Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
רגע לפני הקורונה השיקה רשת מלונות בראון ברחוב אלנבי אתWOM, מלון ה-podים הראשון בישראל,שהוא למעשה מין הוסטל בוטיקי ומעוצב לתיירים צעירים, עם חדרונים קטנים ומעוצבים ושלל חללים שיתופיים (ומעוצבים). סגירת שערי המדינה בגלל המגפה הובילה גם לסגירתו המהירה של המלון פחות משבועיים לאחר השקתו.
אבל מי אמר שלא יכול לצאת שום דבר טוב מכל הקורונה הזה? הנה: בעוד עשרה ימים יפתח המלון מחדש לטובת ישראלים צעירים שמחפשים פתרון דיור זמני או רוצים להתאוורר בחופשה תל אביבית קצרה בלי להתמוטט כלכלית. והמחירים? ברצפה. חדר ללילה יעלה 100 שקלים בלבד, חדר לחודש יעלה 2400 שקלים ויש גם כרטיסיות לינה שבועיות (270 שקל לשלושה לילות בתוך שבוע) וחודשיות (800 שקל לעשרה לילות בתוך חודש).
אין כמו בבית? הסלון הביתי של מלון WOM (צילום: יחסי ציבור)
תמורת הסכום הזה תקבלו לוקיישן אטרקטיבי (דרום אלנבי, שתי דקות הליכה מהים), אחד מ-47 חדרי podמצוידים היטב (אמרנו מעוצבים?) ולובי משותף עם פינות ישיבה, סלון ביתי, פינות עבודה (מבטיחים "אינטרנט פצצה"), מטבחון ואווירת שיתוף עולצת.
קונספט חדרי ה-pod זעירים התפתח בטוקיו היקרה והצפופה בשנות ה-80 כדי לספק פתרון מלונאי זול לאנשים עסקים ולתיירים שרק מחפשים מיטה נקייה להניח בה ראש, ובשנים האחרונות התפשט לערים יקרות אחרות בעולם. עכשיו גם תל אביב היקרה שלנו על המפה. תודה קורונה.
מעוצב, מעוצב ומעוצב. חדר pod במלון WOM (צילום: יחסי ציבור)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יש לנו כבר רכב שיתופי, יש לנו קורקינטים ואופניים חשמליים שיתופיים, יש לנו בניינים שיתופיים ועכשיו יש לנו גם שואב אבק דייסון שיתופי. או מקרן דיגיטלי שיתופי. או ערכת קריוקי שיתופית. כן, הכלכלה השיתופית היא להיט בעייתי, אבלמיזם חדש של הסטארטאפ TULU בשיתוף עיריית תל אביב-יפומראה את הצד החמוד שלה.
TULU הוא סטארטאפ שעוסק בהקמת חדרי ציוד שיתופיים בבניינים חדשים, ואחרי שהשירות נוסה בהצלחה במספר בניינים בתל אביב ובניו יורק, מגיע הפיילוט אל מרכז קהילתי מגיד בשדרות נורדאו.
תושבי הצפון הישן יוכלו להוריד את האפליקציה ולהזמין ציוד מתוך המצאי הקיים (שואב אבק, מקרן דיגיטלי, ערכת קריוקי, מקדחה, כסאות ושולחנות מתקפלים, אוהל ומזרון מתנפח ועוד). בביתן שהוקם במרכז הקהילתי הם יוכלו לסרוק את קוד ה-QR שעל הציוד שהזמינו והוא ישוחרר לידיהם, כשמאותו רגע ועד להחזרתו ישלמו סכום צנוע למדי של 2-4 שקלים לשעת שכירות.
בעמוד הפייסבוק של השירות מבטיחים "גישה מהירה וקלה לכל המוצרים לבית, לטיולים ולאירוח, בלי להוציא סכומי כסף גדולים ובלי לתפוס מקום בדירה", ויש להניח כי אם ייצלח הניסוי הוא יורחב למרכזים קהילתיים נוספים בעיר.
בעשור האחרון עברה פלורנטין יותר מווידוא הריגה אחד: סיורי אמנות רחוב המביטים על העוברים ושבים כקופים בג'ונגל, מגדלי יוקרה בלב השכונה, וכעת, רחמנא ליצלן, גם מיזם מגורים שיתופי חדש ברחוב וושינגטון. בדומה לפרויקטVennבשכונת שפירא, המרכז החדש, Com-Unity, מציע קונספט המשלב דירה פרטית מאובזרת לצד מרחב משותף וחוויית קהילה. במסגרת הפרויקט כל דייר משלם דמי מינוי המאפשרים לו שימוש במגוון שירותים, בהם חדר ישיבות, חדר כושר, בר שייקים, חדר כביסה, הקרנות סרטים, ספרייה וחלל עבודה.
הפרויקט עוד לא הושק באופן רשמי, ועל כן מחירי הדירות עדיין מוחרשים. הדירות המוצעות בפרויקט מגוונות, מדירת סטודיו ועד דירה המיועדת לשותפים או לזוגות, למשל דירה בגודל 60 מ“ר כוללת שני חדרי שינה, סלון, מטבח, פינת עבודה, מקלחת ומרפסת. היתרון המגולם ברעיון השיתופי הוא שהדייר לא צריך להוציא מכיסו תשלום נוסף על מינוי לחדר כושר וסרטים, לצד כמה תוספות בעלות אופי חמקמק יותר דוגמת ״חיים של התרגשות, פעילות ויצירה“. לגבי המחיר, לשם השוואה, לפי פרסום בגלובס דירה במיזם Venn עולה בין 1,200 ל־2,500 ש“ח, דמי ועד הבית נעים בין 50 ל־ 160 ש“ח ודמי חבר בקהילה הם 250-460 ש“ח.
יותר מידי בניינים. פלורנטין (תמונה: shutterstock)
כאמור, מחירי השכירות בשפירא נמוכים מפלורנטין ולכן ניתן לשער ששכר הדירה ודמי הניהול יהיו גבוהים יותר בכ־20 אחוז. לפי אתר מדלן שכר דירה לדירת שלושה חדרים בפלורנטין מגיע ל־6,000 ש“ח, לעומת שכר דירה בשכונת שפירא המסתכם ב־5,000 ש“ח. דוגמאות למודל דיור שיתופי ניתן לראות בניו יורק, לונדון ובעוד ערי מטרופולין ברחבי העולם. לאחרונה גם עיריית תל אביב־יפו פרסמה קול קורא להקמת פרויקט שיתופי נוסף, כחלק מתוכנית מכבי יפו שעתידה להציע 120 דירות על חורבן המגרש המיתולוגי ביפו. שכונת שפירא יכולה לשמש כדוגמה שבה הדיור השיתופי השפיע באורח משמעותי (ולדעת רבים, משמעותי מדי) על אופי השכונה, והשאלה אם בפלורנטין ניתן יהיה לעשות זאת באופן שונה עומדת בעינה. כך או כך, הרטוריקה היאפית לא תסייע למיזם להתחבב על תושבי השכונה הותיקים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מסילת עשירים: האם פרויקט Venn מזיק למרקם החיים בשכונת שפירא?
הם קונים את אחיזתם במבני מגורים, בבתי קפה ובברים בעת שעסקים ותיקים נסגרים ואופי השכונה משתנה לבלי היכר. יש להם אפיל חברתי לצד מודל כלכלי דורסני. האם פרויקט הדיור השיתופי venn מזיק למרקם החיים בשכונת שפירא?
אם היה אפשר לחזור בזמן שלוש שנים אחורה, כנראה אחת העצות הנדל"ניות הכי טובות שהיינו יכולים לתת לכם בתל אביב הייתה: קנו דירה (או כמה) בשפירא. מחירי דירת שלושה חדרים בשכונה קפצו ב־66 אחוז מאז 2014, כפול מעליית המחירים הכללית תל אביב (34%), באותה תקופה, לפי נתוני יד 2. מחירי השכירות של דירות בגודל דומה עלו בשיעור מתון יותר (26%), ועדיין יותר מהממוצע בכלל העיר (15%).
לפי נתוני מדלן – הקפיצה המשמעותית במחירי הדירות בשכונה היתה מאמצע 2016, אז עבר קו מגמת מחירי הדירות בשכונה את רף ה־1.5 מיליון ש"ח, לאחר צמיחה אטית יחסית בעשור שלפני. אמנם בשכונות אחרות כמו יד אליהו המחירים עלו בצורה תלולה יותר, אך מדובר בשכונות עם אופי שונה. ביד אליהו, לדוגמה, נוכחות מבקשי המקלט קטנה יותר.
חלל העבודה Heaven (צילום: שלומי יוסף)
אז מה קרה בשפירא? הרבה דברים. את העליות בשכונה אפשר קודם כל לסווג לשני אזורים: ממסילת ישרים מערבה לכיוון הר ציון, שם לא חלו עליות משמעותיות מכיוון שמדובר באזור שעדיין מאוכלס בעובדים זרים רבים ומאופיין בלכלוך, נרקומנים ובעיות שונות. שפירא הטובה והישנה שאנו מכירים. אבל ממסילת ישרים מזרחה לכיוון ישראל מסלנט קמה לה בשנים האחרונות פורטלנדיה הקטנה. "באזור הזה יש הרבה יותר צמודי קרקע, בניינים ופרויקטים חדשים. זה אזור מצוין. אתה קרוב ליציאה מאיילון, קרוב לתחנה המרכזית, וגם הגיעו הרבה צעירים מהבוהמה. אז המחירים עלו", מסביר שמעון שקלים מסוכנות מצלס.
הרבה צעירים מהבוהמה, או לפחות מהמידברן,הגיעו לשפירא בעקבות חברת venn. מובן שלא מדובר בגורם יחיד לעליית המחירים בשכונה, אך ללא כל ספק מדובר באחד המשמעותיים והמסקרנים שהאיצו אותה בשלוש השנים האחרונות. החברה הוקמה על ידי יוצאי סיירת מטכ"ל ובראשם אור בוקובזה, ומ־2015 היא מציעה מודל קו־ליבינג בשכונה, בדומה לווי וורק בשוק המשרדים, השכרה של עשרות דירות מעוצבות בבניינים בשכונה שבבעלותה או ששכרה לטווח ארוך, ומתן שירותים קהילתיים במינוי לדייריה. כלומר, אתם לא רק באים לגור בוון, אתם גם מנויים לשירותים החברתיים השונים שהם מציעים – חדר חזרות למוזיקה, חללי עבודה, סטודיו ליוגה, שירותי כביסה, הנחה על בירה בבר השכונתי ועוד. בחלק מהמיזמים חברת ון שותפה או משכירה את החלל, והמטרה – לייצר סביבה עירונית תומכת ומגניבה לקהל לקוחותיה, המשלמים דמי מינוי. עם העסקים שבהם ון מעורבת ניתן למנות את פיצה פיפל, הבית האדום, קפה גצל, המשאלה וחלל העבודה Heaven.
אולם המודל של ון רחב יותר ואף עומד בפני התרחבות עתידית למקומות אחרים בעולם, כמו בושוויק בניו יורק ופרידריכסיין בברלין, שכבר מופיעים באתר החברה. ון כמובן לא המציאה כלום. המודל שנותן להם השראה הוא חברת The Collective הבריטית, שגם היא עובדת לפי מודל קו־ליבינג ויצירת קומונה כלכלית ואטרקטיבית עם חוויית משתמש מפתה בלונדון. גורם בשוק ההון מסביר ששפירא היא כרגע מגרש הניסויים והמשחקים של ון לפני שתתרחב לעוד מקומות בעולם. המודל, לדברי אותו גורם, הוא לכאורה סוג של השבחת נדל"ן: רכישת או שכירת נכסים לטווח ארוך, שיפוצם, הוספת ערך מוסף בדמות שירותים קהילתיים ושיתוף משאבים לדיירים המשלמים דמי מינוי, ויציאה מהשכונה ברווח כעבור כמה שנים. אם תרצו, המודל הוא האצת הג'נטריפיקציה, הפרטתה ושכלולה; ג'נטריפיקציה שהייתה מתחוללת כנראה גם בלעדיהם אבל בסקאלה אחרת ואטית יותר.
פיצה פיפל, שכונת שפירא (צילום: שלומי יוסף)
בריאיון אחרון שנתנו ל"גלובס" אמרו היזמים: "הצלחנו לפתח דרך הניסיונות שעשינו בשפירא מוצר הוליסטי שאפשר לעשות לו פלאג־אנד־פליי לסקייל של עשרות אלפי אנשים". היעד שלהם, כך הצהירו בריאיון, הוא להביא את ון למיליון אנשים במאה ערים עד שנת 2030.
תושבים בשפירא שעמם שוחחנו הסבירו שהבעיה עם ון היא שהחברה יוצרת מונופול עירוני, משתלטת על נכסים באופן מהיר מדי, ובעוד היא מדברת על ערכי הקהילה שהיא מייצרת – היא מביאה לעליית מחירים מהירה ודוחקת תושבים ועסקים ותיקים החוצה. באחרונה נסגרה מאפיית לחם קודש בשכונה בעקבות עליית מחירי השכירות, והבעלים, יעקב יצחקוב, הודה שלא ניתן לבטל את האחריות של ון בהשפעה על מחירי הנכסים בשכונה, שהרי להם בעלות על נכסים רבים.
מונופול אורבני
מיכל לביא, תושבת השכונה, הסבירה לפני כחודשיים בפוסט ויראלי בפייסבוק ש"הסכנה הראשונה והמיידית של מודל ון הוא בכוח הרב שצוברת החברה עם התרחבות הרשת שהיא פורסת בשכונה – אחיזתה בנדל"ן, שיתופי הפעולה שלה עם עסקים בשכונה, והתרחבות הרשת הקהילתית שלה. למעשה, יש סכנה שהכוח שתצבור ימצב אותה כסוג חדש של 'מונופול אורבני'. גורם שמנהל שנכנס בין התושבים לעירייה, ומנהל את המתרחש בה כאילו הייתה השכונה קניון פרטי. החברה תחליט איזה עסקים יפתחו, ובאיזה פורמט. מי יצטרף לקהילה, ומי יישאר בחוץ".
דנה, המתגוררת בשכונה, אומרת שמה שוון עושה הוא רק להכין את הקרקע לגזירת קופון על הנכסים שלהם בשכונה עוד כמה שנים. "אם באמת היה אכפת להם מקהילה הם היו מגבילים את עליית המחירים בצורה כלשהי, זה הדבר הכי קהילתי שאפשר לעשות, שגם ישמור על הגיוון של התושבים פה. אי אפשר גם להגיד שאתה חברתי וגם לעשות רווח. בסוף צריך לבחור. אם פעם היית יכול למצוא דירת יחיד או שני חדרים ב־3,500 בשפירא, היום זה פשוט לא אפשרי. אני גרה בקומונה עם עוד כמה חברים בשכונה, ובעל הבית שלנו סיפר לי שהם הציעו לו סכום די גבוה כדי לשכור ממנו את הבית לעשר שנים כדי שיוכלו לשפץ אותו, לחלק אותו ולהשכיר אותו הלאה. ככה הם מעלים את המחיר".
המשאלה, מקום להשאלת ציוד עבודה (צילום: שלומי יוסף)
בעל נכס אחר בשכונה טוען שהוא גם היה מאוד סקפטי לגבי החברה בהתחלה, אבל שרוב הטענות נגדה ממש לא נכונות. "הם באמת דואגים מאוד וקודם כל לחוויית הדיירים שלהם, יותר מערך הנכסים. הם לא אנשי נדל"ן אלא יזמים חברתיים עם הלב במקום הנכון, שמבינים שיזמות צריכה להיות מגובה בגב הכלכלי. הם משפרים את החיים בשכונה, ועושים להם עוול".
גם אם כל כוונותיה של ון טובות וטהורות, נשאלת השאלה אם אין מקום לשמירה על גיוון של תושבים וקהילה ותיקה בשכונה על ידי הגבלת מחירים או כוח הקנייה של חברה נדל"נית אחת. האם זה העתיד שאליו צועדת תל אביב – הפרטה של שכונות, אזורים ושירותים חברתיים בעיר לטובת חברות ניהול, מגניבות יותר או פחות, שמטרתן העיקרית היא לגזור קופון?
מ־venn נמסר בתגובה:"אנו ב-venn מאמינים בפיתוח השכונה, סיוע לעסקים מקומיים, ותמיכה ביוזמות חדשות שמטרתן לייצר השפעות חיוביות עבור השכונה וסביבתה. המודל שלנו צמח במקביל למגמה עולמית חזקה שצוברת תאוצה, ונובעת מהצורך של אנשים בחיי קהילה במציאות עירונית מנוכרת.
מתוך החזון הזה אנו מתחייבים לפעול בשכונות בהן אנו פועלים לטווח ארוך. ההתקשרויות שלנו בתחומי הנדל"ן הן בעיקר דרך ניהול נכסים בתצורת שכירויות ארוכות טווח (מעל 10 שנים) ועל כן יש ביכולתנו להבטיח עליה הדרגתית ומדודה במחירי השכירויות, שאינה מושפעת מההשתוללות בשוק המקומי. במהלך התקופה הארוכה הזו אנו תומכים בהקמה ולווי של עסקים קטנים מקומיים מבלי להיות שותפים ברווחים. אנו מסייעים ליוזמות שבאות מתוך השכונה ומתוך הקהילה, כמו הבר שהוא עסק שנולד מתוך חלום של תושב השכונה. כך גם ליין ההופעות וחדר המוזיקה שנולדו מתוך צורך של המוזיקאים בקהילה שלנו, כמו גם הגן האנתרופוסופי שקם בעקבות קול קורא שהוצאנו, לאחר שהבנו ממשפחות המתגוררות בשכונה שיש דרישה לכך.
אנו תומכים גם בעסקים ותיקים ומסייעים בשיפוצם. לא פעם כשעסקים כאלו נקלעו לקשיים נרתמנו לעזרתם וסייענו להם בייצוב העסק. כמו כן, אנו עסוקים רבות במציאת פתרונות דיור למשפחות הזקוקות לכך בשכונה. רק בחודשים האחרונים עזרנו ל- 4 משפחות למצוא דירות, במחיר שתאם את יכולתן ובימים אלו אנו שוקדים על פרויקטים הכוללים דיור בר השגה.
אנו מסייעים ותומכים ביוזמות חברתיות וקהילתיות הצומחות מתוך השכונה, הן של תושבים ותיקים והן של חברי הקהילה בתחומי חינוך, קיימות, אמנות ועוד. אנחנו גאים בבית האדום המקדם תרבות מקומית, בחלל העבודה השיתופי שלנו ובעוד מרחבים רבים המשמשים את תושבי השכונה.
מאחורי venn עומדים אנשי חזון שמגיעים מרקע של עשייה חברתית וקהילתית בישראל ובעולם, שהצליחו למשוך גם משקיעים איכותיים וחיוביים במיוחד, כמו קרן ה- "אימפקט" העולמית bridges שזיהתה את העשייה החיובית של venn ובחרה בה כהשקעה הראשונה שלה בחברה ישראלית".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לראשונה בישראל: פרויקט דיור שיתופי יקום בשכונה חדשה ביפו
בשכונה חדשה שתיקרא "מכבי-יפו" ייבנו 120 יחידות דיור שבהן יחלקו הדיירים הכל חוץ מאת המיטה שלהם. עבור הפרויקט תיאלץ העירייה לפנות את התושבים ובתי המלאכה באזור, או כפי שכינתה אותם: "שימושים מטרדיים". בנוסף, במתחם יקומו גם דירות במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן"
אחרי שהתרגלנו לחלוק אופניים, משרד ואפילו מכונית – הגיע כנראה הזמן שנלמד גם לחלוק סלון ומטבח בחסות העירייה. ועדת הכספים העירונית אישרה אתמול (יום שני) פרויקט ראשון של דיור שיתופי, שיכלול כ-120 דירות שייבנו במתחם בשכונה חדשה – "מכבי יפו". במטרה להקטין את שטח דירות המגורים ולהוזיל את מחירן, בסמוך לדירות המגורים יקומו חללים משותפים לכלל הדיירים כמו סלון, מטבח ואפילו חדר משחקים. אולם עדיין לא ידוע כמה איך ייראו בדיוק אותם בניינים או מתי יסתיים הפרויקט, שכן בשנה הקרובה רק ייצאו המכרזים לשיווק הקרקע.
השכונה, שגובלת ברחובות נס לגויים מצפון, היינריך היינה ממזרח, עזה ובאר שבע ממערב ונחל שורק מדרום, תשתרע על פני כ-150 דונם. אולם מי שמכיר את האזור יודע שכבר קיימים בו מבנים מאוכלסים ועסקים רבים. הפרויקט השאפתני מחייב את סילוקם של אותם תושבים ובעלי עסקים ממקומם, פרט חשוב שאליו התייחסה העירייה בניסוח תמוה למדי כאשר כינתה את בתי המלאכה והמוסכים במתחם "שימושים מטרדיים" באותו משפט שבו התייחסה גם לפינוי דיירים מוגנים. עד כה הגיעה העירייה להסכמי פינוי רק עם מחציתם.
הדמיה שכונת מכבי יפו (באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
מלבד הדיור השיתופי, יוקמו בשכונה החדשה, שתכלול בסך הכל כ-1,600 יחידות דיור, גם מתחמי דיור למשתכן. במתחם הראשון 336 דירות מתוך 527 ישווקו במחיר מסובסד, ואילו במתחם השני 329 מתוך 412 דירות. 180 מיחידות הדיור ישווקו בשיתוף החברה הממשלתית "דירה להשכיר" ומאה מהן יושכרו בהנחה לזכאים. העירייה מבהירה כי במסגרת הפרויקטים תינתן העדפה לשיווק לטובת תושבי תל אביב-יפו, כאשר חלק מיחידות הדיור יעמדו לשיווק לטובת תושבי יפו בלבד.
"אנו רואים בשכונת 'מכבי יפו' עתודת קרקע חשובה להתפתחותה של יפו. לכן אנו עושים מאמץ גדול לתכנן שכונה באיכות עירונית גבוהה במיוחד", מסר ראש העיר רון חולדאי. במסגרת זו השקענו מאמץ והגענו להסכמות תקדימיות עם רשות מקרקעי ישראל אותן אנו מאשרים היום. הסכמות חשובות אלו יאפשרו הוזלה והטבות שונות שתאפשרנה לקהילה צעירה, בדגש על תושבי תל אביב יפו בני מעמד הביניים, למצוא במקום את ביתה". לדבריו, "ניישם בשכונה פתרונות חדשניים ומתקדמים בתחום הדיור ונקצה כ-120 דירות שייבנו במודל שיתופי – המאפשר להוזיל עוד יותר את מחירי הדיור".
הדמיה שכונת מכבי יפו (באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
