חדשות טובות מאוד לשם שינוי: יש בית חדש לתחנת הרדיו הטובה בישראל, הלוא היא רדיו הקצה, והוא בדיוק הבית שהיא הייתה צריכה. עם הקמתה ב-2012 על ידי נדב רביד וקוואמי, התבייתה התחנה במכללת BPM למשך שנים ארוכות של שת"פ פורה, אחר כך קיימה יחסים דומסטיים עם האוזן השלישית, וממש היום (חמישי 13.2), לכבוד יום הרדיו הבינלאומי, היא מתמקמת במשכנה החדש בגן עופר, הלוא הוא גן העיר, כחלק משת"פ עתיר פוטנציאל עם מרכז ענב לתרבות.

>> כאן מתחילים שידורינו: הבית החדש של תרבות הרדיו בתל אביב
>> תקשיבו טוב: הפודקאסטים הישראלים שהכי אהבנו ב-2024

מדובר בחדשות מרגשות לחובבי האינדי והמוזיקה העדכנית, שמבטיחות את המשך קיומה של התחנה בעתיד הנראה לעין, ואף תאפשר לה לצמוח עם תוכניות חדשות ושדרנים ושדרניות חדשים וחדשות, ושלל שיתופי פעולה חדשים עם מרכז ענב לתרבות כולל שידורי מופעים ופרויקטים מיוחדים.

החיבור בין רדיו הקצה למרכז ענב לתרבות צפוי לחזק את שני הגופים, בעיקר כי מרכז ענב הפך בשנים האחרונות לזירת התרחשות תוססת ומרכזית של האינדי התל אביבי עם פרויקטים כמו פסטיבל המגבר וזרקור ליצירה צעירה, אך התדמית הממסדית שלו והמיקום הנסתר שלו על גג גן העיר מנעו ממנו את ההכרה של קהל היעד, בעוד רדיו הקצה נותר הומלס מאז סיום השת"פ עם האוזן השלישית ומקבל כעת את המטריה המוסדית שהוא זקוק לה ואת החיבור בלייב להופעות מהסצנה שאליה הוא פונה. ווין ווין לכולם.

"זאת התחלה חדשה לרדיו הקצה ואנחנו נרגשים מאוד", אמר קוואמי, מנהל רדיו הקצה והרוח החיה והאנרגטית שמאחוריו. "כל הצוותים של מרכז ענב ושל גן העיר כבר נותנים לנו להרגיש הכי רצויים בעולם, עושים את כל המאמצים כדי שהכל יקרה כמו שאנחנו רוצים, ותענוג אדיר עבורנו לעבוד איתם. נקודה של אור עבור תחנתנו הצנועה בזמנים כל כך קשים ואפלים".

רדיו הקצה, שבקע לפני כמעט 13 שנים מתוך תוכנית הרדיו שהגישו נדב רביד וקוואמי בגלגלצ במשך יותר מעשור, מקדיש את עצמו לשידור מוזיקה ותכנים שברובם אינם מקודמים על ידי המיינסטרים בישראל, ומשודרת בחופש מלא על ידי קבוצה גדולה של אוהבי ומומחי מוזיקה, שפועלים בה כולן וכולם מיום היווסדה בהתנדבות מלאה, הכל למען התרבות שהם מאמינים ומאמינות בה. בין א.נשי התחנה שמשדרים בה בקביעות: קוואמי (שגם מנהל אותה), יואב קוטנר, אורי זר אביב, ניצן נחומזון, עוזי פרויס, דיג'יי אלארם, תומר קופר, אליאנה ומור אופפר, נועה לוי, יאיר רוה, חיים בנימיני ועוד רבות ורבים, כולל צוות שלם שהצטרף אל הקצה מתחנת "קול הקמפוס" תהא מנוחתה עדן.

"אנחנו נרגשים ושמחים על ההזדמנות לשתף פעולה ולהפוך לבית החדש של רדיו הקצה יחד עם גן עופר", אמרתומר כהן, מנכ"ל מרכז ענב."כמרכז מוזיקה ויצירה, וכגוף ששם לו למטרה לקדם יצירה חדשה ופורצת דרך עם פרויקטים כמו סדרת האירועים החדשה 'מיקרופון פתוח' בהנחיית לירון תאני, החיבור עם גוף כמו הקצה, שמורכב כולו מאנשים סקרנים ומלאי אהבה למוזיקה וליצירה, הוא טבעי ומתבקש. הטעם הטוב והנאמנות למוזיקה, למוזיקאים ולקהל חובבי המוזיקה של נשות ואנשי הקצה הופכים אותם לפרטנרים מופלאים למרכז ולקהילת המוזיקה כולה".
>> רדיו הקצה משדרת 24/7ואפשר לשמוע אותה כאן אונלייןובשלל אפליקציות

• ❤ תרבות
• רדיו הקצה
• קוואמי
• מרכז ענב
• גן העיר

לפני שנה וחצי התארח בארץ שון ג'ונסטון במסיבה של 120> (ליין המסיבות של נדב רביד ולוטננט דן). זו היתה מהמסיבות האלו שכל מי שנוכח בהן יוצא עם חיוך ענק וזכרונות מתוקים שהוא חש חובה מוסרית לחלוק באריכות עם כל מי שמוכן להקשיב (כאן אפשר לקרוא מה פרסמנו אז ב"טיים אאוט", שלא תגידו שלא איימנו מראש). ולמה אנחנו נזכרים בזה? כי הנה זה קורה שוב.

בשישי הקרוב (22.9) חוזר ג'ונסטון – שותפו המוזיקלי של אנדרו וות'רול זצוק"ל – לסיבוב איטי נוסף בתל אביב, שבו יחמם שוב את רחבת הריקודים על אש קטנה ויביא אותה לרתיחה איטית כמו סשן מוצלח במיוחד של סקס טנטרי, בהתאם לליין שבו המוזיקה אינה עוברת את ה-120 BPM (פעימות בדקה, בעברית).

אבל רגע, מה זו בכלל מוזיקה לריקודים שלא עוברת 120 פעימות לדקה? ומה זה בכלל פעימות לדקה? אנחנו שמחות שאתם שואלים: את הקצב של המוזיקה נהוג למדוד לפי מספר הפעימות בכל, ובכן, דקה. שימו קטע מוזיקלי, והקישו עם האצבע לפי הקצב. ככל שיהיו יותר פעמים בדקה שהאצבע תרד ותתרומם, כך הקצב של השיר מהיר יותר.

אז לגבי השאלה הראשונה: מוזיקה לריקודים יכולה לנוע במנעד שבין 80 ו-90 פעימות לדקה (היפ-הופ, רגאטון) ועד 180 (דראם אנ' בייס). בעולמות ההאוס והטכנו הפופולריים, הקצב מתחיל בדרך כלל מעל 120 פעימות ומגיע אפילו עד 140 BPM במסיבות המגרזנות יותר.ככל שהמוזיקה הופכת למהירה יותר, הריקוד הופך לאימון קרדיו בעצימות גבוהה, כשאת עיקר העבודה עושות הידיים והרגליים.

אבל זה לא חייב להיות כך: הדיסקו, שהתחיל את כל שגעת הריקודים הזו בשנות ה-70' של המאה הקודמת, הרגיש בבית עם מקצבים איטיים יותר שאיפשרו גם לאגן לזוז מצד לצד בחושניות. הקהל בדיסקוטקים רקד עד עילפון חושים, אבל לא הגיע כדי לקבל גרזנים בראש.

בשנות ה-80', בשעה שהדיסקו נכנס לפקעת ממנה הוא יגיח אחרי כמה שנים כהאוס וטכנו, האיים הבלאריים של ספרד הפכו לחממה להתפתחות מעניינת אחרת: דיג'ייאים מקומיים ניגנו שם לקהל מגוון של היפים, קווירים, בוהמיינים ואנשי חוג סילון שהפכו את איביזה לאקס-טריטוריה נטולת שיפוטיות. הם ניגנו מכל הבא ליד – להיטי פופ, אר-אנ׳-בי ורוק של התקופה, קטעי דיסקו מוכרים יותר או פחות, קטעי אלקטרוניקה ניסיוניים וגם את תקליטי ההאוס הראשונים שהתחילו לטפטף משיקגו. ה-BPM על הרחבות שלהם היה נמוך יותר, אבל מפלס הריגוש – מאוד גבוה. לבבות נמסו על הרחבה בזמן שנצרכו שם כמויות של סם חדש ומסעיר – אקסטזי, שעל פי האגדה הגיע לשם במזוודות של מאמיניו של בגוואן שרי ראג'ניש (אושו) שברחו מהמתחם של הכת באוהיו.

לקראת המסיבה הקרובה ביקשנו מהדי.ג'ייאים שינגנו בה לבחור קטעים ברוח האירוע.קוואמי,טל פורטוס,לוטננט דןונדב רבידהכינו לכם פה חגיגה של מוזיקת ריקודים קוסמית, מכשפת ומהפנטת. יש כאן כמה מהקלאסיקות הכי גדולות של הדאנס לצד קטעים חדשים יותר, וכולם שומרים על מתח בריא עם מקצבים שלא מרפים וערפל של צלילים אלקטרוניים ממסטלים שיעטוף את התנועות שלכן בזמן שתלכו לאיבוד במוזיקה. אבל אתם עדיין צריכים לבוא למסיבה, כן?
>> שון ג'ונסטון <120, שישי 23:00, האוזן.פרטים וכרטיסים בהנחה ברכישה מוקדמת כאן

• ❤ תרבות
• חיי לילה
• דיסקו
• האוס
• נדב רביד
• קוואמי

הטלוויזיה הישראלית ידעה לא מעט ניסיונות שכותרת העל שלהם היא "ראינו שזה עבד ברדיו, בואו נביא את זה לטלוויזיה". רובם, אגב, נחלו כישלון חרוץ – תכנית הלילה המוזרה מאוד של שמוליק טיאר ב"רשת", למשל, היא משהו שעד היום אני מנסה להתאושש ממנו. מנגד, "העולם הערב" של אברי גלעד וארז טל, שהתבססה במידה רבה על "מה יש" המיתולוגית מגלי צה"ל, הפכה לתכנית קאלט. אבל בניגוד ליוזמות אחרות, "ביפ שואו" שהוגשה על ידי צמד מגישי "עסק שחור", היתה… טוב, גם היא די נכשלה, אבל להגנתה ייאמר שהיה מאוד כיף בדרך.

הימים הם ימיו הראשונים של ערוץ תוצרת "קשת" שנקרא "ביפ" (שהיוםכבר אינו בין החיים, וחבל) – שנועד להיות מקום חתרני וצעיר של זכיינית ערוץ 2. הקומה התחתונה שבה ניתנת ההזדמנות ל"צעירים" לעשות דברים לא שגרתיים. וכזו היתה רצועת "ביפ שואו" – רצועת לייטנייט ששודרה מראשון עד רביעי ב-22:30 – וכללה מגישים כמו שרון קנטור, דנה מודן וגדי סבן. ובאחד מהימים, היו אלו קוואמי דה לה פוקס (אייל פרידמן היקר) ולירון תאני – שני המגישים של תכנית הרדיו המיתולוגית "עסק שחור" בגלגלצ. התוצאה היתה משוגעת וחתרנית לחלוטין, אירוע שמעטים ראו, אבל עם תפקיד חשוב.

ראשית, זו היתה הפעם הראשונה שבה ההיפ-הופ לקח תפקיד מרכזי בתכנית ששודרה בטלוויזיה. כן, ראפרים מדי פעם הגיעו להתארח בתכניות הגדולות (שב"ק ס' אפילו קיבלו אלבום זהב מדודו טופז), אבל לרוב זה היה ברמת הדאחקה. "ביפ שואו" (או כפי שהיא כונתה בפי מגישיה וצופיה, "גיוועץ'") היתה התכנית ששמה את ההיפ-הופ בפרונט – גם שידרה קליפים מחו"ל, אבל גם נתנה במה לראפרים ישראליים לבצע שירים בביצוע חי באולפן – מסורת שהביאו מהרדיו. בטלוויזיה (גם בערוץ קטן יחסית בכבלים) היתה לה חשיבות פי כמה. למעשה, עד היום לא היתה תכנית כמותה שמתמקדת בהיפ הופ כתכנית אירוח.

וחוץ מזה – היא היתה משוגעת. אבל לגמרי משוגעת. מכתבות החוץ של הראפר קוטג' (שותפו של קוואמי ב"בויאקה"), דרך הפארודיות ההזויות על פרסומות או תכניות ששודרו בערוץ 2, ועד פינתה של "הבובה תום" – בובה ימנית קיצונית שחולמת להיות מושלת ג'נין. קוואמי ולירון הביאו את רוח השטות מגלגלצ, בלי מבטו המשגיח של האח הגדול ממערכת הביטחון (שהשעתה אותם מגלגלצ לא פעם) – כולל ירידות על כתבים צבאיים, וסאטירה נושכת על האינתיפאדה שהשתוללה אז ברחובות. כל אחד מאיתנו, מעט הצופים, חיפש את המפלט שלו בתקופה המשוגעת ההיא. הם היו מפלט ההיפ הופ שלנו.

"ביפ שואו/גיוועץ'" ירדה אחרי עונה אחת בלבד. בפרק הסיום, מיטב הראפרים בישראל – סאבלימינל והצל, נמרוד רשף, פישי הגדול, אורי שוחט, תאמר נפאר, כלא 6 ועוד – התכנסו לשיר סיום שכולו תחינה להישאר. אבל הטלוויזיה של אז, גם בערוץ מחתרתי כמו "ביפ", זרקה אותם החוצה. ואף על פי כן ולמרות הכל, "ביפ שואו" היתה מפלט כיפי מהשעמום של הערוצים הממסדיים. שנים אחר כך, גם "ביפ" ייאסף אל אבותיו – והיום, קצת קשה לדמיין שוב תכנית כזו פרועה ומשוחררת. וזה רק מעיד כמה היא היתה חשובה בזמן אמת.

• המסך
• ביפ
• קוואמי
• לירון תאני
• סדרות ישראליות
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 934 // הסדרות שלנו

שפשפנו נדהמות את עיניינו אבל זה לא היה חלום: אילן פלד, מאיה לנדסמן וקוואמי מרחפים כמו פיות על הגבעות המוריקות של פארק המדרון היפואי, ויכולה להיות רק סיבה אחת שבגללה מגיע לנו כל הטוב הזה: המצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה לשנת 2022 יוצא לדרך. ואתן יודעות מה זה אומר: צונאמי של מוזיקה משובחת שיצאה השנה, מרתון שידורים שאסור לפספס, ובן (או בת) אנוש מאושר (או מאושרת) אחד (או אחת) שיזכה בכרטיסים לפסטיבל פרימוורה הנחשק אשר בספרד.

המצעד האלטרנטיבי של הקצה מתקיים מאז שנת 71 לפנה"ס בקירוב, והפך למסורת אהובה בקרב שוחרי האינדי בישראל, והוא מתבסס על אלפי דירוגי מאזינים שנשלחים מבעוד מועד. זאת גם ההזדמנות שלכן להצביע ולהשפיע בטופס הבחירה המקוון עד ה-19.12, ואם אתם בעניין של זכייה בכרטיסים לפרימוורה או באחד הפרסים השווים האחרים של הקצה כל מה שאתם צריכים לעשות זהלעקוב בקפידה אחר ההוראות בפוסט הזהולהחזיק לעצמכם אצבעות. לא זוכרים איזה שירים אהבתם?יש גם פלייליסט ספוטיפיי שיעזור לכם להתגבר על האמנזיה.

השת"פ בין אילן פלד ורדיו הקצה נמשך זו השנה השנייה ברציפות, ולאחרונה משמש קוואמי, הבוס הגדול של הרדיו, גם כמנהלו האמנותי של פלד לקראת צאת אלבום משיריו שמתוכו שוחרר השבוע הסינגל השני, "דנה", שאולי יצעד במצעד הקצה השנתי ב-2023, לכו תדעו, העולם הוא מקום שדברים משונים בהרבה מתרחשים בו. המצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה ישודר ביום ראשון 25.12 ,החל מ-10:00 בבוקר ועד 22:00 ברדיו הקצה –ואתם בטח כבר מאזינות לו 24/7 ממש פהובשלל אפליקציות הרדיו.

>> ככה זה נראה ב-2021: אילן פלד מרים לרדיו הקצה
>> מצעד הניצחון: ספוטיפיי ויוטיוב מסכמות שנה של פופ ישראלי עוצמתי

• ❤ תרבות
• רדיו הקצה
• הקצה
• קוואמי
• אילן פלד
• סיכום 2022

בשביל לטפס על הרים צריך הרבה סבלנות, הרבה ניסיון וגם לדעת להתמודד עם הפחד מהתהום שהולכת ונפערת מתחת לגוף הקטן שלך, שלאט לאט מתקדם עוד מטר ועוד מטר בכיוון אנכי.

יש מעט מדי די.ג'ייאים שמיישמים על העמדה את המיומנויות האלה: בנייה איטית וסבלנית של סט, ניסיון של שנים שמדייק את הבחירה בכל קטע, חתירה לפסגה והתמדה בדרך בלי לפחד מאלה בקהל שדורשים "מהר וחזק יותר!" כבר בתחילת המסיבה.שון ג'ונסטון הוא די.ג'יי כזה. במקרה או לא, ג'ונסטון הוא גם מטפס הרים חובב. במקרה או לא, ג'ונסטון היה שותף במשך 12 שנים של הדי.ג'יי האגדי אנדרו וות'רול בליין המסיבות A Love From Outer Space, בו הם תקלטו יחד מאז 2009 ועד מותו המפתיע של וות'רול בפברואר 2020.הסטים שלו ארוכים וסבלניים, מתפתחים באיטיות, צוברים גובה לאט לאט, ומדי פעם מאפשרים לך להסתכל על הנוף שהולך ונפרש מסביב, ולתת ללב להתרחב מכל היופי הזה שנגלה אליך.

ג'ונסטון נכנס לתעשיית המוזיקה בשנות ה-90 בלונדון כדי.ג'יי וגם כסוכן של אמנים כמו ה-Shamen. הוא קנה תקליטי האוס וטכנו, אבל כבר אז החל את המחקר שלו על מקצבים איטיים יותר – הסאונד הבאלרי (על שם הצליל שאפיין את איביזה, לפני שהאי הפך לבירה הממוסחרת של "אומת הדאנס"). בין שנת 1997 ל-2003 הוא בילה בעיקר בטיפוס בהרי האלפים, אבל אז חזר אל המוזיקה ואל התקלוטים. פעם, בנסיעה משותפת מלונדון לברייטון, שון השמיע לאנדרו וות'רול מיקס של המוזיקה שהסעירה אותו – ביטים איטיים יותר, טקסטורות קוסמיות של סינתיסייזרים משתוללים ובאס עמוק ודאבי. וות'רול אמר לו במקום שגם הוא התחיל לקנות הרבה מוזיקה כזו, וברגע הזה נוסדה השותפות בין השניים, שהמשיכה כאמור עד 2020.

השניים ניגנו יחד בכל העולם – ממועדונים קטנים של 200 איש ועד פסטיבלי ענק, בלי להתפשר על הקו המוזיקלי הייחודי – מוזיקה שנבנית בהדרגה, ולא עוברת בשום שלב יותר מ-122 פעימות לדקה (לשם השוואה – מסיבת טכנו טיפוסית יכולה לנוע בין 128 ל-140 פעימות לדקה). האג׳נדה המוזיקלית הזו, שזכתה לתיאור "נווה מדבר איטי בעולם שהולך ומאיץ", התאימה בול לסאונד התל אביבי שפרץ לעולם בעשור הקודם: וות׳רול וג׳ונסטון אירחו אצלם את רד אקסס, אוטרקי ומוסקומן, וג׳ונסטון עדיין מרבה לנגן חומרים שמגיעים מכאן, כפי שעשה בסדרת הסטרימים המופלאה שניגן במהלך הסגרים במגיפה העולמית – שהשאירה אותו, ועוד עשרות אלפי מאזינים בעולם, שפויים.

עם ציון שנתיים למותו של וות'רול, ג'ונסטון הפך לאחד האנשים הכי מזוהים עם המורשת המוזיקלית שלו ואחד מממשיכי דרכו הבולטים. הביקור הראשון שלו בתל אביב מגיע כחלק משיתוף פעולה חדש בין שני די.ג'ייאים מקומיים ותיקים: לפני שנה, נדב רביד ולוטננט דן התחילו לקיים מסיבות באווירה דומה ל-A Love From Outer Space, תחת השם "עד 120", והגעתו של ג'ונסטון היא במסגרת אותו מיזם לקידום BPM נמוך יותר.

>> המסיבה תתקיים ביום שישי, 27.5, בקומה התחתונה בקומפלקס החדש של האוזן, מוסד המוזיקה והתרבות הוותיק במרכז תל אביב. נדב רביד ולוטננט דן ינגנו לפני ואחרי שון בחלל המרכזי. בחלל הנוסף ינגנו אנשי מוזיקה נפלאים נוספים: קוואמי – מייסד תחנת הקצה ושדרן רדיו אגדי שהתחיל לאחרונה לשדר תכנית יומית בגלגלצ, נועה ארגוב – די.ג'ייאית מבוקשת ומגישת תכנית יומית בכאן 88, ואורי זר אביב, שדרן ותיק ברדיו הקצה, תחנת הרדיו האלטרנטיבית שמשדרת כיום במתחם האוזן

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• חיי לילה
• האוזן השלישית
• רדיו הקצה
• נדב רביד
• קוואמי
• נועה ארגוב
• מסיבות מומלצות