אמנות הצילום הפכה ב-2023 חשובה מתמיד. בלי הצלמים הנועזים בחזית אוקראינה, בלי יחידת הרחפנים של תנועת ההתנגדות להפיכה המשטרית ובלי מאות הצלמים שעוסקים באקטיביזם חברתי דרך העדשה, העולם שלנו היה נראה גרוע מתמיד וברור פחות מאי-פעם.

זה בדיוק העיתוי הנכון למהדורה ה-11 של פסטיבל הצילום הבינלאומי מבית PHOTO IS:RAEL, שיתרחש השנה במרכז ענב לתרבות ובגן העיר הסמוך לו החל מה-8.11, עם לא פחות מ-50 תערוכות בהשתתפות מאות צלמים שיהיו פתוחות לקהל הרחב. מהנהלת הפסטיבל נמסר כי בעקבות התקופה הסוערת שעוברת על המדינה, הוחלט לא לבחור נושא מרכזי לפסטיבל השנה, על מנת לאפשר לצלמות ולצלמים לעסוק בנושאים בוערים שחשוב להם להציג לקהל הרחב, במטרה לקדם שיח, לחזק את חופש הביטוי ולתת קול לכולם.ן ללא הבדל דת, גזע ומין, וללא הדרת אוכלוסיות, דעות ורעיונות.

באופן לא מפתיע, הנושאים הבוערים אכן בוערים: ההפיכה המשטרית ואקטיביזם, משבר הפליטים בעולם, המלחמה באוקראינה, התמודדות עם פוסט טראומה, מאבקי קהילת הלהט"ב, מצב החירום האקלימי, כל אלה ועוד מעסיקים את אמני הצילום בארץ ובעולם, המציגים בפסטיבל את עבודותיהם לצד אלו של אלפי משתתפים מקהילות מגוונות מכל רחבי הארץ, המשתתפים בפעילות החברתית של פוטו ישראל ומבקשים להשמיע את קולם בשפת הצילום בפני עשרות אלפי המבקרים הפוקדים את הפסטיבל שנה אחר שנה.

לצד התערוכות יציע פסטיבל PHOTO IS:RAEL שרות אירועים, מפגשים וסיורים מיוחדים, פאנלים, הרצאות ואירועי אמנות רב-תחומית הכוללים פרפורמנס, וידאו ארט, מופעי מוזיקה ועוד. האירועים יתפרשו ftnur על פני כל מתחם מרכז ענב וגן העיר – באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. במהלך 2024 ימשיך הפסטיבל לנדוד אל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויוצג באתרים נוספים בישראל.

בין התערוכות הבולטות בפסטיבל: "מחאה משמיים", תעורכה המוקדשת לצילומי הרחפנים המרהיבים מהמאבק נגד ההפיכה המשטרית בישראל; תערוכה מיוחדת המבוססת על ספרו החדש של אשכול נבו (ובשיתוף פעולה עמו); תערוכת יחיד לזוכה פרס "מיתר" לצילום 2022 סטפן גלדייה (פריז), התערוכה "צללים" בשיתוף עמותת נט"ל להעלאת המודעות להתמודדות עם פוסט טראומה על רקע לאומי; תערוכת "אהבה גאה" של הצלם מיכאל ליאני המתעד כבר מספר שנים זוגות ומשפחות מכל הקשת הלהטב"קית; התערוכה "אהבה היא אהבה: שטח אש 918" שבה מתעדת נגה קלינסקי את סבלן של הקהילות הפלסטיניות במאספר יאטה; ותערוכה מיוחדת בשיתוף מכון אדם מישקביץ וקרן שלום (ורשה), המציגה תמונות של אנשי הקהילה היהודית שחיו בפולין, לציון 80 שנים למרד גטו ורשה.

הפסטיבל מהווה נקודת שיא בפעילותה השנתית של PHOTO IS:RAEL, חברה לתועלת הציבור שלא למטרות רווח, שהוקמה במטרה לקדם עשייה חברתית ופועלת ליצירת דיאלוג בין השדה האמנותי לקהילות שונות ברחבי הארץ. הפעילות החברתית של הפסטיבל מיושמת באמצעות מודל ייחודי בשם PHOTO IS:VOICE ומתודה מבוססת על ההכרה שלכל אדם בחברה ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי. בעזרת מודל זה, עשרות משתתפים מקהילות מוחלשות ברחבי הארץ לומדים את שפת הצילום ומתנסים בצילום מעשי על מנת לתאר את חייהם וחוויותיהם. המשתתפים מציגים בפסטיבל לצד צלמים מובילים מהארץ ומהעולם.
>> PHOTO IS:RAEL, פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11, מרכז ענב לתרבות וגן העיר, 18.11-8.11.פרטים נוספים כאן

• ❤ תרבות
• צילום
• פסטיבל הצילום הבינלאומי
• מחאת הדמוקרטיה
• הפלישה לאוקראינה
• אשכול נבו
• להט"ב

רוב הסיכויים שאתם כבר יודעים שתוכנית האירוח של דיוויד לטרמן, "את האורח הבא אין צורך להציג", היא הרבה יותר טובה ממה שהיא נראית במבט ראשון. נכון, זאת לא בדיוק תוכנית של רעיונות חדים ונוקבים, אבל העוקצנות הקלאסית של לטרמן בלוק הסנטה הכבר-לא-כל-כך-חדש שלו קיבלה בנטפליקס סיבוב חביב ונינוח יותר, מה שיצר בעונות הקודמות כמה רגעים אנושיים מוצלחים במיוחד. אבל אין ספק שהספיישל החדש של לטרמן הוא לא ככל קודמיו, כי הוא מצולם בקייב, אוקראינה, והמרואיין שלו הוא איש השנה של פחות או יותר כל מי שבחר את איש השנה ב-2022: וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה.

זלנסקי, שהפך מאז הפלישה הרוסית ברחבי העולם ממנהיג אלמוני לסמל בינלאומי של תעוזה והתנגדות הרבה להתראיין ולנאום, אז זה לא לגמרי חדש לראות אותו ולשמוע אותו מדבר. מה שמעניין כאן הוא דווקא לטרמן עצמו – קומיקאי, מנחה טלוויזיה, שרגיל לאולפנים של טוקשואו ופתאום מוצא את עצמו נוסע לאזור מלחמה ועושה עבודה של עיתונאי בחזית. הראיון עצמו מתקיים בזירה לא שגרתית – במקום "הכי בטוח באוקראינה", כפי שמתאר זאת לטרמן, מתחת לאדמה, על רציף ברכבת התחתית של קייב שהוסב לערב אחד לאולפן טלוויזיה.

צריך לזכור שזלנסקי החל את דרכו המקצועית כשחקן וקומיקאי, ולמרות שאין ספק שהוא חלם בעבר לשבת מול לטרמן כמרואיין, אין ספק שזה לא איך שהוא תכנן להגיע למעמד. ועדיין, הסיטואציה הנוכחית מוציאה ממנו משהו קליל, כאילו משהו מהעבר שהוא אפסן באיזו מגירה רחוקה. ברגעים בהם הוא מתלוצץ, או אפילו מספר בדיחה, פתאום הם שני קומיקאים שיושבים ביחד באולפן טלוויזיה, הדבר הכי טבעי בעולם. רק שיש מלחמה בחוץ, מעליהם, שמי יודע איך ומתי תיגמר.

"את האורח הבא שלי אין צורך להציג, עם דיוויד לטרמן וולודימיר זלנסקי", עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• הפלישה לאוקראינה
• אוקראינה
• וולודימיר זלנסקי
• דיוויד לטרמן
• נטפליקס

שדה הקרב עדיין בוער, אבל כבר לא מעניין אף אחד. עובדה. הסיפור על המלחמה הנוראית באוקראינה שייך לעיתון של אתמול, בעולם המערבי וגם אצלנו. הסיבה פשוטה: מעגל חדשות מהיר שמתקשה להתייצב על סיפור אחד. מעגל חדשות שזז במהירות כמו אחוז טירוף על בסיס שעתי הישר לשערורייה הבאה.

5 דרכים לעזור לאוקראינה
המשפחה ברוסיה. החברים באוקראינה. אני כאן

יוג'ין הוץ, סולן הרכב הפאנק הצועני גוגל בורדלו, מנסה להילחם באדישות הזו. בשחיקה. הוא יליד אוקראינה שמעולם לא חשש מטקסטים פוליטיים, אבל עכשיו הוא לוקח את זה צעד קדימה.

בסרט הכל מואר מ-2005 שיחק דמות של מדריך לאוקראינה, ונראה שגם בחיים האמיתיים לוקח על עצמו תפקיד קצת דומה – רק בתקופה לא שפויה. בחודש הבא הוא חוזר לפה עם גוגול בורדלו לשתי הופעות שמטרתן ברורה: לשמור על המצב באוקראינה בתודעה הקולקטיבית.

"אנשים מתנהלים כאילו המלחמה החלה עכשיו, אבל היא החלה ב-2014 ואם להיות יותר מדויק – הסכסוך הזה הולך אחורה מאות שנה. עבורי זה לא דבר חדש", הוא אומר לי בראיון טלפוני מניו אורלינס, יעד נוסף בסיבוב ההופעות הצפוף שלהם.

בנוסף להופעות, הלהקה מגייסת את מירב משאביה עבור תמיכה בעם האוקראיני, ולא חריג להיתקל בעמודיהם ברשתות בבקשות ממוקדות לציוד הומניטרי. הוץ עצמו הקליט שיר הערצה עם לס קלייפול מפריימוס לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בשם "האיש עם ביצי הברזל". מה ששמעתם.

מי שהיה בהופעות קודמות של גוגול בורדלו בישראל יודע שמדובר במסיבה צוענית משמחת ומקפיצה. פעם, לפני שנים, כתבתי שזו המסיבה הטובה בעיר. גם המצב הנוכחי לא משנה את זה. "כמובן שאפשר להמשיך לעשות שמח", עונה הוץ בהחלטיות לשאלתי, "אם אתה עוקב אחר הרשתות החברתיות אתה יכול לראות עד כמה החיילים האוקראינים מחוברים עמוקות למוזיקה שלהם. יש המון פעילויות מוזיקליות כל הזמן. מה שמעניין שזה לא מאולץ, אלא פשוט חלק מהמהות האוקראינית; מהדי-אן-איי של העם".

בשולי ההתעסקות המאסיבית במלחמה עצמה, להוץ יש הרבה מה לומר על הניכוס התרבותי מצד רוסיה. "בחרתי בשם גוגול (ניקולאי גוגול, ס"ק) ללהקה כי הוא היה סופר אוקראיני שהוגדר כרוסי, וזה היה אז סיפור מושלם לספר. העולם עדיין צריך לגלות על כל הדברים המתויגים כרוסים אבל מגיעים ממקומות אחרים – מפינלנד ועד ליפן (כך למשל המטריושקות המפורסמות, ס"ק).

עולם התרבות מתייצב לצד אוקראינה, אבל האם זה מספיק?
"אני לא חושב שעולם התרבות זועק מספיק. אולי זה קורה במקומות מסוימים אבל אנחנו לא בשנות ה-60 כשאנשים כמו בוב דילן וג'ואן באאז נקטו עמדה ברורה. אנשים מתעסקים בהצלחה שלהם ואין להם רצון להביע עמדה בנושאים כאלה. אני מרגיש שכרגע ישנה הרבה מאוד עייפות לגבי המצב באוקראינה ואנשים כבר לא מעבדים את המידע בצורה כל כך יעילה. הם נשחקים". באותה נשימה, מונה הוץ שורת אמנים שלא מרפה, בין השאר: פינק פלויד, פטי סמית', מיניסטרי, חלקים בסצינת ההארד קור בניו יורק ועוד.

האם יש לקח כלשהו שניתן ללמוד כאן בישראל מהמצב באוקראינה?
"אני לא יודע. אני חושב שהמצב באוקראינה הוא מאוד ייחודי וספציפי, אתה מבין? ברמה מאוד מלאכותית אנשים אולי מייצרים השוואות אבל המצב שונה בצורה דרסטית. אולי יש כמה לקחים אבל זו שאלה שמתאימה לפרשנים ולמומחים".

הוץ וגוגול בורדלו היו אמורים לנגן עם איגי פופ ב-15 ביולי בקייב. "איגי הוא המנטור שלי והיינו מאוד שמחים לגבי זה. זו היתה אמורה להיות הפעם הראשונה שלו באוקראינה ואנשים תכננו להגיע ממקומות רחוקים במדינה. המצב השתנה באופן טבעי אבל בטוח שניתן את ההופעה הכי טובה שנוכל כשיתאפשר". לדבריו, "אנחנו בקשר רציף עם כל החברים שלנו שם ועם המארגנים וזו רק שאלה של פרקטיות".

בינתיים ההרכב מאגד סביבו קהילות אוקראיניות בכל מקום שאליו הוא מגיע וביחד הם עושים רבה רעש, עם דגלים וכל מה שצריך. סביר להניח שגם כאן זה לא יהיה שונה. בכלל, חצי הכוס המלאה מבחינתו של הוץ היא החשיפה הגדולה כתוצאה מהמצב למוזיקה אוקראינית. כך למשל נוצרו שיתופי פעולה בין מוזיקאים מקומיים לשמות בינלאומיים, בין השאר: פינק פלויד שהוציאה שיר לאחר נצח עם אנדיי חליבניוק מ-Boombox האוקראינית.

"הקטסטרופה הזו איחדה הרבה אנשים טובים – וכמו בפעמים רבות בעבר הראשונים להגיב הגיעו מעולמות הפאנק וההארד קור". באשר לגוגול בורדלו הוא אומר: "תמיד היה לנו היבט מולטי-תרבותי שאיגד בתוכו מינים וגזעים שונים. כולם מוזמנים וכך זה ימשיך להיות. זו המוזיקה שמאחדת בין אנשים במטרה להילחם בדיכוי. זה פאנק רוק, בנאדם".
גוגול בורדלו יופיעו בבארבי ב-24.6 (סולד אאוט) ובאמפי שוני ב-25.6.לפרטים נוספים

• ❤ תרבות
• ראיון
• אוקראינה
• הפלישה לאוקראינה
• גוגול בורדלו
• הופעות
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 898 // להט"ביסטן