• Facebook
• Twitter
• Email

הולו כבר הודיעה על תאריך העלייה של העונה השלישית של "סיפורה של שפחה": סמנו ביומנים את ה־5 ביוני (מתבדחים על ג'ון וג'ון יישלחו לעבודות בכפייה). הרשת הודיעה על חידוש הסדרה שבוע בלבד אחרי עליית העונה השנייה. הפרק האחרון הותיר את הצופות והצופים עם הרבה שאלות פתוחות, כשהגדולה בהן היא – מה לעזאזל ג'ון הולכת לעשות עכשיו?

בפרק האחרון נשלפו כל התותחים הכבדים(זהירות – ספוילרים לעונה 2). אמילי דוקרת את לידיה ומותירה אותה שותתת דם (אנחנו לא יודעים אם היא מתה), סרינה מורדת בניסיון לשכנע את המפקדים לאפשר לילדות לקרוא ומאבדת אצבע, מחתרת שלמה של מרת'ות מתגלה ויחד עם המפקד לורנס הן מבריחות את אמילי, ג'ון וניקול. בינתיים ניק לא מאפשר לפרד לצאת מהבית, וסרינה מבינה שהיא חייבת לתת לתינוקת הזדמנות לחיים טובים יותר. ג'ון, במהלך חצי צפוי, מחליטה להישאר בגלעד כדי להציל את בתה האנה – ומוסרת את ניקול לידי אמילי.

עיקבו אחר הריקאפים שלנו:

"סיפורה של שפחה" עונה 3 פרק 1־3: עכשיו זה נשים נגד גברים

הטריילר לעונה השלישית:

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה" פרק 13: כל התותחים הכבדים נשלפו
נפרדים מ"סיפורה": הצצה מדהימה מאחורי הקלעים
איזו דמות אתן (ואתם) מ"סיפורה של שפחה"?

מתי תעלה העונה השלישית?

כאמור, התאריך שנקבע הוא ה־5 ביוני. התאריך קצת מפתיע, שכן העונות הקודמות עלו בחודש אפריל. בישראל היא תשודר בצמוד לזמני השידור בחו"ל (6.6), ב-HOT VOD וב-HOT HBO.

June 5.#WakeUp#HandmaidsTalepic.twitter.com/9IxFpEG4sc

— The Handmaid's Tale (@HandmaidsOnHulu)11 בפברואר 2019

מה יהיה קו העלילה?

כידוע, העונה הראשונה התבססה על ספרה של מרגרט אטווד. העונה השנייה כבר פיתחה קווי עלילה עצמאיים, שבהם נשזרה תסיסה הולכת וגוברת בקרב תושבות וחלק מתושבי גלעד. פרק הסיום (כמו גם הפרקים שלפניו) הכינו את הקרקע למה שנראה כמו מרד ברפובליקה – ויכול להיות שבעונה השלישית זה יתפוס תאוצה רצינית.

"העונה הבאה היא על השבת מלחמה", אמר השואו ראנר ברוס מילר באירוע לכבוד סיום העונה בלוס אנג'לס. "היא (ג'ון) חוזרת כדי לפגוע בגלעד ככל האפשר ולהחזיר את בתה. אני לא בטוח שבסדר הזה".

בעונה השנייה הפכה גם אליזבת' מוס למפיקה בפועל. כשנשאלה על תקוותיה לעונה הבאה, השיבה כי היא מקווה שג'ון "Gonna go back and fuck some shit up. For real this time". היא הוסיפה: "אני חושבת שהספיק לה. לכולנו הספיק".

כמה פרקים יהיו?

אחד הדברים הבולטים בעונה השנייה הייתה תחושת המריחה. אם בעונה הראשונה היו 10 פרקים, הרי שבעונה השנייה התחייבו יוצרי הסדרה ל-13 פרקים. ההבדל הורגש, ולא לטובת הסדרה. לאור הצלחת העונה השנייה סביר להניח שגם הפעם יחכו לנו 13 פרקים.

האם יהיו שינויים בקאסט?

סביב העונה השנייה של "סיפורה" היו לא מעט תיאוריות שהתבדו בפרק הסיום: העיקריות בהן ניבאו את הרצח של פרד, או לחלופין את הרצח של סרינה או הפיכתה לשפחה בעקבות מהלך מרדני כלשהו. מה שבאמת קרה בסוף הוא התקיפה של לידיה – אנחנו לא יודעים אם היא מתה, אבל לא נופתע אם היא תצוץ שוב בעונה הבאה.

מכל מקום, על פי פרק הסיום אפשר לצפות שרוב הקאסט (אם לא כולו) ישוב למסך – כולל כמובן ג'ון (אליזבת' מוס), המפקד פרד (ג'וזף פיינס) וסרינה (איבון סטרהובסקי). אפשר אולי לצפות גם לשחקנים חדשים, עכשיו כשג'ון תאלץ להגיע למחוז שבו לא מכירים אותה, או אם תיתפס ותשובץ בבית חדש.

הצצה לעונה השלישית:

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

• תרבות
• המסך
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2
• סיפורה של שפחה עונה 3
• סדרות

• Facebook
• Twitter
• Email

פרק סיום העונה השנייהשל "סיפורה של שפחה" הותיר לא מעט צופות וצופים מעוצבנים (זהירות, ספוילרים). הבחירה של ג'ון להישאר בגלעד הייתה מכעיסה בעיקר כי היא כבר הלכה בדרך התסריטאית הזאת, ובמקום לסיים את הפרק (שהיה מלא התרחשויות, בניגוד לשאר העונה) בפיצוץ – חזרנו אחורה. ג'ון בחרה להישאר ולחפש את בתה האנה, והפקידה את הולי/ניקול בידיה של אמילי המוברחת.

אליזבת' מוס, מועמדת טרייה לאמי בקטגוריית השחקנית הטובה בדרמה, הסבירה בריאיון לאתר הוליווד ריפורטר כי "זאת הייתה האופציה היחידה" עבורה. לדברי מוס, שתי סיבות עיקריות הובילו את ג'ון להחלטה להישאר. "האנה היא התשובה הראשונה. זה פשוט כמו שזה נשמע. היא לא יכולה להשאיר את הבת שלה שם. היא לא יודעת אם תוכל לחזור אחרי שתעזוב. מה היא תוכל לעשות מבחוץ? היא לא יודעת".

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה" עונה 3: כל הפרטים
"סיפורה של שפחה" פרק 13: כל התותחים הכבדים נשלפו
נפרדים מ"סיפורה": הצצה מדהימה מאחורי הקלעים
איזו דמות אתן (ואתם) מ"סיפורה של שפחה"?

מוס ממשיכה לסיבה השנייה ואומרת: "אבל הנה מה שהיא כן יודעת: היא הרגע גילתה שיש מחתרת חזקה של מרת'ות שפועלות לקראת מרד. הרעיות, בהובלת סרינה, הרגע מרדו בגברים ובהנהגה של גלעד. הן מתחילות להתנגד. והיא הרגע ראתה מפקד (לורנס) עוזר לשפחה וחברתה הטובה אמילי לברוח. היא לא רוצה לעזוב את האנה, אבל כשהיא רואה את אמילי והמפקד, היא מבינה שהיא יכולה להוציא משם את הולי ולהישאר כדי לנסות לעשות את אותו הדבר עבור האנה. אין לה הרבה זמן לקבל את ההחלטה הזאת. היא עושה דבר מסוכן ונשארת, אבל היא פשוט לא יכולה לעזוב את האנה במקום הזה".

אז למה זאת הייתה הדרך הנכונה לסיים את העונה? לדברי מוס, ג'ון "נשארת כדי להילחם ולהציל את כל ילדי גלעד. זה גדול ממנה עכשיו. זה גדול ממנה ומהולי ומהאנה. עכשיו הכל סביב הבנים ובעיקר הבנות של גלעד, והמלחמה על חייהם. גילוי המחתרת והמפקד (לורנס) פקח את עיניה. היא כבר לא לבד. יש לה צבא, והיא הולכת להילחם בחזרה".

מוס הדגישה כי ג'ון לא רוצה להילחם מבחוץ."אני חושבת שזה יהרוג אותה, להרגיש חסרת אונים. ישנם אנשים שעושים את העבודה שצריכה להיעשות במדינות אחרות, בפרט קנדה כמובן (…). יש מעט מאד אנשים שיכולים להילחם מבפנים, וצריך את שני הסוגים. יש מעט מאד אנשים חכמים ומנוסים בגלעד כמו ג'ון, שמקושרים למפקדים בכירים כמו ווטרפורד ולורנס, שמכירים את גלעד כל כך טוב, שיש להם אדם מקושר כמו ניק, שיודעים שיש מחתרת מרת'ות. יש לה איכויות ייחודיות שהופכות אותה לאדם המתאים ביותר להוביל את ההתנגדות".

מוס דחתה את הרעיון כי "סיפורה" תחקורבעונה השלישיתעוד טריטוריות של תקווה. "אנחנו לא מנסים להיות אפלים או מלאי תקווה. אנחנו מודאגים מהאמת, מבחינה רגשית ומבחינת מלאכת הסיפור, ומספרים אותו בצורה הכי אמיתית שאפשר". לצד זה, הוסיפה השחקנית כי הסדרה שוב מתכתבת עם המצב הפוליטי. "אנשים באמריקה היום נלחמים לשינוי בעצמם (…). אנשים מעורבים כמו שלא היו מעולם, והם לוקחים אחריות לא רק על עתידם, אלא גם על העתיד של מי שלא יכולים להילחם עבור עצמם (…) וזה בדיוק מה שג'ון עושה. זאת הסיבה שהיא מסתובבת וחוזרת. זה למה".

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד

• תרבות
• המסך
• אליזבת מוס
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2
• סיפורה של שפחה עונה 3

• Facebook
• Twitter
• Email

אלוהות אדירות! כל התותחים הכבדים נשלפו בפרק האחרון לעונה, ולמרות שהוא רחוק מלהיות מושלם, העברתי את רבע השעה האחרונה שלו בצעקות היסטריות על המסך ("תעלי כבר! למה את לא עולה???? מה את עושה???!"). הפרקים האחרונים רצו ממש מהר ולמרות כל הכיף והריגוש שבאו עם כל השינויים האלה, הם ממש עשו חשק שההפסקה הארוכה עד הפרק הראשון שלעונה 3תגיע כבר, שאחריה (לפחות בחלומות שלי) הסדרה תעשה אחורה פנה לפני שהיא הופכת סופית לאופרת סבון דיסטופית. כן, זאת הייתה עונה בסדר גמור, אבל לא מפוקסת, לא אחידה ומפוזרת, שנתנה המון זמן מסך לדברים שאנחנו כבר יודעים ומעט מדי ממנו למהלכים הפזיזים שהיו אמורים לקחת זמן ולהתפתח יפה.

קחו לדוגמה את עלילת "ג'ון כמעט בורחת" השלישית של העונה, שהייתה תכל'ס "דאוס אקס מרת'ה". איפה הייתן עד עכשיו, חמודות? מה זה המחתרת הזו בעצם? מי מפעיל אותה? איך? מה? למה דווקא היום? כל העניין כל כך אקראי שזה גרם לי לתהות אם באמת מחכים שם שתתחיל שריפה באופן ספונטני ורק אז ממהרים להבריח איזו שפחה או שתיים. ועם זאת, איזה פאקינג מעולה זה היה! מפגש הפסגה של המרת'ות, הפרידה של סרינה מניקול, ניק מונע מפרד לצאת מהבית, המפקד לורנס רוקד לצלילי אנני לנוקס, ג'ון ואמילי מתאחדות, הטוויסט הסופי! אבל תכלס, בעיקר המפקד לורנס רוקד. הרגע הכי מדהים של העונה (סתם. ברורשג'נין ושרלוטהיו השיא של העונה).

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה" עונה 3: כל מה שצריך לדעת
נפרדים מ"סיפורה": הצצה מדהימה מאחורי הקלעים
איזו דמות אתן (ואתם) מ"סיפורה של שפחה"?

הרבה שאלות פתוחות נשארו מהפרק הזה, אבל הגדולה מכולן היא מה לעזאזל יהיה הצעד הבא של ג'ון. מובן מאליו שהיא לא יכולה לחזור לבית של הווטרפורדים בלי התינוקת, היא גם לא תסתתר בבית נטוש או מתחת לגשר במחוז שמלא ברעיות ושפחות שמכירות אותה. הצעד הכי סביר הוא לעקוב אחרי המפקד לורנס, אבל היא לא באמת יודעת איפה הוא גר. הייתי רוצה לחשוב שיש לה שמץ של תוכנית, אבל אחרי שתי עונות אפשר כבר להודות ש"תוכניות הבריחה" של ג'ון מבוססות על חשיבה יוצרת מציאות סטייל "הסוד". אולי היא תחשוב ממש חזק על זה שהיא צריכה מקום להסתתר בו ואז תבוא איזה מרת'ה ותגיד לה, "היי, רוצה במקרה להתחזות למרת'ה ולעבוד במחוז של הבת האבודה שאת רוצה להציל ולהימלט איתה?".

אבל קרו בפרק הזה עוד דברים חוץ מההחלטה של ג'ון להישאר והאשכרה בריחה של אמילי וניקול. החתרנות הפתאומית של נשות המפקדים היא עלילה שהייתה יכולה להחזיק פרק שלם ואפילו קשת עלילתית של כמה פרקים, אבל משום מה הוחלט להשאיר אותה ממש לרגע האחרון, כמהלך סיום לעלילות סרינה נגד פרד. ברור שמה שידחוף את סרינה שוב לקו האש הוא האיסור על הנשים לקרוא ולכתוב, והיה חכם מצדה למסגר את המאבק הזה סביב הקריאה בתנ"ך. הלידה של ניקול והמוות של עדן שיחקו גם הם תפקיד בסיפור. ועדיין, זאת סרינה. היא אמורה לדעת טוב יותר מאשר פשוט להתפרץ לישיבת מפקדים ולהזכיר להם שהיא לא אנאלפבתית. זה אפילו לא היה נראה כמו צעד נואש, סתם בחירה לא כל כך נכונה שסרינה שכנעה את עצמה שהיא הרבה פחות רדיקלית ממה שהייתה באמת.

סרינוש, החבורה שבפניה את מופיעה שיעבדה קבוצות אוכלוסיה שלמות כדי שהנשים יבשלו להם אוכל ויילדו להם ילדים. אתן חייבות להשתמש ביתרונות שלכן במקום ללכת ראש בקיר. אתן יכולות למשל, אה… אממ… אוקיי, בסדר, אין להן יתרונות לנצל. כשמישהי אחרת מבשלת, מנקה, מתרבה, נוהגת ומטפלת בילדים בשבילך, אין לך הרבה מה לעשות כדי שלבעלך הבכיר בדיקטטורה מטורללת יהיה אכפת מזה שאת לא מרוצה. איך אמר המפקד לורנס? "איך אני אמור לתגמל עובדים אם אני לא יכול להעלות משכורות?". זה לא שלמישהו יהיה אכפת אם כל הנשים יפסיקו פתאום לרקום סוודרים ולהשקות את הסחלבים שלהן.

בעונה השנייה "סיפורה של שפחה" היא כבר יותר מ"פי אלף יותר תרבות האונס" – היא סדרה על החיים הבלתי אפשריים בחברה דיקטטורית ומשועבדת, לא רק של הנשים בתחתית שרשרת המזון אלא של כולם. בפרק הזה ספציפית חוזר הרעיון שגם בתוך המשפחה אי אפשר לסמוך על אף אחד. סרינה נופלת כי היא מאמינה באהבה לא פחות מאשר באלוהים. כמו עדן, שלרגע לא חשדה שאביה שראה בה את "האור בחייו" יהיה זה שיביא ללכידתה ומותה, גם סרינה חשבה שפרד ינסה להילחם על הדבר הקטן האחד שהיא מבקשת, שהמפקדים מחשיבים את הרעיות שלהם כדמויות בעלות ערך בחייהם. על הטעות הדרמטית הזו היא שילמה באצבע. הקורבן הזה הוא שאיפשר לה להיפרד מניקול ולדעת שחיים במקום אחר הם הבחירה הנכונה עבורה. קצת קיוויתי שג'ון תציע לה להצטרף ולברוח איתה. טוב, אולי בעונה 3.

קטנות אחרונות לעונה

1.ריטה ועדן אמנם לא היו משפחה אלא שתי נשים שסופחו למשפחה אחת, ובכל זאת ריטה מתענה על שלא "עזרה לה מספיק". זה כמובן קשור גם למחתרת המרת'ות, אבל ריטה הבינה אחרי מותה של עדן שהיא מעולם לא ראתה אותה באמת ולא נתנה לה מקום בלב שלה. היא לא ניסתה להבין מה מעסיק ומטריד אותה, ולא הייתה אדיבה כלפיה, כי היותה אשתו החוקית של מישהו שמה אותה בקאסטה גבוהה יותר מריטה. בקיצור, היא נפלה במניפולציה הגלעדית השקופה של הפרד ומשול.

2.אני באמת ממש מקווה שלידיה לא מתה. יש כל כך הרבה חארות בסדרה, למה להרוג את הרעה הכי כיפית?

3.אמילי במצב נפשי כל כך מחורבן שאני מפחדת שהיא תחטוף את ניקול, תקרא לה אוליבר 2 ותגדל אותה לבד בבקתה ביער. בכלל, מי הולך לגדל את הילדה הזו? מוירה ולוק? איזה חוק אמור לאפשר את זה?

4.רק באמצע מפגש האב-בת החמוד הבנתי שבעצם קוראים להם ניק וניקול. איך לעזאזל האגו של פרד אישר דבר כזה?

5.ג'ון נתנה כאפה לפרד! לא פוסלת את האפשרות שהוא הפעיל סוכנים רדומים בבית הספר של האנה שעושים עליה חרם עכשיו ומדביקים לה מסטיק (אורגני) לכיסא.

6.אני רוצה ספין אוף שהוא בעצם סיטקום על חייה של ג'נין בבית משפחת לורנס. בין הפרקים: "ההוא עם המסיבה עד חמש בבוקר", "מי שותה הכי הרבה טקילה בלי להקיא", "ערב הקריוקי הגדול מכולם" ו"סרינה באה לבקר, מעשנת ג'וינט וחופרת שעה על גתה".

7.כמתנת פרידה, הרכבתיפלייליסטחמוד עם כמה מהשירים הכי טובים שהופיעו בפסקול של עונה 2. יש כאן את קייט בוש, קאט פאוור, ריהאנה, גוון סטפני וגם כמה גברים. היה כיף, נתראה בעונה הבאה (אולי). תודה רבה לכולן ופליז תפסיקו להגיד "יבורך הפרי" כדי להביע שמחה, זה מביך.

← "סיפורה של שפחה" עונה 2 פרק 13 ואחרון, יום חמישי (12.7) בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO (כל הפרקים יהיו זמינים ב-HOT VOD החל מיום שישי ה-13.7)

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד

• תרבות
• המסך
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2
• סיפורה של שפחה עונה 3

• Facebook
• Twitter
• Email

"סיפורה של שפחה" עומדת לסיים את עונתה השנייה (חמישי הקרוב, 12.7), וזה אירוע שדורש פרידה מכובדת. לתמונות מאחורי הקלעים יש אפקט אפילו חזק יותר מלסדרה עצמה; אולי זה הפער בין המראה של מצלמה ענקית התחובה בפניה של אליזבת' מוס, לבין האינטימיות שעוברת למסך. אז איך היה לצלם את סצנת חיתוך האוזן, איך איבון סטרהובסקי (סרינה) מתמודדת עם התפקיד ואיך ג'ון נראית כשהיא מחייכת? אם אנשי ההפקה קוראים אותנו במקרה – אנחנו ממש נשמח לבלופרז. יאללה, תקלילו (אם לא ראיתם את הפרק הלפני אחרון – אזהרת ספוילרים, אבל שווה את זה).

>> "סיפורה של שפחה" עונה 3: מתי עולה ומה תהיה העלילה?

← "סיפורה של שפחה", פרק 13 ואחרון ישודר ביום חמישי (12.7) בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד

• המסך
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אם קראתם אתהריקאפ הקודם שליאתם בטח יודעים שלא עפתי על פרק 11. אחרי צפייה בפרק 12, הפרק הלפני-אחרון לעונה, אני מתחילה לחשוב שהפרק הקודם היה יכול להיות פרק סיום עונה מושלם. מדובר בשיא רגשי כל כך גדול שכל דבר נראה קצת אנדרוולמינג אחריו, ואכן, פרק 12 הרגיש קטן ולא חשוב אחרי קודמו. אם הפרק הקודם היה סוגר את העונה, אז הנוכחי היה יכול להיות מצוין לפתיחת העונה השלישית – מרוחק במידה, נמנע מניסיונות להיראות חשוב ובלתי נשכח, פותח קשתות סיפוריות חדשות.

הפרק נפתח בדילוג של כמה שבועות מהלידה. סרינה מטפלת בתינוקת הולי, לה העניקה את השם ניקול, בעוד ג'ון כלואה במרכז האדום ושואבת חלב עבורה. ניסיון הבריחה עבר חלק מאוד – על פי דודה לידיה, תושבי גלעד יודעים רק שג'ון יצאה לנסיעה, קיבלה צירים ונכנסה לבית ריק כדי ללדת. לא ברור איך הסבירו את הפציעה וההיעלמות של ניק, או לאן בכלל השניים נסעו, אבל הציבור קיבל את הגרסה הזו כאמת ומניותיה של ג'ון עלו פלאים. עד כדי כך שלידיה מקבלת מתנות מזוגות המעוניינים להיות האנסים הבאים של השפחה האמיצה שיילדה את עצמה. "קחי", לידיה מציעה לה מאפה טרי. "הרווחת את זה ביושר". "נראה לי שהרווחתי עוגה שלמה", היא עונה, אך לידיה משיבה: "בנות גאוותניות לא מקבלות שום דבר". באופן דומה, כשג'ון מאשימה את לידיה שהיא נכנעת לסרינה על חשבון בריאות התינוקת, היא משיבה, "אי אפשר להניח למושלם להיות אויבו של הטוב".

בפרקים הקודמים של "סיפורה של שפחה":
פרק 11: השאלות שחייבות להיפתר
פרק 10: הרגע שהיה שווה לחכות לו
פרק 9: שתי החמצות וכאפת מציאות

ג'ון שומעת ומפנימה את זה כשהיא נתקלת שוב במפקד ווטרפורד, שהגיע למרכז יחד עם התינוקת והפרצוף הכי זחוח שלו. היא כמעט ונמלטת, אך מסכימה להישאר במקום – כי עדיפה תינוקת בריאה אצל סרינה מעוד מקרה של אשפוז תינוקות בסגנון אנג'לה/שארלוט. הבמאית קורצת לצופים כשברצף השבחים שלידיה מרעיפה על המפקד נאמר המשפט "היא ממש דומה לאבא שלה", בדיוק כשהמצלמה נחה על פניו של ניק. אך לידיה לא מתחנפת כאן לתועלתה האישית, היא מכינה את הקרקע לבקשה הספק חצופה להביא את ג'ון בחזרה אל תוך הבית, שם תוכל לשאוב חלב בנחת ולשים לב שאף אחד לא חונק את התינוקת בהתקף זעם פתאומי.

אחרי הצצה לתפקוד של סרינה כאם טרייה, החשש הזה נעשה ממשי. התינוקת, כפי שתינוקות עושים, בוכה הרבה. היא מאכילה אותה בבקבוק אבל מרגישה שהקשר ביניהן פגום ומרוחק, חולמת על הקירבה שתעניק לה ההנקה. סביר להניח שבגלעד לא מעבירים שיעורי הכנה לאמהות המאמצות לעתיד, כשכל שלב בתהליך הרי נועד להעמיד פנים שהתינוק הוא שלהן, פרי בטנן האמיתי. סרינה כל כך כועסת על ג'ון שכל מצוקה עם התינוקת מיד מעוררת בה את הצדדים הכי שליליים, והיא חייבת להוכיח שהיא אמא מושלמת כדי שאף אחד אפילו לא ירמוז שהתינוקת איננה שלה. החרדה מתבטאת בין היתר בהחלפות תכופות של בגדי התינוקת, אולי כדי להירגע למראה הבת המיוחלת בכל התלבושות שסרגה לה ואולי מפחד שמא הזמן שלהן יחד קצוב וחייבים להספיק הכל. ברגע של משבר היא אפילו מציעה לניקול לינוק ממנה, כאילו שכחה לגמרי שאין לה חלב לתת.

ובינתיים, אמילי מקבלת שיבוץ חדש ומשונה בביתו של מפקד חדש. לידיה מתארת את ג'וזף לורנס כאדריכל של הכלכלה הגלעדית ובשל כך הוא זכאי להקלות רבות שמפקד אחר לא היה יכול להרשות לעצמו. ביתו מבולגן, למרת'ה שלו חסרה עין, אין לו סבלנות לטקסיות שלידיה דורשת. האווירה במקום מזכירה רומנים גותיים אפלים, כאילו עוד רגע יתגלה שלד בעליית הגג. ואכן, מהר מאוד אנו פוגשים את גברת לורנס, שרודפת את בעלה כרוח רפאים מהעבר – היא שואלת את אמילי לשמה האמיתי וחושפת בפניה כי לורנס הוא שהגה ופיתח את רעיון המושבות. בסיום השיחה היא מתחילה לצעוק עד שבעלה נועל אותה בחדר. אווירה עליזה בסך הכל.

מאוחר יותר לורנס ואמילי יושבים לשיחה, אך במקום להתבהר – דמותו הופכת אף יותר אניגמטית. הוא מתעניין בעברה של אמילי, שואל מה לימדה כמרצה, על הטרגדיות שעברה, על "השיקום" אחרי טקס המילה הכפוי שעברה. לא ברור אם הוא מנסה להביע אמפתיה או שהוא מפיק סוג של עונג מוזר מהסיפורים המזוויעים על נשים מעונות. לאמילי לוקח קצת זמן אך לבסוף היא נעתרת, נחשפת יותר, שותה מהאלכוהול שהגיש לה. אפשר רק לקוות שהעלילה המסקרנת הזו לא תיקטע באקט נקמה חדש בפרק הסיום, אלא תיפתח אפשרויות חדשות לעונה הבאה. הייתי בטוחה שאמילי לא שורדת את העונה, והדרך היחידה להציל את הדמות הזאת היא לתת לה מגרש משחקים גדול וחדש.

כשלורנס מנסה להסביר את המצוקה של אשתו, הוא אומר: "היא הייתה מרצה לאמנות, היא רצתה שהכל יהיה יפה". גלעד לא מעריכה נשים "גאוותניות" או חמדניות. נתיני ונתינות המשטר החדש נדרשות להסתפק במועט, אבל גם במקרה שלהם מדובר במועט מאוד מאוד מסוים. גם סרינה רוצה שהכל יהיה יפה – שהתינוקת שלה תאהב אותה מיד ותישן כל היום, שלשפחה החולבת שלה לא יהיו רגשות שצריך להתחשב בהם, שאפשר יהיה להתעסק כל היום בבגדים יפים ובדיוקנאות משפחתיים חדשים. מצידו השני של המטבע נמצאות הנשים שאין להן זכויות יתרות ואין להן ברירה אלא להסתפק בטוב, הבלתי מושלם אך המושג. ג'ון מסתפקת בפנטזיות הבריחה הבלתי אפשריות של ניק, על חיים משותפים בחוף הים בהוואי. אמילי מסתפקת בקריאה חטופה בספר פתוח, או בכוס משקה.

>> בחנו את עצמכן: מי אתן מ"סיפורה של שפחה"?

ג'ון מנסה להעביר את התובנה הזו גם לעדן, שמצאה אהבה אמיתית עם אייזק אבל קרועה בין הרצון להישאר איתו לנישואים הבלתי ממומשים שלה ושל ניק. כשג'ון אומרת לה לקחת בשתי ידיים את האהבה היכן שאפשר, היא כנראה רומזת לרומן סודי וארוך טווח, שניק עצמו יישמח לאשר. אך עדן לא כמוה, היא עדיין תמימה וצעירה, ומשוכנעת, כמו סרינה, שגם לה מגיע שהכל יהיה יפה. זאת משאלה הגיונית מאין כמוה, והזוג הצעיר מעדיף למות יחד בטביעה מאשר לחיות חיים שלמים של שקרים והסתרות. ההוצאה להורג היא הדבר היחיד שמטלטל קצת את האטימות המוחלטת של סרינה, ומאפשר לה להכניס פנימה את הבלתי מושלם – כלומר, להיכנע למציאות ולתת לג'ון להניק את ניקול/הולי בעצמה.

כמה קטנות

1.מאוד יפה מצד "סיפורה של" לעסוק בהנקה דווקא בשבוע שבו הנושא חזר לכותרות בישראל, אחרי שמשרד הבריאות הכריז על "יעדי הנקה לאומיים" וקרא לנשים "להתאמץ להניק". מעניין מה המדיניות הגלעדית לגבי תמ"ל, ומתי מאמינים שם שצריך לגמול את הילדים מחלב אם. האם אי שם יושבת אישה ושואבת חלב שנתיים אחרי הלידה כי ככה בא לאשת מפקד כלשהי לגדל את בנה?

2.בראדלי וויטפורד, שמשחק את המפקד החדש לורנס, הופיע לא מזמן בסרט "תברח" של בת הזוג של הגיבור. מדובר בגבר ליברל לכאורה שמסתיר סודות אפלים מאוד באחוזה הגדולה והקריפית שלו. איזה טייפקאסט מבאס.

3.בניגוד לאמירה של לורנס, קשה לומר שחובבי אמנות הם אנשים ש"רוצים שהכל יהיה יפה". היסטורית, לא פעם דווקא מי שמזמין את היצירה – הפטרונים, הכנסייה – הוא שמעדיף רק דברים יפים ופשוטים, כמו הדיוקן המשפחתי הריאליסטי החדש של הווטרפורדים. האמנים הם לא פעם אלה שמנסים למתוח את הגבולות ולעשות דברים "מכוערים", כלומר, לא מושלמים, תוך שהם משלמים על כך מחיר. בגלעד כנראה מודדים אמנות באופן דומה למשטר הנאצי, שהתייחסו לאמנות מודרנית כאמנות מנוונת – הם לא העריכו את האקספרסיוניסטים ואת שאר התנועות האוונגרדיות של התקופה, לא עפו על פיקאסו ואפילו יצירות מופשטות, כמו הריבועים הצבעוניים של מונדריאן, היו בעיניהם פסולות. ואל תדברו אפילו על ציורים שמציגים מיניות. נחשו איזה סוג של יצירות תלוי על קירות ביתו של המפקד לורנס.

← "סיפורה של שפחה", ימי חמישי בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד

• תרבות
• המסך
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2