חוויית XSpace באקספו תל אביב נפתחה רשמית לציבור הנואש לאטרקציות באוגוסט, אז שלחנו את נתלי מון עם הבת-כמעט-שמונה שלה לעמוד בתור, לחפש אטמי אוזניים ולהכריז על הנאה ברורה ומובהקת של כל הילדים במתחם. להורים יש לנו כמה טיפים חיוניים להישרדותם
להיות הורה באוגוסט זאת כידוע חוויה מהקשות שיש למנעד האנושי להציע. השילוב בין החום לתום הקייטנות והצורך לג'נגל את השיעמום הגואה של הילדים, העבודה והחיים עצמם מובילים הורים רבים לפעולה הנואשת הנקראת "חיפוש אטרקציות", ומי לעזרתינו אם לא האנשים הטובים באקספו תל אביב שכל קיץ וקיץ מתעלים על עצמם בהבאת אטרקציות יותר מוזרות וגדולות מהחיים. כך מצאנו את עצמנו אתמול ב"X-Space – רב יקום" שנפתח השבוע. יש לציין כי הגענו לאירוע השקה מיוחד לעיתונאים, וכיאה לאטרקציה שמכתירה את עצמה בטייטל הסופר טרנדי "מולטיוורס", הייתה בה נוכחות מובהקת לעיתונאים מסוג אבא.
בהגיענו לאקספו הילדה בת הכמעט-שמונה נתקלה בכניסה לחוויה שרצה במקביל – "מלון הממתקים" – ומיד מיהרה לאכול את הראס בנוגע לאכילת האביזרים המתוקים שראינו מעבר לדלת. כדי להכנס לחוויה אליה הוזמנו נזקקתי לספק הסבר מעמיק על פייק ממתקים המיועדים בעיקר למכורי אינסטגרם. ההסבר עבד, בעיקר החלק בו הודעתי לה שזה XSpace או הביתה, היא נזכרה שהיא בעצם מכורה למשחקי וידאו ונכנסנו למתחם. אם כי "נכנסנו" זאת אולי אמירה גדולה מדי להמתנה בתור ארוך על מנת להצטלם לטובת האוואטר שלנו ולקבל "צמידי עוצמה", מוקפות בילדים שקופצים ומנסים להציץ פנימה תוך צעקות "מה יש שם, מה יש שם".
העניינים השתפרו מרגע האישור להיכנס למתחם הנכסף, כשהתבקשנו להעביר את "צמיד העוצמה" (חתיכת פלסטיק מחוברת לסרט שהזהירו אותנו שאסור להסיר) – חוויה שתחזור על עצמה שוב ושוב ושימחה מאוד את רוב הילדים שראיתי – ולעמוד (שוב) מול המצלמות לצורך סריקה ו"כניסה לחללית" שבסופה ראינו את עצמנו על המסך. גם הילדים למודי הטיקטוק ביותר נהנו מהחלק הזה. משם עברנו לחלל בו התבקשנו לשבת על ספסלים ולצפות בסרטון המסביר את החוויה אליה עמדנו להיכנס. על פניו נשמע סביר והגיוני, בפועל עברו דקות ארוכות בעוד על המסך כתוב ש"ההרפתקה תיכף מתחילה", וכלום לא התחיל למעט רצף תלונות הוריות שנמשכו כהתקשנו להתמקד בסיפור על המסך מפאת הווליום. עניין שעוד יחזור. האקוסטיקה באקספו לא מוצלחת וזאת אמירה עדינה – אם הילד שלכם סובל מרגישות לרעש, זה כנראה לא המקום עבורו.
אחרי שהתוודענו לקורות יושבי החללית, קפטנית וצוות של חיות מוזרות ומשעשעות, ואחרי שהבנו שמטרת המשחק היא לסייע לקפטן לחפש את חברי הצוות שנעלמו – נפתח הקיר עליו הוקרן הסרטון לחלל עמוס בעמדות משחק דיגיטליות – תוך תחושה מרשימה שאנחנו נכנסות לתוך הסרט עצמו. בכניסה ראשונית לחלל הוא נראה גדול דיו, אבל אחרי שהתמלא בילדים צורחים הוא פתאום הפך קטן מאוד. הווליום במתחם הוא כאמור בעיה רצינית, שלא נאמר רצחנית ומחרבת הנאה. אין לה ממש פתרון מלבד המובן מאליו – תגיעו עם אטמי אוזניים או פשוט אל תתלוננו אם בחרתם ללכת לחוויות באקספו באוגוסט.
בעמדות המשחק הילדים מפעילים את הדמויות על המסך עם הגוף או באמצעות היד. חביב, אבל לא משהו שעוללים למודי נינטנדו ספורט וג'אסט דאנס לא חוו כבר. גם בשאר החללים לא נתקלנו בחוויה יוצאת דופן ובטח לא בהבטחה הגדולה של המתחם שהיא "כניסה למולטיוורס". הילדים נהנו, אבל לא התרגשו. מהמתחם הראשי ניתן להמשיך בסיור לחללים נוספים, כמו "מעבדת חלל" או "משחקיה גלקטית". בחלק מהחללים כלל לא ברור מה צריך לעשות, איך משחקים ומאתרים את חברי הצוות האבודים ואיך אוספים את הקלפים המובטחים על כל מסך במתחם. בשניים מהחללים מצאנו בעיקר ילדים והורים אבודים שלא הבינו מה אמורים לעשות ואז הרימו ידיים והלכו לעמוד בתור הארוך למשחקיה הגלקטית.
מה זה משחקיה גלקטית? שמחות ששאלתם. מדובר בטרמפולינה סטנדרטית לחלוטין עם המתנה של ארבעים דקות וזמן קפיצה של ארבע דקות. תמונה מוצלחת של הילדים מרחפים בטרמפולינה שמוקרנים עליה אורות יפהפיים דווקא תצא לכם. בצמוד לטרמפולינה מצאנו מסך מגע ומכחולי ענק איתם היה אפשר לצייר על השמים זרועי הכוכבים ושם, בחלקה הפשוטה והיפה הזאת, הצטברה קבוצה גדולה של ילדים מוקסמים.
חדשני? לא ממש. מקיים את ההבטחות? לא תמיד. הנאה לילדים? למרות שיצאנו מותשות ועם ראש כואב, כל הילדים איתם דיברתי הכריזו על הנאה ברורה ומובהקת, ולכן יש לקוות שחלק מהבעיות מקורן בחבלי פתיחה. המלצה שלנו: אם אתם הולכים אל תשכחו אטמי אוזניים וסוודר (המתחם קפוא), הם ללא ספק ישפרו את מצבכם. את החוויה סיימנו ביום שאחרי עם קטעי וידאו שנשלחו אלינו במייל ותיעדו את החוויה שלנו במתחם. סגירת מעגל חביבה בהחלט.
