Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
המקום שמוציא את האוכל הבוכרי מקריית שלום לדרום-מרכז העיר
כולם מוזמנים לטעום. מטעמי בוכרה. (צילום: שי ניסנוב)
על יהודה הלוי ובקרבה לא מקרית לתחנת רכבת אלנבי נפתחה מסעדת "מטעמי בוכרה" על ידי שי ניסנוב, "בן גאה לעדה", שמציע מאפים נאים, כיסונים טעימים ותבשילים ביתיים כמו אושפלאו ובחש. ועם תוכניות להישאר פתוח עד 5 בבוקר, יש סיכוי שבעוד זמן מה תסיימו בילוי לילי עם מאפה סמסה בשרי ומספק
איזה משמח זה שאוכל בוכרי כבר מזמן ננעץ בקונצנזוס המקומי. אחרי הכל, מה יש לא לאהוב בבצק? בין אם הוא אפוי, מאודה או מטוגן, בשם מנטו, סמסה, צ'יבורק, דושפרה ועוד מאפים ומטעמים שכבר למדנו לזלול, ואפילו להגות את שמם. אבל דעו לכם, אוכל בוכרי הוא ממש לא רק בצק – תבשילים ריחניים ומתובלים, סלטים ייחודיים וערב רב של טעמים, ניחוחות ומטעמים. לכן אנחנו מאוד שמחים לספר לכם על מקום שמרכז בדיוק מטעמים כאלו, ובהתאם נקרא "מטעמי בוכרה". >>יש כמו בבית: 21 המסעדות העממיות הכי טובות בתל אביב
המקום החדש נפתח זה עתה על מפגש הרחובות שבין מקווה ישראל ליהודה הלוי על ידי שי ניסנוב, "בן גאה לעדה", כדבריו. שי גדל על ברכי המטבח הבוכרי עם אם וסבתא שתמיד דאגו לפתיחת שולחן ושפע רב. "רציתי שכולם יכירו את האוכל הבוכרי ויחשפו לכמה הוא טעים, אז בחרתי לפתוח דווקא כאן – פינה מרכזית, ליד תחנת הרכבת שעוברים בה מלא אנשים, ואני יכול להגיש את האוכל ולהכיר אותו לכולם", הוא מספר.
נסו לאכול רק אחד. מטעמי בוכרה. (צילום: שי ניסנוב)
החלל של "מטעמי בוכרה" אמנם קטן יחסית, אך מעל לחלל המסעדה יש מטבח גדול מימדים בו מכינים, מהדקים ומרדדים את כל המאפים והתבשילים בעבודת יד. "אפילו סבתא באה לפקח", מספר ניסנוב בחיוך. מתוך המטבח הזה יוצאים מאפי סמסה, שהם כיסוני בשר כבש מסורתיים מבצק פריך, כאשר הבשר שבפנים מתובל היטב, המעטפת החיצונית של הבצק פריכה ופציחה ליצירת מאפה חמים וטעמים שממלא את הבטן בכל טוב (18 ש"ח), ולצמחונים יש גם סמסה במילוי תפוח אדמה, חומוס, דלעת או פטריות, הזמינים גם במחיר של 3 ב-40 ש"ח.
מטעמי בוכרה. (צילום: שי ניסנוב)
עוד בגזרת הכיסונים, תמצאו במקום מנטו מאודים בגודל נדיב שממולאים בבקר מתובל ובצל מטוגן, מנחמים בדיוק כפי שהם צריכים להיות ונמכרים במחיר של 70 ש"ח ל-5 יחידות כולל השתייה. ואיך אפשר ללא דושפרה מטוגנים שממולאים בבשר בקר מתובל ועסיסי, ומטוגנים עד לזהיבות שחומה ומפתה (65 ש"ח ל-5 יחידות). ואל תחשבו חלילה שרק בצק יש להם בראש, כי במקום מוגשים תבשילים לפי המסורת דוגמת אושפלאו, שלמי שלא זכה דעו שמדובר בתבשיל אורז בשרי עם שלל ירקות בבישול איטי שמעניק עומק טעמים למנה (65 ש"ח כולל שתיה) ובחש, תבשיל אורז בשרי עם עמון עשבי תיבול ירוקים ורעננים שנמכרים באותו המחיר.
מטעמי בוכרה. (צילום: שי ניסנוב)
״זה לא שאין אוכל בוכרי בתל אביב, הוא פשוט מרוכז בקריית שלום. כולנו גרים בקריית שלום, יש שם ריכוז מאוד גבוה של בוכרים ואני מכיר את כולם, ויש לי גם שם עסק בשם 'אדון הטאבון' שמגיש לחם בוכרי ומאפים", מסביר ניסנוב על החזון מאחורי המקום החדש. "אבל דווקא בגלל זה בחרתי לא לפתוח שם עוד מקום ולצאת מהשכונה".בימי שישי מכינים במקום אוכל מוכן לקחת הביתה לקראת השבת, עם ממולאים, מאפים ושאר ירקות, ובהמשך מבטיח ניסנוב שהמקום יישאר פתוח עד חמש בבוקר, כי לדפוק סמסה עמוס בשר ביציאה מבר או מסיבה זה פחות או יותר חלום שלא ידענו שאנחנו חולמים. מקווה ישראל 2, ימים א-ה בין 11:00-01:00, יום שישי בין 10:00-15.00. בהמשך ירחיבו את שעות הפעילות עד לשעות הקטנות של הלילה
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
קפה חמוד, פיאצה יפה ורחוב של תקווה. העיר של מילנה גיצין-אדירם
מילנה גיצין-אדירם (צילום: אוסף פרטי)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים אהובים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: מילנה גיצין-אדירם, מייסדת המוזיאון הנודד זומו שיוצא מחר למכירת התרמה של אמנות ישראלית אדירה. על הרחוב הכי מגעיל בעיר שהפך לביתה השני, על המקום שמזכיר לה את סנטרל פארק, ועל איך שבסוף ננצח
מילנה גיצין-אדירם היא המייסדת והאוצרת הראשית של זומו – מוזיאון נייד, מבוסס קהילות, שנודד בכל רחבי ישראל ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות יחד עם הקהילות המקומיות. מחר (10.4), יוצא המוזיאון הנודד במכירת התרמה רחבת היקף שנועדה לגייס כספים עבור המשך פעילותו. לאור המצב המורכב, כל תמיכה תסייע לו לצלוח את המלחמה ולהמשיך במסעו למרות הקשיים: להציג אמנות ברחבי ישראל ולמנף את כוחה של האמנות לחזק את הנפש ולבנות מחדש את המרחב. למעלה מ-500 אמנים תרמו עבודות מקוריות בכל הגדלים ובטווח מחירים רחב ומגוון. ההכנסות יתחלקו שווה בשווה בין האמנים ובין זומו.המכירה תתקיים אונליין במשך ארבעה ימים בלבד. בואו.
"תפוזים בבארי", הילה קאדי (צילום באדיבות מוזיאון זומו)
1. קולנוע לב
כן, אני יודעת שזה לא המקום הכי סקסי בעולם, אבל זה קולנוע הבית. לכאן הולכים עם הילדים לסרט מדובב, כאן רואים בלוקבסטר וכאן תופסים סרט קולנוע צרפתי איכותי. כאן התחלתי את דרכי בעולם האמנות, כתלמידת תיכון במגמת קולנוע שהגיעה אחר הצהריים לראות את כל מה שמוקרן. וכאן, לא חשוב באיזה אולם, אפשר לברוח לרגע מהעולם שבחוץ ולהתענג על מזון האלים – פופקורן עם מלח מוגזם ויותר מדי חמאה (בואכה מרגרינה).דיזנגוף 50
אין כמו בבית. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)
2. קפה הבימה
תודו שלא ידעתם שככה קוראים לו. הקיוסק קפה שעל שדרות בן ציון (או בנצי, כמו שקורא לו הבן המתבגר שלי, שיושב שם עם החבר'ה בלי להזמין שום דבר). תמיד, לא משנה מתי אני עוברת שם (ואני עוברת שם די הרבה) בא לי את הכל. מתוק ומלוח. קטן וגדול. אפילו התור התמידי שיש שם כל כך חמוד ואדיב ונדיב לרוכבים בשביל אופניים, לאמהות עם העגלות ולפיליפיניות עם העגלות של הקשישים. השנה, כשהם החליטו לא להתחפש בפורים בגלל המצב – הוספתי להם עוד נקודת זכות.בן ציון 31
חצי שנה שהלב לא שלם,תחזירו אותם הביתה – עכשיו ????
לא יודעת אם זה ממש נחשב תל אביב, וזה בטח לא איזה ספוט אורבני במיוחד, אבל כשאני צריכה קצת ירוק וקצת שקט – אני עושה את המאמץ ומגיעה לכאן. אחד המקומות הכי יפים בארץ. מטופח. מסודר. מלא אוויר לנשימה. אפשר ללכת לאיבוד ולרגע לחשוב שאת בסנטרל פארק. החלום המקצועי הכי גדול שלי הוא להביא פעם את האמנית ג'נט קרדיף להכין עבודת סאונד לפארק הירקון בכלל ולראש ציפור בפרט. ובכלל, מאז שיצא לי לעשות את פרויקט זומו הרפסודה על גדות הירקון, יש לי סופט ספוט לפארק הזה.
כן, זה עדיין תל אביב. מרכז הצפרות בפארק ראש ציפור (צילום: יואב ספאחי)
4. כיכר ביאליק
אומנם עכשיו זו לא חוכמה, ועם הפתיחה של מוזיאון העיר ושל קפה עמיתה זה הפך בערך למקום הכי לוהט בתל אביב, אבל אני שרופה על כיכר ביאליק עוד הרבה לפני. פיאצה אירופית. בניינים מסביב שכל אחד יותר יפה מהאחר. ריכוז המוזיאונים למטר רבוע אולי הכי גדול בעולם. והכל בלב של הלב של העיר. ועדיין שקט. ועדיין אינטימי. אני יכולה לעלות לכיכר במדרגות מרחוב טשרניחובסקי 300 אלף פעם ועדיין להיות מופתעת בכל פעם מחדש.
איך אפשר לא לאהוב אותה. כיכר ביאליק (צילום: ברק ברינקר)
5. רחוב קפלן
כנראה הרחוב הכי מגעיל בעיר. עם הקריה שעדיין זכורה לי לרע מהשירות הצבאי. ועם שרונה שאין בינה לבין חן דבר וחצי דבר. ועם פקק שאף פעם לא נגמר ביציאה ובכניסה אל העיר (אני כנראה היחידה בעיר שגרה במרכז ועובדת בפריפריה). אבל בשנה וחצי האחרונות קפלן הפך לביתי השני בכל מוצ"ש. ואני מוצאת בו תקווה וכוח. ואני צועדת לאורכו ולרוחבו עם דמעות בזווית העין באמונה שיהיה כאן טוב יותר.
תחנת הרכבת הקלה באלנבי.כמה חיכינו. כמה סבלנו. כמה אנחנו עדיין סובלים. וכמה אנחנו עדיין מחכים (שיהיה איזשהו קו או מסלול שמשרת באמת את תושבי העיר). לא יצא לי לנסוע הרבה ברכבת התחתית/הקלה – אבל מפגע אסתטי כמו תחנת הרכבת מתחת למפגש הרחובות אלנבי וגן החשמל לא יצא לי לראות כבר הרבה מאד זמן. אפור. ומדכא. וחסר כל ייחוד. וחסר כל חן. ורק נפתח וכבר מרגיש שבור וישן. ואין שום צבע או שמחת חיים או תחושה של עיר. הרגשתי שירדתי במודיעין עילית. וצריך ללכת קילומטרים מהרכבת (המרהיבה) לפתח התחנה. ואין שום פרסומת אחת לרפואה או ציור קיר או משהו. אם כבר פותחים רכבת קלה ב-2023, למה לא לדואג שהתחנות ייראו כמו משהו מהאלף שלנו ולא כמו עודפי ייצוא מרוסיה הקומניסטית?
ווק אוף שיים לרוסיה הקומוניסטית. תחנת אלנבי (צילום: אספיר איובוב)
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? עבודת הווידאו המהממת, החכמה, המרתקת והיפהפיה "דרך הברזל" של אירה אדוארדובנה. זו עבודה בת 21 דקות בשני ערוצים שהוקרנה עד לא מזמן במוזיאון תל אביב ובה היא "משחזרת", בעזרת שחקנים ובני משפחה, את המסע שהיא עשתה כילדה מאוזבקיסטן לישראל. כמי שהיגרה לישראל בגיל שנה, אני אמנם לא זוכרת את המעבר מברית המועצת לארץ, אבל חווית ההגירה, הזרות והרצון להתנתק מהעבר ולהתחבר ל"ישראליות" כל כך מוכרת לי ומדברת אלי. העבודה הזו גם הזכירה לי כמה אני אוהבת עבודות וידאו מקוריות וכמה מרגש הולך להיות הפרויקט הבא של זומו – 73'-23', סלון וידאו בין שתי מלחמות, שיש לי את הזכות להוביל ולאצור עם מעין שלף ושחר בן-נון.
מתוך "דרך הברזל" (צילום באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות)
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? אלבום הקאברים החדש יחסית של אביתר בנאי, "עוגן במים". אבל רק השירים. לא הדיבורים. ורק הטובים… בעצם רק הביצוע שלו לאל תפחד של אהוד בנאי ויש בך של החברים של נאטשה. כן, אני עד כדי כך בומרית.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? בטח אסור לי להגיד זומו (למרות שזה הארגון הכי וואו בסביבה ואנחנו עושים דברים מדהימים עם קהילות של מפונים ומארחים בכל הארץואנחנו ממש צריכים את התרומות) – אז אני אמליץ לתרום למוזיאון תל אביב לאמנות. זה מוזיאון הבית שלי וכל פעם שמגיע אורח מחו"ל – אני לוקחת אותו לראות את מיטב האמנות הישראלית והבינלאומית. מאז פרוץ המלחמה הם גם הבית של כל האנשים המדהימים ומעוררי ההשראה של כיכר החטופים. נכון שיש להם תמיכה מהעירייה ומהמדינה, אבל זה בתחום שלנו, זה אף פעם לא מספיק. אזאם יש לכם זמן או כסף – תתרמו אותם לשם. זה מקום מעורר השראה.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? ישראל ממסעדת אמורה מיו. כרגע ותמיד. אולי אם נרים לו מספיק הוא יפתח חזרה את פיצה פצה ויעשה את שני הילדים שלי מאושרים.
מה יהיה? יהיה טוב. יהיה שינוי. יהיה שלום. יהיה צדק. יהיה דמוקרטיה ליברלית. זה אולי ייקח קצת זמן ואולי ידרוש מהפכה של ממש – אבל אם לא נוותר ואם נמשיך להתעקש ונמשיך להילחם – בסוף נצליח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תחנה ראשונה: מצעד הכיף של תחנות הרכבת הקלה בתל אביב
הרכבת הקלה (צילום: אפוסטוס/שאטרסטוק)
הרכבת הקלה אמנם רק החלה לפעול, אבל אנחנו טיים אאוט, ואנחנו מדרגים דברים - לכן הכנו דירוג יסודי של כל תחנות הרכבת הקלה על פי כמה כיף אפשר לעשות בסביבה שבה תנחתו, מהתחנה הגרועה ביותר (שממה עם מסעדה רוסית אחת) ועד ללוקיישן המוצלח ביותר (טוב, תכנסו ותגלו). צ'ו צ'ו, אנחנו יוצאים לדרך
תריסר תחנות רכבת קלה יש בתל אביב-יפו, בדיוק כמו השבטים (זה בטעות, אנחנו נשבעים), אבל לא כל התחנות נוצרו שוות. כלומר, כן, עם פתיחת הרכבת ברור שהתחנות עצמן די זהות מבחינת עיצוב ופרקטיות, אבל אמרו כבר לפנינו – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.
לכן בדקנו את מגוון תחנות הרכבת שבשטח תל אביב-יפו על פי מספר קטגוריות שונות, שבוחנות מה ממוקם במרחק הליכה מתחנת הרק"ל: מה אוכלים, מה שותים, איפה מבלים, איפה יש חנויות טובות מסביב ומה הן שכונות המגורים שהתחנה משרתת. חזרנו עם ממצאים מעניינים, וגם סחרחורת קלה מנסיעה כל היום ברכבת. מוכנים? כי הרכבת עוזבת את התחנה.
12. תחנת מחרוזת
התחנה הראשונה של תל אביב יפו – או האחרונה, תלוי איך מסתכלים על זה – לא מספקת רגעי אוכל נדירים או סביבה מי יודע מה מפנקת להסתובב בה. בכל זאת, דרום דרום יפו, זה כמעט חולון. נו, לפחות היא עדיין ראשונה במשהו. או אחרונה. שוב, הכל עניין של זוויות. מה יש לאכול: יש מסעדה רוסית אותנטית, Laffka – Доставка домашней еды в Израиле מה לשתות: וודקה במסעדה, ואולי מים בגינה הציבורית איפה מבלים: פיקניק בגן הגיבורים ומה קונים: עציצים במשתלת השביל הירוק קרבה לאזורי מגורים: יפו ד ציון תחנה סופי: 1.5
נשקר אם נגיד שמצאנו הרבה אטרקציות באזור תחנת איסקוב, שנמצאת כמעט בקצה של שדרות ירושלים. מה שכן יש בסביבה זה כמה מקומות לאכול מזון מהסוג שגידל את יפו – לא מאוד רחוק ממנה מצאנו שווארמה, מצאנו שיפודים, מצאנו פלאפל ומצאנו גם גלידה. מה עוד אדם צריך? מה יש לאכול:שווארמה חג' כחיל, שיפודי זיקה, פלאפל חג' כחיל, גלידה אנדרי מה לשתות:קפה המכבים איפה מבלים:בגינת רפפורט הירוקה, במרכז הקהילתי בית צ'רנר ומה קונים:יש סופר, אז מה שבא לכם קרבה לאזורי מגורים:שיכוני חיסכון, עג'מי ציון תחנה סופי: 2
10. תחנת ארלוזורוב
תחנת ארלוזרוב אמנם קרובה לרכבת סבידור מרכז, אבל זה פחות או יותר הכול – מה שהופך אותה לתחנה פרקטית, ותו לא. למעשה, תחנת ארלוזורוב צריכה להגיד תודה לקפה הנרייטה, שקצת מציל את כבודה. אחרת היא היתה מתדרדרת יותר נמוך מתחנות יפו הדרומיות. מה יש לאכול:אוכל בקפה הנרייטה מה לשתות:ובכן, קפה הנרייטה איפה מבלים:מדרחוב רכבת סבידור מרכז, כמו הילדים הפרועים שאתם. אה, וגם קפה הנרייטה ומה קונים:רוצים סלט בטייקאווי מקפה הנרייטה? קרבה לאזורי מגורים:דרך נמיר, פנקס ציון תחנה סופי: 2.5. החצי בזכות, ניחשתם, קפה הנרייטה
לא בדיוק הרחוב הכי מעניין להגיע אליו. ארלוזורוב. צילום: ראובן שירזי
9. שדרות הבעש"ט
אמנם נשארנו רעבים בשדרות הבעש"ט, אבל היי – לפחות היא קרובה לבריכת נווה גולן, ולהגיע לבריכה ברכבת זה ממש ממש בילוי כיף. מה לעשות, יש תחנות שיש בהן רק אטרקציה אחת – אבל במקרה הזה היא שווה ממש. מה יש לאכול: קרטיב דובדבן בבריכה, ושבע דקות הליכה משם נמצאת גם מסעדת אבו נאסר חינאווי מה לשתות: קולה בבריכה איפה מבלים: שחיית גב בבריכה ומה קונים: מנוי לבריכה קרבה לאזורי מגורים: נווה גולן, גבעת עלייה ציון תחנה סופי: 3.5, ברור שבזכות הבריכה
בריכת נווה גולן (יפו) | צילום: (באדיבות עיריית תל אביב)
8. תחנת ארליך
תחנת ארליך ממוקמת בלב שכונת יפו, קרובה לשכונת צהלון ולע'גמי – ועל כן נעדרת יותר מדי מסעדות ופנינות אורבניות, אבל בהחלט אזור ביניים עם הרבה יותר היצע מאשר התחנות הדרומיות. חוץ מזה, בית מזרח מערב באזור, אז אפילו יש פה ושם הופעות שוות. מה יש לאכול: מלבי דנג'ני, פלאפל חמידו, ג'אפה פיצה קיטשן, בורקס אבו שאדי מה לשתות: קפה חוני איפה מבלים: בית מזרח מערב, כשמתקיימות הופעות ומה קונים: מלבי הביתה קרבה לאזורי מגורים: צהלון, עג'מי, יהודה הימית ציון תחנה: 4
מלבי דג'אני (צילום: שרית לוי)
7. תחנת שאול המלך
בדומה לתחנת יהודית (ר"ע בהמשך), תחנת שאול המלך קרובה גם היא למשרדי הייטק ולכיכר הדמוקרטיה, וגם ממוקמת במרחק הליכה מכמה מוסדות תרבות רציניים – מוזיאון תל אביב, התיאטרון הקאמרי ומגדל האופרה. וכן ברור שיש גם מה לאכול, אבל בואו נודה באמת, מי רוצה להגיע למתחם מידטאון? מה יש לאכול: פאסטל, היבה, אומאי, מייזון קייזר, לה קתרינה מה לשתות: ארקפה איפה מבלים: הוואנה מיוזיק קלאב, התיאטרון הקאמרי, מוזיאון תל אביב, קונצרט במגדל האופרה ומה קונים: כל מה שתרצו מקניון עזריאלי, אם תשרדו קרבה לאזורי מגורים: מידטאון ציון תחנה: 5.5
פרויקט מידטאון. צילום: תומי שטוקמן
6. תחנת שלמה
תחנת שלמה הצפון יפואית קרובה להרבה אוכל מצוין, חנויות בוטיק, כמה מוסדות תרבות ואחד האזורים הכי מתויירים. חוץ מזה, פלורנטין לא רחוקה בכלל, ואם ממש תרצו, תוכלו להצטרף לכת הסיינטולוגיה. נו, קצת הרפתקנות. מה יש לאכול: עמיתה, מנסורה, OCD, איציק הגדול, ג׳מה, פר דרייר. מה לשתות: קזינו סן רמו, הגפן, אורבן בייקרי איפה מבלים: תיאטרון גשר, מרכז תרבות מנדל, וגם מרכז הסיינטולוגיה. היי, אנחנו לא שופטים ומה קונים: KAV, מעדניית אלהמברה קרבה לאזורי מגורים: נגה, מרזוק ועזר ציון תחנה: 7
תיאטרון גשר (צילום: דר אבישי טייכר)
5. תחנת אצטדיון בלומפילד
מלבד אוהדי כדורגל שיגיעו בהמוניהם, ניתן לראות בה גם פנינות אוכל בניחוח של פעם. מהחומוס של אבו חסן, למסעדות הבולגריות שעיטרו את יפו בעבר, וכן גם כמובן, הקרבה שלה לשוק הפשפשים. מה יש לאכול: חומוס אבו חסן, ויטושה מסעדה בולגרית, שרה מסעדה בולגרית, לחבטיתא בפיתה, מיכאלנג'לו, שאפה מה לשתות: גודיק קפה, דאמה קפה איפה מבלים: דרבי באיצטדיון, לפעמים מתארחות בו גם הופעות, סיבוב בשוק הפשפשים ומה קונים: מוצרי מעדנייה בהרשלה, כלים לבית בסופי, בגדים בהדס קולודני קרבה לאזורי מגורים: צפון יפו ציון תחנה: 7.2
אצטדיון בלומפילד המחודש (צילום: ברק ברניקר)
4. תחנת יהודית
תחנת יהודית היא התחנה של ההייטיקיסטים, היא קרובה לשרונה, לעזריאלי ולמשרדים רבים. והייטקיסטים צריכים לאכול משהו עם הסיבוס הזה. על כן, תמצאו בה מה לאכול וגם במה לצפות, הסינמטק הרי, קרוב ממש. מה יש לאכול: יפו תל אביב, פופ אנד פופ, טופולופומפו, זוזוברה, שוק האוכל שרונה מרקט. מה לשתות; שניט, בריקס איפה מבלים: כיכר הדמוקרטיה כמובן, פארק שרונה, סרט בסינמטק ומה קונים:חומרי גלם שווים בשרונה מרקט קרבה לאזורי מגורים: יותר קרובה למשרדי הייטק ציון תחנה: 7.4
אירוע נדיר: אוכל ברים טוב. שניט. צילום: מתן שרון
3. אליפלט
תחנת אליפלט התמקמה בנקודה אסטרטגית במיוחד – בין פלורנטין, דרך המושבה האמריקאית ונווה צדק. בסביבתה גם נמצא פארק המסילה האהוב עלינו מאוד, ולא מעט מקומות בילוי מזמינים. חוץ מזה, הכניסה לתחנה עצמה די מפוארת ביחס למה שאנחנו רגילים. מה יש לאכול: ג'ורג וג'ון, נאיפה, לורנץ ומינץ, חיים נלו מה לשתות: קפליקס, HOC הרבי מברך איפה מבלים: סוזן דלל להופעת מחול, שיעור יוגה בבית חנה הרבי (אם זה בילוי בשבילכם), בירה בפארק המסילה ומה קונים: אפיסרי נווה צדק, הכי להרגיש בפריז קרבה לאזורי מגורים: פלורנטין, נווה צדק, המושבה האמריקאית ציון תחנה: 7.5, בזכות פארק המסילה
הדנקל, תחנת אליפלט. צילום: שאטרסטוק
2. תחנת קרליבך
היא אולי לא נשמעת כזו, אבל שתדעו שתחנת קרליבך היא נקודה קולינרית במיוחד, ומתחבאות בה כמה מפנינות האוכל הכי שוות בעירנו – והכל במרחק קצרצר מהרכבת. קיצר, זו תחנת השמנמנים. מה יש לאכול: מגזינו, אייבי, טאיזו, קאב קם, דגי בטשון, אונואמה, צ'יקטי מה לשתות: צייט פור ברוט לקפה ומאפה, התחתית, גרציאני קרית ספר איפה מבלים: ביטבוקס קריוקי, וכל מילה נוספת מיותרת. אבל גם פיקניק בפארק קריית ספר מתקבל על הדעת ומה קונים: קניון TLV, אם תוכלו להרשות לעצמכם. קרבה לאזורי מגורים: מגדלי גינדי, איזור קריית ספר והחשמונאים ציון תחנה: 8
כאן כל הקסם קורה. קניון TLV (צילום: שאטרסטוק)
1. אלנבי
תחנת אלנבי הנוצצת ממוקמת בלב ליבה של העיר, ואחת מהנקודות הכי מרכזיות למקומות בילוי, חנויות, ברים, בתי קפה, מסעדות – ותכלס כל מה שאנחנו אוהבים. רק לרדת מהרכבת ולמצוא את הבילוי הנוכחי שלכם. בואו להינות. מה יש לאכול: דפי, אוקינוואה, צפון אברקסס, סון רון, סופר פיצה, גס'מינו ועוד כל כך הרבה. מה לשתות: בוסר, קפה ברזילי, וויקאפ קופי איפה מבלים: לבונטין 7, כולי עלמא, אברהם הוסטל ומה קונים: המגדלור, צ'לסי, ארטא קרבה לאזורי מגורים: שוק לוינסקי, גן החשמל ולבונטין ציון תחנה: 9
קצת לפני שש בבוקר, קלאברים בפתיחת הרכבת הקלה. צילום: אספיר איובוב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אוכלים ונוסעים: אוכל הרחוב הכי טוב לאורך מסלול הרכבת הקלה
פיצה רצינית. סופר פיצה (צילום: איליה מלניקוב)
הצד הטעים של הרכבת הקלה: המבורגרים אדירים, שווארמות נפלאות, חומוס מהאגדות, פיצה עילית, וגם סנדוויצ'ים יפניים, טאקוז לוהטים ואוכל אסייתי בוער. יצאנו למסע קולינרי מושחת בין 20 המקומות שמגישים את אוכל הרחוב הטוב ביותר במרחק הליכה מתחנות הקו האדום בתל אביב
אנחנו עוד נשמע הרבה על הרכבת הקלה. וכל עוד מזג האוויר הזה נמשך יהיה קשה שלא להריח את הרכבת הקלה. ולמשש אותה זה נעים, בדקנו. אבל בעוד המתקפה על מרבית החושים בקו האדום נמשכת, התכנסנו כאן היום כדי לטעום את הרכבת הקלה ויש מצב שהיא הרכבת הטעימה ביותר במזרח התיכון: עשרות רבות של מסעדות, מזללות, בתי קפה ודוכני אוכל רחוב פזורות בסמיכות לתחנות הרק"ל בעיר, והשאלה "מה יש לאכול באזור" מטרידה את שרתי גוגל החל מיום שישי שעבר. עזבו את גוגל במנוחה והצטרפו אלינו אל מסע דילוגים קולינרי מדרום לצפון, בין תחנות הרכבת הקלה שבתל אביב ותחנות החובה לאכול בהן, ונארגן אתכם על אוכל הרחוב הכי טוב שזמין לכם במרחק הליכה קצרצר. התחנה הבאה: הבטן שלכם.
פלאפל חמידו
איפה עוצרים: תחנת ארליך כמה הולכים: שתי דקות מה אוכלים: מה שמתחבא בסירים הדוכן הצנוע ליד צמיגי כריסטו בשדרות ירושלים הוא מוסד מוכר היטב לתושבי האזור, ולא בהכרח בגלל הפלאפל שלו. יש בשרים על הפלנצ'ה בפיתה/באגט/צלחת, יש שקשוקה ופלאפל וחומוס, אבל הסיבה המרכזית לעצור כאן היא המנות שחמידו מוציא מהמטבח הקטנטן שלו: איפה עוד תמצאו בעיר מרק מלוחיה מעולה עם אורז לבן? איפה עוד תקבלו בעיר צלחת גדושה במקלובה עוף מתובלת היטב? אל תענו לנו. שבו ותאכלו ונדבר אחרי.שדרות ירושלים 127
פלאפל חמידו (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של פלאפל חמידו)
מלבי דג'אני
איפה עוצרים: תחנת ארליך כמה הולכים: חצי דקה גג מה אוכלים: מלבי, מה חשבתם ממש על תחנת ארליך ממוקמת חנות קטנה בלי הוד והדר, בלי שלט או רמז למנה הקלאסית-מיתולוגית שמוגשת בו. מלבי דג'אני היא כנראה המלביה הוותיקה בעיר, ומאז 1950 ועד ימינו אנו מוגשת שם אותה מנת קינוח מתוקה, מרעננת ומנחמת. גם אם בשנים האחרונות העיר מלאה מלביות, תמיד טוב לחזור אל המקור. ותמיד טעים.שדרות ירושלים 94
לפתוח את השבוע עם חיוך רחב ומלבי מושלם!????מלבי דג'אני המקורי מאז 1950???? סניף שלבים 16 ת"אראשון-רביעי 7:00-19:00חמישי…
איפה עוצרים: תחנת בלומפילד כמה הולכים: שלוש דקות מה אוכלים: חרטא ברטא בפיתה (כן, זה שם של מנה) כל אזור אוכל רחוב בעיר שמכבד את עצמו צריך שתתמקם בו פיתיית-בשרים עכשווית מהז'אנר שמזנוני אייל שני פיתחו ושכללו, ועכשיו גם שדרות ירושלים ערוכות מבחינה זו: לחבטיתא בפיתה הוא שמו המעניין של מקום חדש יחסית שנפתח בציפייה לנוסעי הרק"ל, מצוחצח ומעוצב כמו שפיתיה ראויה צריכה להיות, עם מנת ספיישל פנומנלית ומספקת להפליא שכוללת נתחי אנטריקוט, קבב מפורק ופיסות מרגז עסיסיות. מנה ששווה לתקף כרטיס בשבילה.שדרות ירושלים 75
כאן קורה הקסם. "לחבטיתא בפיתה" (צילום: מתן שרון)
אבו חסן
איפה עוצרים: תחנת בלומפילד כמה הולכים: ארבע דקות מה אוכלים: את המסבחה הטובה בעולם ישנן סיבות טובות רבות להקמתה של הרכבת הקלה, אך הטובה מכולן היא המסע לאבו חסן. מה שפעם היה ספורט אתגרי עבור תושבי לב העיר והצפון הישן, מסע ליפו שמצריך תכנון מוקדם ונחישות אדירה, הפך בבת אחת לנסיעה קצרה וממוזגת בדרך לחומוס הנכסף. אבל לא בשבת, לעזאזל. לא בשבת.שבטי ישראל 14/ שבטי ישראל 17
יום שישי חזר. אבו חסן מערב ברחוב שבטי ישראל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק עלי קרוואן-אבו חסן)
אל קלחה
איפה עוצרים: תחנת סלמה כמה הולכים: שתי דקות מה אוכלים: מנת פאתה-בשר מושלמת לאורך השנים האחרונות כתבנו לא מעט על אל קלחה, שהייתה ידועה בעבר הרחוק בשמה העממי "החומוס של זיזו", והשתדרגה לכדי בוטיק חומוס מעודן שמספק חוויה שונה לחלוטין מכל חומוסיה יפואית וישראלית שאי פעם נתקלתם בה. בין מנות הדגל אפשר למצוא פול נפלא עם סמנה וביצי עין, עראייס מחייה נפשות, חומוס באיכות שנדיר להיתקל בה ומעל הכל מנת פאתה מפוארת שהיא מופת קולינרי יחיד מסוגו בעיר.דרך סלמה 3
מפוארת, מלכותית, מושלמת. הפאתה של אל קלחה (צילום: קרינה גנץ)
פיצה תדר
איפה עוצרים: תחנת אליפלט כמה הולכים: שבע דקות מה אוכלים: פיצה של אייל שני בסביבותיה המיידיות של תחנת אליפלט בפארק המסילה אין יותר מדי אפשרויות זמינות לשוחרי אוכל הרחוב, אבל אם נקלעתם לסביבה בשעות הערב מחכה לכם במרחק הליכה לא גדול מדי אחת הפיצות הטובות והייחודיות בעיר, הלוא היא הפיצה הענקית והדקיקה שפיתח אייל שני והפכה למאנץ' האהוב על באי התדר. על הדרך תוכלו ליהנות משלל ההיצע התרבותי של בית רומנו. תכלס היינו באות גם ברגל.דרך יפו 9
אוכל הרחוב המושלם לעת לילה. הפיצה של התדר (צילום: אריאל עפרון)
שרון פול
איפה עוצרים: תחנת אליפלט כמה הולכים: דקה מה אוכלים: חומוס ופול כמובן פעם קראו לה רוני פול, עכשיו קוראים לה שרון פול, אבל מה שחשוב זה שהיא נמצאת שם כבר מספר עשורים ומאכילה בנאמנות את סביבתה, כך שבמרחק של דקה הליכה מתחנת אליפלט ממתינה לכם חומוסיה קלאסית, עם כל הפלאפל-צ'יפס-סלט שמתלווה לכך, והכל טרי וטעים ולא יקר, ומספק כמו שרק חומוס יכול לספק.אילת 22 פינת אליפלט
איפה עוצרים: תחנת אלנבי כמה הולכים: שלוש דקות מה אוכלים: את הכל הפיצה של שף דיוויד פרנקל (פרונטו) והאופה יובל שניר היא מתחרה קבועה על הטופ האולטימטיבי ברשימת הפיצות הכי טובות בתל אביב, ועכשיו הבצק החלומי שלה, פריך ועבה ועמוס תוספות מעניינות שמיובאות מארץ המגף, נגיש לכם מתמיד. אנחנו מדברות על פיצה מרובעת ומתוחכמת בסגנון רומאי, אך המקום מציע גם פיצות ניו יורקיות עגלגלות למי שקשה לו עם רומאים. תעצרו את הרכבת אנחנו רוצים לרדת.לבונטין 19
ליגת העל של הפיצות. סופר פיצה (צילום גל קולוג)
באן מי נונג
איפה עוצרים: תחנת אלנבי כמה הולכים: שתי דקות מה אוכלים: באן מי קלאסי מהחלומות מתקפת הבאן מי על תל אביב בעיצומה, וכאן יש לנו עסק עם מזללת רחוב ויאטנמית שמציעה לחיך הישראלי אוכל ויאטנמי מעולה, עליו אמונים לילך רווה וגיא רובנקו. זה המקום לאכול בו באן מי לפי מיטב המסורת (לא שלנו, של הוייטנאמים) – בגט עם פטה כבד, מיונז, פרוסות חזיר צרובות ברוטב ברביקיו מסורתי, כוסברה ורוטב שום שמנצח על הכל לכדי ביס מנצח. פשוט לא להאמין כמה שזה טעים.מקווה ישראל 1
מי בא לבאן מי. באן מי נונג (צילום: מתן שרון)
ג׳סמינו
איפה עוצרים: תחנת אלנבי כמה הולכים: חמש דקות מה אוכלים: פיתה לב עגל חריף וקשוח גם כדי להגיע יותר בקלות לג'סמינו היה שווה להקים את הרכבת הקלה. הפיתה-בשר הטובה בעיר תעמיד אותכם בתור ששם בפרופורציות את ההמתנה לרכבת הקלה ובוודאי יתארך עכשיו אפילו יותר, אבל כשאוכלים אותה ברור שהיה שווה לחכות. דוכן העל-האש הקטן הזה הוא פיסת תל אביביות מזוקקת ותחנה קולינרית שאסור להחמיץ בשום פנים ואופן.אלנבי 34
שים לנו עוד חריף על האש. פופי, מלך הגריל של ג'סמינו (צילום: נמרוד סונדרס)
גורמה 26
איפה עוצרים: תחנת אלנבי כמה הולכים: שלוש דקות מה אוכלים: בורגר כמהין אנחנו עוד זוכרים את היום בו גורמה 26 נחת אצלנו, אי אז לפני כמעט עשור (!), והציע בורגר בלחמניות בריוש, מה שהיה נשמע לא פחות ממהפכני. היום תמצאו את זה בערך בחצי מהמבורגריות העיר, אבל זכרו איפה אכלתם את זה לראשונה. ההמבורגר כאן הוא מלאכת מחשבת שמייצרת ביס חד פעמי: הלחמניה צרפתית, התוספות יצירתיות ונעות במנעד הסליז שבין אירופאי מהודק לאמריקאי סליזי, והבשר מקומי ומשובח. בורגר לאכול ולחזור לספר עליו בבית.מקווה ישראל 26
רק קחו ביס אחד. גורמה 26 (צילום: גורמה 26\אינסטגרם)
אונאומה
איפה עוצרים: תחנת קרליבך כמה הולכים: שתי דקות מה אוכלים: סום טאם, נאם טוק וקלאסיקות אחרות אנחנו גילינו את אונאומה במשלוח מזדמן, ומה רבה הייתה תדהמתנו: בדיוק כשאף אחד לא שם לב נפתחה בקרליבך מסעדת רחוב תאילנדית שהצטרפה באחת לרשימת התאילנדיות הטובות בעיר, כשבתפריט אפשר למצוא את כל הקלאסיקות האהובות בביצוע מוקפד, מדויק ונדיב. אתם יכולים להתווכח איתנו אם מדובר באמת באוכל רחוב, אנחנו בינתיים נאכל לכם אותו.קרליבך 15
בואי אלינו במשלוח יפה. אונאומה (צילום: יעקב בלומנטל)
חינאווי גריל
איפה עוצרים: תחנת קרליבך כמה הולכים: חמש דקות מה אוכלים: פיתה פרגית למשפחת חינאווי היפואית יש הרבה שלוחות בעיר, כך שאל תתבלבלו עם הבשר של בשארה חינאוור. פה מדובר על אגף היין של המשפחה, שפתח את "חינאווי Wine & More" בקרליבך, והתחיל להכין שם פיתות בשריות כמיטב המסורת המשפחתית. בחינאווי גריל תמצאו מנות על האש מהסוג שכל ישראלי מכיר ואוהב, רק עם הטאצ' המשפחתי המיוחד. קלאסיקה שמולבשת על העידן החדש.קרליבך 25
חינאווי גריל (צילום שיווק Wine &More)
בטשון בר דגים
איפה עוצרים: תחנת קרליבך כמה הולכים: חמש דקות מה אוכלים: דגים, נו חנות הדגים היפואית הוותיקה והמצוינת פתחה זה מכבר את הסניף/מזללה שלה בקרליבך, ומאז היא שולטת ביד רמה ברחוב עם מנות אוכל רחוב מעולות ודגיות בתמחור שהוא יותר מהוגן ביחס לאיכות חומרי הגלם הנפלאים. תחנת חובה לכל חובב מזון מן הים בעיר גם בלי קשר לרכבת הקלה.קרליבך 29
פשטות גדולה עם מקוריות קטנה. בטשון בר דגים (צילום: יחסי ציבור)
סנדו בוקס
איפה עוצרים: תחנת קרליבך כמה הולכים: חמש דקות מה אוכלים: סנדוויצ'ים יפניים מדוגמים ואסתטיים אם חשקה נפשכם לחוש את עצמכם בטוקיו לרגע קט, סורו מיד אל המצטרפת הכי טרייה לרשימה הזאת: סנדו בוקס, זרוע הסנדוויצ'ים של המאפיה היפנית המתוקה Pastry Box, עם כריכים מלבניים ואסתטיים להפליא מלחם חלב נטול קשה, כמנהג היפנים, כולל כמה כריכי פיוז'ן מסעירים, אחד מהם עם פלאפל (!). אם תצליחו להתאפק ולא לסור לקונדיטוריה ביד חרוצים לא רחוק משם, נבוז לכם מעומק ליבנו.יצחק שדה 6
קיש, סלט ופיקצ'ו (צילום שרון בן־דוד)
מי ומי
איפה עוצרים: תחנת קרליבך כמה הולכים: דקה אחת מה אוכלים: סטייק לבן בפיתה החגיגות של הרכבת מחדשות את העיר, לכן אולי ראוי לנצל אותה דווקא כדי לבקר מוסד ותיק. סטייקיית מי ומי המקומית אמנם שמרה על אווירה של 1960, אבל זה דווקא היתרון. מסעדה בטעם של פעם, עם שיפודי פרגית, פילה בקר וכבדי עוף על אש גחלים פתוחה, וכמובן המנה המיתולוגית, סטייק לבן בפיתה, שהיא לבדה שווה מסע בכל כלי תחבורה אפשרי.דרך מנחם בגין 35
סטייק חזיר בפיתה (צילום: עמוד וולט של מי ומי)
שווארמה אליאס
איפה עוצרים: תחנת יהודית כמה הולכים: שמונה דקות מה אוכלים: שווארמה. מה חשבתם? לא פשוט לתפוס את אליאס – ראשית, הוא פתוח בעיקר בשעות הצהריים, וגם נמצא באזור קצת מנותק, שאפילו הרכבת תקרב אתכם רק עד למרחק הליכה של כ-8 דקות ממנו. אבל כל דקה שווה את הביס המשגע שהוא מספק, ואלוהים כמה שזה מספק. ללא ספק מתחרה הגונה על תואר השווארמה הכי טובה בעיר, צמוד לרמב"ם ומוטפאק.שונצינו 4
מי ידע שנמצא כזה דווקא במונטיפיורי. שווארמה אליאס. צילום: מתן שרון
שרונה מרקט
איפה עוצרים: תחנת יהודית כמה הולכים: שלוש דקות מה אוכלים: מאיפה להתחיל? כנראה מהשישברק של מנאל גם אנחנו היינו בין המפקפקים בשרונה מרקט עם פתיחתו, כי לא הרגשנו שהאזור הזה צריך שוק מקורה ענק. אז אולי לא טעינו בנוגע לאזור (בינתיים), אבל בכל הנוגע לשוק, אנחנו מאושרים ממה שנהיה שם, במיוחד בתחומי אוכל הרחוב. ריכוז של יותר מדי מקומות מצטיינים, ביניהם מיאזקי של יובל בן נריה, אהרוני'ס פרייד צ'יקן, המזנון והדוכן המהמם של מנאל, יוצאת מאסטר שף שעושה קסמים מודרניים עם מנות ערביות מסורתיות.אלוף קלמן מגן 3
קסם השישברק יפתה גם אתכם. מנאל (צילום: מתוך עמוד ה-Wolt הרשמי)
לה קטרינה
איפה עוצרים: תחנת שאול המלך כמה הולכים: חמש דקות מה אוכלים: טאקו, בוריטו ונגזרותיהם סיפרנו לכם בעבר עלהסוד המקסיקני שלנו מעברו של איילון, אבל למי שבמקרה לא זוכר, נזכיר כי מדובר במסעדה מקסיקנית צבעוני שמגישה מנות נדיבות וערבות לחיך ומציע שפע אמיתי. ואנחנו אוהבים שפע. כמו למשל נאצ׳וס מהנה עם גוואקמולה (ואולי תוספת בשר, אם תרצו), טאקוס שמורכב מטורטיות קמח תירס מצוינות, ומוגש עם התוספות הקלאסיות – וכן בוריטו בגודל ראוי בהחלט, עם עוף, אורז, ירקות, פיקו דה גאיו ופריחולס.נחלת יצחק 4
צ'יפוטלה החן, חלפיניו היופי. הטאקוס של "לה קטרינה". צילום מתוך האינסטגרם la_catrina_tlv
פוד טרמינל
איפה עוצרים: תחנת שאול המלך כמה הולכים: ארבע דקות מה אוכלים: המבורגר צרפתי מושלם אזור תחנת שאול המלך – או אזור המידטאון, אם תרצו – עדיין לא התמלא ביותר מדי מקומות לחטוף בהם אוכל בזריזות, אבל הוא בהחלט בדרך לשם. עד שזה יקרה, מזל שיש את פוד טרמינל להציע לנו ארבעה מסעדות שונות בתוך אחת. קרייב לאסייתי? המבורגר? מזרח תיכוני? אוכל צרפתי? הכל נמצא כאן, וברמה מפתיעה ביחס למטבח המפוצל. מתי פעם אחרונה אכלתם דים סאם ראוי לשמו לצד ביס המבורגר מושלם? בולמוס שראוי לסיום של נסיעה.מנחם בגין 150
את הכל בבקשה. פוד טרמינל. צילום: יח"צ, מתוך וולט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כולל שירות: אלנבי חסום? יש לכם דרך חדשה לעקוף אותו
רחוב אלנבי (צילום: שאטרסטוק)
האלנבית היא מונית שירות חדשה שתתפתל סביב הרחובות במקטע החסום של עבודות הרק"ל באלנבי ותוביל מאזור הכובשים, דרך פלורנטין ונווה שאנן, עד לשכונת התקווה. בניגוד לשירות היפואית שהופעל בזמנו בשדרות ירושלים היא לא תהיה שאטל חינמי ותעלה כמו נסיעה רגילה בתחבורה הציבורית
בניגוד לתחזיות האפוקליפטיות (גם שלנו), חסימתו של מקטע מרכזי ברחוב אלנבי – בין רחוב מונטיפיורי לקינג ג'ורג' – לא הובילה לכאוס מוחלט בכבישי מרכז העיר והעתקת מסלולם של קווי האוטובוס לשדרות רוטשילד לא יצרה פקק אינסופי של אוטובוסים בשדרה (בינתיים. נראה איך זה יעבוד בספטמבר, עם תחילת שנת הלימודים וחזרתם של רבבות ישראלים מחופשת הקיץ שלהם). מה כן? ההתניידות סביב אזור החסימה להולכי רגל ומשתמשי תחב"צ הפכה מסורבלת ומורכבת, אבל עכשיו גם לזה יש פתרון: קבלו את האלנבית.
קשה עכשיו? חכו לאחר כך. האלנבית (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)
עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף משרד התחבורה, החלה להפעיל השבוע קו מונית שירות חדש, "האלנבית", שנוסע ברחובות קטנים במרכז העיר ומאפשר להגיע מאזור אלנבי/הכובשים לתחנת הרכבת ההגנה ולשכונות פלורנטין והתקווה.התחנות הן דינמיות והנוסעים יוכלו לעצור את המונית בכל מקום לאורך המסלול, בהרמת יד, בדומה לאופן שבו עבדה "היפואית" סביב העבודות על הקו האדום בשדרות ירושלים, אך בהבדל אחד משמעותי: בעוד שירות השאטל היפואי היה חינמי לתושבים, הנסיעה באלנבית תעלה כמו כל נסיעה בתחבורה הציבורית ובאותם אמצעי תשלום.
מסתובבת ועוצרת איפה שתרצו. מסלול ה"אלנבית" (מפה באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
האלנבית תפעל מראשון עד חמישי בשעות 20:00-8:00 ובימי שישי בשעות 16:00-8:00, כצעד נוסף של העירייה בניסיון להקל על התושבים ולסייע לבעלי העסקים באזור שאינם מקבלים כל סוג של פיצוי בשלב זה, בדומה לבעלי העסקים בקרליבך, שדרות ירושלים ובן יהודה שספגו פגיעה קשה בשל עבודות הרכבת הקלה.
בעירייה מציינים כי בנוסף ננקטו מספר פעולות שמטרתן להקל על באי האזור: המדרכות והרחובות החוצים הושארו פתוחים, מפת רכיבה ייעודית מנווטת את תנועת האופניים כך שלא תפריע להולכי הרגל, ושביל ייעודי מופרד לרוכבי האופניים ייפתח ב-1.9 במקטע בן יהודה-קינג ג'ורג'.
הקו הסגול של הרכבת הקלה צפוי להתחיל לפעול בשנת 2027 ולהסיע כ-250 אלף נוסעים ביום. המקטע ברחוב אלנבי שנסגר בשבוע שעבר לטובת עבודות תשתית מהווה לדברי העירייה "אירוע תנועתי מורכב", ומול הביקורת על היעדר פיצוי לעסקים מציינים בעירייה כי לפני כחצי שנה תוקנו חוקי עזר שמעניקים לעסקים באותו מקטע פטור מתשלום אגרת שולחנות וכסאות, אגרת פרגוד ואגרת היתר לילה לעסקים. האם זה יספיק כדי להציל אותם? נראה ב-2027.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו