה־לאק", מתבגר לנגד עינינו עם אלבום שאמנם לא מביא בשורה חדשה אבל מהווה עוד צעד בדרך לכיבוש המצודה. "ברוכים הבאים לפתח תקווה" מתהדר בגימור גבוה של הראפ, בגיוון מוזיקלי וברמות חדשות (עבורו) של כנות וחשיפה (כמו בסינגל הנפלא "חסידה צחורה"). כשהוא נישא על גבי סיבוב הופעות שכיסה כמה מהבמות הנטושות יותר ברחבי המדינה הוא צועד לאטו לעבר הצלחה מיינסטרימית מוצדקת.

Totemo – "Heavy as my Dreams EP"

הריליס האחרון של רותם אור מדגים בצורה נהדרת את הוורסטיליות, העדינות והאינטליגנציה של היוצרת. ביטים שוברי לב, מילים מכשפות ושירה מדויקת הופכים את האי.פי הזה ליצירת טריפ־הופ שמתאימה גם ליום חורפי במיטה וגם כפסקול לסרט נעורים מתוק.

הקליק – "אני לא בפסקול"

32 שנה אחרי אלבומה הקודם, להקת הגל החדש הוציאה את אלבומה השלישי, "אני לא בפסקול", שהזריק קצת רעל טרי לוואקום המחאה במוזיקה הישראלית. כשדני דותן שר שהוא "מת להשתמט", זה בכלל לא משנה שהוא כבר בגיל שבכלל פטור ממילואים. זה לא משנה, כי הוא אמין גם כשהוא מדבר מגרונם של אחרים. היו גם שחששו כי ללא התיפוף המאוד מדויק של ז׳אן ז׳אק גולדברג עליו השלום, זה כבר לא יהיה מה שהיה. ובכן, זה אכן לא מה שהיה אלא משהו בועט וקשוח בהרבה. לא, זה לא אלבום מושלם. זה אלבום נחוץ.

נתי חסיד – "זה מה יש"

אחרי שיצא הסינגל הרועש והחדגוני "ילד גבר", היה זה לא פחות ממטלטל לגלות שהוא שוחרר דווקא כדי לקדם אלבום מורכב, עדין ומלודי עם הפקה מבריקה שמזכירה את ההיפ הופ הג'אזי של A Tribe Called Quest ובני דורם. ברמה המוזיקלית נטו, מדובר באלבום המרשים ביותר שיצא השנה בהיפ הופ ישראלי, והייתה זו שנה חזקה במיוחד. עד כאן קרדיטים למפיק: צריך לומר כמה מילים גם על נתי חסיד עצמו. ההישג הגדול של חסיד עצמו היא הקלות שבה הוא נכנס לדמות ה"בחור הטוב", בלי לצאת מתנשא או (סליחה על משחק המילים) מתחסד. בזכות הקסם האישי והחברמניות המשכנעת שהוא מביא לשולחן, חסיד מצליח לבצע גם טריקים שעל ראפר אחר היו נראים כמו טרחנות גמורה (למשל, שיר הסיום בן עשר הדקות).

ג'יין בורדו – "ג'יין בורדו"

הטריו האקוסטי העצמאי הצליח תוך זמן קצר להפוך ללהקה שמוכרת את כל הכרטיסים להופעות שלה, לא משנה באיזו פינה בארץ. הקאנטרי פולק הממזרי והכן מנגיש את ג'יין בורדו לקהלים רחבים בהרבה מאלו של להקות אינדי תל אביביות טיפוסיות, בלי להתפשר לרגע על איכות הכתיבה, הנגינה והביצוע. ״איך אפשר שלא״ הפך ללהיט מיידי ובצדק ו״עינב״ הוסיף לרוך הרומנטי קריצה ביצ׳ית ומודעת לעצמה.

• הקליק
• טונה
• נצ'י נצ'
• תעני אסתר
• נתי חסיד
• Totemo
• רותם אור
• נצ'י נץ'
• שי צברי
• קין והבל 90210
• מוזיקה
• ג'יין בורדו
• דודו טסה
• תרבות