>> מעין מוסקונה (כדאי שתעקבו) היא אמנית, דפסת, מעצבת גרפית, אוצרת ויוצרת פאנזינים, והיא אחת המשתתפות בריזומטיק,סופ״ש של תרבות עצמאית מודפסתבת״א תרבות המחוגה שמתחיל ממש מחר (שישי 24.10) ומסתיים ממש מחרתיים (שבת 25.10), והוא למעשה פסטיבל פרינט שנתי הכולל סדנאות, יריד פרינט, שיחות אמנ.ית, הופעה והקרנה, והכל כחלק אינטגרלי משלל אירועי סופ"ש"אוהבים אמנות עושים אמנות"של עיריית תל אביב-יפו. צאו לאור.

1. סטודיו בזדנה

סטודיו קעקועים עצמאי ביפו, שאמנות ותרבות זה חלק מה-DNA שלו. הסטודיו מציג תערוכות אמנות אנדרגראונד כבר כמה שנים, מארח הופעות שוות, מקרין סרטים עצמאיים ויש לו גם סדנת הדפס אין-האוס בו מדפיסים חולצות מהממות ומרצ׳ של להקות מקומיות. מקעקעים שם קולקטיב של אנשים סופר מוכשרים עם טעם אישי וסגנון מגוון. בנוסף, הסטודיו מלמד קעקוע לאנשים שרוצים לשמור על הקו והסטייל האישי שלהם וללמוד מהטובים ביותר.
דוד רזיאל 1 יפו

2. סטודיו בעלי המלאכה

הסטודיו שלימד אותי את כל מה שאני יודעת על הדפס רשת, ותמיד יהיה בית בשבילי. אפשר להירשם שם לסדנאות מגוונות של כל מיני סוגי הדפס ולקבל יחס אישי ומקצועי, ולקחת השראה מההדפסים המרהיבים על הקירות. הכי כיף לעבוד קשה על הדפס או חולצה, אבל בין לבין לשבת על הספסל בחוץ עם קפה ולקשקש עם הצוות החמוד.
ניצנה 15 יפו

3. פסטיבל הפנזינים

זה לא מקום קבוע, sue me. פסטיבל הפאנזינים זז בעיר בין מקום למקום ובשנים האחרונות מתארח ביונג יידיש בתחנה המרכזית. זו יוזמה עצמאית של ג׳קי דורון-לוי, יוסי למפל, רועי פביאן, עוז מלול וצחי אבינועם. הפסטיבל חוגג השנה 15 שנים (פרטים בקרוב!), אירוע שנותן במה ליוצרי פנזינים מקומיים ומחזק את הקהילה היוצרת. פנזינים כמדיום אמנותי או קהילתי הוא כלי מדהים: לתקשורת עם הסביבה, להפצת מידע ורעיונות, או פשוט להבעה עצמית חופשית ללא כל מעצור. ראוי ויפה שיישאר רלוונטי. הפרינט לא מת!

פסטיבל הפנזינים, אי שם ב-2018 הרחוקה (צילום: פייסבוק/TheFunFunFestival)

4. האחים גרין

חנות ספרי יד שנייה בפלורנטין, עם אוספים נהדרים של ספרי אמנות ועיון. יש שם מציאות שלא ראיתי בשום מקום אחר, ואם חפצה נפשכם בספר נדיר – אפשר לבקש מהם לצוד אותו בשבילכם. כבנאדם שאוהב לקרוא ולא מצליח לעשות את המעבר לקינדל, אני ממש אוהבת לחטט בספרים הישנים שלהם.
פרנקל 39 תל אביב

5. לה טיינדה

לה טיינדה הוא הסופר שבו אני מוציאה הכי הרבה כסף בחודש, נשבעת. ממוקם מאחורי מוניות השירות בתחנה המרכזית, יש שם מצרכים נדירים ומיוחדים מדרום אמריקה שירימו לכל ערב טאקו. בונוס: אמפנדס טריים שאפשר לאכול בעמידה, תוך כדי שעושים לכם חשבון. בקיצור – הפסקתי להזמין מקסיקני בוולט.
לבנדה 13 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כמי שרוכבת על אופניים אנלוגיים שמונעים רק מכוח האינרציה של הרגליים שלי, ממש נמאס לי לחלוק את השביל עם שליחי וולט, אופניים חשמליים שחוצים את מהירות האור ושלושה ילדים על קוקרינט אחד. השביל אופניים לא בשבילם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"טראשינג פליציה". סדרת הופעות שהתקיימה במהלך הקיץ בבית פליציה ואירחה אמנים שמעצבים את הסאונד של תרבות השוליים בעיר. זו העיר במיטבה: סצנות שונות שנפגשות ויוצרות חיבורים בלתי צפויים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרטANPO: Art X War. דוקו שמספר על איך אמנים ביפן הגיבו לכך שהצבא האמריקאי נשאר שם אחרי המלחמה בשנות ה-60. דרך ציורים, צילומים ועבודות שהביעו את ההתנגדות והתקווה שלהם, הסרט מנכיח כמה אמנות היא כלי עוצמתי להתמודדות עם מציאות פוליטית כבדה, וזה מרגיש ממש רלוונטי גם לנו פה.אפשר לצפות בסרט ביום שישי ה-24.10, במסגרת פסטיבל ריזומטיק בת״א תרבות המחוגה.כל הלו״ז והפרטים באינסטגרם של המחוגה– יש גם מלא סדנאות שוות באותו סוף שבוע.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני יודעת שזה נאמר בחצי מטורי ״העיר שלי״ ואני לא מחדשת כלום – אבל כנראה שיש משהו בדעת ההמונים. ללא כל ספק,תרבות של סולידריות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יניב מת׳ראש אדיקשן! בנאדם שהוא מוסד בפני עצמו – חי ונושם את תל-אביב. אחד הדי-ג׳ייז הטובים בעיר ודפס על חלל. אני מתעסקת בדפוס רשת, ולראות את העבודה שלו ואת פעל החיים של ת׳ראש אדיקשן זה מהדברים הכי מעוררי ההשראה שיש. ת׳ראש אדיקשן חוגגת 20 שנה – ואפשר לבוא לחגוג לה יום הולדת במשך שבועיים רצוף בתדר, בין ה-16-31 באוקטובר. יש תערוכת סקייטבורדים, מלא הופעות, חולצות, תיקלוטים וגוד ווייבס.

מה יהיה?
אחרי שנתיים, מצליחה להעלות על הדעת שיש מצב קטן שיהיה טוב.

• העיר שלי
• ת"א תרבות המחוגה
• אוהבים אמנות עושים אמנות
• טראש אדיקשן
• תרבות של סולידריות
• האחים גרין

>> עילאי גרין הוא חצי מהצמד "האחים גרין" (יחד עם אחיו התאום אלון-לי),בעלי חנות הספרים המיוחדתשעברה בקיץ שעבר לפלורנטין ונושאת את שמם. החנות, כידוע, מתמחה בצייד ספרים מבוקשים מיד שניה, ובשבוע הספר הם פרצו בשלל מבצעים יפהפיים, אך מה שזה לא היה שעשינו באיראן קטע את החגיגה. עכשיו הם מותחים את החג עד לסופ"ש הקרוב ויש דיבור על שישה ספרים ב-100 שקלים בחנות הפיזית (ידידיה פרנקל 39 תל אביב). אם היינו אתם היינו הולכים לבדוק את זה.

>> מציאות על הרצפה ומסלול עירוני כיפי // העיר של נעמה בצלאל
>> חנות קסמים ירוקה וקפה עם נשמה אורבנית // העיר של דורון אשכנזי

1. כיכר מסריק

הבית השני שלי קרוב ל-15 שנה. בכיכר מסריק ניהלתי את האחים גרין במהלך 13 שנים. שנתיים קודם לכן עבדתי שם בחנות "ויקרא" המיתולוגית. את ארוחות הצהריים שלי הייתי אוכל אצל נועם ביאנס, את הקפה שותה אצל מישל בתוצרת הארץואז מתיישב בכיכר ומדבר עם תושבי השכונה. מאז הקורונה השכונה משתנה לנגד עינינו, התושבים מתחלפים, עסקים נסגרו או עברו (אנחנו, לדוגמא) והכל מתחדש. מת לראות איך הכיכר תצא בסוף התהליך.
חומוס יאנס, פרישמן 88 תל אביב // קפה תוצרת הארץ, שדרות מסריק 12 תל אביב

2. רחוב נורדאו פינת הירקון

פינת בית ספר א.ד גורדון. נוף הילדות שלי. את ההליכה הזו עשיתי יום יום במשך תשע שנים במהלך השנים המעצבות ביותר. עד היום כשאני צועד בנורדאו בדרך לים עם הילדים שלי אני מתרגש לעשות את ההליכה הזו. ממליץ לנסות בחודשי החורף כשיש שם מנהרת רוח משוגעת.

4. שווארמה ניבו

כשעברנו עם החנות שלנו מכיכר מסריק לשכונת פלורנטין, הייתי בטוח שאני מגיע לגן עדן קולינרי. פייר? התאכזבתי. עד שמצאתי את ניבו. מאז אני אוכל שם כמעט כל יום. השווארמה הכי טעימה בעיר. ממש כמו בטורקיה.
ויטל 2 תל אביב

4. פארק הירקון

כיף לטייל עם הכלב בחברת הברווזים.

5. רב חן דיזנגוף

הייתי הולך לקולנוע הזה עם אבא שלי, עם חברים מהבית ספר, עכשיו עם בת זוג שלי ואני מקווה שגם עם הילדים שלי. למוסדות וותיקים בעיר יש חשיבות בנוף ובמארג. ראיתי אלפי סרטים בבבתי קולנוע ואני זוכר כל סרט באיזה קולנוע צפיתי בו ועם מי. מתגעגע במיוחד לקולנוע פאר.
בן עמי 16

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל הבניה והחפירות. מרגיש שהעירייה נוקטת בגישה של הכל בכל מקום בבת אחת. לפעמים ברחובות העיר חייבים ללכת על הכביש כי בשני הצדדים יש בניה והמדרכות חסומות במקביל. זה מעצבן. אבל זהו, פרקתי.

השאלון:

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סדרות אימה וסרטי אימה. תמיד כיף לזכור שיכול להיות גרוע יותר. למשל "האחרונים מבינינו", מצד אחד זומבים והכל אבל מצד שני הזדמנות להתחלה חדשה ואיפוס. אני רוצה לראות זומבים עולים להר הבית.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתור מי שעוסק בתחום של יד שניה אני תמיד בעד לתרום בכל הזדמנות. נגיד את הבגדים שלא צריכים יותר אפשר לתרום לחנויות יד שניה או לביגודית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל העסקים הקטנים של תל אביב. כשאפשר – תמיד עדיף לקנות מעסק קטן. זמנים קשים וצריך לדאוג לעסקים הקטנים שישארו עם הראש מעל המים.

מה יהיה?
יהיה חם ומגניב.

• העיר שלי
• שבוע הספר
• האחים גרין
• כיכר מסריק
• שדרות נורדאו
• ניבו גריל בר
• פארק הירקון
• רב חן