רחוב נחלת בנימין הפך זה מכבר לשדרת האוכל של תל אביב, כך שכמעט אין דבר שלא תמצאו בו: פיצות לוהטות, ראמן מהביל, ברים, ברי יין, מסעדות, מסעדות, מסעדות, ברים שהם גם מסעדה ומסעדה שהיא גם בר יין ואפילו אויסטר קלאב כמו באירופה. רק חדי עין ואוהבי מתוק מושבעים ידעו מה לא היה עדיין במדרחוב השוקק – גלידה! כלומר כן נו, יש אתריוורנו הנהדרתואת ארטה המצוינת לא רחוק, אבל אנחנו מדברים על האזור הפקוק ביותר, מרכז המדרחוב השוקק שהחל משעה מסוימת לא תוכלו לעבור בו מבלי להתחכך בטעות במלא אנשים. שם, ממש ליד פיצה הר סיני, נפתחה גלידרייה חדשה ומבטיחה. מישהו אמר פיצה וגלידה? כנראה שהקולות בראש שלנו.

>> אהבה יוונית: אוכל הרחוב של תל אביב חייב ללמוד מהקולגות באתונה

אגב, כשאמרנו גלידרייה לא התכוונו לגלידריה שגרתית של סורבה מנגו וכדור פיסטוק שביבי אוהב. "גלידה QQ – קווינס" החדשה בנחלת בנימין, היא גלידרייה אמריקאית שמגישה גלידת סופט-סרב בארבעה טעמים משתנים, קינוחי סאנדיי כמו בימי הניינטיז העליזים ומלאי הסירופ ועוד שלל קינוחי גלידה שמשלבים פחמימות טובות ואהובות דוגמת קרואסון ועוגיות. מאחורי קווינס החדשה עומדת קבוצת דוד טור – איש חיי הלילה והברקפסט והחתול והכלב במיל', אבל גם AKA שפרצה את הדרך במדרחוב נחלת בנימין ועסקים נוספים – שמספר כי "הילדים שלי ביקשו שאני אפתח גלידה, אבל גלידה אמריקאית כמו שהם מכירים ממקדונלד'ס או איקאה. הבנתי שבאמת אין פה באזור את הביס המתוק הזה שרוצים אחרי לילה, ואמרתי יאללה".

מתוק מאוד. קיו קיו (QQ). צילום: גיא אשכנזי

כשאומרים "גלידה אמריקאית", רובנו אולי מעלים בדמיוננו את אותו הגביע החיוור במרקם קלקר עם גלידה פשוטה בחמישה ש"ח. אלא שטור לא יוצר דברים מעאפנים – לכן הביא למקום את השף קונדיטור אלון גולדמן, ויחד עם מכונות משוכללות הם מייצרים גלידת וניל איכותית שעשויה מווניל אמיתי, ולא רחמנא ליצלן מאבקה. הדבר בהחלט ניכר בווניל המנוקד בנקודות שחורות קטנטנות המעידות על איכותו, וגם בטעם האלגנטי שמרגיש כמו שווניל צריך להיות.

גם הגביעים הפריכים והטעימים מיובאים מספרד, ואליהם תוכלו ליצוק ארבעה טעמים מתחלפים: וניל (כמובן), שוקולד ג'אנדויה משובח, פירות יער, וברור שפיסטוק (28 ש"ח בגביע או כוס). וזה עוד לא הכל: אוהבי המקפלרי ואוהדי הגלידה פיצוץ ישמחו לשמוע שבמקום יש גם מכונה שמערבבת את הגלידה עם תוספות לבחירתכם – שברי אוריאו, לוטוס, בראוניז שמכינים במקום, Mַ&MS וקיטקאט. אז בוחרים טעם, בוחרים תוספת, המכונה מערבבת ואתם מבסוטים לאללה (36 ש"ח בגביע או כוס).

משם מגבירים לקינוחי הסאנדיי, שגם אותם הרכיב גולדמן כעמוסי תוספות ופאן, בעלות של 38 ש"ח למנה: הבסיס הוא הגלידה, מעליו קצפת איכותית (שגם מכינים במקום, ברור), מעליהם סירופים ועוד תוספות שובביות. סאנדיי טירמיסו שמבוסס על גלידת וניל, ביסקוטי, אספרסו שמעניק מרירות ענוגה ונחוצה, קראמבל קקאו ושברי שוקולד הוא קינוח גלידה מושלם למבוגרים. הילדים והילדים בטעמם יעופו כמונו יותר מהכל על סמורס – גלידת וניל, מרשמלו פלאף ששורפים מול העיניים, רייס קריספיז ורוטב שוקולד מריר. ליטרלי ליקקנו את האצבעות.יש גם סאנדיי קדאיף מבוסס על גלידת פיסטוק ווניל, קדאיף, חלבה, קצפת וסילאן. או מלבי על בסיס גלידת וניל, רוטב מלבי, קוקוס קלוי, פיסטוק קלוי וקצפת. ולקינוח, אחד על בסיס ערבוב של גלידת פירות יער עם פיסטוק, רוטב פירות יער עשיר, רוטב פיסטוק וקצפת.

קיו קיו (QQ). צילום: גיא אשכנזי

מעבר לכל אלו, תוכלו למצוא גם קוקילידה עם עוגיות שוקולד צ'יפס מופלאות שאופים במקום, וגם קרואסונים ודייניש קינמון שיכולים ורוצים שתכניסו לתוכם גלידה עם רטבים, ופניני שוקולד ושבבי שוקולד מריר (42 ש"ח).בהמשך המקום ייפתח גם בשעות היום, ויתפקד כבית קפה מלא בשלל קינוחי הגלידה, ואפילו הובטח לנו שיהיה אספרסו מרטיני ואפוגטו. בקיצור, המרענן הרשמי של הקיץ כבר כאן, והוא טעים לאללה.
נחלת בנימין 55, בימי ההרצה: א'-ה' נפתח ב-18:00 , ו' ב-11:00, ש' ב-12:00 ובכולם פתוח "עד אחרון הלקוחות", שאין מילים יפות מאלו

• אוכלים שותים
• גלידה
• גלידריה
• גלידריות בתל אביב
• נחלת בנימין
• דוד טור

>> סיסי (סטפניה) פגאני ומרקו קמוראלי נולדו והכירו באיטליה. לאחר תקופה ארוכה במזרח הרחוק ועיסוק בצלילה, הם חזרו לאיטליה ללמוד הכנת גלידה ועלו לישראל כדי להביא את הבשורה. את החנות הם החליטו לפתוח ברחוב נחלת בנימין המזוהה עם אמנות ויצירה מקומית, וקראו לגלידריה Arte – שם שמבטא את האופן שבו הם מתייחסים להכנת גלידה וכוונה לקדם אמנות ישראלית. תערוכות מתחלפות של אמנים ישראליים, הרצאות והקרנות של סרטי שחור-לבן ישנים יוצרים סינרגיה בין הגלידריה לרחוב שבו היא פועלת, ובימי חמישי בערב מתקיים מופע של הרכב ג'ז בשיתוף מוזיקאים ישראליים. החודש מציינת גלידריית ארטה עשור להיווסדה באירועי תרבות וטעמים מיוחדים בהשראה ישראלית ואיטלקית.

>> תל אביב של בועז נוי כל כך יפה. זאת העיר המצוירת שלו
>> ההמבורגר הטוב בישראל ושיפוד בשתיים בלילה. העיר של גל זהבי

גלידה כמו שג'לאטו צריכה להיות. ארטה (צילום: יחסי ציבור)

1. טשרניחובסקי 6

המסעדה הוותיקה של איל מרמלשטיין ודליה לוגסי היא מקום שאנחנו אוהבים ללכת אליו לאכול וליהנותמאווירה משפחתית נעימה. פירות ים, קלמרי וחצילים וסלט אוקטופוס פורטוגלי, ואנחנו מסודרים.
טשרניחובסקי 5

טשרניחובסקי 6 (צילום מיכאל לוצקר)

2. בית העמודים

מקום שכל חובב ג'אז מגיע אליו ובצדק. כשמרקו פגש את המוזיקאי קאי גלוסקא, בימים הראשונים להקמת הגלידה, הוא הכיר לו גם את בית העמודים שבקרבת מקום. החלטנו לארח את קאי ובהמשך אמנים אחרים, שמנגנים ג'ז מדי חמישי בערב – ערבים שהפכו להיות מוקד עלייה לרגל ונקודת אור במדרחוב. כך בימי חמישי אחרי העבודה, אנחנו יוצאים לשתות בירה וליהנות מקצת מג'ז.
רמב"ם 14

בית העמודים (צילום אינסטגרם/beithaamudim)

3. תיאטרון בית ליסין

דיזינגוף 101

בית ליסין (צילום: גיא יחיאלי)

4. פרא

אנחנו אוהבים לשבת בפרא על כוס בירה ודג מעולה, ולשתף פעולה עם השפים אביעד פלד ואורי שטיינברג ועם אביאל, עידן ונועה, שמגישים את הגלידה שלנו כקינוח.
נחלת בנימין 27

פרא (צילום אנטולי מיכאלו)

5. AKA

אנחנו מאוד נהנים מהאוכל והאווירה במסעדה של שף איתי קושמרו, שנבחר על ידי מגזין פורבס כצעיר מבטיח מתחת ל-30. כשלאורחים מוגשת גלידה שלנו לקינוח בטעמי וניל, דונה הלנה ואפרסק לבנדר, אנחנו מרגישים עוד יותר קרבה והזדהות עם המקום.
נחלת בנימין 44

בראנץ' של ליגת האלופות. AKA (צילום חיים יוסף)

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית החדשה – מקוםמלוכלך ומפחיד שמאוד לא נעים להסתובב ביום ובטח לא בלילה, ביחד או לחוד.

המפגע העירוני הגדול במזה"ת, איתנו לנצח. התחנה המרכזית (צילום: שאטרסטוק)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "להעיר אריות" בקאמרי, עיבוד לספרה המצליח וזוכה הפרסים של איילת גונדר גושן. זוהי דרמה פסיכולוגית מרתקת ומורכבת על החצר האחורית של ישראל – עובדים זרים, פליטים מאריתריאה, סודן וכדומה – ועל התנגשות חזיתית בין האנשים שיש להם הכול, לבין האנשים שנמאס להם להיות שקופים. השחקנים מדהימים ומצליחים להעביר את הקושי והבעיה בצורה שלא מפחיתה מכבודו של אף צד ולהמחיש בצורה מצוינת וחזקה את הבעייתיות וההבדלים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ההופעה של עדן גולן באירוויזיון בשנה שעברה. למרות כל הדברים שנאמרו נגדה, היא שרה באופן כל כך חזק ומקסים שפתח לנו את הלב.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתחילת המלחמה תרמנו למד"א, ואנחנו חושבים שהכי חשוב לתמוך במשפחות החטופים ובמאבק להחזרת החטופים הביתה. בעינינו חשוב לשמור על הזיכרון של חטופים כמו שלמה מנצור ז"ל, שלכבוד יום ההולדת שלו העלינו ברשתות החברתיות תמונות של אנשים שאוכלים גלידה לכבודו לבקשת המשפחה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנחנו מעורבים ותורמים מפעם לפעם לארגונים ועמותות בתחומים מגוונים כמו איכות הסביבה, בעלי חיים, גשר אל הנוער ועוד, אבל כיום צריך להרים לכל החיילים במילואים או בסדיר. לכן מאז תחילת המלחמה חיילים במדים מקבלים אצלנו גלידה בחינם.

מה יהיה?
יהיה בסדר, בוודאות. יש בעם אנשים חזקים שעוזרים לחלשים ובסופו של דבר נצא מהמצב הזה. אנחנו אופטימיים.

• העיר שלי
• גלידריות בתל אביב
• ארטה
• טשרניחובסקי 6
• בית העמודים
• AKA44
• תיאטרון בית ליסין
• פרא
• תחנה מרכזית תל אביב

בשנותיי בתל אביב ראיתי כמה וכמה טרנדים נולדים, מתים ונולדים מחדש. זוכרים את ימי הקרפצ׳יו סלק וחציל בטחינה בכל מקום? את טרנד מסעדות השוק? גל המלביות, הכנאפה, העראייס, אובססיית הקרמל המלוח שהפכה לאובססיית בייגלה ואז לאובססיית פיסטוק? זוכרים שאנשים הלכו מכות בכניסה ל-H&M בעזריאלי, או חיכו חצי שעה כדי להסתכל על מדף עם שקיות במבה בסבן אילבן? כל הרגעים האלה יאבדו בזמן, כמו דמעות בגשם.

לרגע אחד מלחיץ פחדתי שאיבדנו אותך, קלצונה נוטלה // אוכל טוב ברחוב
>> התאהבתי בשישברק פעמיים, וזה יקרה כל פעם מחדש // אוכל טוב ברחוב
>> הכריך של רחל בשדרה לא אמור לעבוד. זה פלא אמיתי // אוכל טוב ברחוב

בקיצור, למדתי שהכל זמני וחולף, אולי חוץ ממסעדת פטרוזיליה ברוטשילד שאף אחד לא אכל בה מעולם אבל תישאר בעיר הרבה אחרינו. הבנתי שלהיות קורבן אופנה זה מביך ומעייף, ורק לפעמים אשכרה שווה את המאמץ. היום אני משתדלת להתרחק ממקומות שמגיעים עם תור ארוך ועם רצפי מילים כמו "שכולם מדברים עליו".

יש לי גלידה הכי טובה. קסטה (צילום: יערה גונן)

דווקא כשמקום אופנתי מאבד מקסמו הראשוני ומפתח אופי (קצת עלוב) בדרך אני נוטה להתלהב ממנו יותר. ולראייה, החיבה התמוהה שלי לקניון גינדי TLV והעובדה שהתחלתי לפקוד סניפים של סבן אילבן רק כשמכונות השייקים כבר הפכו לממש מטונפות. בהשאלה מרבקה מיכאלי (אוקיי, מנעמי שמר) – אני בעד הנגד ונגד הבעד.

ואת כל זה אני מספרת היום כדי להגיד שבתור לקסטה עמדתי לא פעם ולא פעמיים, ואעמוד בשמחה בעתיד. כל שמץ של מבוכה מתפוגג לי מהגוף כשזה קשור לגלידריה הזו, שהחלה את דרכה מתישהו בחורף 2024 ומאז פקדתי אותה כמות מרשימה של פעמים. זאת מעין מטריושקה של דברים "נכונים", מה שאמור להרתיע אותי – גלידה בפארק המסילה, צמודה לתדר, ממלכה נוספת באימפריה של איל שני. העומדים בתור ליטרלי מסתכנים בדריסה על ידי קורקינט חשמלי, כי התור נגרר באופן קבוע לשביל אופניים.

באנו בגלל ההייפ והמאנץ', חזרנו כי פאקינג טעיםםםם. "קסטה" (צילום: יערה עגנון)

אבל האמת הלא קולית היא שאני אוהבת את פארק המסילה, ובתכלס גם את התדר, ובתכלס בתכלס גם דברים שקשורים לאיל שני. בוז תיאורטי יש לי בשפע, אבל מה לעשות שהכל טעים לאללה וגם נראה טוב?אבל אנחנו פה לדבר על גלידה, ועוד איזה גלידה.

קיים סיכוי שבוזה או ארטה איכותיות יותר, זו תהיה טענה לגיטימית גם אם שגויה, אבל לקסטה יש איזה אקס פקטור שהופך אותה למקום שכיף לחזור אליו שוב ושוב ושוב. קודם כל, טעים לאללה. שנית, ההיצע – יש לא רק טעמים בייסיק בביצוע מוצלח, אלא גם יציאות הזויות או טוויסטים חמודים על טעמים מוכרים. עם הזמן אספתי כמה טעמים אהובים במיוחד: כדורי שוקולד עם חתיכות קריספיות של ביסקוויט; ארל גריי מרענן וכיפי; קרם פרש עם שמן זית, סטייה בקטע טוב – וגם לימון חלב, תפוז דם, תירס, דבש-לוונדר, מנגו, גרעיני דלעת. למרשמלו-מדורה לא חזרתי, אבל יש לה הרבה מעריצים אחרים.

מזל טוב, אתם מיינסטרים, תחגגו. גלידה מרשמלו מדורה ב"קסטה" (צילום: יעל שטוקמן)

כבונוס יש את המסביב – כוסות מגניבות ממתכת, קראמבל או גרידת לימון לשים מעל, חצר חמודה, פארק ותפוצ׳יפס פאנסי בצד. זה עובד.אני לא לבד בזה. שוב ושוב אנשים אומרים מסביבי דברים כמו "רציתי לשנוא", מתלוננים על מחירים או על הפורט סעיד או על משהו לא ברור ששני אמר פעם במאסטר שף. אבל נו, באנו בשביל הטעם הפרובוקטיבי או ההייפ או המאנץ׳ למתוק, וחזרנו כי פאקינג כיף ומוצלח וטעים. אגב, כיף גם לראות מאסטר שף. לפעמים המיינסטרים צודק.

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• קסטה
• גלידריות בתל אביב
• פארק המסילה

את הפעם הראשונה שאלכס גולובין אכל בגלידה ריברנו האיטלקית הוא לא ישכח לעולם. חבר הבטיח לו שזו תהיה הגלידה הכי טעימה שהוא יטעם בחיים, ואלכס, מקישינב שבמולדובה במקור, היה סקפטי אבל סקרן. הוא טעם, הסכים עם החבר והתאהב. עד כדי כך התאהב שהחליט להעלות את הגלידה ממילאנו לישראל, ועל הדרך לעלות לכאן בעצמו. וכך נולד סניף ריברנו החדש בנחלת בנימין, והראשון בישראל.

>> האק עם טחינה וחריף: הפלאפל של "זגורי אימפריה" הופך למציאות
>> "יין זו שירה נוזלית": אייל שני פותח בר יין. הלוקיישן: וואו

אלכס גולובין התעסק מאז ומתמיד עם אוכל ובתי קפה. בקישינב היו לו כעשרה עסקי הסעדה והוא מספר כי בהיותו יהודי, תמיד חשב שיגיע לגור בארץ מתישהו. מי ידע שדווקא גלידה איטלקית, שטעם בכלל בספרד, תהיה הסיבה למהלך הציוני ושכולנו נרוויח ממנו גלידה טובה ומשובחה. הגלידריה האיטלקית אכן נחשבת מהמובילות והטובות באיטליה, כאשר בארץ המגף היא מונה 13 סניפים ויש אותה ב-16 סניפים בנוספים רחבי אירופה.

אלכס גולובין, ריברנו (צילום: יעל שטוקמן)

לאחר שטעם גולובין מהגלידה בספרד, הוא יצר קשר עם סניף הדגל ונשלח לחודש וחצי של לימודים מטעמם במילאנו. אחרי שהוכשר כגלידאי מטעמם ואושר לזכיינות, פצח גולובין בתהליך הבירוקרטי של פתיחת עסק בישראל, שהוא כפי שאתם יודעים – ולא נלאה אתכם – עניין ארוך ומסורבל, על אחת כמה וכמה אם אתה עולה חדש שלא בקיא בשפה. אבל אלכס האמין בג'לטו החדשה ולא וויתר – ואנחנו כאמור הרווחנו גלידהאיטלקית טובה וטרייה, שמתאפיינת באווריריות ובמרקם קליל ובטעמים קלאסיים לצד משודרגים.

ריברנו (צילום: rivareno_tlv)

ריברנו התמקמה בסניף מרשים ורחב ידיים בתחילת רחוב נחלת בנימין, מרחק יריקה מהשוק הסמוך, עם מראה מושקע ומזמין ביותר.את חומרי הגלם, דוגמת אבקת החלב, מחית הפיסטוק הטהורה, נוצ'לה וג'אנדויה, מביא גולובין מהמפעל של הרשת האיטלקית. את הפירות של הסורבה הוא מביא כמובן משוק הכרמל הסמוך. הטעמים אכן מתאפיינים במנעד קלאסי עם טוויסטים מפתיעים וגם מתחלפים כל העת לפי המצברוח.

ריברנו (צילום: rivareno_tlv)

יש למשל גלידת חלב קלאסית, פיסטוק מהטובים שטעמנו, קרם איטלקי, נוצ'ולה, קוקוס חלבי עשיר, יוגורט, שוקולד מריר, קפה. בזירת המיוחדים יותר ניתן למצוא טעם קונסטה, שמבוסס על עוגיות אמרטי, קרם שקדים ושקדים מקורמלים והוא ניחן בטעם מרציפני ענוג, או קרמינה שמורכב מגנאש שוקולד לבן, ג׳אנדויה ואגוזי לוז והוא קרמי ומצוין. יש גם סורבה לימון, תות, ותאנים ובהמשך כאמור טעמים נוספים (22 ש"ח למנה קטנה, 26 ש"ח למנה בינונית).

ריברנו (צילום: rivareno_tlv)

במקום מוגשים גם קפה, גרניטה ושייקים למיניהם, ובהמשך יהיו גם קרפים, פנקייקים וופל בלגי. לא להתבלבל: לא מדובר במקומות האלה במרכז השכונתי שיש בהם וופל דביק עם קצפת מלאכותית, אלא בגלידרייה איטלקית של ממש שאףפתוחה בשבת, וזאת התוספת שאנחנו תמיד אוהבים.
>> ריברני, נחלת בנימין 3, א'-ד': 00:00-11:00, ה'-ו': 02:00-11:00, שבת 00:00-11:00

• אוכלים שותים
• גלידות
• גלידריות בתל אביב
• נחלת בנימין

אומרים שמשבר כזה עוד לא היה בסצנת האוכל של תל אביב. אומרים שגם בדצמבר ההכנסות של המסעדות והברים שנפתחו מחדש הצביעו על שפל חסר תקדים. אומרים שחלק גדול מהן לא ישרדו את 2024. אבל לפחות בינתיים, היזמים הקולינריים האמיצים לא נכנעים וממשיכים לפתוח מקומות חדשים, לחדש מקומות ותיקים, להוסיף סניפים ולפפאפ פופ אפים שכיף לגלות ולטעום. מתברר שאופטימיות זה טעים, והמקבץ השבועי שלפניכם הוא החדשות הכי טעימות שהיו פה מזה זמן.

>> 13 סיבות לחיות: ההמבורגרים הכי טובים במשלוח בתל אביב
>> עשינו דיל: מצאנו לכם את העסקיות הכי משתלמות ב-Wolt

התאילנדית: ראמה 9

התזזית הקולינרית בשוק הכרמל לא עוצרת אף פעם, אבל לשמחתנו המרקיה התאילנדית המשובחת גברת קוטייאו תמיד נשארת איתנו, ועכשיו מתי נקש השתלט על ספוט נוסף בקרבתה וייסד שם את ראמה 9, על שם המלך האהוב בתולדות תאילנד, ונתן לנו בר אוכל מרגש ואותנטי (כשאנחנו אומרים "מרגש" אנחנו מתכוונים "חריף כמו הגיהנום") בתמחור שפוי להפליא. מה עשינו שמגיע לנו כל הטוב הזה.הכתבה המלאה כאן

ברוכים הבאים למקדש החריף הבא שלכם. ראמה 9. צילום: יהלי לוי

המשתדרגת: פיצה פור דה פיפל

כבר כמה שנים שהפיצריה היפואית הקטנה הזאת מוציאה מהתנור שלה פיצות נאפוליטניות טובות לתושבי האזור ומבקריו, באווירה שכונתית חסרת יומרות כאילו לא הייתה חלק מהאימפריה הקטנה של קן הקוקיה, חצר הגפן, המגדלור בנמל וסורה מארה. אבל השבוע הצטרף אליה השף רותם וקנין, שהמציא לא מזמן את הקונספט המרהיב של נקניקיות Sote, ושדרג משמעותית את הקונספט בכיוון הטופ העירוני של הפיצות.וכן, אתם רוצים לקרוא את הכתבה המלאה

מה רבו מעשיך. פיצה תירס טרי, פיצה 4 דה פיפל (צילום יעקב בלומנטל)

המפתיעה: קסטה

הלכנו בשבת שעברה לקסטה, הגלידריה החדשה בפארק המסילה של קונגלומרט אייל שני ושחר סגל, עמדנו יפה בתור עם חצי תל אביב, חשנו קורבנות אופנה, אבל הכל השתנה ברגע שטעמנו את גלידות חמאת המרוה, הלבנדר, האורז הקלוי, המחמצת, הבוטנים והשקדים. הן טריות, הן קרמיות, הן מתפוצצות מטעמים עזים שמצליחים לשמור על עידון, ואנחנו לעולם לא נוכל להסתכל על גלידות אותו דבר. בשיא הרצינות,לא האמנו שזה יכול להיות כל כך טוב

קסטה (צילום: יחסי ציבור)

המקורית: פינת אוכל

"פינת אוכל" נחתה השבוע בפלורנטין הישר מבאר שבע, שם שגשגה בשכונה ד' כלוקיישן כריכים קטן וייחודי שתור ארוך משתרך מחוצה לו. חוץ מסנדוויץ׳ אין פה כלום – אבל בסנדוויץ׳ עצמו יש הכול. לחם ביתי שנאפה במקום, תוספות בשריות וצמחוניות עסיסיות, רטבים מקוריים מאוד שמופקים במקום (אפרסקים בוויסקי!) ועוד הפתעות לפי העונה והחשק שחוברות יחדיו באלכימיה מופלאה לביס שכמותו לא טעמתם והכל עובד בו.הכתבה המלאה מחכה לכם כאן

סנדוויץ' וואו. פינת אוכל (צילום: חי אלברון)

הפופ אפ: דיקסי X כביש 90

דיקסי, מסעדת הדיינר האלמותית של חיים כהן, תחגוג השנה 30, והשף האהוב ביותר במדינה מתחיל את החגיגות בדרך הכי יפה שאפשר: פרגון מסיבי לאחרים. דיקסי תארח החל מאתמול (חמישי, 11.1) ועד מוצ"ש הבאה (20.1) את אימפריית ההמבורגרים הגלילית מכביש 90, הלוא היא "כביש 90", הזדמנות לטעום את אחד ההמבורגרים הטובים בארץ גם בלי לחצות את הירקון.כל הפרטים כאן

גם אותנו הוא מרגש. ההמבורגר של כביש 90 בדיקסי (צילום אסף קרלה)

המתרשתת: Mela

בית הקפה Mela נפתח במתחם באזל אי אז ב-2020, בין הסגרים של הקורונה, כשהוא מציע קונספט מרענן של קפה משובח, מעדניית מוצרים טריים ואורגניים, ותפריט עם היצע נרחב לצמחונים וטבעונים מחומרי גלם מקומיים ויצרנים ישראלים בלבד. בשקט בשקט המצוינות הזאת מובילה לכך שהשבוע נפתח סניף שלישי, הפעם בלב דיזנגוף, ואפילו אנחנו שסולדים מרשתות נאלצים להודות בהכנעה שנשמח לסניפים נוספים.הכתבה המלאה כאן

רמה אירופאית גבוהה. Mela (צילום: מור חן)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• פיצות בתל אביב
• גלידריות בתל אביב
• אוכל תאילנדי
• מסעדות אסייתיות
• בתי קפה בתל אביב