Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
סתיו שפיר הוציאה שיר למען החטופים. ויש לה מסר נוקב לממשלה
סתיו שפיר (צילום: עדי אורני/ מגזין "את")
"החוזה הבסיסי בינינו, הישראלים, מבוסס על ההבטחה לשמור זה על זה, לא משנה מה. השארת החטופים בשבי היא הפרה בלתי נסבלת שלו. על איזה ביטחון אנחנו מדברים, אם ניכשל במחויבות להחזירם? איזו אמא תוכל להאמין שהמדינה באמת שומרת על ילדיה?" // סתיו שפיר בטור אישי כואב
בעוד אני כותבת את השורות האלו, 135 ישראלים עדיין נמצאים בשבי חמאס. צעירות, ילדים. וגם אבות – כמה מהם נאלצו לפני שבועיים לחוות רגע שהדעת לא סובלת – ולהיפרד מילדיהם מבלי לדעת אם חמאס ישיבם הביתה בהתאם לעסקה, ומבלי לדעת אם אי פעם יראו אותם שוב.
כחלק מפעילות ההסברה שאני מעורבת בה בארה״ב ובאירופה אני רואה איך סיפור החטופים, שכאן בארץ הפך ללב חיינו – לא נמצא בתודעה של הקהילה הבינלאומית. הם מוצפים במסרים אחרים ובעיקר בתמונות קשות מעזה. בכמה רשתות טלויזיה זרות דיווחו על העיסקה הקודמת במילים אלו: "העסקה הביאה להחזרת שבויים ישראלים בתמורה לנשים וילדים פלסטינים". שפשפתי את עיניי. האסירים הפלסטינים שיושבים במעצר בשל ניסיונות פיגועים הם "נשים וילדים", בעוד שהישראלים הם שבויים חסרי פנים, בלי הורים ומשפחות שמחכות להם.
ההתעלמות בעולם ממה שעברנו כאן ב-7 באוקטובר היא בלתי נסבלת, ובעיקר, היא פוגעת במאמץ להחזרת החטופים – שזקוק לשיתופי פעולה בינלאומיים. אך למרבה הצער, הבעיה גם כאן. צריך להודות – הממשלה בוחרת שלא להציב את החטופים בראש סדר העדיפויות. בימים האחרונים דווח בתקשורת שבממשלה מחכים לסוף המהלך הקרקעי לפני עסקה נוספת. זה עלול לקחת שבועות, ולעלות בחייהם של חטופים וחיילים רבים.
באחד הלילות הלבנים, עם התינוקת שלי בידיים כשהמילים "bring them home" מהדהדות לי במוח, הלחנתי שיר. בימים הבאים הוא לא הפסיק להתנגן לי בראש, והפך לתפילה שלי
ברור לכל שמהלך צבאי נגד חמאס הוא הכרחי, והצבא שלנו מבצע זאת באומץ והקרבה נדירים. אך לשם החזרת החטופים בחיים – אין די בעוצמה צבאית. נדרש מהלך מדיני, יצירתיות ודיפלומטיה חכמה. והבנה שמדובר בעניין קיומי: החוזה הבסיסי בינינו, הישראלים, מבוסס על ההבטחה לשמור זה על זה, לא משנה מה. זה החוזה שבשמו אנחנו מגדלות פה ילדים, מתגייסות לצבא ומגייסות את אהובינו. השארת החטופים בשבי היא הפרה בלתי נסבלת שלו. על איזה ביטחון אנחנו מדברים, אם ניכשל במחויבות להחזירם? איזו אמא תוכל להאמין שהמדינה באמת שומרת על ילדיה?
זו הפעם הראשונה שאני חווה תקופה כזו כאמא. ועם כמה שהייתי רוצה לחשוב שזה לא יעשה הבדל, האמת היא שהכל השתנה. לא צריך להסביר – כל הורה מבין, רואים במבט שלנו. הניסיון המתאמץ לעשות כאילו הכל כרגיל מול הילדים. לחייך, לצחוק, לתפקד. והמבט הכאוב שבכל פעם שמביט בהם – חושב על ילדים להורים אחרים שנמצאים עכשיו בידיהם של רוצחים ואנסים שלא בוחלים באמצעים. ידיעה שלא נותנת מנוחה.
באחד הלילות הלבנים, עם התינוקת שלי בידיים כשהמילים "bring them home" מהדהדות לי במוח, הלחנתי שיר. בימים הבאים הוא לא הפסיק להתנגן לי בראש, והפך לתפילה שלי. הזמנתי אמהות לבוא להצטלם לסרטון שמלווה את השיר, במטרה להגיע להורים בכל העולם ולדרוש שיראו מה עובר עלינו, ויצטרפו ללחץ שנדרש להפעיל מול כל ממשלה בעולם – להחזירם הביתה.
מדינה שלמה רוצה לעשות משהו. כולם בעשייה במילואים או בעורף. מבשלים לחיילים, דואגים למפונים. מחליפים את המדינה בכל תחום אחריות. בדבר אחד לא ניתן להחליף אותה – בלהגיע לעסקה לשחרור החטופים
ההודעה על הצילומים נשלחה בלילה לפני המפגש. יותר מ-120 אמהות התייצבו למחרת, עם הילדים. אמהות עם עיניים עייפות, מרוקנות. אמא לתינוק בן עשרה ימים. אמא לתאומות ג׳ינג׳יות, שהפכו בחודשים האחרונים לתזכורת לשתי התינוקות הכתומים לבית ביבס, שנכנסו לכולנו ללב. אמא לילדה עם בעיית קשב שהמתינה בסבלנות שעתיים לתורה. שתי אמהות שכלל לא דיברו עברית. אמא שנסעה כל הדרך מחורפיש עם ארבעה ילדים. וגם אמא אחת בלי ילדים, שנשארה כל היום לעזור עם ילדים אחרים. יהודיות וערביות, חילוניות ודתיות. לא שואלות שאלות. לא מבקשות. מסרבות להצעות עזרה גם אחרי שעות על הרגליים. עונות לי – "תפסיקי להגיד לנו תודה. רק תגידי לי מה לעשות… באתי כדי להרגיש שאני עושה משהו".
מדינה שלמה רוצה לעשות משהו. מה-7 באוקטובר כולם בעשייה במילואים או בעורף. מבשלים לחיילים, דואגים למפונים. מחליפים את המדינה בכל תחום אחריות. אך רק בדבר אחד לא ניתן להחליף אותה – בלהגיע לעסקה לשחרור החטופים. כן ניתן לעשות: לצעוק ולא להוריד את הנושא לרגע מסדר היום. לדרוש להחליף את דרך המחשבה הדוגמטית ביצירתיות ויוזמה. ובעיקר, כשדנים בעיסקה, לחשוב לא רק כמו גנרלים, אלא גם כמו אמא ואבא שהילד שלהם שם. תחשבו מה אתם הייתם עושים בשבילם. >> פורסם לראשונה באתר מגזין "את"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מאה אלף ישראלים מעדיפים סופ"ש ארוך בחו"ל על פני הצבעה בבחירות. זוהי בחירה אקטיבית לשתף פעולה עם הכוחות הפאשיסטים שמנסים - בהצלחה לא קטנה - לנטרל את הדמוקרטיה
התחזית ליום שני הקרוב. לוח הטיסות היוצאות בנתב"ג (צילום: אנדרו ברטון\גטי אימג'ס)
תל אביב חייבת לשבור את הקלפי. תל אביב חייבת לנצח את ממוצע ההצבעה הארצי. תל אביב חייבת להוביל את המדינה באחוזי הצבעה, כפי שהיא מובילה אותה בכלכלה, בתרבות, בהייטק וביוזמה אזרחית. יש עם זה רק בעיה אחת: חלק מהתל אביבים יעדיפו לבלות את יום השבתון שלהם בחו"ל.
בלתי נתפס שמאה אלף ישראלים מוכנים לוותר על זכותם הדמוקרטית לטובת סופ"ש ארוך בבורגס או בזקינתוס.מאה אלף ישראלים, שלושה מנדטים וקצת, יכולים לשנות את תוצאות הבחירות מקצה לקצה.
בלי קשר למיקומם על הספקטרום הפוליטי, הם יכולים להיות ההבדל בין כנסת עם או בלי מפלגה כהניסטית, כנסת שבה יש או אין לנתניהו רוב קואליציוני של 61 ח"כים, ממשלת אחדות ממורכזת או ממשלת ימין קיצוני. לוותר על האפשרות הזאת זה לוותר על הדמוקרטיה, לא בהרמת ידיים מיואשת אלא בהצמדת אקדח לרקה ולחיצה על ההדק.
האמת היא שאם לא יהיו 70 אחוזי הצבעה בגוש דן בהחלט אפשר להתחיל לקפל מגוון רחב של בסטות. הבחירה שעומדת בפני הנוסעים לחו"ל היא להפסיד כמה מאות דולרים על ביטול חופשתם או להפסיד את המדינה. זו לא אמורה להיות בחירה מאוד קשה
יותר מכך: הימנעות מהצבעה היא בחירה אקטיבית לשתף פעולה עם הכוחות הפאשיסטים שמנסים – בהצלחה לא קטנה – לנטרל את הדמוקרטיה. המיאוס מהפוליטיקה – הייאוש בשמאל, האדישות במרכז, השנאה בימין – הוא פלטפורמה נאה לביטול הדמוקרטיה.
אנחנו כבר שם: הכנסת איבדה את מעמדה כרשות מחוקקת והוכפפה לממשלה, האיזונים והבלמים של שומרי הסף התאיידו לטובת מינויים פוליטים מושחתים, הרשות השופטת תחת מתקפה מאסיבית ובדרך לאובדן עצמאותה. כל מה שצריך זה עוד פוש אחד קטן והסיפור הדמוקרטי נגמר.
שלושה מנדטים שמעדיפים נופש אירופי ביום הבחירות הם הפוש הקטן הזה.
הדברים נכונים ודחופים אף יותר לאזרחי מדינת תל אביב. הממשלה הבאה תכריע לגבי איחוד תל אביב ובת ים, איחוד שישנה את אופיה הדמוגרפי של העיר ויהפוך אותה לימנית יותר וליברלית פחות. הממשלה הבאה תכריע גם לגבי פתיחת עסקים בשבת ותחבורה ציבורית בשבת. ויותר מכך, הממשלה הבאה תכריע אם פניה של ישראל לחירות ושוויון עבור נשים, להט"בים, יהודים יוצאי אתיופיה וערבים או להאצת האפליה הדכאנית והמדירה נגדם. תל אביבי שמעדיף לשהות בחו"ל במקום להשתתף בקרב על חייו ועתידו – מוטב שיישאר בחו"ל.
הבחירה שלא לבחור אינה לגיטימית. תל אביבי שמעדיף לשהות בחו"ל במקום להשתתף בקרב על חייו ועתידו – מוטב שיישאר בחו"ל
הבחירה שלא לבחור אינה לגיטימית. מי שבוחר בה בכל זאת לא רק מרים ידיים ויורק בפרצופה של הדמוקרטיה, אלא פוגע בנוסף בכל מה שהוא מאמין בו ומסייע לכל מה שהוא מתנגד לו. הנוסעים לחו"ל ביום הבחירות מצדיקים כל סנקציה שאפשר להטיל עליהם ומחזקים את הקולות הקוראים לחוק הצבעה חובה, אבל באמת מוטב שיישארו בחו"ל, כי אם הם כבר שותפים פעילים בהרס הדמוקרטיה אז לפחות שיכינו את השטח לגלי ההגירה מכאן שעוד יבואו.
איך אמר אביגדור ליברמן? אם לא יהיו 70 אחוזי הצבעה בגוש דן תהיה כאן מדינת הלכה. זו אולי נבואת זעם קצת מביכה ממי שמעולם לא עשה דבר למען החילוניות ועשוי להצטרף ללא מצמוץ לקואליציית חרדים-חרד"לים חרף הבטחותיו, אבל האמת היא שאם לא יהיו 70 אחוזי הצבעה בגוש דן בהחלט אפשר להתחיל לקפל מגוון רחב של בסטות. הבחירה שעומדת בפני הנוסעים לחו"ל היא להפסיד כמה מאות דולרים על ביטול חופשתם או להפסיד את המדינה. זו לא אמורה להיות בחירה מאוד קשה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שלב השאלה הזהה: מה חושבים הפוליטיקאים התל אביבים על העיר?
איך צריך לטפל במבקשי המקלט? מה יהיה עם מחירי הדיור ושוק השכירות? שאלנו את התל אביבים הבכירים במפלגות השונות את השאלות שמעניינות את תושבי העיר. הפינה לשיפוטכם
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני לא מתנגד לפתיחת עסקים ומסחר באזורים חילוניים, בטח לא במתחמי מסחר כמו ביג או כמו הקניונים. אני מתנגד לחוק המרכולים, הפגנתי נגדו, הצבעתי נגדו וחלק ממצע כחול לבן אומר שאם ננצח בבחירות נבטל אותו. עם זה, בהמשך הדרך הייתי מעדיף לצעוד במתווה של אמנת גביזון־מידן שמדברת על כך שייפתחו בשבת פחות חנויות ויותר מקומות של תרבות ופנאי. אני אוהב את השבת הישראלית – את השירים ברדיו, את האווירה של יום מנוחה. לא הייתי רוצה לוותר עליה".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "כן, בטח. שוב, רק באזורים חילוניים כמובן. לו היו מנסים לעשות תחבורה ציבורית בשבת בבני ברק הייתי הולך להפגין נגד. בערים ושכונות חילוניות, לעומת זאת, צריך תחבורה ציבורית של מיניבוסים, רצוי חשמליים. זה יאפשר לנו לשמור על אווירת השבת הישראלית, אבל לא נהיה במצב שבו סבא עשיר יכול לבקר את נכדיו וסבא עני תקוע בבית".
"מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת"
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "ברור שלא. אם יש גורם אחד שלא הייתי מסכים שיגיד לאזרחים מה מותר או אסור לחשוב – זו הממשלה. אם מישהו חורג מהחוק נגד הסתה או נגד גזענות, אז שהחוק יטפל בו".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון כמו דרפור, מפני שמדינה יהודית לא שולחת אנשים אל מותם. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "בניגוד לכל מה שפורסם, תוכנית הדיור שלי במשרד האוצר לא הייתה מע"מ אפס, אלא דווקא בנייה של 150 אלף דירות להשכרה. זה ייצור שוק מקביל שיוריד באופן דרמטי גם את מחירי הדירות לקנייה. למה? כי צעירים יוכלו לגור בנוחות, במחיר מפוקח, באזורים מרכזיים, וזה יפחית מאוד את הלחץ על קניית דירה, גם מפני שתהיה להם האפשרות אחרי כמה שנים לקנות את הדירה ששכרו. כדי ליישם את התוכנית הקמתי בזמנו חברה ממשלתית בשם דירה להשכיר (אני אוהב את לאה גולדברג) שבנתה פרויקטים כאלה בגליל ים ובחיפה שהצליחו מאוד (אתם מוזמנים לנסוע לראות אותם). אם ניבחר, נוכל להמשיך את התוכנית והמחירים יירדו. איך אני יודע? כי ברבעון האחרון שלי כשר אוצר וראש קבינט הדיור מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מאז 2007".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "ישראל צריכה להיות חלק מהמאמץ הגלובלי ולהיאבק במשבר האקלים דרך פעולה ממשלתית תקיפה ועמידה מול האינטרסים של תעשיות מזהמות. אני הייתי אחד ממובילי המאמץ המוצלח לסגור את מכל האמוניה בחיפה, וצריך לפעול באותה נחישות גם כלפי מזהמים אחרים. איפה הייתי מתחיל? תחשבו על המילים: השרה לאיכות הסביבה מיקי חיימוביץ'".
סאמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני תומך בפתיחת עסקים בשבת, אבל יש לעשות זאת תוך כדי התחשבות בקהילות מקומיות דתיות".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "בהחלט כן, תחבורה ציבורית היא הרבה מעבר לדרך נוחה להגיע ממקום למקום. תחבורה ציבורית היא אחד הכלים הכי חשובים לשוויון הזדמנויות. עצם העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה בחופש התנועה של האזרחים וביכולתם למצות את אפשרויות התעסוקה הקיימות. מובן שיש להתחשב ולפגוע כמה שפחות בקהילות מקומיות דתיות".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "חד משמעית לא. תפקידה של התרבות והאמנות בחברה היא לאפשר חופש ביטוי וגם לפתח חשיבה ביקורתית כלפי העולם בכלל, וכלפי הממשלה ומדיניותה בתחומים השונים בפרט. תרבות יכולה להיות כלי מרכזי בפיתוח וקידום חברה דמוקרטית".
"כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען הזכות לקורת גג"
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "המצב של מבקשי המקלט הוא מצב בלתי נסבל ולא אנושי. אי אפשר להזניח בצורה הנוראה הזאת עשרות אלפי בני אדם שעזבו את ארצם כתוצאה מרדיפה ואיום ממשי. המדינה חייבת לבחון באופן מיידי את כל בקשות המקלט ולתת פתרון קבע לאנשים הסובלים באופן יומיומי כתוצאה מהיותם חסרי מעמד".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "התנערות המדינה מחובתה לספק פתרונות דיור לאזרחים היא מחדל נורא. הממשלה חייבת לקחת אחריות על הזכות החשובה ביותר בעיניי – הזכות לקורת גג. זכות זו היא זכות קיומית ובלעדיה אי אפשר לקיים חיים. הכלכלה הניאו ליברלית החזירית שהוביל נתניהו הביאה למצב הקטסטרופלי של הדיור כיום. כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען זכות זו.
"חוק השכירות הוא אמנם צעד חיובי ועל המדינה לאכוף את החוק בצורה יסודית, אך זה לא מספיק. יש להוסיף את עניין העלאת שכר הדירה בחידוש חוזה, ולהגביל אפשרות זו עד לשלושה אחוזים מדי שנה. חוקי שכירות הוגנים קיימים במדינות רבות בעולם ומאפשרים לאנשים להתמודד עם מחירי השכירות הגבוהים בכך שהם מונעים מבעלי הדירות לנצל את המצב הלא סביר בשוק ולהעלות את שכר הדירה בצורה לא מבוקרת".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "ההתנהלות הכלכלית של ישראל הובילה לכך שאין ביקורת ואין אכיפה מספקת על התעשיות המזהמות, מה שגורם לפגיעה קשה בסביבה ובאזרחים. רק לחשוב על התנהלות המדינה בעניין הזיהום בחיפה שפגע באופן קשה בבריאותם של אנשים רבים מוכיח כמה חשוב לאכוף וליזום חוקים שימנעו את הישנותם של מקרים מסוג זה. התעשיות המזהמות פוגעות לא רק באיכות החיים של כולנו, אלא גם בחיים עצמם".
סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי)
צילום: יונתן בלום
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני בעד ביזור הסמכויות בענייני דת ומדינה לרשויות המקומיות. לתושבים צריכה להיות הזכות להחליט על צביון החיים שהם חיים. אישית אני בעד חיה ותן לחיות, אך הצרה שלנו במדינה הזאת היום, היא שהכלל הזה תקף רק בכיוון אחד. הרבנות האורתודוקסית קובעת וכל האחרים צריכים להתכופף. החילוני או הדתי המודרני או הרפורמי חייב להתיישר עם הלכות של פוליטיקה שהולכת ומקצינה ברבנות. אני תומכת בפתיחת עסקים בשבת, אבל חשוב מאוד שנקפיד על יום מנוחה שבועי לעובדים ולבעלי העסקים העצמאיים שגם להם מגיע לנוח ולהיות עם המשפחה. בצרפת למשל יש כמה ימים שבהם בעלי העסקים נדרשים לסגור בשעות מסוימות – לא כעניין דתי אלא כעניין סוציאלי".
האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "אותו הדבר – אני מאמינה שגם כאן הכוח צריך להיות בידי הרשויות המקומיות. תחבורה ציבורית היא שירות חיוני. תשאלו את עצמכם איך זה שעשרות מפעלים מורשים (בצדק) לפעול בשבת כי כיבוי המכונות פוגע בייצור ומביא להפסדים, אבל תחבורה ציבורית שאמורה לשרת את כל שכבות האוכלוסייה ולאפשר לאנשים להנות מהשבת שלהם – אסור. לכן אני חושבת שחייבים לאמץ מודל שמעניק הרבה יותר סמכויות אוטונומיות לרשויות מקומיות כדי שיוכלו להתאים את השירותים לאופי הקהילה, וזה כולל בין היתר תחבורה ציבורית בשבת".
"אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה"
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "קודם כל, לפחות אחוז מהתקציב חייב לעבור לתרבות. תרבות אמיתית לא צריכה ולא יכולה ליישר קו עם השלטון, בשביל הדברים האלה יש לך שבתרבות עם דוד ביטן. ההחלטה על תקצוב חייבת להיות בידי אנשי מקצוע בלתי תלויים ששופטים על פי קריטריונים מקצועיים. חלק מתפקיד האמנות הוא לחתור תחת המקובל והידוע, לעורר את המחשבה והדמיון – ואת זה אי אפשר לעשות באווירה של פחד. ישראל היא מדינה שצמחה על בסיס היצירתיות שלה, בכל התחומים. השתקת התרבות היא הקפאת הקדמה, הסובלנות, המעוף, ואסור לנו לתת לזה לקרות".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "התנגדתי לגירוש מבקשי מקלט, גם כשבסיעת העבודה היו חילוקי דעות. ישראל חייבת מדיניות מבקשי מקלט סדורה שגם תפעל ברוח האמנה ותבדוק את המעמד של מבקש המקלט ותאפשר למי שנרדף בארצו מעמד פליט, שיכלול שילוב בחברה ואפשרות להתאקלם עד שהמצב במדינה שממנה ברח יתייצב. לצד זה צריך לפזר את האוכלוסייה ולהימנע מהמצב שקרה בדרום תל אביב – שם המדינה גם לא ראיינה את מבקשי המקלט ולא קבעה להם מעמד וגם הזניחה את התושבים המקומיים, את התשתיות, את המאבק בפשיעה ואת השירותים החברתיים. זו פשוט הפקרות מבישה. כשאין מדיניות, מקבלים את המצב הנורא של דרום תל אביב נוסף על זגזוגים ושיח שנאה שמלובה על ידי פוליטיקאים קטנים".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "צריך לטפל בשלושת החלקים של שוק הדיור. בשכירות – מה שהתחלתי לעשות בחוק שכירות הוגנת שקבע לראשונה כללי משחק בשוק הפרוץ הזה, אך באופן שימשיך לשכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח; בדיור ציבורי – שיאפשר לעשרות אלפי משפחות הזקוקות לכך קורת גג יציבה ואפשרות לבנות את חייהן; והכל לצד טיפול במחירי הדירות לרכישה, שלמדינה יש כוח עצום לקבוע כבעלת הקרקע. "הטיפול במחירים המאמירים צריך להיות בעיקר בצד של ההיצע אבל לא רק בססמאות על 'שחרור קרקעות', אלא בהרבה יותר מעשים ובהתערבות ישירה של המדינה: לתמרץ יזמים ואת הגופים המוסדיים להשקיע יותר במיזמים לדיור בר השגה ולשכירות לטווח ארוך ולהגדיל את התמריצים ככל שמקצים יותר דירות מוזלות בכל פרויקט".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "אני שמחה על השאלה בין היתר כי התנועה שבראשה אני עומדת בתוך רשימת המחנה הדמוקרטי שהקמנו היא התנועה הירוקה, שחברים בה בין היתר חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן שהיא הלוחמת הכי גדולה בתחום. מדינת ישראל חייבת לאמץ תוכנית לאומית להיערכות ולהתמודדות עם משבר האקלים. לא יכול להיות למשל שרשות החירום הלאומית (רח"ל) לא תתייחס בכלל לנושא האקלים במפת האיומים. זה לא שונה מסכנת צונאמי או רעידת אדמה. אני כן מזהה התעוררות גם אצלנו בארץ, אבל ברור שזה לא מספיק.
"ישראל התחייבה בוועידת האקלים בפריז לקדם עד שנת 2030 שיעור של 17 אחוז אנרגיות חלופיות, לצמצם ב־20 אחוז את הנסועה בתחבורה פרטית ועוד. אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה. הגז הטבעי איננו פתרון לנצח – הוא חייב להיות אמצעי מעבר זמני לקראת אנרגיה נקייה ובת קיימא באמת. בד בבד מוכרחים כמובן לקדם תחבורה ציבורית איכותית שתוריד את הצורך בשימוש במכוניות פרטיות מזהמות, תחסוך לכל המדינה שעות מזיקות (בריאותית ונפשית) בפקקים ותרחיב את חופש התנועה. כמי שפעלה רבות לקדם תחבורה ציבורית איכותית ותשתית לתחבורה קלה של אופניים, קורקינט ועוד, אני מבינה מאוד את הצורך לשנות את המצב בישראל ולצמצם את הזיהום ואת פליטת גזי החממה לאוויר. ירוק זה לא טרנד, הגיע הזמן שנפנים את זה. זה שינוי הכרחי שנוגע לקיום הכי בסיסי שלנו פה".
מרב מיכאלי (העבודה)
צילום: עידו לביא
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "יום מנוחה בשבוע הוא עקרון סוציאלי שאנחנו חייבות וחייבים לשמור עליו והוא צריך להיות יום משותף לכולןם, כדי שנוכל לבלות בו עם הקרובות והקרובים שלנו. צריך גם לזכור שמי שמוכנות לעבוד בשבת הן מי שזקוקות וזקוקים להכנסה הנוספת, לא לגמרי בחירה חופשית. לעומת זאת ברור שחייבים להתקיים חיי תרבות, בילוי ופנאי לציבור, לכן אלה התחומים הראשונים שצריכים לאפשר בהם עבודה בשבת וגם מסחר מצומצם, שמאפשר את הגמישות של החיים העכשוויים".
האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "תומכת מאוד. היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא פגיעה מוחשית בחופש התנועה. היא פגיעה בכל מי שלא יכולה להחזיק מכונית, והיא מעניקה תמריץ גרוע לקניית מכונית ולהכבדת הפקקים. תחבורה ציבורית במקומות הרלוונטיים בשבת חייבת להתקיים".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "דמוקרטיה משמעה בין השאר חופש ביטוי. חופש הביטוי נדרש בדיוק לרעיונות שהממשלה לא מסכימה איתם, לביקורת על הממשלה. חופש כזה לא יכול להתקיים כשהממשלה מפקחת על התכנים במוסדות התרבות והאמנות. פיקוח כזה הוא פגיעה עמוקה בדמוקרטיה של המדינה ואסור שיתקיים, זה כמובן בניגוד לחקיקה בלתי תלויה בממשלה כזו או אחרת שאוסרת על הסתה ואפליה. בשביל לקבוע איפה עובד הקו במקרה מסוים קיים בית המשפט, לא הממשלה".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "כיו"ר סיעת המחנה הציוני קידמתי הצעת חוק סיעתית לטיפול במבקשי המקלט ולשיקום דרום תל אביב. התוכנית היא קודם כל לבדוק את מעמדןם של מבקשות ומבקשי המקלט, דבר שממשלות הימין נמנעות בכוונה מלעשות, ואז בהתאם למעמדם לפזר אותם במקומות בהם יש צורך בעובדות ועובדים, לתמוך ברשויות שתקלוטנה אותןם, לפזר אותם ברחבי הארץ, לאפשר להם לעבוד בכבוד, עם ביטוח בריאות ממלכתי – יש פה אוכלוסייה צעירה וחזקה שיכולה לעבוד ולתרום למדינה, ובמקום לאפשר להם לחיות פה בכבוד אנחנו הופכים אותם לבעיה. החלק השני של התוכנית הוא הקמת מינהלת לשיקום דרום תל אביב, שתתאם בין כל משרדי הממשלה כדי סוף סוף להשלים את שיקום השכונות שבגין הבטיח לפני 40 שנה, והליכוד מעולם לא קיים. האמת היא שנתניהו ממש אימץ את התכנית כמעט במלואה לפני כשנתיים אבל אז הוא נבהל מכמה צייצני ימין בפייסבוק וגנז את ההחלטה".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים, אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "התוכנית הכלכלית של העבודה־גשר מציעה בנייה ממשלתית של 200 אלף דירות בחמש שנים, ורכישתן בפורמט של ליסינג בהשתתפות המדינה ובמחירים נמוכים שאפשריים למשפחות צעירות. חוק שכירות הוגנת שעבר הוא אכן חוק חלש ולא מספק בעליל. נדרשת חקיקה שלא תפגע בבעלי הדירות אבל תגן על שוכרות ושוכרים מפני ניצול לרעה של כוחןם של משכירות ומשכירים".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "לישראל יש כל התנאים להפוך למובילה בינלאומית בהתנהלות חדשנית לקידום קיימות, אילו רק היה לממשלות אכפת. ישראל חייבת לעבור להפקת אנרגיה סולרית מסיבית, לתחבורה פחות מזהמת, למיחזור בקנה מידה גדול ועוד ועוד. לפני הכל ישראל חייבת להבין שהארץ הנהדרת שמדינת ישראל יושבת בה הולכת ונרמסת תחת תכנון לקוי ותפעול גרוע. אנחנו חייבות בדחיפות להתחיל לשמור על ניקיון, לשקם את ים המלח והחופים, לשמור ולהבטיח את השטחים הפתוחים ושמורות הטבע. תפקידה של המדינה הוא בראש ובראשונה להבין את עומק המשבר האקלימי שניצב לפתחנו ולעודד באמצעות תמריצים חיים אקולוגיים יותר, החל מעידוד תחליפי בשר, דרך סיוע לעסקים לעבור לאנרגיה ירוקה ועד יצירת קואליציה אזורית שתטפל בנושא. משרד איכות הסביבה צריך להפוך למשרד לביטחון סביבתי ולהיות מתוקצב בהתאם".
ניצן הורביץ (המחנה הדמוקרטי)
ניצן הורביץ
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני בעד. מרכולים, תרבות ובילוי – בהחלט. השבת חייבת להיות חופשית ופתוחה, כמובן תוך הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים בשבת, על פי החוק".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "ודאי. לא יכולה להיות פה תחבורה ציבורית נורמלית אם היא מושבתת כל סוף שבוע. אין שום הצדקה לקרקע את כל מי שאין לו מכונית או רישיון, אין דבר כזה בשום מקום בעולם. לכן אני תומך בתחבורה ציבורית גם בשבתות וחגים, וזה כולל גם תחבורה בין עירונית של רכבות ואוטובוסים".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "לא! תרבות לא צומחת מנאמנות, ולכן ניסיונות ההתערבות של רגב ושות' הם בזויים. הם רוצים פה תעמולה, לא תרבות. תרבות אמיתית גורמת לנו לחשוב, לערער, לבקר, ותרבות כזאת לא יוצאת מנאמנות לממשלה השולטת".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "לבטל את הגירוש והכליאה, לבדוק סוף סוף את הבקשות של אותם אנשים ולהעניק מעמד פליט למי שמגיע לו. מדובר בבני אדם, והגיע הזמן שנתחיל להתייחס אליהם כך. במקביל יש ליישם תוכנית שיקום לדרום תל אביב ולקדם תוכנית השמה בעבודה מסודרת של מבקשי המקלט ברחבי הארץ".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "הזכות לדיור היא זכות יסוד, ומשם התוכנית שלנו לעניין נוצרה. אנחנו רוצים לקדם בנייה תקציבית של עשרות אלפי יחידות דיור, לחסל את התור לדיור הציבורי, לקבוע סטנדרטים ויעדים לדיור בר השגה בכל תןכנית חדשה, להסדיר אחת ולתמיד את שוק השכירות הפרוץ ולהכניס מודלים לשכירות ארוכת טווח. אפשר לפתור את מצוקת הדיור רק באמצעות מערך משולב. צריך לתקן את חוק השכירות כדי שיהיו לו שיניים ויכולת אכיפה".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "זה כנראה המשבר הרציני והחמור ביותר שניצב בפני העולם כיום. הגיע הזמן שישראל תבין שגם לה יש חלק בזה. ממש עכשיו התפרסמה התוכנית שלנו בנושא. תוכנית מהפכנית של ממש. נדרש פה שינוי תפיסה רציני, שבבסיסו במעבר לתפיסה של כלכלה ירוקה. בתמצית, התוכנית שלנו נשענת על ארבעה נדבכים עיקריים: תחבורה ציבורית והפחתה של הגודש בכבישים; פיתוח מסיבי של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בדגש על אנרגיית השמש, התייעלות אנרגטית והפחתת צריכת השיא; פיתוח עירוני ודיור שיביא להרחבת מלאי הדירות בתוך הערים, התחדשות עירונית וחיזוק של מרכזי הערים; מיסוי ירוק, כלומר מסים שמטרתם להפחית זיהום מקומי וגלובלי שיביאו למעבר לכלכלה בת קיימא. לישראל מגיע גרין דיל משלה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים".
פנינו גם לאיילת שקד (ימינה), גדעון סער, אמיר אוחנה ואופיר אקוניס (ליכוד), אולם לצערנו הם בחרו שלא להשתתף בכתבה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ישראל בחרה. ארבעה חודשים ארוכים עברו על כוחותינו ולימדו אותנו (שוב) כמה רחוק יכולה ללכת הפוליטיקה הישראלית. ממטרי סמסים, פרשיות פריצות טלפוניות, העמדות לדין, מפלגות מתאחדות, מפלגות נפרדות, תשדירי אימה, לגליזציה, להט"בק, גמגומים וקרן מרציאנו אחת.
רגע לפני שאנחנו נפרדים מכוח ההשפעה הדמוקרטי שלנו, הגיע הזמן לשפוך אור – ונדרש הרבה אור – על המערכה המשמעותית באמת בבחירות 2019, הלוא היא ההחלטות האופנתיות של המועמדים שלנו. מי הבטיח ולא סיפק את הסחורה? מי מבטיח את דרכו כטופ מודל הבאה של כנסת ישראל? מי יצטרך להיפרד מאתנו בברכת Sashay Away? להלן התשובות.
בנימין נתניהו, או: "את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו"
את פרצופו ומלבושיו של ביבי אנחנו רואים פעם ביום לפחות. על שלטי חוצות, בחדשות, בעיתונים, עם שרה ובלי שרה. שלא כמו בראיונות, בהחלטות האופנתיות שלו נתניהו לא מגמם ודואג לשמור על קו רציף ואחיד של חליפה כהה, מתחתיה חולצה לבנה ועניבה. באירועים מיוחדים הוא אפילו מגדיל ועונד עניבה אדומה קורצת ופרועה.
ביבי יקר, יש עוד צבעים בעולם. אולי עכשיו אחרי עשור בסיומו נפגשת סוף סוף עם נציגים מקהילת הלהט"בק, תלמד להבחין בצבעי דגל הגאווה, גם אם בעיניך הם קצת שונים מצבעי היסוד. זו גם הזדמנות מצוינת לרענן את התסרוקת, אפילו לאפור יש לפחות חמישים גוונים.
בשורה התחתונה, ביבי – הגיע הזמן להחליף. מספר מנדטים: 5, עם חשד לזיוף.
איילת שקד ונפתלי בנט, או: בואי נהיה הזוג הזה
זוג שהוא מתנה, באמת. במערכת הבחירות הזו השניים לא הפסיקו לספק לנו רגעים זוגיים, מרגשים ורומנטיים, והפגינו איכויות של בראדלי קופר וליידי גאגא על בימת האוסקר. הימנים החדשים שיחקו אותה ונתנו לנו לוק הכי לא Shallow.
שקד, שידועה במראה הצעיר והנוכח שלה, מצליחה לשלב בחן את טעמה האופנתי עם מעמדה כאשת פוליטיקה רצינית עם גזרות מחדשות ומרעננות, מעילים מחמיאים ומפתיעה בצבעים שלא נראו במערכת הפוליטית הזו. בנט, האדם האחד בחדר מבין התשעים ותשעה האחרים שכן מאמין בשקד, נשאר קצת רדום אופנתית ומוריד את הממוצע המכובד של הזוג.
בשורה התחתונה – far from the shallows now וגם far מאחוז החסימה מספר מנדטים: 20 (לא כולל קולות החיילים).
תמר זנדברג, או: אין מהפך במרצ
תמי, את טועה! אין מהפך בלי אורנה דץ וכדאי שתחזרי מהר מהר הביתה ותעשי בינג' של עונות 1-4 (על העונה עם יב"ז אפשר לוותר) כדי ללמוד מאורנה וסנדרה איך עושים מהפך אמיתי.
כל הלוקים שלך היו מרדימים, רגילים, תמיד נראו חנוקים ובעיקר חיוורים. תראי איך סנדרה אימצה לחיקה את שרה, נתנה לה בלונד מהסרטים ומראה שצועק שמפניה ורודה. תמי, יש לך את הנתונים וכנראה גם את הכי הרבה הנחות סלב בברנז'ה התל אביבית שיספקו לך את המהפך שאת כל כך מחפשת. תשחררי קצת מאווירת סנדי מהחצי הראשון של גריז ותתחברי יותר לסנדי ברגע של Tell me about it, stud.
מספר מנדטים: תמי, לצערנו אינך עוברת את אחוז החסימה.
סתיו שפיר, או: אין מקום כמו הבית
שפיר היא חברת הכנסת הצעירה ביותר בישראל. רק בת 33 וכבר מכהנת שש שנים, עם כניסתה לכנסת בגיל 27. התברגותה לסצנה הפוליטית המבוגרת ממתגת אותה כצעירה של החבר'ה, זו שמבינה באינסטוש, שצריך לשאול אם נולדה כשרבין היה בחיים ויודעת מה זה סטטיק.
שפיר נשארת נאמנה גם בלוק ושומרת על שמלות א-לה דורותי בארץ עוץ וסגנון שיער איקוני. תמימות הבגדים, השיער האסוף למחצה, האודם. אנחנו מאוד אוהבים את מה שאת עושה, אבל עצה קטנה מאתנו: לכי בעקבות שביל האבנים הצהובות הישר אל עיר האזמרגד – שניהם צבעים שיכולים להחמיא לך!
יאיר לפיד, סופר, פובליציסט, תסריטאי, שחקן, מחזאי, פזמונאי ומנחה טלוויזיה לשעבר. את המילים ללהיט ההיסטרי משנת 89' של להקת מנגו, "גרה בשינקין", הוא כתב בכבודו ובעצמו, ייתכן ועל עצמו. "היא כל כך מסובכת/ כותבת ספרים במיטה/ לובשת תמיד שחור/ מסתירה רגליים יפות". התיאור הדרמטי מתאים לצעירות תל אביביות וגם לאשת הלפידות בכבודה ובעצמה.
"באנו לשנות" היא רק סיסמה – לפיד מפספס את ההבטחה הראשית שלו עם שחור, שחור ועוד קצת שחור. נכון, מחמיא לך ומבליט את גזרתך, אבל די. הבנו. את מסובכת. הגיע הזמן שבאמת תשנה. אולי אחרי מערכת הבחירות תכניס קצת יותר כחול? קצת יותר לבן?
בדקנו במילון את ההגדרה למילה שפוי. התוצאות- נורמלי, לא משוגע, יציב נפשית. קונפורמי. באותה נשימה, אין כל כך מה להוסיף לצערנו. היית נורמלי, יציב ולא משוגע. אריסטו אמר פעם שאין גאון אמיתי ללא תערובת של שיגעון. אוקיי כחלון? זה אריסטו אמר, לא אנחנו. ותראה איפה אריסטו ואיפה… אתה. תן פוש, תלך קצת רחוק יותר, תתפרע עם צבעים ותראה לנו עוד קצת מהמעיל הנהדר שלבשת בביקור הבזק שלך בשוויץ.
מספר מנדטים: תכניס כאן איזשהו מספר, מה שבא לך. מפרגנים.
בני גנץ, או: בני בני ילד רע
מערכת הבחירות דאגה להשמיץ את חייו הפרטיים של בני גנץ ולתייג אותו כילד הרע של עולם הפוליטיקה, אנד ווי לייק איט! הופעותיו האופנותיות של בני השובב מאופינות בוורסטיליות נעימה לעין שכמעט הצליחה לשבור את החזרתיות של ביבי. אנחנו לא בטוחים איך, עם נתונים כאלה, לא כולם נפלו שדודים. החליפות מונחות וואו, המכופתרות בוהקות. קצת קז'ואל, קצת אלגנט. מוש. אנחנו ננצל את המעמד להפציר בך להמשיך ולא להתבייש בנתוניך הטבעיים ומציעים הצעה: אם תראה לנו איך עומדים על הידיים, אולי נראה לך את ה…
מספר מנדטים: 61 מנדטים של תקווה (לא מספיק, במקרה הזה).
משה פייגלין, או: התפוח נפל רחוק מהעץ
משה פייגלין היה השם החם של מערכת הבחירות הנוכחית. הוא פרץ לחיינו עם מפלגת זהות המשווקת לגליזציה ועוד שמות אטרקטיביים לצעירים, אך טומנת בחובה כל מיני חתולים בשק שעולים בלי הפסקה מן האוב. יו"ר מפלגת זהות הוא המקרה הקלאסי של להתלבש לפי התפקיד, הוא הגיע למכור לנו אייפון. סוודר גולף שחור ומשקפי ראיה עגולים מזכיר לכם משהו? סטיב ג'ובס ז"ל, גבירותי ורבותי. פייגלין הבין שפוליטיקה צריך לשווק כמו אייפון. נותנים לו עיצוב מרשים וכובש ולאט לאט כובלים את המשתמשים הצעירים וקלי הדעת בכבלי האייטיונס, הענן וחיבור אוזניות ספציפי ומיותר. על כך, פייגלין, אתה זוכה בח"ח אופנתי על התאמת הלוק לקמפיין. שאפו.
לפני הגעתו לראש מפלגת העבודה, היה גבאי השר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו. והאמת, שבתפקיד זה הוא דווקא הצטיין והראה פעילות פוליטית יוזמת ולא אדישה. מבחינה אופנתית, לעומת זאת, נראה שהפן היוזם של גבאי נעלם עם הגעתו לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה. חליפה כחולה עם עניבה אדומה סטייל ביבי או טוטאל לוק שחור סטייל לפיד? לא נרשם הישג אופנתי משמעותי ונראה כי יש מקום להיוועץ בחברות המפלגה להחלטה על קו עתידי ברור יותר.
מספר מנדטים: אבי, לצערנו אינך עובר את אחוז החסימה.
מירב מיכאלי, או: SHANTAY YOU STAY
מה אפשר לאחל לאישה שיש לה הכל? הטעם, התעוזה, הרגישות. סוף סוף חברת כנסת שמצליחה לתת לפוליטיקה חן. סוף סוף אישה שמבינה שאופנה היא לא מילה גסה ושסטייל בהחלט הולך עם קריירה פוליטית. מיכאלי, שלרוב ידועה בצוורון הגולף השחור שלה (המוצלח הרבה יותר מזה של פייגלין), מערננת את המלתחה מדי פעם בגזרות מפתיעות, אופנתיות ובצבעי קרם נכונים לעונה.
אם זה במשקפי השמש הגדולים שלה (אנה ווינטור, היי) ואם בהצגת גזרות רחבות שמצליחות לשדר אלגנטיות, קלאסיות ובגרות. מירב,אנחנו מכתירים אותך ליקירת הבחירות וליבנו, ולמנצחת הגדולה של מערכת הבחירות הנוכחית.
שלושה חודשים לבחירות לראשות העיר: מה גרם לאסף זמיר לרוץ מול חולדאי?
שלושה חודשים לבחירות המקומית, ומושבו של חולדאי בקומה ה-12 של בית העירייה כבר אינו מבוצר כשהיה. מדוע החליט אסף זמיר לרוץ נגד ידידו ואביו הפוליטי, איזו קואליציה מפלגתית מחכה לסתיו שפיר ומה נותר מעיר לכולנו הנשכחת?
בדומה לסצנה האלמותית מ"ספרות זולה" שבה אומה תורמן הגוססת זוכה לזריקת אדרנלין לתוך לבה ומתעוררת לחיים באחת, כך התעוררה השבוע מערכת הבחירות לראשות עיריית תל אביב־יפו. כמעט במקביל, וכנראה לא כיד המקרה, התוודענו לידיעות על הכנותיה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) להתמודד על התפקיד, ושעתיים לאחר מכן על ההודעה הרשמית על התמודדותו של אסף זמיר, סגנו של חולדאי זה עשור ומ"מ ראש העיר. ההחלטה זכתה לתהודה, הרימה גבות ותדלקה תיאוריות קונספירציה, בהתחשב בכך שזמיר, בן טיפוחיו של חולדאי, הצהיר כמה פעמים שלא יתמודד מולו. שפיר (אם אכן תחליט לרוץ) וזמיר מצטרפים למיטל להבי, סגנית ראש העירייה ויו"ר סיעת מרצ בעיר, אסף הראל, ציפי ברנד מסיעת הורים זה לב (שהייתה אופוזיציה כמעט יחידה בחמש השנים האחרונות מול קואליציית ה"מקיר לקיר" של חולדאי) ואמיר בדראן, מועמד חד"ש והנציג היפואי בבחירות. בל נשכח את יאיר צברי )למי שפספס את דמותו המתנוססת על מוניות השירות בעיר( שנראה כי הוא משקיע בקמפיין משאבים רבים. אקוניס, אגב, ירד ממשבצת הימני המבקש לעורר את השכונות בעקבות סקרים שערך.
נכון לרגע זה שפיר טרם הודיעה רשמית על התמודדותה. על הנייר היא יכולה לעשות זאת עד 27 בספטמבר, אם כי סביר להניח שתעשה זאת לפני כן. נותרו שלושה חודשים לבחירות ונדרש זמן לנצח ראש עיר מכהן, ודאי אחד כמו חולדאי. "אני לא רואה אף אדם שיכול לנצח את חולדאי, גם לא גדעון סער, גם לא סתיו שפיר, בטח שלא אופיר אקוניס", אומר בביטחון היועץ האסטרטגי דני בורוביץ', שניהל את קמפיין הבחירות של חולדאי במערכת הבחירות הקודמת ונחשב מקורב אליו. הדחתו של ראש עיר מכהן היא אכן לא עניין של מה בכך. חולדאי הפך מזוהה עם הצלחתה של העיר, וגם בקרב שונאיו הוא נחשב למנהל בחסד. אבל למרות אמירתו הבוטחת של בורוביץ', בהיסטוריה המוניציפלית של ישראל זכורים שני מקרים בולטים של הדחות מפתיעות: אהוד אולמרט המדיח את טדי קולק ורוביק דנילוביץ' את יעקב טרנר. שני המודחים נחשבו לראשי עיר אהודים וחזקים. על הנייר לפחות, המשימה אפשרית.
"זמיר ודאי קיווה שחולדאי לא יתמודד ויבחר לפנות את הבמה מיוזמתו". רון חולדאי (צילום: נמרוד סונדרס)
עד ששפיר תקבל החלטה היא נמצאת בקשר עם היועץ הפוליטי ספי שקד. ברקע מתגבש ניסיון לאחד כוחות שונים בעיר (מרצ, חד"ש, עיר לכולנו וגם תנועת 'תושווים' בראשותה של שולה קשת) להתמודדות משותפת. אהרון מדואל מסיעת עיר לכולנו שוקל בעצמו להתמודד לראשות, ועל חבירה אפשרית לשפיר הוא אומר: "אף אחד לא דיבר איתי לגבי זה, ואם ידברו נשקול את זה, כמו כל דבר". שפיר נפגשה בינתיים גם עם ציפי ברנד, שכאמור בינתיים בוחרת לרוץ בעצמה. המתמודדים עוד שרויים בשלב החביון של הבחירות, המתאפיין במשאלות לב שאינן הולמות בהכרח את המציאות. בהמשך יתווספו הסקרים זה על זה (בסקר וואלה! הטרי חולדאי מוביל ושפיר שנייה אחריו, אם כי 54 אחוז מהנסקרים עדיין מתלבטים), והדיבורים על רשימה לא מפלגתית שכוללת את השחקנים והשחקניות השונים אולי יזכו ליתר תנופה. בסביבתה של שפיר, שיכולה להתעודד מן הסקר, מבהירים כי עד תום מושב הקיץ היא עסוקה בעבודתה כחברת כנסת ורק כשתחל הפגרה תקבל החלטות בנושא.
סתיו שפיר (צילום: דוד סאלם)
שפיר תצטרך גם את תמיכתה של יו"ר מרצ תמר זנדברג. מרצ היא הסיעה הגדולה בתל אביב ולה שישה מושבים במועצה. כך או כך, איחוד שכזה דורש את הסכמתה של להבי לפנות את הבמה למישהי מבחוץ. "מבחינתי מדובר בספקולציות ובשמועות ואין טעם שאני אתייחס אליהן", אומרת להבי. גם ציפי ברנד מבטיחה שהיא הולכת עד הסוף. "אני לא מתכוונת לעשות סיבוב על העיר", היא אומרת. "אני מכירה אותה היטב, בין היתר כחברת מועצה. אני מתמודדת בעצמי לראשות העיר". ומה לגבי תמיכה של המחנה הציוני בשפיר? חולדאי אמנם רץ ברשימה עצמאית משלו אך הוא דמות בעלת משקל במפלגת העבודה, ומי שינהלו את קמפיין הבחירות הנוכחי שלו ושל סיעתו תל אביב אחת הם משרד הפרסום סוסנקו ציפריס, שניהלו את קמפיין גבאי לראשות העבודה ומאז מלווים אותו ואת המפלגה. מועמדות אפשרית של שפיר תאתגר את הפוליטיקה הפנימית של מפלגת העבודה, גוף עם אמתלות די הצורך לתגרנות מחנאית.
מיטל להבי (צילום: איליה מלניקוב)
אבות וסגנים
ביום ראשון בשבוע שעבר עשה את דרכו אסף זמיר אל הקומה ה־12 בבניין העירייה, ושם, בלשכתו של חולדאי, רמז לו על כוונתו לרוץ מולו. את ההודעה הרשמית קיבל חולדאי סמוך ליציאתה לתקשורת. זה לא היה התרחיש האידיאלי מבחינת זמיר, וההחלטה לרוץ מול חולדאי, שביניהם יחסים קרובים, התקבלה בכובד ראש ולאחר לבטים רבים. הוא ודאי קיווה שחולדאי לא יתמודד ויבחר לפנות את הבמה מיוזמתו.
אסף זמיר
זמיר החל לשים את לבו למהלכיהם של מועמדים אחרים, וברקע גם נכח כנראה החשש שמספר המושבים של סיעתו במערכת הבחירות הנוכחית יצטמצם מארבעה מושבים. מבחינתו המתנה של חמש שנים נוספות, שבהן ימתין לפרישת חולדאי וייאלץ להתמודד מול משחרים לטרף מהפוליטיקה הארצית, תעלה לו ברלוונטיות כסגן ותיק, שלא לומר בפרסטיג'. חובבי תיאוריות הקונספירציה בעיר מיהרו לנופף שהריצה ביניהם מתואמת, כלומר שמדובר במזימה משותפת, כך שכל אחד מהם יגרוף את מרב הקולות במטרה לחבל במאמצי המועמדים האחרים, בדגש על שפיר, המתחרה עם זמיר על גזרת הצעירים. אולם זה לא הסיפור. נראה שזמיר בהחלט הולך כאן לקרב של חייו הפוליטיים. הוא ישתמש בפעם השלישית בשירותיו של הפרסומאי רמי יהודיחה כמנהל הקמפיין שלו ושל תנועתו רוב העיר. "הוא הבין שזה הסיכוי היחיד שלו להישאר רלוונטי, להתמודד עכשיו מול רון", מנתח בורוביץ'. "אבל למעשה מה שאסף אמר בראיונות קודמים מדבר בעד עצמו, שחולדאי הוא ראש עיר מצוין". האם נראה קמפיין שלילי בין חולדאי לזמיר? בורוביץ' חושב שלא, ובמקביל מבקש להדגיש את עמדתו: ״העמדות של אסף ורון דומות ב־95 אחוז מהנושאים, ולכן אני לא רואה על מה אסף זמיר מנסה לנשל את חולדאי מכיסאו". אולי התשובה נמצאת בפוסט ההכרזה של זמיר: "יכול להיות הרבה הרבה יותר טוב".
נתוני ההצבעה טומנים בחובם פוטנציאל לא מועט להפתעה. המועמדים מול חולדאי יקוו להפיח בבחירות רוח שתעניק לצעירים רבים את התושייה לשנות את כתובתם במשרד הפנים. גם אם אחד המתמודדים לא ינצח בנוקאאוט את חולדאי, במקרה שאף אחד מהמתמודדים לא יזכה ל־ 40 אחוז תמיכה )ב־ 2013 זכה חולדאי ב־ 53 אחוז, ב־ 2008 ב־51 אחוז) נגיע לסיבוב שני בין שני המתמודדים המובילים. "זאת נראית לי המטרה של שניהם )זמיר ושפיר – ע"ס)", מנתח מדואל. "במקרה כזה אז גם אלה שלא מאמינים שאפשר להפיל את חולדאי יפעלו. הם יראו שזה אפשרי".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["זמיר ודאי קיווה שחולדאי לא יתמודד ויבחר לפנות את הבמה מיוזמתו". רון חולדאי (צילום: נמרוד סונדרס)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/07/sizes/huldai-nimrod_P_wo_500_579.jpg ""זמיר ודאי קיווה שחולדאי לא יתמודד ויבחר לפנות את הבמה מיוזמתו". רון חולדאי (צילום: נמרוד סונדרס)")
