בזמן שאתם עומדים בתור לקפה של הבוקר ברוטשילד או מתווכחים על נתיבי האופניים החדשים, מתחת לאף שלכם נרקחת עסקה שתשנה את ה-DNA של העיר הזאת להרבה מאוד שנים. ולא, הפעם זה לא קשור לעוד מגדל יוקרה או שיפוץ בכיכר, אלא למשהו הרבה יותר אישי: למי שיחזיק את המפתחות לשער הכניסה שלכם לעם היהודי. אני כותבת את המילים האלו כתל אביבית שאוהבת את העיר הזו בכל ליבה, אבל גם כדוברת רוסית וכמנכ"לית "לובי המיליון". עבורי, ועבור מאות אלפי ישראלים כמוני, המינוי של רב עיר הוא לא דיון תיאורטי על דת ומדינה – הוא קרב יומיומי על הזכות להרגיש שייכים בבית שלנו.

>>הפרדת הדת מהמדינה מתחילה עכשיו – בהפרדת הדת מתל אביב
>>מאחורי החנוכיה של חב"ד מסתתרים איתמר בן גביר ועוצמה יהודית

אולי אתם חושבים לעצמכם שזה לא נוגע אליכם כי ממילא אתם לא דורכים בבית כנסת. זו טעות קריטית שמתעלמת מהמציאות של רבים בעיר הזו. רב העיר הוא הסמכות העליונה לרישום נישואין וגירושין, ועבור יותר מ-100 אלף יוצאי ברית המועצות שחיים בתל אביב, המינוי הזה הוא גזר דין של השפלה. הוא האיש שיחליט אם אתם "יהודים מספיק" או שישלח אתכם לבירורי יהדות פולשניים ומתישים רגע לפני החתונה. כמי שנלחמת יום-יום למען הזכויות של הקהילה שלי, אני יודעת מקרוב שכל מינוי של רב שמרן ומדיר הוא עוד טריקת דלת בפרצופם של אלו שחיים כאן, משרתים כאן ומשלמים כאן מיסים, אבל נדרשים להוכיח את יהדותם מול ממסד שפשוט לא סופר אותם.

מעבר לעניין הטכני של נישואין וגירושין, רב עיר הוא דמות בעלת השפעה עצומה על המרחב הציבורי ועל הרוח שמנשבת מהמוסדות הרשמיים אל תוך השכונות שלנו. אם הוד השרון הייתה הפרומו – שם הקואליציה ה"ליברלית" מטעם יש עתיד הצביעה במפתיע בעד מועמד חרדי שמרני – תל אביב היא המופע המרכזי. אם חולדאי יפקיר את המשרה הזו לש"ס בשביל שקט קואליציוני, הוא למעשה מוכר את הערכים של בוחריו במחיר חיסול. זו לא רק בגידה פוליטית, זו הפניית עורף לכל מי שמבקש לראות כאן יהדות מאירת פנים ולא כזו שבוחנת אותנו בציציות או במבטא.

זה לא חייב להיות ככה, כי על השולחן מונחות אלטרנטיבות ראויות בהרבה. ישנם מועמדים שהם או ילדיהם שירתו בצבא, שמבינים מה זה לחיות בעיר מעורבת ומחוברים להוויה הישראלית המודרנית.

רון חולדאי וחברי מועצת העיר מהמחנה הליברלי – אנחנו מסתכלים עליכם, והפעם לא נסתפק בהצהרות יפות בפייסבוק. תל אביב היא המבצר האחרון של החופש בישראל, ואם גם כאן נתפשר על רבנות מדירה בשביל דיל פוליטי, אין לנו זכות להתלונן על מה שקורה בממשלה. אל תתנו להם למכור את העיר שלנו בחדרי חדרים. הרימו טלפון לחברי המועצה ששלחתם לעירייה ודרשו מהם תשובות לפני שהדיל הזה הופך למציאות שכולנו נצטער עליה.

• טור דעה
• הבועה
• כפייה דתית
• חילונים
• העליה הרוסית

חב"ד הוא מבצע ההשפעה המצליח בכל הזמנים בישראל, יסלחו לי הקטארים, ולמדתי זאת על בשרי בשבוע האחרון. מדובר בתנועה משיחית מיסיונרית, ימנית וקיצונית שמצליחה במחי חיוכים, חנוכיות וסופגניות לסנוור כל כך הרבה ישראלים ולהסתיר לפחות שמונה ימים בשנה, ולרוב אף יותר מזה, את האג'נדות הרדיקליות שהיא מייצגת.

>> איך מגבירות את התקווה עכשיו: לשפוך אור על המציאות. אור ורוד
>> היהודים באים: מפחיד פה, מפחיד שם, וב"ארץ נהדרת" רוצים מסיבה

שבוע לפני חנוכה פרסמתי שורה של סרטונים שמציגים מי הם באמת חב"ד ומדוע לא ראוי שהורים וילדים ידליקו איתם חנוכיות במרחב הציבורי. רגע אחרי הפיגוע הקשה בסידני, החל מחול שדים של שקרים, הסתה, השמצות ואיומים, כזה שלא העליתי על דעתי.

כל מכונת הרעל על שלוחותיה התגייסה כדי להפיץ את השקר לפיו הציוצים והסרטונים נכתבו מיד אחרי הפיגוע ולא לפניו. גם אחרי שהיה ברור שזה לא מחזיק מים – ולו מהטעם הפשוט שהציוצים והסרטונים שלי הופצו שבוע קודם לכן – המשיכו ההשמצות והאיומים. קיטונות של שנאה הוטחו בי ובכל מי שהעז לתמוך בדעתי. בישראל 2025, מייצגי היהדות מטעם עצמם הם חלק ממכונת הרעל הפופוליסטית.

דבר אחד טוב קרה מכל הרעש שהם יצרו: רבים בחרו להקשיב ולהתחיל לדון ברצינות במקום הכבוד של חב"דבחברה הישראלית, תנועה שהחלה כא-פוליטית ואנטי ציונית והפכה במרוצת השנים לשחקנית במגרש הפוליטי.נזכיר, חב"ד עומדת בראש מפעל ההדתה הגדול בישראל והיא לא מסתירה את זה. שלוחיה מקבלים שכר כדי לשדל כל אחד מכם להניח תפילין בקניון, בכיכר, מחוץ לסופר והכי גרוע, לילדים שלכם בכניסה לבית הספר התיכון. הכל נעשה בנופת צופים, "חבר, כבר הנחת תפילין היום?", ואצל הילדים והנוער זה גם מלווה בקבוצות ווטסאפ ושמות פרטיים. אחרי הנחת התפילין הם מזמינים לשיעורים בקבוצה ופיצה. אחרי זה תבוא גם הטלית.

מי הם אותם בגירים, שעומדים בשערי בתי הספר? חלקם ברי גיוס שהשתמטו, ואחרים אין לדעת. איש אינו יודע וגם לא בודקים. בעיריית תל אביב-יפו העבירו חוק עזר נגד דוכני חב"ד, אז הם מגיעים לשער בית הספר עם תיק בלבד כדי לא להיחשב דוכן, עומדים כמה מטרים מהכניסה ופונים בעיקר לצעירים בקרב התלמידים, אלו בני ה-13 שזה עתה עלו למצוות. למשטרה אין באמת מה לפנות.

הרבי מלובאוויטש גויס להשפיע על מקבלי ההחלטות שלא לקבל את עסקת החטופים. מכתב הנושא את עמדתו יצא אל ראש הממשלה והשרים וקרא להם להתנגד. חסידי הרב הפגינו בכניסה לכפר חב"ד נגד העסקה. אבל משוחרריה נראו מחובקים עם אנשי חב"ד פשוט כי הם לא יודעים עד כמה החסידים מאירי העיניים פעלו נגד שחרורם"

אם היו עומדים שם פעילי עוצמה יהודית ומחלקים סיכות של חבל תלייה, גם אז הייתם ניגשים? אז זהו, שחב"ד זה עוצמה יהודית ועוצמה יהודית זה חב"ד: לפני הבחירות הכלליות פורסמו סרטונים באתרי חב"ד שקוראים להצביע לבן גביר. כך גם היה לפני הבחירות המקומיות. כשבוחנים את אחוזי ההצבעה בכפר חב"ד – רוב הבוחרים הצביעו לעוצמה יהודית.

ואיך יודעים שהקשר הוא כזה אישי וקרוב?בן גביר היה אורח הכבוד בחגיגה של חב"ד לפני שבועיים, במה שנחשב מועד ייסוד חב"ד, י"ט כסלו, שהוא חג הגאולה או ראש השנה של החסידות לציון יום השחרור מהכלא הרוסי של הרבי מלאדי, מייסד החסידות (גילוי נאות, גם אני מצאצאיו). במעמד הכי חשוב שלהם, בן גביר דיבר באריכות על חוק עונש המוות שהוא מקדם והחסידים בתגובה הריעו לו.

בחנוכה אורח הכבוד שלהם היה השר עמיחי אליהו ("להטיל פצצת אטום על עזה") אף הוא מעוצמה יהודית. אליהו דרש מהנוכחים שירחיבו את מפעל החזרה בתשובה שלהם. לשני אלו לא באמת אכפת שהחסידים לוקחים חלק בהפגנות "נמות ולא נתגייס".ואם חוזרים להסכמים הקואליציונים, אפשר לראות שבן גביר הוא שהוסיף דרישה להרחבת כפר חב"ד והשלמת בינוי מרכז המורשת של הרבי מלובאוויטש. אם היה נדמה לכם שהם מגייסים מיליוני דולרים ומממנים את הכל מעצמם, אז אתם טועים – גם אתם לוקחים חלק בחגיגה.

הרבי גויס גם להשפיע על מקבלי ההחלטות שלא לקבל את עסקת החטופים, אותה עסקה שבן גביר היה גדול מתנגדיה. מכתב שנושא את עמדת הרב יצא בתקופה שקדמה לעסקה השנייה לראש הממשלה והשרים וקרא להם להתנגד. חסידי הרב אף יצאו להפגין בכניסה לכפר חב"ד נגד העסקה, אבל משוחרריה נראו מחובקים עם אנשי חב"ד פשוט כי הם לא יודעים עד כמה החסידים מאירי העיניים התנגדו לשחרורם.

אין ספק שחב"ד מעורבת במפעלי חסד, והפעולות שלהם ברחבי העולם מרחיבות את הלב, אבל צריך להתבונן נכוחה בעמדות שהם מקדמים כאן בישראל. פה, החב"דניקים הקיצוניים עוברים טיהור שנתי בריטואל החנוכה, והגיע הזמן שנפקח את העיניים ונפעל לצמצם את הנוכחות שלהם במרכזי הערים, כי מה שעומד מאחורי החנוכייה המנצנצת חשוב יותר מהסופגנייה והנרות.

יחד עם הוועד האזרחי העירוני בחרנו לראות את התמונה הכוללת ולהציג אלטרנטיבה. משך כל ימי החג הדלקנו חנוכיית ערכים ליברלית שנדדה מכיכר לכיכר והקדשנו נר לכל ערך: ערבות הדדית, חירות וחופש, הגברת האור, דמוקרטיה וכוח אזרחי,חיים משותפים, מנהיגות נשית, סובלנות ושוויון, תקווה ושלום.תושבי העיר התייצבו כדי להדליק חנוכייה שמייצגת אותם, את הערכים שלהם. בשנה הבאה עלינו למלא את העיר כולה באור ערכי שמייצג את העיר וערכיה – עיר חופשית וליברלית שמאמינה בדמוקרטיה, שוויון, סובלנות וחיים משותפים.
>> הדס רגולסקי היא חברת מועצת העיר תל אביב-יפו וראש מטה הדמוקרטיות ברשימת "הדמוקרטים"

• טור דעה
• הבועה
• חב"ד
• חילונים

מה הפלא שישראלים איבדו תקווה שישראל תוכל להיות מדינה שטוב לחיות בה, להיות בה "עם חופשי בארצנו", ונוטשים אותה בהמוניהם? הם מסתכלים על הפוליטיקאים, היועצים והפרשנים שמתיימרים לייצג אותם ואת ישראל החופשית, השוויונית, השמחה, הגאה והעשירה – ישראל שניצחה באירוויזיון, שמארחת את מצעד הגאווה המדובר בעולם, שייסדה את חברות ההייטק המוצלחות בתבל, שמייצרת סרטים, סדרות, אוכל ואמנות שמוצגים בכל רחבי הגלובוס – ורואים שהם פשוט ויתרו והתייאשו?

אין דרך אחרת להסביר את הראיונות העצובים – ולמען האמת, המבישים – של פוליטיקאים ויועצים אסטרטגיים בכתבה שהתפרסמה במגזין התחקירים "שומרים", שבה הם טוענים שכדי לנצח בבחירות, הציבור החילוני הגאה, היצרני והמשרת צריך להתבייש בזהותו ולוותר על חלומו לחיות במדינת מופת יהודית ודמוקרטית. "כך הפכה החילוניות למושג כמעט מוקצה בקרב המפלגות שאמורות לייצג את הערכים והציבור שלה", נכתב בכותרת המשנה.

לפני שנכנסים לדיונים טקטיים ואסטרטגיים על החוכמה בקמפיין שפונה לציבור החילוני, מרים את תרומתו על נס ומקדם את תפיסת עולמו באמצעות הצעות מדיניות נועזות ופורצות דרך – צריך לדבר על ערכים. או יותר נכון: על היעדרם. הציבור החילוני בישראל הוא ציבור ערכי ממדרגה ראשונה, ציבור שנאבק ועומד על עקרונותיו באומץ במדינה שנמצאת בנסיגה דמוקרטית, בעיצומה של הפיכה משטרית־דתית, ובמלחמה שבה לא ברור אם מטרתה ביטחון או ביאת המשיח. כל זאת בימים שבהם התרבות הישראלית, לכאורה, הולכת ונעשית דתית יותר.

מנהיגי הציבור החילוני צריכים להציג תכנית אמיצה וברורה לאופן שבו תיראה המדינה תחת הנהגתם. הם צריכים לומר לציבור באומץ – "בישראל הכל זה דת ומדינה ואנחנו מתכוונים להילחם למען האינטרסים שלכם"

להפקיר את הציבור הזה, ולהעלות על נס את ה"בנטיזם" כישראליות האולטימטיבית, דתיות "ליברלית" שמוכנה להתפשר על זכויות היסוד של נשים ולהט"ב, על הזכות לנסוע בשבת, על הזכות לאכול אוכל לא כשר, ובעיקר על החובה לנהל מלחמה כדי לתת לאזרחי ביטחון ולא מטעמים דתיים – זו בגידה איומה, פחדנות שאין לה מחילה. אבל, ובעיקר, זו גם טעות פוליטית ואסטרטגית. הבחירות הקרובות גורליות: אלו בחירות שבהן הציבור הישראלי יכריע איזו מדינה תהיה ישראל, מדינה חילונית ועשירה, שבה צעירים ירצו לחיות ולהקים בית, כמו בכל מדינה מערבית סבירה; או מדינה דתית וענייה, שבה "הצלחה" תימדד לפי היכולת של צעירים להגר ממנה, כפי שקורה במדינות אחרות במרחב.

אלו יהיו בחירות שישאלו האם ישראל היא מדינה בה לפרט יש את החירות לבחור כיצד לחיות את חייו; האם היא מדינה שבה המילה “יהודי” אינה קלף שנשלף כדי להשתיק מי שאינו חופשי כיפה או שטריימל; מדינה שבה כל אחד יכול לבחור אילו חגים לחגוג, איך לבלות את השבת ואיזו מסורת לקיים. הציבור החילוני הוא זה שמחזיק על כתפיו את החירות הזו במדינת ישראל, בלעדיו יקרוס החופש כמו מגדל קלפים. ואם הציבור החילוני והמסורתי לא יבין את זה, כי נציגיו לא יספרו לו את הסיפור הזה, הוא יפסיד.

>> הניצחון המוחלט: 30 שנות סאטירה נגד בנימין נתניהו אחד
>> זה או יפו או גרעינים תורניים. העירייה חייבת להפסיק לתמוך בהם
>> ועוד יותר מה? שיר השנה הוא שיר של מדינה בהזיות

היועצים והפוליטיקאים מדברים על סקרים. אולי כדאי שהם יסקרו את השאלות הבאות: האם חיילי צה"ל צריכים להיכנס למערכה למען יישוב עזה או למען ביטחון המדינה? האם הזמרת אודיה צריכה להיות צנועה יותר בהופעותיה כדי להתחשב ב"רגשות הדתיים", או שהיא יכולה לבחור כיצד להתלבש? האם להט"בים זכאים לשוויון מלא או שעליהם להסתפק בכך שיהיו אזרחים סוג ב'? אולי במקום לשאול "איך אדם מגדיר את עצמו", שישאלו באיזו מדינה הוא רוצה לגדל את ילדיו.

מלחמה לא מנצחים בהגנה, ולא מנצחים בפחד תמידי ממה יגיד נתניהו וכיצד תתקוף מכונת הרעל. העובדה שיועצים אסטרטגיים רציניים, שמעולם לא ניצחו את נתניהו ושבכשלונותיהם סייעו להקמתה של הממשלה הקיצונית בתולדותיה, מדברים בביטחון על כך שכדי לנצח בחירות הציבור החילוני צריך לקפל את ערכיו, צריכה לכל הפחות לעורר סימני שאלה.

מנהיגי הציבור החילוני צריכים להציג תכנית אמיצה וברורה לאופן שבו תיראה המדינה תחת הנהגתם: מדיניות ביטחון שממוקדת בביטחון בלבד, ללא שיקולים דתיים ומשיחיים; מדיניות חינוך שמחזקת השכלה ודמוקרטיה במקום לחזק כתות דתיות בעלות כוח לא פרופורציונלי; ומרחב ציבורי חופשי מכפייה דתית בכל ימות השנה. הם צריכים לומר לציבור באומץ – "בישראל הכל זה דת ומדינה ואנחנו מתכוונים להילחם כדי שהאינטרסים והאידיאולוגיה שלכם ינהיגו את המדינה".

ואגב, אם בנט רוצה למשוך מאוכזבי ליכוד, מצוין. אבל חילונים לא צריכים להצביע למי שבנה את הקריירה על ניירות עמדה של פורום קהלת, שלא מסוגל לומר בפה מלא שחילונים לא צריכים למות כדי שיבוא המשיח, ושעדיין לא התנצל על שהשווה בין בג"ץ לחמאס. מי שרוצה לנצח חייב להיות גאה בזהותו, בטוח בערכיו, ולהציג חזון ברור למדינת ישראל. עליו לתקוף בעקביות ולרגע אחד לא להתנצל. לצערי, הפוליטיקאים עייפים מדי, והיועצים פחדנים מדי – ובכך הם נותנים את המדינה למי שמעולם לא פחדו לומר שישראל צריכה להיות מדינת הלכה דתית וחשוכה.

• בחירות 2026?
• טור דעה
• חילוניות
• חילונים

בקצה של יפו, על קו התפר עם שכונת נווה עופר, יש מקום מיוחד שנקרא "משותף תל אביב". מדובר בבית ספר ראשון וייחודי מסוגו בעיר, בית ספר ממלכתי על-אזורי מהזרם המשלב, שבו לומדים יחדיו ילדים וילדות דתיים וחילוניות וכל מה שביניהם. כעת, בעקבות ביטול ההסעות של עיריית תל אביב-יפו, נמצא המפעל החינוכי הייחודי הזה בסכנת סגירה.

>> המחיר הגבוה של החנייה בחינם: המהלך הקריטי של עיריית ת"א-יפו
>> הנורמן בר נסגר אחרי 20 שנה: "זו הפכה לעיר של מגדלים ועשירים"

בחודש מרץ האחרון הנחיתה העירייה את הגזירה על אלפי משפחות בתי הספר העל-אזוריים בעיר – הפסקת הסבסוד החלקי של ההסעות לבית הספר – ולטענת הורי בית הספר המשותף, אין לו את היוקרה והביקוש שיש לבית הספר לטבע או בית הספר לאומנויות, ולכן הסכנה לסגירתו גדולה בהרבה. על פי הנתונים שבידיהם, כבר בשנת הלימודים הקרובה תירשם ירידה במספר המשפחות שתבחרנה להגיע לבית הספר המיוחד הזה, שנועד להיות בית זהותי למשפחות שנמצאות על רצף יהודי כלשהו – משפחות של דתל"שים, זוגות מעורבים, ובתים מסורתיים שלא מוצאים את עצמם בחינוך הממלכתי הרגיל או בחינוך הדתי השמרני יותר.

בהנהגת ההורים של בית הספר מעריכים כי בשנה הבאה תצטרך לשלם כל משפחה לפחות 700 ש"ח לחודש על כל ילד עבור מערך הסעות פרטי (בשנה שעברה זה היה 450), זינוק משמעותי במיוחד עבור משפחות עם יותר מילד אחד במסגרת – ומכיוון שמדובר במסגרת ייחודית, משפחות רבות המתאימות לה בוחרות לשלוח אליה את כל ילדיהן. על רקע המשבר הכלכלי ההולך ומחריף ויחד עם גזירות נוספות של העירייה כמו הורדת הסבסוד ממחירי הצהרונים והחוגים, העלייה במחירי הארנונה ועוד, ספק רב אם המודל של בית הספר יוכל להישאר בר קיימא.

"אני באמת מאמין שבית הספר הזה, שמעניק לתלמידיו יהדות רכה, מכילה, שיוויונית וחומלת – הוא בית ספר שטוב שיהיה בעולם. זה בית ספר שלא צריך להילחם בו. זה בית ספר שצריך לעזור לו" (הסופר-תסריטאי יאיר אגמון)

הקולנוענית אביגיל שפרבר, ממקימות בית הספר, מספרת ש"לפני קצת יותר מ-10 שנים בני הבכור אורי עלה לכיתה א' אחרי שלוש שנים של חלום משותף והמון השקעה, שלנו ושל קבוצת הורים מתל אביב. 'משותף תל אביב' הגשים חלום של משפחות שמאמינות שאפשר לחיות ביחד, אפשר ללמוד יהדות לעומק בלי לקיים מצוות ואפשר לחיות ביחד דתיים וחילונים, לבנות חברה מגוונת ואוהבת עם כל סוגי המשפחות, מכל השכונות בעיר, מכל האמונות ומכל הזהויות. לנו כמשפחה להט"בית ודתית זה היה המקום היחיד אולי שהרגשנו שהילדים שלנו יכולים להתחנך בו. היום הבן הצעיר שלי בכיתה ד' ויש סכנה ממשית שבית הספר לא יחזיק מעמד. ללא הסעות רוב המשפחות לא יוכלו לשלוח את ילדיהן לבית הספר ואי השפיות הקטן הזה ייכחד. הלוואי שהעירייה תבין כמה הדבר הזה נדיר ונחוץ".

לדברי ההורים, בית הספר "משותף תל אביב" נולד מתוך חזון אמיתי של שותפות וסולידריות בין חלקים שונים של החברה הישראלית, "כפי שהם באים לידי ביטוי בעיר הכי ליברלית בישראל". משפחות מכל הסוגים, כמו שרק תל אביב יודעת להכיל, התקבצו יחד, כדי ליצור קהילה הטרוגנית אך בעלת מטרה משותפת: לספק לילדים ולילדות היכרות טובה עם ארון הספרים היהודי, מבלי לדרוש מהם הוכחות מבית על רמת האמונה או היהדות שלהם, מבלי לנסות להיות כור היתוך יהודי, אלא מתוך הרצון להדגיש את השונות והייחודיות בכל בית ובכל משפחה.

הסופר והתסריטאי יאיר אגמון, שבתו לומדת בבית הספר, כתב בפייסבוק ש"תאמינו או לא, אבל בתל אביב אין הרבה אופציות לדתיים ודתלשים. זו עיר עם מעט דתיים, ומעט מסגרות ובית הספר המשותף שלנו הוא ממש חממה יהודית ליברלית קטנה. העירייה העניקה לקהילה מבנה בקצה העיר ועזרה בסבסוד ההסעות לתלמידי בית הספר כדי שכולם יוכלו ללמוד בו. מהשנה הבאה העירייה לא מתכוונת לעזור בסבסוד ההסעות, מה שאומר שבית הספר יהפוך לבית ספר כזה של עשירים. מה שאומר שמלא ילדים מתוקים יעזבו את בית הספר, יוותרו על הזהות הספציפית הזו ויעברו לבית ספר קרוב לביתם. וזה גם דבר שמעמיד את כל בית הספר בסכנה. ורציתי לשאול, אולי אולי אתם מכירים מישהו שעובד בעיריית תל אביב. אולי הפוסט הזה יוכל איכשהו למנוע את המכה הזאת שבית הספר שלנו חוטף עכשיו. אני באמת חושב שהקהילה הקטנה שלנו מביאה הרבה אור לעולם. אני באמת מאמין שבית הספר הזה, שמעניק לתלמידיו יהדות רכה, מכילה, שיוויונית וחומלת – הוא בית ספר שטוב שיהיה בעולם. זה בית ספר שלא צריך להילחם בו. זה בית ספר שצריך לעזור לו".

בעמותת ההורים של בית הספר עומלים על פתרונות לסיטואציה החדשה שנוצרה, אך בשלב זה נראה כי אין יותר מדי כאלה. אלינור דוידוב, יו"ר עמותת משותף תל אביב, עמותת ההורים שהקימה את בית הספר, סיכמה ואמרה ש"המשותף הוא פנינה שצריך לשמר ולטפח. בית ספר עירוני, ציבורי, ממלכתי, אבל מיוחד כל כך וחשוב כל כך בנוף החינוכי של תל אביב. עיריית תל אביב-יפו הייתה שותפה לחלום הזה, בלעדיה הוא לא היה קם, אבל היא עלולה להיות חתומה גם על סגירתו. אנחנו מחפשים ועובדים על למצוא פתרונות, אבל יהיה קשה לשמור על המשותף נגיש לכל מי שרוצה בלי עזרה מהעירייה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"בית הספר המשותף הוא חממה נפלאה המצמיחה חיבור ישראלי יוצא דופן ויש לו מקום מיוחד בפסיפס החינוך בעיר תל אביב-יפו.
חוזר מנכ״ל משרד החינוך בעניין הסעות קובע, כי תלמידים הבוחרים ללמוד בבתי ספר ייחודיים ועל אזוריים, דוגמת המשותף, ולא בבית הספר האזורי שלהם, אינם זכאים לסבסוד או לארגון הסעות. על אף חוזר המנכ"ל, העירייה סייעה בהקמת מערך הסעות עירוני, אך כעת, נוכח המצב הכלכלי במשק וכנגזרת ישירה של השלכות מלחמת "חרבות ברזל", אשר הביא לעליות מחירים ושחיקה בהכנסות העירייה, נערכת התכנסות תקציבית בכלל היחידות העירוניות ובפרט בשירותים אשר ניתנו עד כה אך אינם מהווים שירותי חובה, ביניהם מתן שירותי הסעות לבתי ספר שאינם זכאים לכך על פי דין. בעניין זה יודגש, כי הסוגיה נדונה בפני בית המשפט המחוזי אשר קיבל את עמדת עיריית תל אביב-יפו בעניין ביטול סבסוד ההסעות לבתי ספר שאינם זכאים לכך על פי דין.
בנוסף יודגש, כי עיריית תל אביב-יפו מממנת על חשבונה יועץ תחבורתי להנהגות ההורים אשר יסייע בייעול וארגון ההסעות באופן פרטי על ידם ולבניית קווי תחבורה מקצועיים. זאת בנוסף להקמת ועדת הנחות שתסייע למשפחות מוחלשות אשר יעמדו בקריטריונים לתמיכה כספית מהעירייה בכדי לאפשר לכל תלמיד ותלמידה שוויון הזדמנויות במתן החינוך שהוריהם בוחרים בו".

• הבועה
• בתי ספר בתל אביב
• דתיים בתל אביב
• חילונים
• עיריית תל אביב

הלם וזעזוע ברחבי תל אביב: קמפיין הרשימה המשותפת של הליכוד ועוצמה יהודית, שהתאחדו לקראת הבחירות למועצת העירייה שיתקיימו בסוף החודש, מתנוסס על מוניות שירות ברחבי העיר מאז יום חמישי, כשהוא חוזר על סיסמת ההסתה הקיצונית של בנימין נתניהו מהימים של רצח רבין לפיה "השמאל שכח מה זה להיות יהודי".

>> הדיקטטורה של נתניהו כבר כאן. וזה הניצחון המוחלט שלו

תחת הסלוגן "שכחתם מה זה יהדות" צא לדרך הקמפיין של הרשימה הגזענית המאוחדת, כשרשימת הליכוד מיישרת קו עם האידיאולוגיה הכהניסטית וממשיכה את מסע ההקצנה שלה לעבר מחוזות הדיקטטורה הדתית. בעמוד הפייסבוק של התנועה בתל אביב נכתב במפורש "השמאל שכח מה זה להיות יהודים! הליכוד-עוצמה יהודית בתל אביב-יפו כאן כדי לשמור על המסורת היהודית, על בתי הכנסת, מוסדות הדת בעיר, ועל מרחב ציבורי שאפשר להניח בו תפילין ולהתפלל – בלי שיבזו אותך או ימנעו ממך בכוח".

קמפיין התעמולה הרעיל רוכב על הצלחתה של הפרובוקציה היזומה והמתוכננת להיאבק באיסור על הקמת דוכני דת ומיסיון בסמוך לבתי הספר על פי חוק העזר העירוני, כשההפקה המתוקשרת והמניפולטיבית שנערכה בגימנסיה הרצליה בחודש שעבר משמשת לו כמקפצה תודעתית. זו אינה הפעם הראשונה שבה הליכוד מנסה את מזלו בעיר באמצעות הסתה אגרסיבית: בבחירות הקודמות למועצה ב-2018 הציפה הרשימה את העירבכרזות הסתה נגד מבקשי מקלט. באותה מערכת בחירות זכה הליכוד במושב אחד בלבד במועצת העירייה, אותו אייש ארנון גלעדי עד להרשעתו (בהסדר טיעון) במרמה והפרת אמונים עם קלון בפרשת דוד ביטן. גלעדינחשד גם בעבירות מין נגד קטיןאותו הדיח לזנות לכאורה.

ברשימת הגזענים המאוחדת מקווים כי אחוזי ההצבעה הנמוכים הצפויים במערכת הבחירות שאינה מעניינת איש, תסייע להם לשלש את כוחם במועצה ויותר מכך, בעיקר על חשבון רשימת הבית היהודי "מאמינים בתל אביב", שהתאחדה עם אגודת ישראל בראשותו של סגן ראש העיר חיים גורן.

ברשימות הליברליות שמתמודדות למועצה מיהרו להגיב, בניסיון לעורר מעט את הציבור החילוני בעיר. ציפי ברנד, מס' 2 ברשימתה של אורנה ברביבאי, כתבה לעוקביה בטוויטר-X ש"תסתכלו על קמפיין הליכוד בתל אביב. לא רק שלא לקחו אחריות על המחדל המטורף שהתרחש במשמרת שלהם – הם גם פועלים אקטיבית כדי להחזיר אותנו לשיח של השישה באוקטובר. פילוג, הסתה, שנאה, פירוד – זה הדלק של הליכוד. תל אביב צריכה לשלוח אותם הביתה".

גם ברשימה המאוחדת של מרצ וארגוני המחאה נגד ההפכה המשטרית הגיבו בזעזוע ניכר, וסגנית ראש העיר מיטל להבי אמרה כי "את ההרס והארס שמביא החיבור בין מחל הליכוד ועוצמה יהודית כולנו מכירים היטב מהחודשים האחרונים. עכשיו הם באים לכבוש את תל אביב-יפו. אנחנו, נשות אנשי המחאה והחמ"לים האזרחיים, נסתער על המשימה כדי לבלום אותם ביחד". בקיצור – צאו להצביע ב-27.2.

• בחירות 2024
• הליכוד
• חילונים
• כפייה דתית
• גזענות