הרכבת יורדת מהמסלול: הודעה חריגה פורסמה במהלך הצהריים מטעם רכבת ישראל, אשר הכריזו מרגע לרגע כי החל ממחר (20.8) תיסגר תחנת הרכבת השלום, והתנועה תופסת בין תחנות תל אביב ההגנה ותל אביב סבידור מרכז. המשמעות מכך היא שעד סיום העבודות ב-26.8, רכבת ישראל לא תנועה לאורך תל אביב, והרכבות מצפון יעצרו בסבידור. מכתבי תודה יש לשלוח ללשכת השרה רגב.
>>הרחוב הכי לוהט בעיר: 25 מקומות לאכול ולשתות בנחלת בנימין

הסיבה לסגירת התחנות היא החלטה "לנצל את ההזדמנות" – שזה איך שקוראים שם לתקלת החשמול הענקית שמשבשת את תנועת הרכבות ברחבי הארץ כבר 6 ימים – ולהתחיל "עבודות בטיחות חיוניות, שתוכננו במקור לחודש ספטמבר", כך לשון ההודעה. "המהלך נועד למנוע פגיעה כפולה בציבור הנוסעים – גם עתה וגם בעוד מספר שבועות. העבודות יבוצעו במרכז הרשת הרכבתית, בין תחנות תל-אביב ההגנה ותל-אביב סבידור מרכז, ויכללו טיפול ושדרוג של מרכיבי תשתית חיוניים".

תקלת הענק איתה מתמודדת הרכבת נוצרה, ככל הנראה בשלב זה, כתוצאה מפגיעה של רכבת משא בתשתיות החשמל בתחנות באזור צומת גנות שמדרום לת"א, ובאזור כפר ויתקין. "אין כאוס תחבורתי", אמרה אמש שרת החבורה מירי רגב בהתייחסות ראשונה, במהלך מסיבת עיתונאים להשקת קו קריית שמונה-תל אביב. "זו תקלה חמורה שגרמה לשיבושים כבדים. הקמנו צוות בדיקה שעובד כרגע על כמה כיוונים. זה לא נעים, אבל הרכבת המשיכה לעבוד". כלומר, עד שלא, מירי.

הפסקת פעילות הרכבת צפויה לפגוע בתחנה במיליוני ישראלים המתניידים ברכבת, שכן לפי הערכות שונות כ-2 מיליון איש עוברים מדי חודש רק בתחנת רכבת השלום. בעקבות סגירת השירות לימים הקרובים, ברכבת ישראל יפעילו קו אוטובוס ייעודי בין תחנות ת”א ההגנה, ת”א השלום ות”א סבידור מרכז, שיפעל בתדירות גבוהה של כל חמש דקות, וללא עלות. זה המעט שהם יכלו לעשות, עכשיו רק נשאר לחכות שהרכבת תחזור לעצמה, שמירי רגב תתפטר ושהממשלה ששוב לא הצליחה לספק מינימום לאזרחיה תיפול. נו, אפשר לחלום.

• הבועה
• רכבת ישראל
• דרך השלום
• תל אביב השלום
• מירי רגב

שחר מרום הוא אמן עצמאי ויזם של תאטרון ומסגרות אלטרנטיביות של תאטרון. מעבר להקמת "גלריית תאטרון החנות" – חלל אלטרנטיבי לאמנות ולמופעים בת"א – מרום הוא גם המנהל האמנותי של תאטרון הקרון ושל פסטיבל הקרון הבינ"ל, שיתקיים ב-18-22.8 בירושלים, ויכלול חמישה ימים עם מיטב היצירות של התיאטרון החזותי, תיאטרון חפצים, תיאטרון הבובות ויצירות קרקס עכשווי מהארץ ומהעולם לילדים, לנוער וגם למבוגרים (לפרטים נוספים).

>> איפה עוד נשאר בתל אביב אלכוהול זול? מצאנו את כל האופציות
>> מסעדות של שפים חברים וכל מה שבלומפילד. העיר של איוון מסלוב

1.פארק הירקון

אני גר ליד הפארק, וכמה בקרים בשבוע אני יוצא לרוץ עם הכלבה שלי צ'ופה בפארק. זאת שעת בוקר, השמש עוד לא זורחת, יש שקט בעולם. בפארק יש קבוצות רצים שמפטפטות, אבל השותפה שלי לריצה לא מדברת ואנחנו נהנים מהשקט אחד של השנייה. היא רצה חופשייה ואוהבת לרדוף אחרי תנים, ולי יש זמן של שקט לדמיין ולחלום. זה הזמן הכי טוב ביום, והוא גם הפסיכולוגית שלי וגם בית התפילה הפרטי שלי.

2. בית הקפה עלית ברכבת האוניברסיטה

אני אמנם גר בת"א, אבל ארבע פעמים בשבוע אני נוסע ברכבת לירושלים לתיאטרון הקרון, שם אני המנהל האמנותי. אני לוקח קורקינט מהבית ומגיע לרכבת 10 דקות לפני הזמן. אז ברכבת, ניתן לאמר, יש את הקפה השכונתי שלי – כל המוכרים מכירים אותי, ויודעים שאני רוצה הפוך קטן עם סויה. ואני מכיר את כולם, וכאיש תיאטרון בראש אני מספר לי סיפורים עליהם, מאין באו ומה עובר עליהם היום, ואני מקווה שגם הם מספרים עלי. הקפה הזה, הפושר והקצפי, מגיע איתי עד להר האחרון בדרך לירושלים ושם נטמן בשקית האשפה ברכבת.
שדרות רוקח 95

3. הגג העליון של בית טפר

יש לי גם תאטרון בת"א, שנקרא תאטרון החנות והוא נמצא בבנין תעשייתי ממש צמוד לאבו כביר. התאטרון נמצא בקומה 2, אבל למעלה בקצה הבניין יש גג עם חניון שיש בו בריזה ומראה של חוף הים ביפו, ויש שם שקיעות מדהימות. כל מי שבא לראות הצגה בחנות חייב לטפס לשם בשעת השקיעה.
תל גיבורים 5

4.לאוטר בכיכר גבעון

זה המקום שהכי אפשר להרגיש בו ברלין בת"א. לשבת בשולחנות עץ ארוכים בחוץ ולשתות בירה בשולחנות עם אנשים שלא מכירים. אני אוהב לשבת שם ולשתות עם אבא שלי, שגר ליד, לשוחח על החיים ולהביט בערב רב של אנשים שמדברים ושותים וצוחקים ואוכלים.
גבעון 5

5.דרור כלי עבודה

למרות שאני רוב הזמן בחזרות, או מול המחשב או בפגישות, האהבה הגדולה שלי היא להיות בסטודיו שלי ולעבוד בכלי עבודה ובחומרים שונים. בדרור כלי עבודה, אני קונה את כלי העבודה החשמליים והמקדחים ומה שחסר לי. זה המקדש לכלי העבודה, למוכרים יש מבט של מבינים עניין, וכשהמוכר מביט בך בעיניים ואומר, המברגה הזאת בשבילך – אתה יודע שמצאת אהבה חדשה (בתשלומים).
פלורנטין 43

מקום לא אהוב בעיר

אני ממש אוהב לנסוע בתחבורה ציבורית ובקורקינטים ובאופנים, ומה שאני ממש לא אוהב, זה שמסלול האופניים שלי נפסק בדרך, כמו תהום שנפערה באמצע הדרך. ואני ממש ממש לא אוהב שבקצה הזה ממש מתחבא פקח, שיודע, שאין לך מה לעשות ותיסע על מדרכה ממש לידיים שלו כמו טרף שנלכד ברשת של עכביש. דמיינו כביש שפתאום נפסק באמצע, והיו דורשים שהנהגים ייקחו את הרכב בידיים עד הכביש הבא (מוקדש לכל מי שנוסע מדרך השלום על דרך בגין לכיוון דרום).

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"מה קרה ללב שלי", הצגה חדשה בקרון של היוצרות נופר סלע ורות חוף, שתצא בבכורה בפסטיבל הקרון הבינ"ל בקיץ. והיא הצגה מאד מרגשת על ילדה שגילתה שיש לה סדק בלב והיא יוצאת לתקן אותו, ובדרך מגלה איך להתמודד עם רגשות של כאב. זאת הצגה שהחלטנו לעשות במיוחד אחרי ה-7.10, כדי לתת למשפחות ולילדים ולאנשי חינוך לילדים כלים לדבר עם ילדים על רגשות לא פשוטים.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"חוק וסדר: מדור מיוחד". אני מכור לסדרות בילוש ומתח, והסדרה הזאת היא פשוט סדרת הבילוש המושלמת. משהו בקצב של הבימוי, בשחקנים ובדינמיקה כל כך מעניין וסוחף. ויש אין סוף פרקים, אז היא בעצם אופרת סבון בלשית.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מעבר למטה משפחות החטופים (איך אפשר שלא לתמוך בהם?), בתאטרון הקרון אנחנו מנסים לעבוד עם כל האוכלוסיות והמגזרים ולמצוא גשר, למרות השונות. אז יש לנו הכשרה ליוצרות מהמגזר החרדי מתוך רצון לייצר תיאטרון ילדים איכותי חרדי ואנחנו מתכוונים לפתוח הכשרה דומה, למגזר הערבי במזרח ירושלים שנה הבאה. עבורי התקווה בחיים בארץ, היא לא להביט באחר דרך שנאה, אלא דרך חיפוש אחר הדומה והמחבר, זה נותן לי תקווה.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש תמונה במדבקות של חייל צעיר שנפל בשכונה שלנו, הפנים שלו מביטות בי בתחנת האוטובוס. אני חושב על המשפחה שלו בכל פעם שאני בתחנה וליבי איתם.

5. מה יהיה?
החיים הם תעלומה, ועם כל החרדה והפחד שיש עכשיו, אנחנו כאן לזמן קצר, והדבר שהכי מעסיק אותי הוא אם אני אספיק לעשות, לחיות, ליצור, לעשות עוד פרויקטים, לייצר שמחה, לעשות תרבות, להפגיש, לעורר דמיון, יש כלכך הרבה מה לעשות בעולם הזה, ואני מודה לכל יום בו זה מתאפשר לי, ולכן אני משתדל להתחיל ולסיים כל יום בהוקרת תודה.

• העיר שלי
• תיאטרון
• רכבת ישראל
• פארק הירקון

>> רון ברטוש הוא אוצר וחוקר אמנות, המתמחה באמנות ישראלית. הוא פרסם ספרים, קטלוגים ומאמרים, ואצר תערוכות רבות במוזיאונים, בגלריות, באוניברסיטאות ובמוסדות תרבות אחרים. לאחרונה מונה ברטוש לתפקיד האוצר הראשי של מוזיאון הנגב בבאר שבע

1. תולעת ספרים

מאז שבאצ'ו נסגר והאווירה הבוהמית שהיתה בו התפזרה (לא לפני שישראל גוריון רקד שם ריקוד אחרון), אני בנדודים בין בתי קפה. תולעת ספרים היא מקום אהוב עלי במיוחד. קפליקס (זמנהוף או מרחביה) הוא שכונתי ותמיד מזמין, וכשאני בקריית המלאכה זה קופי לאב – מקום עם סיפור מרגש. בזמן האחרון אני נהנה מפאף אנד פאף החדש בכיכר מסריק, ולעתים ב-hoc האנינים. בקיצור, נווד קפה.מלכי ישראל 9

2. עלמא – בית לתרבות עברית

לפני כמה שנים השתתפתי בתוכנית העמיתים של "עלמא", מקום שמפגיש בין התרבות היהודית, הישראלית והכללית, ונערכים בו אירועי ספרות, מוזיקה, שירה, קולנוע, הגות ואמנות. זו תוכנית לאנשי תרבות שמרחיבה אופקים, פותחת את הראש ומזריקה השראה מזוקקת לוריד.
"עלמא" שוכן באחד הבתים היפים ביותר בעיר, ומהביקור הראשון רציתי להציג בו אמנות. השנים חלפו עד שבסופו של דבר זה התממש וחלל חדש לתערוכות אמנות הוקם, עם השותפים הטובים ד"ר רות קלדרון, מייסדת ומנהלת "עלמא", והאמן ציבי גבע. קוראים לו "טְרַקְלִין האמנות בבית עלמא".רוטשילד פינת שד"ל 6

3. עדינה

אם תמצאו אותי בשינקין, זה כנראה בזכות עדינה, מעדניה מפתה שמציעה כל מה שצריך בשביל להנות מחברה טובה ויין (שבוחרת הסומלייה שירה צידון) באמצע היום או בסופו.שינקין 43

4. קריית המלאכה

פעם זה היה איזור גורדון, היום זו קריית המלאכה (וסביבתה המתרחבת) שמהווה את מרכזו של שדה האמנות המקומי. ברדיוס קטן שכולל כמה רחובות מתרכזות עשרות גלריות, סטודיות וחללי אמנות – מגרש המשחקים של האמנות.

5. תחנת רכבת השלום

לא בדיוק בחירה מעוררת השראה כשלעצמה, אבל ההשראה מחכה בתחנה האחרונה: לא מזמן התמניתי לאוצר מוזיאון הנגב לאמנות, אז הרכבת הופכת להיות חלק מהשגרה. גם יש משהו בתחושה והתנועה של טרמינלים שאני אוהב, ואת הנחיתה בסוף המסלול במוזיאון.

• העיר שלי
• תולעת ספרים
• ❤ תרבות
• קריית המלאכה
• שינקין
• רכבת ישראל

מזל טוב תל אביב, בקרוב תהיה לך מסילת רכבת נוספת. בחודש ינואר האחרון רכבת ישראל ומשרד התחבורה פרסמו הודעה חגיגית כי יצאו מכרזים להקמת חלק מהמסילה הרביעית המתוכננת בנתיבי איילון – והיום חברת הבנייה והתשתיות דניה, מקבוצת לפיד קפיטל, יצאה בהודעה רשמית כי זכתה במכרז עבור תכנון והקמת המסילה הרביעית במקטע איילון. הצפי לעבודות הוא לפחות 6 שנים מתחילת העבודה, כאשר שווי הזכייה של חברת דניה עומדת על כ-490 מיליון ש"ח. כלל העבודות של פרויקט המסילה הרביעית עומד על עלות של 7.5 מיליארד שקל. לא מעט כסף עבור מסילה נוספת.

ומה המצב כיום בשטח? מסילת איילון כוללת שלוש מסילות בין תחנות הרכבת השונות בתל אביב – מתל אביב ההגנה עד רכבת מרכז. מדובר בנתיבים העמוסים ביותר ברכבת ישראל ולא ניתן להעביר במסילות רכבות נוספות בשעות עומס קריטיות. באופן מפתיע משהו – סתם, אנחנו צוחקים, אפילו אי אפשר להעמיד פני מופתעים – מדינת ישראל לא צפתה את העתיד והתכנון המקורי של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית. על כן לאורך השנים לא היה ניתן לסלול מסילה נוספת באותו מקטע. התוכנית להוספת מסילה רביעית בתחנות רכבת תל אביב הוכרזה כבר אי שם כתכנית תשתית לאומית בשנת 2007, אך היום, 16 שנים אחר כך, נעשה הצעד הראשון בכיוון להפחתת העומס ברכבות. מזל טוב לפרויקט הטינאייג'ר שלנו.

עם הפנים לעתיד, מטרת הפרויקט הוא להרחיב ולהגדיל את תדירות הרכבת בגוש דן ובפריפריה על ידי הוספת מסילה נוספת בתחנות הרכבת בתל אביב. המקטע של המסילה הרביעית תהיה באורך של כ-4.6 ק"מ, ותבנה לצד שלושת המסילות שקיימות כבר. ברכבת ישראל ובמשרד התחבורה כינו את התכנית כ-"מגה פרויקט", שעתיד להגדיל משמעותית את כמות האזרחים שנוסעים ברכבת מידי יום ולהקל על העומס הקיים. על פי ההערכות הקיימות, אוכלוסיית המדינה לא מפסיקה לגדול ומספר הנוסעים השנתי ברכבת, שנמצא כעת על 70 מיליון, צפוי לשלש את עצמו ל-210 מיליון עד 2040. הצפי מצד משרד התחבורה הוא ששנה לאחר סיום הפרויקט, בשנת 2029, יהיה ניתן להגדיל את מספר הרכבות ל-26 רכבות בשעה לכל כיוון, לעומת המצב כיום שעומד על 14 רכבות בלבד.

אם תהיתם לעצמכם האם מדינת ישראל באמת הולכת לעמוד ביעדי הזמן שלה, אז דעו כי התכנית שזכתה כעת במכרז ראשון ועומדת לצאת אל הדרך, כבר נמצאת בעיכוב של שנתיים – שכן על פי התוכנית המקורית היא הייתה אמורה להסתיים ב-2026, וכעת תאריך הסיום הצפוי עומד על שנת 2028. עיכוב המסילה נבע מחילוקי דעות בין חברת נתיבי ישראל לבין רכבת ישראל בנושא חלוקת העבודה בפרויקט. בשנת 2022 הם הגיעו להבנות, והנה המסילה הרביעית כבר בדרך אלינו.

• הבועה
• רכבת ישראל
• #פיד_תחבורה
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• משרד התחבורה

מאבטחי רכבת ישראל מגלים עמידה פוליטית נחושה מול מפגינים נגד הממשלה, ובפעם השנייה בתוך פחות מחצי שנה עוכבה נוסעת שלבשה חולצה עם מסרים מחאתיים. טלי אוסטרובסקי, מפגינה שהגיעה לתל אביב במוצ"ש כדי למחות נגד ניסיון ההפיכה המשטרית של הממשלה החדשה, נעצרה על יד מאבטחת בגלל שלבשה קפוצ'ון ורוד עם המילה "קומי", מרצ'נדייז של ארגון המחאה "קומי ישראל". המאבטחת עכבה את אוסטרובסקי בטענה ש"זו חולצה מעוררת פרובוקציות" ומאבטח נוסף אישר כי אין להיכנס לשטח התחנה עם חולצות שעשויות לפגוע בשלום הציבור.

התערבותו של מנהל התחנה בתקרית אפשרה לבסוף את הגעתה של אוסטרובסקי לרכבת האחרונה סמוך לחצות, ובפוסט בפייסבוק כתבה אוסטרובסקי כי "התלבטתי אם להעלות, בכל זאת מדובר בפרנסה של אנשים. אבל: היום זו אני, בת חמישים ותשע שיכולה לענות ושיכולה לקחת מונית אם ימנעו ממנה לנסוע ברכבת. מחר זה אדם בצבע או בלאום שלא בא למאבטחים טוב בעיניים". כאמור, זו הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה חורגים מאבטחי הרכבת מסמכותם ומונעים כניסה ממפגינים: בחודש אוגוסט עוכבה מפגינה בכניסה לתחנה בגלל חולצה ועליה הכיתוב "מסתכלים לכיבוש בעיניים". באותו אירוע הייתה התגובה הרשמית של רכבת ישראל כי "האירוע אינו תואם את תפיסת השירות שלנו", אבל מסתמן שמאבטחי תחנת השלום סבורים שדווקא כן.

בעקבות האירוע שהתרחש במוצ"ש פנו אזרחים מודאגים ברשתות החברתיות לרכבת ישראל, בבקשה שתבהיר למאבטחים כיצד עובד העניין הזה של חופש הביטוי, והתגובה המדהימה של רכבת ישראל לא איחרה לבוא. על פי תגובתה הרשמית של הרכבת "לא ניתן להיכנס לתחנות הרכבת עם אמצעי וחומרי הפגנה מכל סוג שהוא", אמירה שעומדת לכאורה בניגוד חמור לחופש הביטוי וחופש ההפגנה, ומעידה כי הנהלת רכבת ישראל נטלה לעצמה אוטונומיה שיפוטית ואכיפתית בנוגע לזכויותיהם החוקיות של אזרחים בישראל.

גורמים ברכבת ישראל הבהירו כי על פי חוק אכן חל איסור לקיים הפגנות בשטחי הרכבת, אך מצביעים על כך כי נוסעים רבים הגיעו במוצ"ש לתל אביב עם אמצעי ההפגנה שלהם ללא כל בעיה (כיוון שלא ניסו להפגין בשטח הרכבת). פנינו לדוברות רכבת ישראל בשאלה האם זו אכן המדיניות הרשמית בתחנות הרכבת בארץ, וכיצד היא מתיישבת עם חוקי המדינה שעדיין מגינים על חופש הביטוי וזכות ההפגנה.

תגובת רכבת ישראל: "רכבת ישראל אחראית להסעת מיליוני אזרחים בשנה ברחבי הארץ, ובשים לב לכך פועלת לשמירה על בטיחותם ובטחונם מבלי לקחת חלק בכל דיון פוליטי לצד זה או אחר. לשם כך, מאבטחי הרכבת מוצבים בתחנות במטרה לשמור על הסדר הציבורי ובטחון ציבור הנוסעים והנוסעות. לא ניתן להפגין או להיכנס לתחנות הרכבת עם אמצעי וחומרי הפגנה מכל סוג שהוא (לרבות שילוט, דגלים וכיוצב), ולכן התבקשה הנוסעת להמתין מספר רגעים להתייעצות של המאבטחת עם צוות התחנה, שאישר את כניסתה בתום הבדיקה. האירוע המתואר אינו תואם את נהלי הרכבת ואת ההנחיות לצוותי האבטחה. הנהלים חודדו על מנת שמקרים מסוג זה לא יישנו בעתיד".

• הבועה
• רכבת ישראל
• אפליה
• חופש ביטוי