1. גן החשמל

התפיסה שלי בעיר היא מתחמית ולא נקודתית. למשל גן החשמל, אזור שיש לי אליו פינה חמה מאז שהייתי מתדפקת על דלתות הלבונטין 7, שאפילו הופעתי בו פעם אחת לפני עידן ועידנים. בשנים האחרונות האזור התפתח, וכשאני מגיעה לשם זה תמיד סיבוב: יוגה סטור, חנות שקשורה ליוגה שאני מתרגלת כבר הרבה שנים ויש בה את כל הדברים שאני צריכה ורוצה; פושיה – החנות מספר אחת לכל מה שקשור בריח (הם גם מייצרים ריחות לקבוצת הקופי בר); וצ'לסי – חנות יד שניה ענקית ומטריפה שעובדת גם עם אפליקציה נוחה ומתאימה לאג'נדה המקיימת שאימצתי. ואז כשאני נהיית רעבה אני הולכת לנייצ'ר בויז שמוגדרים כפאסט פוד בריא, אבל אני אוהבת אצלם במיוחד את התבשילים ווריאציה על סלט קיסר. וכמובן שיש את החתול הירוק, הפיצרייה הטבעונית הראשונה.

2. כיכר גבעון

זו כיכר שפחות מחמיאים לה בדרך כלל כי היא לא כל כך יפה ולפעמים נראית קצת מוזנחת, אבל כיף בה. יש בה מזרקה שילדים וכלבים נהנים להשתובב בה, שווקים ומסיבות ודלתות אחוריות למסעדות כמו לחמים ו־416 הטבעונית. למי שרוצה לשבת בחוץ בימים אלה כיכר גבעון היא אחלה מקום.

3. אנסטסיה

מאסט לאו דווקא לטבעוניים, אחד המקומות הנעימים והמוצלחים בפינה שהייתה מקוללת כל כך הרבה שנים, והתחלפו בה כל כך הרבה מסעדות ובתי קפה. אנשי אנסטסיה כבשו את הפינה הזו בחום ונועם והפכו להיות אבן שואבת לאימהות עם תינוקות, אנשים עם כלבים ולא משנה מי – כולם מוצאים שם בסוף את מקומם. בעלי הבית הם הכי מקסימים שיש והאוכל טעים, ומבחינתי זה גם כן סיורון כי כשאני מגיעה לאנסטסיה אני קופצת לטבע קסטל ולשופרא, לבדוק מה קורה במדף הנעליים הטבעוניות.
פרישמן 54

4. גני יהושע

אני גרה על הפארק ואוהבת את הצד הפחות מתויר והיותר יפה לטעמי, הקטע של ראש ציפור והחורשה הצמודה אליו. זהו אזור פראי שיש בו תוכים ותנים ואגם ענק עם ציפורים ומן נהר מלאכותי שילדים וכלבים אוהבים מאד. הכלב הקטנצ'יק שלנו אוהב ללכת במים ואנחנו לא מגלים בו שהם מגיעים מצינור. זהו הצד הכי טבעי ומרגש בפארק ונבקש מכל המבקרים לשמור עליו כך. ומשפט אחד של אקטיביזם בטור שלי: המכלאות שחולדאי מסרב לסגור שוברות את לבי. זו ההזדמנות לשלוח אליו שוב פנייה נרגשת שהגיע הזמן לשחרר את חיות הבר מהכלובים שאינם למידתן.

5. החצר של באנה

חצר קסומה שכיף לשבת בה עם אחלה אוכל ובראנצ'ים בסופי שבוע. המקום עבר כמה גלגולים אבל חנוך שכטר שהיה שף מהתחלה עדיין במטבח, וידיו הטובות עדיין על האוכל. אני מאוד אוהבת את הנקודה הזו בעיר שמזכירה לי קצת את מיס קפלן, המסעדה שלי מפעם – מבנה קצת ישן ומסעדה שעושה הרבה כבוד לירקות ולחומרי גלם טבעיים ועונתיים.
נחמני 36

אורי שביט הוציאה השנה את ספרה "חגיגה טבעונית".לפרטים נוספים בבלוג האהוב שלה

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• טבעונות
• אורי שביט

• Facebook
• Twitter
• Email

נפתח בווידוי: אנחנו לא מחבבים את יום האישה הבינלאומי שחל מחר. בקולינריה ובכלל יש מספיק נשים מצליחות שלא זקוקות לתזכורת מלאכותית פעם בשנה. אורי שביט נופלת בדיוק למשבצת הזו – אשת קולינריה ויזמית, עיתונאית ומחברת ספרי בישול – "המטבח הטבעוני שלי" ו"חגיגה טבעונית" (הוצאת תכלת) שראה לאור לאחרונה, בעלת האתר הוותיק "טבעוניות נהנות יותר" ומסעדנית לשעבר. כעת היא פותחת את ג'ינג'ית, פופ אפ למשלוחי אוכל טבעוני מבושל.

"בזמן הקורונה הרגשתי שהביקוש לאוכל מוכן הביתה גדל בקצב מטורף. אם לפני כן הייתי מקבלת מדי פעם בקשות לקייטרינג או בישול ביתי, עכשיו כל יומיים שואלים אותי איפה אפשר לקנות את האוכל שלי. יש רצון להפחית בצריכת מוצרים מן החי ואנשים מחפשים פתרונות", היא מסבירה. "שאלתי את עצמי למה אני תמיד מסרבת ואיך אפשר לתת בכל זאת תשובה חיובית". באותו זמן חיפשו בעלי "מחסני הטבעונות" איך להרחיב את ההיצע לאוכל מוכן והקשר נוצר. מטבח רפאים נשכר ב־make eat, חלל עבודה משותף ליצרני מזון קטנים, והפופ אפ יצא לדרך.

התפריט מושתת על המתכונים המוקלקים ביותר של שביט. "ניסיתי לחשוב מה אני הייתי רוצה להגיש בארוחה. אלה ה־greatest hits, מנות שאני אוהבת ומאמינה בהן". ההזמנות מחולקות בימים רביעי-שישי בפורמט שמאפשר להרכיב ארוחה משפחתית או למלא את המקרר לשאר השבוע: לביבות כרובית וטופו בטיגון קל עם מטבל שום שמיר (64 ש"ח ל־12 יחידות), לזניה ים תיכונית עם בשמל טופו, עגבניות מיובשות ויין לבן, רוטב עגבניות ועלי תרד טריים בכמות שמספיקה לארבעה-שישה סועדים (99 ש"ח), פלפלים ממולאים באורז ועדשים (69 ש"ח ל־4 יחידות), אורז ג'ינג'י עם גזר, בצל וכורכום (26 ש"ח), חריימה טופו (69 ש"ח) ועוד ועוד, רק לחמם ולהגיש. הפופ אפ מתוכנן לשלושה חודשים, ממש כמו שהיה בשעתו עם מיס קפלן.

יש מצב שג'ינג'ית יהפוך למשהו קבוע? גם מיס קפלן שרדה יותר מהצפוי
"מוקדם לומר אבל הכול פתוח. אני מתרגשת למרות שאין פה אלמנט של אירוח וזו עשייה שונה. הפעם זה באמת האוכל שלי. במיס קפלן כמובן שהייתי מעורבת ובנינו את התפריט יחד, אבל המתכונים והידיים המוכשרות היו של שיראל ברגר. אז לא עמדתי במטבח והיום כן".

יש סיכוי לטעום שוב נקניקיית גזר?
"כרגע לא אבל עוד יהיו הפתעות. התפריט אמנם קבוע אבל נכניס ספיישלים ויותר מזה אני לא רוצה לגלות".
ג'ינג'ית, מטבח ישראלי טבעוני

• אוכלים שותים
• מיס קפלן
• אורי שביט
• פופ אפ
• משלוחי אוכל בימי קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

כמו הקלישאה של עצמה, אורי שביט יושבת על ספת הדיינר שלמשק ברזיליומסתערת בסכין ומזלג על צלחות ענק עמוסות בעלים, בכרוביות צלויות ובשיפודי טופו. הבלוגרית המצליחה ("טבעוניות נהנות יותר") והפעילה לרווחת בעלי החיים הוציאה עכשיו את ספר הבישול הראשון שלה, "המטבח הטבעוני שלי", והיא מוכיחה שהיא אכן מתענגת על כל ביס מהצומח.

למתכונים שווים מהספר של אורי שביט:
מתוקים טבעוניים לפסח
מנות נבחרות מהספר "המטבח הטבעוני שלי"

אין לה עבודה קבועה ואין לה לו"ז סגור, ובכנס הטבעונות האחרון (שנערך ב־9.3) היא ייצגה קבוצה שמנסה להפיק תוכנית "מאסטר שף" טבעונית וזכתה בתחרות הקמפיין המוצלח, אבל אפילו הפרויקט הזה לא סגור סופית. עם זאת היא בטוחה שהיא יודעת לאן מועדות פניה: "כשהפכתי לטבעונית התהפכו עליי השמים. התפטרתי מהעבודה (כעיתונאית ב'על השולחן'), איבדתי חלק מהזהות שלי ולא ידעתי מה יקרה איתי, זה היה מפחיד. מאז הכל פשוט מתגלגל ואני כל הזמן מבשילה לשלב הבא. אני עושה עכשיו הרבה שיתופי פעולה עם משרד התיירות ומשרד החוץ. ביקרתי בקופנהגן ואני בדרך לנורבגיה לצורך הרצאות. הטבעונות היא באמת סוגיה בוערת בכל מקום, אפילו ממשלת סין הציבה יעד להפחית בשר ב־50 אחוז עד 2030".

ובעוד אנחנו מדברות על המהפכה, "הארץ" מפרסם לאחרונה כתבה שהיקף מכירת הבשר גדל בשנים האחרונות.

"אוי נו, לא טרחתי לקרוא את כתבת ההתרסה הזאת ולבחון את הנתונים. זה הגיוני שרוכשים יותר בשר, כי צריכת המזון כולה גדלה, אבל אם תשווי איפה רואים גידול משמעותי יותר, בתחום הבשר או במכירת הסויה, תגלי שהסויה עלתה במאות אחוזים שזה מטורף והרבה יותר מהגידול בצריכת הבשר. אם תסתכלי איפה חברות המזון משקיעות תגלי את השוק הטבעוני. תנובה השיקה ארבעה סוגי יוגורט מסויה ומיד הוסיפה עוד שלושה טעמים. לפני 15 שנה מי שרצה חלב סויה היה צריך לגשת לבית מרקחת לרכוש אותו, כיום במכולת שלי ברמת גן תמצאי קיר שלם של חלבים טבעוניים. הקיר הזה שם בגלל הביקושים הערים. נראה לי שזה חלק משינוי מהותי – צרכנים לא מוכנים שילעיטו אותם במידע לא נכון ועוברים לאוכל טבעוני".

הספר אמור לעזור להם לעשות את השינוי?

"היה לי ברור שיהיה ספר בישול עוד כשהבלוג עלה לפני שש וחצי שנים, אפילו שכאשר הפכתי לטבעונית לא כתבתי מתכונים. אמנם למדתי בבית הספר בישולים – בישול וקונדיטוריה – אבל הרגשתי שאני לא ראויה לכתוב מתכונים. השינוי החל כשבאתי לשפים שהכרתי וביקשתי מהם משהו לאכול. טבעונות הייתה באותם ימים המילה ההפוכה לקולינריה של פודיז, זה היה הדבר הסגפני הזה של הנבטוטים והזרעונים. אז בהתחלה השפים היו מכינים לי מנה במיוחד והם הבינו שאפשר לעשות אוכל טבעוני טעים ומגוון, ואז פרסמתי את המתכונים בבלוג והיו תגובות נלהבות, ופתאום התברר שהיה נתק בין שפים ומסעדנים לקהל טבעוני שרצה אוכל טוב ולא להסתפק בפסטה ברוטב עגבניות בלי גבינה".

ואז התחלת להפיק ארוחות כאלה בעצמך?

"ב־2012 מאיר אדוני יזם ארוחת טעימות מפוארת של שמונה מנות בכתית על טוהרת הצומח וליוויתי אותו. אז הבנתי את עוצמות הביקושים; הייתה לארוחה הזאת ווייטינג ליסט מטורפת והמקום היה מפורק. פניתי גם לדיוויד פרנקל מפרונטו ואמרתי לו: בוא נעשה ארוחה. לנוכח הביקושים מיד עשינו עוד אחת, וזה היה בום, עם המון התרגשות. אחר כך היו ארוחות במסעדות נוספות ועכשיו אני עושה ארוחות בזאפה עם אסף אמדורסקי".

בדרך הייתה אפיזודה של מיס קפלן. מה חשבת כשלקחת נכס שבעבר הייתה בו מסעדת בשר שכשלה ופתחת מסעדה טבעונית?

"זה פשוט היה מפתה מדי, לקחת בר בשרים שהיו בו גיליוטינות לקרניבורים כבדים ולהפוך אותו לפופ אפ על בסיס צמחים בלבד. אם זה לא היה פופ אפ לא הייתי נכנסת לזה, אבל זה הצליח ובמקום שלושה חודשים פעלנו תשעה. הרגשתי אז שהגיע הזמן למסעדה אמיתית לטבעונים עם כל החוויה שבבילוי, עם שירות טוב, מוזיקה שווה, עיצוב מושקע וקוקטיילים. עכשיו יש הרבה כאלה, למשל באנה, ננוצ'קה ואלגריה, אבל אז זה היה ראשוני".

הספר שלך מאוד מעוצב, עם צילומי מנות שבאמת מתחשק לטעום ולבשל, אבל אם בחרת ללכת על הקו הנהנתני של המטבח הטבעוני ורצית להתנתק מהארומה הבריאותנית נבטוטנית, למה פתחת את הספר בהסבר של תזונאית?

"כי לפני שמתחילים עם הפאן רציתי לפרק פחדים. אנשים חושבים שטבעוני זה יקר, לא טעים, מסובך להכנה ועלול לפגוע בבריאות. רציתי שיהיה ברור שזה ממש לא נכון ושתזונה טבעונית היא יותר בריאה ממה שרוב האנושות אוכלת כיום, ואחרי שנוריד מהשולחן את החששות והספקנות אפשר להתחיל ליהנות. אנחנו יודעים שאמנם רק חמישה אחוזים מהציבור הם טבעונים אבל 30־40 אחוז מפחיתים בשר וחלב, מה שאומר שהנושא נוגע בכל בית. לכן יש צורך בספר שינגיש את הנושא לקהל הרחב, עם המון טיפים והסברים ולא רק מתכונים, למשל איך עושים קציצה בלי בשר ובלי ביצים, איך מעמיקים טעמי ירקות ואיך אופים בלי חמאה. הספר צריך לתווך את הקפיצה התודעתית שחביתה היא מלשון מחבת, קרפצ'ו היא שיטת חיתוך, ואפילו המילה בשר נוכסה על ידי הקרניבורים אבל אפשר גם להגיד בשר הפרי".

אז הדרך לטבעונות עוברת במרגרינה?

"תודה לאל, עכשיו כבר לא"

"המטבח הטבעוני שלי", הוצאת תכלת, 192 עמ', 128 ש"ח.

• אוכלים שותים
• טבעונות
• אורי שביט
• חדשות האוכל