ביום האישה הבינלאומי הזה, אני מבינה שההישג הכי גדול שלי במאבק על זכויות נשים לא היה נאום בכנסת או כותרת בעיתון, אלא הפעילות למניעת הפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף. עבורי זה אירוע מכונן. למה? כי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, זו שיותר מדי חילונים ומסורתיים מעדיפים לעצום מולה עיניים, היא המנבא החזק ביותר להפיכה הדתית שמתרחשת כאן.

>> פחד ותיעוב: ראיתי בעיניים את מה שקרה מתחת לבית של לוסי אהריש
>> קפה הפוך: בכאן 11 רצו לראיין תל אביבים מנותקים. זה התהפך עליהם

השיטה תמיד דומה, פועלת בשקט ותחת מעטפת של "קדושה", זה מתחיל ב"רק תפילה", ממשיך ב"רק מחיקה" של דמויות נשיות מהמודעות ומשלטי הפרסום על האוטובוסים, ונגמר ב"רק תשבי מאחור" כדי שיהיה לכולם נוח, או בבקשה "פשוט לזוז מהכיסא" בטיסת אל על כי הנוכחות שלך מפריעה למישהו אחר. הנירמול של ההפרדה הזו הוא לא "כיבוד מסורת", הוא ויתור מודע על המרחב הציבורי שלנו ועל הזהות שלנו כאזרחיות.

הקו שעובר בין מחיצת הפרדה בלב תל אביב לאלימות שראינו בבני ברק נגד חיילות, או ליריקות על נשים שלא התלבשו "נכון", הוא קו ישיר. כשמאפשרים הפרדה באקדמיה או בכיכר, שולחים מסר ברור: הנוכחות שלכן היא בעיה שצריך לפתור או להסתיר. בכל פעם שדורשים מאיתנו "להתחשב", בעצם מבקשים מאיתנו להיעלם. אבל אנחנו לא אמורות להתחשב בזכות של מישהו אחר להפלות אותנו, אנחנו אמורות לחיות פה כאזרחיות שוות.

התמרור האדום הזה לא נמצא רק בדמיון שלנו, הוא נמצא במרחק טיסה מכאן, טיסה לא קצרה, מרחק שטייסות ונווטות עושות עכשיו מדי יום, בסיפורה של איראן. כשאנחנו מסתכלות על איראן של היום, קל לשכוח שפעם היא הייתה אימפריה של השכלה, תרבות וקידמה. דוד שלי, אלי רגולסקי ז"ל, טייל שם בסוף שנות השישים ותיעד ביומנו עולם של חופש, סקרנות אינסופית לעולם הגדול ותחושת עוצמה לאומית. בינואר 1968 הוא כתב ביומנו על המנהיגות האיראנית של אותם ימים,"ההנהגה פועלת בחוכמה רבה ובחזון, ומובילה את המדינה לקידמה שאין לה אח ורע באזור". הוא תיאר צעירים וצעירות מלאי סקרנות, שצמאים לידע ולחיבור עם המערב, שרואים בעצמם חלק מהעולם הנאור.

ליברליזם לא אומר לוותר על הערכים שלנו בשם הסובלנות כלפי מי שאינו סובלני אלינו. "לכבד", "להתחשב" ו"לוותר" זה לא ליברליזם. זו מחיקה עצמית של הזכויות שדורות של נשים נאבקו עליהן

היום, אותה אימפריה נחשלת תחת משטר דתי קיצוני ומושחת שבו אין לנשים מקום, קול או זכות על גופן. זה לא קרה בלילה אחד, זה קרה בצעדים קטנים של "התחשבות", של ויתור על המרחב הציבורי, של העדפת שקט תעשייתי על פני עקרונות הליברליזם. איראן היא הוכחה חיה לכך שדמוקרטיה וזכויות נשים הן לא מובנות מאליהן, הן דורשות הגנה יומיומית.

כאן בישראל, עלינו להבין, ליברליזם לא אומר לוותר על הערכים שלנו בשם הסובלנות כלפי מי שאינו סובלני אלינו. דוכני חב"ד שפונים רק לגברים ובנים בלב המדרכה שלנו, מורות מטעם גרעינים תורניים שנכנסות לבתי הספר של הילדים שלנו ומנסות למלא להם את הראש ב"קצת מסורת" שמשמעותה המעשית היא החזרת הנשים למטבח, זה לא ליברליזם. זו מחיקה עצמית של הזכויות שדורות של נשים נאבקו עליהן.

המאבק על הפרדת דת ומדינה הוא לא ויכוח תיאולוגי מופשט, הוא המאבק על החופש שלנו ללכת במדרכה מתחת לבית, לשבת איפה שנרצה באוטובוס, ולהבטיח שהבנות שלנו יגדלו בעולם שבו השמיים הם הגבול, ולא המחיצה.ביום האישה 2026, חשוב להגיד את זה בצורה חדה: שוויון הוא לא משהו ש"מתחשבים" בו, הוא הבסיס שעליו המדינה הזאת חייבת לעמוד אם היא חפצה בחיים. המבצר האחרון של החופש שלנו הוא לא בתי המשפט, הוא הערנות שלנו בכיכרות, ברחובות ובבתי הספר. אם נתעקש על המרחב הציבורי שלנו היום, לא נצטרך להתעורר מחר למציאות שבה המרחב הזה כבר לא שייך לנו.
>>הדס רגולסקי היא חברת מועצת העיר תל אביב-יפו וראש מטה הדמוקרטיות במפלגת הדמוקרטים

• טור דעה
• הפרדה
• יום האישה הבינלאומי
• הדתה
• כפייה דתית

יום האישה, חודש האישה ושנת האישה – לא משנה עד כמה ימתחו את הקונספט המשומש, אנו נמשיך לסרב לשתף איתו פעולה. בחסות הממשלה, מעמדן של נשים במרחב הציבורי הולך ומצטמצם ובמוסדות המדינה לא ממש סופרים אותנו, אבל מבחינתנו כמחצית מהאוכלוסייה, כל יום הוא יום האישה. ובכל זאת, כשמסה קריטית של נשים בתחום הקולינריה מתרכזת במקום אחד – אנו מתייצבים על מנת לפרגן לכישרון, לנחישות ולעוצמה הנשית, וגם כדי לזלול דברים טובים.

>> עם חמאה: הסטייקהאוס הירושלמי הגיע לתל אביב בלי כיפה
>> לישון אצל אסף גרניט: בדקנו את מלון הבוטיק הירושלמי של השף

פרויקט "נשים יוצרות קולינריה" שיתקיים השבוע בשרונה מרקט מאגד תחת קורת גג אחת שפיות ויצרניות גלידה וממתקים, חקלאיות ויינניות וגם רוקחות שמנים ומוצרי קוסמטיקה טבעית, שיביאו איתן מאפים מסורתיים ודגים מעושנים, ירקות אורגניים מותססים ופרלינים שמבוססים על פירות וצמחי תבלין מקומיים ועוד ועוד.

אוצרת האירוע, אשת האוכל יולי איז'ק, מספרת שהאירוע נועד לתת קול ובמה ליצירה נשית מגוונת מכל קצות החברה הישראלית. "יתארחו כאן דתיות וחילוניות, דרוזיות, יהודיות וערביות – הפסטיבל כולו מופק באווירה חברתית ומיועד לתת במה וחשיפה לנשים להציג ולמכור את המוצרים שלהן, כשכל ההכנסות מהמכירות עוברות ישירות אליהן, והדוכנים מוקמים עבורן ללא עלות".

כלקח מפסטיבלים קודמים שהתקיימו בשרונה מרקט, אספנו עבורכם את הדוכנים הכי שווים על מנת לפשט את השיטוט במרקט ולאפשר קנייה מושכלת. גם אם לא תגיעו דווקא אליהם יש די והותר דברים לטעום, וממילא ההתייצבות נועדה בראש ובראשונה להבעת תמיכה.

1. אוכל יהודי מזרח־אירופי של דפי קרמר

הבעלים של "דפקא טעים" והיזמית של "סיר לסלאם", שנוגעת בקשר שבין הקידמה למקורות בקולינריה. המסע שלה בשנים האחרונות מוביל לטעמים של בית סבתא – קנישס, בלינצ׳ס, פילמני, קרפלך וקיגל.

2. סירופים של נעמה שטרן-ליכט

מומחית בייצור משקאות מתובלים בצמחים טבעיים, ובעלת המותג Stern-licht herbal tonic. בפסטיבל היא תציע טוניקים בארומת עשבים ופרחים שהולכים נפלא עם סודה וקוביית קרח, וכן ורמוטים ואמארו מהמפעל הביתי בכפר יחזקאל.

3. המאפים של פרח רסלאן

היא נולדה וגדלה בכפר אל־עדייסה בדרום לבנון, בת לאב שלחם בצד"ל. בריאליטי "מאסטר שף" היא העיפה לשופטים את הפוני עם אוכל מהמטבח הלבנוני המסורתי, והכנאפה כעכ שלה הוא הברקה משגעת. בפסטיבל היא תציע מעמולים, קטאייף במילוי אגוזים או מלבי, ליאלי בירות ועוד מאפים וקינוחים בעבודת יד ותבלינים מתוצרת בית.

4. העוגיות של שיר מלון

עוגיות אקסטרה מתוקות ומוגזמות שאופה שיר מלון משדרות, בעלת המותג "שוקולד שיר", שבמלחמה פונתה מביתה בעת שהייתה בהריון. בינתיים היא הספיקה לשוב ולהפעיל את העסק, ולנו רק נותר לקנות ולתמוך.

5. "שיקוי" של רוני ססלוב

מותג החליטות וצמחי המרפא של רוני ססלוב, לשעבר כורמת וייננית וכיום הרבליסטית קלינית מוסמכת, לקטית רפואית ומטפלת גוף-נפש. אנחנו כבר בדקנו את "נימנומית", חליטת צמחים להרגעה לפני השינה, ומאז הלילות הרבה יותר נינוחים (בתקווה שהפסקת האש תימשך ותסייע בכך).

6. גלידה NUEMA של נעמה אבינועם

נעמה אבינועם מייצרת בחצור גלידה בעבודת יד. לרוב הטעמים שלה מאתגרים, פינגר ליים ועגבניות למשל, אבל בפסטיבל יככבו טעמים "שגרתיים" יותר כמו פיסטוק ולוטוס עם שברי שוקולד ושקדים מומלחים, לצד סורבה קלמנטינות וצ׳אי מסאלה עונתיים.

7. המטבח של לונה זרייק

השפית והבעלים של מסעדת לונה ביסטרו הנהדרת בנצרת תציע מנות מסורתיות מהמטבח הערבי, ביניהן מאפה תרד, קובה, עלי גפן, סמבוסקים, מעמולים, בסבוסה ועוד.

8. הסילאן של גילי שיאל

תמרים אורגניים מקיבוץ סמר וסילאן ארטיזנלי שמייצרת גילי שיאל, מתכנתת בעבר ונטורופתית בהווה. כדאי לטעום את הסילאן שהיא מכינה מזני ברהי ודקל נור המקומיים (והפחות מתוקים ממג'הול).

9. היין של לינה סלוצקין

לינה סלוצקין מיקב קדמא שבכפר אוריה היא הייננית היחידה בארץ שמיישנת יין בכדי חרס ענקיים (אמפורה) כחלק מתהליך הייצור. מומלץ לטעום את בלנד "לירה" שמשלב שירז וקברנה סוביניון או "קופיה", בלנד בורדולזי של קברנה סוביניון ופטי ורדו.

10. הבאן מי של אביה קזום פרנס

באן מי בבגט עם עוף, בקר או בגרסה טבעונית עם טופו, מעשה ידיה של אביה קזום פרנס מבאן מי 13 בנחלת בנימין. סוף סוף לא צריך להסתבך ברחובות של שוק לוינסקי למען ביס מהסנדוויצ'ים הנהדרים שלה.

>> נשים יוצרות קולינריה, שרונה מרקט, חמישי-שישי (7.3-6.3), חמישי 22:00-10:00; שישי 15:00-09:00

• אוכלים שותים
• שרונה מרקט
• נשים
• יום האישה הבינלאומי

יום האישה הבינלאומי 2025 הולך ומתקרב (זה קורה ב-8.3), ואתם יודעים מה זה אומר: הרבה אירועי "העצמה" מביכים, המון מבצעים בסופרפארם והמון דיבורים על שוויון מגדרי, שאחריהם אפשר לחזור מיד אל הפטריארכיה הישנה והטובה ולהמשיך עם כל האפליה, ההדרה, השוביניזם והמיזוגיניה הרגילות. אפשר להתנחם בכך שלפחות בעיריית תל אביב-יפו עושים מאמץ כן לשנות את המציאות במסגרת "עיר שווה: התכנית העירונית לקידום שוויון מגדרי", ולא מסתפקים ביום אישה אחד אלא בשבוע שוויון מגדרי שלם, שמתכנס זו השנה השישית בהובלת מנהל קהילה תרבות וספורט והרשות לחוסן ושוויון חברתי תחת הכותרת "במלוא הדרה".

>> שלח לי שקט: 10 המקומות הכי רגועים בתל אביב

עיריית תל אביב-יפו תקיים במהלך החודש כולו אירועים ברחבי העיר לכבוד יום האישה 2025, אבל גם הרבה יותר מאירועים: אחת ממטרות התכנית העירונית "עיר שווה" היא הגברת הביטחון האישי במרחב הציבורי בעיר הכולל בתוכו גם את חופי הים. במסגרת התכנית החל מהלך עירוני תחת הכותרת "חוף מבטחים", שכחלק ממנו הוטמעה באוקטובר האחרון כריזה בנושא שמירה על מרחב בטוח כחלק ממערכת הכריזה האוטומטית בחופים תוך הקפדה על שפה שוויונית.

שלב נוסף של המהלך יתממש ב-20 במרץ: הכשרה ייעודית לכלל צוות אגף החופים (מצילים, פקחים, מטה) אשר תועבר על ידי הרשות לחוסן ושוויון חברתי של עיריית תל אביב- יפו ומרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב. ההכשרה תעסוק בנושאים רבים בניהם: הגדרת הטרדה מינית, גבולות ומרחב בטוח, תפקיד המציל ("עשה ואל תעשה"), עקרונות סיוע ודרכי התערבות ותגובה פרקטיות במקרים של הטרדות מיניות וחציית גבולות. במהלך ההכשרה יתקיימו תרגולים באמצעות סימולציות. מהלך זה נעשה גם מתוך תקווה שיהווה השראה לערי חוף אחרות שינקטו בצעד דומה שישפר את תחושת הביטחון האישי בחופי הים, מרחבים בעלי סבירות גבוהה לחציית גבולות.

במהלך השנה החולפת נעשו פעולות נוספות כחלק מתוכנית "עיר שווה", ביניהן פיתוח מרחב ציבורי בטוח ומכיל בהתייחס לצרכים, חסמים ומאפיינים של ילדות, נערות ונשים, שיפור והתאמת תשתיות (תאורה, גיזום עצים, שיפוץ והצבת שירותים ציבוריים במרחב הציבורי), קידום שפה שוויונית בפרסומי העירייה ובשילוט העירוני, התאמת פרוגרמות מוסדות ציבור וקידום שירותים רב מגדריים ומלתחות משפחתיות במוסדות העירייה. כמו כן, ננקטו, ביו היתר גם פעולות לטובת מניעת אלימות מגדרית בחינוך: מעל 10,000 תלמידים ותלמידות עברו סדנאות מרכז סיוע, תכניות ייחודיות לבתי הספר ביפו ולצוותי החינוך המיוחד, בנוסף לכ-1,000 בני ובנות נוער בצופים ובמרכזי הנוער שעברו סדנאות מרכז סיוע ומאות בני נוער, צוותים חינוכיים ועובדות ועובדי עירייה שעברו סיורים במרחב החברתי (מועדון הפוסיקט לשעבר).

בין האירועים, ההרצאות הסדנאות והפעילויות הבולטות אשר יערכו במסגרת "במלוא הדרה 2025", שחלקם הגדול מתקיים ביוזמת תושבים ותושבות, תוכלו למצוא את "אימון אימא" (שלישי, 4.3),בוקר לאימהות ותינוקות שכולו בהשראת הפרויקט היפואי שהקימה מאמנת הכושר ענבר שגב-ויגדר ז"ל שנרצחה בפיגוע ברכבת הקלה ביפו; אירוע החוצות"נערות פורצות דרך"(שלישי 4.3)שיקים מוזיאון זמני בכיכר הבימה ויעודד לסולידריות נשית דרך ביטויי אומנות שונים; כמו גם את ההרצאה המרגשת"מהחושך אל האור"(רביעי, 5.3)של החטופה דניאל אלוני, בה היא מפרטת כיצד היא ובתה הופרדו מבני המשפחה ונחטפו למנהרות החמאס ומשתפת איך שרדה בשבי 49 יום עם בתה בת ה-5 ומהן התובנות איתן יצאה משם.
>> "במלוא הדרה 2025", 8.3-1.3 בכל רחבי העיר,הפירוט המלא של כל האירועים כאן.

• הבועה
• יום האישה הבינלאומי
• נשים
• הדרת נשים
• שוויון
• עיריית תל אביב