Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

האחים ירזין

כתבות
אירועים
עסקאות
חוזרים לצאת. דיינינגס (צילום נועם פריסמן)

גשם של נובמבר: 10 מסעדות, ברים ובתי קפה שיעשו לכם את החודש

גשם של נובמבר: 10 מסעדות, ברים ובתי קפה שיעשו לכם את החודש

חוזרים לצאת. דיינינגס (צילום נועם פריסמן)
חוזרים לצאת. דיינינגס (צילום נועם פריסמן)

אסא, אסו, אפי, אסתר וסיח הם לא רשימת שמות בגן ילדים היפסטרי, אלא כולם מקומות חדשים שנפתחו בעיר במהלך החודש האחרון וכדאי לכם להכיר. אל דאגה, האוכל הרבה יותר מרשים מהשם. אלו המקומות החדשים שממש תרצו לטעום במהלך נובמבר

עם חג סוכות והפסקת האש, חודש אוקטובר לא שפע במסעדות חדשות שנפתחו בתל אביב. לדעתנו זה רומז על נובמבר משמעותי (ויש כברסימנים לכמה פתיחות מלהיבותבדרך), אבל זה לא אומר שתל אביב שוקטת כי עדיין ישנם לפחות עשרה מקומות חדשים שכדאי לטרוף בהם. מאחת המסעדות היפות שראינו השנה, דרך מסעדת היוקרה שחוזרת ועד לשיפודייה המיוחדת ביותר שראינו, אלו 10 המסעדות החדשות שאתם צריכים לדגום במהלך החודש הקרוב. אל תשכחו להשאיר טיפ ולהודות למלצרים שלכם, לכו תדעו כמה זמן עוד הם ישרדו.
>>עוד יהיה טופ: 26 מסעדות הפיין דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

1. בל עמי

כשהמסעדנים המנוסים של קבוצת ירזין-סלע (קפה איטליה, מגזינו) פותחים בראסרי צרפתי מוקפד אנחנו כבר יודעים להתרגש מראש, אבל לזה לגמרי לא ציפינו: 170 מקומות ישיבה על פני 600 מ"ר, מטבח פתוח מהמם, תפריט ארוחות בוקר שעושה חשק להזמין את כולו ומנות נדיבות בגודלן. ההייפ מוצדק לאחת המסעדות הכי יפות שראינו עד כה, וזה עוד לפני שהם פתחו לסרוויס צהריים וערב. מהרו להזמין מקום.
לפרטים נוספים

אגז רויאל, בל עמי (צילום נועם פריסמן)
אגז רויאל, בל עמי (צילום נועם פריסמן)

2. אסא

כבר אמרנו שאיזקאיה זה הדיבור של הרגע, וכנראה שהחבר'ה של הלנה וצ'אקולי שמעו. ASA מעוצבת ומתנהגת כמו איזקאיה אותנטית, הכי דומה לדבר האמיתי שראינו עד כה בתל אביב, ומגישה תפריט נרחב של אופציות יפניות – גריל ופחמים, סושי, ראמן, גיוזות, מנות בטמפורה, מנות אטריות וגם דגה טרייה, לצד קוקטיילים מצוינים, מגוון סאקה ויינות מהארץ והעולם. מחירים שפויים לגמרי שומרים אותה כאופציה מצוינת לבילוי, והאווירה האפלולית עושה חשק לקבוע דייט רומנטי ביפן, אבל נסתפק כאן.
לפרטים נוספים

אסא – ASA. (צילום: דן פרץ)
אסא – ASA. (צילום: דן פרץ)

3. סיח

עוד טרנד שכבר סימנו הוא השיפודים – פתרון ביניים מעולה לעידן של חוסר וודאות, שאנחנו שמחים שזוכה לעדנה בתל אביב של אחרי מלחמה. במיוחד בגרסתו החדשה והמשודרגת, שמתייחסת לאותו מאכל ישראלי וותיק בכבוד של שפים. המקום החדש שנפתח זה עתה ברביעיית פלורנטין הוא אחד מהמקומות היותר מיוחדים שהוקדשו בתל אביב לשיפודים, עם היצע מקורי והרפתקני שמשלב התססות וליקטוים עירוניים. רק על האומץ לשים שיפוד טוסיקים של תרנגולים מצדיק ביקור במקום. תאכלו תחת, זה טעים.
לפרטים נוספים

סיח. (צילום: נדב יהלומי)
סיח. (צילום: נדב יהלומי)

4. סמטה By Panda

לא רק חדש יש בתל אביב, אלא גם מתחדש: ההמבורגר המצוין של הסמטה היגר אלינו ממטולי בראשית המלחמה, ותקע יתד בלב תל אביב ובלב חובבי ההמבורגרים. אבל מסעדנות בימי מלחמה היא דבר לא פשוט, ומפגש עם פנדה (עידן פיינבורג) הוליד שיתוף פעולה מהסוג שאנחנו אוהבים. פנדה נכנס למעמקי התפריט, ריענן, שדרג והוזיל אותו, ויוצא עם הסמטה למסע בדרך להפוך לרשת. הסניף ביהודה הלוי אמנם נסגר, אבל ההתחלה החדשה במרכז שוסטר וסניף דגל עתידי בעזריאלי מסמנים תקווה למשהו גדול וטעים יותר, ובמחיר הגיוני יותר.
לפרטים נוספים

באתי לעזרת המבורגר. פנדה בסמטה (צילום בר פיטוסי)
באתי לעזרת המבורגר. פנדה בסמטה (צילום בר פיטוסי)

5. דיינינגס

מסעדת היוקרה השאפתנית נפתחת בפעם השלישית, ואחרי שהתאוששה מהקורונה היא מתאוששת גם מהמלחמה, הפעם בגרסה מעט נגישה יותר ותחת השם DININGS – Japanese Rooftop Bar. אל השף מסאקי סוגיאקי, שפתח את המסעדה בגלגוליה הקודמים, מצטרפים כעת דניאל צור ועומר שדמי, השפים של מסעדת אלנה והלייבררי בר, שיצרו תפריט מצומצם ופשוט יותר שמיועד למגוון רחב יותר של סיטואציות, כולל דרינק ונשנוש במרפסת היפה. מחזיקים אצבעות שהפעם זה יעבוד למשך זמן.
לפרטים נוספים

הפעם קצת יותר קליל. סלט עוף דמודארה, דיינינגס (צילום נועם פריסמן)
הפעם קצת יותר קליל. סלט עוף דמודארה, דיינינגס (צילום נועם פריסמן)

6. אסו

בר טאפאס חדש שמביא את הטרנד השלישי של העיר (זהו, נגמרו הטרנדים) למימוש – צלחות קטנות וטעימות שמזמינים בהרבה ומתפללים שחישבתם נכון כדי לא לחרוג מכמה שרציתם להוציא. פינצ׳וס (שיפודים קטנים), מנות קטנות, מנות מטוגנות הישר מהצ׳יפסר, ברוסקטות יצירתיות וערבות לחיך, וגם כמה מנות גדולות יותר לחלוקה מוגשות לשולחן העמוס בכל טוב, ויש גם מבצעים של חמש ברוסקטות ב-102 ש״ח לצד תפריט אלכוהול שמזכיר לילות ספרדים.
לפרטים נוספים

אבירי השולחן העגול. אסו (Eso). (צילום: אסף קרלה)
אבירי השולחן העגול. אסו (Eso). (צילום: אסף קרלה)

7. אפי

הבייבי החדש של אביב כהן (לוקאל בורגר וכוסית) מתהדר בתואר שהמציא לעצמו – פאסט קז'ואל, שמשמעותו מנות איכותיות שמוכנות במהירות, אבל לא גולשות למחוזי הג'אנק. הסיבה לכך היא שכהן רצה לבנות מקום שלא דורש יותר ממנו, ולכל היותר מלצר, עם דגש זהה על האוכל והאלכוהול, ודגש יותר גדול על חוויית האירוח עצמה. מעבר לכריכים מיוחדים ונקניקים טעימים תמצאו מנות מבוססות ירקות והחמצות המבוססים על דגים וגבינות משוק לוינסקי, וירקות משוק הכרמל. חומר מקומי בשדרות וושינגטון.
לפרטים נוספים

וואן סטופ שופ של אדם אחד. אפי – FE. צילום: אביב כהן
וואן סטופ שופ של אדם אחד. אפי – FE. צילום: אביב כהן

8. פאראיסו

עדן סמט כבר הספיק לפתוח כמה עסקים בעיר, כולל דוכן הוופלים הפרובוקטיביים קרייזי באני, אבל לבית הקפה החדש שלו הוא קרא גן עדן, כנראה כי זה היה החלום שלו – ותושבי אזור קינג ג'ורג' קיבלו מקום חדש לרבוץ בו, עם הלפטופ או סתם עם הקפה. בשלב הזה יש בעיקר כריכי ויטרינה וקפה טעים, אבל בעתיד צפוי להצטרף למקום עוד מנות וגם ככה האווירה השכונתית היא לב העניין.
לפרטים נוספים

גן עדן בישיבה. פאראיסו. (צילום: שקד קוטה)
גן עדן בישיבה. פאראיסו. (צילום: שקד קוטה)

9. לה טיגרה

הפיצות הנאפוליטניות היפות של לה טיגרה זוכות לסניף שני במתחם באזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין (כולל הפייבוריטית שלנו, פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה), אך מביאה חידוש בלתי נמנע בתפריט הקינוחים עם עגלת קינוחים שמגיעה עד אליכם ומציעה טירמיסו בחמש וריאציות. יופי, עכשיו יש חמש סיבות להגיע חמש פעמים לפחות, ואז כבר תתמכרו.
לפרטים נוספים

העגלה נוסעת, אין עצור. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)
העגלה נוסעת, אין עצור. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)

10. קפה נחת / אסתר

בית הקפה הכבר מיתולוגי שהביא את בשורת הקפה ספיישלטי לכיכר לפני 11 שנים נאלץ לסגור עקב מחירי שכירות מאמירים, אבל זה דווקא חדשות טובות כי במקומו אנחנו מקבלים שני סניפים חדשים וקרובים להפליא למקורי – אחד במקום ליזלוטה, ששומר את השם נחת ומרגיש קרוב בכל דרך למקור, והשני שנקרא קפה אסתר, נשאר על הכיכר כחלק מהוטל סינמה, ומגיש מאפים מדלאל, כשבשעות הערב יגיש אלכוהול ונשנושים מהבירגארדן השכנים. ואז הקפה התפצל לשניים.
לפרטים נוספים

קפה אסתר (מבית נחת). צילום: אסף ביטון
קפה אסתר (מבית נחת). צילום: אסף ביטון
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אסא, אסו, אפי, אסתר וסיח הם לא רשימת שמות בגן ילדים היפסטרי, אלא כולם מקומות חדשים שנפתחו בעיר במהלך החודש האחרון...

מאתמערכת טיים אאוט28 באוקטובר 2025
קומרובסקי וטבית זוגי ברגע אינטימי. בלאדי שיק  (צילום: אנטולי מיכאלו)

מה נסגר? שף ארז קומרובסקי סוגר את בלאדי שיק ושווארמה וייסברג

המגמה שמזעזעת את שוק הקולינריה נמשכת, כאשר הפעם המסעדה שמוצאת את סופה היא בלאדי שיק של קומרובסקי בשרונה, וכנגזרת גם השווארמה...

מאתשרון בן-דוד2 בדצמבר 2024
ביום בהיר אפשר להריח את זה בשרונה. שייק שאק בניו יורק (צילום: שאטרסטוק)

ההמבורגר שחיכיתם לו: שייק שאק תפתח סניף ראשון בשרונה

רשת ההמבורגרים הבינלאומית, שהחלה את דרכה כדוכן נקניקיות בניו יורק, צפויה לנחות ככל הנראה בעזריאלי שרונה. על העסקה אמונים הראל ויזל...

מאתשרון בן-דוד14 במרץ 2023
אלוהים אדירות, איזה ניוקי שמיימי. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)

לאכול עם כל המשפחה בלי להתפשר? במסעדה הזאת זה אפשרי

לאכול עם כל המשפחה בלי להתפשר? במסעדה הזאת זה אפשרי

אלוהים אדירות, איזה ניוקי שמיימי. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)
אלוהים אדירות, איזה ניוקי שמיימי. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)

יש תחושה שסצינת המסעדות התל אביבית לא מאוד מחבבת משפחות. רוב המסעדות פה יקרות ומתוחכמות מדי לארוחה משפחתית. בנוף הזה מגזינו ממשיכה להיות פתרון מצוין למי שרוצים לאכול טוב בחוץ גם עם הילדים (למרות נפילות מפתיעות בחזית הפיצה והקראק פאי)

5 בנובמבר 2021

הטרנד החדש של מסעדות בעיר הוא גיל כניסה מינימלי. עזבו רגע את הברים שהפכו למסעדות. בואו ונניח ששם אפשר להבין את האירוע. אבל קרה בשבועות האחרונים כמה פעמים שניסינו למצוא שולחן במסעדה, ועד שכבר מצאנו משהו, פתאום אומרים לך שאין כניסה מתחת לגיל 21. אתם מסעדה תאילנדית, בשם כל מה שקדוש, מה יש לכם שם שיהרוס נפש של בן 17? הרי זה לא שבין מנה למנה יש מופע כדורי פונג מעדות הפטפונג (ואם כן, בואו נודה, הבעיה שלכם היא הרבה יותר עניין של מוסר והיגיינה מאשר כניסת קטינים).

ולא מדובר במקרה מנותק. בגדול, יש תחושה שסצינת המסעדות התל אביבית לא מאוד מחבבת משפחות. רוב המסעדות פה יקרות מדי, מתוחכמות מדי או "קונספט" מדי בשביל ארוחה משפחתית. למצוא שולחן למשפחה לצהריים בשבת, במסעדה שהיא גם ווליו פור מאני (כי בכל זאת, תזכרו מי משלם על כל השולחן) וגם מספיק מגוונות שגם הילד הנודניק והבררן ביותר ימצא מה לאכול (יודעים, אגב, מה יותר קשוח מבן של חייט עם חורים בבגדים? בת של מבקר מסעדות שרוצה רק נאגטס), זו משימה על סף הבלתי אפשרי. כלומר אפשרית, אבל רק אם אתה מוכן להתפשר.

>> שחיתות לכל המשפחה: מתכון לקראק פאי של שף ברק כהן ממגזינו
>> ריאיון נדיר עם יורם ירזין, מבעלי "מגזינו" ומבכירי המסעדנים בעיר

אז אתה יכול להתפשר האיכות וללכת על המבורגר או על אסייתי (סושי + מוקפץ + שניצלונים לילדים תמיד אפשר למצוא). אתה יכול להתפשר על מסגרת האשראי וללכת לאחת מפלצניות ה"מנה ראשונה ב98 ₪", שצומחות כאן כמו פטריות סאן גורלנד אחרי הגשם (אין באמת כאלו פטריות, אבל זה לא יפריע להם לחייב אותך עליהן מחיר מופקע). או שאתה יכול לוותר על הספונטניות. מסתבר שאם אתה מתקשר שלושה שבועות מראש, כשאתה מגלה שבת13 נוסעת לטיול בצופים, אתה ממש יכול להזמין שולחן לשעה כמעט סבירה במגזינו. אל תשאלו איך גיליתי. או לפחות אל תספרו לבת13.

מנת ביס נהדרת. ברוסקטה של מגזינו (צילום: כרמל קוך)
מנת ביס נהדרת. ברוסקטה של מגזינו (צילום: כרמל קוך)

וברגע שאתה נכנס בדלת אתה מבין שאתה לא לבד: מגזינו היא מוקד עליה למשפחות ולגמרי ברור למה. היא גדולה אבל לא ענקית. חמימה אבל לא קלסטרופובית. היא רועשת אבל עדיין מאפשרת לעשות מסביב לשולחן את "20 שאלות" (ולקבל ציון ממש מביך, בואו לא נדבר על זה). במילים אחרות – זה מרגיש קצת כמו בית. אמנם בית עם מטבח שבמרכזו טאבון ענק (ועם מארחת ששולחת את אלו שלפניך בתור להביא מהאוטו את אישורי ההתחסנות של הילדה כי "בלי זה היא לא יכולה להיכנס"), אבל עדיין בית. נו, אז אפשר לקבל משהו לאכול בבית הזה?

התחלנו עם פוקצ'ה. היא לא הייתה מושלמת, בעיקר כי היא בילתה כמה שניות מיותרות בטאבון ששרפו אותה קצת מלמעלה, אבל היא הייתה ממש קרובה לשלמות. יש קצת זילות במושג פוקצ'ה באזורנו, ולרוב אנחנו מקבלים גרסאות שטוחות (תרתי משמע) שקצת מפספסות את הפואנטה. זאת הייתה עבה, ואוורירית, עם בסיס כל כך פריך עד שהיה נדמה שטיגנו אותו. אבל מה שהיה עוד יותר מוצלח היה מה שהגיע עם הפוקצ'ה: צלחות אישיות.

די מדהים שב-2021, כמעט שנתיים לתוך הקורונה, צלחות אישיות הן עדיין לא דבר בסיסי. לא נתפס בכלל בכמה מקומות, כולל כאלו מהנחשבים בעיר, לא טורחים לתת לסועדים שחולקים מנות צלחות אישיות. וגם אם נותנים, לא תמיד דואגים להחליף אותן בין סבבי הגשה. כאן החליפו גם צלחות וגם סכו"ם בלי שהיינו צריכים לבקש. זה היה כל כך מרגש ששקלנו להציע שנעזור בשטיפת הכלים.

ראשונות יפות בגודלן ובאמת מותאמות לחלוקה. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)
ראשונות יפות בגודלן ובאמת מותאמות לחלוקה. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)

אבל עכשיו הצלחות כאן ואפשר לחלוק כמו שצריך במנות הראשונות, שתיהן מאוד יפות בגודלן ומותאמות לחלוקה – קרודו טרחון וסלט עגבניות והמאירי. הקרודו (אתם יודעים שזה סתם "נא" באיטלקית ולא באמת אומר משהו, כן?) היה תרגיל מוצלח למדי בגאומטריה של המרחב. חוץ מפיסות הטרחון, ולא מעט צ'ילי, היו בו המון קוביות בכל הגדלים. מלבני אבוקדו גדולים, גלילי עגבניה ירוקה בינוניים, ריבועי לפת קטנים וטרפזים בלתי נראים של בצל סגול (היה כתוב בתפריט, לא נצפה במציאות). התוצאה של כל המשוואה הזו, פלוס כמות נדיבה של שמן זית, היא אולי לא הברקה קולינרית אבל היא ביס נהדר שמשלב עדינות טעמים עם קרב מרקמים. והכי כיף – זה עובד גם בלי הדג, אז כשהוא נגמר יש לך מה לנגב עם הפוקצ'ה. אתה אפילו מוצא את עצמך אוכל לפת מבחירה.

סלט העגבניות היה הרבה פחות עדין. למעשה, העדינות הייתה ממנו והלאה. עגבניות השרי היו חתוכות בגסות לחצאים, גבינת המאירי פוזרה בנדיבות על גבול המוגזם. כל זה כמובן רק עניין טכני, כי מה שעוד נעשה ביד חזקה היה התיבול. מישהו נתן שם ביד חופשית. התוצאה הייתה מנה מלוחה למדי שפעם בכמה ביסים נותנת לך בעיטה משוגעת של מליחות שאתה מרגיש לאורך כל עמוד השדרה עד עצם הזנב. זה לא רע בהכרח, אבל זה מאוד מפתיע (שלא לומר מלחיץ) אם מגיעים לזה לא מוכנים.

בשלב הזה הגיעו לשולחן מתנות – מנות שקיבלנו על חשבון הבית. הראשונה הייתה ברוסקטה עשויה בדיוק למידה המושלמת, ועליה ישבו סלסת עגבניות ופלמידה כבושה. זאת מנת ביס נהדרת, בעיקר כי הברוסקטה האדירה גונבת את ההצגה, בעוד שהסלסה והדג מלווים אותה מאחור. המנה השנייה הייתה מוצרלה ואנשובי, והיא הייתה אחת המתנות היותר מוצלחות שקיבלנו השנה.

מנות פסטה מנחמות ונדיבות. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)
מנות פסטה מנחמות ונדיבות. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)

תראו, הסיפור של האנשובי הוא ידוע. זה מסוג המרכיבים שהרבה אנשים מסתייגים מהם עקרונית, לגמרי בצדק. אנשובי זה קשוח. לא "אשכי קיפוד ים קשוח", אבל עדיין אירוע מורכב עם סיכויי נפילה גבוהים וסיכוי הצלחה נמוכים. מה שקורה כאן שווה את הסיכון. רשמית אין פה באמת משהו שמצדיק את הכינוי "מנה". כמה חתיכות מוצרלה, כמה פיסות אנשובי, שקדים קלויים, שמן זית, ופלפל שחור. זה מנה? זו בקושי רשימת מרכיבים שאולי, עם עבודה וזמן תצא מהם מנה. אבל אלו רק הגדרות תאורטיות שהביס הראשון משתיק ברגע. השילוב בין הגוף הרך והקריר של המוצרלה עם המליחות של האנשובי והקרנצ'יות של השקדים כל כך מדויק, שאתה חייב לקחת עוד ביס רק כדי לוודא שאתה לא ממציא דברים.

לעיקריות הלכנו על שתי מנות פסטה ופיצה. הניוקי פירות ים, כלומר עם רוטב עגבניות וקלאמרי חזר למוטיב הפשטות המוצלחת. הקלאמרי היו עשויים מצוין והצליחו לשמור על המרקם שלהם, הרוטב היה עדין ומתובל טוב אבל השיא היו הניוקי עצמם. מספיק קשיחים בשביל נגיסה והרמה במזלג, אבל כל כך אווריריים עד שהם נמסים בפה. מנה טעימה, מנחמת וגם מאוד נדיבה.

הריגטוני קרבונרה הייתה מנה טובה לא פחות, אבל מהז'אנר הרעשני. לפרקים היה נדמה שבמטבח השתמשו בכל העדינות שהייתה להם בשביל הניוקי ולקרבונרה לא נשאר. כידוע, אין דבר כזה "יותר מדי בייקון", אבל אילו היה, כנראה שכאן היינו מתקרבים לזה. וכל הכמות האדירה הזו, שעשויה מושלם, עטופה בקרבונרה מחוזקת (כלומר לא רק ביצה וגבינה אלא גם שמנת) והכל מתובל בפלפל שחור ביד חזקה ובזרוע נטויה. התוצאה של כל זה ביחד עם צינורות הפסטה היא ביס שאי אפשר להתעלם ממנו, סערת טעמים ומרקמים שמסתחררת על הלשון. וגם אחרי שהיא מסתיימת אתה עוד מרגיש את הקרמיות של השמנת שממשיכה להסתחרר.

זוכרים את הברוסקטה מקודם? בא לנו עוד. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)
זוכרים את הברוסקטה מקודם? בא לנו עוד. מגזינו (צילום: נועם פריסמן)

פיצה מרגריטה הייתה החלק הכי חלש בכל הארוחה. הבצק שלה היה חביב, לא יותר, אבל הבעיה המרכזית הייתה יחס הגבינה/רוטב/בצק שפשוט לא עבד. היה שם הרבה יותר מידי בצק והרבה פחות מדי דברים עליו. זה היה כל כך הרבה פחות מוצלח מהפוקצ'ה של ההתחלה שאי אפשר היה שלא לצאת מאוכזבים.

סיימנו עם ביקור בויטרינת הקינוחים, חלק מרכזי בכרטיס הביקור של מגזינו. יש רגעים שבהם הדבר הנכון ביותר הוא לעשות את המובן מאליו וזה בדיוק מה שעשינו כשלקחנו קראק פאי ואת הפאי לימון פיסטוק, כנראה שני הקינוחים הכי ידועים של המסעדה.

הקראק פאי היה, סליחה על מילות הכפירה, חביב פלוס. זה היה טעים ולא מתוק מדי, אבל הייתה תחושה של עיגול פינות באוויר. אין מצב שהפאי הספציפי שקיבלנו היה הופך ללהיט כזה היסטרי. הבסיס הרגיש קצת עבה מדי ומרושל, משהו במילוי הרגיש מוזר. אין לי ספק שאכלתי טובים ממנו. רובם במגזינו. שותפי לשולחן, אגב, מבקשים ומבקשות למסור שאין לי מושג מהחיים ושזה היה מושלם. הפאי לימון פיסטוק, לעומת זאת, הוא עדיין יצירת מופת. אירוע אדיר שכולנו הסכמנו על אדירותו. עדיין מוגזם להפליא, עדיין טעים באופן לא סביר, עדיין שילוב אגדי בין בסיס הפיסטוק המריר וקרם הלימון החמוץ, עדיין עם הר המרנג שיושב מעל בהיסחפות מוחלטת שמשדרגת את האגדה למיתוס.

אגדה משודרגת למיתוס. פאי לימון-פיסטוק של מגזינו (צילום: שלומי יוסף)
אגדה משודרגת למיתוס. פאי לימון-פיסטוק של מגזינו (צילום: שלומי יוסף)

מגזינו היא ההוכחה שעדיין אפשר לאכול טוב בתל אביב ולא למשכן בשביל זה את הדירה, שאפשר לתת שירות מצוין וקשוב גם בלי פוזה ובלי לתפוס תחת על הלקוחות, שאפשר ללכת לאכול עם כל המשפחה בלי להתפשר ושכולם יצאו בסוף עם חיוך (לא כולל בני עשרה מרירים, אל תשאלו איך גיליתי).

מגזינו, דרך מנחם בגין 21, שני-שבת 00:00-12:00 (סגור בראשון), 03-7570535
★★★✯3.5 כוכבים (★★★★4 כוכבים לארוחה משפחתית) // ♥♥♥♥4 מסכות קורונה (בדיקה מדוקדקת בכניסה, צוות עם מסכות חלקית)

פוקצ'ה 18
קרודו טרחון 68
סלט עגבניות והמאירי 58
ניוקי ים 98
ריגטוני קרבונרה 68
פיצה מרגריטה 62
קראק פאי 44
פאי לימון 44

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

יש תחושה שסצינת המסעדות התל אביבית לא מאוד מחבבת משפחות. רוב המסעדות פה יקרות ומתוחכמות מדי לארוחה משפחתית. בנוף הזה מגזינו...

מאתעודד קרמר5 בנובמבר 2021
טורטליני גבינות. מגזינו (צילום: שלומי יוסף)

לא על הפאי לבדו: מגזינו מחליפה שף כדי שתבואו גם בשביל האוכל

האיטלקית הקז'ואלית של האחים ירזין, משנה כיוון: אחרי ארבע שנים וחצי שבהן התבלטה בעיקר בזכות העוגות, ינסה השף עידו אדרי (רפאל,...

מאתשרון בן-דוד16 בפברואר 2020
שף קבוע? במקום שאליו אנחנו הולכים לא צריך שף קבוע. L28 (צילום: יונתן בן חיים)

שף שואו: המיזם הקולינרי הטוב בתל אביב

לא בדיוק מסעדות-פר-סה, אבל טובי השפים מבשלים שם כל שבוע את המנות הכי מעניינות בעיר. בתחרות הצמודה ניצח הקונספט הנועז ביותר

מאתמערכת טיים אאוט29 בדצמבר 2019

פרסי האוכל 2019: מסעדן/מסעדנית השנה

מאחורי כל מסעדה מצליחה עומדים מסעדנים עם חושים מחודדים, ואלו המסעדנים שהצליחו במיוחד השנה

מאתגיל גוטקין3 בדצמבר 2019
פטריות סטייל קפה איטליה. צילום: מיכל רביבו

ליל סדר משודרג: מתכוני פסח של קפה איטליה

קפה איטליה הוא הדובדבן שבקצפת בעסקי המסעדנות של האחים יורם וארי ירזין שנמשכים כבר שלושה עשורים. כעת, הם חובקים ספר מתכונים...

מאתשירה אדלר6 באפריל 2017
הטירמיסו המופלא של קפה איטליה. צילום: מיכל רביבו

פרפקטו: השגנו לכם את מתכון הטירמיסו של קפה איטליה

אחרי שלושים שנה בתחום המסעדנות, האחים ירזין הם ללא ספק אחד העוגנים הקולינריים באזור. עכשיו, הם חולקים איתנו ספר שנולד באהבה...

מאתשירה אדלר23 במרץ 2017
טוני וספה (צילום: דניה ויינר)

עם כל התוספות: אוכל הרחוב האיטלקי הכי טוב בישראל

פיצה על השפכטל או עם תוספות מופרעות, פסטה מודולרית וכזאת שקורצת לצפון אפריקה: אז איך אומרים אוכל רחוב באיטלקית?

מאתשירי כץ14 ביולי 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!