אין עוד מקום בארץ שמשנה את פניו כל כך באחד בספטמבר כמו אילת. הטיילת שקטה ונעימה, הים כחול מתמיד ואפשר שוב למצוא חניה ליד הקניונים. דן אילת, שביולי-אוגוסט הוא סוג של ממלכת ילדים שמחה וקופצנית, מיישר את העניבה וחוזר להיות המלון הטוב ביותר בעיר. כמובן שגם בקיץ הוא כזה, אלא שמרבית תשומת הלב מוקדשת להנאת האורחים הקטנים. כעת, עם החזרה למוסדות הלימודים, אפשר שוב לשבת ליד הבריכה, לשכשך רגליים ולומר תודה על מה שיש – ויש לא מעט.

ממקומו שבחוף הצפוני דן אילת חולש על הטיילת והמפרץ כולו, עם נוף שמתחיל בעקבה ומסתיים כמעט בגבול מצרים. יש בו 363 חדרים מרווחים מאוד, כולל יחידות דה לוקס, חדרי משפחה וסוויטות עם ג'קוזי פרטי במרפסת לחופשת חלומות מבלי לעבור בנתב"ג. לרשות האורחים בחדרים המשודרגים עומד טרקלין עסקים מפואר בקומה ה-14. ממרומי המרפסת נשקף נוף מושלם עד רמת לקנא במי שהתמזל מזלו לעבוד כאן, והמזנון מתאים בול לסתימת החור בבטן בין הארוחות: סלטים, פשטידות, מאפים ופירות וגם שתייה קלה וחריפה, שחס וחלילה לא נצא רעבים וסאחים.

אלוהים אדירים איך קרעת את ים סוף איך. מלון דן אילת (צילום אורי אקרמן)

מכיוון שהרשת הוותיקה מכירה את העדפות האורחים שלה לפני ולפנים, בדן אילת נותנים לאוכל משקל כבד, פאן אינטנדד. ארוחת הבוקר היא לא פחות מאשר קרחנה גסטרונומית, אירוע חוצה מעמדות ומגזרים שמכנס את עם ישראל סביב מזנון ארוך – אבל ממש ארוך – עמוס בכל מה שחשבנו שבא לנו לאכול, וגם מה שלא ידענו שנרצה. בכל בוקר יוצאת מהמטבח רכבת אינסופית של מאפי בוקר פריכים וחמימים ולחמים טריים, דגים כבושים וממרחים מכל סוג, גבינות, מעדנים לילדים ולילדים בנפשם וכמובן ברז שוקו, ה-אייקון בה"א הידיעה של חופשה בישראל.

>> הזדמנות אחרונה לנפוש: 18 בתי המלון המומלצים ביותר בישראל
>> לישון אצל אסף גרניט: בדקנו את מלון הבוטיק הירושלמי של השף

סליחה, יש לכם ברז שוקו? הבופה במלון דן אילת (צילום אורי אקרמן)

תור ארוך משתרך מול עמדת חביתות, שבה טבחים בסינר צחור נענים לגחמות האורחים. אפשר לנסות ולשגע אותם עם קומבינציות בגזרת התוספות אבל זה לא יעזור – הם נותרים אדיבים וחייכנים בכל מצב. בסופי שבוע כל היופי הזה מתעלה על עצמו, אם זה בכלל אפשרי. דגים מכמה סוגים (כולל דג שלם צלוי), סטייקים עסיסיים ושניצלונים לילדים, ירקות בכל צורה אפשרית ושולחן קינוחים מפתה מעודדים לזלול עד דלא ידע. הלכנו וחזרנו ושוב הלכנו וחזרנו כדי לטעום כמה שיותר בשם החובה העיתונאית אבל המבחר הכריע אפילו אותנו, בעלי קיבת הפלדה. בשבת בבוקר, כשבמלונות אחרים מסתפקים בביצה קשה וסלט עייף, בדן אילת השפע עדיין בעיצומו. למרות הפיתוי הסתפקנו בבורקס אחד, חם ופריך וקורא לעוד, וירדנו לבריכה.

לדן אילת יש יתרון אדיר באאוט דור מהטעם הפשוט שיש בו שתי בריכות. הראשונה היא גן עדן לילדים עם שיפועים ופיתולים, צחוקים וגנבות וגם מגלשת מים ומערבולת שהצוות קורא לה בצחוק "מכונת כביסה" (במבט מהמרפסת אפשר להבין למה). במפלס נפרד, הרחק מן ההמון הרועש, נמצאת בריכה נוספת, קטנה ושקטה יותר. כאן כבר אפשר ממש לשחות או לנוח על מיטת שיזוף ולקרוא ספר.

דן אילת (צילום סיון פרג')

לשדרוג החוויה הוקםCactus deck & cabanas– מתחםVIPעם קבאנות מעוצבות מאובזרות בספת רביצה מפנקת ופינת ישיבה, מזגן נייד ומקרר. תמורת 100 ש"ח לאדם תוכלו לשרוץ כאן כל היום, לקבל שירות ברמת אח"מים ולהרגיש קים קרדשיאן או לפחות נועה קירל (שחשפה בדן אילת את יוניקורן בהופעת בכורה). רוצים להתפנק עוד יותר? חבילת קבאנה סטנדרטית תקנה לכם בקבוק יין או שמפניה ובירות, נשנושים ופירות (600 ש"ח). אם תעדיפו לא להתחשבן, תמורת אלפייה עגולה תקבלו את כל הנ"ל ללא הגבלה, סכום שאפשר לחלק בין חברים ולצאת בנזק סביר יחסית ללאקשרי.

כשמתחשק לגוון, הים נמצא ממש ממול. פשוט לוקחים מגבת, אומרים שלום לשומר ויורדים לחוף, למתחם שמיועד לאורחי המלון. זמן איכות על מיטת שיזוף שווה ערך לטיפול פסיכולוגי, והמים הצלולים מזכירים את הזמנים כשעוד היה בטוח לעבור את הגבול לסיני.

טרקלין העסקים מלון דן אילת (צילום אורי אקרמן)

למרות ועל אף השנים והניסיון, בדן אילת לא נחים על זרי הדפנה. המלון מקפיד להתחדש כל הזמן כדי לא לשעמם את האורחים ולשמור על מקום של כבוד בצמרת טבלת המלונות בעיר. גישה זו, שמיושמת באדיקות, הקנתה לדן אילת כניסה לרשימתעשרת המלונות הטובים ביותר במזרח התיכון ואפריקה מטעם מגזין התיירות היוקרתיCondé Nast Traveler.

תנופת השיפוץ האחרונה שמה במרכז את הילדים, שעבורם נבנה מתחם מהחלומות עם חדר לגו וחדר קונסולות משחק, מועדון קטנטנים ומזנון סמוך לבריכה עם עמדת פיצות ומקרר גראב אנד גואו. למבוגרים נבנה חדר כושר חדש (לא ניסינו. יש גבול להקרבה העיתונאית) ומתחם וולנס משודרג (בטח שניסינו), ובמרכזו ספא חדש מבית JAH SPA. בהזמנת טיפול הכניסה למתחם כלולה במחיר וקבלו המלצה חמה: נצלו את הדיל כי הטיפולים מצוינים, מעיסוי רקמות עמוק ויסודי דרך אבנים חמות ואיורוודה ועד מגע המדבר – טיפול בשילוב מקלות במבוק ואבני שיווא לינגם.

מי בכלל רוצא לצאת מחדר כזה. מלון דן אילת (צילום אורי אקרמן)

חובבי טרנדים ימצאו כאן גם ספא ראש קוריאני שכבש את המזרח הרחוק: מכשיר שמשפריץ סילוני מים המשפרים את זרימת הדם לקרקפת ומעניקים תחושת שלווה חלומית. ייתכן שאפשר למצוא את אותו מכשיר ואותה שלווה גם בתל אביב, אבל המכלול החד פעמי נמצא בדן אילת. אולי יש חופשות שוות יותר, אולי יש מלונות מפוארים יותר – אבל ככה מרגישה פסגת הנעורים הישראלית: קצת "מכונת כביסה" וקצת ספא, אוכל טוב והרבה שמש וים כחול-עמוק אחד.
>>הכתבת הייתה אורחת המלון

• תיירות
• אילת
• בתי מלון
• מלונות בישראל

רק לפני חודש בישרנו כאן בתדהמה על עזיבתו של פסטיבל המוזיקה "חשיפה בינלאומית" את תל אביב לטובת חופיה המוזהבים של אילת, והנה אנחנו מתבשרים על מכה נוספת שנוחתת על שוחרי התרבות והמוזיקה בעיר, כואבת במיוחד: גם פסטיבל הפסנתר האהוב נוטש אותנו לטובת אילת, וייערך שם במשך שלושה ימים (4.1-2.1.2025). מה נסגר.

>> לראשונה מאז הקמתו: פסטיבל חשיפה בינלאומית לא יתקיים בתל אביב
>> לשבת בחושך עם ליאור אשכנזי, אלון עדר ואורי בורי. *זה* פסטיבל

בהודעה לתקשורת לא דיווחו מנהלי פסטיבל הפסנתר על הסיבות למעבר, אם כי ידוע שעיריית אילת הציגה תנאים אטרקטיביים מאוד למפיקי שני הפסטיבלים, בעוד עיריית תל אביב-יפו קיצצה את תמיכותיה בפסטיבל כחלק מהקיצוץ הכולל בתקציב התרבות העירוני,כפי שדיווחנו עוד באפריל, ולא השאירה להם הרבה ברירות. המנהלת האמנותית של הפסטיבל, אתי אנטה-שגב, אמרה רק ש"התחלות חדשות הן תמיד מרגשות. השילוב בין האיכויות המוכרות של הפסטיבל, על שלל האמנים הנפלאים שיעלו בו הפקות מקוריות, עם החורף הקיצי של אילת – מרגיש כמו נוסחה מנצחת. הידיעה שאלפי אנשים ידרימו כדי לשמוע את המוזיקה הישראלית במיטבה, על שלל גווניה וצבעיה, היא מרוממת נפש, בעיקר בימים האלה שכולנו כל כך זקוקים לנחמה ולרגעים של שפיות".

לשנה הבאה על החוף של מוש. פסטיבל הפסנתר, אי שם ב-2019 (צילום: יעל צור)

פסטיבל הפסנתר היה אחד מפסטיבלי המוזיקה האהובים והפופולריים בתולדות תל אביב מאז היווסדו ב-1998, ובעיקר אחד התל אביביים ביותר שבהם. הוא נערך מאז 1999 בתמיכת עיריית תל אביב-יפו ובהפקתה. בעשור האחרון הוא גם הפך לפסטיבל גדול מאוד, עם עשרות מופעים מיוחדים מדי שנה שבהם עילית המוזיקאים בישראל מופיעים בליווי פסנתר ככלי מרכזי בהופעתם, והשתלטות טוטאלית על כל האולמות במוזיאון תל אביב וגם על אלה של משכן אמנויות הבמה הסמוך. לא שחסרים לנו פסטיבלים, אבל עזיבתו מסמנת דעיכה מסוימת בחיי התרבות המקומיים.

אז כן, בינואר הקרוב תאלצו לנדוד עד אילת כדי ליהנות ממופע הפתיחה של שלומי שבן שיארח את עמיר בניון. עוד הופעות מעניינות: ארקדי דוכין עם אתגר קרת, ג'ירפות עם אביהו פנחסוב, אילנית מופע להקה, איפה הילד אקוסטי מארחים את אפרת גוש, שלום חנוך מארח אלי מגן, שי צברי מקבל את השבת, ירדנה ארזי מארחת את שוקולד מנטה מסטיק, מוני מושונוב במופע חדש שר ומספר, עומרי סמדר מארח את מארק אליהו, עלמה גוב מארחת כהן, ועוד ועוד ועוד. וכל הטוב הזה – לא בתל אביב כאמור. נראה אם נפרסם בהמשך ליסט הופעות מומלצות אחרי שנרגע ופצעי הנטישה יגלידו.
>> פסטיבל הפסנתר 2025, 4.1-2.1, אילת.עוד פרטים, כל סוגי הכרטיסים ואפילו חבילות נופש כאן

• ❤ תרבות
• ❤ תל אביב
• פסטיבל הפסנתר
• אילת

>> דוד חיים סעידוב הוא המנהל והמפיק הראשי של פסטיבל חשיפה בינלאומית, וגם המנהל האמנותי והמפיק הראשי של הצוללת הצהובה בירושלים. הפסטיבל יתקיים השנה לראשונה בירושלים ובאילת – ולא בתל אביב – בין ה-11.11 וה-16.11 עם כ-50 הופעות של מיטב פוטנציאל הייצוא של המוזיקה הישראלית.פרטים וכרטיסים כאן

>> מוזיקה היא כמו אהבה שנפרדים ממנה. ואז חוזרים. ומתחתנים // טור אישי
>> כולנו צריכים להיות עדי אשכנזי. כולנו נצטרך להיות הרבה יותר מזה // טור דעה

ממש כמה ימים אחרי השבעה באוקטובר הופיע בצוללת בירושלים (בהתנדבות!) אהוד בנאי. זו הייתה ההופעה הראשונה בצוללת, עשרה ימים אחרי הזעזוע של אותה שבת כשכולנו וכולם עוד בהלם. ההופעה יועדה בעיקר למפונים, אבל הגיעו עוד הרבה חברים וחברות ירושלמים שפשוט ביקשו הפוגה. כשאהוד שר אל תפחד, עיר מקלט, השביל הזה, כולם יודעים (ועוד), הבנתי עד כמה הכוח של המוזיקה עוזר לאנשים. הבנתי שההופעות הן מקום מפלט, כמעט יחידי באותם ימים, מהמציאות הקשה. היו שם דמעות וצחוק וריקודים ושירה וחיבוקים ובסוף כולם אמרו כמה אוויר זה נתן להם בזמן המטורף שבו אנחנו עדיין נמצאים.

"תודה לכם על הערב הזה! מחר בבוקר אני בלוויה ובצהריים נכנס לעזה ולא יודע איך ואם אחזור משם", אמר לי חייל על צ'ייסר בבר, שנכנס להילחם בעזה בבוקר למחרת. המשפט הזה מלווה אותי יום יום. עד היום. באותה שנה קיימנו את פסטיבל החשיפה ללא החלק הבינלאומי אלא בעיקר ללבבות הפצועים שלנו.

פסטיבל חשיפה בינלאומית, בארבי 2015 (צילום: Gaya's Photos)

לפני כמה חודשים התכנסנו שוב לקבל החלטה מה עושים השנה, אם בכלל יש היתכנות שיגיעו אורחים מתעשיית המוזיקה הבינלאומית אלינו לישראל בזמן הזה. גם כאן האמונה הניעה את גלגל הפסטיבל וליוותה אותנו יום יום.השותפים שלנו – משרד החוץ, המחלקה לדיפלומטיה תרבותית – אמרו לנו 'צאו לדרך, אנחנו אתכם'. מכאן, מנהלת הפסטיבל הדס ונונו, שמוכיחה תמיד שאין דבר העומד בפני הרצון, התחילה בגישושים ובדיקות מול האורחים מחו"ל.

אצ'ה בר, מנכ"ל הצוללת, דחף ונתן לנו גיבוי מלא לצאת לדרך. אז גם נחת לפתחנו הרעיון מניבה, המפיקה של פסטיבל ג'אז בים האדום, לשתף פעולה עם הפסטיבל האילתי השנה וכולנו נרתמנו לעניין. השנה ג'אז בים האדום מתמקד בג'אזיסטים/ות הישראליים, האמנים שיופיעו שם כבר ידועים ברחבי העולם, וכאשר שני פסטיבלים מצליחים בעלי שם בינלאומי חוברים יחד, זה רק ימקסם את ההיתכנות וההצלחה.

בפועל, העבודה בזמן מלחמה מול חו"ל לא פשוטה, עד לרגעים אלו ממש.במהלך הדרך האמנו שכשנגיע לנובמבר נהיה מאחורי הכל, החטופים יחזרו והמלחמה תיגמר. אבל זה לא קרה עדיין. אנחנו מוצאים עצמנו קמים כל יום למצב רוח אחר.היו כמה נקודות שבהן כמעט נשברנו.ברצח ששת החטופים בקושי הצלחנו לתפקד.
כשהתחילה החזית בלבנון וראינו את החברים האהובים מאינדינגב שוב מבטלים פסטיבל, קודם בדרום ואז בחיפה,החסרנו פעימה. במתקפות האיראניות הרגשנו שהכל קורס.

פסטיבל חשיפה בינלאומית, הצוללת הצהובה 2018 (צילום: Gaya's Photos)

ואיך בכלל מרגישים האורחים שלנו מחו"ל?מה הם יודעים ושומעים על מה שקורה כאן? מה עובר להם בראש?יש כאלו שבאמת יגיעו לכאן בזמן משוגע שכזה?ומה עם כל הטיסות שמתבטלות? ומי בכלל מבטח אנשים שמגיעים לישראל?הטורקים באמת יבואו? יאשרו להם שם להגיע אלינו.? והחברים מהודו שאחראים על פסטיבלי ענק יצליחו לבוא?וההיא מקנדה, והאנגלי, הצרפתי, וזה שאחראי על רשת מועדונים בגרמניה?

כל השאלות האלו עדיין באוויר.גם כאשר אישרו לנו 20 אורחים מחו"ל שהם מגיעים, עדיין חוסר הוודאות משגע ומטלטל אותנו ואת ההפקה יום יום.הרי מספיק טיל שעף ליד שדה התעופה יום לפני בכדי לגנוז לנו את כל התכניות.בכל יום קמים בבוקר לעוד חברת תעופה שמבטלת את הטיסות שלה לארץ ובנות צוות ההפקה הבינלאומי שלנו מיד מהנדסות פתרונות חדשים, יום אחרי יום, משבר אחרי משבר.ביטלו לך טיסה? אנחנו נאתר לך אחת. זה שלא חוזר אלינו כי לא נעים לו? מצאנו מישהי ממדינה אחרת שסקרנית לשמוע ולראות מוזיקה מישראל. וואלק אם הן היו יכולות, היו טסות להן בבואינג פרטי ואוספות מכל ארץ וארץ את האורחים ישירות מהבתים. איזה צוות מופלא.

עם כל הטלטלות האלו, איפה שהוא במהלך הדרך החלטנו שלא משנה מה – את הפסטיבל השנה נקיים.זה מזין כל כך הרבה אנשים סביבנו ואין מצב שהאויבים שלנו ינצחו אותנו גם בזה.נדבך מרכזי בפסטיבל החשיפה הם האמנים שמופיעים. הסולידריות שאנחנו מרגישים מכל האמנים שמופיעים השנה מרגשת אותנו מאוד. כולם מבינים את המצב הרגיש, כולם בעניין ורוצים להופיע. לתת מוזיקה ואהבה לקהל המקומי תוך כדי שהם מחזיקים תקווה ואמונה לאורחים שיגיעו השנה מחו"ל שהזדמנויות יקרו.אנחנו כבר למודי ניסיון שהמוזיקה הישראלית היא מבין המובילות בעולם ומי שיגיע לראות ולשמוע, לא ישאר אדיש.

דוד חיים סעידוב (צילום: Gaya's Photos)

לפעמים אני מצליח להסתכל מבחוץ על כל ההפקה המטורפת הזאת – השותפים שלנו במשרד החוץ, פסטיבל הג'אז באילת, כל צוות ההפקה וההנהלה שלנו, הטכנאים, התאורנים, הברמנים, אנשי השיווק, המעצבים, בית הדפוס, מתחזקי האתר ועוד עשרות אנשים שעובדים בזה ומייחלים להצלחת הפסטיבל – להצליח ולראות את האורגניזם הזה עובד ומתפקד בזמן מלחמה, זה מפעים ומרגש. ועם המבט הזה, הלב של כולנו עם מאות חטופים, אלפי פצועים, הלוויות יומיות, מילואים, לחץ ופחד. כל יום זה מכה בנו מחדש ועם השבר הגדול אנחנו נאחזים באמונה שזה התפקיד שלנו, שנצליח להביא בדרכנו קצת טוב בתוך המלחמה.

אנצל את הבמה המכובדת של טיים אאוט לאחל בשם כל צוות הצוללת הצהובה ופסטיבל החשיפה הבינלאומית למוזיקה – הצלחה ותודה לכל כוחות הביטחון ששומרים עלינו, בריאות לכל הפצועים בגוף ובנפש, אין מספיק דמעות וחיבוקים לנופלים ולמשפחות האבלות, וזועקים ומבקשים את חזרתם המהירה של כל חטופינו בשלום כמה שיותר מהר!יש לי הרגשה שיהיה פסטיבל מיוחד מאוד השנה. זה חייב להיות.לא ינצחו אותנו כל כך מהר.וקריאה אחרונה לעורף המוזיקלי – בואו לנצח איתנו!בואו לפסטיבל!

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• חשיפה בינלאומית
• הצוללת הצהובה
• ירושלים
• אילת

בדרך כלל אנחנו מאוד נרגשים לדווח לכם על שובו של פסטיבל חשיפה בינלאומית למוזיקה, כי זה אומר מלא הופעות (וברובן חינמיות) של מוזיקאים ישראלים שעושים כל מה שביכולתם כדי להרשים את אנשי המוזיקה מכל העולם שמסתתרים בקהל. וזה לא שאנחנו לא מתרגשים מחזרתו בפעם ה-14, רק שהפעם זה ההתרגשות מלווה באכזבה קלה בתל תל אביבים, שכן לראשונה מאז הקמתו הפסטיבל לא יקיים הופעות ברחבי העיר שלנו – אלא יתקיים רק לשלושה ימים בירושלים, ואז שלושה ימים באילת, כחלק משיתוף פעולה עם פסטיבל הג'אז. וואלק, למי יש כסף לדלק בימים כאלה?

>>מילואימניקים בדראג: "מגויסות" מעבד את המלחמה בדרך אחרת לגמרי

הפסטיבל – מיזם של הצוללת הצהובה והחטיבה לדיפלומטיה תרבותית במשרד החוץ – יתקיים השנה בין ה-11.11 ועד ה-16.11 בפורמט שטרם ראינו: את שלושת הימים הראשונים (11-13.11) הוא יעביר בלוקיישנים שונים בעיר ירושלים, שם יופיעו בין היתר דיקלה, KAYMA, גבע אלון, יוסי מזרחי, תמר אפק, גל דה פז פרויקט דאפה, קיקי מלינקי, עדן דרסו, מתן אגוזי, הילה רוח, רייסקינדר, שוזין (בפרויקט "מכות", שזה מופע של 2 מערכות תופים, המון מקלדות ושוזין אחד) ואפילו הופעה שלאינדי סיטי עוטף עזה.

רוב האמנים יופיעו בחינם, כך שהירושלמים (ואלו שיש להם כח להתמודד עם הרכבת) יהנו מעיר מלאת מוזיקה, לצד אורחים חשובים מתעשיית המוזיקה ברחבי העולם שבאים לראות את האמנים, בתקווה שמי מהם ידלק על איזה ישראלי חביב ויהפוך אותו לנגה ארז הבא – אחת מהצלחות הפסטיבל הידועות ביותר. בין האורחים שיבקרו תמצאו את נשיא חברת Paquin Artists הקנדית, נציגי פסטיבל הג'אז הגרמני Stadtgarten Köln, נציגים של פסטיבלי תרבות ומוזיקה יהודיים בנורווגיה, פולין והונגריה, לצד מפיקי פסטיבלים, בלוגרים, עיתונאים ואנשי תעיית מוזיקה שנעים מצרפת ועד להודו.

אחרי שלושה לילות ירושלמים, אורחי הפסטיבל יסעו כל הדרך דרומה לאילת (עוד לא ברור אם יעצרו בים המלח) כדי לחבור לשיתוף הפעולה הראשון של פסטיבל החשיפה עם פסטיבל הג'אז בים האדום. שם יצפו במופעים מיוחדים, יקחו חלק במפגשים מקצועיים, אירועי נטוורקינג ועוד, לצד התכנית האמנותית של פסטיבל הג'אז הוותיק. ובסיום הערב הראשון יתקיים אירוע חותם במועדון ג'ספר שבמלון אגמים, בערב של חיבורים מוזיקלים ולא פחות חשוב מזה, כניסה בחינם. אנחנו שמנו עין על שיתוף הפעולה ביןאביב כהן, רוני כספי, יוסי פיין ומארק אליהו, או זה של גיא מינטוס, גלעד אברו ועידית מינצר – אבל יש שפע לבחור ממנו.

נכון לעכשיו אפשר רק לנחש מדוע הפסטיבל עזב את תל אביב, וההימור המושכל הוא שלגייס ולהטיס אנשי מוזיקה מרחבי העולם לישראל בזמן מלחמה זה סיוט, על אחת כמה וכמה אם תל אביב מטווחת טילים. את ירושלים ואילת קל יותר למכור לבינלאומיים, כנראה כי הם לא יודעים שגם לחות'ים יש מזלטים. אנחנו, בכל אופן, מאוד מחכים לפסטיבל גם אם הוא כבר לא מחכה לנו, כי בכל זאת מדובר באחד מאירועי המוזיקה הכי גדולים בארץ – גם לקהל, אבל גם לאמנים, מה שמבטיח הופעות יוצאות דופן.
פסטיבל חשיפה, 11-16.11,לפרטים נוספים, לו"ז מלא ורכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• פסטיבל חשיפה
• מוזיקאים
• אילת
• ירושלים

זוכרים את "כשתאלם תרועת הפסטיבלים"? אז נחשו מה, היא נאלמה ולא לבלבלו שירי אהבתי. היא נאלמה ב-7 באוקטובר ומאז פסטיבלים ואנחנו – פחות. בסופו של קיץ 2023 אמורה הייתה לצאת לדרך המהדורה ה-37 של פסטיבל הג'אז באילת שכבר היה ערוך ומוכן, אבל המציאות הציבה גדר בלתי עבירה והוא בוטל. עכשיו, שנה אחרי, חוזר הפסטיבל המוערך בהובלת יוסי פיין וניבה עמלי-מעוז ואפשר לחלום שוב על ג'אז בים האדום.

>> בהופעה של כהן אין אסקפיזם. זה מה שהופך אותה כל כך משחררת // ביקורת
>> מבוכה משלנו: 15 שירי הקרינג' הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית

פסטיבל ג'אז בים האדום יחזור אלינו אחרי הפוגה של שנה לסופ"ש מטורף של מוזיקה בין ה-14 ל-16 בנובמבר עם ליינאפ אמנותי מפואר, המורכב מיוצרות ויוצרים ישראלים-בינלאומיים מובילים וחדשניים לצד אמני ג'אז צעירים ומבטיחים בכל הגוונים שיש לסצנה להציע, שורה של הפקות מקור, השקות אלבומים, שיתופי פעולה ומופעים מיוחדים לפסטיבל אשר יתקיימו בנמל אילת תחת כיפת השמיים מול הים והספינות. בונוס מיוחד: חופשה בשמש האילתית הנעימה של נובמבר.

יוסי פיין (צילום: דנית נומה)

הפסטיבל יפגיש אתכם עם השורה הראשונה של היוצרות והיוצרים בשלל הרכבים בכמעט כל גודל אפשרי – מתזמורת שלמה, דרך קולקטיבים ואנסמבלים ועד הרכבים אינטימיים שיוצרים סאונד גדול. זה יתחיל בהצדעה מרגשת לפסנתרן המנוח מוריס אל מדיוני בביצוע תזמורת ירושלים מזרח-מערב תחת שרביטו של מאסטרו תום כהן, מארינה מקסימיליאן תעלה במופע סולו מיוחד לפסטיבל בו היא מארחת את נגני הג'אז האהובים תום אורן, גלעד אברו, אביב כהן ורוי יאנג, נגה ארז במופע מיוחד עם רביעיית מיתרים וחברים נוספים ועוד.

מאיה בלזיצמן (צילום: אופיר אברהמוב)

מה עוד? ובכן, על הבמות יעלו אלי דג׳יברי עם הרכב נגנים ניו יורקי; אבישי כהן שישיק את אלבומו החדש Brightlight; יוסי פיין והסופרגרופ בהצדעה נוצצת ל-Weather Reaport; רביעיית ניגון עם מוזיקה יהודית חדשה בהשראת ניגונים יהודיים, הטריו של הפסנתרן האזרי Shahin Novrasli, יוני רכטר ורונה קינן ביחד ולחוד מארחים את מאיה בלזיצמן; גיא מינטוס ולהקתו שיחקרו את המוזיקה הנצחית של מוצרט; סתיו אחאי במופע מתוך אלבומה השני שיצא לאחרונה; מארק אליהו שיארח את ברי סחרוף ודניאל זמיר במופע לכבוד כניסת השבת ואת הפסטיבל תחתום בחגיגה של גרוב הדג נחש שיארחו את פלד ואת אחת הווקליסטיות האהובות בישראל – מזי כהן.

הדג נחש (צילום: אוהד רומנו)

במהלך הפסטיבל תוצג גם תערוכת צילומים של הצלם יוסי צבקר, המתעד בכישרון ובאהבה רבה במשך שנים את אמני הג׳אז הישראלים והבינלאומיים.צבקר, מבכירי צלמי הפורטרטים בארץ, מתמחה בתיעוד אומנויות הבמה, נצמד בעבודתו למסורת ולסגנון הצילום של צלמי הג׳אז הנודעים בעולם.כמות מוגבלת מעבודותיו של צבקר יוצעו למכירה, ובנוסף יוביל האמן עצמו סיורים מודרכים ברחבי התערוכה בחוויה ויזואלית מרתקת לכל חובב ג'אז אמיתי.

יוני רכטר (צילום: יוסי צבקר)

"אנחנו גאים להציג את המוזיקאים הישראלים המוכשרים ביותר, שמביאים את כל גווני הג'אז המקומי עם ניחוחות ייחודיים", אמר מנהל הפסטיבל ומלך הגרוב יוסי פיין. "הפסטיבל מדגיש את חשיבות הדור הצעיר והמוכשר, המייצג אותנו בכבוד ברחבי העולם. שלושה ימים של התחדשות, התחברות והערכה לשפע המוזיקלי שיש לנו כאן בארץ מחכים לכם. אנו מזמינים אתכם להצטרף לחגיגה מוזיקלית יוצאת דופן ולהתחבר לכל הטוב שבנו".
>> פסטיבל ג'אז בים האדום, 16-14 בנובמבר.עוד פרטים, כרטיסים ותוכניה מלאה כאן

• ❤ תרבות
• ג'אז
• פסטיבל ג'אז
• אילת