עבור תל אביבים, במשך שנים רבות מדי אוכל דרוזי הסתכם בעיקר בפיתה עם לאבנה בדיזנגוף סנטר ואולי כמה עלי גפן, אם יש לכם מזל. חאלס, חלפו הימים שאנחנו מעמידים פנים שאנחנו באוהל אירוח, אוכלים מנות שמלהיבות תיירים מאנגליה – המטבח הדרוזי הכל כך עשיר, עם הטוויסט היחודיי והמסורתי שבו זמנית מחבר ומפריד אותו מהמטבח הערבי, יכול וצריך להיכנס לתל אביב במגוון דרכים חדשות, משלב הפיין דייניג ועד לרחוב. זה עוד לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה מדובר במקומות יוצאות דופן. היום אנחנו ממליצים עם 3 מקומות שמכניסים את האוכל הדרוזי לתל אביב.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>"בא לי יפו קולינרי": אירועי האוכל שיראו לכם את הצד הטעים של יפו

AB-CD

למה כדאי:בר אוכל שמח שמשלב מוזיקה ערבית עכשווית, משקאות אלכוהוליים בניחוח ים תיכוני, וכמובן גם תפריט ים תיכוני מהודק שיצר שף לואי חלבי (זוכרים אותו מ"מאסטר שף"?) עם השפעות רבות מהמטבח הדרוזי עליו גדל בירכא., לצד נגיעות מקומיות ועכשווית. לא סתם המקום הפך לאחד מנקודות העניין של דיזנגוף החדשה.
מה טעים:יש שני סוגי מלפוף ועז'ינה ספיחה, אבל באנו בשביל השישברק במילוי הבקר וזיגוג היוגורט שאנחנו זוכרים עוד מהאודישן.
אווירה:הכיף של דיזנגוף עם הנוף לגליל.
>> AB-CD, דיזנגוף 174

דרוזינגוף

למה כדאי:צמד חברים מדליית אל כרמל שמביאים מדי יום לתל אביב אוכל דרוזי שהוכן על ידי בשלניות בבית, ומגיע אליכם חם וטרי. אין פה יציאה מהקווים המסורתיים, אבל זה בדיוק הקסם של המקום כי מעבר לפיתה עם הלאבנה וממולאים מתבקשים, תמצאו שם גם מאפים דרוזים נהדרים שעד כה היה קשה להשיג בעיר.
מה טעים:מאפה רימונים וקשק – גבינה דרוזית מיושנת בעלת טעם עמוק, שנותנת פייט לחמיצות הרימונים.
אווירה:דוכן אוכל רחוב דרוזי משודרג למיני מסעדה.
>> דרוזינגוף, דיזנגוף 154

פינג'ן

למה כדאי:לא נשחרר אתכם בלי קצת מתוקים, נכון? החנות של בוגרת "בייק אוף ישראל" נור יוסף נחתה בעיר בינואר האחרון לחיך המקומי מעט מן המגדים הדרוזיים והערבים האהובים עליה, ופייר גם עלינו. עיצוב מוזהב ומנצנץ שבהחלט מזמין פנימה לטרוף את כל המתוקים הנאים – את חלקם יוסף מייצרת במקום, את השאר מלקטת מקונדיטוריות גליליות וממזרח ירושלים – עושים חשק להיכנס לחנות ולהמתיק את היום.
מה טעים:יש כל כך הרבה דברים קטנים ומושלמים, אבל אנחנו עוד מפנטזים על עוגיות המעמול, שמייצרים במיוחד למקום בעבודת יד ולפי מתכון המבוסס על בצק סולת במילוי תמרים, טחינה טבעית ותיבול של קינמון, הל וציפורן. וואו.
אווירה:לא כל הנוצץ זהב – חלק זה סתם דבש.
>> פינג'ן, שנקין 27

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• אוכל דרוזי
• אוכל רחוב

פינג׳אן היא חנות מתוקים וקפה חדשה שהתמקמה בשינקין, שמאחוריה עומדת נור יוסף, בוגרת "בייק אוף ישראל",שהגיעה כל הדרך מהגליל הדרוזי לתל אביב כדי להכיר לחיך המקומי מעט מן המגדים הדרוזיים והערבים האהובים עליה, ופייר גם עלינו. ״אני רוצה להביא את הטעמים המיוחדים והאותנטיים של הגליל לעיר הגדולה״, מספרת יוסף, שאחרי השתתפותה בתוכנית ב-2018 (אז עוד בשם מנאר זידאן) המשיכה ללימודי קונדיטוריה מתקדמים.

>>חגיגת הדגים של שצ'ופק: 30 שנה על אי של יציבות בתל אביב

העיצוב המוזהב והמנצנץ בהחלט מזמין, והמתוקים הנאים – את חלקם יוסף מייצגת במקום, ואת השאר מלקטת מקונדיטוריות גליליות וממזרח ירושלים – עושים חשק להיכנס לחנות ולהמתיק את היום. מסביב ניצבים מלא כוסות וכלי הגשה צבעוניים ומוזהבים (גם הם למכירה) שמספקים מראה ששובר את שגרת המעדניות ובתי הקפה של שינקין, שאפעס, הופכים ליותר דומים אחד לשני מיום ליום. סוף סוף משהו חדש באמת חדש ברחוב המתחדש.

ישנה לפעמים נטייה להתייחס לממתקים מסורתיים בנוסח ערבי בבחינת 'טעמת בקלוואה אחת טעמת את כולן', אבל נור מוכיחה שזה לא המצב. כל המאפים והמגדים הם בעבודת יד, ומבוססים על חומרי גלם משובחים שאיכותם מורגשת בכל ביס. הבקלוואות, למשל, מביאה יוסף מקונדיטורית מנצרת שנור סומכת עליה, ואכן הבקלוואה מאוזנת בטעמיה, ולא חוטאת במתיקות יתרה. יש קלאסית במילוי פיסטוק, אחת במילוי שקדים ואגוזים, ואחת במילוי קרם פטיסייר ענוג וערב לחיך (5 ש"ח ליחידה).

חוץ מהן, נור מכינה במקום כנאפה חמימה משערות קדאיף צפופות ובמילוי מסקרפונה, ריקוטה ופיסטוק, כאשר המסקרפונה מעשירה את הטעמים והופכת את הביס לרך לשלמות, ולטוב הזה אפשר גם להוסיף פירות יער (45 ש"ח).עוד היי לייט בעמדת המתוקים הן עוגיות המעמול, שמייצרים במיוחד למקום בעבודת יד ולפי מתכון מיוחד, המבוסס על בצק סולת במילוי תמרים, טחינה טבעית ותיבול של קינמון, הל וציפורן (5 ש"ח ליחידה).

זאת ועוד, נור מביאה למקום גם גבינות צ'רקסיות ודרוזיות מהגליל, עוואמה – כדורי בצק ממכרים שמצופים בסירופ דבש (10 ש״ח לעשר יחידות) – מרמלדות פיצוחים, פיסטוקים וקוקוס ממזרח ירושלים, רחת לאקום פירות יער או פיצוחים וקוקוס, וגם חליטות תה מסורתיות דוגמת תה זהורית, תה קינמון-תפוזים, תה קרקדה (היביסקוס בשבילכם) ותה קינמון ורדים. את התה, אגב, תוכלו למזוג לאחד מהפינג'אנים או כלי ההגשה היפיפיים שבמקום.

לצד המאפים אפשר לקנות כוס קפה לדרך, ובהמשך התכנון להוסיף מקומות ישיבה נוספים ולהגיש פיתות עם זעתר, פוקאצ'ה עם לאבנה ועוד רבים וטובים גם בזירת המלוח ולא רק המתוק העז, מה שנקרא למה או או כשאפשר גם וגם.
שינקין 27, א'-ה' בין 10:00-20:00, שישי 10:00-עד לפני כניסת שבת. בשבת סגור

• אוכלים שותים
• אוכל גלילי
• מתוק
• ממתקים
• אוכל דרוזי

לא האמנו שבשלב כזה של המלחמה יהיו עוד מקומות שפותחים, אבל כנראה שהרעב מוצא דרך וסצינת האוכל התל אביבית ממשיכה בשלה. גם החודש מצאנו לא מעט מקומות מסקרנים ששווים את הביקור שלכם, גם אם לא תמיד את הכסף. אלו 8 מקומות חדשים שנפתחו בנובמבר וסיקרנו אותנו לטעום במיוחד, מדורגים בסדר יורד לפי מידת הסקרנות. רגע, מה זה הרעש הזה? אה סליחה, זה סתם הבטן שלנו.

>>האפי ויודע: 28 השעות השמחות הכי משתלמות במסעדות בתל אביב

1. JMT

רבות דיברנו על כמה חסר לנו קצת גיוון בכל הנוגע לאוכל אסייתי בעיר, והנה כמטה קסם צץ לו JMT (קיצור של JON MATTAENG, "טעים בטירוף" בקוריאנית), שמביא את האוכל הקוראני לרחוב הישראלי עם מזללה שלא רוצה להתחנף סתם כך לטעם הישראלי. תכינו את עצמכם לביבימבאפ עסיסי, טוקבוקי מוקרם, גימבאפ שזה סושי עם בשר והרבה גוצ'וג'אנג וקימצ'י. זה מה שאוכלים עכשיו, תתעדכנו.
לפרטים נוספים

2. צ'אקולי

כל הסימנים מצביעים שמדובר בלהיט עתידי, ואנחנו לא כאן כדי להתווכח עם המציאות. השף גיא גמזו פתח מסעדת ענק מעוצבת ומדוגמת על חוף הדולפינריום עם פינצ'וס, מונטדיטוס ואויסטרים ב-12 ש"ח, יינות ספרדיים וקוקטיילים מתוחכמים ממש על קו המים, וכל זה עם השפית ירדן שי (קפה אירופה לשעבר) וצוות מסעדנים מנוסים. עם 220 מקומות וגישה שאפתנית להפוך למקום הבא של הקיץ, כדאי למהר לתפוס מקום לפני שיתארך תור.
לפרטים נוספים

3. ירדנה

לא כל דוכן סביח שנפתח היה מצליח לסקרן אותנו לטעימה, אבל כאן מדובר במורשת משפחתית של ממש – בתור בן למשפחה שהקימה את סביח השרון המיתולוגי, יונתן קרמן נהג לקלף חצילים עוד כשהיה בגן, ועכשיו כשהוא הקים בשוק הכרמל מקום משלו, דוכן סביח על שם סבתו, אנחנו ממש מתים לטעום את הרמה וההיסטוריה. חוץ מזה, מקועקע לו סביח על פרק כף היד, והוא מבטיח "מנה שממיסה את הלב". נשמע טעים.
לפרטים נוספים

4. דרוזינגוף

אנחנו לרוב נגד מקומות עם משחק מילים כזה מזעזע בשמם, אבל האמת היא שקשה לעמוד בפני הריח שעולה מהפינה החדשה הזו בדיזנגוף. משלוח חם וטרי שמגיע מדי יום מדליית אל כרמל עם מיני־קישואים, חצילונים ופלפלים במילוי אורז, עלי גפן וכרוב ממולאים אורז ועשבי תיבול, מאפים דרוזים, מג'דרה ועוד תבשילים מתחלפים, ואיך לא – פיתה דרוזית. מה עוד צריך לומר? רוצו.
לפרטים נוספים

5. פסאדור

מסעדה מזן שחשבנו שנעלם מעל לפני תל אביב, ונשאר אי שם כזיכרון רחוק מאילת. אבל לא – מסעדת הפאסדור היא גרסה מודרנית של אותן מסעדות בשר אינסופיות עם מומחה בשרים שמזרים לאורך כל הערב חתיכות שונות ועסיסיות. אז נכון, אין פה רמזור ואכול כפי יכולתך כמו בימי "פאפאגיו", אבל נראה שהתפריט הקבוע מפוצץ מספיק (ובמחיר של 280 ש"ח לאדם, כדאי שיהיה), והבשר עצמו איכותי, מגוון וטעים לאורך כל הערב. חוויה מפעם שמחיה גם כאן.
לפרטים נוספים

6. טברנה דל מאר

בואו נוציא את זה מהדרך – זו הטברנה של טום אביב. תאהבו אותו, תשנאו אותו, זה מה יש. ואחרי זה יש את מה שטום אביב יודע לעשות – מסעדות מרימות מסוג האוכל הכיפי, כאשר הפעם הדגש הוא על מקום עם אלכוהול ואוכל פשוט ולא יקר, ואווירה שמרגישים בה בבית, עם מנות דגים ותוצרי שוק הכרמל שמסביב, והמון חיוּת. לטוב או לרע, זה מה שהוא עושה הכי טוב.
לפרטים נוספים

7. לה בארקה

"לא הבנתי למה בנאדם שרוצים לאכול דג כמו שצריך לארוחת צהריים, צריך להיפרד מחשבון הבנק שלו" הוא משפט שאנחנו תמיד רוצים לשמוע מבעל מקום חדש. וגם "רציתי להראות שיש גם פאסט פוד דגים איכותי שהוא לא רק פיש אנד צ'יפס". וגם שיש לו טייקאוף על כריך הבאליק אקמק הטורקי המפורסם, שווארמה דג ומחירים נוחים. פייר, היה חסר בעיר ספוט דגים קליל שכזה.
לפרטים נוספים

8. ALALI

לא נשקר, די מרתיע אותנו מקום שמתהדר ביוקרה כערך, ומתגאה במחירים יקרים, בפאסון וב"כמו בדובאי" – על אחת כמה וכמה בתקופה של צמצום. זה מרגיש דקדנטי ומוגזם, אבל גם אנחנו מוכנים להודות שמהבחינה הזו, זה רק ראוי שזה יהיה המקום שמשתלט על החלל של טופולופומפו. "ראינו בחו"ל מקומות מטורפים בממדים ובסטייל, עם תקרה גבוהה, רקדניות ושירות VALET, ואמרנו שכזה אנחנו רוצים" אומרים הבעלים, ומבטיחים תפריט פיוז'ן ים תיכוני, אווירת מסיבה והוצאות גדולות. אם זה הקטע שלכם, כנראה שעלהלי הוא המקום עבור זה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• סביח
• אוכל דרוזי

המשבר הכלכלי ומצב הרוח הלאומי יוצרים דיכוטומיה בזירת המסעדות – מצד אחד, מסעדות פיין דיינינג עדיין נפתחות באופן מפתיע, ע"עמרים של חיים כהןו-MOSHIK& של מושיק רוט, לרוב כתוצר של פרויקטים שיצאו לדרך לפני פרוץ המלחמה. שאר המקומות החדשים, שמהווים את הרוב, נוטים לכיוון הזול והמצומצם – כלומר ברי יין ואוכל רחוב. במקום חדש שנפתח בדיזינגוף, האוכל הדרוזי עושה את הדרך ההפוכה, מדוכני שווקים למסעדה. או ליתר דיוק למסעדה קטנה עם שאיפות גדולות.

>>טרטרת: מנות טרטר הבקר מרעננות את תל אביב. אלו הטובות מכולן

מאחורי דרוזינגוף – ואת השם אין צורך להסביר – עומדים נסיב וניזאר, חברים תושבי דליית אל כרמל. הם לובשים חולצות ממותגות שמצביעות על רצינות והשקעה ומספרים שמשפחתו של ניזאר מתעסקת באוכל שנים רבות במסגרת פסטיבלים ואירועים. "מאז פרוץ המלחמה העבודה נעצרה. במקום זה החלטנו להביא את האוכל שלנו לתל אביב ולפתוח מקום קבוע", הם אומרים ומצביעים על קיר שעליו תלויים צילומים משפחתיים ישנים בשחור-לבן.

את האוכל מכינות בשלניות דרוזיות והוא מגיע מדי יום חם וטרי מדליית אל כרמל: מיני־קישואים, חצילונים ופלפלים במילוי אורז, עלי גפן וכרוב ממולאים אורז ועשבי תיבול, מג'דרה ותבשילים מתחלפים (37-52 ש"ח). כל המנות מוגשות עם צלוחיות יוגורט וזיתים כבושים מתוצרת בית, כשלעלי הגפן והכרוב הממולאים נוספת גם פיתה דרוזית דקיקה. ניזאר תולש פיסה מהפיתה, עוטף בתוכה ממולא וטובל ביוגורט. "ככה אוכלים את זה אצלנו", הוא אומר בחיוך.

התפריט בדרוזינגוף צמחוני לגמרי, ופרט לממולאים תוכלו למצוא בו גם את המאפים הדרוזים המפורסמים: משולשי בצק במילוי פטאייר תרד או זעתר וגבינה ומאפה רימונים וקשק – גבינה דרוזית מיושנת בעלת טעם עמוק, שנותנת פייט לחמיצות הרימונים (20-23 ש"ח). כשלקוח נכנס ומבקש פיתה דרוזית ניזאר שולף פיתה מערימה שמאוחסנת בתוך שקית ניילון, מניח על סאג' לוהט, מורח לאבנה (או חומוס למי שרוצה, בעינינו זהו חילול קודש) ומקפל במיומנות. המנה מוגשת עם סלט טאבולה, ומי שרוצה יקבל גם שליכטה קטנה של שוקולד לסיומת מתוקה (32 ש"ח).

האמון ששני הצעירים הדרוזים מביעים בקולינריה העירונית מחממת את הלב. הם מספרים שתל אביב מקבלת אותם בחום ומודעים לסיכון שבפתיחת מקום בזמן מלחמה "אבל אין מה לעשות, זה חלק מהעסק". ועם כזה לוקאל פטריוטיזם – ועוד לא דיברנו על חלקה של העדה הדרוזית במאמץ המלחמתי – מגיעה לדרוזינגוף קבלת פנים תל אביבית חמה. ואם במקרה קבלת הפנים הזו תכלול פיתה דרוזית לוהטת עם לאבנה, מי אנחנו שנסרב?
דיזינגוף 154, ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי 10:00-16:00 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• אוכל דרוזי
• רחוב דיזנגוף
• מסעדה חדשה

יש לנו סימפתיה לאנשים שלוקחים את הכנת האוכל שלהם ברצינות. כאלו שחוקרים ומעמיקים, ולא עוצרים עד שהתוצאה משביעת רצון, גם אם צריך לשם כך להתאמץ. אולה ואמין עלו יושבים בדיוק על ההגדרה הזו, כפי שנוכח כל מי שטרח להגיע לעוספיה לטעום את הפיצות והנקניקים שהם מכינים. כעת הם מגיעים ללה טיגרה, לחודש שלם שכולו פיצות ספיישל על טוהרת הארטיזנליות. טעמנו וטרפנו, ואין לנו די מילים לתאר את החוויה חוץ מבעזרת מילה אחת – רוצו.

>>החומוס של אבי מעכו נחת ביהודה הלוי. זכינו בחומוס של שף

בקרב פריקים של פיצות, פיצה אולה כבר אינה סוד. עד פרוץ המלחמה נהנתה הפיצרייה הביתית, שפועלת רק בימי שישי, מביקוש אדיר. עוד במסגרתפרויקט "פסיפס" של המרכז הקולינרי אסיף, אשת הקולינריה הילה אלפרט המליצה על רוכב האופניים לשעבר שנפצע בתאונה, ואז התחיל להעמיק בתזונה מיטיבה, ומייצר בעצמו נקניקים ובצק – והשאר היסטוריה. אלא שעם פרוץ המלחמה וההתקפות בצפון חווים בני הזוג ירידה במספר האורחים. תושבי דליית אל כרמל הסמוכה אמנם אימצו את הפיצרייה, אך אין בכך כדי לחפות על היעדר מבקרים מהמרכז. הרעיון להתארח בלה טיגרה עלה במפגש שהתחיל על רקע מקצועי, ומסתיים בחברות אמיצה. "אני עוקב אחרי אנשים שעושים פיצה שדומה לפיצה שלי. עוד לפני שטעמתי את הפיצה של אמין ואולה התאהבתי במוצר", משחזר הפיצאיולו ירון סגל.

כשבני הזוג הסתקרנו והגיעו לטעום את הפיצה בלה טיגרה, הקשר המקצועי הפך לאישי. מכאן הדרך לשיתוף פעולה הייתה קצרה: בימי שני ושלישי במהלך החודש אמין ואולה אורזים את הנקניקים, מגיעים למרכז ומכינים עם הבצק של סגל פיצות ספיישל נפלאות – פיצה סלאם עם נקניק סלאמי מעושן 18 שעות שאמין מכין, בזיליקום ופרמזן (82 ש"ח), פיצה מסאח'ן עם עוף מפורק מתובל בשבעה תבלינים, בצל קונפי, צנוברים וסומאק מלוקט (86 ש"ח) ופיצה כרמל הלא־בשרית, על שם בנם של בני הזוג, עם פסטו בעבודת יד מבזיליקום מהחממה, מוצרלה, לאבנה מעוספייה ועלי זעתר בר (78 ש"ח).

לפתיחה הם מגישים סינטה בעישון קר שאמין מכין עם שמן זית, פיסטוקים ושמן פסטו (68 ש"ח), והקינוח הוא טירמיסו דרוזי – הכלאה בין המעמולים המושלמים של אולה (אולי תמכרו אותם בנפרד? זרקנו רעיון) וגבינת ריקוטה מתוקה מקמפניה, קקאו, זעתר בר ושמן זית (52 ש"ח). איטלקים שיטעמו אולי יצעקו גוועלד, אבל בעינינו זו גרסה מעניינת, ויותר מהכול – מקומית. התפריט המיוחד מוגש במקביל לתפריט הרגיל, כך שאם נשארה פיסת רעב תמיד אפשר להתנחם בפיצה מורטדלה ופיסטוק המושלמת כשלעצמה.

"הגענו ללה טיגרה כדי לטעום ולהתנסות, אבל בעיקר כדי לפרגן, כי בימים האלה, ובכלל, הדבר הכי חשוב הוא החיבור בין האנשים ובין הישראלים", מסכם עלו. "לא משנה מי הכי טוב ומי יותר טוב, אלא איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד. התפריט המשותף מגשים את כל זה, עם הבצק הנהדר של לה טיגרה והתוספות שלנו – סלמי שיוצא לראשונה מגבולות הפיצרייה ופסטו ביתי לגמרי שאנחנו עושים. זה קצת דרוזי וקצת איטלקי, והכי ים-תיכון שאפשר לבקש".
ידידיה פרנקל 9, עד שלישי (26.11)

• אוכלים שותים
• פיצה
• לה טיגרה
• אוכל דרוזי