>> מאיה קלופמן (תעקבו דחוף) היא סופרת שבימים אלה מוציאה את ספרה השני, "מחר נרוץ מהר יותר", שעוסק בגיבורה תל אביבית שמתקרבת לשלושים ועושה הכול נכון – העבודה הנכונה, החבר הנכון, בתקווה שמענה על הצ'קליסט יעשה אותה מאושרת. ונחשו מה. מאיה קלופמן גרה בצרפת, בגרמניה וגם קצת בשנגחאי ובסינגפור, ועכשיו בתל אביב עם כלבה שחורה ובן זוג. בכל יום היא מספרת לעצמה שאין כמו תל אביב.הספר מחכה לכם כאן.

>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
>> ילדה קטנה עם שניצל ענק וספוט לשקיעה // העיר של שירי ברוק-שגיא
>> מקום מפגש מנחם וגן להיבלע בו עם ספר // העיר של נועה סוזנה מורג

"מחר נרוץ מהר יותר", עטיפת הספר

1. המגדלור

אסור לי להיכנס לחנויות ספרים. כשאני נכנסת לחנות ספרים, כל השליטה העצמית שבניתי, תוצאת שלושה עשורים של עבודה עצמית, מתפוגגת תוך שלושים שניות ואני רוצה לקנות הכול. הבעיה חמורה במיוחד במקומות כמו המגדלור, שהם גם יפהפיים וגם מחזיקים ספרים שנבחרו ביד חכמה ובתשומת לב. סביר להניח שתמצאו אותי מלטפת את כל הכריכות תוך כדי שאני ממלמלת שאסור לי, אסור לי, כל הדרך אל הקופה. בעיה נוספת היא הצוות המקסים של החנות, שיעז לומר לי שבחרתי ספרים מעולים ושזה רעיון נהדר, לשאול אילו ספרים אחרים של נטליה גינזבורג כבר קראתי, ולומר ש"העיר והבית" מתאים לי בדיוק. מזל שעברתי לספרים דיגיטליים.
מקווה ישראל 18 תל אביב

2. תחנת אלנבי של הרכבת הקלה

תחנת אלנבי של הרכבת הקלה היא כמו שער למציאות אלטרנטיבית: גרסה של ישראל שבה יש תחבורה ציבורית מתפקדת, תכופה, בתחנות נקיות. קשה להאמין, אבל אנשים אפילו עומדים שם (לרוב) בצד הימני של המדרגות הנעות. כניסה לתחנה של הרכבת הקלה היא בעיניי כמו קפיצה קטנה למדינה שהייתה אפשרית לנו, לרגע שבו כמעט היינו יפן או סינגפור. ואז, כמובן, יורד גשם, הקריין מכריז שהרכבות ייעצרו בתחנת אליפלט עקב תנאי מזג האוויר, וכולנו נזכרים שאנחנו בלבנט בעצם.

3. ספריית מגדל שלום

אני מאמינה גדולה בכוחן של ספריות, מאז שבכיתה ג' סיימתי לעבור על כל ספרי הילדים והספרנית ואני סיכמנו שהיא תעלים עין אם אקח גם ספרים מהמדפים של הגדולים.ספריית מגדל שלום היא אולי לא הספרייה הכי גדולה בעיר, אבל הנוף שלה לנווה צדק ולים הופך אותה למקום המושלם לשבת לקרוא בו. בנוסף לשימושים הרגילים, יש בה לא מעט אירועי ספרות ותרבות מופלאים (כשאומרים לכם להגיע בשבע, כי אחר כך השערים לבניין נסגרים, באמת מתכוונים לזה. אל תנסו את הצוות). רם וצוות הספריה מקדישים גם לא מעט זמן ומשאבים לתמיכה ביוצרים. כתבתי את רוב הספר השני שלי בחדרי הכתיבה האחוריים, שגם להם יש נוף אגדי (עם הציבור הרחב סליחה). לפי חוקי הפורמט מותרת רק ספרייה אחת, אז אוסיף שאוט אאוט קטן לברטה הספרנית מספריית ניסטור, שאם תחליט שאתם קוראים מספיק מהר, גם תאפשר לכם לקחת יותר משלושה ספרים בבת אחת, וכך עזרה לי לעבור את תחילת המלחמה שבה יכולתי לקרוא רק ספרים טיפשיים.
אחד העם 9 תל אביב

4. פארק המסילה

המילה פארקאולי גדולה על המקום הזה, שיש בו בעיקר מסילה, אבל הוא בכל זאת חלקה קטנה של דשא ושמיים במרכז העיר. בתי הקפה, הספסלים וגינת הכלבים הופכים אותו ל"מקום שלישי" מושלם. בסופי שבוע אני לפעמים מוצאת את עצמי פעמיים או שלוש ביום בפארק, מטיילת עם הכלבה, יושבת עם חברים ובן הזוג שלי בדשא, שותה קפה.

5. חוד המחט

בית הקפה שאני מתגעגעת אליו מאז שגליתי דרומה.גם חנות תקליטים, גם דוג פרינדלי, ובעיקר כזה שלא מגרשים בו לקוחות שיושבים שעות עם הלפטופ ומנסים לכתוב ספרים, אבל מצד שני מצליח שלא לייצר את אווירת הזה-בעצם-משרד שיש בהרבה בתי קפה שמאשרים לפטופ בעיר. זולג לאט מקפה לאלכוהול ככל שהיום מתקדם.
דיזנגוף 225 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

בתור רוכבת אופניים לא-חשמליים, קשה להשתחרר מהתחושה שכל מי שנמצא על שביל האופניים מנסה להרוג אותי אישית. רוכבי קורקינטים שעבורם מגבלת המהירות היא המלצה, הולכי רגל שלא מצליחים לזהות את הסימון הירוק של שביל האופניים, שליחי מזון – אני חמודה, אשמח שתשאירו אותי בחיים, תודה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "על נהרות" שלאריאל כהןבמוזיאון תל אביב. אני בדרך כלל חשדנית כלפי עבודות מיצג, אבל יש משהו ייחודי באופן שבו האמן מחבר בין נקודות שונות לאורך ההיסטוריה, מפרק אותן ועושה מהן משהו עכשווי מאוד, רלוונטי מאוד, ובעיקר מעורר מחשבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
"סיום מדומה" שלנועה סוזנה מורג. ספר קצר ודחוס שמסתכל על האפשרות לפרוש מהחברה האנושית, כמו טייק ישראלי על "סרוטונין" של וולבק אבל קצת יותר אופטימי (בלי ספוילרים). לא ממליצה לקוראים שמעוניינים בספר משמח או לכאלו שמחפשים תשובות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
פרויקט ילדי המוזיקה של יפו, של עמותת מקור, מקים מרכזי מוזיקה עבור נערים מוכשרים בסיכון. ממליצה לקנות כרטיס לאחד מהמופעים שלהם, שבהם הנערים מופיעים עם האומנים הכי גדולים בארץ, או לתרום ישירות לעמותה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שחף, הסייר הקהילתי של לב תל אביב דרום. אדם שעושה את העבודה שלו טוב באופן חריג, ובכך לא שונה בהרבה מסעיף הרכבת הקלה לעיל.

מה יהיה?
אני אופטימית, קצת מטבעי, קצת כי אני לא מרגישה שיש ברירה אחרת.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• המגדלור
• רכבת קלה: תחנת אלנבי
• מגדל שלום
• פארק המסילה
• חוד המחט

איזה משמח זה שאוכל בוכרי כבר מזמן ננעץ בקונצנזוס המקומי. אחרי הכל, מה יש לא לאהוב בבצק? בין אם הוא אפוי, מאודה או מטוגן, בשם מנטו, סמסה, צ'יבורק, דושפרה ועוד מאפים ומטעמים שכבר למדנו לזלול, ואפילו להגות את שמם. אבל דעו לכם, אוכל בוכרי הוא ממש לא רק בצק – תבשילים ריחניים ומתובלים, סלטים ייחודיים וערב רב של טעמים, ניחוחות ומטעמים. לכן אנחנו מאוד שמחים לספר לכם על מקום שמרכז בדיוק מטעמים כאלו, ובהתאם נקרא "מטעמי בוכרה".
>>יש כמו בבית: 21 המסעדות העממיות הכי טובות בתל אביב

המקום החדש נפתח זה עתה על מפגש הרחובות שבין מקווה ישראל ליהודה הלוי על ידי שי ניסנוב, "בן גאה לעדה", כדבריו. שי גדל על ברכי המטבח הבוכרי עם אם וסבתא שתמיד דאגו לפתיחת שולחן ושפע רב. "רציתי שכולם יכירו את האוכל הבוכרי ויחשפו לכמה הוא טעים, אז בחרתי לפתוח דווקא כאן – פינה מרכזית, ליד תחנת הרכבת שעוברים בה מלא אנשים, ואני יכול להגיש את האוכל ולהכיר אותו לכולם", הוא מספר.

החלל של "מטעמי בוכרה" אמנם קטן יחסית, אך מעל לחלל המסעדה יש מטבח גדול מימדים בו מכינים, מהדקים ומרדדים את כל המאפים והתבשילים בעבודת יד. "אפילו סבתא באה לפקח", מספר ניסנוב בחיוך. מתוך המטבח הזה יוצאים מאפי סמסה, שהם כיסוני בשר כבש מסורתיים מבצק פריך, כאשר הבשר שבפנים מתובל היטב, המעטפת החיצונית של הבצק פריכה ופציחה ליצירת מאפה חמים וטעמים שממלא את הבטן בכל טוב (18 ש"ח), ולצמחונים יש גם סמסה במילוי תפוח אדמה, חומוס, דלעת או פטריות, הזמינים גם במחיר של 3 ב-40 ש"ח.

עוד בגזרת הכיסונים, תמצאו במקום מנטו מאודים בגודל נדיב שממולאים בבקר מתובל ובצל מטוגן, מנחמים בדיוק כפי שהם צריכים להיות ונמכרים במחיר של 70 ש"ח ל-5 יחידות כולל השתייה. ואיך אפשר ללא דושפרה מטוגנים שממולאים בבשר בקר מתובל ועסיסי, ומטוגנים עד לזהיבות שחומה ומפתה (65 ש"ח ל-5 יחידות). ואל תחשבו חלילה שרק בצק יש להם בראש, כי במקום מוגשים תבשילים לפי המסורת דוגמת אושפלאו, שלמי שלא זכה דעו שמדובר בתבשיל אורז בשרי עם שלל ירקות בבישול איטי שמעניק עומק טעמים למנה (65 ש"ח כולל שתיה) ובחש, תבשיל אורז בשרי עם עמון עשבי תיבול ירוקים ורעננים שנמכרים באותו המחיר.

״זה לא שאין אוכל בוכרי בתל אביב, הוא פשוט מרוכז בקריית שלום. כולנו גרים בקריית שלום, יש שם ריכוז מאוד גבוה של בוכרים ואני מכיר את כולם, ויש לי גם שם עסק בשם 'אדון הטאבון' שמגיש לחם בוכרי ומאפים", מסביר ניסנוב על החזון מאחורי המקום החדש. "אבל דווקא בגלל זה בחרתי לא לפתוח שם עוד מקום ולצאת מהשכונה".בימי שישי מכינים במקום אוכל מוכן לקחת הביתה לקראת השבת, עם ממולאים, מאפים ושאר ירקות, ובהמשך מבטיח ניסנוב שהמקום יישאר פתוח עד חמש בבוקר, כי לדפוק סמסה עמוס בשר ביציאה מבר או מסיבה זה פחות או יותר חלום שלא ידענו שאנחנו חולמים.
מקווה ישראל 2, ימים א-ה בין 11:00-01:00, יום שישי בין 10:00-15.00. בהמשך ירחיבו את שעות הפעילות עד לשעות הקטנות של הלילה

• אוכלים שותים
• אוכל בוכרי
• ממולאים
• רכבת קלה: תחנת אלנבי

מילנה גיצין-אדירם היא המייסדת והאוצרת הראשית של זומו – מוזיאון נייד, מבוסס קהילות, שנודד בכל רחבי ישראל ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות יחד עם הקהילות המקומיות. מחר (10.4), יוצא המוזיאון הנודד במכירת התרמה רחבת היקף שנועדה לגייס כספים עבור המשך פעילותו. לאור המצב המורכב, כל תמיכה תסייע לו לצלוח את המלחמה ולהמשיך במסעו למרות הקשיים: להציג אמנות ברחבי ישראל ולמנף את כוחה של האמנות לחזק את הנפש ולבנות מחדש את המרחב. למעלה מ-500 אמנים תרמו עבודות מקוריות בכל הגדלים ובטווח מחירים רחב ומגוון. ההכנסות יתחלקו שווה בשווה בין האמנים ובין זומו.המכירה תתקיים אונליין במשך ארבעה ימים בלבד. בואו.

>> קבב שמוחאים לו כפיים והדבר הכי חשוב. העיר של עומר שיזף
>> מאורת קריוקי לשיר בה "תרקוד" ומקום לא משופץ. העיר של ניסן שור

1. קולנוע לב

כן, אני יודעת שזה לא המקום הכי סקסי בעולם, אבל זה קולנוע הבית. לכאן הולכים עם הילדים לסרט מדובב, כאן רואים בלוקבסטר וכאן תופסים סרט קולנוע צרפתי איכותי. כאן התחלתי את דרכי בעולם האמנות, כתלמידת תיכון במגמת קולנוע שהגיעה אחר הצהריים לראות את כל מה שמוקרן. וכאן, לא חשוב באיזה אולם, אפשר לברוח לרגע מהעולם שבחוץ ולהתענג על מזון האלים – פופקורן עם מלח מוגזם ויותר מדי חמאה (בואכה מרגרינה).דיזנגוף 50

2. קפה הבימה

תודו שלא ידעתם שככה קוראים לו. הקיוסק קפה שעל שדרות בן ציון (או בנצי, כמו שקורא לו הבן המתבגר שלי, שיושב שם עם החבר'ה בלי להזמין שום דבר). תמיד, לא משנה מתי אני עוברת שם (ואני עוברת שם די הרבה) בא לי את הכל. מתוק ומלוח. קטן וגדול. אפילו התור התמידי שיש שם כל כך חמוד ואדיב ונדיב לרוכבים בשביל אופניים, לאמהות עם העגלות ולפיליפיניות עם העגלות של הקשישים. השנה, כשהם החליטו לא להתחפש בפורים בגלל המצב – הוספתי להם עוד נקודת זכות.בן ציון 31

3. ראש ציפור

לא יודעת אם זה ממש נחשב תל אביב, וזה בטח לא איזה ספוט אורבני במיוחד, אבל כשאני צריכה קצת ירוק וקצת שקט – אני עושה את המאמץ ומגיעה לכאן. אחד המקומות הכי יפים בארץ. מטופח. מסודר. מלא אוויר לנשימה. אפשר ללכת לאיבוד ולרגע לחשוב שאת בסנטרל פארק. החלום המקצועי הכי גדול שלי הוא להביא פעם את האמנית ג'נט קרדיף להכין עבודת סאונד לפארק הירקון בכלל ולראש ציפור בפרט. ובכלל, מאז שיצא לי לעשות את פרויקט זומו הרפסודה על גדות הירקון, יש לי סופט ספוט לפארק הזה.

4. כיכר ביאליק

אומנם עכשיו זו לא חוכמה, ועם הפתיחה של מוזיאון העיר ושל קפה עמיתה זה הפך בערך למקום הכי לוהט בתל אביב, אבל אני שרופה על כיכר ביאליק עוד הרבה לפני. פיאצה אירופית. בניינים מסביב שכל אחד יותר יפה מהאחר. ריכוז המוזיאונים למטר רבוע אולי הכי גדול בעולם. והכל בלב של הלב של העיר. ועדיין שקט. ועדיין אינטימי. אני יכולה לעלות לכיכר במדרגות מרחוב טשרניחובסקי 300 אלף פעם ועדיין להיות מופתעת בכל פעם מחדש.

5. רחוב קפלן

כנראה הרחוב הכי מגעיל בעיר. עם הקריה שעדיין זכורה לי לרע מהשירות הצבאי. ועם שרונה שאין בינה לבין חן דבר וחצי דבר. ועם פקק שאף פעם לא נגמר ביציאה ובכניסה אל העיר (אני כנראה היחידה בעיר שגרה במרכז ועובדת בפריפריה). אבל בשנה וחצי האחרונות קפלן הפך לביתי השני בכל מוצ"ש. ואני מוצאת בו תקווה וכוח. ואני צועדת לאורכו ולרוחבו עם דמעות בזווית העין באמונה שיהיה כאן טוב יותר.

מקום לא אהוב בעיר

תחנת הרכבת הקלה באלנבי.כמה חיכינו. כמה סבלנו. כמה אנחנו עדיין סובלים. וכמה אנחנו עדיין מחכים (שיהיה איזשהו קו או מסלול שמשרת באמת את תושבי העיר). לא יצא לי לנסוע הרבה ברכבת התחתית/הקלה – אבל מפגע אסתטי כמו תחנת הרכבת מתחת למפגש הרחובות אלנבי וגן החשמל לא יצא לי לראות כבר הרבה מאד זמן. אפור. ומדכא. וחסר כל ייחוד. וחסר כל חן. ורק נפתח וכבר מרגיש שבור וישן. ואין שום צבע או שמחת חיים או תחושה של עיר. הרגשתי שירדתי במודיעין עילית. וצריך ללכת קילומטרים מהרכבת (המרהיבה) לפתח התחנה. ואין שום פרסומת אחת לרפואה או ציור קיר או משהו. אם כבר פותחים רכבת קלה ב-2023, למה לא לדואג שהתחנות ייראו כמו משהו מהאלף שלנו ולא כמו עודפי ייצוא מרוסיה הקומניסטית?

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עבודת הווידאו המהממת, החכמה, המרתקת והיפהפיה "דרך הברזל" של אירה אדוארדובנה. זו עבודה בת 21 דקות בשני ערוצים שהוקרנה עד לא מזמן במוזיאון תל אביב ובה היא "משחזרת", בעזרת שחקנים ובני משפחה, את המסע שהיא עשתה כילדה מאוזבקיסטן לישראל. כמי שהיגרה לישראל בגיל שנה, אני אמנם לא זוכרת את המעבר מברית המועצת לארץ, אבל חווית ההגירה, הזרות והרצון להתנתק מהעבר ולהתחבר ל"ישראליות" כל כך מוכרת לי ומדברת אלי. העבודה הזו גם הזכירה לי כמה אני אוהבת עבודות וידאו מקוריות וכמה מרגש הולך להיות הפרויקט הבא של זומו – 73'-23', סלון וידאו בין שתי מלחמות, שיש לי את הזכות להוביל ולאצור עם מעין שלף ושחר בן-נון.

מתוך "דרך הברזל" (צילום באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אלבום הקאברים החדש יחסית של אביתר בנאי, "עוגן במים". אבל רק השירים. לא הדיבורים. ורק הטובים… בעצם רק הביצוע שלו לאל תפחד של אהוד בנאי ויש בך של החברים של נאטשה. כן, אני עד כדי כך בומרית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בטח אסור לי להגיד זומו (למרות שזה הארגון הכי וואו בסביבה ואנחנו עושים דברים מדהימים עם קהילות של מפונים ומארחים בכל הארץואנחנו ממש צריכים את התרומות) – אז אני אמליץ לתרום למוזיאון תל אביב לאמנות. זה מוזיאון הבית שלי וכל פעם שמגיע אורח מחו"ל – אני לוקחת אותו לראות את מיטב האמנות הישראלית והבינלאומית. מאז פרוץ המלחמה הם גם הבית של כל האנשים המדהימים ומעוררי ההשראה של כיכר החטופים. נכון שיש להם תמיכה מהעירייה ומהמדינה, אבל זה בתחום שלנו, זה אף פעם לא מספיק. אזאם יש לכם זמן או כסף – תתרמו אותם לשם. זה מקום מעורר השראה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ישראל ממסעדת אמורה מיו. כרגע ותמיד. אולי אם נרים לו מספיק הוא יפתח חזרה את פיצה פצה ויעשה את שני הילדים שלי מאושרים.

מה יהיה?
יהיה טוב. יהיה שינוי. יהיה שלום. יהיה צדק. יהיה דמוקרטיה ליברלית. זה אולי ייקח קצת זמן ואולי ידרוש מהפכה של ממש – אבל אם לא נוותר ואם נמשיך להתעקש ונמשיך להילחם – בסוף נצליח.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• קולנוע לב
• רחוב קפלן
• כיכר ביאליק
• קפה הבימה
• מוזיאון תל אביב
• רכבת קלה: תחנת אלנבי

תריסר תחנות רכבת קלה יש בתל אביב-יפו, בדיוק כמו השבטים (זה בטעות, אנחנו נשבעים), אבל לא כל התחנות נוצרו שוות. כלומר, כן, עם פתיחת הרכבת ברור שהתחנות עצמן די זהות מבחינת עיצוב ופרקטיות, אבל אמרו כבר לפנינו – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.

לכן בדקנו את מגוון תחנות הרכבת שבשטח תל אביב-יפו על פי מספר קטגוריות שונות, שבוחנות מה ממוקם במרחק הליכה מתחנת הרק"ל: מה אוכלים, מה שותים, איפה מבלים, איפה יש חנויות טובות מסביב ומה הן שכונות המגורים שהתחנה משרתת. חזרנו עם ממצאים מעניינים, וגם סחרחורת קלה מנסיעה כל היום ברכבת. מוכנים? כי הרכבת עוזבת את התחנה.

12. תחנת מחרוזת

התחנה הראשונה של תל אביב יפו – או האחרונה, תלוי איך מסתכלים על זה – לא מספקת רגעי אוכל נדירים או סביבה מי יודע מה מפנקת להסתובב בה. בכל זאת, דרום דרום יפו, זה כמעט חולון. נו, לפחות היא עדיין ראשונה במשהו. או אחרונה. שוב, הכל עניין של זוויות.
מה יש לאכול: יש מסעדה רוסית אותנטית, Laffka – Доставка домашней еды в Израиле
מה לשתות: וודקה במסעדה, ואולי מים בגינה הציבורית
איפה מבלים: פיקניק בגן הגיבורים
ומה קונים: עציצים במשתלת השביל הירוק
קרבה לאזורי מגורים: יפו ד
ציון תחנה סופי: 1.5

11. תחנת איסקוב

נשקר אם נגיד שמצאנו הרבה אטרקציות באזור תחנת איסקוב, שנמצאת כמעט בקצה של שדרות ירושלים. מה שכן יש בסביבה זה כמה מקומות לאכול מזון מהסוג שגידל את יפו – לא מאוד רחוק ממנה מצאנו שווארמה, מצאנו שיפודים, מצאנו פלאפל ומצאנו גם גלידה. מה עוד אדם צריך?
מה יש לאכול:שווארמה חג' כחיל, שיפודי זיקה, פלאפל חג' כחיל, גלידה אנדרי
מה לשתות:קפה המכבים
איפה מבלים:בגינת רפפורט הירוקה, במרכז הקהילתי בית צ'רנר
ומה קונים:יש סופר, אז מה שבא לכם
קרבה לאזורי מגורים:שיכוני חיסכון, עג'מי
ציון תחנה סופי: 2

10. תחנת ארלוזורוב

תחנת ארלוזרוב אמנם קרובה לרכבת סבידור מרכז, אבל זה פחות או יותר הכול – מה שהופך אותה לתחנה פרקטית, ותו לא. למעשה, תחנת ארלוזורוב צריכה להגיד תודה לקפה הנרייטה, שקצת מציל את כבודה. אחרת היא היתה מתדרדרת יותר נמוך מתחנות יפו הדרומיות.
מה יש לאכול:אוכל בקפה הנרייטה
מה לשתות:ובכן, קפה הנרייטה
איפה מבלים:מדרחוב רכבת סבידור מרכז, כמו הילדים הפרועים שאתם. אה, וגם קפה הנרייטה
ומה קונים:רוצים סלט בטייקאווי מקפה הנרייטה?
קרבה לאזורי מגורים:דרך נמיר, פנקס
ציון תחנה סופי: 2.5. החצי בזכות, ניחשתם, קפה הנרייטה

9. שדרות הבעש"ט

אמנם נשארנו רעבים בשדרות הבעש"ט, אבל היי – לפחות היא קרובה לבריכת נווה גולן, ולהגיע לבריכה ברכבת זה ממש ממש בילוי כיף. מה לעשות, יש תחנות שיש בהן רק אטרקציה אחת – אבל במקרה הזה היא שווה ממש.
מה יש לאכול: קרטיב דובדבן בבריכה, ושבע דקות הליכה משם נמצאת גם מסעדת אבו נאסר חינאווי
מה לשתות: קולה בבריכה
איפה מבלים: שחיית גב בבריכה
ומה קונים: מנוי לבריכה
קרבה לאזורי מגורים: נווה גולן, גבעת עלייה
ציון תחנה סופי: 3.5, ברור שבזכות הבריכה

8. תחנת ארליך

תחנת ארליך ממוקמת בלב שכונת יפו, קרובה לשכונת צהלון ולע'גמי – ועל כן נעדרת יותר מדי מסעדות ופנינות אורבניות, אבל בהחלט אזור ביניים עם הרבה יותר היצע מאשר התחנות הדרומיות. חוץ מזה, בית מזרח מערב באזור, אז אפילו יש פה ושם הופעות שוות.
מה יש לאכול: מלבי דנג'ני, פלאפל חמידו, ג'אפה פיצה קיטשן, בורקס אבו שאדי
מה לשתות: קפה חוני
איפה מבלים: בית מזרח מערב, כשמתקיימות הופעות
ומה קונים: מלבי הביתה
קרבה לאזורי מגורים: צהלון, עג'מי, יהודה הימית
ציון תחנה: 4

7. תחנת שאול המלך

בדומה לתחנת יהודית (ר"ע בהמשך), תחנת שאול המלך קרובה גם היא למשרדי הייטק ולכיכר הדמוקרטיה, וגם ממוקמת במרחק הליכה מכמה מוסדות תרבות רציניים – מוזיאון תל אביב, התיאטרון הקאמרי ומגדל האופרה. וכן ברור שיש גם מה לאכול, אבל בואו נודה באמת, מי רוצה להגיע למתחם מידטאון?
מה יש לאכול: פאסטל, היבה, אומאי, מייזון קייזר, לה קתרינה
מה לשתות: ארקפה
איפה מבלים: הוואנה מיוזיק קלאב, התיאטרון הקאמרי, מוזיאון תל אביב, קונצרט במגדל האופרה
ומה קונים: כל מה שתרצו מקניון עזריאלי, אם תשרדו
קרבה לאזורי מגורים: מידטאון
ציון תחנה: 5.5

6. תחנת שלמה

תחנת שלמה הצפון יפואית קרובה להרבה אוכל מצוין, חנויות בוטיק, כמה מוסדות תרבות ואחד האזורים הכי מתויירים. חוץ מזה, פלורנטין לא רחוקה בכלל, ואם ממש תרצו, תוכלו להצטרף לכת הסיינטולוגיה. נו, קצת הרפתקנות.
מה יש לאכול: עמיתה, מנסורה, OCD, איציק הגדול, ג׳מה, פר דרייר.
מה לשתות: קזינו סן רמו, הגפן, אורבן בייקרי
איפה מבלים: תיאטרון גשר, מרכז תרבות מנדל, וגם מרכז הסיינטולוגיה. היי, אנחנו לא שופטים
ומה קונים: KAV, מעדניית אלהמברה
קרבה לאזורי מגורים: נגה, מרזוק ועזר
ציון תחנה: 7

5. תחנת אצטדיון בלומפילד

מלבד אוהדי כדורגל שיגיעו בהמוניהם, ניתן לראות בה גם פנינות אוכל בניחוח של פעם. מהחומוס של אבו חסן, למסעדות הבולגריות שעיטרו את יפו בעבר, וכן גם כמובן, הקרבה שלה לשוק הפשפשים.
מה יש לאכול: חומוס אבו חסן, ויטושה מסעדה בולגרית, שרה מסעדה בולגרית, לחבטיתא בפיתה, מיכאלנג'לו, שאפה
מה לשתות: גודיק קפה, דאמה קפה
איפה מבלים: דרבי באיצטדיון, לפעמים מתארחות בו גם הופעות, סיבוב בשוק הפשפשים
ומה קונים: מוצרי מעדנייה בהרשלה, כלים לבית בסופי, בגדים בהדס קולודני
קרבה לאזורי מגורים: צפון יפו
ציון תחנה: 7.2

4. תחנת יהודית

תחנת יהודית היא התחנה של ההייטיקיסטים, היא קרובה לשרונה, לעזריאלי ולמשרדים רבים. והייטקיסטים צריכים לאכול משהו עם הסיבוס הזה. על כן, תמצאו בה מה לאכול וגם במה לצפות, הסינמטק הרי, קרוב ממש.
מה יש לאכול: יפו תל אביב, פופ אנד פופ, טופולופומפו, זוזוברה, שוק האוכל שרונה מרקט.
מה לשתות; שניט, בריקס
איפה מבלים: כיכר הדמוקרטיה כמובן, פארק שרונה, סרט בסינמטק
ומה קונים:חומרי גלם שווים בשרונה מרקט
קרבה לאזורי מגורים: יותר קרובה למשרדי הייטק
ציון תחנה: 7.4

3. אליפלט

תחנת אליפלט התמקמה בנקודה אסטרטגית במיוחד – בין פלורנטין, דרך המושבה האמריקאית ונווה צדק. בסביבתה גם נמצא פארק המסילה האהוב עלינו מאוד, ולא מעט מקומות בילוי מזמינים. חוץ מזה, הכניסה לתחנה עצמה די מפוארת ביחס למה שאנחנו רגילים.
מה יש לאכול: ג'ורג וג'ון, נאיפה, לורנץ ומינץ, חיים נלו
מה לשתות: קפליקס, HOC הרבי מברך
איפה מבלים: סוזן דלל להופעת מחול, שיעור יוגה בבית חנה הרבי (אם זה בילוי בשבילכם), בירה בפארק המסילה
ומה קונים: אפיסרי נווה צדק, הכי להרגיש בפריז
קרבה לאזורי מגורים: פלורנטין, נווה צדק, המושבה האמריקאית
ציון תחנה: 7.5, בזכות פארק המסילה

2. תחנת קרליבך

היא אולי לא נשמעת כזו, אבל שתדעו שתחנת קרליבך היא נקודה קולינרית במיוחד, ומתחבאות בה כמה מפנינות האוכל הכי שוות בעירנו – והכל במרחק קצרצר מהרכבת. קיצר, זו תחנת השמנמנים.
מה יש לאכול: מגזינו, אייבי, טאיזו, קאב קם, דגי בטשון, אונואמה, צ'יקטי
מה לשתות: צייט פור ברוט לקפה ומאפה, התחתית, גרציאני קרית ספר
איפה מבלים: ביטבוקס קריוקי, וכל מילה נוספת מיותרת. אבל גם פיקניק בפארק קריית ספר מתקבל על הדעת
ומה קונים: קניון TLV, אם תוכלו להרשות לעצמכם.
קרבה לאזורי מגורים: מגדלי גינדי, איזור קריית ספר והחשמונאים
ציון תחנה: 8

1. אלנבי

תחנת אלנבי הנוצצת ממוקמת בלב ליבה של העיר, ואחת מהנקודות הכי מרכזיות למקומות בילוי, חנויות, ברים, בתי קפה, מסעדות – ותכלס כל מה שאנחנו אוהבים. רק לרדת מהרכבת ולמצוא את הבילוי הנוכחי שלכם. בואו להינות.
מה יש לאכול: דפי, אוקינוואה, צפון אברקסס, סון רון, סופר פיצה, גס'מינו ועוד כל כך הרבה.
מה לשתות: בוסר, קפה ברזילי, וויקאפ קופי
איפה מבלים: לבונטין 7, כולי עלמא, אברהם הוסטל
ומה קונים: המגדלור, צ'לסי, ארטא
קרבה לאזורי מגורים: שוק לוינסקי, גן החשמל ולבונטין
ציון תחנה: 9

• הרכבת הקלה
• הקו האדום
• רכבת קלה: תחנת שלמה
• רכבת קלה: תחנת שאול המלך
• רכבת קלה: תחנת אליפלט
• רכבת קלה: תחנת אלנבי
• רכבת קלה: תחנת יהודית
• רכבת קלה: תחנת קרליבך
• רכבת קלה: תחנת ארלוזורוב