בקרוב מאוד נקבל סוף סוף תשובה לשאלה מה תעשו אם כולם יקפצו מהגג. האם גם אתם תקפצו? אנחנו מהמרים שכן. בימים אלה נפתח על הגג של אצטדיון בלומפילד ביפו פארק אקסטרים חדש שרק התמונות ממנו עושות לנו פחד גבהים. יגידו מיד האוהדים הזועמים: לבלומפילד אין גג כי חולדאי לא רצה. והם צודקים. אבל יש קורות פלדה אימתניות שמשתרעות לרוחבו של האצטדיון בגובה 35 מטרים, וזה מספיק גג כדי לקפוץ ממנו.

Skyfield, כך נקרא פארק האקסטרים החדש, הוקם ומופעל בידיחברת OPA! (שום קשר למסעדה של השפית שיראל ברגר), לאחר שזכתה במכרז שקיימה חברת היכלי הספורט של עיריית תל אביב-יפו כחלק מהחזון העירוני לפתיחת האצטדיון לפעילות מגוונת לציבור הרחב. האטרקציות המרכזיות של SkyField הן קפיצת באנג'י מהנקודה הגבוהה ביותר בגג האצטדיון לכיוון מרכז הדשא ונדנדת סווינג ענקית מכבלים תלויים – שתיהן בגובה של 35 מטר מעל הדשא של אצטדיון בלומפילד. הפארק כולל גם את ה"Via Ferrata", "דרך הברזל" באיטלקית, המורכבת מחמישה מסלולי הליכה בין קורות הפלדה שמחזיקות את האצטדיון ומעטרות את חלקו העליון.

>> הכי רטוב בארץ: 7 פארקי מים ששווים את הזמן והכסף שלכם
>> שנזוז לג'רוז? 7 סרטים שראינו בפסטיבל הקולנוע וכדאי גם לכם

חלק מהמסלולים ב"Via Ferrata" חשופים וחלקם מקורים. בדומה לאתרי סקי, הם מסומנים לפי רמת קושי, והמבקרים בפארק יוכלו לגשת אליהם באופן עצמאי. בחלק מהמסלולים ישולבו סולמות ואומגות וחלקם יונגשו לאנשים עם מוגבלות. התנועה במסלולים השונים תתאפשר באמצעות רתמות וערכות ייעודיות. אחת החוליות המשמעותיות בהקמת המקום הייתה ההירתמות של אדריכל יפתח גילה, שהוביל את תהליך התכנון של המתחם, על כל המורכבויות של פארק אקסטרים ייחודי על גג אצטדיון פעיל.

הפארק יציע שלושה סוגי כרטיסים למבקרים בו: כרטיס "מתחילים" שיעניק כניסה וגישה חופשית למסלולי ה"Via Ferrata" למשך 3 שעות ב-120 ₪, כרטיס "אמיצים" שכולל כניסה וגישה חופשית למסלולי ה"Via Ferrata" ומאפשר גם קפיצת בנג'י או סווינג אחת ב-360 ₪. וכרטיס נוסף מהווה מסלול "הכל כלול" שמיועד לחובבי אקסטרים ויאפשר להנות מכל המגוון שיש לפארק להציע ב-495 ₪.לצד הבילוי במסלולים השונים, יוכלו המבקרים לרכוש סרטון של הקפיצה אותה ביצעו וביגוד ייעודי מקולקציית הביגוד של חברת OPA! שכאמור יזמה, תכננה, הקימה ומפעילה את הפארק. תקפצו לבקר, אה?
>> Skyfield, פארק אקסטרים על גג אצטדיון בלומפילד,פרטים וכרטיסים באתר הפארק// הכניסה מגיל 12, ההשתפות בפעילות בנעליים סגורות בלבד

• הבועה
• אקסטרים
• בלומפילד

>> אוהב חממה הוא זמר ויוצר צעיר ומבטיח שחי בתל אביב, בנו של המוזיקאי הוותיק והמוערך עובדיה חממה. אחרי שעורר סקרנות באלבום הבכורה שלו "פודרה ואבק" שיצא בשנת 2022, הוא משיק בימים אלה את אלבומו השני "כמו עץ" בהופעה מיוחדת שתיערך מחרתיים (שבת, 17.5 21:30,פרטים וכרטיסים כאן) בגיטר לופט, בה יארח את מאיה אברהם, גור וולנר והרכב נגני סאז.במקומכם היינו עוקבים, רק אומרים.

>> בריכה שהיא מקור חיים ואוכל באמת מצוין // העיר של אלכס ליבק
>> מרכז מסחרי מהסבנטיז וחופש לבחור // העיר של הצ'ייסרית מיכל שרון

1. ביינה

אכלתי שם עם ארוסתי נעם מספר פעמים. אוכל נפלא, אווירה טובה, מוזיקה ישראלית, אנשים אדיבים מאוד.
טשרניחובסקי 4

2. איצטדיון בלומפילד

בתור מנוי לקבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, אחד המקומות המרגשים בעיר. כוכבית קטנה: חבל שאין גג.

3. יעקב בנחלה

בר שכונתי, נעים וכיפי, מעביר שם לפחות ערב אחד בשבוע. אווירה ביתית.
נחלת בנימין 34

4. בארבי

נמצא שם הרבה, אוהב ללכת לשם ברגל עם נעם, בילוי קבוע שלנו. השנדליר של הבארבי החדש מרשים אפילו יותר מהקודם!
נמל יפו 1

5. חוף טרומפלדור

לפעמים מקפיץ שם כדור, לפעמים משחק מטקות. בקיצור הרבה דופמין משתחרר בחוף הזה.

מקום לא אהוב בעיר:

צומת לה גווארדיה.צומת שלוקח הרבה זמן להגיע אליו מביתי, ועד שאני מגיע אליו אני עלול להיפגש עם דרי רחוב שלעיתים מגלים אלימות כפי הרכבים. פעם אחת הייתי צריך להרים אחד כזה שפשוט שכב על הכביש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בארבי. ג'ימבו ג'יי. איזה גבר-מלך.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
נועם צוריאלי, "עוד יום בעזה". הרבה דמעות זלגו בעקבות השיר הזה. בום בלב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותות לנפגעי פוסט טראומה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לנעם שחם, ארוסתי, שנלחמת כמו לביאה מול איתני הטבע.

מה יהיה?
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת פרק א', פסוק ט')

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• ביינה
• בלומפילד
• נחלת בנימין
• בארבי
• טרומפלדור

>> עדי רובינשטיין הוא אוצרמוזיאון הספורט היהודי העולמישבכפר המכביה, רמת גן. המוזיאון מציג את סיפורו של הספורט כחלק מהמורשת התרבותית של העם היהודי, בתערוכת קבע המשתרעת על פני 1,500 מ"ר וכוללת למעלה מ-1,000 פריטים נדירים המשלבים מוצגים היסטוריים ואמצעי תצוגה אינטראקטיביים בסיפורן של יותר מ-120 שנות ספורט יהודי, ומוצגת בו גם התערוכה "בלתי שביר" שאצר רובינשטיין, על הספורט הישראלי בצל טבח השבעה באוקטובר. בקיץ 2025 יעמוד המוזיאון במרכז המכביה ה-22 ויארח אירועים ותערוכות מיוחדות על הקשר העמוק בין המכביה לספורט היהודי.כדאי לעקוב.

>> בר שאפשר לסמוך עליו וחוף שתמיד מרגיע // העיר של יולי אילדיס
>> בר שמזכיר את פירנצה וקפה לפרלמנט ירושלמי // העיר של לירון מיוחס

נולדתי בעיר הזאת לפני 45 שנה בבית החולים אסותא ששכן אז ברחוב ז'בוטינסקי, ומאז אני חי ונושם אותה כעיתונאי, כאבא ובשנים האחרונות כאוצר תערוכות. העיר הזאת הראתה את העוצמות שלה ואת החוסן שלה בשנה וחצי האחרונות כאשר הצליחה לשמור על הקצב המדהים שלה, על האופי שלה ,גם בשעות הכי קשות שידעה המדינה. היא מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש. בתל אביב המוזות לא שותקות, גם כשהתותחים רועמים. כשיצרתי את תערוכת "בלתי שביר", יכולתי לראות את החשיבות האדירה שיש לספורט ולתרבות בעיר הזאת גם בשעת מלחמה.

1. אצטדיון בלומפילד

סביר להניח שרגע לפני מותי, אם אצטרך לבחור רגע אחד לחזור אליו, רגע של אושר לא מסויג, לא מלווה בדאגה וכזה שנחקק בליבו של אדם לנצח, יהיה זה רגע שחוויתי במשחקים של הפועל תל אביב בבלומפילד ביפו. מאז שאני ילד הדרך לשם תמיד מסעירה, וכשאני חוצה את רחובות העיר מצפונה לדרומה אפשר להרגיש את ההתרגשות נבנית עד לרגע שמטפסים במעלה היציע.

2. מרכז הספורט הימי בדולפינריום

הבת שלי החלה לאחרונה ללמוד גלישה, אז אני מתנדב תמיד לקחת אותה לשיעורים, כי אז מתאפשר לי לעלות למקום החדש שנפתח שם, צ'אקולי, ולשתות שם קפה. נכון לעכשיו מבחינתי, הספוט הכי נכון והכי יפה של הקיץ שמתקרב אלינו. אתה לא יכול לבחור מקומות בתל אביב בלי לבחור מקום שקשור בים.
הרברט סמואל 3

3. שוק התקווה

פעם בשבוע אני חייב לבקר בשוק. לפעמים אין לי בכלל מה לקנות אבל זה לא משנה, אני אמצא תירוץ להגיע אליו כי מקסימום אשב לאכול שם איזה שיפוד ולדבר על כדורגל ופוליטיקה. סבא שלי היה אחד הקצבים הראשונים בתל אביב, והקצבים בשוק מספרים לי עליו סיפורים שלא הכרתי.

4. גינת פולק

אני משוגע על רעש של ילדים. אני גר בסמיכות לגן שעשועים ולבית ספר יסודי. בבוקר בית הספר הוא הפסקול שלי בזמן שאני עובד, וכשהילדים מתחילים להתכונן לטקסים של סוף שנה, אני תמיד חווה משהו אישי שאני מתאר לעצמי שקשור למעגל החיים וכו'. אחר הצהריים נערכים שם מפגשי כתה, ואני חושב על מפגשי הכתה שלי שהיו שם, עם כל ההתרגשויות שקשורות בבנות המין השני ומשחקי הכדורגל הבלתי נגמרים.
חנקין 8

5. הסינרמה

אני לא יכול שלא להזכיר את האולם הזה שעיצב אותי מוזיקלית ותרבותית בכל כך הרבה צורות. כשהוא נהרס הבטיחו שיבוא אולם אחר במקומו, אבל לצערי זה לא קרה וכנראה לא יקרה. אני זוכר בראש כל כך הרבה הופעות שראיתי שם, כולל זאת המופלאה של מאסיב אטאק בה רקדתי במשך הופעה שלמה לצד מי שיותר מעשור אחר כך, תהפוך לאם ילדיי. מי יכל לדעת את זה אז?

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב אבן גבירול הוא הרחוב בו גדלתי. לראות מה נהיה ממנו היום שובר את הלב: קורקינטים ואופניים חשמליים שדורסים כל מה שזז מול היעדר פיקוח, עסקים קורסים בשל הרכבת הקלה, בתים שהחזית שלהם נראית כמו אחרי טיפול של צה"ל. ועדיין, הרגשות שלי אליו כל כך חזקים, שאני רק מחכה שיום אחד מישהו יעניק לו את היחס שבאמת מגיע לו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה"ארץ אם" של רות פתירבמוזיאון תל אביב. אוצרת התערוכה תמר מרגלית היא מישהי שלא משנה מה תעשה, אני תמיד אגיע לראות. התורים הארוכים בכניסה למוזיאון מוכיחים שגם הפעם מדובר בסיפור הצלחה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"וולקאם טו דמשק", הסרט של איתי אנגל על הביקור שלו בסוריה. אני גאה לקרוא לאיתי חבר שלי, אבל ההשפעה שלו על חיי המקצועיים נמשכת כבר 25 שנה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממלי. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אירגון סאסא סטון מעניקעזרה בלימודים לילדים שמאושפזים בבתי החוליםבישראל. מדובר בכל בתי החולים בישראל, ואפילו ילדים סורים שהגיעו לבתי החולים זכו כאן ללימודים בערבית דרך בתי הספר של האירגון. לשמחתי יש לי חלק מזערי בכל הקשור לפרוייקט של האירגון בהגעת סופרים ומאיירים לילדים המאושפזים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל בעלי העסקים, בתי הספר והאזרחים ברחוב שבשנתיים האחרונות פתחו את ביתם וכיסם כדי לעזור לאחים שלנו בצפון ובדרום. אלו היו רגעים של חסד, של חמלה ושל אהבת אדם. עמדתי משתאה מול תושבי העיר הזאת ששוב הוכיחו למה זו העיר הכי טובה בעולם.

מה יהיה?
עוד רגע החטופים יחזרו הביתה ויהיה פה מדהים. בכל פעם שאני שומע על עסק חדש שנפתח (טרנד הראמן, לדוגמא), או כשאני הולך להופעה בהיכל התרבות "רוקפור" הייתה האחרונה ממש לאחרונה), אני נזכר שאף אחד לא יכול עלינו ולא משנה כמה ימשיכו לנסות.

• העיר שלי
• ספורט
• שבעה באוקטובר
• הסינרמה
• שוק התקווה
• חוף הדולפינריום
• בלומפילד
• אבן גבירול

>> שף איתי גלילי הצטרף למסעדת "יוליה בנמל" לאחר קדנציות במסעדות שף בתל אביב ובאירוח ארוחות שף פרטיות. כיליד יליד קיבוץ מעגן שגדל ברמת גן, את האהבה למטבח הוא גילה רק לאחר השחרור בזמן עבודה כשוטף כלים במסעדה באוסטרליה. שם, מוקף סירים ומחבתות, מצא גלילי את הקסם שבבישול. כשהבעלים הבחין בכישרון הטבעי שלו הוא קידם אותו למטבח – והשאר היסטוריה.

>> המקום הכי VFM בתל אביב ומסורת של שיפודים // העיר של מתן שופן
>> קקטוסים בפארק ומקום מושלם להירגע בו // העיר של ייגור פראוזנקו

1. חוף מציצים

החוף הכי קרוב אליי הביתה ומהיפים בעיר. שילוב מושלם של נוסטלגיה תל אביבית עם שקיעות עוצרות נשימה. אני משתדל להגיע לשם מדי יום, כדי להתנתק מעט ולהיטען באנרגיה חדשה.

2. שילה

שילה היא בית ספר אמיתי לשפים. עבדתי שם תקופה משמעותית וצברתי ניסיון אדיר שגיבש את הזהות הקולינרית שלי. נהניתי מכל רגע ותמיד תהיה לי פינה חמה בלב למסעדה הזו.
מונטיפיורי 9

3. כיכר דיזנגוף

הכיכר נותנת תחושה של חו"ל. האנשים, המסעדות והאווירה התוססת יוצרים חוויית בילוי אחרת בכל פעם שמבקרים שם. מה שמיוחד בכיכר הוא שכל נקודת ישיבה מציעה זווית אחרת לגמרי על המקום.

4. נמל תל אביב

מאז שהתחלתי לעבוד ביוליה, למדתי לאהוב ולהעריך את הנמל מחדש. שוק האיכרים, הווייב של חמישי בערב מול השוק של שישי בבוקר – לכל רגע כאן יש קסם משלו. אני אוהב במיוחד את הגשר שמאפשר כמה דקות של שקט מול הים, רגע לפני החזרה לשגרה.

5. אצטדיון בלומפילד

אחד המקומות שאני פוקד בתדירות גבוהה. האווירה, האנרגיה, הקהל – כל משחק הופך לחוויה סוחפת ושונה. בעיניי, זה אחד המקומות הכי מיוחדים בעיר.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

התחנה המרכזית הישנה. אני משתדל להימנע מלהגיע לאזור הזה, שמייצג בעיניי את אחד הכשלים העירוניים הגדולים ביותר. הזיהום, הצחנה והתשתיות הרעועות הם רק חלק קטן מהבעיות של המקום הזה, שהיה צריך לעבור שינוי דרמטי מזמן. אני מקווה שעוד השנה תתבצע שם התחדשות עירונית אמיתית.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לצערי, כבר הרבה זמן שלא יצא לי להגיע למופעי תרבות, למרות שאני מאוד אוהב. בתקופה האחרונה אני עובד המון, אז כשיש לי זמן פנוי, אני מעדיף לבלות עם חברים או פשוט להיטען מחדש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הפודקאסט של מתן חכימי. הוא מצליח להפוך תכנים מורכבים לפשוטים וברורים. החיבור שהוא יוצר בין גוף, נפש וטבע הוא משהו שאני מוצא בו ערך עצום – במיוחד בימים האלה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. וכל מילה נוספת מיותרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אמא שלי, שרון גלילי. היא גרה בזמנהוף, ולמדתי ממנה כל כך הרבה – ואני עדיין לומד. מאז שאבא שלי נפטר, היא מצליחה לשמור על אופטימיות ואמונה והיא הכוח שמחזיק את המשפחה שלנו.

מה יהיה?
חייב להיות טוב!

• העיר שלי
• יוליה
• חוף מציצים
• כיכר דיזנגוף
• בלומפילד
• נמל תל אביב
• שילה

>> ארז שמידע הוא זמר ומוזיקאי, ממייסדי להקות הפאנק הפוסי של לוסי, OSOG והקו האחורי של אהוד בנאי. עכשיו יש לו אלבום חדש, "בדיוק בזמן", ומופע השקה ב-23.11 במרץ 2. מתוך האלבום יצא גם הסינגל המצמרר "היום שבו נחרבה המדינה" שנשמע כאילו נכתב על השבעה באוקטובר, אך למעשהמדובר בקאבר לשיר שביצעו הפוסי של לוסי ב-2002. מצמרר? הכל מצמרר עכשיו.

>> העיר של קרני פוסטל: שעתיים שבהן נדמה שתל אביב על פסגת העולם
>> העיר של עמנואל יצחק לוי: בית כנסת למקרים קשים וכנסיה רומנטית

1. זמן אמיתי

הבמה הראשונה שקיבלתי בתל אביב, בזכות אגדת רוקנרול בשם ערן נקש, שהיה מפיק במשך למעלה מעשור מסיבות אלטרנטיביות שרוב הזמן התרחשו במועדון "זמן אמיתי". שם עשיתי את צעדי הראשונים עם "הפוסי של לוסי". היינו מופיעים שם במשך שנים בערך כל חודשיים שלושה,הגענו כחבורה מוזרה מיבנה ועם הזמן הכרנו ערימות של מוזיקה וחברים. המקום הזה ממש עיצב אותי כבנאדם.הופעות בלתי נשכחות שראיתי שם: איחוד של SALEM, הופעת הפרידה של קוקו בלוף והיתושים והאחים הגדולים שלי משב"ק ס' שריסקו את המקום לחלוטין בפסח של 1999.
אילת 22

2. אולפני Street Music

שימש כאולפן הבית של "הפוסי של לוסי", "כח המחץ" ועוד רבים וטובים מהפאנק/מטאל/הארדקור, בין 2006 ל-2019 בפלורנטין, רוב הזמן בניהולם של נטע גופן ויונתן לב שחלק מהזמן גם היינו שותפים לדירה ברחוב אבולעפיה הסמוך.בגדול זה היה הבית שלנו במשך איזה עשור והיינו שורצים שם יותר מבכל מקום אחר, כותבים, מנגנים, מקליטים, או סתם שעות של שיחות על ציוד, פוליטיקה וכדורגל. הגעתי לשם כגיטריסט צעיר בלהקת פאנק ויצאתי כנגן הפקות.דמויות אגדיות שעברו שם בין השאר:סדריק מיטון מ"הקונגוס", ראנקין ג'ו, ג'נרל לוי, סיסטר ננסי, MxPx, מתיסיהו, MC מנצור(שחר חסון) וברי סחרוף.
רבנו חננאל 27

3 כיכר דיזנגוף

היום כשאני עובר שם פעם ב–, יש צביטה חזקה בלב ממה שנהיה ממנו, לב הסאחיאדה, היפים והנכונים. הכל כל כך אסתטי ונקי. מה שהיה מעוז הפאנק של תל אביב, איפה שהייתי נוסע מיבנה בשלושה אוטובוסים רק כדי לפגוש ילדים מוזרים כמוני מכל הארץ, היינו שותים, מעשנים ומסתבכים בכל מיני שטויות, פעם אפילו רדפו אחרינו חיילים של האו"ם ששהו באכסניית KD שהיתה ממול עם אקדחים שלופים. היה כיף בניינטיז.

4. הבארבי

אחרי שנים של אבק וריח של טחב, אני עדיין לא מאמין שיש פה מועדון ברמה כזאת גבוהה: המיקום, הסאונד והגישה, חדר האמנים המרווח, הכל שם ממש מושלם, בעיקר העיצוב שמזכיר את הבארבי הקודם שזו הברקה מרגשת במיוחד שהשאירה את הבארבי כבימת הרוקנרול הכי טובה בעיר, ואפילו הגדילה את הפער מהשאר. רק דבר אחד יהיה נורא חסר שם תמיד, וזה כמובן דורון רוקס ז"ל, הסאונדמן האגדי שנפטר השנה, אבל גם אותו דאגו להנציח ומסגרו את הגיטרה שלו על אחד הקירות.

5. המיתר השישי

חנות הגיטרות האהובה עלי בעיר. המון ציוד בוטיק שאי אפשר למצוא בשאר המקומות, מחירים הגיוניים מאוד, שירות מסור ואדיב בראשותו של נתי היקר, ובעיקר מקום שתמיד כיף להיכנס כי אתה יודע שתרגיש בנוח גם אם סתם בא לך רגע לבדוק איזה פדל או מגבר, גם בלי כוונת קנייה, זה לא משנה, יציעו לך קפה בכל מקרה.
מקווה ישראל 25

מקום לא אהוב בעיר

אצטדיון בלומפילד המחודש.כאוהד מכבי חיפה שגדל באצטדיון קרית אליעזר ז"ל, תמיד קינאתי באקוסטיקה הנפלאה שהייתה לאצטדיון ביפו. לצערי, ולדעתי גם לצער אוהדי הקבוצות התל אביביות, השיפוץ האחרון פשוט הרס ומחק כל זכר לאקוסטיקה ואווירה, ואם לא די בכך אז חולדאי אפילו התקמצן על גג (מה שמייצר המון אקוסטיקה ואווירה בלי קשר לשמש/גשם).להוסיף על כך את העובדה שבלומפילד נמצא באחת הצמתים הכי פקוקות בתל אביב, הפיצוציות הברים והמסעדות רק התרחקו מהאזור, ונהיה הרבה יותר קשה ויקר למצוא ארוחה טובה או כוס בירה לפני משחק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
פסטיבל בלוז כנעני בחאן השיירות, באמצע ספטמבר, הצליח להביא קהל מעורב ברמה שלא ראיתי הרבה שנים מבחינת גילאים מגזרים וכו'. גם רשימת האומנים (אהוד בנאי, ברי סחרוף, קורין אלאל ועוד) נטולי המניירות המודרניות יצרה שם משהו תמים, אמיתי וישיר, שקצת חסר לאחרונה בין כל הסלפיז והסטוריז.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום "חמרמורת" של נעם "נומי" כהן ז"ל.זכיתי להכיר אותו לחצי שנה בדיוק, שני מפגשים, אחד להקתי והשני בארבע עיניים, עד שנהרג עם האופנוע ממש בשבוע שבו היינו אמורים להתחיל את החזרות להופעה באוקטובר 21.החברים והמשפחה שלו בראשות שגיא דהן המנהל האדיר לקחו ערימה של סקיצות וחצאי שירים ועשו מזה אלבום מופת בהיפ הופ הישראלי.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אין מאבק חשוב כרגע מזה של משפחות החטופים.תלכו לכיכר, תפגינו ליד הבית, תשתפו, תזעקו. הזמן אוזל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לנורית שמידע ,אמי היקרה, שסוף סוף אחרי 40 שנה ביבנה, הפרבר הנהדר שבו גדלתי, עברה עם אבא שלי לעיר הגדולה כדי ליהנות יותר מהפנסיה ולהפסיק לטפל כל היום בבית גדול שגם ככה כבר לא גרים בו ילדים הרבה שנים.

5. מה יהיה?
כאחד שמאמין שהכל קורה מסיבה מסוימת אני די בטוח שה-7.10 הגיע בשביל לאחד את עם ישראל מחדש. בגדול זה בידיים שלנו, ככל שנמשיך לריב בנינו זה ילך ויסתבך. אני מהמר על מלחמת ששת השנים: לא נצא מזה בקרוב, אבל נצא.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• כיכר דיזנגוף
• הבארבי
• פאנק
• בלומפילד