ילדים מכאן: הבינג' שאתם והילדים שלכם צריכים בסופ"ש

>> "ילדים מכאן" היא סדרת דוקו ישראלית העוקבת בכל פרק אחר יום בחייו של ילד ישראלי, בהשראת הסדרה המיתולוגית "ילדי העולם" ("אלה קארי הילדה מלפלנד" ועוד). בפרקי הסדרה אפשר לצפות חינם ב-HOT VOD Young או באתר האינטרנט המתוק שהקימו יוצרות הסדרה. מדובר במיני-בינג' משפחתי מושלם.

רות ליטן (במאית, תסריטאית, עורכת וקריינית הסדרה)

מלכתחילה הגעתי לתחום הקולנוע בגלל עבודת הצוות ושיתוף הפעולה שהוא מצריך. בעשיית הסדרה היה לי מזל גדול שהצטרפו אליי אנשים מאד מוכשרים, יצירתיים וחכמים שתרמו מזמנם בהתנדבות, לקידום פיתוח והפקת הסדרה. שתיים מהם שהן גם חברות נפש שלי יכתבו פה בהמשך על נקודת המבט שלהן על יצירת הסדרה. 

הסדרה היא על ילדים ובעבור ילדים. את ההשראה לסדרה קיבלתי דווקא מספר או יותר נכון סדרת ספרים שנקראת "ילדי העולם". היא נוצרה בשנות ה-50 על ידי קבוצה של נשים, ביניהן ומי שתרגמה לעברית היא לאה גולדברג. 

על ילדים, עם ילדים ועבור ילדים. מתוך "ילדים מכאן"

לפני כמה שנים, אחרי שהפכתי להיות אימא לשני ילדים מתוקים, שלפתי מארון הספרים בביתה של אימא שלי את הספר "אלה קארי הילדה מלפלנד", ספר שהיה שלי בילדותי. באותו רגע, כשאני מדפדפת בספר ומתרשמת שוב מהצילומים הנהדרים בו, נזכרתי בחוויה שלי כילדה בקריאת הספר ובתחושה שלי אז לגלות עולם חדש, בלתי מוכר לחלוטין אבל כל כך מלא, מעניין ומעורר השראה. לא ילדה מומצאת שמישהו דמיין, ילדה אמיתית שחיה במקום רחוק ובאופן כל כך שונה ממה שהכרתי או יכולתי להכיר. 

זאת הייתה נקודת הפתיחה שלי. וכמו בספר, גם הסרטים בסדרה, מספרים סיפור לילדים על ילדים אמיתיים שחיים באופן שונה זה מזה. יש בין הילדים שונות, אך גם דומות רבה כי כולנו בסופו של דבר בני אדם. הסדרה היא פתח לראות את הדומות והשונות, פשוט להכיר מישהו שהוא קצת שונה מאיתנו אבל גם ממש דומה לנו.

מיכל מרקוביץ רוט (מפיקת הסדרה)

לפני חמש שנים כשעברתי מתל אביב לכליל, פגשתי את רות, היוצרת והבמאית של "ילדים מכאן". היא סיפרה לי על היצירה שהייתה כבר בתהליך והוקסמתי לגמרי מהרעיון ומהפיילוט על מיו לב. אחרי שמונה שנים כמפיקה בטלוויזיה, התרגשתי לגלות פרויקט כזה משמח ומרגש. 

יצאנו לדרך ביחד ועברנו מסע ארוך ומרתק. לאחר שבפסטיבל דוקאביב הקרינו את הפרק הראשון של הסדרה למאות ילדים, הבנו שאנחנו על דרך המלך ולמרות הקשיים בתמיכה, הן מבחינת תקציב והן מבחינת ערוץ משדר, הצלחנו למצוא פלטפורמה (הוט vod young) שנתנה במה לסדרה.

מחזירים את תחושת התקווה והטוב. מתוך "ילדים מכאן"

החלטנו גם להעלות את הפרקים לצפייה בחינם לימי הסגר כדי שהורים יוכלו לצפות ביחד עם הילדים בבית ולבלות. בתור אמא לילדים קטנים, אני מוצאת את עצמי מבלה זמן רב בחיפוש אחר תוכן ראוי ומהנה עבור ילדי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בצפייה משותפת שלי עם הילדים.

אני מודה על כך שהגורל הפגיש ביני לבין רות ושמחה שצעדנו יחד במסע הזה של "ילדים מכאן", שלושה פרקים משמחי לבבות קטנים וגדולים שמעוררים את תחושת התקווה והטוב.

תמר לינדר (מלהקת, תסריטאית, אחראית עריכה לשונית)

כשרותי ספרה לי על הרעיון לסדרה היא כבר הייתה בסוף ההפקה של הפרק על מיו לב, הילד מכליל, ומיד התלהבתי וחשבת שזה רעיון מבריק ופשוט ביופיו. אני זוכרת את הגרסה הראשונה של הפרק. כל כך התרגשתי ממנו. אני מהילדים שגדלו על הסדרה של הספרים שמהן לקוחה ההשראה. הפרק היה נהדר וההערה היחידה שהייתה לי היא שחייבים לתת לקריינות מקום – זהו הקול שמספר את הסיפור ונותן את הטון והשפה. 

אני מורה כבר עשר שנים, מלמדת קולנוע, קומיקס ותיאטרון. התלמידים שלי היו מהראשונים להיחשף לכל פרק שנערך. ככותבת נעזרתי בהם ובתגובות שלהם. שמתי לב שהם מגיבים הכי חזק לדברים החושיים. זה הגיוני כי אם אנחנו עוצמים את העיניים ונזכרים בילדות שלנו, אנחנו בדרך כלל נזכור משהו שהוא חושי – הריח של העוגה, יד מלטפת, טעם של משהו, מראה צבעוני ומרהיב או את הטבע במלוא הדרו. 

היה יפה לראות את תגובת הילדים לזה שמיו לב הולך יחף, למשל, או לחיבוק של אמא של אלי ביום ההולדת או לאור הפנס באוהל בו ישן לוקה בטיול. החלקים החושיים עוררו הזדהות רבה עם הגיבורים. הבנתי שיש כאן פוטנציאל ענק. ילדים אוהבים לראות ילדים אמיתיים על המסך. הם אוהבים לדמיין את עצמם כחברים שלהם. זאת הזדמנות ללמד אותם שעור על צורות חיים שונות ועל קבלת האחר באופן אותנטי. 

ילדים אוהבים לראות ילדים אמיתיים על המסך. מתוך "ילדים מכאן"

קל לי מאוד להתחבר לקו המחשבה של הילד, אני אוהבת לשהות עם ילדים ולדבר איתם, גם כמורה וגם כאמא אני מבלה הרבה זמן עם ילדים. אני אוהבת את המקום החושי והסקרן שנמצא בפליאה מכל דבר חדש. את לוקה ליהקתי מתוך היכרות אישית עם המשפחה, איתם טיילתי במשך שנים. אפילו שלא יצאתי לצילומים ידעתי איך הפרק יראה והיה ממש כיף לקבל מייל מרותי עם חומרי הגלם של הסרט ואז למלא את המחברת במחשבות או משפטים שהעלו הצילומים.

אני משתדלת למצוא רעיונות פשוטים, משפטים שילדים היו יכולים להגיד בעצמם או לחשוב בעצמם ואז לשזור אותם בסיפור. אני אוהבת במיוחד את הקול המרגיע והיפה של רותי בקריינות ומחכה שעמנואל הקטן שלי יהיה כבר גדול וייהנה מהסדרה.