גאווה לאומית: 10 סדרות ישראליות מעולות

הכתבה מתפרסמת היום במקור באתר "הספוילר", אתר המסכים החדש מבית "טיים אאוט". תראו תראו

1. היהודים באים

סליחה ארץ נהדרת, אתם יודעים שאנחנו מתים עליכם, אבל תכנית הסאטירה הכי חדה, נשכנית וכן, גם המצחיקה ביותר בשנים האחרונות היא זו של כאן 11. הרמה המרשימה איתה החלו לפני 5 עונות (ו-8 שנים) נשמרה ואף עלתה, ולמרות שמאז הבלגאן הרציני בעונה שעברה לא היו מערכונים שממש עשו רעש פוליטי/חברתי יוצא דופן, הם עדיין דואגים להשאיר בכל פרק לפחות מערכון אחד שיבעט לנו בבטן, אבל גם לא מוותרת על מערכונים שסתם נועדו לגרום לנו לצחוק. מבט על חדר הכותבים שלה מעיד שלמרות שינויים תמידיים, מדובר באחד המקומות הכי מצחיקים במדינה, ולצד קאסט קומי פנטסטי (אוי מוני) וגיוס נכון של כשרונות צעירים (אוי שירה נאור), לא נראה שהיהודים נשחקים.

2. עלומים

כמעט בלתי נתפס מה ש"עלומים" עשתה. סדרה כל כך אנדרייטד ספק אם הייתה כאן וזאת גם כנראה הסדרה שהכי חשוב לכם להשלים אם טרם צפיתם בה. בלי הרבה באזז – גם יחסית לרייטינג הנמוך של כאן 11 – הצליחה הסדרה של גיא סידיס, תאופיק אבו ואיל, נירית ירון ושירה פורת לייצר בעדינות ובתבונה עולם ריאליסטי ומרתק המתרחש בבית ספר לנוער בסיכון וטווה סביבו עלילה שהיא בוקס מוחץ לבטן שמתחיל בחשד לאונס, ממשיך בהתאבדות ומשם לקריסה כואבת של מרקם החיים הצעירים והמיואשים של הגיבורים. יניב ביטון אדיר בתפקיד דרמטי במיוחד כשלצדו מצטיינים גם יהודה לוי ושני כהן, ומאחוריהם קאסט נהדר של שחקנים צעירים ולא מוכרים שעוד תשמעו עליהם. צפייה חובה.

>>אל אל ישראל: איך האמריקאים רואים אותנו דרך המסך?

3. קופה ראשית

עם אחד מסיפורי האנדרדוג היפים ביותר בטלוויזיה הישראלית, הקומדיה הקטנה שהפכה לתופעה הצליחה לעשות משהו שכבר אף אחד לא חשב שאפשר – סיטקום חכם, מתוק שמצליח בו זמנית להיות סדרת קאלט עמוסת קאצ'פרייז וגם אשכרה קומדיה ישראלית שלא נופלת לעצלנות. סוס טרויאני למיינסטרים. מעבר לבניית כמה מהדמויות המוצלחות ביותר על המסך כרגע, היא גם הפכה לחממה לגילוי וטיפוח כשרונות קומיים חדשים (אמיר שורוש, תתחתן איתנו) לצד מקום לכישרונות קומיים ותיקים יותר להזכיר עד כמה הם חשובים לנו (קרן מור, אנחנו מוכנים להתגרש מאמיר עבורך). כבר שלוש עונות היא רק משתפרת, העונה הרביעית כבר הוכרזה ואם סברי מרנן הגיעה ל-7 עונות אין סיבה שקופה ראשית תפסיק את הכיף הזה.

>>משבר גיל ההתבגרות: בשקט בשקט, דיסני נוטשת את התדמית הנקייה

4. כפולים

ההישג המרשים של "כפולים" בעונתה הראשונה – שברה את שיאי הרייטינג, נמכרה מסביב לעולם וזכתה להערכת המבקרים והקהל – מתגמד רק לעומת העובדה שהיא הצליחה להגיע לעונה שלישית (גם אם זה לקח שש שנים), נס לא קטן עבור סדרה ישראלית ובעיקר כשמדובר בסדרה מושקעת מאוד ומורכבת להפקה. סימני השאלה המעטים שהיו לגביה נמחקו כשעלה באפל טי.וי פלוס הרימייק האמריקאי "חשד", עם אומה תורמן, מה שנשמע כמו חלום של כל הפקה ישראלית. לתדהמת כל הפרובינציאלים התברר שהגרסה הישראלית הצנועה עולה בהרבה על מקבילתה האמריקאית עתירת התקציב והכוכבים, וכי מדובר בסדרה ברמה בינלאומית גבוהה גם בהשוואה לטופ שיש לטלוויזיה בארה"ב להציע. הישג מדהים של היוצרות מריה פלדמן וליאורה קמינצקי וגם – לא פחות חשוב – סדרה שפשוט כיף לצפות בה.

>>אבא חבר אמר לי לכתוב סדרה עליך: תולדות הדדי אישיוז הטלוויזיוני

5. המפקדת

כל ישראלי יודע, גם אם חלקנו מדחיקים, שצבא הגנה לישראל הוא אחד ממשאבי הקומדיה הגדולים ביותר במדינה – כור היתוך, ילדים עם נשק, הורמונים תחת לחץ ומעל כל זה, ההיגיון הצבאי הנודע לשמצה. "המפקדת" לקחה את כל הנ"ל, זרקה פנימה את אלונה סהר לצד קאסט צעיר וכישרוני (כולל, כמובן, מיה לנדסמן – ולא בפעם האחרונה ברשימה הזו) וסיפקה תסריט מצוין שמדגיש את האבסורד האינהרנטי של לתת לבנות 19 חסרות מושג לפקד על בנות 18 חסרות בושה. הפסקול המצוין של אקו ותומר כץ, הבימוי המדויק של עטרה פריש ואנסמבל השחקניות הנהדר הביא לנו עשרה פרקים חדים שהחזירו לנו את כל טראומות המודחקות מהחלקים הפחות מבצעיים של החוויות הצבאיות, ואיכשהו, עדיין עשו חשק לעוד.

>>אל תדאגו, זה קורה לכולם: סצנות הסקס המביכות ביותר בטלוויזיה

6. האחיין שלי בנץ

הסדרה הכי פרועה ומצחיקה על המסך שלנו כרגע היא בכלל סדרת נוער. ככה זה כשאתה לא מנסה ליצור סדרת נוער, אלא פשוט קומדיה טובה. קצב הפאנצ'ים שלה כמעט מהיר יותר מארץ נהדרת, הטיימינג הקומי שלה מסחרר, היא מנצלת כשרונות צעירים באופן שמאפשר להם להתפרע בדיוק במידה ולמרות שהיא מתבססת על הסיפור הנושן של דג מחוץ למים, היא מצליחה להביא משהו מקורי לגמרי. אשרי בני הנוער שיגדלו לתוך ההומור הפרוע והביזארי שלה, שמצליח להעביר את המסר מבלי לוותר על בדיל מהכיף. הלוואי עלינו שיום אחד יקחו באותה הרצינות גם קומדיות שמיועדות למבוגרים.

>>נשיקה סטירה: למה הקומדיות הרומנטיות של נטפליקס כל כך גרועות?

7. ילדות סכסכניות

הטלוויזיה הישראלית לא אוהבת נשים גסות, לפחות מחוץ לתחומי הריאליטי. רוב הסדרות יציגו נשים יפות, עצובות, כועסות, דרמטיות ואם משוגעות, אז רק במטרה לשגע גבר, אבל הן לעולם לא יהיו גסות. ילדות סכסכניות לא היתה הראשונה להציג בארץ נשים גסות (קדמו לה, בין היתר, "זאת וזאתי" ו-"האחיות המוצלחות שלי"), אבל היא הציגה חברות נשית טבעית שבמקרה גם מוציא מהן את הג'ורה. מפרק ראשון שמסתיים עם הקללה "קוקסיפות" ועד לריבים שאלוהים תרחם, הכאוטיות של הסדרה לא נחה לרגע. הצוות הבועט שמאחורי הקלעים – טליה לביא על הבימוי, שיר ראובן על התסריט, מיה לנדסמן והתגלית עינת הולנד בתפקידים הראשיים – הוביל לסדרה עם דמויות ריאליסטיות וקריקטוריות כאחד שמספרות בקצב עדין כמו שהן אגרסיביות סיפורים שלא ראינו מספיק מהם על המסך. אה, ומנשה נוי נותן את תפקיד האבא הכי אבא שאי פעם נראה על המסך.

>>הקוף, השמרן והמוות שמחכה: אלו התכניות הקומיות הכי טובות ביוטיוב

8. שבאבניקים

עד לפני לא הרבה מאוד זמן, HOT הובילה את כל מדדי הסדרות הישראליות האפשריים. כאן 11 לקחה ממנה את הבכורה בענק, אבל אם מישהו רוצה להיזכר באיכויות שזכיינית הטלוויזיה בכבלים יודעת לייצר, "שבאבניקים" היא הדגמה מעולה. יותר משלוש וחצי שנים חלפו בין העונה הראשונה לשנייה (שהסתיימה באוקטובר האחרון), אבל הסדרה לא איבדה גובה ואף עלתה על קודמתה. מכל גל הסדרות שעוסקות בעולם החרדי, "שבאבניקים" עושה את זה עם הכי מעט טקס של אקזוטיקה בישבן ותוך הדגמה נאה כיצד משלבים אותו בישראליות. עלילותיהם של תלמידי הישיבה הפוחזים הן קומדיה נהדרת, ובו זמנית הן גם הדרמה של המתח בין החילוניות הישראלית והחברה החרדית. תסריט אדיר של אלירן מלכה ותפקיד מעולה של אורי לייזרוביץ' הופכים את הסדרה הזאת לממתק אמיתי – ואותנטי – שאסור להחמיץ.

>>פסטה מול קומדיה רומנטית. המדריך: מה לאכול מול המסך

9. ילדים ביער

בתעלומות מתח אנחנו די גרועים. הז'אנר הזה לא מתלבש עלינו, ארץ קטנה עם שפם שבה אין לאן לברוח, ומאז "תמרות עשן" ו"אורים ותומים" ששודרו כאן לפני יותר מעשור לא באמת היו פה תעלומות טלוויזיוניות ראויות. ואז הגיעה "ילדים ביער", שהיא בעצם טור דה פורס של דלית קהן כשחקנית וכיוצרת, עם תפקיד שתפרה כתסריטאית למידותיה שלה: הומלסית בהריון שמגויסת לחקירת פשע בינלאומית אפלה נגד ארגון פשע לחטיפת תינוקות. התוצאה כה מלחיצה ומקריפה שכמעט וקשה להאמין שנוצרה כאן בארץ, ומצד שני, עם אובססיית הילודה הישראלית וקדושת הילודה הישראלית, קשה להבין איך לא חשבו פה על סדרה כזאת קודם. כמו הרבה סדרות שמשודרות ב-yes, גם היא לא קיבלה את תשומת הלב הראויה לה. אם יש לכם הזדמנות לתקן את זה אל תהססו.  

>>הריקאפים של "הספוילר": כל מה שצריך לדעת על כל מה שצריך לראות

10. שעת אפס

מה שמספיק טוב כדי לזכות בפסטיבל Canneseries מספיק טוב עבורנו. הסדרה של דקלה קדר, שנוצרה בהשראת פרשיית אדם ורטה, אולי לא הצליחה להחזיר את הדיון שרצתה לתוך הצייטגייסט הישראלי, אבל בכל הנוגע לסדרות שחגות סביב דיון פוליטי היא מחזיקה בהישג לא מבוטל – סדרה שבאמת מצליחה להציג את שני הצדדים המנוגדים ממקום אמפתי ובלתי מתנצל, מבלי ליפול לקלישאת "שני הצדדים צודקים". יחד עם תסריט ריאליסטי באופן מצמרר ותצוגת משחק פשוט פנטסטית מצד דורון בן-דוד ואיך לא, מיה לנדסמן, "שעת אפס" היא קפסולה כמעט תיעודית לסדק מתרחב בחברה הישראלית, וסדרה שאנחנו מקווים שלא נצטרך לחזור אליה בעוד עשרים שנה כדי לבחון מה השתבש בדרך.

רוצים עוד תוכן על טלוויזיה? ברור שכן. באתר השכן שלנו "הספוילר", תראו תראו כל מה שצריך על המסך.