>> גילי זיידמן היא ממייסדות פרויקט "המקרר" הנהדר (חשמונאים 90) ואוצרת אמנות, ועכשיו היא גם עוזרת לאוצרת הראשית במוזיאון רמת גן, הלוא היא שרי גולן (שאירחנו כאן לא מזמן). בשבוע שעבר נפתח במוזיאון אשכול התערוכות "מה שהלב רוצה: אמנות כשער לריפוי" – ארבע תערוכות ושני קירות אמן – שעוסק בחברה הישראלית ובאמנות הישראלית על שלל גווניה בהקשר לריפוי ולהחלמה ונוגע בצמתים כואבים במציאות הישראלית, כגון טראומות קולקטיביות, כאבים חברתיים ופצעים אישיים, ובוחן כיצד האמנות מציעה כלים להתמודדות, לריפוי ולאיחוי השבר.פרטים נוספים באתר המוזיאון.

>> פנינים של אדריכלות ומרחבים מרגיעים // העיר של מירב הימן
>> כיעור-אוכל-קניות-אנרגיות-אמנות-ושוב אוכל // העיר של תמיר שר

1. הים

גם בעונה הנוכחית זה עושה לי טוב ללכת לראות שקיעה, לשבת על האבנים הגדולות. אני אוהבת לראות את הים, שהוא אחד, בעיקול בו יפו ובת-ים נפגשות.

2. העצים

אני אוהבת לנסוע על הגשר בשדרות רוקח, מעל נמיר, ולרגע להיות בגובה צמרות העצים. בכלל עצים מרגישים לי כמו דבר להודות עליו כל פעם מחדש. אני גרה בתל אביב מ-2008, ועדיין מפתיע אותי להגיע לחורשות בעיר. פעם חברה מהגן של הבת שלי, ילידת שוויץ, צחקה שתל אביבים רואים בניין עם חצר קדמית קצת רחבה מהרגיל ולא מטופחת וחושבים שהם באחו. גם פיקוס בודד שאפשר להתנדנד עליו נותן לי תחושה של מחבוא מכל ההמולה. פעם הייתי עוצרת בירקון ליד המים, לשבת על עץ, להסתכל על חותרים, מפדלים וברווזים. מאז שאני עובדת במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית אני נחשפת גם לצדדים הרמת-גנים שלו באופן כמעט יומיומי.

3. כיכר מסריק

המזרקה בכיכר מסריק תמיד הזכירה לי פלאן בצלחת קרמל, וזה משמח אותי.

4. פרחי הדס

חנות פרחים קטנה על רחוב דיזנגוף, שהיא אי מתוק וריחני של פרחים בדליים, נשים נעימות שתמיד שמחות לראות את הילדים שלי ומרצפות עם טקסטורה וצבע שמחממים את לבי. אני מאוד לא טובה בבוטניקה, הפרחים היחידים בערך שאני מזהה בביטחון הם חמניה וגרברה, ושם אני נהנית לשאול לשמם של פרחים (ואז לשכוח).
דיזנגוף 222

5. המקרר

לקחתי חלק בהקמתו והיום הוא סטודיואים לאמניות ואמנים, גלריה, בית קפה ובעצם לב מאוד גדול. כמעט 2000 מ"ר שהם קרקע פוריה למהלכים חברתיים, רגישים ועמוקים. כמעט תמיד יש באוויר ריח של עוגיות שוקולד צ'יפס מהטובות שאכלתי, ואני ממליצה מאוד על התבשילים של איריס.
החשמונאים 90

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הפרעות בדרכים: מסלולי אופניים שפתאום נגמרים, כמו מטאפורה על החיים – התשתיות יכולות להביא אותך רק עד כאן. דרכים משתנות בגלל עבודות השיפוץ בעיר, ואז נתיבי נסיעה, פריקה וטעינה, סיבובים של אוטובוסי אקורדיון מתנקזים למסלולים שנדמה שאורך הרמזור שלהם לא התאים את עצמו למסה החדשה. קורקינטים שזרוקים באמצע המדרכה, באמצע מסלול אופניים, בתוך חניית נכים, בתוך נתיב מכוניות. באופן כללי אני חושבת שאנשים לא מתחשבים בהפרעות שהם מייצרים בסביבה וגם כשכן שמים לב, למשל כשחוסמים מדרכה, מחשבים רוחב גוף של אדם הולך, ולא של כסא גלגלים או עגלת תינוקות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ציפורלה לילדים, AKA "המופע לא הצגה של ציפורלה".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אם תתן לי חלקי", בלחן ובביצוע של רוני וגיל בר הדס למילותיה של לאה גולדברג.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש הרבה רעות חולות, והמון נתינה. אני חושבת שכל אחת תמצא את המטרה/ההתארגנות בה היא בוחרת ותצטרף לנתינה עצמה ולא תשאר רחוקה, לא לדפדף.

מה יהיה?
ב-6.2 נפתח במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית אשכול תערוכות חדש בשם "מה שהלב רוצה – אמנות כשער לריפוי". כל תערוכה מנסה בדרכה לגעת, לבדוק דופק בערוצי הדם החמים, להישיר מבט, להתגלגל ולהתעטף, להתבונן וליצור ולשמור. החיים האלה יותר גדולים מאיתנו, וגם המוות שהוא תמיד חלק מהחיים, השאלה היא איך הוא מתממש ובא.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• חוף הים בתל אביב
• עצים
• המקרר
• כיכר מסריק
• פרחים

בפינת החמידות ששמורה בלב שלנו לכל הדברים החמודים בתל אביב, יש מקום מיוחד שבו אנחנו מאפסנים את עצי הפרי העירוניים, אנדרטה טבעית לעובדה שפעם הכל היה כאן פרדסים ובוסתנים. מעבר לד"ש הנחמד מהטבע, עצי הפרי של תל אביב נותנים לנו בטובם עוד משהו: פירות. ומותר לכולם לקטוף. אלא שהעצים גבוהים ואנחנו נמוכים ואיך נגיע לצמרותיהם כדי ללקט קצת מהמתוק החמצמץ הזה? טוב ששאלתם.

>> לידיעת הגולשים: יש מרכז ספורט ימי חדש בעיר. והוא קהילתי

עיריית תל אביב-יפו החליטה לעודד את ציבור התושבים בעיר לקטוף את פירות העצים שנמצאים במרחב הציבורי, על מנת לצמצם בזבוז מזון ולהדק את היחסים בין התושבים לטבע הסובב אותם. בתקופה זו בשנה עצי ההדר בעיר מלאים בפירות, ובחצרות הבתים ניתן לראות עצי לימון, תפוז, קלמנטינה ואפילו אשכולית גדושים בפירות שלא נקטפים. בעיה? רק אם אין לכם מקטפה.

לכבוד ט"ו בשבט שבפתח רכשה עיריית תל אביב-יפו 15 מקטפות חדשות על מנת לעודד תושבים ותושבות לקטוף את הפירות מהעצים, להשתמש במשאב הטבע ואף לחלוק אותו בין השכנים. כאמור, זה חסכוני, מקיים, טעים, ותורם לצמצום בזבוז מזון. העירייה תשאיל לתושבים את המקטפות ובעזרתן יוכלו לקטוף וליהנות גם מהפירות הגבוהים על העצים.

מפת עצי הפרי של תל אביב

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "את המקטפות שואלים בסמוך לקטיף ומחזירים בסיום השימוש כדי לאפשר זמינות גם לאחרים. אנו מעודדים את התושבים לחלוק בתוצר שקטפו עם השכנים ולהשאיר ארגז עם פירות על הספסל ליד הבית. חשוב לזכור כי שליש מכמות המזון המיוצר בישראל או מיובא, אינו נצרך והופך לפסולת אשר הטיפול בה דורש השקעת משאבים נוספים. מעבר לנזק הכלכלי והסביבתי של כמויות פסולות המזון, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון. משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה".
>> פרטים והרשמה להשאלת מקטפה בהתאם לאזור המגורים כאן בקליק >>

• הבועה
• פירות
• תפוז
• עיריית תל אביב
• עצים

ככה בשקט, בלי ששמתם לב, התגנב לו ט"ו בשבט אל תוך רשימת החגים שתל אביבים הכי אוהבים, אמנם בפיגור משמעותי מהחגיגות העירוניות של פורים ויום העצמאות והרחק מהקסם שיורד על תל אביב ביום כיפור, אבל עדיין חג שמעורר שמחה בלבבות באופן שהולך ומתעצם בשנים האחרונות. לפופולריות הגואה של ט"ו בשבט בעיר ישנן מספר סיבות, ומיד נמנה אותן, אבל באמת, איך אפשר לא לאהוב יומולדת לעצים? זה הדבר הכי חמוד בהיסטוריה. וגם יש סיבות:

1. בט"ו בשבט אין חופש:עם כל החיבה למסורת, חגי ישראל שבהם ילדים ונוער חופשיים מלימודים אבל הוריהם עובדים בפרך הם סוג של גיהנום. ט"ו בשבט הוא חג קטן וקומפקטי וגם הורים עסוקים במיוחד יכולים להתפנות לאיזה שעה שעתיים כדי לחפור קצת בבוץ ולשתול איזה משהו ירוק. למה לא עושים את כל החגים מהחומר הזה של שעתיים ביום?

2. העיר זקוקה לט"ו בשבט:בתל אביב אין מספיק עצים – משהו כמו 150 אלף – והעירייה התחייבה לנטוע 100 אלף עצים נוספים עד סוף העשור, והעצים האלה לא ישתלו את עצמם. יש משהו מחמם לב בשתילת עצים וצמחים בשכונה ליד הבית ובמעקב הקבוע אחר צמיחתם. נסו ותהנו.

3. ט"ו בשבט נטול כפייה דתית:איזה כיף זה חג שלא מבוסס על אגדות הרס, השמדה וחורבן, אינו פוגעני כלפי אף דת, גזע ומין ואינו קורבן לרדיקליזציה משיחית? חג שאשכרה כולם יכולים לחגוג.

4. ט"ו בשבט נגד משבר האקלים:אין חג אקולוגי יותר מט"ו בשבט, ואין חג מתאים יותר לאג'נדה ירוקה בלתי מתנצלת של אהבה, הוקרה, שימור ושיקום של הטבע. גם משמעותו המקורית והחשובה של החג ביהדות הייתה בביסוס היחסים בין האדם לטבע והדגשת חשיבותו של האחרוןץ

5. ילדים אוהבים ט"ו בשבט:פירות יבשים ובוץ הם שני דברים שילדים ממש אוהבים, בתור התחלה, כל הקטע של הנטיעות מדליק אותם בהגזמה, ומאז שזה גם חג אקולוגי אפשר לדחוף להם סדנאות מחזור ומחדוש ואין מאושרים מהם. הולסום. עיריית תל אביב-יפו תציע השנה מגוון רחב של אירועים ופעילויות לילדים ולחובבי החג באשר הם, ומיד יבוא הפירוט. בואו להגיד מזל טוב לכל הצומח.

אירועי ט"ו בשבט בתל אביב:

ט"ו בשבט קאנטרי קהילתי בארבור:
יום חמישי, 2.2 בשעות 16:30- 18:30, דרך ההגנה 135. חינם בהרשמה מראש.
סדנת מחדשות בגדים משקיות פלסטיק
סדנת בנייה באדמה והכנת כדורי זרעים
הכנת שתילים מבקבוקי פלסטיק
תאטרון הסביבטרון בהצגה "ככה לא בונים"

סיור ליקוט בעקבות שירת העשבים:
יום רביעי, 1 בפברואר, ב- 16:00, רחוב מסקין 11 א', תל ברוך.
סיור ליקוט בעקבות שירת העשבים בחורשת מסקין בתל ברוך הישנה, בהנחיית קרן יעבץ, שעוסקת בחינוך סביבתי וחיבור לטבע. בתקופת החורף החורשה מכוסה במרבד צמחי ירוק, במטרה ללמוד לזהות אלו צמחים אפשר ללקט, להכין יחד תה צמחים, סלט מהעשבים ולקנח בפיתה עם לבנה.

יצירת מוביילים מחומרים מהטבע:
​יום רביעי, 1 בפברואר, ב- 18:00-16:30 , מרכז קהילתי רוזין, רחוב דרזנר 2.
פעילות יצירתית באווירת החג, בהנחיית ליאת מנור עזר, סדנות הכנת לוכדי חלומות מוביילים מחומרים מהטבע, בשילוב שאריות בדים מהיש והקיים.

סדנת קוקודמה לט"ו בשבט:
יום רביעי, 1 בפברואר, ב- 20:30-19:30, מרכז קהילתי פלורנטין,רחוב אברבנאל 74.
סדנה חווייתית לבניית עציציי צמח כדורי התלוי ומרחף בבתים ובמרפסות, מכדורי קוקוס המותאמים לגידול ביתי בשיטת קוקדמה: אסתטיקת גידול יפני.
הפעילות אינה מיועדת לילדים.

חמישי יצירתי לילדים בנושא ט"ו בשבט:
יום חמישי, 2 בפברואר, ב-16:30, מרכז הדר אפקה, רחוב קהילת קייב 3.
בכל ימי חמישי בפברואר יתקיימו סדנות יצירה ומשחק לילדים בהפעלת הנוער של מרכז הנוער, בנושא ט"ו בשבט.

סדנת מחזור נייר לט"ו בשבט:
יום שבת, 4 בפברואר, ב- 11:15-10:45, בית יד לבנים, רחוב פנקס 63.
סדנה מיוחדת לכבוד החג של ייצור נייר וצמצום הנזק לסביבה ולעצים המיוחדים; חוויות טכניקות עתיקות ליצירת נייר ו"פפירוס" ותרגול הכנת נייר באופן אקולוגי תוך שמירה על העצים; חקירה ומחזור חומרים שונים כגון: קרטון, ניירות ישנים, סיבי בד ועוד. יצירת ניירות זרעים לשתילה בחצר הבית, וטיול עצמאית באתר הטבע העירוני.
הסדנה בהנחיית חופש סדנות חינוך סביבתי.

חגיגית יום הולדת לאילנות בשדרות דוד המלך:
יום ראשון, 5 בפברואר, ב- 18:30-16:30, שדרות דוד המלך 28.
לכבוד יום הולדת לאילנות פרויקט לקישוט עצים בשדרות דוד המלך ומגוון סדנות להכנת ברכות. בנוסף לכך, יתקיימו סדנות יצירה עם שתילים ודוכן איפור. באירוע יתארחו ההרכב המוזיקלי: "The Wonder Years".

ט"ו בשבט בהגר"א – 2B-SHVAT
יום ראשון, 5 בפברואר, 17:00-14:00, מרכז קהילתי הגר"א 28.
פעילים מעמותות "ונטעת עיר-יער" ו"תל אביב- יפו הירוקה" הפועלים במרכז קהילתי הגר"א שבשכונת נווה שאנן עם מגוון פעילויות לכבוד ט"ו בשבט, כגון: עבודה בגינת הירק, נטיעת עץ שיצטרף למשפחת העצים שבמרכז, סידור משתלת העצים ועוד.

חגיגת ט״ו בשבט ב״גינה לי חביבה״:
יום שני, 6 בפברואר, 17:30-16:30, מרכז קהילתי שפירא, רחוב ישראל מסלנט 27.
פעילות חגיגית של שירה לאילנות לכבוד החג עם נגה שלו, והכנת ריבות חושחש טעימות.

מפגש בין דורי לכבוד ט"ו בשבט:
​יום שני, 6 בפברואר, 18:00-16:00, מרכז בועז, דרך לח"י 66.
חניכי נוער של מרכז קהילתי בית דני מגיעים למפגש בין דורי אישי לכבוד החג, ויחלקו עוגות חג בבתים של חברי מרכז בועז.

הפנינג ט"ו בשבט לכל המשפחה:
יום שני, 6 בפברואר, 18:00-16:15, מרכז קהילתי נוה עופר, רחוב שז"ר 12.
הפנינג ט"ו בשבט לכל המשפחה במרכז הקהילתי נווה עופר עם מגוון פעילויות כמו: הצגה, סדנות והרבה כיף לילדים ולילדות בכל הגילים.

סדנת יצירה מחומרים מן הטבע לט"ו בשבט:
יום שני, 6 בפברואר, 18:00-16:30, מרכז מנדל, רחוב התקומה 1.
לכבוד החג עפים עם הדמיון ויוצרים דמויות באופן חופשי על ידי הכנת פיות, שדונים ויצורי יער מבדים ממוחזרים וחומרים מגוונים מן הטבע.

סדנה להכנת עציצים מחומרים ממוחזרים לכבוד ט"ו בשבט:
יום ראשון, 5 בפברואר, ב-17:00, בית הבאר, דרך שלמה 6.
יצירת עציצים קטנים עם חומרי טבע וחומרים ממוחזרים, קישוט עציצים בשלל חומרים מהטבע כגון: צבעים, מדבקות, חרוזים, נוצות ועוד. והכנת מתלה לעציץ לתלייה ביתית.

חגיגה מהטבע:
יום ראשון, 5 בפברואר, ב- 17:00, בבית צ'רנר, רחוב חסידי האומות 23.
מגוון פעילויות לכל המשפחה לכבוד החג של יצירה ומשחק באדמת נייר, הכנת מובייל מהטבע, הכנת עציצים מחומרים ממוחזרים, סדר ט"ו בשבט עם פירות יבשים ועוד.

סיור טבע עירוני בגני יהושע:

יום שבת, 4 בפברואר, גני יהושע.
מחלקת עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב-יפו תקיים סיור בטבע הפראי של הפארק. טיול בין פינות קסומות בפארק, בניהן: הגן הטרופי, שבע טחנות וגן הסלעים.
עלות: 60 ₪.

למחזיקות ולמחזיקי דיגיתל הטבה של 10% הנחה במשתלות ברחבי העיר, בעסקים הבאים: יפראחכ, פרחי ההגנה, פרחי אלנבי, We love plants, יפרח משתלה אופטימית, מיכל פרחים נווה צדק, אואזיס, פרחים רמת החייל, פרח בר, גבעולים, משתלה אורבנית שוק הכרמל, משתלה אורבנית דיזנגוף סנטר, הנסיך הקטן פרחים ומשתלה.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• עצים
• עיריית תל אביב
• ט"ו בשבט
• ריאות ירוקות בתל אביב

בשבועות האחרונים, כמדי שנה עם בואו של החורף, פועלים ברחבי העיר עובדי חברת החשמל כדי לגזום ענפים ועצים שעשויים ליפול על קווי חשמל עיליים. במקומות רבים בעיר הבחינו תושבים כי פעולות ההכנה מעט נלהבות מדי השנה, והגיזום המונע מותיר את העצים עירומים וגדומים למראה. תלונות על החרבתם של עצים הגיעו מכל קצוות העיר, וסגן ראש העיר ומחזיק תיק הסביבה העירוני ראובן לדיאנסקי, פנה אל מנכ"ל חברת החשמל בדרישה שיורה לעובדיו לפעול תוך התחשבות מקסימלית בחשיבותם של העצים לסביבה האורבנית.

בימים האחרונים, לאור פניות תושבים משכונת נווה אביבים, ביקרתי בשכונה וראיתי מקרוב את גיזום העצים האגרסיבי שביצעה חברת החשמל במרחב הציבורי וגם במרחב הפרטי", כתב לדיאנסקי למנכ"ל מאיר שפיגלר. "כמי שניהל את קק"ל אתה בוודאי מודע לחשיבותם של עצים, ובפרט לעצים גדולים וותיקים, אשר ייקח זמן רב לשקמם. חשוב לי להבהיר כי אני ער לצורך הבטיחותי שלעיתים קיים, לגזום עצים תחת כבלי החשמל אולם אין זה אומר כי ניתנת הרשאה לכאורה לחרב עצים ולפגוע במראה העיר ובערכי טבע חשובים".

עוד מבקש לדיאנסקי מחברת החשמל לערוך גיזום הכרחי בתיאום עם התושבים בסביבה ועם הגורמים המקצועיים מעיריית תל אביב-יפו. אל מכתבו צירף לדיאנסקי תמונות שאינן מותירות הרבה מקום לספק לגבי החרבת המראה החיצוני של העצים, אך יש לציין כי אגרונומים ומומחי גיזום רבים טוענים כי גיזום אגרסיבי פעם בשנה מועיל לבריאותם של זני עצים רבים. מחברת החשמל טרם הגיבו לטענות ותגובתם תפורסם לכשתתקבל.

https://www.facebook.com/ladianski/posts/pfbid0r6V9Ks4NcmKL6s3yLNJmCMbmVVfp4pSmrhjDYWomdZBRXG2qBCAeer2D8AqT273Cl

• הבועה
• עצים
• הגנת הסביבה
• עיריית תל אביב
• משבר האקלים

בחודשים האחרונים ניחתה על תל אביב מכה שאיש לא היה מוכן אליה. בעיר שמתמודדת עם משבר תחבורה קיצוני ועם משבר דיור חריף כבר רגילים למכות אורבניות, אבל שום דבר לא הכין אותנו למאבק בפולש אכזר שמרסס את כל סביבתו באגרסיביות וכובש במהירות שכונה אחר שכונה. הקלסתרון של האויב החדש מתעתע: גודלו מספר מילימטרים, הוא נראה כמו פיסת צמר גפן זערורית ועד לפני מספר שבועות הוא היה בלתי מנוצח. קוראים לו כנימת המיש הצמרית והיא באה להדביק אתכם.

אלפי תל אביבים כבר פגשו בכנימה הפולשת, אם לא אישית אז ברסס הדביק שהיא מפזרת על כל סביבתה. אם קרה לכם שחיפשתם באזור אבן גבירול שעה חניה רק כדי לגלות כשחזרתם למחרת שהוא התכסה בחומר שקוף ודוחה, או הגעתם לגינת הילדים וגיליתם שכל המתקנים והספסלים דביקים כאילו שפכו עליהם וודקה רדבול, אתם כבר מכירים את סיפורה של הכנימה הצמרית. מדובר בחרק טפיל קטנטן שניזון מצמחים, אחת הכנימות החזקות והמדבקות שישנן. כמה מדבקת? רק הקיץ היא התגלתה בצפון הארץ וכבר הגיעה עד אשקלון.

הכנימה מפרישה חומר דביק שקוף שמזהם מדרכות ומכוניות ונדבק לכל מה שרק אפשר, ועליו גם מתפתחות פטריות שצובעות את כל הכתמים בשחור פחם דוחה. תלונות רבות שהגיעו לעיריית תל אביב-יפו בחודשים האחרונים נענו בחוסר אונים, ולוו בהסבר שאין כרגע טיפול אפקטיבי במין הפולש והמקסימום שאפשר לעשות זה להפעיל את מכונות הניקוי העירוניות שעות נוספות, רק כדי שלמחרת תכוסה הסביבה שוב ברסס הדביק. ואז הגיעו צביקה זיידמן וזיו דגן, מנהלי פיתוח ושוק ישראל בהתאמה בחברת "אדמה" העוסקת בתחום הגנת הצומח, כדי להסביר איך ניתן לעצור את הכנימה ואיך הקקי של הכלבים שלנו קשור לכל זה.

אז מה היא הכנימה הצמרית של המיש ומאיפה היא באה?
זיידמן: "הכנימה היא מין פולש שהגיע אלינו מאסיה. הלבן שרואים על העלה זה בעצם שכבת שעווה שאמורה להגן על הכנימה. היא קיבלה את שמה כי היא נראית דומה לצמר גפן. דביקות המדרכות והעלים היא תוצאה של הפרשות ממערכת העיכול שלהם (דרך אלגנטית לתאר צואה)".

בטח לא מעט מהקוראים נתקלו כבר בכנימות לבנות שהרסו להם את המונסטרות בבית, אלה שגורמות לנו להרגיש כמו חקלאים מחוננים (גם לי יש אחת, אפילו שתיים). אז מה שונה בכנימה החדשה?
"היא מתרבה במהירות מאוד גבוה, אין לה אויבים טבעיים כי היא מין פולש, יש לה אפילו יכולת לעוף. בנוסף כבר יש אינדיקציות שהיא עוזבת את המיש ועוברת לעצי נוי אחרים. בקרוב היא כבר לא תהיה הכנימה הצמרית של המיש אלא רק הכנימה הצמרית".

כמה נוראה ההתפשטות שלהן?
"באחד הסיורים יצא אלינו מישהו עם רכב קורבט אדום וצעק עלינו: 'איך לכלכתם לי את האוטו מה אתם עושים?', היו על האוטו כתמים שחורים… זה היה פשוט כואב בלב. הייתה גם מישהי שאמרה שזה הרס לה את כל ריהוט והיו גם הרבה אחרים שבאו וסיפרו לנו על הנזק שזה עשה לרכוש שלהם". אם זה לא היה נשמע נורא מספיק מוסיף דגן: "מעבר לנזק האסתטי נגרם גםנזק לצמח, יש נזק גבוה גם לעצים".

איפה אפשר לראות אותה?
"יש את זה בכל תל אביב. אבן גבירול, צהלה שנגועה כמעט כולה בצורה מאוד קשה, באוניברסיטה, ברוטשילד, בגני יהושע מלא. איפה שלא תלך תמצא מיש בתל אביב".

ואיפה החברה שלכם נכנסה לתמונה?
"אדמה היא מהחברות המובילות בעולם בתחום הגנת הצומח, אנחנו מספקים פתרונות לחקלאים בכל העולם להתמודדות עם עשבים, מזיקים ונגעים. אז עיריית תל אביב-יפו פנתה אלינו ואמרה – יש לנו בעיה".

אין איזה K300 לכנימות שאפשר להתארגן עליו?
"אי אפשר לקחת משהו מהמדף ולקוות שהוא יעבוד. אפשר לקחת משהו שעובד על חרקים דומים ולבדוק האם הוא יעבוד גם על הכנימה הצמרית שלנו. יש נוהל מאוד מסודר במשרד החלקאות שאומר באיזה מצבים אנחנו יכולים לעשות רישוי חירום. היה לנו חומר שנקרא 'אקטרה' עם רישוי לשימוש במרחב הציבורי".

והוא עובד? איך נראה הטיפול?
"זאת שיטה שנקראת הגמעה, שמים שקי מים גדולים עם החומר על העץ, החומר מטפטף לאט לאט לעץ שקולט אותו, עולה דרך מערכת ההובלה לעלים, נכנס למערכת העיכול של החרק ואז הוא מפסיק לאכול ומת. לא הייתי ממליץ לכלבים לשתות מזה אבל הוא בטוח לאדם ולסביבה. ה'אקטרה' הראתה תוצאות מאוד טובות אז משרד החקלאות אמר – קדימה הפועל".

לפני שפעמוני הגאולה הצמריריים נשמעים, נתקל צוות חברת "אדמה" בבעיה נוספת: בגלל מצבורי מי תהום קרובים לים, אי אפשר ללכת סתם ככה ולפזר הדברה קרוב כל כך לחופים. וזאת בעיה, כי עם כמה שאנחנו אוהבים להתלונן על הלחות פה – הכנימה מתה עליה. אז מה עושים? שני דברים מצילים אותנו – קקי של כלבים וביצות.

"יש שני תנאים שאם הם קיימים אפשר להשתמש בהדברה בתוך השמונה קילומטרים האלה (טווח הקרבה לים)", מסבירים דגן וזיידמן. "בתל אביב יש הרבה מאוד חומר אורגני, גם כי יש הרבה מאוד בעלי חיים שעושים את צרכיהם במרחב הפומבי. התנאי השני הוא איפה שיש חרסית בקרקע, מה שגם מייצר ביצות. פעם כל נווה שאנן היתה ביצות הרי".

בשיחה איתם הופתעתי לשמוע שכל התהליך, מהזיהוי ודרך הבדיקות ועד קבלת התשובות והאישור לקח ממש חודשים ספורים. טיפול כה מהיר אינו אופייני לבירוקרטיה הישראלית. "בתחום החקלאות אפשר לראות טיפול מהיר כזה", הם מסבירים, "אבל בתחום הגינון זה בהחלט היה משהו מיוחד. הרבה בזכות החבר'ה מעיריית תל אביב שדחפו למצוא פתרון מהיר. זה משהו שאנחנו לא רואים כל יום". נשמע מבטיח בסך הכל, אז מה נשאר לעשות? לקוות שהעיריות האחרות ילכו בעקבות עיריית תל אביב-יפו לפני שהכנימה תתחיל לדלג לה בין כל עצי הנוי בארץ, או חס וחלילה תגיע אפילו למונסטרות שלי.

• הבועה
• חרקים
• עצים
• עיריית תל אביב
• גינון
• גינה