• Facebook
• Twitter
• Email

אולפני BBC הכריזו אתמול (שני) על מה שהיה ברור שעומד לקרות: הם עומדים להפיק סדרה דוקומנטרית על האקטיביסטית הצעירהגרטה תונברג. הסדרה תעקוב אחר "מסע הצלב הבינלאומי" שלה נגד משבר האקלים, תוך שהיא התמקדות בעבודת הקמפיין שלה וב"מסעה אל הבגרות". בסדרה נראה את תונברג נפגשת עם מדענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים.

>> האם הדיסטופיות לבני הנעורים חזו את מאבקי הנוער הנוכחיים?

בהצהרה הרשמית של ה-BBC נכתב כי "משבר האקלים הוא כנראה הנושא הכי חשוב כרגע, אז מרגיש שזה הזמן להפיק סדרה מהימנה שחוקרת את העובדות והמדע מאחורי הנושא המורכב. זו פריבילגיה עצומה לעשות את זה עם גרטה, לקבל מבט מבפנים על מה זה להיות אייקון גלובלי ואחד הפרצופים הכי מפורסמים בעולם".

הסדרה המדוברת היא לא הצעד הראשון של תונברג לעולם התרבות. בישראל תורגמו שלושה ספרי ילדים ונוער הנושאים את דמותה, ושהופקו בהסכמתה.כאןסקרנו שניים מהם.

• המסך
• גרטה תונברג
• משבר האקלים

• Facebook
• Twitter
• Email

בזמן שבעיריית תל אביב עוד מתלבטיםאם לאסור על הכנסת כלים חד פעמיים לחוף הים, יוזמות עצמאיות של תל אביבים שמבינים את צו השעה צצות כמו פטריות אחרי הגשם. אחרי הבלוק שהודיע כילא יחלק יותר כוסות חד פעמיות וקשי פלסטיק במועדון, והורים שהצליחו לשכנע את העירייהלהוציא את החד"פ מגני הילדים והצהרונים, מגיעות יוזמות נוספות בנושא.

בית הקפה היפואי הטבעוני מיכאלנג'לו החל להשאיל ללקוחותיו כלים רב פעמיים בחינם עבור אירועים. "כמה פעמים קרה לכם שארגנתן.ם ארוע משפחתי, יומהולדת למישהו שאתם אוהבים או אפילו סתם ישיבה עם חברים. אבל אז הבנתם שיש לכם מעט צלחות ויותר מידי אנשים?", הם כתבו בפוסט שפרסמו בפייסבוק. "בימים אלו אנחנו יוצאות עם יוזמה יצירתית במיוחד שבה אנו קוראות לקהל להגיע ולקבל מאיתנו בהשאלה כלים רב פעמיים לאירועים מיוחדים ללא תשלום. לדוגמא אם חוגגים יומולדת אפשר להגיע למסעדה ולקבל כלים תמורת פיקדון ולהחזיר כשמסיימים!".

מסעדת אייבי יצאה לאחרונה ביוזמה נרחבת אף יותר, עם תקופה שבה הוציאו לחלוטין את הפלסטיק החד פעמי מהמסעדה.

להקת Water Knives התל אביבית החליטה להגיע לכל הופעה שלה עם כוסות מחומרים מתכלים של חברת Green Goods, כדי להחליף את הכוסות בבר לזמן ההופעה לכוסות מהסוג הזה. "עד שכל מקומות הבילוי והמועדונים יגישו שתייה בכלים מתכלים שלא נתקעים על כדור הארץ לנצח בשביל 10 דקות של בירה – ניקח אנחנו את האחריות וננסה להביא את השינוי מלמטה", אומרים חברי הלהקה, יאיר יונה ועופר ביימל, שישיקו את הניסוי הזה בהופעה בכולי עלמא ב-15 באוקטובר. "שהקהל שלנו ישתה את החיים, וכדור הארץ לא יסבול באותו הזמן".

מה לגבי הטענות שגם כלים חד פעמיים מחומרים מתכלים הם לא הפתרון, אלא מעבר לכלים רב פעמיים בלבד?
יונה: "מן הסתם אתה לא יכול לנצח את כל הקרבות בעולם ותמיד בכל המעשים שלנו נייצר נזק איפשהו למישהו איכשהו. ווטר נייבז לא יצילו רעבים באפריקה אבל אם אנחנו יכולים להוריד קצת את רמת הנזק בכך שאקטיבית נביא איתנו כלים שעושים פחות חרא – הרווחנו".

בתוך כך, יוזמה עצמאית חדשה בשםרב פעמימנסה לענות על האתגר הקשה ביותר בנושא – אירועים וחגיגות, שבהם השימוש בכלים חד פעמיים הפך לעניין שגרתי שלא נותנים עליו כלל את הדעת. רב פעמי מספקים ערכה של עשרות צלחות, כוסות, מגשים וסכו"ם מנירוסטה לכל מי שמעוניין – בחינם. התמורה היחידה שהם מבקשים בתמורה היא להחזיר את הערכה נקייה.

"אני חושבת שזעקתה של גרטה תונברג עשתה לי את זה", אומרת היוזמת, ליטל אשכנזי, "אבל רציתי לעשות מעשה". היא מספרת שלא ציפתה להיענות רבה כל כך של אנשים, ואומרת: "עמוק בלב החלום שלי הוא שבכל שכונה תהיה כזו ערכה, ואנשים לא יחשבו בכלל על לקנות חד פעמי לאירוע, זאת לא תהיה אופציה. בינתיים אני מוצפת בהזמנות ובאנשים שרוצים להיות שלוחה בכל מני מקומות בארץ. זה מדהים".

היוזמות האלה הן אולי טיפה בים, אבל בים התיכון שסופג לתוכו כמות פלסטיק ששווה ל-34 אלף בקבוקים בדקה, מדובר בהתחלה חשובה מאין כמוה.

ישראל היא משיאניות העולם בשימוש בפלסטיק חד פעמי. הישראלים מוציאים מדי שנה כ-2 מיליארד ש"ח על כלים חד פעמיים – 776 ש"ח בשנה למשק בית. על פי עמותת צלול, הישראלים משתמשים מדי שנה בכ-4.5 מיליארד כלים חד פעמיים, או 539 כלים לאדם מדי שנה. הכלים הללו נשארים איתנו לנצח. מעט מאוד מהם ממוחזרים, והיתר מוצאים את דרכם לשטחים פתוחים, למי תהום ולים, שם הם מזהמים ופוגעים בבעלי החיים. על פי דוח של קרן אלן מקארתור, ב-2050 יעבור מספר מוצרי הפלסטיק בים את מספר בעלי החיים, לאור העובדה שבכל שנה מושלכים לים 8 מיליון טון של פלסטיק.

• משבר האקלים
• איכות הסביבה
• אקולוגיה
• הבועה
• עירוני
• גרטה תונברג

• Facebook
• Twitter
• Email

אימא:אלונה, את חושבת שיש מישהו היום שלא יודע מי זאת גרטה תונברג?

אלונה:כן, נח אח שלי, כי הוא בן 6.

אימא:אוקיי, אבל נראה לי שרוב העולם יודע מי זאת. ואנחנו קראנו שני ספרי ילדים חדשים שמספרים את סיפורה: "קוראים לי גרטה וביחד נציל את העולם" ו"גרטה: סיפורה של הילדה שרצתה להציל את כדור הארץ". מה ידעת עליה לפני שקראנו?

אלונה:ידעתי שהיא ילדה שמנסה להציל את העולם מהתחממות עולמית.

אימא:ומה למדת עליה מהספרים?

אלונה:המון: שהכל התחיל משלט אחד שהיא כתבה וישבה איתו מחוץ לבית הנבחרים בשוודיה, שעליו היה כתוב "שביתת לימודים למען האקלים". למדתי שיש לה תסמונת שנקראת אספרגר.

אימא:ומה זה אומר?

אלונה:זה סוג של אוטיזם קל. כשיש נושא שמטריד אותם, אספרגרים לא יכולים לחשוב על שום דבר אחר וזה נורא מעסיק אותם.

אימא:נכון, ומה קרה לגרטה כשהיא התחילה ללמוד על איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית?

אלונה:היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על זה, וזה כל כך העציב אותה שהיא נכנסה לדיכאון. היא הפסיקה לדבר, הפסיקה לאכול ורזתה 10 קילו בחודשיים.

מיכל:ומה עזר לה לצאת מהדיכאון?

אלונה:לא זוכרת.

מיכל:אני אזכיר לך – אימא שלה. היית מאמינה שיש ילדים שההורים שלהם מוציאים אותם מדיכאון ולא מכניסים אותם לדיכאון?

אלונה:חחח… לא.

אימא:ההורים שלה הבינו שאם הם יתעניינו בנושא שכל כך מעסיק אותה, ויעודדו אותה לדבר איתם על זה, היא תצא מהדיכאון.

אלונה:נכון. הם ביקשו ממנה ללמד אותם את הנושא הזה לעומק. היא לימדה אותם, ובעקבות זה הם שינו את החיים שלהם. אימא שלה, שהייתה טסה הרבה בכל העולם, הפסיקה לטוס, ואבא שלה הפך לצמחוני.

אימא:ואחרי שהיא ראתה שהיא הצליחה לשנות את התפיסה של ההורים שלה, היא הבינה שעכשיו הגיע הזמן לשנות את התפיסה של כולם. לאיזה הישגים היא הגיעה?

אלונה:היא סחפה אחריה המוני בני נוער ואפילו נאמה באו"ם.

אימא:ואני אספר לך עוד משהו שקרה לאחרונה – היא נבחרה לאשת השנה של המגזין הנחשב טיים, והופיעה בשער שלו. ואת יודעת מה לנשיא ארצות הברית היה להגיד על זה?

אלונה:מה?

אימא:"כל כך מגוחך. גרטה חייבת לטפל בבעיית ניהול הכעסים שלה, ואז ללכת עם חברה לאיזה סרט ישן וטוב! תירגעי גרטה, תירגעי!".

אלונה:איזה מניאק.

אימא:אולי את יכולה לבחור מילה אחרת?

אלונה:מטומטם. הוא היה צריך לכתוב: "כל הכבוד. איזה אמיצה את וכמה ביטחון יש לך". הוא פשוט מנהיג פח.

אימא:אני חושבת שהיא מעצבנת את טראמפ כי היא גורמת לעולם להתחיל להתעסק בדברים שהוא לא מתעסק בהם, וככה נגזל הפוקוס מהדברים שחשובים לו.

אלונה:אז מה? אני חושבת שגם אם אותו זה לא מעניין, הוא לא צריך לרדת על אנשים שזה כן מעניין אותם.

אימא:מה הכי הרשים אותך בסיפור של גרטה?

אלונה:שמילדה שקטה מאד ומסוגרת היא הפכה לילדה שסוחפת אחריה את כל העולם. וגם שהיא ממש יפה.

אימא:היית רוצה להיות חברה שלה?

אלונה:מאד, כי היא מיוחדת וכי היא המשיכה להילחם על מה שחשוב לה למרות שבטח קיבלה גם הרבה תגובות שליליות.

אימא:ואחרי שלמדת על הנושא, מה את חושבת על ההתחממות העולמית?

אלונה:שזה כל כך חשוב! אנחנו לא רוצים להגיע למצב שלא נוכל לחיות בעולם הזה רק בגלל מה שעשינו לו. אני חושבת שכל מי שלא מקשיב לגרטה, יום אחד יצטער שהתעלם מהנערה שניסתה לשנות עד שהיה מאוחר מדי.

אימא:למה לדעתך דווקא צעירים מובילים את המחאה הזאת?

אלונה:כי מי שהתחילה אותה היא צעירה.

אימא:אני חושבת שכשאתה צעיר אתה מלא אמונה שאפשר לייצר שינוי, וכשאתה מתבגר אתה מתייאש. וזה עצוב מאד. את חושבת שזה בגלל שככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נהיים יותר עצלנים?

אלונה:כן. תראי את אבא.

אימא:חחח… תסבירי.

אלונה:כשהוא היה ילד הוא היה פרחח, והיום כל מה שהוא עושה זה או לישון, או לשבת במשרד שלו ולאכול שוקולדים, או לצפות בסרטים של מארוול.

אימא:את יודעת, בטור הקודם דיברנו על בילבי. את רואה איזה קשר בין בילבי לגרטה? חוץ מזה ששתיהן שוודיות.

אלונה:כן, שתיהן משיגות מה שהן רוצות.

אימא:אני חושבת ששתיהן בנות שמאמינות שהעולם יכול להיות טוב יותר. יש משהו שאת הולכת לשנות בחיים שלך בעקבות הספרים על גרטה שקראנו?

אלונה: כן. אני אסע יותר באופניים. אני אבקש מהמנהלת של בית הספר שתביא לתלמידים הרצאה על גרטה ועל ההתחממות הגלובלית. אני אשקיע יותר מחשבה במיחזור, ואני אקנה רק מה שאני ממש צריכה.

אימא:אז נגיד כשהלכת לסנטר אתמול וקנית קשת עם שתי קוקיות שיוצאות ממנה, זה היה משהו שהיית ממש צריכה?

אלונה:ברור!

אימא:אני בטוחה שגרטה תסכים איתך.

אלונה:גם אני.

"קוראים לי גרטה וביחד נציל את העולם", הוצאת אגם, 84 ש"ח
"גרטה: סיפורה של הילדה שרצתה להציל את כדור הארץ", הוצאת תכלת, 74 ש"ח

• עם הילדים
• גרטה תונברג
• איכות הסביבה
• משבר האקלים
• ההתחממות הגלובלית
• ספרים

• Facebook
• Twitter
• Email

בכמה כוסות חד פעמיות אתם משתמשים ביום במשרד? בכמה כפיות פלסטיק? עכשיו תכפילו את זה במספר העובדים בחברה, ואת המספר הזה במספר החברות בתל אביב, ובישראל, ובעולם – כבר כואב לכם הראש? זה כלום לעומת הכאב של כדור הארץ, שחוזר אלינו כבומרנג. צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי הוא אולי רק חלק קטן מהמאבק במשבר האקלים, אבל גם מסע של מיליון קילומטרים מתחיל בצעד קטן לכיור כדי לשטוף כפית רגילה ממתכת.

עוד בנושא:
התל אביבים שהחליטו לשים סוף לכלים חד פעמיים
גרטה תונברג דומה מאוד לגיבורת "משחקי הרעב". האם זה מקרי?

בימים האחרונים החל טרנד חמוד במיוחד שבו מי שכבר הבינו את אסון הפלסטיק מנסים לחנך את עמיתיהם לעבודה באמצעות פניה הזועפות של גרטה תונברג, השוודית שעומדת בראש המאבק העולמי נגד מכחישי משבר האקלים, מתנגדי המדע והחברות המזהמות. ראשון עשה זאת נדב גזית, עובד עיתון הארץ, "ממש בלי כוונה להפוך את זה לכזה טרנד. פשוט חשבתי שהפרצוף הכועס של גרטה אולי יגרום לקולגות שלי לחשוב פעמיים לפני שהם משתמשים בחד פעמי".

משם זה כבר התפשט כאש בפרברי לוס אנג'לס, ומרגע שזה הגיע לקבוצות הפייסבוק של עובדי ההייטק בישראל, בהן "צרות בהייטק" ו"ירוק בהייטק", נדמה שאין מטבחון ללא גרטה.

כמו תמיד, יש גם מי שחייבים להתחכם. שיטוט בקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות מגלה שיש לא מעט אנשים מקוריים מאוד שהרגישו דחף לשים תמונה של תונברג כשהיא אוכלת מזון מאריזת פלסטיק. על זה נאמר: קודם הם מתעלמים ממך, אחר כך צוחקים עליך, אחר כך נלחמים בך, ובסוף את מנצחת. אנחנו בטיים אאוט לגמרי ב-Team גרטה. אגב, רצינו להעלות תמונה דומה מהמטבחון שלנו אבל אצלנו יש כוסות זכוכית בלבד, אז עשינו משהו קצת אחר:

• משבר האקלים
• עבודה
• איכות הסביבה
• גרטה תונברג

"הדבר הכי גרוע בלהיות ילד היה שאף אחד לא סיפר לי את האמת על מצבי… גדלתי קצת, ובהדרגה התחלתי להבין שכמעט כולם שיקרו לי בנוגע לכמעט הכל מרגע שהגחתי מבטן אמי".

"גנבתם את החלומות שלי ואת ילדותי עם מילותיכם הריקות… אנחנו בתחילתה של הכחדה המונית וכל מה שאתם מדברים עליו זה כסף ומעשיות על צמיחה כלכלית נצחית. איך אתם מעיזים!… הצעירים התחילו להבין את הבגידה שלכם".

שתי הציטטות האלה נשמעות כמעט כרצף אחד, אבל הן נגזרו משני מקורות שונים. הראשונה נלקחה מהפרק הראשון של "שחקן מספר אחת", ספר לבני הנעורים מאת ארנסט קליין שהפך לרב מכר ב־2011 ועובד לסרט בידי סטיבן ספילברג ב־2018. השנייה היא מתוך נאומה באו"ם של אקטיביסטית האקלים בת ה־16 גרטה תונברג בספטמבר 2019.

"שחקן מספר אחת" הוא רק אחד מצונמי של דיסטופיות לבני הנעורים ששטף את המדפים והמסכים לפני כעשור. הספר מתרחש ב־2045 בעולם שסובל מזיהום, פיצוץ אוכלוסין, מחסור בנפט ושאר אסונות שמגדירים אותו כפוסט אפוקליפטי, אף שעל פי כל הסימנים זה אכן העתיד שמחכה לנו. גיבוריו הם בני עשרה המשתתפים במשחק מציאות מדומה שמזמין אותם לברוח מהתמודדות עם המציאות המרה. שלוש שנים לפני "שחקן מספר אחת" יצא לאור הספר הראשון בטרילוגיית "משחקי הרעב" מאת סוזן קולינס, שהפכה לסדרת סרטים מצליחה. אליהם הצטרפו "מפוצלים", "הרץ במבוך", "גוף מארח" ורבים אחרים, בהם גם טרילוגיית "עיניים אדומות" מתוצרת הארץ.

הטקסטים האלה שונים מאוד מסרטי בתי הספר הטיפוסיים על נערים ונערות שממוקדים בשאלה עם מי ילכו למסיבת הסיום. נקודת המוצא של רובם היא שהמבוגרים הרסו את העולם במו ידיהם, והם ממשיכים להרוס אותו על ידי פיתוח אוטופיות מדומות שמדכאות את הרוח האנושית. כדי לשמר את שליטתם הרודנים נוקטים באסטרטגיה העתיקה של "לחם ושעשועים" – פחות לחם ויותר שעשועים – ומעסיקים את האוכלוסייה במיני משחקים מסוכנים. רק בני העשרה שמוחם עדיין לא הושחת יכולים לחשוף את השקר ולפעול להצלת העולם.

או כמו שגרטה אמרה בנאום שנשאה בדצמבר 2018 בוועידת האו"ם לשינוי האקלים שנערכה בפולין: "למדתי שאת אף פעם לא קטנה מכדי לעשות שינוי, ואם כמה ילדים יכולים לקבל כותרות בעולם כולו רק בגלל שהם לא הולכים לבית הספר, דמיינו מה נוכל לעשות כולנו יחד אם באמת נרצה". עוד היא אמרה: "אתם לא בוגרים מספיק לומר את האמת. אפילו את הנטל הזה אתם משאירים לנו, הילדים". הילדים נענו לקריאתה ויצאו במיליוניהם להפגין ביותר מ־150 מדינות ברחבי העולם בדרישה שהמבוגרים ינקטו בצעדים לעצור את הקטסטרופה האקלימית הממשמשת ובאה.

גרטה תונברג אינה הנערה היחידה בחזית. קדמה לה מלאלה יוספזאי מפקיסטן שב־2014, בהיותה בת 17, זכתה בפרס נובל על מאבקה למען זכותם של ילדים ללמוד. בנאום שנשאה באוסלו היא אמרה שהפרס "נועד לכל הילדים חסרי הקול שחייבים לשמוע אותם. ואני מדברת בשמם". גם אמה גונזלס מפלורידה עלתה לכותרות בפברואר 2018, בהיותה בת 18, כשנשאה דברים נרגשים בתיכון פארקלנד שבו נורו למוות 17 תלמידים. הנאום שבו קראה לחקיקה נמרצת להגבלת מכירת כלי נשק הפך לוויראלי וזכה לכותרת "We Call BS".

"אם כל מה שהממשלה והנשיא שלנו יכולים לעשות זה לשלוח 'מחשבות' ו'תפילות' אז זה הזמן שהקורבנות יהיו השינוי שאנחנו צריכים לראות", אמרה גונזלס. "אנחנו נהיה הילדים שקוראים עליהם בספרי לימוד, לא כי נהיה עוד סטטיסטיקה של ירי המוני באמריקה אלא כי נהיה הירי ההמוני האחרון… אנחנו נשנה את החוק… האנשים בממשל משקרים לנו ונדמה שאנחנו הילדים הם היחידים ששמים לב לכך ומוכנים לקרוא בולשיט איפה שאנחנו רואים אותו". כחודש אחרי אותו נאום גונזלס ותלמידים נוספים ארגנו מצעד מחאה בוושינגטון תחת הכותרת "מצעד למען חיינו". במקביל התקיימו כ־880 מצעדים דומים של בני נוער בארצות הברית וברחבי העולם. המצעד הבא מתוכנן ל־24 בינואר 2020.

דור K

הבלבול שיצרתי כאן בין גיבורות מהחיים לעולמות בדיוניים הוא מכוון. מבט בסרטים על המורדות הצעירות, בעיקר ב"משחקי הרעב", מייצר רושם ברור שהדבר הוא חלק מאותה תופעה של בני נוער שקוראים תיגר על המבוגרים ומתגייסים להציל את העתיד של בני דורם. בין אם הטקסטים הבדיוניים חזו את אירועי המציאות או היוו להם השראה, הקשר ביניהם מעניין, מה גם שהדמיון בולט גם בסוג התגובות שהנערות האלה מעוררות בקרב מעריציהן ומתנגדיהן.

כמה כותבים בעולם כבר הבחינו בדמיון וכינו את גרטה תונברג "קטניס אוורדין האמיתית". הפסיכולוגית הבריטית ב' ג'אנט היבס, שספרה "השנים הלחוצות של חייהם" עוסק בנוער של היום, אף הרחיבה את הכינוי לדור שלם. "השם הכי מקובל לקבוצת הגיל הזאת הוא דור ה־Z. אני קוראת להם דור K, על שם קטניס אוורדין, הגיבורה הנחושה של 'משחקי הרעב'", היא כתבה בגרדיאן. "כמו קטניס הם מרגישים שהעולם שבו הם חיים הוא עולם של מאבק תמידי – דיסטופי, נטול שוויון וקשה". לדבריה בני הדור הזה כבר אינם אדישים כמו דור ה־Y שקדם להם, אלא מבוהלים ומונעים לפעולה על ידי החרדה. מאמר באתר הנשים האמריקאי "Refinery29" ממשיך משם וטוען ש"זו סוג האנרגיה שגרטה מביאה איתה כשהיא פונה להמונים: דחופה, פרגמטית, חסרת הומור. זה מעורר חלחלה אך גם מרענן".

ואכן, המנהיגות החדשות אינן מתנהגות על פי כללי הנימוס המצופים מנערות וגם לא על פי כללי האופנה. מונעות על ידי חרדה גדולה וזעם, הן זועקות את מה שיש להן לומר בקול גדול, חנוק מדמעות, בלי לחשוב איך הן נראות כשהן מצטלמות. למלאלה יוספזאי יש פצעי בגרות, ראשה של אמה גונזלס מעוטר בספיחס, והצמה של גרטה תונברג נקלעה כלאחר יד.

היה זה ריאיון שגרטה העניקה לטרוור נואה בתוכנית "The Daily Show" שעורר בי את האסוציאציה לקטניס אוורדין בגילומה של ג'ניפר לורנס. בחולצה כחולה וצמה היא נראתה צעירה מ־16 שנותיה, אך היא ענתה לשאלותיו בבהירות, בנחישות ובמודעות גבוהה למדע ולפוליטיקה של שינויי האקלים, ללא כל ניסיון לבדר את קהל הצופים של תוכנית האירוח הסאטירית הזאת. בהתייחסו לבחירתה להפליג לאמריקה בסירה סולארית נואה התבדח: "האם זו המורשת הוויקינגית שלך?". אני דמיינתי אותה עם צמתה בספינת עץ עתיקה, ולפתע ראיתי בעיני רוחי את הנערה השנייה עם הצמה והקשת.

שלא כמו תונברג וגונזלס, קטניס אינה נואמת. הנאומים שנכתבים עבורה על ידי מניפולטורים משני הצדדים הם שקר, ובהיותה חשדנית מטבעה היא מעדיפה לשתוק. את מרדנותה היא מבטאת באופנים אחרים. "משחקי הרעב" מתרחש באמריקה פוסט אפוקליפטית, שבה 12 מחוזות החיים בעוני מרוד נשלטים על ידי הבירה העשירה, ומדי שנה נערכים משחקים קטלניים שנועדו להזכיר לנתינים את מחיר המרדנות. המשחקים האלה הם שילוב של תוכנית ריאליטי וקרבות גלדיאטורים נוסח רומא העתיקה, שבהם מוקרבים נציגים צעירים של המחוזות לתאוות הדם של הצופים בקפיטול.

"קטניס אוורדין, נערה מסכנה ולא יציבה עם כישרון קטן בחץ וקשת. לא הוגה, לא מנהיגה, רק פנים בהמון. היה לה ערך למרד שלכם כי אין לכם חזון אמיתי או מנהיג אמיתי"

קטניס, הקשתית עם הצמה, מתחילה לצבור אוהדים כשהיא מתנדבת להחליף את אחותה הקטנה כנציגת המחוז, והופכת לאייקון של מרי כשהיא שוברת את כללי המשחק פעם אחר פעם. היא לא עושה שום דבר כדי להיות פופולרית – היא הופכת לכזו בשל היותה מתריסה מטבעה. בניסיון לשלוט בדימוי שלה מפיקי המשחק מלבישים אותה בשמלות פאר ומאפרים אותה בכבדות, אבל ברור לכל שלא נוח לה עם המלאכותיות והיא משילה אותה מעליה ברגע שהיא יכולה.

הרודן סנואו (דונלד סתרלנד) מתחיל להבין את עוצמת השפעתה של קטניס על הציבור כשהוא רואה שנכדתו קולעת את שערה לצמה כמותה, ולשאלתו היא עונה שכל הבנות בבית הספר מסתרקות ככה. משום שלא הצליח לחסל את הנערה המרדנית הוא מנסה להשתמש בה ולהפוך אותה לכלי תעמולה לממשל. אותו דבר בדיוק תנסה לעשות גם מנהיגת המורדים (ג'וליאן מור), שתפעיל עליה לחץ להפוך לפנים של המרד. קטניס מצטרפת למורדים אך מסרבת להפוך לכלי משחק בידיהם. היא פועלת אך ורק על פי האינסטינקטים שלה. בתגובה הנשיא סנואו נושא נאום לאומה: "קטניס אוורדין, נערה מסכנה ולא יציבה עם כישרון קטן בחץ וקשת. לא הוגה, לא מנהיגה, רק פנים בהמון. היה לה ערך למרד שלכם כי אין לכם חזון אמיתי או מנהיג אמיתי".

אלה בדיוק התגובות שמעוררת גרטה בקרב מתנגדיה. אנשים שלא רוצים לשמוע את מה שיש לה להגיד טוענים שהיא מדקלמת נאומים שנכתבו עבורה על ידי גופי שמאל למיניהם, ומוסיפים שהיא "לא יציבה מבחינה נפשית", כפי שצייץ למשל מקסים ברנייה, חבר פרלמנט קנדי ממפלגת הימין הקיצוני. הערותיו עוררו ביקורת נרחבת, והוא מיהר להבהיר שלא התכוון לפגוע בה. "רציתי להראות שהבחירה של התקשורת ושל קבוצות בעלות השפעה להפוך אותה לדוברת של זריעת הבהלה האקלימית אינה תמימה. הקבוצות האלה מנצלות את האישה הצעירה הזאת ככלי משחק". דוברי ימין ומכחישי התחממות גלובלית אחרים היו קיצונים עוד יותר בהתקפותיהם עליה, וגם הנשיא טראמפ לא חסך את דבריו עליה בציוץ ההוא. גם אמה גונזלס ועמיתיה הותקפו בטענה קונספירטיבית שהם "שחקני משבר" שמקבלים שכר מארגוני שמאל למיניהם.

למתקפות עליה גרטה השיבה בציוץ: "אני באמת לא מבינה מדוע אנשים בוגרים בוחרים לבזבז את זמנם בגיחוך ובאיום על בני עשרה וילדים שמקדמים מדע… אני משערת שהם פשוט מאוימים על ידינו". מנגד גם מחמאות לא מרגשות אותה. "בבקשה תחסכו בשבחים", היא אמרה בקונגרס בתגובה להילולים מהדמוקרטים. "אנחנו לא רוצים את זה. אל תזמינו אותנו לכאן כדי להגיד לנו כמה מעוררי השראה אנחנו בלי לעשות שום דבר בנושא. זה לא מוביל לכלום".

גיבורות על הרצף

קל להאשים את גרטה בחוסר יציבות נפשית, משום שהיא עצמה שיתפה את העולם בהיותה על הספקטרום האוטיסטי. "יש לי אספרגר אז לא אכפת לי מהקוד החברתי", היא אמרה בראיון ל־CBS. "זה עושה אותך שונה, גורם לך לחשוב אחרת, בעיקר במשבר כזה גדול כשאנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה". היא אפילו הגדירה את האספרגר ואת ההפרעה הטורדנית כפייתית שבאה איתו כ"כוח העל" שלה. כוח העל הזה עוזר לה להתמקד בנושא האחד שהיא מקדמת ולא לקחת ללב את ההתקפות עליה. ההתעלמות שלה מהקודים החברתיים והנחישות שלה להמשיך במאבקה מעורר השראה בקרב בני גילה, כמו גם העובדה שהיא לא מזוהה פוליטית, ומתעקשת להישאר כך – בחירה טבעית כשאת בת 16.

קטניס אוורדין אמנם לא אובחנה רשמית כאוטיסטית, אבל האינטרנט מלא בטקסטים המפתחים תיאוריה שלפי כל הסימנים גם היא נמצאת על הספקטרום. היא מתבודדת, חשדנית וחסרת כישורים חברתיים, והיא מתקשה להבין רגשות של אחרים ואת הציפיות שלהם ממנה. היא כל כך ממוקדת בצורך שלה להציל את היקרים לה – בהתחלה את אחותה ואחר כך את אהובה – שלפעמים היא מפספסת את התמונה הגדולה. אבל כמו במקרה של גרטה, המיקוד הזה הוא שעוזר לה לצלוח את כל המכשולים.

אם כבר הגענו לאבחונים פסיכולוגיים, התסמונת של גיבורת הטרילוגיה הדיסטופית "מפוצלים" מאת ורוניקה רות' (2011) – שעובדה גם היא לסדרת סרטים – מופיעה בשם היצירה. בלי להיכנס לפרטים, כמו כל בני גילה טריס בת ה־16 עוברת סימולציה שמגדירה אותה כ"מפוצלת", ובעולם ההפוך שלה זה אבחון שמגדיר אותה כבעייתית. הבוחנת חרדה לגורלה ואומרת לה שמשום שאינה מתאימה לאף קטגוריה "הם לא יכולים לשלוט בך" ולכן "את מאיימת עליהם", משפט שמחזיר אותנו לציוץ של גרטה. הפיצול של טריס הוא כמו האספרגר של גרטה – כוח העל שלה שמאפשר לה לחשוב מחוץ לקופסה ולהוביל את המרד.

בסוף הסרט האחרון בסדרת "משחקי הרעב" (זהירות, ספוילר) המורדים פולשים לקפיטול, לוכדים את הנשיא סנואו ומציעים לקטניס את הכבוד להוציאו להורג בטקס פומבי. אלא שבשלב זה הנערה כבר הבינה שגם מנהיגת המורדים היא רודנית כמותו, וברגע האחרון היא מסיטה את הקשת ויורה חץ בלבה. ההמון משלים את המלאכה. רק בנפול המנהיגים משני הצדדים העולם מקבל סיכוי להחלים. האם גם תונברג וגוזנזלס יוכלו לשליטים הציניים שטובת העולם אינה לעיניהם?

בינתיים, בעולם שלנו, סינמטק תל אביב הציע במהלך סוכות קורס לנוער "בהשראת גרטה תונברג" שנושאו "הכוח של ילדינו בעידן שהמצלמה פוגשת חלומות". הטקסט הזה הוצמד לנאומה של גרטה באו"ם שהוקרן שוב ושוב במסכים הדיגיטליים הגדולים בחזית הבניין, בין טריילרים לסרטים חדשים וישנים, וגרטה כמו נשאבה לתוכם, כגיבורת סרט משל עצמה.

• משבר האקלים
• איכות הסביבה
• משחקי הרעב
• דיסטופיה
• סרטים
• קולנוע
• המסך
• גרטה תונברג