Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: סופיה ורגרה היא ברונית הסמים הכי לוהטת שראינו
איך אומרים פאם פטאל בקולומביאנית? גריסלדה. צילום: יח"צ נטפליקס
האנשים שמאחורי "נרקוס" חברו לאישה שמאחורי המבטא ליצירת מיני סדרה שעוקבת אחר ברונית הסמים הנודעת לשמצה גריסלדה בלאנקו. וברגע שנטפליקס יוצרים סדרה על אישה שכונתה "הסנדקית של הקוקאין", אתם יודעים שזה יהיה כיף
היתה תקופה קצרה לפני כמה שנים בהם חששנו לרגע קל שכל התוכן שנראה מעתה והלאה יהיה קשור לברוני סמים. ההצלחה של "נרקו" עוד ריחפה באוויר, הקללות בקולומביאנית עוד נשגרו בפינו והאף דגדג לעוד תוכן על אנשים שמוכנים לעשות הכל לטובת כסף. אבל אז הוסחה דעתנו על ידי גיבורי על או דרקונים או מי בכלל זוכר מה זה היה דאז. ולמרות שספק אם המיני-סדרה החדשה של נטפליקס תחזיר את הטרנד, נחמד להיזכר בימים בהם ניסינו לשאול את הסוחר שלנו אם יש לו כיוון לקולומביאני.
"גריסלדה" מבוסס – באופן די חופשי ככל הנראה – על חייה המטורפים של גריסלדה בלנקו, סוחרת סמים קולומביאנית שכונתה בעבר "הסנדקית" ו-"האלמנה השחורה", אז אתם יודעים שזה יהיה טוב. גריסלדה נמלטה למיאמי עם שלושת בניה וק"ג קוקאין ברשותה, והחלה בניית רשת סמים משמעותית בדרום ארה"ב ולדמות משמעותית בעולם הפשע של מיאמי בשנות ה-80, ואף המנטורית של אחד, פבלו אסקובר, לא יודעים אם שמעתם עליו.
הדרמה המסוגננת של נטפליקס, לעומת זאת, תתמקד באישיותה יותר מאשר בדרמה שהניעה. סופיה ורגרה, שכבר חצתה את גיל 50 ועדיין נראית משגעת, קרובה רגשית לסיפור ומנסה כבר שנים להרים אותו, ואף כיכבה בהפקה קולומביאנית מקומית בעבר על דמותה. בנוגע למידת הריאליזם שבסדרה, ובכן – זה נטפליקס, ועם הכיתוב "בהשראת אירועים אמיתיים" אף אחד לא מתחייב. למעשה, מספיק להביט בתמונה של ורגרה ותמונה של גריסלדה המקורית כדי להבין שורגרה אמנם רצתה את התפקיד, אבל לא היתה מוכנה לעשות עבורו "הכל". העיקר שהסמים טובים והאקשן שורף. "גריסלדה",עכשיו בנטפליקס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לפתוח את הערב ביין וסלסולים, להמשיך במרטיני סלק, להתפרק עם Stanton Warriors שעשו את קואצ'לה ולנוח עם סמבוסק חם בבטן. סוף השבוע הגיע - זו ההצעה שלנו למסלול מושלם לערב
את ערב חמישי נתחיל ליד התיאטרון הלאומי. מלגו מלבר, בר דגים ויין שהפך את עצמו לאחד הספוטים הכי נכונים לעונה, ייתן הערב את הבמה לבן רינג – שותף במקום ומוזיקאי בחסד. בתפריט לאוזן: סטים שלמים של דיסקו פרסי סטייל מחמט אסלאן, או כמו שבן אומר: "בחמישי אנחנו אוהבים מוזיקה קצת יותר בועטת". אין יותר טוב מסלסולים לצד יין משובח. כתובת:שד' רוטשילד 142 למלגו ומלבר
חיזוק, 22:00
פיקוק
לא צריך לעייף את רגלינו הענוגות – נמשיך לפיקוק, שנמצא הכי קרוב לתחנה הקודמת. הבר האפלולי אהוב על השחקנים הישראליים ומהווה מפלט לשוחרי תרבות בסטייל, והערב הוא יארח על עמדתו את מעיין בזק (מנהלת המקום וחובבת מוזיקה אקלקטית) לסט מגוון וזורם. צפו לקוקטייל מוזיקלי והזמינו איתנו מרטיני סלק, אנחנו ממליצים עליו בחום. כתובת:מרמורק 14 לפיקוק
סיימו את הסלק, אנחנו דופקים ריצה לבוטלג. שיתוף פעולה בין הבוטלג לבין הפסאז' (חסר הבית, בינתיים), הוליד תקלוט של אשפי הבייס הבריטים – Stanton Warriors. הצמד שחרך במות בקואצ'לה, ברנינג מן ואולטרה ינחת בתל אביב כחלק מסיבוב ההופעות שלהם. מקווים ששתיתם יפה לפני. לפרטים נוספים מחיר:40-50 ש"ח כתובת: קינג ג'ורג' 48 לבוטלג
מאנצ', 3:00
הטאבון
לא ידעתם שהערב יסתיים כך. לא ידעתם שתרקדו כל כך חזק עד שתאבדו תחושה ברגליים ושחבר שלכם יקיא על נעליים של תיירת צרפתייה. לא יודעים כלום, אתם. מה כן תמיד ידעתם? שערב של בילויים משוגעים סופו במאנצ'. עלו את המדרגות של הבוטלג, חצו את הכביש לצד השני, והתחברו לתענוג האסור של הלילה – הטאבון בקינג ג'ורג'. אין כמו סמבוסק טוב ומנחם עם הווירדוז של קינג ג'ורג' לשעות הקטנות של הלילה. כתובת:קינג ג'ורג' 53
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשנים האחרונות תל אביב מפנימה את הקשר בין אמנות אורבנית לחיי לילה. טרנד הבר-גלריות התחיל מפתיחתהבוקסא, המשיךלכולי עלמאועדיין מחלחל למקומות הבילוי: גלריות אורחות, תערוכות והשקות בסימן אמנותי.
רגע לפני תחילת הקיץ ועונת הפופ-אפים המאופיינת בהיפסטרים ישובים על המדרכה עם בירה מכבי, שחקן חדש בסצנה נכנס למגרש ומסתמן כמחליפו הרגוע של התדר לקיץ 2016: היום ייפתח קרטל תל אביב, אחיו הצעיר של קרטל חיפה (שכרגע נסגר). מדובר בפרי שיתוף פעולה בין כנופיית הגרפיטי החיפאית ברוקן פינגאז והאמנים התל אביבים איתמר אבן, מיכאל אלבורקרקי וניר נווה מקבוצת לס.
אחרי שהכירו דרך רוני טל, חברה משותפת והמפיקה בפועל של הקרטל, החלו שתי קבוצות האמנים לבשל את הקונספט לקרטל תל אביב: בר-גלריה מושקע בכרם התימנים שיפעל בשעות מוקדמות, בנוי כולו עבודת יד ומעוטר בעבודתיהם של הבעלים האמנים. הבחירה בכרם התימנים אינה מקרית ומהווה חלק מכריע בהשתלטות הקבוצה על האזור, לצד בית הקפה העונה גם לשם "לס" שיפתח בקרוב בקרבת הגלריה.
לפי מקורותינו הוייב המצופה הוא "חברי, צ'יל ולא מתיימר". מוזיקת הרקע תנוע על הקו האלקטרוני-היפ הופי ותכלול הופעות ותקלוטים של מיטב אמני הסצנה התל אביבית והחיפאית. בכל שבוע בחודש הפעילות של הגלריה תוצג תערוכה אחרת של אחד האמנים – ציורי קיר, ציורי קנבס, קרמיקה וכל מה שמגניב. בכל הקשור לאוכל, יהנו האורחים ממטבח שהורכב על ידי אנשי קרטל חיפה עם ספיישלים יומיים מתחלפים.
קרטל תל אביב, מל"ן 43 תל אביב, ראשון־חמישי 16:00־אחרון הלקוחות, שישי 11:00-17:00, שבת 19:00־אחרון הלקוחות.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
החלק המפתיע ביותר ב"Narcos", אחת הסדרות הכיפיות של הקיץ הנוכחי (עד כמה שסדרה על מנהיג קרטל סמים רצחני יכולה להיות), הוא כמה שהיא קלישאתית. דמיינו עשר קלישאות שונות שיכולות להופיע בסדרה על שוטרים המנסים לחדור לעולם הפשע, והן כולן יהיו שם: קריינות? יש. שוטר מניאק עם לב זהב? יש. סצנה שבה נשאלת השאלה "האם יירו לתינוק הזה עכשיו כדור בראש"? יש ויש. וזה לא רק שהשאלות והתשובות כאן ברורות מאליהן, אלא גם סוף הסיפור, המבוסס על עלייתו ונפילתו של פבלו אסקובר, גדול ברוני הסמים של קולומביה, ידוע מראש.
כל זה ממש, אבל ממש לא גורע מההנאה.
[tmwdfpad]פבלו אסקובר, שנכנס לרשימת המיליארדרים העולמית של "פורבס" ב־1989, היה איש עסקים מצליח מאוד שעסקיו היו בעיקר קוקאין. בשיא תהילתו 80 אחוז מאספקת הקוקאין העולמית עברה דרך קרטל מדיין שבראשו עמד. בשיא הקריירה שלו הוא כופף את הממשל בקולומביה כדי שיתיר לו לבנות לעצמו בית כלא שיאובטח על ידי סוהרים שהוא עצמו שילם להם, ואחר כך הסגיר את עצמו לכלא הזה. בדרך גם פוצץ מטוס שלם כדי להרוג אחד מהנוסעים. לעומת זאת, בעיני רבים מעניי קולומביה, שלהם היה מחלק כסף רב, הוא נחשב עד היום לרובין הוד מודרני.
כל זה הוא בבירור חומר נהדר לסרט או לסדרה, ולא מעט כאלה נעשו מאז גמר אסקובר את הסוס באופן סופי ומוחלט ב־1993. ביחס לחומר המקור, "Narcos" לא הולכת בדרך הביוגרפיה היבשה אלא מסתפקת בלהיות "מבוססת על אירועים אמיתיים". חלק מהדמויות הומצאו וכמה מצירי הזמן עוותו בהתאם לדרישות התסריטאי. המטרה: לא סתם להפוך את הסדרה לסיפורו של אסקובר, אלא גם להמציא צמד גיבורים מהצד של החוק.
סטיב מרפי (בויד הולברוק, שהקריינות הבנאלית ממש שלו מלווה באובססיביות את כל פרקי הסדרה ושוברת פעם בכמה דקות את הקיר הרביעי או את גבולות הזמן והמרחב) וחוויאר פניה (פדרו פסקל) הם שני סוכני DEA אמיתיים שהשתתפו במצוד אחר אסקובר, שהופכים בזכות הרישיון הדרמטי של "Narcos" לאנשים הכי חשובים במערכה נגדו. גם הולברוק וגם פסקל, לצד וגנר מורה בתפקיד אסקובר, עושים עבודה נהדרת ומגובים בשלל שחקני משנה מוצלחים, בראשם מוריס קומפטה (גאף מ"שובר שורות"). את תחושת האותנטיות מחזק גם השימוש הנרחב בשפה הספרדית. כאן אף אחד לא מדבר אנגלית רק כי זה נוח לצופים.
הלהיט החדש של נטפליקס. "Narcos"
אף אחת מהדמויות הראשיות בסדרה אמנם לא מאפשרת הזדהות – גם מרבית ״הטובים״ ב"Narcos" אינם בדיוק כאלה – אבל עשרת הפרקים של העונה הראשונה קלים מאוד לבליעה בזכות עלילה מותחת, אקשן בלתי פוסק ולא מעט הומור. רק אל תצפו לקבל את כל הסיפור של פבלו אסקובר בעשרה פרקים של 50 דקות. העונה הראשונה מסתיימת באמצע ההתרחשות, ובנטפליקס כבר אישרו הפקת עונה שנייה. ככה זה כשאתה יודע מה הקהל שלך רוצה וברור לך שהוא מעוניין לצרוך את התוצר שלך בכמויות (ולעתים קרובות במשך לילה חסר שינה). זה עובד לנטפליקס. זה עבד גם לפבלו אסקובר.
שורה תחתונה:ההתמכרות החדשה שלכם
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עיר האלוהים: הסופר חואן גבריאל ואסקס על החיים בצילם של ברוני סמים
בספרו החדש, ״קול הדברים הנופלים״, חואן גבריאל ואסקס פותח בפני הקורא הזר צוהר לחייהם של האזרחים בקולומביה בתקופת שנות שלטון הטרור של קרטלי הסמים. בריאיון הוא מספר על החיים לצד הפוסט טראומה ומסביר מדוע חזר לגור בבוגוטה למרות הכל
חואן גבריאל ואסקס, אחד הסופרים הקולומביאנים המצליחים בעולם כיום, זוכר היטב את אותו יום קיץ בשנת 1993 שבו התבשר על מותו של ברון הסמים האגדי פבלו אסקובר בקרב יריות על גגות העיר מדיין. ״זה היה יום שמש בבוגוטה, מזג אוויר טיפוסי של חודש דצמבר״, מתפייט ואסקס, ״ושמעתי על מותו של אסקובר לקראת שעת הצהריים. האירוע הזה שינה את חיי היומיום שלנו, האזרחים – הגשמת הרעיון של חיים ללא פחד, התקווה שייתכן שלא יהיו עוד הפצצות, הסיפוק הכה אנושי מנקמה בפושע אכזרי שגבה את חייהם של חפים מפשע רבים. כן, קולומביה בהחלט הפכה למדינה שונה לאחר מכן״.
מלחמות הסמים שהפכו את קולומביה למעצמת פשע לטינו־אמריקאית משנות ה־70 ובמשך יותר משני עשורים, זכו לייצוג בולט בתרבות הפופולרית. הסיפורים על אסקובר וקרטל הסמים של מדיין שבראשו עמד הגיעו לכל קצות העולם; וסוכני DEA – הרשות האמריקאית למלחמה בסמים – הפכו לכוכבים של פרודיות רבות. בספרו החדש, ״קול הדברים הנופלים״, ואסקס פותח בפני הקורא הזר צוהר לחייהם של האזרחים בתקופת שלטון הטרור של קרטלי הסמים בקולומביה, שנים שבהן תושבי עיר הבירה בוגוטה חיו בפחד מתמיד מפני פיגועים רצחניים שביצעו הכנופיות זו נגד זו ונגד הממשל לאור יום ובאמצע הרחוב, אירועים שגבו את חייהם של מאות אזרחים לא מעורבים.
כשחושבים על מלחמת החורמה שהתנהלה בין ארצות הברית לקולומביה בהקשר של הסחר בסמים, נוטים לשכוח שבמשך שני עשורים חיו תושביה של בוגוטה בצל טרור והיו מודעים לכך שיש סיכוי גבוה שייקלעו למקום פיצוץ או ייפגעו מכדור תועה בניסיון התנקשות. בסיפור של ואסקס אין מזוודות של דולרים ובחורות יפות שמתפלשות בערמות של קוקאין. יש בו דור שלם שסובל מפוסט טראומה ומדינה שעדיין לא הצליחה להתאושש מהנזק שגרמו לה מלחמות הסמים. ואסקס, יליד 1973, גילה את הטראומה של הדור שלו רק כשהחל לכתוב את הרומן.
״במשך שנה וחצי כתבתי את סיפורו של ריקרדו לוורדה, טייס שמבריח מריחואנה בתחילת שנות ה־70 ומשלם על כך ביוקר״, הוא מספר. ״בנקודה כלשהי הבנתי פתאום שהסיפור שלו מסתורי עבורי, ושהמסתורין הזה צריך להיות חלק מהעלילה. אז יצרתי מסַפר ששייך לדור שלי, לאלה שנולדו לצד מלחמות הסמים. התחלתי לחשוב לראשונה על מה זה אומר לגדול בפחד, רדוף על ידי רוחות הרפאים של אלימות בלתי צפויה, בהרגשה שאין לך שום שליטה על החיים שלך ושאינך יכול להגן על יקיריך״.
הקורא הישראלי יכול להזדהות לחלוטין עם נרטיב של ילדות והתבגרות בצל פיגועי טרור. במהלך אותן שנים שבהן בערה בוגוטה, מטענים רבים התפוצצו גם כאן. הסיבות כמובן שונות מאוד, אך הסימפטומים המתוארים כמעט זהים – החרדה שבהימצאות במרכזים הומי אדם, הפחד מהתקהלויות, ההידבקות למסך הטלוויזיה והתור ליד הטלפון הציבורי (לפני הופעת הטלפון הנייד) של אנשים שמתקשרים הביתה כדי לאשר שהם בחיים. הטראומה הזאת נעדרת עדיין מהספרות הישראלית וכך גם מהספרות הקולומביאנית.
"קול הדברים הנופלים" של חואן גבריאל ואסקס.
״הספרות הקולומביאנית תמיד עסקה בהיסטוריה של אלימות, ומלחמות הסמים אינן יוצאות מן הכלל״, מסביר ואסקס. ״עם זאת, השנים של הטרור שבהן חיינו בפחד מההפצצה הבאה של פאבלו אסקובר, תוארו עד עתה בספרות ממבט מבחוץ. יש לנו ספרייה קטנה של רומנים מצוינים שמתמודדים עם ההיבט החיצוני, ההיבט הפוליטי או החברתי של מלחמות הסמים, אבל מעולם לא הציבו את הטרור כנושא המרכזי וודאי שלא עסקו באופן שבו הוא השפיע עלינו מבחינה מוסרית ורגשית. אני חושב שהרומן שלי הוא הניסיון הראשון לעשות זאת״.
הרומן מתרחש בסוף שנות ה־90, השנים של השקט שהגיע לאחר הפורענות הגדולה. לסיפור יש שני גיבורים: האחד הוא המספר אנטוניו יאמארה – בחור בן גילו של ואסקס, מרצה צעיר למשפטים שנפצע בניסיון התנקשות שאליו נקלע בטעות. הפציעה מציפה אצל יאמארה את כל הפחדים שגדל בצִלם. חייו מתחילים להתפורר, הוא מרגיש שהוא מוכרח לפרק את העבר לפני שימשיך בהווה. הגיבור השני של הסיפור, שסביבו נעה העלילה, הוא ריקרדו לוורדה, הטייס בן הדור הצעיר של הקולומביאנים שסירבו לחיות בעוני כמו הוריהם ושהסתנוורו מהאפשרויות האינסופיות לכסף קל שנוצרו בעקבות היחסים בין האמריקאים לקולומביאנים. מדובר באמריקאים שסירבו להתגייס למלחמת וייטנאם ובמקום זה הצטרפו לחיל השלום, נסעו לכפרים העלובים בקולומביה, בנו בתי ספר ולימדו את התושבים איך לבנות מערכת ביוב ואיך לייצא קוקאין לקליפורניה.
״הרומן מתייחס לדור הזה שראה את תעשיית הסמים גדלה והופכת לתעשיית פשע״, מסביר ואסקס. ״הם צפו בברוני הסמים הופכים למיליונרים אך הסבו את המבט לכיוון השני, או אפילו קיבלו חלק מהכסף שלהם, ומתוך נוחות סירבו להאמין שהם מפטמים מפלצת״.
אלא שמי שנתפסים ברומן כאשמים אפילו יותר מבני אותו דור, שמכונים ברומן ״לא חפים מפשע אך נאיבים״, הם אנשי הממשל האמריקאי של שנות ה־70. ״המלחמה בסמים היא המצאה אמריקאית״, הוא קובע, ״ואני בהחלט חושב שבעוד כמה עשורים היא תוכרז כטעות הנוראה ביותר של מדיניות החוץ האמריקאית מאז מלחמת וייטנאם. מציאות הסחר בסמים כפי שאנו מכירים אותה – האלימות, השחיתות הכוח האינסופי בידיהן של המאפיות – נולדה יום אחד ב־1970, כאשר ריצ׳רד ניקסון העביר את החוק המקיף לפיקוח ולמניעת שימוש לרעה בסמים. המדיניות הזאת והחוקים שהגיעו בעקבותיה הפכו בעיה חמורה מאוד של שמירה על בריאות הציבור לבעיה פלילית בינלאומית. קיומו של קרטל מדיין לא היה אפשרי לפני 1970, בדיוק כשם שכנופיות הפשע שפעלו במהלך תקופת היובש בארצות הברית נוצרו בידי חוק היובש עצמו. לאחר שהאלכוהול חזר להיות חוקי, רוב המאפיות נעלמו. איזה אינטרס עלום מנע מהפוליטיקאים האמריקאים להבין שאותו הדבר בדיוק קורה גם עם המלחמה בסמים?״.
אחרי שנים רבות שבהן חי מחוץ לקולומביה ושבמהלכן נדד בין צרפת, ספרד ובלגיה, חזר לאחרונה ואסקס להתגורר בבוגוטה עם אשתו ושתי בנותיו. אבל נראה שהשנים שבהן שהה רחוק מהבית לא גרמו לו לבחון את בוגוטה בעין אחרת.
״מבחינת תחושת הביטחון, ורק מהבחינה הזאת, היה שיפור אדיר״, הוא אומר. ״העיר שעזבתי הייתה שדה קרב ותושביה חיו תחת מצור. חזרתי לעיר לטינו־אמריקאית ממוצעת של תשעה מיליון תושבים. היא מסוכנת במקומות מסוימים ועליך להיות זהיר ולעמוד היטב על המשמר, אבל זה בכל זאת מקום שאפשר לחיות בו. לעומת זאת שורר בה חוסר יעילות בארבע השנים האחרונות ושררה בה שחיתות בשנים שלפני כן, אז אפשר לומר שזו עדיין לא שעתה היפה ביותר״.
"קול הדברים הנופלים" מספרדית: פרידה פרס־דניאלי, כתר, 255 עמ׳
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![הלהיט החדש של נטפליקס. "Narcos"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/09/sizes/heres-whats-coming-to-netflix-in-august-p_wo_500_250.jpg "הלהיט החדש של נטפליקס. "Narcos"")
!["קול הדברים הנופלים" של חואן גבריאל ואסקס.](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/05/kol-hadvarim-cover-P-500x768.jpg ""קול הדברים הנופלים" של חואן גבריאל ואסקס.")