• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

Alex G – "Station"

נער הפלא הפסיכדלי מפילדלפיה יצר פלאים בחדר השינה שלו, שהניבו לא פחות משישה אלבומים עצמאיים, לפנישהוחתם בדומינו רקורדס. השנה הוציא את "Beach House" המצוין.

ניר מטרסו – "יש חדש"

במפגן אופטימיות ביזארי ויפה מורד ניר מטרסו בקהלת ומפציר כי יש חדש תחת השמש, שלא הכל הבל. מתוךהאלבום המעולה "זרע לוויתן", שיצא מוקדם יותר השנה ואסור שיחמוק מתחת לרדאר מיטיבי הלכת שביניכם.

Editors – "Oh My World" feat. Rachel Goswell

רייצ'ל גוסוול בעלת הקול השמיימי מלהקת סלואודייב מתארחת באלבום החדש של האדיטורס? כבר שווה בדיקה, לא ככה? מסתבר שגוסוול משתפת פעולה בעוד כמה קטעים באלבום החדש והחמישי של ההרכב הבריטי, שזכה עד כה להצלחה לא מבוטלת וללא מעט השוואות ללהקות גדולות ובהן אקו אנד דה באנימן, אינטרפול וה-Chameleons.

ישי קיצ'לס – "קח את המנגינה הזאת"

לפני חמש שנים הוציא קיצ'לס, לשעבר מלהקת פוריטנים צעירים, את האלבום "מוזיקה למזמוזים" שאהבתי במיוחד, ועכשיו הוא חוזר עם אי.פי חדש, ששמו מעיד כי הוא הראשון בסדרת ריליסים עתידיים. פנינות סינג-אלונג קליטות, כיפיות ונוראיות כמו שרק הוא יודע לעשות; הומור שחור משחור, חצים שמופנים פנימה, כתיבה כרגיל מעולה ולא שבלונית. נראה אתכם לא שרים בסוף – "קח את המנגינה הזאת – ודחוף – אותה לתחת!".

Grimes – "Scream" feat. Aristophanes

גריימס הופכת לאחת מיוצרות הפופ הכי שוות בעולם. רגע, אמרת פופ? כן, גריימס הקנדיתחתכה לפופ, אך כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זאת עדיין היא ולכן הפופ הוא גם שיקוף של אישיותה יוצאת הדופן. עף על האלבום החדש שלה, "Art Angels". האמת היא שהשיר הזה מתוכו פחות מעיד על הפופ של רבים מהשירים בו; זהו קטע קשוח עם דרייב נהדר שעל גבו רוכבת ראפרית טייוואנית.

Melvins – "Black Betty"

לא מספיק אנשים מכירים את אלבום הקאברים הפסיכי של המלווינס, "Everybody Loves Sausages" מ-2013. הם מבצעים בו, למשל, את "In Every Dream Home a Heartache" של רוקסי מיוזיק (שיר על יחסים בין גבר לבובה מתנפחת), כמו גם שירים של קווין, דיוויד בואי והקינקס. פה הם מביאים אותה בקאבר רוק מחורע לבטי השחורה – שיר שמיוחס לבלוזיסט לד בלי, אך מוכר בעיקר בביצועה של להקת Ram Jam.

Parquet Courts – "Borrowed Time"

חברי "מגרשי הפרקט" מכנים את סוג הרוק שהם מנגנים "אמריקנה Pאנק". וואלה, שיקראו לזה איך שבא להם, העיקר שזה שנשמע מצוין. מזכיר קצת את The Feelies, למען האמת, וזה לא יכול להיות דבר רע.

The Meatballs – "Restless"

המיטבולס, בראשות הסולן והסקסופוניסט רועי בר יהודה, הם הרכב גראז', רוקנ'רול עם וייב פיפטיזי מרקיד ולסירוגין נותן בראש – כמו שאפשר לשמוע בקטע שבחרתי מתוכו. אלבום הבכורה שלהם, "Cut to the Chase", יצא עכשיו. הםישיקו אותו בהופעה בחמישי (12.11) בפסאז'.

Protomartyr – "Dope Cloud"

"The Agent Intellect", האלבום החדש של הרכב הפוסט-Pאנק מדטרויט גודל עלי משבוע לשבוע, ועושה רושם שהופך לאחד מאלבומי הרוק המוצלחים של השנה לטעמי. ב-"Dope Cloud", הסולן ג'ו קייסי שר על זמניותך בעולם הזה, על כך ששום דבר לא יציל אותך, אתה רק חלל מושכר. הבנאדם לא כל כך עקבי, שכן בסינגל הראשון מהאלבום, "Why Does It Shake" הוא מצהיר “I’ll be the first to never die”. עקבי או לא – שיר בן זונה.

The Intelligence – "Sex"

חבר מוסר: "שמע את 'דה אינטליג'נס', אבל מהר". אני מציית. תודה חבר, מדובר באחלה הרכב גראז', מהסביבה המוזיקלית של להקות כמו The Oh Sees ו- Sic Alps. "סקס" הוא שיר כיפי לא פחות משהוא עגום: "I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate". אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.

Squeeze – "Sex Master"

אחת מהפקותיו הרבות והמוצלחות של ג'ון קייל הייתה אלבום הבכורה מ-1978 של להקת Squeeze. מסכנה הלהקה, קייל התעלל בה, הודיעה לה לזרוק לפח את כל השירים שהביאה עמה ולכתוב חדשים. וזה מצב קצת מסובך, אתם מבינים, כי הלהקה העריצה את האדמה עליה דרך קייל. אחרי הכל, מדובר באיש שהפיק את הבכורה של הסטוג'ס ושל המודרן לאברז. מלחיץ. מה גם ש-Squeeze קראו לעצמם על שם האלבום האחרון של קייל עם הוולווט אנדרגראונד. ב"סקס מאסטר" נשמע שהלחץ הזה הוציא מהם את המיטב.

The Gun Club – "Sex Beat"

שיר שלישי על סקס! כי.. כי סקס! זהו השיר הראשון באלבום הבכורה, "Fire of Love" מ-1981, של מי שתהפוך לאחת מלהקות הרוק האלטרנטיבי היותר משפיעות ונחשבות היום. כל כך הרבה אנרגיה חולנית הייתה אז בסולן והאיש שהנהיג אותה, ג'פרי לי פירס, עליו השלום. ברוק המשוגע שלה, שילבה הלהקה מלוס אנג'לס סייקובילי עם מאפיינים של גותיקה דרומית ודלתה-בלוז.

The Drive-By Truckers – "Sinkhole" (live)

מתוך אלבום הופעה משולש (או מחומש אם הוא בא בתקליטים!) חדש של האלטרנטיב-קאנטרי רוקרז שמערבבים השפעות של לינרד סקינרד עם אינדי-רוק.

Jason Isbell and the 400 Unit – "Blue"

איסבל היה גיטריסט בדרייב-ביי טראקרז במשך שש שנים (וניגן בגרסת האולפן של השיר הקודם בתוכנית, "Sinkhole"). אחרי שעזב, יצא לקריירת סולו ואף הקים סביבו להקה שלקחה את הרוק הדרומי של הלהקה שממנה יצא לכיוון מלנכולי יותר, כפי שאפשר לשמוע בבירור בשיר הזה.

Giles Corey – "No One Is Ever Going To Love Me"

גיילס קורי הואשם ב-1692 בכישוף – במשפטי סיילם המפורסמים. זו הייתה תקופת ציד המכשפות הידועה לשמצה וקורי, שהיה אז בן 81, סרב לטעון כי הוא אשם או חף מפשע. בנסיון להוציא ממנו הודאה, הוא הופשט, נזרק לתוך בור ועל חזהו ובטנו הונח לוח עץ שעליו הועמסו אבנים כבדות בזו אחר זו. הוא מת בצעקות "עוד משקל!". אני מניח שכך הרגיש דן בארט, האיש העומד מאחורי הפרויקט על שם גיילס קורי, כשכתב את האלבום שלו – שכולו התמודדות עם דיכאון אובדני.

Have A Nice Life – "Bloodhail"

דן בארט (מהשיר הקודם) חבר גם בלהקת Have A Nice Life, שהוציאה את אלבום המופת הכפול ב-2008 – "Deathconsciousness". היא ידועה בשילוב המיוחד שלה של פוסט-Pאנק עם שוגייז, דרון, רוק גותי ואינדסטריאל. אלבום כבד ונהדר.

לחצו על הפליי להאזנה לתוכניתאור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• פודקאסט
• אלטרנטיב קאנטרי
• גריימס
• מלווינס
• הגאן קלאב
• have a nice life
• אלכס ג'י
• Protomartyr
• מוזיקה
• אינדי
• ניר מטרסו
• פוסט-Pאנק
• ישי קיצ'לס
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• גראז'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אביב גדג'

איש להקת אלג'יר שכבר מזמן עשה לעצמו שם של יוצר ענק בפני עצמו עם שני אלבומיו "תפילה ליחיד" ו"ילדים של מהגרים". בפסטיבל אסקפיסטי שכזה, אביב גדג' הוא מי שיבעט את המציאות הקשה בחזרה ישר לפנים. זה לא מקום לחלשים.

חמישי, במת הקוף, 23:00

[tmwdfpad]

קין והבל 90210

הטריו המטורלל שהוציא השנה את האלבום "וידאודרום", הוא אחד ההרכבים הכי כיפים לראות בלייב.בבליל הסגנונות שהם מנגנים מתערבבים סלאדג' ות'ראש מטאל עם מוזיקת "ארץ ישראל הישנה והטובה"; השפעות של מלווינס והביטלס עם סרטי פנטזיה, מדע בדיוני ואימה, כשאת הכל עוטף המון הומור מעוות. וביקורת. על כל מה שזז ולא זז.

שישי, במת הקוף, 23:30.לראיון עם קין והבל 90210.

ג'יין בורדו

הדרך שעשתה השנה להקת ג'יין בורדו, בהנהגת הזמרת והוכתבת דורון טלמון, מדהימה. מלהקת אינדי מקומית הפכה ליקירת הרדיו שמפוצצת מועדוני הופעות ברחבי כל הארץ עם הקאנטרי הממזרי העברי והסקסי שלה ועם להיטים כמו "איך אפשר שלא", "עינב" ו-"וויסקי". והם נותנים הופעה מעולה.

שישי, במת הקוף, 18:00.לראיון עם ג'יין בורדו.

ניר מטרסו

אמן קומיקס, אנימטור ומוזיקאי שלפני כשנה הוציא את האלבום יוצא הדופן "זרע לוייתן". מטרסו היה חבר בהרכבי השוליים המהפכה המיותרת, סקין בלוז, קבוצת ספירלה והרכב הפאנק נ"מ וכמו כן הוציא מוזיקה תחת השם צ'לי קצ'רלי. מי שמחפש מוזיקה אלטרנטיבית באמת בפסטיבל צריך לבוא לשמוע אותו.

שישי, במת הפיל, 0:30.לראיון עם ניר מטרסו

הילה רוח

"רופאה במערב" של הילה רוח הוא אחד מאלבומי הרוק הטובים שיצאו בישראל השנה. הכתיבה של רוח, לשעבר מלהקת "כלבי רוח", היא אינטימית, מרוגשת ולעיתים אף נוגעת בנונסנס מבורך. הזדמנות נהדרת לחוות מוזיקאית שכותבת נפלא וגם יודעת להעביר את מנעד הרגשות הרחב של שיריה בהופעה חיה.

שישי, במת הקוף, 20:00

ויש עוד לא מעט הופעות שוות.לליינאפ המלאולוח הזמנים של המופיעים

• המלצות
• הילה רוח
• קין והבל 90210
• ניר מטרסו
• ג'יין בורדו
• אינדינגב
• מוזיקה
• אביב גדג'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרת בימי ראשון ב-22:00ברדיו הבינתחומי

LessAcrobats – "Friday Night"

אי.פי הבכורה של הפחותלוליינים היה ללא ספק מההפתעות היפות של השנה ואולי האלבום הישראלי הטוב ביותר שיצא כאן השנה באנגלית. הרמוניות עשירות, השפעות ביץ' בויז פוגשות את הפיקסיז, אופטימיות מלנכולית שלא מרימה אותך לשמיים וגם לא קוברת אותך באדמה – ועם זאת איכשהו מצליחה להחלץ ממלכודת הבין לבין.לראיון עם LessAcrobats.

Tatran – "Anew"

אני לא זוכר מתי להקה צעירה, שיוצרת מוזיקה אינסטרומנטלית מורכבת, פיצצה את הבארבי כמו שעשתה טאטרן בהשקת אלבום הבכורה שלה, "Shvat". גם קשה למנות עוד מתופף בישראל שכל כך מהפנט לצפיה בלייב כמו דן מאיו.

הילה רוח – "תל אביב"

הילה רוח מסתובבת כבר כמה שנים טובות בסצנת האינדי המקומית וזוכה בה להערכה רבה, תחילה עם להקת כלבי רוח וכעת עם האלבום היפה יפה שלה, "רופאה במערב". ערימות של כאב פוגשות נגיעות של נונסנס/זרם תודעה מרתק. וזהו שיר יחסי אהבה שנאה לעיר הזאת.

Soda Fabric – "Teenage Illusion"

מלהקה שהצליחה לנגן עם דניאל ג'ונסטון, בהופעתו בבארבי, ולעמוד במשימה בגבורה – אפשר לצפות הרבה. סודה פאבריק כנראה הרגישו את זה כשחברת התקליטים אנובה סימנה אותם ופרשה עליהם את חסותה. פוסט פאנק, שוגייז, פסיכדליה ומוזיקה סטייל מנצ'סטר מישראל תוצרת ברלין.לביקורת האלבום.

הקליק – "סוף המסע"

אחרי 32 שנה שלא הוציאו אלבום וללא המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, עליו השלום ושאותו איש לעולם לא יחליף, התקמבקה השנה להקת הPאנק והניו ווייב "הקליק" עם האלבום השלישי שלה, "אני לא בפסקול", והצליחה להפיח קצת חיים בוואקום מוזיקת המחאה הישראלי.לראיון עם דני דותן מהקליק.

המסך הלבן – "המם אותי" (Red Axes edit)

צמד הבני-דודים גילברט וגבריאל ברויד עשו המון רעש עם להקתשעלת נפוצה, שהפציצה השנה עם אלבום בכורה וזמן קצר אחרי נעלמה. כעת השניים פועלים במתכונת דואו גלאמי ביזארי וכייפי. "המם אותי" הוא אולי המיני להיט הראשון שלהם, כאן באדיט של הגרזנים האדומים שיוצא בלייבל החדש "אחוזת בית".

Dane Joe – "Minor Panic Attack"

עדי קום היא דיין ג'ו, מוזיקאית ירושלמית שהוציא ממש לא מזמן את האי.פי הראשון שלה, Detoxification שמכיל מעין אמביינט רוק מכשפתי.לראיון עם דיין ג'ו.

הפה והטלפיים – "מוליכות את הכלבים" (Confused Machines edit)

הראל שרייבר (Mule Driver) ואיתמר ויינר (Spark O), אנשי האוגנדה ולשעבר מהלייבל "Ak Duck", הקימו השנה את חברת התקליטים "Confused Machines" וזהו אחד הריליסים הראשונים שלה: אדיט לקטע של הפה והטלפיים, שיצא לראשונה לפני כשנתיים באלבום "תחת".לכתבה על הלייבל.

ניר מטרסו – "תופסת מרובה"

באלבום הראשון שהוציא ניר מטרסו תחת שמו שלו הצליח האנימטור והאמן ליצור את אחד האלבומים המיוחדים ויוצאי הדופן שראו אור השנה. מומלץ מאוד להאזין לכולו. הוא יותר יפה ממוזר, על אף שלעיתים ממש מוזר.לראיון עם ניר מטרסו.

Autarkic – "פלגי מים" (אדיט ל"אהבה לבנת כנף")

נדב שפיגל, לשעבר חבר להקת Computer Camp, יצא בסולו תחת השם Autarkic. הקטע שבר בחר לקח שפיגל שיר מפורסם של בעז שרעבי ונתן לו את הטאץ' האישי שלו מבלי לחרע אותו יותר מדי. Autarkic פועל במסגרת הלייבל הישראלי-ברלינאי החדש יחסית "Disco Halal", שהקים הדיג'יי מהפיק Moscoman.

דיקלה – "Here Comes The Rain Again"

הביצוע הערבי של דיקלה ללהיט של היוריתמיקס פשוט היסטרי. תפס אותי מיידית. מתוך האלבום שהוציאה דיקלה השנה ושמו "ואם פרידה".

Xen – "All of the Sun" (Malka Tuti)

הלייבל המקומי החדש, "Malka Tuti", הוקם על ידי אסף שמואל וקצלה וצץ לפני כחצי שנה, עם תקליט ראשון להזמרת והיוצרת חן ברג, שכבר שיתפה פעולה עם רד אקסס בעבר והם אלו שגם הפיקו עבורה את הריליס.

סטלה גוט – "Like a Rope"

סטלה גוט(שטיין) היא דיג'יי טכנו בלילות ואשת סאונד בימים. עברה עליה שנה עמוסה במיוחד; היא הוציאה את "Wounded Ladies" – אלבום הסולו הראשון שלה וגם את אלבום הבכורה של להקתה, Bill and Murray, שתשמעו מיד אחרי הקטע הזה.לראיון עם סטלה גוטשטיין.

Bill and Murray – "The Silence Grows"

שוב סטלה הנהדרת, הפעם עם חבריה הגיטריסט דיויד בלאו והמתופף רן יעקובוביץ', בקטע שסוגר את אלבומה הראשון של ביל ומוריי, ולמרות שהשיר לא בדיוק קולע להגדרה של שיר שמח – זהו שיר ממש משמח. תקשיבו טוב.

נועה שמר – "יצרח"

היו המון יוצרים השנה שהקליטו שירי משוררים והנה מתחיל רצף קצר מהם, שמתחיל עם נועה שמר הנהדרת. שמר הוציאה השנה את "עושי הסיכומים" ובו הלחינה מוזיקה משל עצמה ורק אחר כך התאימה לה טקסטים של משוררים; מין תהליך הפוך למה שקורה בדרך כלל. לא פעם אמרתי ש"יצרח" הוא אולי הסינגל הכי יפה שיצא השנה בעברית. המילים של נוית בראל.לראיון עם נועה שמר.

אורסולה שוורץ – "לא"

הצמד חיים רחמני (קטב מרירי) וטליק קורן אדיר (התזמורת הטרופית) פועלים יחד, לסירוגין, כבר כמה שנים. השנה שיחררו את הסינגל הכפול והיפהפה, שכולל עיבודים שלהם לשירים "בדיחה" של דוד אבידן ולשיר "לא" של אגי משעול. מצאתי את עצמי שר לעצמי, שוב ושוב, את המילים "לא טסה יותר / בנפש מלחיתה / כדי להפרם אל אפילת שערך".

קטב מרירי – "מין ובדידות ופחם"

רחמני מהקטע הקודם הוציא השנה אלבום שלם משירי שמעון אדף, או ליתר דיוק משירי האבל שכתב אדף בעקבות מות אחותו – שירים שנכללו בספרו "אביבה-לא". כמו שאתם יכולים לנחש, מדובר באלבום עצוב וקשה לעיכול ושמושר ונכתב בשפה מאתגרת. השיר הזה הוא אחד האהובים עלי מתוכו.לראיון עם שמעון אדף וחיים רחמני.

נצ'י נצ' – "סבבה"

טוב, חאלס עם כל הכובד משוררים הזה. נצ'י נצ', הראפר הכי טוב בארץ, הוציא את אלבומו השלישי "ברוכים הבאים לפתח תקווה" שכולל כמה שירים כבדים ועמוקים יותר, אבל גם כולל את "סבבה" והוא ממש ממש סבבה.לראיון עם נצ'י נצ'.

BEMET – "Poor Cowboy" feat. Rebel Sun

אחד הריליסים הבולטים יותר השנה של לייבל הביטים המקומי "Raw Tapes" היה של הוד מושונוב, הלוא הואBEMET. בקטע הזה מושונוב מארח את הראפר רבל סאן (קולולוש), כפי שהוא עושה בכמה קטעים באלבומו.

טונה – "רוק 30"

אחרי עשור של פעילות, סוף סוף זכה השנה הראפר טונה להצלחה ולהערכה לה הוא ראוי עם צאת אלבומו "גם זה יעבור". אך יותר מכל השירים באלבום, ויש כמה וכמה ממש מוצלחים בו ("סרט ערבי", "למה לא עכשיו" עם שלומי סרנגה ושיר הנושא הנוסטלגי) היה זה "רוק 30" שהצליח לדבר לחתך גיל מסוים באופן כל כך מדויק וקולע. וזה – הישג אדיר.לביקורת אלבום.

L.B.T – "Two Shots" feat. Echo

להקת הבית של הלייבל "Raw Tapes", שכוללת 12 מוזיקאים, הוציאה השנה את "The Singles" – האלבום הרשמי הראשון שלה כסופרגרופ מקומית.לראיון עם חברי L.B.T.

אביב נוימן – "ניקח את זה מכאן" עם פלד

הסינגר-סונגרייטר אביב נוימן הוציא ממש לא מזמן, במסגרת הפרויקט 929 להנגשת טקסטים תנ"כיים, את השיר המצוין הזה בהשראת ספר דברים. מומלץ גם להאזין לאלבום "דוד" שהוציא נוימן לפני שנתיים.

קין והבל 90210 – "אפריים המשובח"

אלבום הרוק המטורלל הכי טוב שיצא השנה בישראל. השפעות של טראש-מטאל, קומיקס, הומור מעוות וקולנוע הפכו את האלבום "וידאודרום" ליצירה בועטת בצורה יוצאת דופן.לראיון עם קין והבל 90210.

ג'יין בורדו – "וויסקי"

יש הרכבים עצמאיים שפועלים בתל אביב שלא נועדו להישאר תחומים בתוכה וכזה הוא הטריו "ג'יין בורדו", שהצליח לפרוץ השנה בכל הארץ עם אלבום הבכורה שלו. קאנטרי עברי ממזרי וסקסי לעיתים קרובות.לראיון עם ג'יין בורדו.

נועה בביוף – "Friend"

שמונה שנים חלפו מאז "From a Window to a Wall", האלבום שזכה להפצה בארצות הברית ואירופה על ידי הלייבל הנחשב "Drag City", ושהוביל לסיבוב הופעות משותף של בביוף עם המוזיקאית שרון ואן אטן. אלבומה השני, שבניגוד לקודמו הוקלט ללא עזרה מקצועית מחו"ל, הצליח בכל זאת לעמוד בציפיות. זה אחד השירים הקליטים יותר באלבום שמכיל גם כמה קטעים למיטיבי לכת שישמחו חפרני פולק ופסיכדליה אדוקים ביותר.לראיון עם נועה בביוף.

MiddleSkyBoom – "Ma'ztomeret"

ג'וזף ליימון, המוכר בתור הסולן של להקת Umlala, עשה הסבת מקצוע למפיק האוס וזה עובד לו לא רע בכלל. האזינו גם לרמיקס שהוא יצרלקטע "Lovers" של ניב אסט.

Red Axes – "Na Da"

השםרד אקססנכתב כבר פעמיים בפוסט הזה, רק בהפקות של אחרים. כאלה הם, אנשים חברתיים. השנה, הצמד שבדרך כלל עומד מאחורי עמדות תיקלוט, התרחב לכדי להקה של ממש. כל מי שהלך להופעה השניה של אלט-ג'יי זכה לראותם כמופע הפתיחה.

Naduve – "Miracles From Edrine" feat. Gilad Weiss

נדובה, שם מוכר בקרב יוצאי המועדונים בעיר, הוא חצי הצמד Shame On Us שחציו השני הוא יובב ארזי (שגם מנגן עם רד אקסס). בקטע הזה מארח נדובה את גלעד וייס, שמנגן על עוד. לקוח מתוך האי.פי ששמו הוא "Paolo Rossi" (כן, כן, על שם הכדורגלן מהאייטיז) שראה אור בלייבל Rothmans.

לעמוד אור בזויות בפייסבוק

• בר פלג
• אביב נוימן
• הרדיו הבינתחומי
• dane joe
• lessacrobats
• לס אקרובטס
• Confused Machines
• רד אקסז
• פלד
• אור בזויות
• דיין ג'ו
• נוית בראל
• הפה והטלפיים
• המסך הלבן
• Malka Tuti
• L.B.T
• BEMET
• Autarkic
• נצ'י נצ'
• נועה שמר
• ניר מטרסו
• ביל ומוריי
• שמעון אדף
• ג'יין בורדו
• דיקלה
• קוקי אריאל
• מוזיקה
• קין והבל 90210
• הילה רוח
• סטלה גוטשטיין
• טונה
• הקליק
• מוניטור
• סודה פאבריק
• סטלה גוט
• חיים רחמני
• קטב מרירי
• תרבות
• רד אקסס

• Facebook
• Twitter
• Email

ג'וליה הולטר הורגת עם סינגל ראשון מתוך אלבום חדש ופותחת רצף של שירי ים בתוכנית, נילס פראהם תורם מיקס לסדרת אלבומי Late Night Tales, נטאשה קאהן מ-Bat For Lashes עושה מוזיקה פרסית, גריימס חושפת מוזיקאית קנדית עם שיר מפיל וזה רחוק מלהיות הכל.אור בזויות– מוזיקה אלטרנטיבית עם יציאות שלא במקום.

אור בזויות משודרת בימי ראשון ב-22:00ברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Bill and Murray – "The Silence Grows"

ביל ומורייהתחילו לפני כשלוש שנים בתור הצמד סטלה גוטשטיין ודיויד בלאו והתרחבו כשהצטרף אליהם המתופף רן יעקובוביץ. כעת יוצא אלבום הבכורה הסינת'פופי המתוק-קשוח שלהם והוא מוצלח למדי. בחרתי מתוכו את שיר הסיום שהצליח לעשות אותי שמח באופן מוזר שכזה ולגרום לי לזמזם את הפזמון שלו לאורך יותר מדי זמן. בשלישי הם ישיקו את האלבוםבתיאטרון ערבי-עברי. ממליץ לבדוק גם אתאלבום הסולו של גוטשטיין.

Julia Holter – "Sea Calls Me Home"

סינגל ראשון מתוך האלבום "Have You In My Wilderness", שג'וליה הולטרעומדת להוציא לקראת סוף החודש. השיר הזה הוא חתיכת פופ אקספרימנטלית מושלמת, עם מלודיה והגשה כובשות, והקטע עם הסקסופונים לקראת סופו נשמע כמו לקוח בכלל מתוך איזו יצירה קלאסית-מודרנית-אוונגרדית –קולין סטטסוןסטייל. יפה בטירוף.

Bonnie 'Prince' Billy and Matt Sweeney – "My Home Is the Sea"

עלה באופן אסוציאטיבי לחלוטין מהשיר הקודם, והפך לשיר האמצעי ברצף של שלושה שירי ים. מתוך האלבום המשותף של הגיטריסט והמפיק מאט סוויני (שניגן באינספור הפקות, האחרונה בהן היא האלבום של Run The Jewels) ושל אחד מאבות האינדי פולק המוזר – בוני 'הנסיך' בילי. בלי לשים לב, כבר עברו עשר שנים מאז שיצא האלבום המצוין הזה.

Sea My Eyes – "Skin Blues"

הצמד הישראלי, סקין בלוז (הקרוי על שם שיר של ג'ון פרושיאנטה), מוציא מחדש את האלבום היחיד שלו "Low Life", שראה אור לראשונה לפני 16 שנה. סקין בלוז הם אלינור קנטור (אחות של שרון) והאמן-אנימטור-מוזיקאי ניר מטרסו, שהוציא מוקדם יותר השנה אלבום סולו אדיר – "זרע לוויתן" (כאן ראיון שלי איתו). קנטור ומטרסו יצרו יחד אלבום פולקי עקמומי עם שירים קטנים ויפים, והם צפויים בקרוב לחזור לעבוד יחד על אי.פי חדש. בינתיים, הנה כל האלבום"Low Life" להאזנה ורכישה מבנדקמפ.

Danski – "Boker (בוקר)"

דנסקי, הלוא הוא המוזיקאי עידן שמעוני,חוזר להופיע (חמישי. 3.9)עם חומרים מתוך האלבום היפה שלו "11" וקטעים חדשים במופע פסנתר חדש יחד עם יחזקאל רז. אם כי השיר "בוקר" לקוח מתוך האי.פי שלו "E.M.O", שיצא ב-2010. הלוואי ואזכה לכזה בוקר יפה ועדין כמו הבוקר הרומנטי שמתואר בשיר של דנסקי.

Nicole Dollanganger – "You're So Cool"

תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization" שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.

Niv Ast – "Lovers" (Alek Lee Remix)

המוזיקאי והיוצר ניב אסט הספיק כבר להוציא שלושה אלבומים, האחרון שבהם, "Defeats", זוכה כעת לגרסאות רמיקס מידיהם של המפיקים והדי.ג'ייז Stinky Russians, אלק לי (אורי קנת), MiddleSkyBoom (ג'וזף ליימן) ועוד.אסט ישיק את האי.פי החדש בהופעה בחמישי (3.9) בפסאז'.

Carl Oesterhelt & Johannes Enders – "Divertimento Fur Tenorsaxophon Und Kleines Ensemble"

הפסנתרן הגרמני חובב האלקטרוניקה, נילס פראהם, תרם מיקס ליילי משלו לסדרת האוספים היוקרתית, Late Night Tales, ואני זכיתי לשים יד על עותק. מתוכו חתכתי את החיבור בין הקטע הזה, שפירושו "מוזיקה קלילה לסקסופון טנור ואנסמבל קטן" (לא יודע עד כמה היא באמת קלילה), לקטע האלקטרוני של פורטט.

Four Tet – "0181" (excerpt)

"0181" הוא אלבום של פור טט מלפני שנתיים שמכיל מיקס מקטעים שהקליט בין 1997 ל-2001 – שלא נכללו באלבומים אחרים. ליד שם הקטע מצוין שזה excerpt. ובכן, ברור שזה excerpt, שזה רק סגמנט, הרי האלבום מכיל רק רצועה אחת בת 38 דקות.

Dane Joe – "Minor Panic Attack"

עדי קום היא דיין ג'ו, ירושלמת שפועלת כרגע מברלין ויוצרת אמביינט פריקי קצת. אה, וגםראיינתי אותה לא מזמן. מין מוזיקה שיכולה להתאים לסרט אימה עם תופעות על טבעיות שלא מותירות אחריהן יותר מדי ניצולים. האזינו/הורידו חינם את האי.פי החדש שלה – "Detoxification".

Sexwitch – "Helelyos"

נטאשה קאהן, המוזיקאית שעומדת מאחורי Bat For Lashes, הקימה פרויקט צד עם שם נוראי שבו היא מבצעת (עם דן קארי ולהקת TOY) קאברים לקטעי פסיכדליה, סרף ופולק סיקסטיזיים מאירן, מרוקו ועוד. השיר הראשון שנחשף הוא גרסה מתורגמת לשיר של מוזיקאי ואקטיביסט פרסי-אמריקאי.

Zia – "Helelyos"

וזוהי הגרסה המקורית של השיר של אותו מוזיקאי ואקטיביסט פרסי-אמריקאי, זיה עטאבי שמו. מייד ששמעתי את הקאבר ידעתי שאני מכיר את המקור. חיפוש זריז במחשב העלה את שמו באוסף המעולה והסופר מומלץ "Pomegranates – Persian Pop, Funk, Folk, and Psych Of The 60s & 70s". חפשו אותו.

Tali Ben Itzhak – "Hailu"

מי את טלי בן יצחק? האי.פי שלך מגניב לאללה. האי.פי האינסטרומנטלי הזה, שהוקלט כחלק מפרויקט גמר לבצלאל, זמיןלהאזנה והורדה חינמיתומשלב כלים חיים, ביטים וסאונדים מזרח תיכוניים עם וייב אנדרגראונדי ירושלמי.

Jonathan Wilson – "La Isla Bonita"

מתוך אלבום מחווה למדונה שיצא ב-2007 ובו, בין היתר, משתתף אריאל פינק. זהו ג'ונתן וילסון המצוין, שלוקח את הלהיט הענק שלה למחוזות של פסיכדליה וסרף נוסטלגי. נשמע כל כך טבעי ונכון.

Armon (ארמון) – "Haolam (העולם)"

יכול להיות שנתקלתם בארמוןבימים האחרונים בפייסבוק. הפרויקט הזה צץ לו משום מקום עם אלבום מסקרן באורך מלא.

אור בזויות בפייסבוק

• דיין ג'ו
• ארמון
• ג'וליה הולטר
• ניקול דולנגאנגר
• ניב אסט
• אור בזוויות
• מוזיקה
• ביל ומוריי
• ניר מטרסו
• סטלה גוטשטיין
• רדיו
• dane joe
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אגדה שהייתה באמת: לפני כעשרים שנה, סטודנט צעיר לקולנוע הפיץ יחד עם הג'מעה שלו כרזות, סטיקרים וקומיקסים בעלי אופי מחתרתי, כולם הזמנות לאירוע שכלל בירה בחינם, הופעה של להקת הרוק הפסיכדלית "המהפכה המיותרת" והקרנה של סרט חדש ומסתורי. השמועה פשטה כאש בשדה קוצים וגרמה לאותו סרט סטודנטים להפוך לקאלט, סוג של טקס פגאני עבור חובבי קולנוע וסטלנים.

הסאונד בסרט היה על הפנים והעלילה המעורפלת עד לא קיימת, אך המעריצים ממשיכים לייחס לה גאונות ששמורה לחסד נעורים. הסטודנט זכה בביקורות שליליות על סרט הגמר שהגיש ונדחה ע"י קרנות הקולנוע, אך כיום הסרט מופיע בתוכנית הלימודים של חוגים לקולנוע בארץ וקיבל בדיעבד מימון בסך 20 אלף דולר. בקיצור, הסטודנט בדימוס הזה, גור בנטביץ', הגשים בעזרת הסרט "הכוכב הכחול" את החלום הסטודנטיאלי.

מחר (שישי, 17.7) יציינו בסינמטק תל-אביב עשרים שנה לצאת הסרט, ולשם כך ישוחזר לערב חד-פעמי הטקס הפגאני שנערך סביבו בניינטיז, אז הוקרן בהקרנות חצות במשך שבע שנים ברציפות. "לפחות עשרים פעם צפיתי בסרט וזה לא כולל צפיות בזמן טיולים" מספר גיא פורר, מנאמני הסרט. "בפעם הראשונה לא באמת הבנתי אותו אבל התחברתי לתחושת הבלבול ולחולמניות. באיזשהו שלב הדמויות נהפכות לחבר'ה של הצופה, הוא מתחבר למה שהן מייצגות, למשפטים שנאמרים, זה שווה ערך לפגישה עם חבר".

כמו פורר, ישנם רבים שמחכים בקוצר רוח להקרנה החגיגית. חלקם ניצולי דור ה-X וחלקם צעירים שלא צפו בסרט על המסך הגדול ורק שמעו על האגדה האורבנית. אך גם אם ישוחזר הטקס שלפני הסרט, זה יקרה במודל בוגר יותר: בנטביץ' וזוהר דינר לא יצטרכו למכור כרטיסים ולחלק בירות לקהל, זקני השבט הפכו לסחים של מדיטציות ולהקת המהפכה המיותרת התפרקה, כך שרק הגיטריסט שלה, ניר מטרסו, יופיע. ההקרנה תיערך בצל מותם של שלושה אנשים שתרמו בצורה זו או אחרת לעשיית הסרט: השחקן אילן פאתחי שמגלם את גנב האופניים, פרופ' אמירטוס אמיל (מילק) קנבל, המרצה של בנטביץ' שליווה את הפרויקט, ודיוויד אלן (סולן להקת גונג) שמופיע בפסקול הסרט ובפתיח האנימציה. "שלחתי לאוסטרליה קסטה של הכוכב הכחול", מספר בנטביץ', "אחר כך אלן הגיע להופיע בארץ. הוא אמר שהוא ממש אהב את הסרט ואפילו ציטט קטעים מתוכו. השנה, כששמעתי שהוא מת, זה גרם לי לרצות להקדיש לו משהו, ואני מקווה שלא אתבייש לשאת דברים בערב ההקרנה".

בנטביץ' כבר לא ילד פלא, אלא אבא בורגני ובעלה של הבמאית מאיה קניג. למרות זאת הוא לא מפסיק לשמר את הסימביוזה שבינו לבין קהלו האדוק, ויום לאחר הקרנת הכוכב הכחול יוקרן סרטו הדוקומנטרי החדש "סינדרום בנטביץ'", שעוקב אחר (לטענתו) הפסיכוזה הקולקטיבית של משפחתו, שאולי היא בעצם הפסיכוזה הקולקטיבית של כל המשפחות.

איפה אנחנו תופסים אותך, יא חקויאק?

"מפשפש בארגזים שהורדתי מהבוידעם. מצאתי תמונות ופליירים מימי הכוכב הכחול ולמרות שאני לא נוסטלגיסט אני מתמלא ריגשה. מה שידעתי והבנתי אז, זה שאין לנו גרוש, אבל זה היתרון הגדול שלנו כי ימי צילום לא עולים לנו כסף ולחץ. כל מי שעבדו בסרט היו אנשים מובטלים וחסרי ציפיות פיננסיות וזה גם מה שרואים בתמונות האלה. אלה לא אנשים שאומרים 'וואלאק על עוד שעה נוספת מגיע לי ארוחת צהריים', אלא כאלה שפשוט נוסעים לים המלח ומעבירים את היום. לא ספרנו ימי צילום או שעות וזאת תחושה שאני מאוד מתגעגע אליה. אני מאמין שככה צריך לעשות סרטים, עוד לא פיצחתי את זה כלכלית אבל אין ספק שזה יותר כיף ויצירתי. מצד שני אני לא יכול להגיד לך שהכול היה קצפת ודובדבנים, בסופו של דבר זאת הייתה הפקה שנפלה מבחינת הקומבינה בעיקר עלי. הייתי גם במאי ושחקן וגם כל הצוות שלי היה גנוב ומסטול מהתחת ככה שהייתי צריך להיות זה שמתקתק את כל העניינים. בפנים הייתי די בלחץ אבל כלפי חוץ אם היית רואה את הצוות זה היה נראה לך כמו שבט של היפים ממנאלי".

איך כותבים תסריט לא-לינארי שכזה?

"לא היה לזוהר ולי מחשב וגם לא ידענו להדפיס, אז צירפנו את אורלי ליברמן שהופקדה על הקלדה. היינו מאוד כאוטיים, שלא לומר במצבים פסיכו-אקטיביים. האסטרטגיה בכתיבה הייתה שלא מחליטים מראש מה הולך להיות הסינופסיס של הסרט, כי הבעיה בסרטים זה שכופים עליהם נושא ותבנית. כתבנו כל מחשבה שעלתה לנו בראש: סצנה, דיאלוג, רעיון לדמות. כל יום היינו נפגשים, שותים כמה בירות, מעיפים איזה שאכטה וכותבים את כל אשר על ליבנו וככה בשנה הראשונה כתבנו מאות עמודים. מתוך עצמו קרה איזה תהליך שהתחלנו להבין מה אנחנו רוצים ולגבש אותו. זה גם התחיל להתקשר לדברים שקרו לנו בחיים. חבר שלישי שלנו קיבל פליפה כשחזר מתאילנד. הוא חזר עם סכיזופרניה רצינית ובעצם הביא את כל המושגים של הכוכב הכחול; גמדים, חקויאק ולהתחלף. זה בעצם דיבורים פסיכוטיים של סיכזופרן, אני לא אוהב להגיד את זה כי אלה לא דברי שטות. זה מתחבר לאיזה אידאולוגיה פרטית שהוא פיתח ומצאנו בה היגיון".

בוא נדבר על מה שקרה בתחנה המרכזית.

"מיהרנו לצלם את הסרט בגלל שבאותה שנה התחנה המרכזית עברה מהישנה אל החדשה. צילמנו את היום האחרון של התחנה המרכזית הישנה וזה הסצנה שבה זוהר פוגש את מולי וגונב לו את התיק. בעצם כששני הגיבורים מתחלפים ביניהם כך גם יש שינוי בלוקיישן. כשבאתי לצלם במרכזית החדשה הדוברת לקחה אותי במכונית קארטינג ועשתה לי סיור לפני שהמקום נפתח. היא אמרה שהם מאוד שמחים שמצלמים שם ולא היה לה מושג מי אנחנו, אבל זאת הייתה האווירה של אותה תקופה, ההתלהבות ש'הנה סוף סוף תפתח התחנה החדשה'. זה היה די טיפשי כי היא נפתחה באיזה שמונה מאות שנה איחור וזה באמת קטע הזוי שאנחנו אלה שסיפתחנו את התחנה המרכזית החדשה. עם סיפתח שכזה לא פלא שהיא גמרה ככה".

מי שלא יהיה נוכח בהקרנה החגיגית הוא דווקא השחקן הראשי בסרט, אלון אבוטבול, שנמצא כרגע באירופה ועומל על סרט חדש עליו הוא מסרב להרחיב דיבור. למרות זאת, הוא נתקף געגוע מרחוק. ועל זה נאמר: ידעתי שלא תבוא.

מה אתה זוכר מתקופת העבודה על הכוכב הכחול?

"אחרי עשרים שנה לא זוכרים כלום. רק זוכר שגור היה שכן שלי וראיתי את הסרט הקצר שלו, 'מצב חסה'. הוא היה גר דירה מעליי, ליד רח' ארלוזרוב. איכשהו נודע לי שהוא עושה פיצ'ר שכתב על מישהו אמיתי שחזר בתשובה והוא לא רוצה לשחק לו בסרט. קראו לו מולי כמו לדמות הראשית והוא נשר מהקאסט ממש רגע לפני. אז הצעתי לו שאשחק ומפה לשם גם הפכתי למפיק הסרט. הייתי כבר ידוע ומפורסם כששיחקתי שם אבל זה תרם לי יותר מבחינה אומנותית, כי זה משהו שבאמת אהבתי ורציתי להיות חלק ממנו.היו כאלה שכתבו בעיתון שזה התפקיד הכי גרוע שלי וכאלה שכתבו שזה סרט ילדותי ומטופש. ממש יצאו על ה'כוכב' באותה תקופה והוא לא קיבל הקרנות מסחריות רגילות. למרות זאת, תמיד היה לו מעריצים אדוקים. הקהל תמיד היה שם וגור בחזונו גם ראה את זה והלך על הכיוון הזה. הוא כיוון לשם והיה ברור לכל אורך הדרך שזה לא סרט רגיל. מראש היה ברור שזה סרט קאלט".

התפקיד של מולי די רחוק משאר דמויות שגילמת. איך התכוננת אליו?

"פגישות רבות עם גור, גידול ראסטות ופאות לחיים שמגיעות עד הכתפיים. גם הלכנו לפגוש את מולי האמיתי בבית שלו. רציתי לבדוק כשחקן כמה רחוק אני יכול לקחת דמות. לשנות את הגוף, לשנות את הקול ועדיין שתהיה אמינות קולנועית. ומולי הזה היה חתיכת טיפוס, אחד שמרים את הכתפיים תוך כדי דיבור, שהוא קצת ממלמל. הוא ממש הולך מצד לצד כמו צ'ארלי צ'פלין, איזשהו נווד מצחיק כזה שבמקום להיות בקומדיית סלספטיק הוא בקומדיית ניינטיז. תשלב את זה עם הליכת פינגווין, מסתובב בעולם ומחפש את עצמו".

מסר למי שרצה לראות אותך בהקרנה והתאכזב?

"שיבואו לבקר אותי, אני עדיין בכוכב הכחול. שלא יפסיקו לחפש ולעלות על הקו. אנחנו נפגש שם כולם. מאושרים ושמחים".

הקרנה חגיגית של "הכוכב הכחול",סינמטק תל אביב (שפרינצק 2),שישי (17.7), 21:30, ולמחרת ב-15:00 הקרנת "סינדרום בנטביץ'".

• אלון אבוטבול
• הכוכב הכחול
• גור בנטביץ'
• סרטים
• קולנוע
• ניר מטרסו
• סינמטק תל אביב
• תל אביב
• עירוני