עדכון אחרון: 30.1.26 // עדכון קודם: 7.11.25
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, מסעדנים הם עם מיוחד. ככל שיענו אותם – מלחמה, קורונה, תקנות, היטלים ומה לא – הם מתחפרים עמוק יותר עם הרגליים באדמה. כשאי אפשר יותר הם זורקים את המגבת, וכדי לחפות מעט על הכאב מארגנים מסיבת סיום, כמו זו שהתקיימה לפני כחודש בדדה, מוסד פלורנטינאי ותיק שנסגר עקב מלחמת התשה נגד העירייה. "זה היה אירוע כל כך עצוב", מספר דן רושנסקי, מבעלי המקום (יחד עם אחיו גיל רושנסקי), על האירוע שהשתתפו בו כאלף איש.

"דדה הוא הבסיס ליצירה שלנו, מקום שעבד עשור ותמיד היה שם", מסביר רושנסקי את החיבור למקום. "לא פרסמנו כי חששנו מהעירייה, רק אמרנו שאנחנו סוגרים והזמנו אנשים לבוא. כל הרחוב נחסם וקיבלנו כמות של אהבה ושמחה שקשה לתאר, שנתנו לנו המון כוח". זריקת המרץ הזו דירבנה את הרושנסקים לעביר את הדדה למשביר, עסק אחר בבעלותם שנמצא במרחק עשר דקות הליכה. ריהוט הועמס ונפרש במשכנו החדש, תפריט הבוקר מהדדה עבר למשביר ולקוחות קבועים הגיעו ובירכו על המהלך – אלא שהסאגה לא נגמרה.

לטובת מי שאינו מכיר את השתלשלות המאורעות, נספר שהמשביר (וברודשטיין הצמוד) הם מסוג המקומות שעושים את פלורנטין למה שהיא: בר מסעדה שכונתי שלפני כשנה עבר שיפוץ והפך לקומפלקס תרבות ובילוי, ולידו ספוט גריל שמגיש את אחד ההמבורגרים הטובים בעיר. קפה ב-10 ש"ח וארוחות בוקר וצהריים במחיר הוגן משקפים התכווננות לטובת האורחים, ורצון כן להשתלב בסביבה ופשוט לעבוד, ללא רעשי רקע. במקום זאת, רושנסקי מתאר מצב בלתי נסבל בשרשרת אירועים שלכאורה גובלת בהתעמרות.

נקודת המוצא נעוצה לדבריו בשכנה שמתגוררת על הגג של ברודשטיין – מבנה תעשייתי בהגדרתו. "היא החליטה שהיא לא מסתדרת עם המנדף. שינינו אותו ועשינו כל מה שצריך כדי לעמוד בדרישות העירייה, ואז היא החליטה שהיא נכנסת בהכל". בעקבות התלונות החלו לנחות על ראשם של הרושנסקים דרישות שונות, ובעקבותיהם דו"חות. בהוראת העירייה החצר נסגרה, הריהוט שהיה בה סולק, וללקוחות התאפשר לצאת רק לבירה וסיגריה. הנחייה להגבלת פרישת שולחנות ליד עסקים סמוכים נענתה גם כן בזריזות, והם צומצמו לשטח של המשביר בלבד. אך זה עוד לא הסוף.

"אמרו שמותר לנו להעמיד בשטח שלנו רק עשרה שולחנות, אחרת נקבל דו"ח. רצינו להביא שולחנות גדולים אבל הגבילו אותנו ל-56 כיסאות. הבאנו 45 כיסאות וחיברנו שולחנות כדי שיהיו בסך הכול עשרה, וגם על זה קיבלנו דו"ח. העירייה נופלת עלינו בקטע קיקיוני". מטעם הרשות לאיכות הסביבה הוטל סירוב על המנדף בברודשטיין, ללא נימוק נלווה. "ביקשנו שינחו אותנו, וקיבלנו כתשובה 'תעשו שלא יהיה ריח'. אנחנו עוברים גיהינום בגלל שכנה אחת, אדם אחד שמתלונן שוב ושוב. אבל אני לא מאשים אותה אלא את העירייה".

השתלשלות המאורעות תופסת כיוון אבסורדי לנוכח אירוע שהתקיים במשביר, בנוכחות נציגת העירייה. "דיברתי עם סגנית ראש העיר שאמרה שהיא מכירה את הסיפור על הבחורה שגרה על הגג ולא מפסיקה להתלונן. כמעט בכיתי כששמעתי את זה", משחזר רושנסקי בקול שבור, ומספר על הוצאות של יותר מ-100 אלף ש"ח בשנה על היתרים וארנונה. באירוע אחר שהתרחש לאחרונה הונחת על המשביר צו פינוי לכיסאות ושולחנות.

"זה לא משהו שעושים כלאחר יד. הגיע פקח ואמר שאנחנו פועלים ללא היתר. התקשרתי למנהל הפיקוח שלא ענה, ושעה אחר כך מגיע פקח אחר ואומר שקרתה טעות. זה כמו כדור שלג, שילוב מערכות. הנושא הגיע לסגן ראש העיר שמקבל לחצים מאגף הפיקוח ואגף איכות הסביבה, ונוצר סיר לחץ. כולם רוצים לטפל אבל אף אחד לא עוצר לראות אם באמת יש בעיה. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

כדי ליישר את ההדורים ולהכניס סדר באי הסדר, שכרו הרושנסקים עו"ד תמורת 80 אלף ש"ח. עד מהרה הם נזקקו לשירותיו כאשר נאסר עליהם לקשור בחוץ שולחנות וכיסאות בתום שעות הפעילות. "אוכפים אצלנו כל דבר, אפילו דברים שמעולם לא אכפו מטעם העירייה. אין בר בתל אביב שמפנה ריהוט אחרי הסגירה". לאחר פניית עורך הדין האיסור בוטל מנימוק מניעת אכיפה בררנית. "במקום לעבוד וליצור אנחנו משקיעים זמן וכסף במאבק אינסופי".

בשלב זה עולה השאלה הבלתי נמנעת מדוע ההתעקשות להמשיך לפעול, במקום פשוט לסגור וללכת. התשובה נעוצה במציאות הנדל"נית בתל אביב. "האמת היא שאין לנו ברירה. ניסינו לקפל את העסקים אבל אנחנו לא יכולים לצאת מהחוזה", אומר רושנסקי, ומוסיף עוד סיבה שנעוצה באהבה סיזיפית ולא תמיד הגיונית למקצוע. "כל מסעדן מדבר על המחלה הזאת, שגם כשמבינים עד כמה זה קשה ומופרך, אתה בפנים. מצד שני מאד מתגמל ומרגש לראות את הדדה קם לתחייה במשביר. אנשים שמחים שהפרק הזה לא נגמר, וגם אנחנו שמחים בכך".

פרק אחר, מורכב לא פחות, קורה באנטיליה – בר מסעדה נוסף בבעלות האחים סמוך לשוק הפשפשים. יפו, כך מסתמן, עדיין מלקקת את פצעי המהומות משנת 2021. רושנסקי מודה כי קיים שיפור אך הדרך עוד ארוכה. "עברנו פאזה ואנשים כבר לא פוחדים להגיע ליפו, שזו התחלה טובה. יש ניסיונות להחיות את האזור עם פרויקטים כמו שוק האיכרים החדש ואישור לעסקים להשמיע מוזיקה אחרי 23:00, אבל אי אפשר להגיד שיפו חזרה לעצמה".

הוא מספר על עשרות הזמנות שבוטלו מפאת החשש: "משפחות של שמונה ועשרה איש שהזמינו שולחן ואז מישהו מחליט שלא מתאים לו להגיע ליפו, והכל מתבטל. בכל ערב אני עושה סיבוב בשוק הפשפשים לראות מה קורה, והמצב ממש חלש. פרט לחמישי בערב רואים המון שולחנות וכיסאות פנויים בשאפה, אדא, פארוק ואכבר – מקומות שפעם היו מלאים עד אפס מקום".

להתמודדות העסקית נוסף פן אישי, כאשר רושנסקי נאלץ לפתוח את אנטיליה מחדש לאחר השבעה באוקטובר, רק חודשיים אחרי שנפתח במקור. "ההקמה המחודשת הייתה עבורי יותר טראומטית מהמלחמה, דבר שלאנשים קשה להבין", הוא מסביר. "הקושי נמצא ביומיום – למצוא עובדים וספקים ולהצליח לתפעל את העסקים שלנו. ההתמודדות שהעירייה מוסיפה מגבירה את הכאב באופן שקשה לתאר".

התנאים המשתנים ברמה האישית, העסקית והחברתית־פוליטית, הצריכו קבלת החלטות שתוצאותיהן כבר ניכרות בשטח. מעבר להחלטה להעביר את הפעילות של הדדה למשביר, ולהאריך את ושעות הפעילות, לאנטיליה הוכנסו שותפים חדשים ומעתה המקום פועל משעות הבוקר. "חוץ מנחלת בנימין, חיי הלילה בעיר גמורים. לכן אנחנו עוברים לבוקר. להגיד כיום 'עיר ללא הפסקה' זאת בדיחה".

מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית תל‑אביב–יפו רואה חשיבות רבה בפעילותם של בתי העסק בעיר, ופועלת כל העת לשמור על האיזון הדרוש בין צורכי בעלי העסקים לבין איכות חיי התושבים, תוך הקפדה על עמידה בתנאי הרישיון והחוק. העירייה אינה פועלת נגד עסקים, אלא מקיימת את אחריותה להבטיח סביבת חיים תקינה, הוגנת ובטוחה לכולם. לעסק המדובר קיימים סירובים מצד גורמים מקצועיים, ובכלל זה מהרשות לאיכות הסביבה, בשל אי‑עמידה בדרישות הנוגעות לארובה המותקנת במקום. לבעלי העסק נמסרו דרישות ברורות לטיפול, אך אלו טרם בוצעו. בנוסף, העסק אינו עומד בתנאי רישיון העסק ובהיתר להצבת שולחנות וכיסאות, ונרשמו לחובתו מספר הודעות תשלום קנס בגין חריגות חוזרות. בעקבות סירוב הפיקוח העירוני לאופן פריסת השולחנות והכיסאות, עתיד להתקיים שימוע לבחינת ביטול ההיתר. העירייה תמשיך לפעול בשקיפות ובהגינות מול בעלי העסקים ותסייע ככל הניתן, כל עוד מתקיימת עמידה בדרישות החוק והתקנות המחייבות".

• אוכלים שותים
• דדה
• המשביר
• פלורנטין

חומוסולוגים וותיקים בוודאי זוכרים את "החומוס של פאוזי", שהיה ממוקם ברחוב אברבנאל במשך שנים, ונסגר ב-2018 כשהבעלים עבר לארה״ב. בזמנו, פאוזי היה למוסד חומוס שכונתי בפלורנטין, עם סימן היכר ייחודי – פתיחה בשעות הבוקר המוקדמות, לטובת עובדי כפיים ומשכימי קום, או בלייני השכונה שסיימו את הלילה בשעות הבוקר, ורצו מנת חומוס הגונה לישון עליה. מאז עברו כמה שנים ופאוזי (או בשמו האמיתי, עוזי דוד) חזר לארץ מאמריקה, ועם זאת העביר את מושכות החומוס לבנו – עמית דוד, שידוע בכינוי השמן. מילים שלו, לא שלנו. "מה לעשות שהוא שמן? זו המציאות", אומר לנו פאוזי בחיוך.

על כן, החומוס של פאוזי חוזר בגרסה חדשה בשם "החומוס של השמן", שהתמקם במבנה רחב ידיים בפאתי פלורנטין בואכה גבעת הרצל, וכמו בימים הטובים, פותח את שעריו בשעה 7:00. "אנחנו פתוחים שבועיים, ואנשים כבר באים בבוקר", מספר פאוזי. "עדיין יש אנשים שקמים מוקדם, או מסיימים את הלילה בבוקר – בשבילם אנחנו כאן, עם עלות החמה". פאוזי עצמו עדיין אמון על החומוס, שמתאפיין במרקם דחוס קלות, אך נעים, טעמים ומחמם את הבטן, עם גרגרים מתובלים כהלכה.

"לא עשיתי סקר שוק, אבל כולם אומרים לי שאנחנו הכי זולים בתל אביב", מסבירים האב והבן, בהתייחסם למחיר גורף של 30 ש"ח למנת חומוס, שהופך למשתלם במיוחד עם הידיעה שיש כאן ריפיל ללא תוספת תשלום. "אנחנו עובדים קשה ולא מעלים מחירים כל יומיים, ככה שומרים על מחיר הגון ולקוחות קבועים". מלבד חומוס גרגרים קלאסי, 30 ש"ח גם יקנו לכם חומוס עם פול, עם טחינה, משולש או מסבחה, שגם להם ישנו ריפיל משמח.

מלבדם תמצאו במקום חמשוקה פיקנטית קלות במחיר 35 ש"ח ושאר סלטים במחיר שבאמת כבר נדיר למצוא כאן, כמו סלט ירקות גדול יחסית ב-20 ש"ח, "הסלט של מיכל" שמוגש עם גרגרי חומוס ב-35 ש"ח ואפילו כוס גזוז של פעם בטעמי אננס, דובדבן, פסיפלורה ומשמש במחיר של פעם, 6 ש"ח בלבד. ומכיוון שאין דבר כזה יותר מדי חומוס בפלורנטין, אנחנו שמחים במיוחד לקבל חומוס חדש-ישן במחיר נוסטלגי, ברוך השבים, תישארו בסביבה ובואו לפתוח שולחן.
הסדנה 19, תל אביב. א'-ה' 7:00-16:30, יום ו׳ 7:00-14:30. סגור בשבת

• אוכלים שותים
• חומוס
• פלורנטין

>> עידו ויסמן (כדי שתעקבו) הוא במאי ויוצר דוקו שסרטו התיעודי הראשון, "מפרץ השמש", עושה דרכו לשידור בכאן 11 (10.1), הסרט מלווה שלושה מדיירי מתחם קרוואנים ארעי המסתתר בקצה הדרומי של המדינה, מאחורי מלונות הענק המפוארים של אילת ומצליח לחדור ברגישות יוצאת דופן, אל הוויית הבדידות האנושית של אלו שבחרו להתרחק מעברם ולבקש לעצמם עיר מקלט. הסרט זכה לשבחי המבקרים ובשלל פרסים, כולל פרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב ופרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית הביכורים של פורום היוצרים הדוקומנטריים. אתם צריכים לראות את זה.

>> בר יין אירופאי מתוק ושכונה שהיא קיבוץ // העיר של טלי בן נון
>> רחובות ללכת לאיבוד והפיצריה הכי טובה // העיר של איידן סוייר
>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט

1. הסינמטק

כשהגעתי לעיר לראשונה לפני 12 שנה מהפריפריה הצפונית, הסינמטק היה גילוי תרבותי מסעיר עבורי. "הקונפורמיסט", "פריז טקסס", "הגננת" (נדב לפיד) ועוד כל כך הרבה יצירות מופת קולנועיות שחוויתי לראשונה במקום האהוב והמאותגר אסתטית הזה. אם יש קלישאה אחת שאני לגמרי חי איתה בשלום, היא שהסינמטק באמת הפך להיות עם השנים הבית השני שלי.

2. אלוף בצלות

אלוף בצלות היא אחת הפינות היותר חמודות ומלאות חיים בעיר.
בלב אזור הבניינים של לוינסקי, מסתתרת גינה ציבורית מתוקה שהיא גם בית קפה ביום ובר יין בלילה. זה כבר נהיה מנהג שכל כיפור אנחנו נפגשים כמה חברים בגינה, ללילה של משחקי קופסא תחרותיים ועל הדרך פוגשים את המגוון האנושי והצבעוני של פלורנטין ודרום ת"א. הקפהחזר לאחרונה לפעילות, אחרי תקופה ארוכה יחסית שהמקום היה סגור.

3. ספריית בית אריאלה

צילמנו שם את התוכנית האהובה "אתה חייב לקרוא את זה" (כאן 11), שביימתי את הצילומים שלה.
לפני הצילומים עשיתי אינספור סיורי לוקיישן בספריה והתאהבתי בפינות השונות של הקומפלקס המרשים הזה: מאולם הופעות מרשים מדי בקומה העליונה, מפגש חובבי קומיקס בקומה התחתונה, לערבי הקרנות של קולנוע אוונגרדי, הספרייה היא בית לכל כך הרבה אירועי תרבות נישתיים ונחוצים כ"כ לעיר כמו תל אביב.בשנתיים האחרונות, הקונטרסט בין הטרגיות של כיכר החטופים הסמוכה לבין האסקפיזם התרבותי של בית אריאלה, הייתה חוויה אבסורדית במיוחד שביטאה את הדיסוננס החברתי של החיים של כולנו פה. תודה לאל שהחטופים חזרו והמלחמה שקטה ואפשר לצרוך תרבות במפלס נסבל יותר של תחושת אשמה.
שדרות שאול המלך 25 תל אביב

4. פינת הקישון/פרנקל

אני גר באותה דירה ברחוב הקישון בפלורנטין כבר קרוב ל-7 שנים. למרות תחושת המיאוס החוזרת מפלורנטין ומתל אביב בכלל, ראיתי איך במהלך השנים שאני פה,פלורנטין התבגרה והתברגנה ביחד איתי. מלא בתי קפה חדשים שנפתחו, משפחות עם ילדים שעברו הנה, חנויות ספרים ובגדים חדשות והתשתיות כמעט ונהיו סבירות.
פינת הרחובות של פרנקל והקישון ממש מתחת לבית שלי, היא המפגש היומיומי שלי עם כל מה שאני אוהב בפלורנטין ושומר עליי עדיין פה. בפינה אחת"פוקפה"– בוודאות הקפה הכי טעים בעיר. בפינה השנייה השופינג האהוב עליי –טמבוריית פלורנטין. מולה חנות יין מעולה ומולה חנות עציצים מושקעת במיוחד. צומת אחת שמקפלת בתוכה את תל אביב ואת כל מה שבנאדם צריך – סוקולנט טוב ואמריקנו קר.
בימי שישי בצהריים כשהרחובות עמוסים במבקרים, אני מצליח לספוג את האווירה הייחודית של פינת הרחובות הזו ולהודות לעצמי בשקט שאין מה לחפש בחיפה.

5. רחוב ברנט בדרך לים

צ'ארלס קלור הוא הפארק האהוב עליי בעיר. בדרך לשם, אפשר ורצוי לעבור דרך רחוב ברנט שנמצא בקצה התחתון של נווה צדק. מדובר בקבוצת סמטאות, שלא דומה לשום מקום אחר בתל אביב. חצרות ענק מלאות צמחיה וגינות ירק, רחובות חצי סלולים ותרנגולים שמסתובבים חופשי.לא ברור איך כרישי הנדל"ן עוד לא שמו את ידם על האזור המדהים הזה, אבל נשאר רק להודות על הביקור השבועי במה שמרגיש כמו בית ינאי או כל מושב פסטורלי אחר על קו החוף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני כבר הרבה שנים מנסה להגיע לפסטיבל הסרטים בערבה ואיכשהו עוד לא הסתדר לי. לפני חודש הגעתי לראשונה לפסטיבל ואני יכול להגיד, בלי עוררין, שזה פסטיבל הקולנוע הכי יפה, ייחודי וקסום שחוויתי, בארץ ובעולם. מאות אנשים מתקבצים עם רדת הערב בין הגבעות המדבריות של צוקים וצופים בסרט יפה על מסך ענק בלב המדבר. להפתעתי, איכות ההקרנה והסאונד הייתה מהטובות שחוויתי ובאופן כללי זה מרגיש שככה אלוהים התכוון שנראה סרטים כשהוא ברא את הקולנוע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה ראיתי לראשונה את "רגע של תמימות" של הבמאי האיראני מחסן מחמבלאף. סרט מהמם, שובה לב ו"מבוך מראות של אמת", כמו שתיאר בחכמה אמרי דקל קדוש שהקרין את הסרט בבית רדיקל' כחלק מהתוכנית המעולה והמומלצת במיוחד שהוא אוצר על קולנוע איראני.
על רקע המלחמה האחרונה עם איראן, ועם ספק מלחמה נוספת בפתח, התזכורת שבצד השני יש גם קולנוע וגם אנשים כל כך יצירתיים, חכמים ומלאי רוך ואנושיות, היא סלע להיאחז בו בתוך הסחף של העדריות המלחמתית.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממלי. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"בדרך להחלמה"היא עמותת מתנדבים ישראלית שמסיעה חולים פלסטינים, בעיקר ילדים, לטיפולים מצילי חיים, אל בתי החולים לישראל ובחזרה. אנחנו בתקופה שגם סולידריות אנושית בסיסית יכולה להיחשב שנויה במחלוקת, אבל כל אקט של הושטת יד עבור בני אדם במצוקה, הוא בעל ערך עצום. זו האמת הבסיסית והראשונית ביותר.

4.מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
קובי בלולו. רק שלא יעלה לו שוב, כי אז הוא בלתי נסבל.
האמת שלמרות ואולי בגלל שהוא חבר קרוב שלי, אני יכול להעיד שהוא אחד האנשים המצחיקים בסטנדאפ הישראלי. השילוב בין ההומור השחור ליכולת לפגוע בכל אדם, ללא הבדלי דת מין וגזע, הוא באמת יוצא דופן וקורע במיוחד. חוץ מהסטנדאפ, הוא גם מבשל וואו, שזה חשוב לי במיוחד כחבר. והוא גם עושה ארוחות פופ אפ סופר טעימות אצלו בבית. מומלץ בחום.

מה יהיה?
יהיה טוב, ואם לא, זה בטוח יהיה לי טוב בתור דוקומנטריסט.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• דוקומנטרי
• גינת אלוף בצלות
• פלורנטין
• סינמטק תל אביב
• בית אריאלה

להיות צעיר בדרום תל אביב זה החלום. מאז שנות ה-90' נוהרים צעירי ישראל אל שכונות דרום העיר, תחילה בפלורנטין כמובן ואחר כך עם הג'נטריפיקציה בשכונת שפירא, נווה שאנן, שכונת התקווה ועוד, עם חלום על חיים יצירתיים ופרועים של הגשמה עצמית. אבל להיות צעיר בתל אביב זה להיות עני בתל אביב, ולהיתקל נון-סטופ במשוכות הגבוהות שהחיים בעיר מציבים, ובאופן כללי שאלוהים יעזור להם. אבל גם עיריית תל אביב-יפו תנסה: קבלו את בית הצעירים של פלורנטין.

>> מסיבאסה: אנחנו צוחקות כי קשה. לא כי משהו פה מצחיק
>> כשהוט מספרים את "הסיפור של כולנו", הם לא מתכוונים לכולכם

באמצעות יחידת הצעירים העירונית, חונכת בימים אלו העירייה בית צעירים חדש ברחוב הרצל 107, המכוון לתת מענה לצעירי האזור. בית הצעירים הרצל 107 ייחנך הערב (שלישי 30.12, החל מ-18:30) באירוע השקה חגיגי ומוגזם שיכלול אוכל שטעים להחזיק עם כוס יין, הופעה של להקת ווירדוס, חזרה פתוחה מתוך מחזה הראפ "נטע זר", תערוכות יוצרים ויוצרות מקומיים, חדר "וידאו ארט הזיות" ואווירה למכביר.

בית הצעירים החדש יציע למבקריו באופן שוטף מגוון תכנים ופלטפורמות: בית לקהילות צעירים מקומית הפועלות בדרום העיר, חללי עבודה ולימוד לעצמאיים, סטודנטים, יזמים ושכירים שעובדים מהבית, סיוע והכוונה לצעירות וצעירים בנושאי תעסוקה, השכלה גבוהה, התנהלות כלכלית ועוד.

לצד זאת, הרצל 107 יתמקד ביוצרים בתחומי אומנויות הבמה והמסך ויציע סטודיו להשכרה במחיר מסובסד אשר ישמש לחזרות, סדנאות והופעות וייתן במה ליצירה נסיונית עם אירוח מחזות, הצגות קטנות, הופעות, קורסים מקצועיים ומפגשים לקהילת היוצרים והיוצרות בתחומי הבמה והמסך.

לקראת הקמת המרכז, נעשה תהליך אפיון שכלל קבוצות מיקוד וחשיבה משותפת של מנהל המרכז בשיתוף צעירות וצעירים תושבי האזור, על מנת להתאים את המרכז לצרכי הצעירים בשכונה. זהו בית הצעירים השמיני בעיר, והוא מצטרף למרכזי הצעירים במזא"ה 9, ורדיאל 17 (שכונת התקווה), הקשת 49 (קריית שלום), יפת 83 (יפו), ולנברג 32 (רמת החייל), אליהו – מרחב קהילתי לעצמאים ועצמאיות (יד אליהו), ו"המגדל – מרכז החדשנות" המיועד להייטקיסטים צעירים (מגדל שלום). יחידת הצעירים פועלת מאז 2011 במטרה לתת לצעירים וצעירות החיים בעיר כלים להשפיע על עתידם האישי ועל העיר, החברה והקהילה שהם חלק ממנה.

חן קראוס שמחוני, יו”ר מפלגת הצעירים וחברת מועצת העיר תל אביב-יפו, מסרה כי"פלורנטין היא שכונה צעירה, עירונית ומלאת חיים, עם אופי ייחודי שנבנה לאורך שנים של יצירה, יוזמה ואקטיביזם. זה לא מובן מאליו, והאחריות שלנו היא לעבוד כדי שזה יישאר כך. בית הצעירים בהרצל 107 נפתח כדי לחזק את האקוסיסטם השכונתי הקיים, לתת בית לקהילות צעירות, ולשמור על פלורנטין כמרחב עירוני חי, בועט ומעצב דרך."
>> בית הצעירים הרצל 107, הרצל 107 תל אביב (פלורנטין),אירוע השקה ב-30.12, 18:30, כניסה חופשית בהרשמה מראש

• הבועה
• ❤ תל אביב
• עיריית תל אביב
• מרכז צעירים
• פלורנטין