קראתי אתהכתבה על דעיכת הטבעונות בתל אביב, ונעצתי מבט בכותרת לכמה רגעים. היה בה משהו כמעט נוסטלגי, כאילו אנחנו עומדים ומסתכלים על מהפכה שחלפה. אבל כשאני יוצאת החוצה, הולכת ברחובות, מבשלת במסעדה שלי, פוגשת אנשים – אני מרגישה בדיוק את ההפך: הטבעונות לא נעלמה. היא פשוט השתנתה. הפכה פחות מוחצנת ויותר יומיומית, פחות סיסמה ויותר בחירה טבעית.
>>טבע נאות: 10 המסעדות הטבעוניות הכי טובות בתל אביב

בתחילת הדרך, כשהקמתי את משק ברזילי, לא היה "שוק טבעוני". היה חלום, הייתה תשוקה, הייתה אמונה שאוכל מהצומח יכול להיות שמח, צבעוני ומלא בנשמה. עשינו הכול בידיים – בישלנו, גידלנו, אפינו, טחנו וחלמנו. זה היה מטבח שהיה צריך להסביר את עצמו. הטבעונות הייתה אז הצהרה, כמעט אקט של מחאה. והיום? ההפך. היא כבר לא מחאה, היא מציאות.

אנשים לא צריכים להכריז “אני טבעוני” כדי להזמין מנה צמחית. הם עושים את זה כי זה טעים להם, כי זה מרגיש להם טוב בגוף, כי זו שפה קולינרית שהם מבינים, וכי יש היום מגוון עצום של חומרי גלם מן הצומח שלא היו כאן פעם. זו בדיוק הנקודה שהרבה מפספסים: ברגע שתרבות אוכל הופכת למיינסטרים, היא מאבדת את היָחַד הבומבסטי שלה, אבל לא את הכוח שלה.

מסתכלים על סגירה של מסעדות טבעוניות, וקוראים לזה "סוף תקופה". אני מסתכלת ורואה את המציאות הנוכחית: אלו שנים קשות לענף המסעדנות כולו, תנודות כלכליות, מלחמה, יוקר מחיה. אלה גורמים שמכריעים עסקים מכל סוג, לא רק טבעוניים. מה שכן השתנה הוא שהטבעונות כבר לא צריכה תשתית מגזרית כדי להתקיים. היא חיה בכל מטבח. בכל שכונה. בכל תפריט.

אני נכנסת למסעדות שלא הייתי מצפה מהן לדבר, ושם – בין קרפצ'יו בקר לדג היום – מופיעה מנה טבעונית מושקעת. לא כלאחר יד, אלא מהלב. קינוח טבעוני כבר נהיה תקן, אופציות חלב צמחי הן כבר לא בקשה חריגה, ואנחנו פשוט לא שמים לב, כי זה הפך רגיל. וזה, מבחינתי, ניצחון. לא השלטים הירוקים אלא השקט. לא המהפכה – אלא השגרה שהיא השיגה. במשק ברזילי אני פוגשת אנשים שלא מגדירים את עצמם כטבעונים ואוכלים אצלנו פעם בשבוע, כי הם אוהבים אוכל שמרגיש להם חי. מרגישים את האדמה. מרגישים את הכוונה. אנשים באים לא כי זה "טבעוני", אלא כי זה טעים ובריא. תבואו לטעום את הבראנץ' החדש שלנו, ותבינו על מה אני מדברת.

אז כן, אולי פחות רואים את הדגל, אבל מי שמרים רגע את הראש מהכותרות רואה שהטבעונות נמצאת עמוק בעיר. בבתי הקפה, בשווקים, במסעדות גורמה, במטבח הביתי. היא לא זקוקה למיתוג כדי להיות רלוונטית. היא פשוט רלוונטית. ואם שואלים אותי לאן הולכת הטבעונות בתל אביב – היא לא הולכת. היא ממשיכה ללכת, לצמוח, להסתנכרן עם העיר. לא מגזר. לא טרנד. דרך חיים.
הבראנץ' החדש של משק ברזילי מוגש בכל ימות השבוע בין 10:00-13:00. אחד העם 6, נווה צדק תל אביב.פרטים והזמנות באתר

• אוכלים שותים
• טור אישי
• אוכל טבעוני
• טבעונות
• מסעדות טבעוניות
• משק ברזילי

>> ג'אי דמיין היא אוצרת ואמנית שחיה בתל אביב, מנהלת את גלריה "סלון כנפיים לאמנות" ביפו (אלעזר בן עזריה 11) ואוצרת בארגון "כנפיים – בזכות האמנות" שמציג תערוכות חדשות, מופעים מוזיקליים ובכורות להצגות חדשות במסגרת אירועישבוע המודעות לבריאות הנפש. מחרתיים (5.12) תיפתח התערוכה הקבוצתית "אלטר אגו – האני האחר" אותה אצרה יחד עם אורי רוזנטל, המציגה את עבודותיהם של אמני "כנפיים" מסטודיו האמנות, בליווי הכנופייה, הרכב המוזיקה מבית "כנפיים".אתם רוצים להיות שם.

>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> חוויה שמכווצת את הבטן ומענגת באותה נשימה // העיר של הדס גלזר
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. מתחם ברחוב הרצל

זה מתחם שנוצר באזור בית מרס, שהעירייה הסבה לסטודיואים לאומנות, בתי ספר לאומנות ומרכזי אומנות. הספסלים בחוץ הפכו למעין קמפוס אליו מגיעים תלמידי אומנות ואומנים יוצרים, ומשמאל לבניינים נמצא גם בית רדיקל וישנה תחושה של מחבוא כזה של אומנים במהלך עבודתם האמנותית.
בית מרס, הרצל 158 תל אביב // בית רדיקל, התחיה 27 יפו

2. הרחובות של שכונת נגה

הרחובות שמאחורי מתחם נגה משנים צורה בכל פעם: לפעמים ישנה תחושה שהגעת לאזור תעשייה של בתי מלאכה קטנים, אך ישנם ימים בהם ללא כל אזהרה המקום הופך להייפ, ופתאום הגלריה שברחוב היא זאת שבולטת בנוף, חנויות הבגדים השוות ועוד.

3. ⁠סלון כנפיים לאומנות

בגלריה מציגים אומנים שלא ממש שייכים למלייה האומנות של תל אביב, קצת כמו סלון הדחויים של המאה הקודמת בה הציגו האקספרסיוניסטים הראשונים. בגלריה אפשר למצוא אומנות איכותית, קצת Outsider Art מעניין ושווה ומתחלף כל הזמן.
אלעזר בן עזריה 11 יפו

4. משק ברזילי // אנסטסיה

המעדניות הטבעוניות ששומרות לי על הלהבה ועל הגאווה להיות טבעונית. תמיד כשאני מארחת בבית וקונה את העוגות, הסלטים והתבשילים שלהם, ההתלהבות תמיד מגיעה בצורת המשפט "עם אוכל כזה אני בהחלט יכולה להיות טבעונית".
משק ברזילי / אחד העם 6 תל אביב (נווה צדק) // אנסטסיה / פרישמן 54 תל אביב

5. שכונת שפירא

אני גרה בה בפעם הראשונה אחרי שנים רבות של מגורים בתל אביב. היא מאפשרת לי להרגיש ולהיות לא מנותקת בגלל מגוון האוכלוסיה הגדול.

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית החדשה. דחוף דחוף! למרות שהוא מכיל אוכלוסייה מוחלשת ולעירייה אין עניין באוכלוסיות שאין להן קול תרתי משמע, בבקשה שהעירייה תטפל. בסוף זה אפילו ישתלם לה. למקום הזה יש את הפוטנציאל להפוך לאחד המקומות המעניינים והמגניבים בתל אביב. אפילו את המבנה, שנחשב למכוער במבני תל אביב, עם השקעה נכונה אפשר לממש את הפוטנציאל הברוטליסטי שלו ולהפוך אותו למעניין ומרשים. קצת אלתור, עיצוב וארכיטקטורה חכמות, וזו תהיה פנינה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כשהיינו בעיצומה של המלחמה שכחתי בכלל למה אני כאן, למה פעם אהבתי את המקום הזה בכלל, מה לי ולמי שחיים כאן ואיזה שפה משותפת יש לי ו"להם". בדרך כלל המוזיקה שאני שומעת היא רוק, אינדי, היפ הופ ו-rnb, ואז התחילו טיפין טיפין להישמע שירים ישראלים של פעם, מימים שבהם הכל היה תמים יותר, עד לשיא: "שיר לשלום", שלא שמעתי שנים על גבי שנים ושכחתי את קיומו, ופתאום שוב הרגשתי את השייכות את המשהו הזה של פעם שאהבתי במקום הזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"נדודים" של הסופרת אולגה טוקרצ'וק– שלמרות הרצון העז לברוח בלי אפילו לדעת לאן, השאירה אותי כאן ואפשרה לי לנדוד תוך כדי קריאה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתרום ולהתנדב ולסייע ליצורים הכי אומללים על כדור הארץ: החיות המדהימות שבני האדם מגדלים על מנת לאכול, ללבוש ולקחת להם את החלב שבו הם מניקים את הצאצאים, שנשלחים עוד כתינוקות לשחיטה. ובמיוחד ל"חוות החופש"שמצליחה להציל את חלקם מהגורל האכזר, וכשמתנדבים שם אפשר לחבק תרנגולי הודו שהם הכי הכי רגישים ומתוקים, להסתלבט עם החזירים המקסימים ולנשק פרות על המצח ולהתבונן בעיניים הכל כך חכמות ורגישות שלהם ולהרגיש שמותר לבכות איתן על הכל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חיים חננאל. הוא צייר והוא חדש בתל אביב, וכשמסתכלים על העבודות שלו רוצים שוב להתחבק ולאהוב, כי עוד יש כאלה ששווה להמשיך להתקיים במחיצתם.

מה יהיה?
יהיה טוב.לאחרונה שמעתי בכמה הזדמנויות את המשפט "אופטימיות כבחירה מוסרית", ואכן מדובר בבחירה מוסרית נעלה נעלה, כי באמצעותה נוכל להציל הרבה שאיבדו את הרצון להמשיך.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• בית רדיקל
• שכונת נגה
• גלריות
• משק ברזילי
• אנסטסיה
• שכונת שפירא
• תחנה מרכזית תל אביב

>> אברי ג'י הוא אברי צפנת, 32, שביסס את עצמו בעשור האחרון כאחד היוצרים החשובים בסצינת ההיפ הופ המקומית. הוא מפיק, ראפר, כותב שירים, ובעלים שותף בלייבל העצמאי פלא רקורדז, וכעת הוא משג את אלבום הסולו השני שלו,"קעקועים על גבי מרחב-זמן", שבו מתארחת עילית הראפרים המקומית בכיכובם של עדן דרסו, כהן, דימה XR, וולקן, קלין סדייל, חסן אמסי ועוד רבים וחזקים. תלחצו פליי כאן למטה ונצא לדרך.

>> העיר של לאה לב // המקסיקנית הכי אותנטית ומקום לקנות בו דיסקים
>> העיר של מרינה שויף // בר להרגיש בו נוח בפיג'מה והכיכר שהיא הלב

1. קפה שפירא

גן עדן בליבה של שכונת שפירא הקסומה בדרום תל אביב. קפה שפירא פתוח כבר מעל לעשור ומאפשר לכל מי שמגיע אליו לקחת הפסקה מהחיים במטריקס ולהתחבר לתדר מטיב. רחבה גדולה בחוץ בין העצים ומיצים טריים ואוכל בפנים; תקלוטים, הקרנות של סרטים וכל מיני ערבי קונספט מיוחדים – תמיד יש משהו מעניין בקפה. בימי שלישי בערב רץ שם ליין של רגאיי מתקליטים כבר מעל 400 שבועות (שפירוטס רפרזנט).
רלב"ג 15

2. חוד המחט

בצפון דיזנגוף שוכנת לה חנות תקליטים/בית קפה קסום במיוחד. חוד המחט הוא מקום עלייה לרגל לחובבי תקליטים ומוסיקה, ספוט נדיר שמארח אירועים אדירים. לדוגמה, הליין One Mic שרץ שם אחת לחודש כבר שלוש שנים, מארח בכל פעם מפיק מוזיקלי אחר על עמדת התקלוט שמנגן אך ורק קטעים מוזיקליים מקוריים מהקטלוג שלו, בזמן שראפרים וראפריות מכל הארץ מגיעים לאלתר על המקום חרוזים על המיקרופון. מי שהיה יודע, ומי שעוד לא – זה לגמרי הזמן לעקוב ולהגיע בפעם הבאה.
דיזנגוף 225

3. משק ברזילי

המסעדה האהובה עליי בעיר כרגע. עם חומרי הגלם הכי טריים ויצירתיות שיא של השף נריה קלנטרוב, משק ברזילי מביאה בשורה של אוכל טעים, צבעוני, בריא ויצירתי שיודע למקסם את הגידולים המקומיים המדהימים שיש לנו בארץ, ולשלב אותם עם חוכמה קולינרית מכל קצוות עולם. לצד המסעדה משק ברזילי מפעילה גם מעדניה שמגישה חלק מהאוכל שמוגש במסעדה ועוד הרבה מעבר. ארוחת צהריים מושלמת בוולט למישהו כמוני.
אחד העם 6

4. פארק הירקון/חוף הים/גן הפסגה

עם כמה שלתל אביב יכול להיות אופי אורבני צפוף ואפור, יושבי העיר בורכו בכמה פנינים פסטורליות של ממש. חוף הים שתמיד נמצא שם בשבילנו, פארק הירקון שמתחיל בצפון הישן ומתפתל עד ראש העין וגן הפסגה ביפו הם רק שלושה מתוך ניסים ונפלאות הטבע הזמינים לנו בכל רגע נתון (לצד פארק דרום, פארק החורשות ועוד). בכל רגע מומלץ מאוד להגיע ולנשום.

5. א-לה רמפה/לה מעלה

בקרית המלאכה, במרחק של 100 מטר אחת מהשניה, שוכנות שתי מסעדות מדהימות. א לה רמפה מציעה תפריט צמחוני, צבעוני וססגוני. לעומתה, הלה מעלה מתמחה באוכל מקסיקני אותנטי. מלבד היותן מקומות בילוי נעימים ומרחבים בטוחים בדרום תל אביב, מפעם לפעם תוכלו גם לתפוס שם אירועים מיוחדים, הופעות ומסיבות. בלה מעלה מתקיים הליין המצוין "דיסקו טאקו" אחת לחודש כבר חמש שנים.
העמל 21/שביל המרץ 5

מקום לא אהוב בעיר

זה יהיה שקר להגיד שאני לא אוהב את המקום הזה כי אני בעצמי עובד שם באזור, אבל אני חייב לשים לרגע את הזרקור על החצר האחורית של תל אביב. ממזרח למנחם בגין בצידו הדרומי יש כמה בלוקים שסובלים מרוע, חורבן ומוות.יש לי רק אהבה לאנשים שגרים, לחנויות ולתרבות בשכונה הזאת.הלוואי ונדע כבר איך לטפל באנשים שנופלים למקומות הארורים האלה של שימוש בסמים קשים וירידה לזנות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הלכתי לאחרונה להופעת תיאטרון פלייבק של "החבר'ה מאיכילוב". למי שלא מכיר – תיאטרון פלייבק זה למעשה תיאטרון מאולתר שממחיז בזמן אמת סיפורים של אנשים מהקהל. כשבאתי תיארתי לעצמי שאני הולך לחוות משהו מיוחד אבל לא היה לי מושג עד כמה! קודם כל מהסיפורים החשופים, המטלטלים והמרגשים שהגיעו מהקהל ועל אחת כמה וכמה על היכולת של חמשת המופלאים האלה (טלי רובין, חן אוחיון, רועי רובני, עינת משעל ניצן, רועי חן) להמציא מהם הצגה מאולתרת בזמן אמת שגרמה לכל הקהל להיות בפרצוף של וואטדהפאק (בקטע טוב).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ישנו אוסף חדש ומדהים שנקרא"דרישת שלום" ויצא בהוצאת הספרים רדיקל(שבתכלס, הייתי צריך להכניס לחמשת המקומות האהובים עלי, אז הנה אני מגניב אותו פה בסוגריים: בית רדיקל התחייה 27! צ'ק איט אאוט!! מקום מהפכני חסר תקדים!). באוסף יש למעשה שישה ספרונים קטנים שבכל אחד מהם מכתב/נאום/מאמר על השלום. הוא ארוז בצורה יפהפיה ומכיל בתוכו כתבים של אנה פרנק, מנחם בגין, אנואר סאדאת, יצחק רבין, דליה רביקוביץ' ודוד גרוסמן.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל אפשרות לתרום או להתנדב יכולה להיות מבורכת. לתחושתי הכי חשוב זה להיות נוכחים ברגע ולהרגיש איפה המציאות מאפשרת לנו לעזור ביום יום (גם חשוב לדעת איפה לא). אלוהים שם אותנו במקומות ובסיטואציות ולא סתם. תישארו עם עיניים פקוחות. מעבר לזה, ההסתכלות שלי מתחילה מהסביבה הכי קרובה אל ההכי רחוקה. אני משתדל להיות בתשומת לב גבוהה למעגלים הכי קרובים אליי, מהמשפחה לחברים, לוודא שכולם בטוב. לשים לב לשכנים. זה כאילו מובן מאליו אבל בסוף זה הכי לא. בגלל זה אני אומר את זה.

כל אחד צריך עזרה לפעמים, אבל לא כולם יודעים לבקש. הרבה נשארים לבד עם הצרות שלהם ושם נוצרים כאבים ותסכולים עמוקים. מעבר לזה ובעצם לפני זה, ממליץ מאוד לטפל בעצמכם. תוודאו שאתם בטוב; לייצר מרחב לדבר בו את הפנימיות שלנו זה קריטי. אחרי שיש אתכם ואת המשפחה שלכם והקרובים שלכם – אני חושב שהמאבק של משפחות החטופיםלהשגת עסקה להשיבם ולסיים את המלחמה צריך להיות מאמץ לאומי כולל. אם נתעלם כשאוכלוסיה מסוימת נפגעת זה רק עניין של זמן עד שזה יפגוש אותנו. אסור לעצום עיניים ולתת לשום דבר לעבור על סדר היום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איילת יוסף.

מה יהיה?
יהיה מה שנעשה שיהיה.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• פלא אוזן
• קפה שפירא
• חוד המחט
• משק ברזילי
• גן הפסגה
• פארק הירקון
• חוף הים בתל אביב
• א-לה רמפה
• לה מעלה

אורבן בייקרי

קרואסונים מתוקים ומלוחים, לחמים ולחמניות, כריכים סקסיים, מאפים ועוגות שכל כולם חמץ משובח תמצאו במאפייה האורבנית האהובה. עם כוס קפה על ספסל בגינה הסמוכה אפשר לדמיין כאילו אין מהפכה משטרית בעולם.
ניצנה 14 (מתחם נגה)

בבקה בייקרי

אימפריית הפחמימות של האחיות שיר וקורל גורן ממשיכה במלאכת הקודש של אפיית פרעצלים, לחמים, קרואסונים ועוגות כאילו אין פסח בעולם. הפעם הן מוסיפות מאפים ללא גלוטן שנשמח לפגוש כל השנה, בלי קשר לחוק החמץ.
בבקה בייקרי

הבייקרי/צינה

עם כל הכבוד לדרעי וקרעי, לנו יש את רותי ברודו ששומרת על שפיות פחמימתית. כבכל שנה גם בפסח הנוכחי תמצאו בבייקריז לחמי מחמצת ומאפי בוקר, כריכים ועוגות, וב"צינה" גם פיצה נהדרת.
סניפי הבייקרי, דיזינגוף 116

דלאל

על קינוחי ועוגות כשל"פ שמכינים בדלאל לליל הסדר כבר סיפרנו, אך במאפייה ובמסעדה תוכלו לרכוש חמץ גם במהלך כל החג. שימו בתיק קרואסון או מאפה בוקר שווה ומצאו את מי לבקר בבית חולים. פרט לכך שזו מצווה (והרבה יותר נחשבת בעינינו), נראה מי יעז להציץ לכם בתיק.
דלאל

טל בייגלס

עם פרג או שומשום, קינמון וצימוקים (יש באמת מישהו שאוהב את הסטייה הזו?) וגם בייגל כוסמין, טל בייגלס פתוחים גם בחג כדי לספק את הקרייבינג שלנו. כאקט הזדהות עם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם לכו על בייגל סלמון וקרים צ'יז, קומבינציה שתמיד עובדת.
קרליבך 41

לה פרינה

פוקצ'ות ופיצה, קרואסונים וטארטים, לחמי מחמצת, עוגות, באגטים וסנדוויצ'ים יפציעו על מדפי לה פרינה גם בפסח. תודו שכבד קצוץ שנשאר מליל הסדר הרבה יותר טעים עם לחם טרי.
שרונה מרקט (קלמן מגן 3); דבורה הנביאה 122, רמת החייל

לילה

פיצה לילה והמאפייה הצמודה פועלות בחג כרגיל. תפגשו אותנו שם מנשנשים פיצה בייקון מייפל ומקנחים בבריוש שקדים ואוכמניות לא כשל"פי בעליל.
מרחביה 4

מגזינו

עוגות סקסיות ומאפים מושלמים הם סימן היכר של קונדיטוריית מגזינו האהובה. כשבחוץ חושך על פני תהום מצווה על כולנו להתנחם בעוגה מוגזמת ולקפוץ למסעדה לתקוע פיצת בייקון וברי.
מנחם בגין 21 תל אביב, 03-7570535

מלה (Mela)

nothing but goods גורס הדי.אן.איי של מלה, כלומר כל מה שמיוצר כאן נעשה מחומרים טבעיים ובעבודת יד: לחמי מחמצת מקמחים מלאים, מאפים (חפשו את האמפנדס מקמח כוסמין במילוי חומוס ומנגולד) וכריכים שיימכרו גם בפסח לטובת כופרים שכמונו. כדי שהפחמימות לא יישארו לבד מומלץ להצטייד בממרחים וסלטים מתוצרת בית, למשל סלט ביצים מביצי חופש וסקורדליה בטעם געגוע ליוון.
מקווה ישראל 23, גם אשתורי הפרחי 20

מרגוזה

בטיימינג מושלם לקראת החג פותחת מאפיית מרגוזה סניף נוסף, שלישי במספר, בפלורנטין. גם בו תוכלו למצוא במהלך החג חמץ לסוגיו השונים.
יהודה מרגוזה 24, פוריה 12, פרנקל 74

משק ברזילי המעדנייה

מתקשים להיפרד מלחם הטף שלכם לשבוע? אין צורך, כי במעדנייה של משק ברזילי ממשיכים לאפות אותו כבשאר ימות השנה וגם קרקרים, קישים ועוגות. קצת סלטים ובקבוק יין והרי לכם לפיקניק טבעוני כהלכתו.
משק ברזילי

נולה בייקרי

בבייקרי האמריקאי ממשיכים לאפות גם בחול המועד מאפינס, עוגיות ושאר פחמימות מתריסות. קנו והתריסו גם אתם אחרת בשנה הבאה נאכל רק מצות.
דיזינגוף 197

נורדיניו/We like you too

אם הכריכים והמאפים בנורדיניו, וספררר ובקיוסקים של We like you too מצטיינים בכל ימות השנה, בפסח הם טעימים כפליים. פרעצל או מריטוצו, כוס קפה בשמש וישראל נראית לפתע מדינה שפויה.
נחלת בנימין 27, שדרות בן ציון, שדרות בן גוריון, ה' באייר 48, קפלן 8

עמיתה

בלי הבורקסים של עמיתה המציאות קשה מנשוא, ולכן שמחנו לשמוע שהמאפייה של אנה שפירו ומיכל בוטון פתוחה בחג כרגיל, רק בשעות קצת שונות. מצידנו תפתחו גם באמצע הלילה ונגיע לממש את זכותנו לחמץ הכי טעים בעיר.
סלמה 10

פיקה (FIKA)

ואם בפסח בא לנו סמלה? הסופגנייה השבדית במילוי קרם שקדים היא פיצוי נאות ללילה שכולו מצה, מרור וטקסטים לא ברורים בארמית. סניפי פיקה יפעלו כרגיל גם בחול המועד, כמו שצריך בעיר שרובה חילוני.
FIKA

שרויטמן בית מאפה

אחרון הכי חביב הוא האופה ערן שרויטמן שממשיך למפנק בפרעצלים, לחמים, קרואסונים, עוגות ומאפים מופלאים גם כשמאפיות אחרות יוצאות לחופש. חג שמח.
נחלת יצחק 30, טשרניחובסקי 17

• אוכלים שותים
• אורבן בייקרי
• בבקה
• הבייקרי
• דלאל
• טל בייגלס
• מגזינו
• מרגוזה
• משק ברזילי
• נולה בייקרי
• נורדיניו
• עמיתה
• פיקה
• שרויטמן
• פסח
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 940 // כוח וידאו