אחת מתופעות הלוואי של יוקר המחייה משפיעה לנו על גודל האוכל בצלחת, או ליתר דיוק – קוטן האוכל. הדבר נכון במיוחד לאוכל הרחוב, שתמיד היה סייסמוגרף שנותן את התמונה המדויקת ביותר על המצב בשטח. גיוזות ואוניגירי, מונטדיטוס ושיפודי יקיטורי מאששים את ההנחה שאכן – מותק, האוכל התכווץ. בסוף המטרה היא לא רק להרוויח, אלא לשמור על טווחי מחירים שפויים כדי שלנו יהיה פחות כואב בכיס, גם אם פחות מלא לנו בבטן.
>>שוק לילה, מסיבת נקניקיות, כריכים של טום אביב ועוד חדשות אוכל
>>פגיעה ישירה: בר המנזר נסגר על ידי משטרת בן גביר ל-30 יום

טאקו הוא מועמד קלאסי לקטגוריה – טורטייה ממולאת שמתחסלת בשני ביסים ומשאירה טעם של עוד. וכשכל מה שמסביב חסכוני ומהודק מתקבל מקום שנכון לכאן ולעכשיו, כי ארוחה מלאה זה לחלשים וללא מעודכנים.בר הטאקוס הקז'ואלי "טאקו בא" נפתח בשוק לוינסקי צמוד לג'אנקי בורגר, ספוט המבורגרים שנפתח לפני כמעט שנתיים. העובדה הזו מהותית מכיוון ששני העסקים נמצאים באותה בעלות, חולקים מטבח ונוקטים באותה שיטת פעולה של שירות עצמי וכלי חד"פ – כל מה שאפשר כדי להוזיל עלויות.

"אנחנו מכירים את התחום ונושמים אותו. עסקי מזון כרוכים בסיכון אבל אנחנו מאמינים במוצר ובאזור", אומר מושיקו גורדני מקבוצת הבעלים על שני המקומות, שנפתחו תוך כדי המלחמה. "נוכחנו לדעת שבתקופה האחרונה יש ביקוש לאוכל רחוב מקסיקני קליל ואותנטי. בגלל שהעסקים צמודים, הבנו שיש פוטנציאל בנכס אחד מפוצל לשניים. אנחנו מאמינים במודל עסקי רזה עם כמות עובדים נמוכה. הלקוח מזמין בדלפק וכשהמנה מוכנה צועקים את שמו כמו חוויית רחוב במקסיקו".

וכמו במקסיקו, "טאקו בא" מפגין ווייב נונשלנטי ולא מתאמץ. הקירות מכוסים איורים שיצר האמן והמקעקע אור קנטור ("הוא עשה לנו קיר בג'אנקי ואנחנו ממשיכים באותה שפה") ועל המדרכה הוצבו שולחנות קטנים תחת שמשייה. התפריט קצר וממצה, וכולו ללא גלוטן: טאקוס תירס במילוי אונטריב ואסאדו בבישול ארוך, טאקו עוף מפורק וטאקו פריחולס (שעועית שחורה) טבעוני. חוץ מהם תוכלו להזמין נאצ'וס וסלסה ואיך לא – אלכוהול: מרגריטה חריפה ומוחיטו, בירה ושתייה קלה. המחירים כאמור, קטנים גם כן, או לפחות ככל שזה אפשרי בישראל: 24 ש"ח לטאקו, 16 ש"ח לנאצ'וס ו-38 ש"ח לקוקטיילים.

בשוק לוינסקי, עם הרחובות צרים וניחוחות האוכל המשכרים, טאקו בא נטמע בנוף כאילו תמיד היה שם. עם תפריט מדויק, מחירים שפויים ואווירה שכונתית קלילה, הוא מציע את מה שכולנו מחפשים – ביס מהיר, טעים ולא יקר. אין כאן יומרות, רק הבנה חכמה של הזמן והמקום. בין דוכן תבלינים לחנות גבינות, תמיד יש מקום לעוד טאקו ביד ובירה בצד. זהו כנראה החומר שממנו עשויים חלומות על חוף לבן וים כחול, אוכל טעים וזול ושקט נפשי.
טאקו בא (TACO BA), לוינסקי 45 תל אביב, א'-ד' 18:00-חצות, ה' 18:00-01:00, ו' 11:30-18:00, ש' 18:00-01:00

• אוכלים שותים
• טאקו
• אוכל מקסיקני
• שוק לוינסקי

פלורנטין היא שכונה של בתי קפה, פלורנטין היא שכונה של ברים, אבל למרות שלא חושבים עליה כשכונה של מסעדות שהיא יעד קולינרי בפני עצמו, כמעט תמיד קורים בה דברים מעניינים בתחום המסעדות והמזללות – לא מעט בזכות ציר שוק לוינסקי המתפתח ואזור הרצל-לילינבלום שאמנם חווה דעיכה מסוימת כמוקד בילוי לילי ועדיין מאכלס ריכוז גבוה של עסקי הסעדה. אף פעם לא משעמם.

>> התל אביבים החדשים: 11 המלצות שיעזרו לכם לשרוד בשכונת פלורנטין

התחלופה הגבוהה יחסית של בתי אוכל בשכונה, לצד מוסדות ותיקים שמוכיחים יכולות הישרדות מופלאות גם בתקופות של מגפות עולמיות ומלחמות אינסוף, יחד עם קהל צעיר וסקרן שממשיך להישאב אל הקסם האורבני המשתנה-תדיר של פלורנטין, מייצרים כאן סצנה תוססת ורבת המצאות של קולינריה גבוהה לצד אוכל רחוב הרפתקני באבולוציה מתמדת. אפשר לומר שזוהי מעבדת הניסויים של סצנת האוכל בתל אביב: טרנדים מתחילים כאן, מיתולוגיות נוצרות כאן, וכאמור, אף פעם לא משעמם. ככה עושים שכונה.

1. הקטן

ככל שהוא צנוע ולא מתיימר, הקטן במהותו דווקא די גדול. במטבח פצפון חוקר שף עידו קבלן את תרבות האוכל הישראלית, מלקט פטריות ועשבים, מתסיס כל מה שזז ויוצר מנות שמלטפות את החך בעדינותן. הניגוד בין רחוב לוינסקי המג'ויף למפות הלבנות ולתצוגת התכלית הגסטרונומית עושה מהקטן מסעדה גדולה.
לוינסקי 46 תל אביב

2. OPA

השפית המוערכת שיראל ברגר מתמקדת בפירות וירקות, אך לקרוא לאופא מסעדה טבעונית חוטא לאמת. נכון יותר לומר שמדובר בחלל יצירה חדשני ומקורי, שלכל חובב אוכל כדאי להכיר כדי לפתוח את הראש למשהו שונה לגמרי. דירוג המסעדות היוקרתי 50Best זיהה את הייחוד והפוטנציאל והעניק לאופא את התואר המוצדק One to Watch Award (מסעדה שצריך לעקוב אחריה).
החלוצים 8 תל אביב

3. קוקו נקו

הרחובות לא ישכחו את התקופה הראשונה ועמוסת התור של קוקו נקו. מאז נרגע קצת העומס, אבל הפופולריות של הראמנייה של דודי אפריאט מ"לה טיגרה" ומיסאטו בכר היפנית-ישראלי לא נעלמה, וכך גם הפאנקייק התפוח והכה אינסטגרמי שלהם. מסמטאות שינג'וקו פינת ויטל.
פלורנטין 5 תל אביב

4. תרצה

האחות הקטנה של OCD היא הרבה יותר בר יין מאשר מסעדה, ובכל זאת לגמרי ראויה להיכנס גם לרשימת המסעדות הטובות בפלורנטין בגלל האוכל, מנות קטנות ויצירתיות שמחמיאות ליין. כל מה שתשימו עליו אצבע בתפריט מדויק וטעים.
החלוצים 3 תל אביב

5. מרלוזה

חמארת הדגים המצוינת משוק הכרמל התארגנה על עצמה מחדש בתחילת ימי המלחמה, והעתיקה את מושבה אל גבול פלורנטין-נוה צדק, היכן ששכנה מסעדת תמנע הנהדרת של השף ניר מסיקה. נוספו מנות חדשות (תראו את היקיטורי סשימי הזה שבתמונה), נותרו המחירים הישנים והנוחים, וכל העסק השתדרג בכמה דרגות. חמארה זאת כבר לא.
לילינבלום 24 תל אביב

6. לונל

הסיפור על בראסרי ירושלמי־צרפתי־תימני נשמע כמו הנפצה של צ'אט GPT, אבל אז קרתה המלחמה – שף ינון אל על גויס למילואים, המסעדה נסגרה ולחלל השומם נכנסה מסעדת פופ אפ זמנית. מאז אל על שב למטבח ולונל חזרה לעצמה טובה ומשויפת יותר בערב, וגם בבראנץ', ולפעמים גם בפופ-אפ של מאכלים תימניים. ביס אחד מהקובנה המופתית מספיק כדי להיווכח בכך ולקרוא לכל מי שאתם מכירים להגיע להודות ולתמוך.
אברבנאל 72 תל אביב

7. אוזריה

כשמחירי הטיסות נוסקים ולמי בכלל יש ראש לנסוע, ערב באוזריה מרגיע קצת את הגעגוע. איקרה וצזיקי, צ'יפס אנשובי וקלמרי מטוגנים וגם הכרובית המיתולוגית מקצרים בדרך המענגת ביותר את המרחק בין פלורנטין לאתונה.
מטלון 44 תל אביב

8. טומטומאטו

יום אחד עוד ילמדו בבתי ספר למנהל עסקים את שיטת הניהול והשיווק הפרוסית של השף והבעלים טל רשבסקי. עד אז התור ימשיך להיות ארוך ואנשים ימשיכו להתבכיין, אבל הפסטה פשוט נהדרת. גם בלאבה, שעל גבולות השכונה, אוכלים פסטות מעולות.
שד' וושינגטון 26 תל אביב

9. הוטל ססיל

העסק השישי מקבוצת קזינו סן רמו מספק אווירה משוחררת מזווית אחרת של הברים בשכונה, עם אוכל מהמיטב של הקבוצה וכמה מנות חדשות, ובעיקר האפי האוור ובראנץ' ששמם הולכים לרחוק. אברנאל מתעוררת.
אברבנאל 52

10. לה טיגרה

הפיצרייה המנומרת שכבשה בסערה את העיר ואת הלב שלנו גדלה ופורחת מבלי לאבד אף גרם רצינות. הפיצות נותרו מושלמות כמו בפתיחה והן מוקפות במנות ראשונות מצוינות, קינוחים (פיצה בננות מקורמלות דההה), קוקטיילים ואווירה איטלקית קלילה גם כשעמוס במקום.
פרנקל 9

11. סלימי

אין בעיר הרבה מקומות שמגישים אוכל פרסי, עובדה מצערת שקשורה כנראה לעוינות שהפרסים רוחשים לנו מאז תקופת אחשוורוש. סלימי מזכירה מסעדות פועלים מפעם, עם אפס התייחסות לעיצוב ואווירה (וגם על הניקיון במטבח לא נכביר מילים), אבל קערת ח'ורמה סבזי חמוץ ולוהט מחפה על הכול.
נחלת בנימין 80

12. קפה קאימאק

כל שכונה צריכה מסעדה צמחונית שמציעה סלטים רעננים, תבשילים צבעוניים וניגובים סקסיים. בקפה קאימאק עושים זאת כבר שנים בחמידות אינסופית, שזוכה להוקרה מקהל לקוחות נאמן.
לוינסקי 49

13. הפסטה בלוינסקי

פסטה טרייה, בישול מדויק, רטבים קלאסיים ומתחלפים והיידה לצלחת. מקום קטן ולא מתחנף שכיף להגיע אליו והוא לעולם אינו מאכזב.
נחלת בנימין 84

14. בנץ בראדרס

לא חסרים המבורגרים טובים בתל אביב, ובנץ בראדרס ממוקמים גבוה במעלה הטבלה. הקציצה עסיסית ונצלית תמיד לאותה מידת עשייה מדויקת, בהרבה מקצוענות ואהבה ומינימום טופינגז ושואו אוף. כך עושים זאת נכון.
פרנקל 4 תל אביב

15. מסקל

עוגן פלורנטינאי ותיק ואהוב עוד מהתקופה שתל אביב לא ידעה איך מאייתים "טאקו בירייה". טאמאלס, פריחולס ואנצ'ילאדס צורבים את הלשון בחריפות ערמומית שרק מרגריטה חמוצה כהלכה יכולה לה. מוסד מוערך במלוא מובן המילה.
ויטל 2 תל אביב

16. באן מי 13

שיתוף הפעולה בין השפים אביה כזום־פרנס ועמרי זקהיים סימן את תחילתו של גל הבאן מי, כריך וייטנאמי־צרפתי איקוני מוגזם בכל לשון של הגזמה וסקסי בטירוף. אם כבר מצאתם חניה או גללתם בוולט, כדאי לטעום גם את הפו המעולה שלהם.
נחלת בנימין 107 תל אביב

17. הבורקס של אמא (בורקס לוינסקי)

בורקס פריך וזהוב שנחתך לריבועים מדויקים, טריזי חמינדוס, רסק עגבניות טרי וזיתים – התפריט בבורקסיה הוותיקה מתמקד במה שחיוני למנה, ללא תוספו וקישוטים מיותרים. עליכם מוטל לבחור את המילוי ואת השתייה, איירן טורקי מלוח או לימונדה צוננת. תחנת חובה בשוק לוינסקי לחובבי פחמימות ריקות.
לוינסקי 46 תל אביב

18. חומוס גרגר הזהב

כשמתחשק לרדת על חומוס גלילי מוצלח, המנה של גרגר הזהב מספקת את הקרייב עד תומו. כבר כמעט עשור שהחומוסיה המצוינת הזו מאכילה את תושבי פלורנטין ועכשיו כשהסניף בדיזנגוף מלמד גם את תושבי המרכז, נראה לנו שאפשר רשמית לקרוא לזה חומוס פלורנטינאי.
לוינסקי 30 תל אביב

19. אורבי

מה שהתחיל כקוריוז מפתיע שצץ ברביעיית פלורנטין רגע לפני המלחמה התפתח מהר מאוד למוסד שמפוצץ באנשים גם בשעות לא שעות, והם יודעים בדיוק למה להגיע – ארוחות בוקר שנמשכות לאורך כל היום, גישה אסתטית מבריקה ואינסטגרמית ומנעד טעמים סובייטי, בצד הטוב של הסירינקי.
מעון 5 (רביעיית פלורנטין), תל אביב

20. גליאנו

מעדנייה איטלקית קטנה שרוכבת על גל הוורמוטריות וברי היין, ועושה זאת בחן שקיים רק בפלורנטין או בנאפולי. שף גיא בן שמחון הפך את מטבח הקייטרינג שלו למקום מתוק להפליא שמציע כוס יין, סלט ופסטה על המדרכה והעולם נראה כמעט שפוי.
אברבנאל 17 תל אביב

21. קאנו

היו תקופות שהמזללה הוייטנאמית הקטנה על הרצל התדרדרה ברמתה, אבל מאז הספיק המקום להחליף בעלים ושף, כך שחזרנו למקום מעולה לסגירת פינה כשהרעב כבד והגוף רעב לאומאמי. באנים, נודלס, פו וכל החשודים המיידיים מושלמים לתדלוק לפני שמחליטים איך להמשיך את הערב.
הרצל 77 תל אביב

22. ניבו גריל בר

הסוד הקטן והשמור של חובבי השווארמה בפלורנטין הוא המקום של ז'אן אולגון, בן למשפחה שהולידה את מוטפאק (ואז עזבה בחזרה לטורקיה) שנשאר להקים בית גריל טורקי, וגם מגיש דונר שיזכיר לכם את הימים הטובים של המסעדה ההיא. יש לו גם איסקנדר שאשכרה משדרג את המנה, אז מדובר באחד הביסים הטובים בשכונה.
ויטל 2 תל אביב

23. סאלוט

אוליאנה איגונין וסטאס רוגוזין הם זוג עולים מרוסיה (וגם זוג בחיים האמיתיים) שבחייהם הקודמים עסקו בתרבות אלטרנטיבית, אבל כאשר הגיעו לארץ הבינו שכאן הם רוצים להקים עסק שכולו אירוח ואווירה. כך נולדה הוורמוטריה הקטנה על שדרות וושינגון, שמספקת שיפודי נשנוש בפחות מ-20 ש"ח ודרינקים שחיים עם פירות מותססים.
שדרות וושינגטון 14 תל אביב

24. אלמז מנדל

אם מטבח אתיופי הוא כוס התה שלכם, שימו בווייז את אלמז מנדל – מזללה אתיופית אותנטית עם תפריט הכולל את מנות הדגל של העדה. מקום טוב לנגב בו שירו וביינתו ולהקדיש זמן להיכרות עם תרבות יהודי אתיופיה, הראויים ליחס חם מחבק בפלורנטין ובכלל.
פרנקל 4 תל אביב

25. הרצל 16

אי אפשר לסגור את הרשימה הזאת בלי הספייס האיקוני והיפהפה הזה ממפעלות רותי ברודו ו-R2M, שמצליח באופן נדיר לגלות ורסטיליות שמשנה לגמרי את אופיו מקפה נעים ומוקפד בשעות הבוקר, דרך ביסטרו מוצלח ללאנץ' ועד בר צוהל ועמוס אל תוך הלילה. תמיד טעים, תמיד נעים ואיכשהו גם תמיד מאוד פלורנטין.
הרצל 16 תל אביב

הכתבה עודכנה לאחרונה ב-9.7.2025

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• מסעדות בתל אביב
• שוק לוינסקי

לפני פחות משבועיים פרסמנוריאיון עם השף והמסעדן אביעד פלד, שהמשיך להפעיל את "פרא" ו"קרוט" גם בימי המלחמה מול איראן, ובו התמקדנו באתגרים שהמלחמה הוסיפה לאנשי הקולינריה המקומיים. ואמנם כבר ידענו, אבל לא יכלנו לספר שלמעשה ממש מתחת לאף ועל הגחלים התחמם לו מקום חדש של פלד, ממש ברחבה שנשלטה ביד רמה על ידי טוני ואסתר (אל תדאגו,הם לא הלכו לשום מקום). כן, הטרנד הגדול של השנה לא פסח גם על אזור פלורנטין בואכה לוינסקי.

>>מגבירים את החום: 3 מנות חריפות שיפתחו לכם את בלוטות הטעם לקיץ

מסעדת פרא ובר היין/אוכל קרוט מתאפיינים בקו שנושק למחוזות אירופאיים קלאסיים, עם טאץ׳ מקומי כמובן, אבל גיטה היא סיפור שונה לגמרי מכל מה שעד כה שעשה פלד, שצמח במטבחים של רותי ברודו והתפתח לאחד השפים הצעירים היותר מבטיחים בעיר. גיטה, עם זאת, היא מסעדת שיפודים לכל דבר ועניין: תפריט מנוילן, צלחות קטנות ולבנות שיאפשרו לכם לפתוח שולחן בנדיבות ובמיקום שהולם את ההווי של המסעדה החדשה – על שוק לוינסקי, בלב התוסס של ההתרחשות. למעשה, "גיטה" מרגישה כל כך טבעית פה עד שניתן לתהות איך לא היתה כזו עד כה. ובכן, שוק לוינסקי סוף סוף מקבל את מסעדת השיפודים שמגיעה לו.

מאחורי המקום ולצד פלד ישנם שלושה שותפים – עליזה שרגא, אורי שטיינברג תום גוב (שגיטה זו סבתו) – ובמטבח תמצאו את השף אופיר ועקנין (לשעבר דוק), כאשר החבורה גורסת כי רצתה"לתת לאורחים חוויה יומיומית מדויקת, כזו שפשוט עובדת. אוכל טוב, שירות נכון ואנרגיה טובה. לא צריך יותר מזה". זו לגמרי חוויה שפשוט עובדת – מדובר באוכל פשוט ונהדר, לא יומרני, שעשוי ללא חת ומבוסס על מיטב חומרי הגלם. שיפודים קלאסיים של פרגית, לשון וקבב (52 ש"ח לכל שיפוד), לצד שייטל (62 ש"ח), אסאדו טלה (58 ש"ח), שקדי עגל (68 ש"ח) או כנפיים (48 ש"ח). כל שיפוד מגיע לצד טחינה, סחוג, פיתה, חמוצים ביתיים וזיתים, מה שקצת מסביר את המחיר של שיפודי השף.

"כבר כמה שנים שעולם המסעדנות מתקדם ומשתכלל, וזה מבורך", מסביר פלד את הרעיון מאחורי גיטה. "אבל הוא גם נבנה סביב חוויה טוטאלית שיכולה לפעמים להיות מרוחקת ומנוכרת לאורח. חווית הפשטות נעלמת לאט לאט מהעיר. הרגשנו צורך ליצור מקום אחר – כזה שנעים לחזור אליו, שהוא ברור, נגיש, לא מתפשר על איכות, ויחד עם זאת לא מאיים. זאת לא חוויה אינטלקטואלית, באים לאכול אוכל שעושה אותך שמח". במילים אחרות, בלי מניירות של מסעדות יוקרה.

כך למשל הקבב, שעשוי בעבודת יד ועשיר בעשבי תיבול וצנוברים, היה עסיסי וטעים, אך שיפוד השייטל כבר זוכה במעמד אחד הביסים הכי טובים שידענו בחודשים האחרונים. שיפוד שמורכב בחוכמה עם שייטל שנצרב בדיוק למידת עשיה רצויה ופיסות שומן מפוזרות בין הבשר לביס מנצח. לצד השיפודים הנ"ל יש גם סלטים טריים שעושים במקום מדי יום, למשל סלט עגבניות חריפות וכוסברה (38 ש"ח), עלי מנגולד מבושלים בשמן זית ולימון עם שום (32 ש"ח), סלט רוקט וסומאק (32 ש"ח), חומוס גרגרים מעולה שעושים במקום (32 ש"ח) וגם צ'יפס ופלאפל (18-28 ש"ח) ואורז עם אטריות, בצל מטוגן ושקדים (18 ש"ח) להשלמת החוויה הנוסטלגית.

אם אתם מסוג האנשים שלא אוהבים שיפודים – מי אתם?! – תוכלו ליהנות גם משניצל (48/78 ש"ח עם צ'יפס), ממולאים (72 ש"ח), עראייס לוקוס (86 ש"ח) או לברק שלם בגריל (158 ש"ח). לא יודעים מה איתכם, לנו לא נשאר מקום בבטן אחרי שפתחנו שולחן ככה, אבל בפעם הבאה נשלים גם את הקינוחים – קרם בוואריה כמו של פעם, מוס שוקולד או עוגת גבינה פירורים (36 ש"ח לקינוח). כל כך נוסטלגי עד שיש לנו חשק לחזור הביתה ולראות את הסרט הערבי בשישי. יא וואלי.
לוינסקי 39, ימי א'-ו', 12:00-17:00

• אוכלים שותים
• שוק לוינסקי
• שיפודיות
• שיפודים

>> בתקופה האחרונה המיקסולוגית מור קורל ג'ינגלה כהרגלה בין ברים למסעדות, במסגרת עיסוקה בהקמה וליווי של מקומות חדשים. במקביל היא מושקעת בפיתוחפרויקט NEGAVE– מותג אגבה (כמו טקילה, אבל ישראלי!) כחול לבן, שלפני המלחמה עם איראן עמד להיות מושק. כרגע היא בחו"ל, משוטטת בין ניו יורק, מונטריאול ופריז.
"אני רואה את התמונות של בתי עסק באלנבי – השכונה שלי – מרוסקים, והמוח מסרב לקלוט מה שהעיניים רואות. יש בי הרבה כעס על 'קהילת הברמנים הבינלאומית', שלא מגלה שום עניין במה שקורה כרגע אצלנו. בזמן שמותגי אלכוהול בינלאומיים, גדולים ומוכרים, מתרברבים במונחים כמו בניית קהילה, ערנות לסביבה וערבות הדדית – כולם במירכאות כמובן, נראה שכל מה שקורה באזור שלנו לא ממש מעניין אותם. אני נקרעת בין הרצון לייצג אותנו בעולם, לבין תחושת מיאוס מהצביעות החוגגת".

>> מסעדות נוסטלגיות של פעם ואגרוף של טעמים // העיר של דותן גרינברג
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. ג'וני משקאות

חנות האלכוהול הכי טובה והכי משפחתית בעיר. ג'וני, האגי, תומר וכל העובדים שהם כמו משפחה, הם בין האנשים עם הלב הכי רחב שהכרתי. תמיד יקבלו את פני המגיעים בסודה קרה או צ'ייסר של משהו מעניין. יש להם מגוון מטורף של אלכוהול שלא מוצאים בכל מקום ומחירים מעולים, והם גם הכי חתיכים שיש.
העלייה 46 תל אביב

2. FLOR

בר יין טבעי מושלם שהוקם על ידי עדי ראיף ואורי קורץ. את שניהם הכרתי במסגרת לימודי גסטרונומיה באיטליה – אנשים טובים ואמיתיים, שנהנים להגיש ליינות מעולים ואוכל מפחיד של אורי. שרופה עליהם.
וילסון 10 תל אביב

3. קפה אטלס

חנות תבלינים וותיקה ומשפחתית ברחוב לוינסקי. בעלת הבית המושלמת עושה בעצמה את הזעתר שלדעתי הוא בין הטובים בעיר. תמיד אתעקש להביא מהם חומרים לאירועים ותפריטים, גם אם זה לא בדיוק בדרך. יש להם תבלינים מעולים ותמיד יזרקו גם כמה מילים טובות להמשך יום נעים. מחממים לי את הלב.
לוינסקי 49 תל אביב

4. שכונת ביצרון

תגלית השנה מבחינתי, כתל אביבית במקור. שכונה של שקט וירוק בתוך העיר. חיפשתי מקום לגור בו שמחובר לעיר ולעשייה, אבל מרגיש כמו כפר. מרקם חברתי כייפי של תושבי שכונה צעירים לצד ותיקים, והרבה כבוד הדדי. אני אוהבת לחזור לכאן בלילה לשקט או לעבוד מהחצר שלנו באמצע היום. עוד בית קפה או בר אחד שייפתח כאן וזה יהיה המקום המושלם.

5. פארק מדרון יפו וחוף גבעת עלייה

פשוט המקום הכי יפה בעיר.

מקום לא אהוב בעיר:

המקום הכי עצוב בעיר שיוצא לי לעבור בו לא מעט זה רחוב הגליל. לא פעם ראיתי שם אלימות משטרתית והתנהגות מתעמרת מצד אנשי "אכיפת החוק" כלפי אנשים מהשכבות העצובות ביותר בחברה, נשים במעגל הזנות ודרי רחוב לא מטופלים. אוכלוסיות שדורשות הרבה יותר טיפול ותשומת לב ממה שניתנת להם כרגע, ובטח לא ראויים ליחס המזלזל והמשפיל שצריכים להתמודד איתו מצד בריוני החוק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"מופע טוטאל" – סרט מדהים מכל זווית שהיא שריתק אותי לכיסא ובסופו, ובהפתעה, נכנס לאולם היוצר המדהים רועי אסף, שפשוט ראה באינטרנט שהאולם מלא והחליט להגיע ולרגש את הצופים בשיחה אישית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סוד האושר הפנימי" של ניסים אמון. עשה לי הרבה סדר בראש ובלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "ארץ חדשה", שהוקמה למען שיקום ובנייה מחדש של קהילות בנגב המערבי ובעוטף עזה. יצא לי להכיר את פועלם מקרוב כשהקמנו יחד עם קרן מיראז' קורס ברמנים, שנועד לחזק ולבנות מחדש פאבים קהילתיים באזורים האלו. המטרה שלהם היא לתת כלים ולייצר קשרים משמעותיים שיחזקו את הפרט והקהילה באזורים שנפגעו כל כך קשה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יוליה פלנצקיה, מנהלת הבר בתאילנדית בהר סיני ושל הבר החדש שלהם – מולאם. כשכבר הייתה אשת אלכוהול מובילה ובעלת בר מצליח בבלרוס היא עלתה לארץ מתוך רצון לעסוק בתחום ולהצטיין, והיא אכן אשת מקצוע שלא ראיתי כמעט כמוה בעיר – חרוצה, יסודית ולא מעגלת פינות. לשמחתי עבדתי איתה צמוד בחודשים האחרונים על פתיחת הבר התאילנדי החדש, וגיליתי אישה חכמה, חזקה ומוכשרת, שעושה הרבה עבודה קשה, בשקט, די מאחורי הקלעים. היא ראויה לכל הכבוד וההכרה שאפשר – כי כמעט כבר אין אנשי ונשות מקצוע מסורים ומקצועיים כמוה, ולהרבה אנשים בתעשייה יש מה ללמוד ממנה.

מה יהיה?
בפעם הראשונה בחיים אני באמת מודאגת ולא יודעת מה יהיה.

• העיר שלי
• מיקסולוגיה
• פלור Flor
• ג'וני משקאות
• שכונת ביצרון
• פארק המדרון
• שוק לוינסקי

אחרי עשור של פעילות הודיעה בסופ"ש מסעדת סאלוף ובניו שבשוק לוינסקי על סגירת השערים בסוף החודש, מה שאומר שיש לכם רק עד ה-30.5 לפתוח שולחן אחרון. הסגירה הזו מעציבה במיוחד, משום שלרגע היה נדמה שיש עצירה במגמת הסגירות, ולשניה הרשנו לעצמנו לדמיין מעט יציבות. על מי אנחנו עובדים? לא יציבות ולא נעלי אדידס – גם מוסד לוינסקאי ותיק נופל, אז בואו עד לסוף השבוע הקרוב כדי לתקוע מלאווח לאות פרידה.

>>המעורר הרשמי של העיר: 40 בתי הקפה הכי טובים בכל תל אביב

"החלטנו להתמקד בקטן, הבר שלנו בשוק יחד עם השף עידו קבלן", מסביר אחד מהבעלים, אורי לוין. "המאפייה בשוק התקווה תמשיך כרגיל, אז אין מה לדאוג לאספקת לחוח וסאלוף. היה עשור כיפי ומהנה והגיע הזמן לעבור הלאה". או וול, נראה שהדבר היחיד שינחם אותנו עכשיו זה קובנה, לחוח ופעמיים סאלוף. אפשר גם ג׳חנון לקינוח.

מסעדת סאלוף ובניו נולדה כחמארה תימנית ב-2015, ובהתאם סיפקה חוויה של שמחה ופחמימות, ערק ומוזיקה, פתיחת שולחן נדיבה ואווירת שוק. היא הוקמה כשלוחה של הסאלוף בשוק התקווה, המאפיה של יעקב צוברי שכבר 23 שנים מכין שם אוכל תימני מסורתי לפי מתכוני סבתו, לרבות המאפים הקסומים (שכאמור, ממשיכה לפעול). הסאלוף ובניו, בהתאם, הוקם על ידי בנו גל צוברי שחברלאורי לוין (אז מבעלי דלידה זצ״ל), והשניים הפכו את המקום לפנינה פחמימתית כיפית במיוחד, שהציעה שילוב מופתי בין מטבח מסורתי בטעם של פעם לבין אווירה עדכנית ואף היפסטרית במידה, כי ככה קראו למקומות באותם השנים.

מרקים מהבילים לפי מיטב המסורת התימנית, לחוח רך מאלי תימן, סאלוף בכמויות, קובנה מלכותית, ג׳חנון מתקתק, מלוואח ומיני בצקים תימניים הפכו אותו לאחד המקומות הכי שמחים בשוק לוינסקי,על כן אין זה פלא שכשהודעת הסגירה פורסמה בקבוצת הפייסבוק של תושבי פלורנטין, וגררה שלל תגובות מבואסות. איפה עכשיו תושבי שוכנת פלורנטין ישיגו קובנה נגישה, ילגמו מרק שעועית מנחם בליל חורף קר או ירימו לחיים עם כוס ערק צוננת? אוקי, עבור האחרון כנראה שיש עוד כמה מקומות בשוק, אבל עבור השאר? כנראה שרק נסיעה לשכונת התקווה, או לכל היותר, להסתפק בוולט.
"סאלוף ובניו" יסגרו ביום ו' הקרוב, 30.5. נחלת בנימין 80

• אוכלים שותים
• סגירה
• סאלוף ובניו
• אוכל תימני
• שוק לוינסקי