מבלי לעלוב בכרמל ובלווינסקי, לב המאפליה של אוכל הרחוב בתל אביב נמצא כנראה בשרונה. המתחם עתיר המגדלים נהנה מתנועה ערה של אנשי הייטק, שבצהריים שולפים את הסיבוס ופושטים על המסעדות והדוכנים. באופן מפתיע, בין השווארמה לפיש אנד צ'יפס נפתח ספוט אוכל טבעי מבית רשת הקפה הארטיזנלי mae. הלוקיישן: מערה תת קרקעית במבנה טמפלרי עתיק.

>> כשבלחם היה חור: הבייגלים האמריקאים הכי טובים בתל אביב
>> Cue: קבוצת יוצאי מסעדות עילית הקימו בר סליזי ללא פשרות

השם הוא OKOKO, מחווה לדוב המערות שומר האמזונס. "כשחיפשנו מקום ידענו שהוא יהיה בשרונה כי אנחנו אוהבים את מה שקורה כאן ב-mae, ויודעים שיש קהל שיכול להבין את הקונספט", מסביר אוהד דוכס, אחד השותפים, ומספר שדמיין את המקום כבית הראשוני שבו אוכלים רק את מה שקרוב לטבע. "חשבנו איך להנגיש את הנושא, כי זו דרך חיים, לא עוד מסעדה או קונספט. כרגע רק בבית אפשר לקבל את הערכים האלה, וחשוב לי שאפשר יהיה לצרוך אותם בחוץ".

במבט ראשון, OKOKO נראה קצת כמו מעבדה. המדפים עמוסים בכלי חרס ועל הדלפק מונחת מטחנה נוצצת, לטחינת אגוזים שמשמשים בסיס למנות ולמשקאות. על קיר המטבח רשומים מתכונים בגרמים מחומרי גלם שבדרך כלל לא קיימים במטבח סטנדרטי, פסיליום למשל. הקונספט, באין מונח אחר, מתמקד בערכים תזונתיים ובאפטר פילינג – מושג מעולמות הוולנס שפירושו האופן שבו הגוף מקבל את האוכל. הלקוח הממוצע באוקוקו אינו צריך להסתבך עם המידע, כי אחת העובדות במקום היא נטורופתית מוסמכת שאחראית לערכים התזונתיים. כדי להתאים את המשקה או המנה הנכונים ישאלו אתכם איך קמתם היום (מדוכאים, תודה), ומכאן הדרך סלולה לארוחה מחומרי הגלם הכי טבעים שיש. וזה כולל חגבים מיובשים ופטריות קורדיספס.

דוכס, לשעבר שף רשת פו סושי, חתום על הרעיון שהחל מצורך פרטי, אחרי שנים של תזונה קלוקלת שעשו את שלהן. "בלי לשים לב צברתי עוד ועוד ענייני בריאות. בגיל 34 מצאתי את עצמי עם אבנים בכליות, פריצת דיסק ומשקל שיא והבנתי שמשהו במערכת לא עובד כל כך טוב. מתוך המשבר התחלתי להסתכל מה אני אוכל". בעזרת ניקוי ושינוי תזונתי הוא הצליח להפחית במשקל ולשפר את הבריאות מקצה לקצה. "הרגשתי שמעצם ההיצמדות למזון טבעי והימנעות מג'אנק, הגוף חוזר לעצמו, והקמתי את העסק הזה כדי לתמוך בעצמי. הבנתי שאחרת אין לי סיכוי לשמור על תזונה מיטיבה, כי בעיר אין הרבה אלטרנטיבות למטבח פונקציונלי".

תפריט הפתיחה באוקוקו רחוק מתזונה סגפנית ומשעממת כמרחק שווארמה משייק בריאות. הרכיבים נטחנים עם ההזמנה כדי לשמור על ערכים תזונתיים מיטביים, ולצד כל פריט מופיע הסבר קצר. דוכס מדגיש שבריאות אינה עומדת בניגוד לטעם, ושהאוכל והמשקאות הם קודם כל טעימים. לדוגמה: שייק Reset (תפוח, אגס, שומר טחון, תמר, נבטים, ג'ינג'ר, נענע, לימון, צ'יה, חמאת קקאו) לחיזוק מערכת החיסון, שיפור העיכול ותחושת רעננות לאורך היום; Okakao (חלב אגוזים, חמאת קקאו, שברי פולי קקאו, בננה, אגבה וחמאת אגוזים) עך תקן זריקת אנרגיה לאחר אימון ו-Oko-Coffee (תמרים, בננה, חלב אגוזים, צ'יה ואספרסו mae) עשיר בסיבים תזונתיים, אומגה 3 וחלבון (40 ש"ח).

באגף המשקאות תמצאו את The wake-up effect (אשכולית אדומה, תפוח, גזר, ג'ינג'ר, בזיליקום) עשיר בויטמין A ו-C ונוגדי חמצון, Fresh Start (מלון, נבטי חמניה, נענע ולימון), למון-מאצ'ה מרענן ו-Jalapeno Spark לבוסט אנרגיה עוצמתי (25-34 ש"ח). אם בחרתם לצרוך את המשקה במקום, הוא יוגש לכם בכוס זכוכית עם קש נירוסטה, לאו דווקא מסיבות ירוקות אלא בריאותיות, כדי למנוע כניסת חלקיקי פלסטיק לגוף. "אנחנו רוצים שלא יהיו 'הפרעות' בתוך המשקה. אם יבוא לקוח וירצה טייק אוויי נמכור לו בכוס פלסטיק, אבל אנחנו מעדיפים שמי שכבר מגיע – שיישאר איתנו לאורך כל הדרך".

עם השייק והמיץ בא התיאבון, שמקבל אותה התייחסות הוליסטית. כריכים פתוחים מלחם לל"ג שמכין האופה יותם קורן (יוצ) מוגשים בצירופים שאמורים להיטיב עם הגוף והנפש, למשל סלמון, מלפפון, נבטים וגרידת למון גראס או אבוקדו, שמן זית ומלח הימלאיה (28 ש"ח). ברשימת הסלטים מחומרי גלם Raw תמצאו את Roots (גזר, סלק, שומר, כוסברה, צנונית, חמוציות, צנוברים קלויים וצ'ילי חריף ברוטב גומא) ו-Cucu-Misu (מלפפונים במיסו, נבטים, צנונית, נענע, בזיליקום, כוסברה) לחיזוק מערכת העיכול וניקוי רעלים.

על הצורך במתוק עונים קערת אסאי עם גרנולה מתוצרת בית ופירות (48 ש"ח), קרטיב אסאי עם שבבי קוקוס ושוקולד raw (20 ש"ח) ומוזלי מיוגורט עשיר בחלבון – וכאן החגבים נכנסים לתמונה – עם גרנולה, חמוציות ופירות העונה (34 ש"ח). בוויטרינה תמצאו צנצנות חמאות אגוזים וממרחי פסטו סלרי, פסטו בזיליקום, פסטו זעתר וגבינת פיסטוק, וכלי קרמיקה שעל המדף מיועדים להנבטה והתססה כדי להמשיך את התזונה הבריאה בבית.

"תבוא, תשתה, תרגיש – זה כרטיס הביקור שלנו. עצם העובדה שאנחנו מדברים על הרגשה מחברת את האדם לעצמו", מסכם דוכס. "אנחנו במרדף מטורף בחיים, במיוחד בשנתיים האחרונות, וצריך לעצור להבין מה קורה עם עצמנו". ואם האוכל הבריא לא יצליח לרפא לגמרי את הנפש הפצועה, לפחות תצאו עם צנצנת ממרח אגוזים טרי וטבעי (עם קצת דבש על פרוסת לחם, אפילו מהסופר, ופתאום החיים נראים קצת יותר סבירים, ובטוח יותר בריאים).
דוד אלעזר 14, ראשון-חמישי 09:00-19:00, שישי 9:00-14:00, שבת סגור

• אוכלים שותים
• Mae
• שרונה
• תזונה נכונה
• בריאות

הראשון בספטמבר בפתח, יום שבו ילדי ישראל והנוער של ימינו חוזרים בהמוניהם אל בתי הספר על פי המסורת – אלא אם כן יש שביתה, ובדרך כלל יש שביתה, אז תשכחו ממה שאמרנו – אבל זה בדיוק הזמן שבו מאות אלפי הורים שואלים את עצמם במצוקה גוברת מה לעזאזל שמים בקופסת האוכל של ארוחת העשר. מתברר, למשל, ש"סנדוויץ' נוטלה" זאת לא תשובה טובה בכלל. אבל יש אתר חדש בהשתתפות שפים כמו תמר כהן צדק וחמודי אבולעפיה שהולך לספק לכם תשובות טובות יותר.

"מחוץ לקופסה" הוא פרויקט מתוק וחשוב של עיריית תל אביב-יפו שמתקיים זו השנה השנייה, למענו גייסה העירייה נבחרת שפים, דיאטניות ואנשי קולינריה תל אביביים, כולם הורים לילדים שהכינו עשרות מתכונים פשוטים ומזינים ורעיונות לעיצוב קופסת אוכל מאוזנת ובריאה, לטובת ארוחות עשר שיספקו אנרגיה, ערנות, מצב רוח טוב וריכוז במהלך היום, בלי לקרוע את הכיס ובלי צורך ברקע בשלני. התוצאה נארזה באתר שבו מוצגות 20 הצעות להרכבת קופסאות אוכל שמתבססות על מתכוני השפים, בצירוף ירקות, פירות ונשנושים בריאים יותר.

בין אנשי הקולינריה בנבחרת נמצאים כאמור השפית המוערכת תמר כהן צדק (קוצ'ינה הס), השף חמודי אבולעבפיה (דלידה), וגם רועי עזר מאנסטסיה וחן ויינשטיין מדוסה בר, יחד עם הדיאטנית הקלינית להורים וילדים מאיה נוסבאום והמתכונאית רינת צדוק. האחרונה ברשימה תערוך גם סדנאות שידגימו כלים פרקטיים לארגון ארוחת העשר (סדנת זום להורים ב-7.9 וסדנה פרונטלית לילדים והורים במרכז הקיימות של עיריית תל אביב-יפו בדיזינגוף סנטר ב-12.9).

בין המתכונים יש כמה אוצרות שצריכים להיבדק מיד, כמו חביתת הכרובית של אבולעפיה וממרח האגוזים של כהן צדק, ויש לציין שכל המתכונים מהירים להכנה מחומרי גלם נגישים, מתאימים לטבעונים וצליאקים ועומדים בהמלצות התזונה הים-תיכונית וקשת המזון החדשה של משרד הבריאות, פלוס טיפים לתכנון מראש על מנת לצמצם התעסקות ובזבוז מזון וטיפים לסידור קופסת אוכל מוצלחת ופעילויות לשיתוף הילדים בתכנון וארגון הארוחה.כל המתכונים, הטיפים והמידע כבר מחכים לכם.

• אוכלים שותים
• סנדוויצ'ים
• תזונה נכונה
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

לא נעים להודות, אבל רובנו משתמשים במקררים שלנו כבמחסן מקורר. אנחנו דוחפים אליו את כל מה שאנחנו לא רוצים לראות על השיש, עורמים קופסאות פלסטיק זו על זו, זורקים פנימה סירים חצי ריקים ומפקירים שקיות צמחי תבלין רטובות להירקב בפינות חשוכות.

ובכן, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. ברוח אשפית הסדר שלימדה את כולנו שסנטימנטים לחפצים זה הכי המאה שעברה,מארי קונדו, נראה שהספייס החדש שנופל קורבן לסידור קפדני הוא המקרר. האינסטגרם מתפקע מאימג'ים של מדפים מבריקים, מוצרים שמסודרים לפי צבעים וכלי זכוכית שעושים חשק לקנות מקרר בעל דלת שקופה.

"המקרר לא חייב להיות מרחב נשכח, והרבה אנשים לא חושבים שהוא יכול להיראות טוב", סיפרה קליאה שירר, מייסדת מותג האירגון הפופולרי The Home Edit למגזין הוולסטריט ג'ורנל. המותג, שבין לקוחותיו נמנות קלואי קרדשיאן וגוונית' פאלטרו מתאפר בחשבון אינסטגרם בעל 1.3 מיליון עוקבים, ולדבריה פוסטים של מדפי מקרר מסודרים הם הפופולריים ביותר בזמן האחרון. הפופולריות ההולכת וגוברת, היא מסבירה, קשורה בכך שמקררים הם אוניברסליים, בניגוד לארונות וחללי איחסון המגיעים במגוון גדלים וצורות.

מעבר לתמונה פוטנציאלית באינסטגרם ותענוג לעיניים, למקרר מסודר יש השפעה גם על תזונה ועל האופן בו אנחנו מתייחסים למזון שלנו. "כמו ארון בגדים או בית מסודרים, גם מקרר נקי ומאורגן הופך את הטקס של לתכן אוכל להרבה יותר כיפי ונגיש. להתייחס למקרר כמקום שרואים ומסדרים מתחיל לתפוס תאוצה וטוב שכך", מסביר התזונאי הקליני צורי בריקנר, "אנחנו מעדיפים לאכול ארוחות שנראות טוב בעין, וגם את המקרר אפשר לצלחת, הן ברמה הפרקטית והן ברמה האסתטית".

בריקנר מסביר שצורות אחסון מסוימות יכולות להיות גם אסתטיות וגם להטיב עם המזון שאנחנו צורכים. "באתר של משרד הבריאותניתן למצוא את הדרך המומלצת לאחסן מוצרים שונים. לשמור ביצים למשל מחוץ לקרטון שלהם בקערה זו הדרך המומלצת לאיחסון, והיא גם נראית טוב. בנוסף, אם יש משהו שיכול להקפיץ את הצבעוניות במקרר זה ירקות ופירות. הרווח כאן הוא גם ערך תזונתי וגם צבעוניות מרשימה".

סידור נכון וניקיון של המקרר קשור גם בניצול מקסימלי של מצרכים, הוא מחדד. "הישראלי הממוצע זורק משהו כמו 30 אחוזים מתכולת המקרר שלו בכל סוף שבוע. מקרר קצת יותר ריק ומסודר והיצמדות לרשימה מדוקדקת כשהולכים לסופר יצמצמו משמעותית את כמות המזון הנזרק ויגרמו למקרר להיות נעים יותר למראה".

ההרגשה המספקת שמתעוררת בנו אחרי סידור הארון יכולה ללוות אותנו גם אחרי סידור של המקרר. אמרו הרבה לפנינו שאנחנו מה שאנחנו אוכלים, אבל מה לגבי איך שאנחנו מתייחסים לאוכל שלנו? תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם דוחפים הררי שקיות פנימה למקרר או בפעם הבאה שאתם פותחים אותו ומתחלחלים ממה שקורה בתוכו.

• תזונה
• תזונה נכונה
• מארי קונדו
• החיים היפים
• עיצוב המקרר

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי | איכילוב

כולנו רוצים לחיות בריא יותר, אבל עם ריבוי סוגי הדיאטות, ההמלצות התזונתיות (טבעונות? פליאו? ללא גלוטן/סוכר/שמחת חיים?) והדיונים האינסופיים בנוגע למה בריא ומה אסור בתכלית האיסור, קל ללכת לאיבוד ולמצוא את עצמנו שוב מול מדף הקפואים בסופר.

הבעיה מתחילה בזה שאנחנו כבר לא קונים מצרכים. אנחנו קונים מוצרים, כלומר אוכל מוכן, שאין לו שום קשר לעונה שבה אמורים לצרוך אותו (עם יד על הלב, כמה מכם יודעים מתי העונה של בננות או אפרסקים?) ולפעמים קשר מעורפל לצורתו המקורית. למה אנחנו עושים את זה? פשוט כי זה טעים וזה נוח, וכי התזונה המערבית מאפשרת זאת. אם לפני כמאה שנה התפקיד של תעשיית המזון היה למגר את הרעב, היום התפקיד שלה הוא למלא מדפים ולוודא שאנו כצרכנים נבחר במוצר שכל חברה משווקת. כדי לעשות זאת היא מספקת את כל חשקינו, בזמן שהגוף שלנו לא מבין מה נפל עליו, והמרחק בין המזון בצורתו הפשוטה והגולמית לצלחת שלנו – מעולם לא היה גדול יותר.

אין לכם מושג מה עובר המזון בדרך לצלחת שלכם

"קלין איטינג", הוא מושג שמתייחס לחידוש הקשר שאבד לנו עם הטבע במסגרת המהפכה התעשייתית. קשר זה הוא דו סטרי, ואימוץ העקרונות של תזונה נקייה לא משפיע רק עלינו ועל המראה שלנו, אלא גם על העולם בו אנחנו חיים. על פי מחקר מאוניברסיטת אוקספורד שהתפרסם בינואר השנה, תעשיית המזון מן החי אחראית ל־58% מגזי החממה, 57% מזיהום המים ו־56% מזיהום האוויר בכדור הארץ. תעשייה זו תופסת 83% משטחי החקלאות בעולם, אך מספקת פחות מחצי מהערכים התזונתיים הדרושים לנו. לתעשייה זו יש קשר ישיר למשבר האקלים הנוכחי ולהתחממות הגלובלית שאנו עדים לה. ואם נדמה לכם שכל קיץ הופך חם יותר, זה נכון, וזה בהחלט קשור לאופן בו מגיעים המזונות לצלחת שלכם.

הרעיון של קלין איטינג הוא פשוט – לדעת מה התהליך שהמזון עבר בדרך לצלחת ולפשט אותו. באופן צריכת המזון העכשווי, לעתים אפילו מה שנראה לנו טבעי ובריא, עובר תהליכים סבוכים בין השדה לצלחת. התהליכים האלה מרוקנים את המזון מוויטמינים ומערכים תזונתיים במטרה לשמר ולהנגיש אותו לצרכן. לא פעם ניתן למצוא בשורת הרכיבים לצד שמות מוכרים, שמות מסובכים הכוללים אותיות לועזיות ומספרים שאין לנו צל של

מושג מה הם, איך הם משפיעים על הגוף שלנו ומה נדרש כדי לייצר אותם. אז אנחנו דבקים במה שאנחנו מכירים – ערכים תזונתיים – בדגש על קלוריות, במקום לעבור לערכים של איכות המזון.

אמור לי מי אתה ואומר לך מה אתה צריך לאכול

עולם הרפואה הולך לקראת פרסונליזציה של טיפולים, כלומר תרופות מותאמות אישית, מתוך הבנה שכולנו אולי רקמה אנושית אחת, אבל אנחנו גם פתיתי שלג ייחודיים עם גנטיקה והרכב חיידקים שונה ומשתנה מאחד לאחד. אותו תהליך עובר גם על התפיסות השולטות לגבי תזונה. לא סתם חלקנו מגיבים שונה למזונות שונים, מפתחים אלרגיות מסויימות או לא מסוגלים לחשוב על להכניס לפה ירקות מסוימים.

עולם התזונה נע לכיוון תזונה מותאמת אישית המבוססת על המאפיינים האישיים שלנו, וחברות המאפשרות לערוך מיפוי תזונתי על בסיס הנתונים האישיים – צצות כפטריות אחרי הגשם. ניטרוגנומיקה למשל הוא תחום מדעי העוזר לייצר אבחון תזונתי על בסיס הגנטיקה שלכם באמצעות רוק. ישנן חברות המציעות בדיקות דם המאפשרות לגלות רגישויות למזונות על בסיס ה־DNA או אפליקציות המגלות את הריצוף הגנטי של חיידקים במעי לפי בדיקות צואה. לצד בדיקות אלה, ישנם ערכי ליבה תזונתיים המשותפים לכולנו ולכל הדיאטות, ושמירה עליהם היא עיקרון תזונתי המתאים לכולם.

הערכים הם עונתיות – אכילת מזון בעונה

שלו, מקומיות – צריכה חומרי גלם מקומיים, אכילה נקייה – כמה שפחות מזון מעובד וכן שאיפה ל'אקולוגיה תזונתית׳, אשר לוקחת אחריות על הדרך שהמזון עושה אל הצלחת שלנו. שמירה על הערכים האלה מחנכת אותנו לקנות מזון מתאים ומותאם לנו, ולהכינו בעצמנו ככל הניתן.

כל אחד צריך לדעת מה טוב לו –אבל גם לסביבה אז איך נבין מהי הצלחת המנצחת לקידום שמירה על משקל בריא, תפקוד מוצלח, בריאות, אריכות ימים ואיכות חיים? כצרכנים אנו מקבלים מסרים מאוד מבלבלים, והתשובה היא שאין תשובה אחת המתאימה לכולם. כל אחד צריך להביא עצמו למצב של מודעות למה נכון וטוב לו ומתאים לגופו.

תזונה מותאמת אישית למעשה מקנה לגיטימציה ל"דמוקרטיה תזונתית", כלומר לאכול וליהנות מהרבה מאוד גישות תזונתיות. הבשורה המשמחת היא שכל תזונה או דיאטה שנבחר היא טובה, בין אם היא ים תיכונית, פליאוליטית או פסקטריאנית, ובלבד שנשמור על עקרונות הליבה ונחזיר את הקשר שלנו למזון אותו אנו מכניסים לגוף. בשביל זה עלינו לערוך שינוי גישה כלפי המזון, הכולל מעבר מערכים של רכיבי התזונה לערכים של סביבה ואיכות.

ההרצאה שתעשה לכם סדר בצלחת

אז איך, עם אורח החיים המהיר שלנו, חוסר היכולת שלנו לתכנן אפילו שעתיים קדימה נוכל לשנות את מה שנכנס אלינו לגוף בבית, במשרד ואפילו בדייט? בהרצאה של , במסגרת אירועי "יש רופא על הבר?" תוכלו להירגע ולשתות קוקטייל בבר בזמן שהיא תסדר לכם את הראש, ולא פחות חשוב מזה – את הצלחת. היא תנדב טיפים איך לבחור תזונה מותאמת אישית ולהתחיל את השינוי כבר עכשיו, דרך המנות שתבחרו מהתפריט בבר. ההרצאה תתקייםביום רביעי 24.10.18

VOODOO, שד' בן ציון 1 | להזמנת מקומות :335035־052

• תזונה נכונה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

לניסים גרמה יש פלאפל, ולחלי ממן, מסתבר, יש פלאפל דיאטטי. "קבוצת התמיכה לאורח חיים בריא" הנושאת את שמה משווקת כעת את המאכל הלאומי – שמעמדו התערער בעשור האחרון עם התחזקות מעמד הסביח – בגרסתו האפויה והבריאה. המותג משווק שתי תערובות שונות (פלאפל רגיל ופלאפל ירוק) להכנה ביתית מהירה ללא חומרים משמרים, עם מינימום קלוריות, לטענתם, ומקסימום ערך תזונתי. במחווה לחולי הצליאק, התערובת אינה מכינה גם גלוטן.

כוונתה של חלי ממן הייתה לרענן את שוק הפלאפל, אך עוד לפני מבחן הטעימה התברר כי המוצר החדש מתברג באופן טבעי בשוק נוסף. מזוודת הברזל המעוצבת, שבתוכה קיבלתי את השקיות המכילות את התערובת, משכה אליה את חברי המערכת כפרפרים לאור: כל אחד ראה בה את הבית החדש של כלי התפירה שלו. נכון שהשנה היא 2015, וחובבי העוגיות הדניות הולכים לעולמם מדי יום, אך תופתעו לגלות שמסתובבים בינינו צעירים בשנות העשרים לחייהם שעדיין מחזיקים כלי תפירה בארון. בקטע לא אירוני בכלל.

המוצר מעוצב אמנם בטוב טעם, אבל מה עם הטעם של הפלאפל? בעקבות ההוראות שעל השקית הכנתי תערובת שהספיקה לכ־20 כדורים קטנים. אפיתי אותם למשך 12 דקות בתנור (חלי ממן תרשה לכם גם לטגן אותם, בטענה ש"ספיגת השמן במוצר מינימלית"), מה שגרם לבית להריח כמו פלאפליה בנווה שאנן. במבט ראשון, התוצאה הייתה מבהילה למדי. בהתחשב במרקם ובצבע, היה נדמה כי מצפות לי בתנור עשרים עוגיות טחינה שנאפו יתר על המידה. כשאזרתי את האומץ לטעום את אחד הכדורים הופתעתי לטובה. פלאפל משובח זה לא – אבל אפשר בהחלט לקרוא לזה פלאפל.

18 ש"ח לשקית. להשיג בקבוצות חלי ממן ברחבי הארץ

• אוכלים שותים
• חלי ממן
• מבחן טעימה
• תזונה נכונה
• דיאטה
• חדשות האוכל
• פלאפל