חלפו הימים בהם "וויד©" היה מגניב. הטלגרם פרץ את כל הגבולות, הרפואי גם חילק את זה לסבתא שלכם, וגם בלי לגליזציה הצלחנו להתקדם קצת מימי הצ'ינגלה. אז יופי, נירמלנו – מה עכשיו? נו מה, בול בזמן ל-4:20 עכשיו נשענים אחורה, מגלגלים משהו ושמים על המסך יצירה שתתאים.

>> ואף מילה על ביבי: דירוג 20 הנוכלים הגדולים בסדרות הטלוויזיה

ריק ומורטי

הטריפ המצויר הכי טוב על המסך מאז שנת 2013. העונות הטובות הן טובה גם ללא כיוון לירוק, אבל ככל שהבינג' יתמשך כך תצטרכו לעשן יותר כדי שזה יחזיק ועד הסיום אתם עלולים להרגיש *גרעפס* גמורים כמו ריק *שיהוק*. קחו בחשבון שאחר כך תיתקעו עם מחשבות אקזיסטנציאליסטיות כאילו אתם מינימום אלבר קאמי.

פנטסיה

רובנו ראינו באיזשהו שלב בילדות את הסרט היפהפה הזה, שיצא לאקרנים בשנת 1940(!), וכולו מוזיקה קלאסית ודמויות דיסני מרחפות בעולמות דמיוניים. תרשו לעצמכם לשקוע בספה ולחזור לגיל 6 עם סוסים מכונפים, מטאטאים מהלכים והרבה מאוד בטהובן. אין לזה תחליף.

סדר אותי

למשך תקופה קצרה אך משמחת, זו היתה סדרת הסטלנים הכי מוצלחת על המסך, עם שורשים ברשת וחתימת האיכות של HBO, ודילר אחד מתוק שמזכיר לנו את הימים של טרום טלגרם. אבל העיקר הוא הסיפור האנושי, לא הוויד עצמו אלא האנשים שמעשנים אותו. אחת ממובילי הנירמול הטלוויזיוני של הצמח, וסדרה אנושית שעדיין כיף לחזור אליה.

בובספוג

צבעים יפים, עלילות מטורללות, קולות מצחיקים ואווירה ווירדית כללית הופכים את סדרת הילדים לכאורה לקלאסיקה מודרנית עבור מבוגרים מסטולים. רצוי להימנע מהפרקים הקריפיים במיוחד (נגיד, הפרק שבו בובספוג פוגש דגים מפלצתיים בתחנה המרכזית) ולהתמקד בהזיות חמודות יותר, כמו הפרק שמתרחש בימי הביניים.

לחיי אהבה

מדובר בקלאסיקה ישראלית שחייבים לחזור אליה עם חברים, ואחרי שעברו לפחות שלושה ג'וינטים בסלון. ההאנג לא יהיה שלם בלי שיר הפתיח האלמותי והסצנות הבלתי נשכחות של סופי צדקה ויעל הדר (הלא היא סמדר הרעה).הדיאלוגים המדוקלמים במשלב שפה לא שמיש, המיזנסצנות המטומטמות, הסטיילינג המחפיר – הכל פה נועד להעניק לכם שעה של צחוק, תדהמה ופלאשבקים מטורללים, ובכך גדולתה של תאונת השרשרת המדהימה הזו.

אושר צרוף

ואם כבר אנחנו בנושא של טראש טלנובלה ישראלי, בתקופה האחרונה צמד יוצרי הרשת האהובים עלינו אור אבוטבול ועמרי הכהן חזרו ל"לגעת באושר", ומתפרקים מצחוק על ההפקה האיומה הזו – לרבות שחקנים נוראיים, דיאלוגים מטופשים, דרמה מיותרת וכל.. כך… הרבה… בום… במצלמה. יש כרגע רק 2 פרקים אבל זה כל כך מדבק עד שתמצאו את עצמכם גולשים לפרקים מקוריים של "לגעת באושר".

עולם מופלא

כמו כל סדרות וסרטי הטבע עוצרי הנשימה של דיוויד אטנבורו, "עולם מופלא" היא חומר צפייה אידאלי לשאכטה של לפני השינה. היא תזכיר לכם כמה יפה העולם שלנו, תחסוך מכם כל זיק של פרנויה או תחושת בדידות, ומעל הכל – מדובר באקשן משובח. אם תרצו גם לאכול סרטים תוך כדי, אתם יכולים לצפות ב"שמורות הטבע המופלאות" בנטפליקס, שם מי שלוקח את תפקיד אטנבורו זה לא אחר מברק אובמה.

סרטי ניקולס קייג'

הקלישאה הישנה על חטיפים בטעם קוקוס תקפה גם לגבי ניקולס קייג': או שאתה אוהב את זה, או שאתה אידיוט. למי שלא יצא להכיר, ניקולס קייג' הינו אדם מסוג שחקן שלוקח את המקצוע שלו למחוזות טוטאליים, שגורמים לחנה רובינא להיראות כמו זאב רווח. הוא עצמו מגדיר בראיונות את סגנון המשחק שלו כ"קבוקי מערבי", מלים שמצליחות להעביר רק במקצת את הטרלול הצרוף שממנו עשויות קלאסיקות כמו "נשיקת ערפד", "Deadfall", "פקד מושחת" ו"איש הקש". למזלם של מעריציו והיקום כולו, יש לו אינסוף סרטים, וכמו שכונן בסרט האייקוני "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" – משתלם להכיר את הקטלוג שלו לעומק.

עיניים עצומות לרווחה

טום קרוז וניקול קידמן במסע חקר מיני שהוא ספק טריפ ספק חלום בניצוחו המופלא של סטנלי קובריק. אי אפשר לראות את הסרט הזה בלי שאכטה (ומישהו לשכב איתו אחר כך).

הרולד וקומר משתוללים באמריקה / הארולד וקומאר בורחים מגואנטנמו

במבט לאחור, מדובר בלא פחות מדיוקן של הטירוף שקיים, רוחש ומשגשג בחברה האמריקאית. הטירוף הזה אמנם מחופש למשחק של גברים צעירים במסע חיפוש אחר ההמבורגר הנכון למאנצ'יז שלהם (ובסרט השני, מנסים לברוח מכלא פוליטי) אבל מדובר בכל כך הרבה יותר מזה. יש גם את הקאמבק של ניל פטריק האריס, סרט סטלנים אדיוטי וגם סאטירה חברתית-פוליטית חדה (?!).

דרגון בול זי

כשהיינו ילדים הרגשנו בנוח לצפות בחצי שעה של אנשים צועקים וצוברים אנרגיה ולקרוא לזה "אקשן". היום אנחנו צריכים פילטר כלשהו כדי לשרוד פרק ממוצע של הסדרה ההזויה הזו, וזה אפילו יוסיף לסיפור עומק רוחני שלא ראיתם שם קודם.

"קיץ אחד של סוטול"

איך אתם הייתם מגיבים אם הייתם מעשנים בטעות בג'וינט את האפר של חברכם המת? ובכן, ג'מאל וסיילס, הלא הם רדמן ומת'וד מן כפרהעליהם, בדרך לגלות את זה. לאחר עישון הג'וינט, בדרכים קסומות, החבר המת מגיח מהעולם הבא ומעניק להם את כל חוכמות החיים. יחד עם הרוח והמון וויד מתובל באפר, השניים ינסו להתקבל לאוניברסיטת הרווארד. אבל מה קורה כשהאפר נגמר, הרוח חוזרת למקומה בעולם הבא וכבר אין להם את כל הידע שבעולם כדי לצלוח את הלימודים? שאלה נהדרת וסרט קאלט/

סרטי המשך זולים של דיסני

מתחילת הניינטיז ועד סוף העשור הקודם דיסני חיללו כמה מהקלאסיקות המצליחות ביותר שלהם בהמשכונים זולים ועלובים למדי. הדרך היחידה לצפות באשפות הללו ולצחוק במקום לבכות היא לעשות זאת בתודעה שאיננה צלולה. רצוי לבחור סרט שמצחיק אתכם כבר בשלב התקציר, והנה כמה הימורים בטוחים לצפיית כל-כך-רע-שזה-מצחיק: סרט הכריסמס של "היפה והחיה", "סינדרלה 2", "השועל והכלבלב 2" שכולל להקת קאנטרי של כלבים, "מלך האריות 1.5" שהוא בעצם המקור עם קומנטרי של סוריקטות ו"טרזן 2", בהשתתפות ג'ורג' פאקינג קרלין.

החתולים הסמוראים

הידעתם? כשהגיעה הסדרה היפנית הזו למערב, צוות הדיבוב הלביש על הסדרה תסריט חדש ומאולתר בחלקו, כולל בדיחות על ספורט ישראלי, שבירת הקיר הרביעי וביזאר לרוב. חוץ מזה, זאת סדרה על חתולים בחליפות שנלחמים בנבלים ורובוטים ענקיים. מה עוד אתם רוצים?

**שימוש וסחר בסמים אינם חוקיים במדינת ישראל. אין בנכתב כאן כדי לעודד שימוש או סחר בחומרים המוזכרים.

• המסך
• סרטים
• סדרות
• סטלן
• סטלניפ
• מריחואנה

צרכני קנאביס רפואי, בין אם הם מעשנים כדי להקל על הכאב שלהם או סימפטומים אחרים של מחלה, ובין הם מעשנים כדי ליהנות מהמציאות בתצורות שונות, הם בסופו של יום כולם אנשים עובדים ומתפקדים (או רובם לפחות), שהיו רוצים להכניס את הקנאביס לשגרת היום יום, מבלי להיפגע מבעיות של עייפות, חוסר ריכוז וחוסר מוטיבציה שלעיתים יכולות לאפיין עישון קנאביס. אל תעשו את עצמכם כאילו אתם לא יודעים.

מעשנים ותיקים בוודאי יודעים שיש מספר רב של זנים שמייצרים תחושת נמנום וחשק לעצום עיניים ולחרופ. ישנם גם לא מעט זנים בעלי אפקט מעורר. עם זאת, הדבר אינו תלוי רק בסוגי הזנים, אלא גם בכמויות ה-THC וה-CBD הקיימות בכל אחד מאותם זנים. בשביל לעשות לכם סדר בראש ולעזור לכם לעבור את ימי העבודה בתצורה הפרודקטיבית ביותר, אספנו לכם את הזנים הכי מתאימים לשימוש במהלך יום עבודה (אבל לא אם אתם עובדים עם מיכשור כבד או אם אתם רופאים מנתחים, סבבה?).

>> אהוב אותי חלש: הזנים הכי טובים למטופלי קנאביס מתחילים
>> איך להוציא רישיון לקנאביס רפואי: המדריך הדי מלא

בנטל: הר הגעש הרדום מתעורר

בנטל הינו זן מקומי בייצור ארץ ישראלי טעים ומשמח, ואף קרוי על שם הר געש רדום בצפון-מזרח רמת הגולן. הזן הוא זן סאטיבה דומניננטית בעל אחוזי THC גבוהים שעומד על 24% וכמות CBD קטנה מאוד שעומדת על כ-1%. הוא שייך לקטגוריית T-20 של היק"ר (היחידה לקנביס רפואי). ההרכב הכימי של הזן, למי שדחוף לו לדעת, הוא כזה שיכול לתקשר עם קולטני CB1 ו-CB2, צמד קולטנים במערכת האנדוקנבינואידית שלנו, שהיא מערכת בגוף שמקושרת לתהליכים קוגניטיביים שאנחנו חשים באמצעות הקנאביס: תחושת אופוריה, תחושת כאב, תאבון. מחקרים הראו שהפעלת הקולטנים יכולה לעזור בין השאר בהפחתת כאב, הפחתת עייפות ובהרמת מצב הרוח. בנטל טופח במיוחד לגידול ישראלי בתנאי חממה מבוקרת. הזן לא מומלץ למעשנים מתחילים, אבל כן מומלץ לכאלו שמעוניינים להיות בפוקוס במהלך היום ולהישאר באנרגיה גבוהה.

(צילום: יחסי ציבור)

סופר סילבר הייז: מלך כל הסאטיבות

סופר סילבר הייז נחשב בשנות ה-90' למלך כל הסאטיבות וזכה במהלך השנים בפרסים רבים בתחרויות קנאביס שונות. הזן הוא הכלאה של מספר זנים פופולריים, אוריג'ינל הייז, נורת'רן לייט מספר 5 וסקאנק מספר 1. הסופר סילבר הייז מתאפיין בטעמי הדרים ויש לו השפעות עוצמתיות למי שרוצה להתעורר ולהתרכז. צרכני הזן מספרים כי הם חשים אנרגטיים וערים במיוחד לאחר העישון. ההשפעה מגיעה יחד עם מוטיבציה גבוהה, ולאחר זמן מה, תוכלו לחוש גם רגיעה גופנית. הזן מכיל כמויות THC גבוהות, בין 21 ל-23%, ומסייע בין היתר גם לגירוי התיאבון ולהפחתת מתח ולחץ. הטרפנים העיקריים של הזן הם לינאלול, המולן וקריופילן. הזן נחשב לאחד המובחרים לא רק בגלל ההשפעות הפיזיות המעוררות, אלא גם כי הוא נוגד בטווח ארוך דיכאון וחרדה ומסייע לאנשים בתחומים המנטליים. שימו לב כי הזן גורם ליובש עז בפה. לא מומלץ בכלל בכלל למעשנים מתחילים עקב עוצמתו.

גרין קראק: מנגו, אננס וסמים קשים

השם אולי מטעה, אבל בזן הזה אין קראק, אלא רק המון גרין. הזן הינו סאטיבה דומיננטית, עם השפעה ממריצה ומעוררת. הטעם בעישון הוא פירותי-טרופי מתוק עם רמזים של מנגו ואננס. גרין קראק אמנם נשמע כמו שם מאיים, אבל הוא לא זן שמפרק אותך, על אף היותו מאוד חזק ומאוד מפקס. הזן יכול לעזור לכם לא רק להתרכז בעבודה, אלא גם לעזור בטיפולי עייפות, לחץ נפשי ודיכאון. גרין קראק הוא אחד הזנים בעלי ההשפעה הארוכה ביותר. אנשים שסובלים מעייפות כרונית או מצבי לחץ ודיכאון, יכולים להשתמש בו כדי להתגבר על אותן בעיות. כמות ה-THC בזן אינה גבוהה במיוחד ויכולה להגיע עד 18%. ה-CBD נמוך ועומד על אחוז אחד כמו הסוללה שלנו.

בנטל XO: האח הגדול הממש גדול

בנטל XO הוא כמו אחיו הגדול של הזן בנטל. גם הוא קרוי על אותו הר געש ברמת הגולן וגם הוא עם THC יחסית גבוהה. הזן הזה, בדומה לאחיו, הוא פרח יוצא דופן בגודלו. מדובר בזן היברידי נוטה לסאטיבה עם תפרחת דומיננטית בטעמים עמוקים. מתאים לצריכה במהלך היום ושומר על ערנות ותפקוד גבוה בעבודה ובכל מקום שצריך להתרכז בו. הזן יעיל ביותר בטיפול נגד כאבים ומגביר תיאבון. את הארומה העמוקה והמיוחדת שלו, קיבל הזן ממספר טרפנים עיקריים שמרכיבים אותו: מירסן, קריופילן, לימונן ולינלול. כל אלו בשילוב עם יותר מ-10 טרפנים נוספים מעניקים לבנטל XO את חותמת הריח הייחודית שלו. בנוסף לכל אלה, בנטל XO מסייע לטיפול בחרדה ודיכאון.

בלו דרים: חלום שחלמנו חזק

בלו דרים, ממש כפי על שמו, הוא חלום כחול ומתקתק. מדובר בזן היברידי, ואם השם שלו מרמז שאתם עומדים להירדם – תשכחו מזה כי זה ממש לא הכיוון. הזן נוצר מהכלאת בלוברי עם סופר סילבר הייז, וכיום הוא אחד הזנים המפורסמים ביוחד. הוא מתאים למגוון התמודדויות כמו לחץ, חוסר יצירתיות, כאב, עייפות ועוד. כמויות ה-THC בזן גבוהות מאוד ועשויות להגיע ל-27 אחוז. כלומר, ממש לא מומלץ למעשנים מתחילים. הוא מתאים לכל שעות היום והשפעתו מתאפיינת באפקט אנרגטי שהופך אתכם להרבה יותר זריזים והרבה יותר מרוכזים, יחד עם עלייה מורגשת בקצב המחשבה. טעם הזן נוטה לכיוון הדרי, פירות יער ואורני. פרופיל הטרפנים עתיר מירסן, פינן וקריופילן. לזן ניחוח פירות יער מתוק עם תווים אורניים ונגיעות פלפל. מממממ יאמי.

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• עישון
• מריחואנה

זה לא סוד שאנחנו בטיים אאוטאוהבים סדרות סטלנים. זה אפילו לא קשור לחיבתנו (הכבר משעממת) לצמח – ז'אנר הסטלנים, טלוויזיוני וקולנועי כאחד, הוא עולם של כיף, דביליות קטנה, המון צחוקים ולרוב גם איזה גוון קרימינלי קל שגורם לנו להיסחף פנימה, לקחת שאיפה עמוקה ולהישפך על הספה לבינג' מבדר. אבל בעיה – בישראל אין באמת סדרות סטלנים. נכון, כל מי שצפה בתוכניות ביפ יודע שהיו סדרות ישראליות נהדרות לסטלנים, וללא ספק שהיו לנו כמה סרטים בנושא, וראינו לא מעט סטלנים מוצהרים ובמסווה על המסך, ועספור היא קטגוריה משל עצמה – אבל "4:20" היא משהו חדש, ובמוצהר.

אין מה לעשות, סדרה שקרויה על שם השעה הכי אפופה ביום ונפתחת עם שיר של סייפריס היל היא משהו שכאילו נולד עבור פלורנטין. צמד היוצרים, עידו דרור ודוד דהן, יצרו בעבר את סדרות הילדים "גאליס" ו"אילת" – אבל עכשיו הם מתקדמים ביחד לתוכן מבוגר יותר, גם אם מזווית קצת ילדותית. אבל כזו שאנחנו אוהבים. הם גייסו קאסט ממש מרשים שכולל את עוז זהבי, יובל שרף, אלמה דישי, נווה צור, דולב מסיקה, חנן סביון, אקי אבני, רועי אסף ועוד מלא שחקנים מוכשרים כדי לבנות עולם שנמתח בין השטח החוקי של מריחואנה, לאזור הפלילי של הוויד.

הסדרה עוקבת אחרי אסי וניבי (זהבי ושרף), זוג גרושים והורים לילדה חולת אפילפסיה שילדתם משתתפת בניסיון רפואי שמסתמן שעוזר לה – אתם כבר יכולים לנחש בעזרת איזה צמח – עד שהניסוי נפסק. עכשיו הם צריכים לנסות להשיג את הזן שמונע מילדתם התקפים מסכני חיים, יחד עם צמד דילרים כושלים (מסיקה וצור בצימוד מצוין), ולהתמודד מול חבורת עברניינים וחברות התרופות, שגם רוצים נתח מהעוגה הממסטלת הזו. נשמע שיהיה כיף, בטוח יהיה מעושן.

פרק"4:20", עכשיו ב-HOT VOD וב-NEXT TV

• מה רואים הלילה
• HOT
• סטלניפ
• מריחואנה
• סמים קלים

כל אחד מתחיל לעשן קנאביס מסיבותיו שלו. יש מי שמעוניין לטפל בנפשו או להתחיל תהליך החלמה פיזי, יש גם כאלה שרק מעוניינים קצת להנות מהחיים ולהוסיף טיפת רוגע ליום יום, ויש כמובן מטופלי קנאביס שאין להם הרבה ברירות אחרות. לא כולם רוצים בהכרח להתמסטל עד טשטוש חושים, ולא כולם מחפשים את הוויד הכי חזק שיבעט להם בראש. למעשה, מעשני קנאביס רבים מעדיפים לעשן זנים בעוצמה ובמינון שאינם פוגמים בתפקודם ובחייהם, וזנים חזקים מדי גורמים להם תחושות לא נעימות של דופק מואץ ו"סטלת יתר" (מצב שלא נעים להיכנס אליו,אבל יש לנו מדריך שמציע כמה אפשרויות לצאת ממנו). אם אתם מטופלי קנאביס מתחילים או סתם עושים צעדים ראשונים בתחום, הנה כמה זנים שיעשו איתכם חסד בחודשים הראשונים בתהליך הגילוי העצמי שלכם.

>> מסך התודעה: 25 סדרות חובה לסטלנים ולסטלנים ברוחם
>> העיר הירוקה: הלוקיישנים הכי טובים לשאכטה בתל אביב

לפני הכל: כמה מונחי יסוד

מרבית מגדלי הזנים מחלקים אותם לשלושה תתי זנים מרכזיים: סאטיבה, אינדיקה והיברידי. בפועל, על פי מיטב המחקרים, אין באמת תתי זנים טהורים בחלוקה כזאת, וכל הזנים הם למעשה זני קנאביס היברידיים. החלוקה המקובלת בבתי המרקחת ובערוצי הטלגראס, לפיכך, מתייחסת לזן הדומיננטי יותר בהכלאה.

סאטיבה:זן קנאביס מעורר עם אפקט ממריץ ואנרגטי. נותן פתח ליצירתיות ויהפוך אתכם לתקשורתיים ונמרצים. במידה ואתם רוצים להיות יותר אפקטיביים במהלך היום או ליצור משהו אמנותי, סאטיבה יכולה לעשות עבורכם את העבודה ולהצליח לחבר אתכם למקור הכוח שלכם. מצד שני, יותר מדי מהטוב הזה עשוי להפוך אתכם מבולבלים וחרדתיים. מומלץ לשימוש ביום.
אינדיקה:בעלת אפקט מרגיע ומרדים יותר. זן בהכלאה שבה האינדיקה דומיננטית ככל הנראה ימשוך אתכם לספה ותרצו רק לשקוע בתוכה מבלי לזוז. זן מומלץ למי שסובל מבעיות שינה ולמי שזקוק יותר להרפיה בכאבים. מומלץ לשימוש בלילה.
היברידי:כינוי לזני קנאביס מיוחדים שנוצרו באמצעות הכלאות מכוונות בין זני קנאביס שונים, בניסיון לדייק את השפעותיו ותכונותיו על פי היחס בין סאטיבה לאינדיקה בזן עצמו.

ועכשיו: כמה זנים למתחילים

זוויתן: הזן המאוזן //עם יחס של THC ל-CBD שעומד על 10/10, זהו באמת זן מאוזן. קרוי על שמו של הנחל ברמת הגולן. הזן מתאים לסובלים מכאבים בינוניים עד חזקים ומאפשר תפקוד מלא במהלך היום. מגיע גדוש בטרפנים ביניהם: מירסן (Myrcene) בעל השפעות של הפחתת חרדה והשריית רוגע; קריופילן שעושה את אותו דבר גם כן; והיומולן (Humulene) בעל אפקט אנטי דלקתי.

צ’יז קווייק: גבינה למתחילים //זן אינדיקה דומיננטי שמתאים למתחילים. הזן נוצר מהכלאת צ’יז (Cheese) עם קוורקל (Querkle) והתפרסם בעיקר בזכות ארומה וטעם גבינתיים חזקים. למרות שהוא מוגדר כזן אינדיקה על הנייר, בפועל צ’יז קווייק מעודד נמרצות פיזית ואופוריה נעימה אך בד בבד הוא מרגיע את הנפש ועוזר לשמור על מחשבה ממוקדת. בהתאם, הזן מומלץ למתמודדים עם מגוון רחב של התוויות רפואיות והצריכה שלו יכולה להתאים גם בשעות היום. איכשהו ההשפעה שלו מרגיעה, מרוממת מצב רוח וגם ממריצה לעיתים. מתהדר באחוז THC הלא גבוה ביחס לזנים "מקצועיים" אחרים ועומד על 19%.

סקובידי: מתוק וקשוח //ScooBD הוא הכלאה בעלת אופי אינדיקה. מדובר בזן ישראלי ותיק יחסית שזוכה לאהדת הקהל בארץ. יש לו תפרחות דחוסות מאוד, קשיחות ובעלות מראה צבעוני, ירוק ובוהק. הארומה של הזן מתוקה ומזכירה פירות יער והטעמים דומים. סקובידי הוא זן מאוזן והוא מומלץ על ידי החברה שפיתחה אותו לסיוע בהשריית רוגע ואופוריה. מתגובות מטופלים ברשת עולה כי הוא עוזר בהתמודדות עם כאבים כרוניים, מקל על בחילות ועוזר בריכוז. ההשפעות של הזן הן שיכוך כאבים, הרגעה, ריכוז, הקלה בבחילות ואופוריה. מותאם לשעות הלילה.

פרפל הייז: קלאסיקה סגולה //זן קלאסי בעל אופי סאטיבה דומיננטי שנוצר לפני כמה עשורים מהכלאה של הייז (Haze) עם זן אינדיקה לא ידוע, כגידול אאוטדור המיועד מראש לייצר קנאביס טבעי ונינוח יותר בהשפעתו, שמצליח לשמור על פופולריות גם יותר מ-50 שנים אחרי שהונבט לראשונה, ולא רק בגלל ג'ימי הנדריקס. פרפל הייז מפיק תפרחת חרוטית ולא מאוד דחוסה למגע בצבעי ירוק וסגול, דבר שהיה די נדיר לזן סאטיבה בשנים שבהן פותח. התפרחת מעלה ארומה אדמתית עם תווי בסיס חריפים, אך חוויית הטעם משלבת טעמי הדר ופירות טרופיים. השפעתו מרוממת ומייצרת מצב רוח טוב ואופורי אך ממקדת ויצירתית. מומלץ למעשנים מתחילים מאחר וה-THC עומד בדרך כלל על סביבות ה-16% ומטה (אפשר להשיג גם בגרסאות CBD כמעט נטולות THC).

הרלקין: אל תהיו ליצנים //מדובר בזן קנאביס עם אופי סאטיבה שנוצר מהכלאת זנים מקומיים מתאילנד, שוויץ, קולומביה ונפאל, על שם הליצן המפורסם, אבל הוא דווקא ההיפך מליצני: הזן פותח בתחילת דרכו למטרת הפקת חשיש, אך ריכוז החומרים הפעילים שלו העניק לו יעוד אחר. הוא יעיל במיוחד למטופלי קנאביס המתמודדים עם קשת רחבה של צרכים רפואיים ומפיק תפרחת בעלת ניחוח אדמתי מתוק ופלטת טעמים אורנית, אדמתית ומתוקה. השפעתו מרגיעה, מרכזת ואנרגטית. ה-THC עומד על 4-6% בלבד בעוד שה-CBD עומד על 10-15%, מה שאומר שהוא ממסטל בעדינות הרבה ביותר שאפשרית.

וטיפ למתקדמים:

בנטל: הר הגעש הרדום //לא זן למתחילים, אבל מוגד כ"זן תפקודי למשך היום" ולפעמים זה מה שצריך. זן היברידי הנוטה לכיוון סאטיבה וקרוי על שמו של הר געש הרדום ברמת הגולן (אתם ידעתם שיש שם הר געש רדום, כן?), ומוגדר כ"זן תפקודי למשך היום". בנטל טופח במיוחד לגידול ישראלי בתנאי חממה מבוקרת. את הארומה הייחודית של הזן הזה מרכיבים מספר טרפנים עיקריים: מירסן (Myrcene) עם השפעות של הפחתת חרדה והשריית רוגע; קריופילן (Caryophyllene) בעל השפעות של הפחתת חרדה; לימונן (Limonene) עם אפקט אנטי דלקתי ואנטי בקטריאלי; ולינלול (Linalool) בעל אפקט מרגיע וידוע כמפחית לחץ דם ודופק.

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• סטלן
• מריחואנה
• חשיש

אין דבר כזה "הסדרות הכי טובות לסטלנים", כי כמו שמשתמשי קנאביס רפואי ולא רפואי יודעים לדווח, במצב הנכון, כשבוהים במסך בעיניים אדומות ותודעה משונה, כל סדרה היא הסדרה הכי טובה לסטלנים. והרי סטלנים אמיתיים היו מוצאים בעבר שעות של שחוק ודמע גם בערוץ הקניות וזקני השאכטות אולי זוכרים מבעד לענני הזמן כמה מעניין היה לצפות באייטיז במסך המושלג של הרעש הלבן שבין הערוצים.

בקיצור, אנחנו לא מדברים כאן על אנשים מאוד סלקטיביים מבחינת הרגלי הצפייה, ודווקא בגלל זה הם זקוקים להכוונה, הדרכה ותמונות מרצדות שלא יורידו להם את הסטלה. אתם לא רוצים לתת להם להיתקע מול החדשות, זה יכול להסתיים בנזק נפשי, וגם לא להתברבר עם סדרות סרק בנטפליקס שיכבו אותם מבפנים. אספנו את הסדרות שאנשים לא יכולים לקרוא לעצמם סטלנים אם לא ראו אותן תחת ההשפעה, וביניהן יצירות אנימציה על-זמניות, סדרות דוקו-טבע עוצרות נשימה, קומדיות קורעות ודרמות מרחיבות נפש. תתחילו מזה ואל תשכחו לאכול משהו מתוק אם חזק לכם מדי.

אדוונצ'ר טיים

פתיחה נפלאה לרשימה הזאת, אם יורשה לנו להחמיא לעצמנו למרות שהיא סתם בסדר אלפביתי. בעברית סחית: "הרפתקאות פין וג'ייק". הסדרה המצוירת שנוצרה עבור מי שרוצה ליהנות מהקיום ובו זמנית לשכוח שהקיום קיים. היא סדרת ילדים, אתם אומרים? הצחקתם את טריפ האייוואסקה שהאנימציה כאן תוציא אתכם אליו. אין כמו צמד חברים טובים שגרים יחד בבית עץ ומדי פרק יוצאים להרפתקה, וממלכת הסוכריות שלהם היא הממלכה שאנחנו רוצים להיות בה כשאנחנו מסטולים ומעוניינים לצפות במעשיות טובות שכונוו כנראה לילדים, אבל מתאימות במיוחד למבוגרים במצב תודעה נוזלי. קסם אמיתי.

אטלנטה

סדרת המופת של דונלד גלובר הגיעה לא מזמן לסיומה, ואם קראתם את הריקאפ המושקע שהרצנו כאן בשתי העונות האחרונות שלה אז אתם לא צריכים לעשן כלום בחיים שלכם כי המוח שלכם בוודאות כבר לא כאן. כך או כך, ההזייה האורבנית המתוחכמת של גלובר שקועה עד צוואר בתרבות וויד שחורה, וניכר שצמח הקנאביס כיכב כאן לא רק לפני המצלמות אלא גם ואולי בעיקר מאחוריהן. כמו כן, הסדרה הייחודית הזאת היא מסע מעמיק אל מצולות הנפש הסטולה של גלובר, ואתם תצטרכו משהו שיעזור לכם להתמצא בה, להיקרע מצחוק גם כשלא ברור מה מצחיק ולאלחש את הכאב. בהצלחה.

https://www.youtube.com/watch?v=MYtrR4f2hPk

איש משפחה

מה היה קורה אם ליוצרים של "הסימפסונים" לא הייתה נשמה? התשובה היא "פאמילי גאי", כמובן, סדרה שעושה כל מה שהסימפסונז עשו לפניה רק ביותר קיצוני ומרושע, עם דמויות שקשה מאוד לאהוב וכמות רפרנסים-פר-דקה שהייתה גורמת לכל תסריטאי ממוצע להתאבד. מה שנחמד בה במיוחד, במבט לאחור, זה שהיא מתארת בצורה מצוינת את החיים שיכלו להיות לנו אם היינו גבר לבן, נשוי ושמן שהוא אב משפחה, ואת הסיוט האפל שהוא שגרת הבורגנות המטומטמת. באווירה הנכונה היא מצחיקה מספיק כדי שתשתעלו כלייה, אז תשתדלו להשתעל עם פה סגור ליתר ביטחון.

https://www.youtube.com/watch?v=oRhiDJtbaHg

בובספוג

צבעים יפים, עלילות מטורללות, קולות מצחיקים ואווירה ווירדית כללית הופכים את סדרת הילדים לכאורה לקלאסיקה מודרנית עבור מבוגרים מסטולים. רצוי להימנע מהפרקים הקריפיים במיוחד (נגיד, פרק הפוסט טראומה, או הפרק שבו בובספוג פוגש דגים מפלצתיים בתחנה המרכזית) ולהתמקד בהזיות חמודות יותר, כמו הפרק שמתרחש בימי הביניים. רק אל תאכלו סרטים על מיסטר קראב וההמבורגרים שלו.

ביג מאות'

סדרה מצוירת שטובה לכולם תמיד. מי לא רוצה לראות שדים של בני נוער חרמנים ובעצם להבין את כל מה שעבר עליו בדיעבד? סדרת הלהיט הנועזת-יחסית של נטפליקס היא גם זירת התמסטלות כיפית למי שרוצה, והבונוס הכי גדול זה שהסדרה באמת תגרום לכם להבין בדיעבד דברים שלא הייתם מבינים בלעדיה. על סקס. אמרנו סקס, כן?

ברואד סיטי

יש גם סטלניות לא מעטות בעולם, והטובות שבהן הן כפי הנראה צמד היהודיות הטובות אבי ג'ייקובסון ואילנה גלייזר, שסדרת הלהיט שלהן בקומדי סנטרל היא בלי צל של ספק קומדיית הלסביות-הסטלניות הראשונה במיינסטרים ובכלל. עם כל החיספוס הניו יורקי שלהן, "ברואד סיטי" היא בסופו של דבר אחלה סדרת פיל-גוד על חברות אמת בעיר הגדולה, מה שהופך אותה לבינג' נהדר בלי קשר לחיבתן הברורה והמוכרזת לקנאביס באיכות רפואית (אבל גם עם קשר, ברור).

דרגון בול זי

כשהיינו ילדים הרגשנו משום מה בנוח לצפות בחצי שעה של אנשים צועקים אחד על השני וצוברים אנרגיה ולקרוא לזה "אקשן". היום אנחנו צריכים פילטר כלשהו כדי לשרוד פרק ממוצע של הסדרה המוזרה הזו גם במהירות כפולה, אבל צפייה תחת ההשפעה עשויה להוסיף לסיפור עומק רוחני שלא ראיתם שם קודם (או שסתם תגרום לכם להגיד "פאק אני לא מאמינה שאשכרה ראינו כל פרק כשהיינו קטנים").

האם זאת עוגה?

ברשימה הזאת אין סדרות ריאליטי ודוקו-ריאליטי, אם כי רובן בהחלט מוכיחות את הטענה שסטלנים ישמחו לצפות בכל דבר שרץ על מסך ותמיד ימצאו בו משהו מצחיק. זה לא המצב של "האם זאת עוגה", שעשועון הריאליטי של נטפליקס שבו המשתתפים צריכים לנחש האם חפץ מסוים הוא אכן כפי שהוא נראה, או שהוא למעשה עוגה שמתחזה לאותו חפץ. זה דבר כה מוזר לראות שגם אנשים פיכחים לחלוטין מהסטרייט אדג' מדווחים על תחושת הזיה, בלבול וטשטוש אחרי השימוש ב"האם זאת עוגה?". הם פשוט לא יודעים את מה שאתם יודעים: כשאתה מספיק היי, כל דבר הוא עוגה.

המשרד

קלאסיקה סיטקומית שאף סטלן לא יכול לקחת את עצמו ברצינות בלי לצפות בה, ומהמקרים הבודדים בהיסטוריה בהם המקור הבריטי (של ריקי ג'ארוויס) השתדרג במהלך הרימייק האמריקאי שלו (לא מעט בזכות סטיב קארל). תמיד רציתם לצחוק על אנשים שהם בדיוק כמו במשרד שאתם נמצאים בו? ובכן, אלה לא האנשים האלה, כי הדמויות כאן כל כך קיצוניות שאפילו ההומלסים בדרום העיר נראים נורמטיביים לידן. העונה הראשונה יכולה להקשות עליכם, אבל אם טרם חזיתם בפלא הקרינג'י העצום הזה – עולם חדש ונפלא עומד להיפתח בפניכם.

הסימפסונים

אם הסדרה רצה כבר 35 שנה, זה סימן שהיא טובה, לא? עוד משחר ימיה באייטיז, עם הומור גדוש רפרנסים ופארודיות, היה ברור שהמשפחה הזאת נועדה לסטלנים, כולל לא מעט פרקים שהמילה "מוזרים" קטנה עליהם, עלילות הזויות וקטעי אנימציה מבריקים. חוויה מומלצת: לראות את הפרק שניבא את עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ולהסתבך עם עצמכם סביב השאלה האם הסימפסונז יודעים לנבא את העתיד או שזו המציאות על רנדום-שאפל שפשוט מחקה את הסימפסונז. קחו שאיפה ותחשבו על זה.

העשב של השכן

הדרמה הקומית הזאת הקדימה בכמה שנים את "שובר שורות" עם הקונספט, ובמרכזה אם חד הורית (מרי לואיז פארקר החד-פעמית) ממעמד הביניים, שהופכת לראש קונגלומרט פשע סביב סחר לא חוקי בקנאביס. ב-2005, טרום הליגליזציה שסוחפת מדינות בארצות הברית, זה היה רעיון מהפכני. זאת בשום אופן לא קומדיית סטלנים (אם כי יש רגעים), ובמהלך שמונה עונותיה היא איבדה כיוון פה ושם, אבל יש לה מסר חברתי חד ושנון וקאסט אדיר (קווין נילון, ג'סטין קירק ואליזבט פרקינס), וכשהיא במיטבה היא תלטף לכם את הלב ותנשוף לכם עשן בפרצוף. איזה בינג' מדהים זה הולך להיות למי שפספס.

טריילר פארק בויז

פרועה, קורעת, מטומטמת. במשך 12 עונות הצליחה הסדרה הקנדית הזאת לחמוק איכשהו מהרדאר הישראלי, מין מוקיומנטרי-מקום-עבודה על אנשים שאין להם עבודה כי הם טריילר-פארק-טראש קנדיים שרק מעשנים וויד כל היום וזוממים מזימות התעשרות כושלות, מוקפים בגלריית דמויות בלתי סבירה שתגרום לכם לשאול ללא הרף מה האנשים האלה מעשנים. ובכן, ילדים וילדות, הם מעשנים וויד קנדי שגורם לרוב מה שאתם מעשנים להיראות כמו אורגנו מיובש. כל כך שמחנו לעזור.

לחיי האהבה

כן, מדובר בסטייה ותיקה של מערכת טיים אאוט שעוברת מדור לדור, קלאסיקה ישראלית שחייבים לחזור אליה עם חברים ואחרי שעברו לפחות שלושה ג'וינטים בסלון. ההאנג שלכם לא יהיה שלם בלי שיר הפתיח האלמותי והסצנות הבלתי נשכחות של סופי צדקה ויעל הדר (הלא היא סמדר הרעה). הדיאלוגים המדוקלמים במשלב שפה לא שמיש, המיזנסצנות המטומטמות, הסטיילינג המחפיר – הכל פה נועד להעניק לכם שעה של צחוק, תדהמה ופלאשבקים מטורללים, ובכך גדולתה של תאונת השרשרת המדהימה הזו.

https://www.youtube.com/watch?v=oME3TSnhOmk

מראה שחורה

אם אתן רוצות לאכול סרטים, לאכול פרנויות ובעיקר לפחד מהעתיד – "מראה שחורה" בזמן שאתן פצוצות מוויד זה בדיוק מה שהרופא רשם. כידוע, "מראה שחורה" מציבה מראה, ובכן, שחורה למציאות שלנו, ומראה לנו את כל מה שיכול להשתבש ואכן צפוי להשתבש. אנחנו ממליצים על חלק מהפרקים המוקדמים שלה בלי קשר, אבל בזמן עישון האפקט המלחיץ של הסדרה ללא ספק עולה, ואם זה מה שאתן אוהבות אנחנו כלל לא שופטים.

https://www.youtube.com/watch?v=D3qxWbQ8qek

מידנייט גוספל

אין שום דרך בעולם להסביר את הסדרה הזאת, שהיא למעשה רצף של שיחות פילוסופיות על רקע אנימציה פסיכדלית שימיסו לכם את המוח יחדיו, וגם לא צריך להסביר אותה. מה שצריך זה לגלגל ספליף שמן מאוד, ללחוץ פליי ולהתאיין אל תוך הקוסמוס. היו שלום.

סאות'פארק

אם הסימפסונס ופאמילי גאי הבטיחו את כל האמת לפרצוף, אז סאות'פארק מקיימת, בלי שמץ של טוב לב, טוב טעם או גבולות כשלהם. על כל סיטואציה אקטואלית ותרבותית, סאות'פארק נותנת את הטייק הכי קשוח, ברוטאלי וכן שאפשר לדמיין. היא מומלצת לכל מי שלא מפחד מהאמת, מסאטירה קשוחה והומור שחור שככל הנראה עלול לזעזע אתכם, וכל זה בסדרה מצוירת על ילדים בבית ספר. יושבים בבית ומקססים ופתאום מבינים שכל מה שהממסד לימד אתכם הוא שקר? מזל טוב, בואו לסאות'פארק.

סדר אותי

"סדר אותי" (High Maintenance), התחילה כסדרת רשת ב-Vimeo והמשיכה כסדרה מעולה של HBO, והיא מתויגת באופן ברור כסדרת סטלנים כיוון שהוויד מספק את המנוע העלילתי שלה, ולמרות שבמרכזה סוחר וויד ניו יורקי, היא לא עוסקת בלעדית בקנאביס. כל פרק שלה מורכב משלושה סיפורים קצרים, שלוש פיסות חיים של דמויות עירוניות שנהנות משימוש בקנאביס. הדמויות בגילים שונים, מרקעים שונים וממעמדות שונים, לכל אחת סיפור אחר שמשתלב בו וויד כמו שהוא משתלב בחייהם של טיפוסים נורמטיבים בכל העולם. היא עושה את זה במינימליזם עדין, בלי מונטאז'ים מוגזמים של התמסטלות או סצנות אפופות עשן, ובעיקר – היא מאוד מאוד אנושית. בינג' מושלם.

https://www.youtube.com/watch?v=aLuZEvy03YM

סטיישן אילבן

ההזייה הכי יפה של 2022, סדרת מד"ב דיסטופית (שהיא גם לא ממש מד"ב ובעיקר לא לגמרי דיסטופית) המבוססת על ספרה של אמילי סט. ג'ון מנדל, שאיכשהו מצליחה לרומם את הלב ולהרחיב את הנפש ולעורר התרגשות מהנס שהוא החיים עצמם. יצירה טלוויזיונית מיוחדת, עמוקה, ולא קל להתחבר אליה, אבל מי שמצליח להיכנס לתדר שלה מקבל פיי-אוף לכל החיים. אם אתם בעניין של צלילות מהורהרות אל תוך התודעה ומחשבות יפות וחומלות על המצב האנושי, זאת הסדרה שתפתח לכם את השער.

עבודה מבפנים

סדרת אנימציה לכל מי שאוהב קונספירציות ולא חושש מהומור שחור. כמו ריקליימינג לריק ומורטי מהצד השני של הטרלול: הסדרה מתמקדת באנשים שעובדים בממשלת צללים ומנהלים את העולם. במרכז הסדרה: צוות נועז של חמישה שמורכב מארבעה בני אדם ומפטריית חלל לא אנושית, הנלחמים לא בהכרח בכוחות האופל, כי הם בחסות כוחות האופל, אלא יותר אחראים על טיפול בבעיות שנוצרות לאנשים הרעים שאחראים על הכל וצריכים להחזיק חזק כדי ששום דבר לא יתפרק. ספוילר: הכל מתפרק כל הזמן.

עולם מופלא

כמו כל סדרות וסרטי הטבע עוצרי הנשימה של דיוויד אטנבורו, "עולם מופלא" היא חומר צפייה אידאלי לשאכטה של לפני השינה. היא תזכיר לכם כמה יפה העולם שלנו, תחסוך מכם כל זיק של פרנויה או תחושת בדידות, ומעל הכל – מדובר באקשן משובח. לא בכדי הפכה העונה השנייה של "הכוכב הכחול" לסדרת הטלוויזיה הנצפית ביותר בבריטניה ב-2017.

פילדלפיה זורחת

אם אתם שוחרי קנאביס ריקריאטיבי וטרם נתקלתם בנס הזה שנקרא "פילדלפיה זורחת", עזבו את הרשימה הזאת מיד ולכו לצפות בסיטקום הבלתי נתפס הזה החל מהעונה הראשונה. עכשיו. ואל תחזרו לפני שסיימתם את העונה ה-15. חוצפנים.

קומיוניטי

גם אם לא עישנתם שום דבר בחיים שלכם ולא שמעתם את המילה "וייפורייזר" מימיכם, "קומיוניטי" היא סדרת מופת שאפשר לזהות את ההומור הסטלני של מקילומטר (למרות שהיא אינה מכילה דמויות סטלניות כלל). אפשר ממש לדמיין רבות מהבדיחות שלה נולדות תוך כדי סשן עישונים כבד, ברמת ה"תחשבו איזה קטעים היה אם–", אבל קצת יותר קשה לדמיין איך סדרה כזאת, על חבורת ריג'קטים שמשלימים לימודים בקולג' סוג ג', תהפוך לאחת מפסגות הקומדיה הטלוויזיונית של העשור הקודם. אין ברירה, תצטרכו לצפות בה. מצטערים ממש.

רוק 30

המאסטרפיס של טינה פיי. קלאסיקה קומית עוד בימי שידור, ומהסדרות הבודדות ב-20 השנים האחרונות שאנחנו לא מפסיקים להתגעגע אליה. הפרמיס נשמע משעמם: סדרת סיטקום שגוללת את חייה של תסריטאית שכותבת לטלוויזיה. כשתכירו את דמותה של ליז למון, בגילומה האדיר של פיי, זה כבר יישמע לגמרי אחרת. ומסביבה – ים הזויים, כוכבים לא ברורים, טאלנטים שבורים, עובדי ערוץ אובססיביים, בוס קשוח ועוד הרבה אומללות קומית של מקום עבודה – הכל מתאים בדיוק לסיטואציה בה תוכלו לשבת על הספה, לעשן שאכטה, ולהנות מאסקפיזם מוצלח שהוא גם חור בהשכלה שאתם חייבים להשלים.

ריק ומורטי

הטריפ המצויר הכי טוב על המסך שנהנה מקונצנזוס ביקורתי מאז עלה לאוויר בשנת 2013. היא טובה גם ללא כיוון לירוק, אבל עולה בכמה וכמה רמות בשעת סטלה. קחו בחשבון שאחר כך תיתקעו עם מחשבות אקזיסטנציאליסטיות כאילו אתם מינימום אלבר קאמי.

שמורות הטבע המופלאות עם ברק אובמה

אנחנו לא חרמנים על הקול בס של ברק אובמה, אתם חרמנים על הקול בס של ברק אובמה. אבל זאת לא מהות הסדרה. ברק אובמה מספר על הפארק הלאומיים ושמורות הטבע המופלאות של ארה"ב זאת הדרך להכנס לזן. ההתנתקות מוחלטת, ההווה קיים, זה רק אתם, הטבע וקול הבס של ברק אובמה מרגיע אתכם שהחיים טובים והכל יפה. מממממ קול הבס של ברק אובמה. רק לעצום עיניים ו– אה לא, רצינו לראות את הסדרה הזאת.

• קנאביס
• המסך
• סדרות מומלצות
• סטלן
• מריחואנה
• חשיש
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 948 // חם לוהט רותח