Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

שמעון פרס

כתבות
אירועים
עסקאות
לדמות מורכבת מגיע סרט מורכב. זה לא הסרט הזה. שמעון פרס (צילום: Gettyimages)

דוקו חדש בנטפליקס מנסה להלל את שמעון פרס ומשיג תוצאה הפוכה

דוקו חדש בנטפליקס מנסה להלל את שמעון פרס ומשיג תוצאה הפוכה

לדמות מורכבת מגיע סרט מורכב. זה לא הסרט הזה. שמעון פרס (צילום: Gettyimages)
לדמות מורכבת מגיע סרט מורכב. זה לא הסרט הזה. שמעון פרס (צילום: Gettyimages)

סרט בומבסטי של שעתיים עם קריינות של ג'ורג' קלוני, שלושה נשיאי ארה"ב (קלינטון, בוש ואובמה) מתפייטים עליו ואפילו הופעת אורח של ברברה סטרייזנד. אולי בחו"ל זה עובר, אבל בישראל אנחנו מכירים דמות מורכבת יותר מהשמאלץ הזה

שמעון פרס היה תמיד איש של הפקות גדולות. כל הקריירה הפוליטית שלו רצופה באירועים גרנדיוזיים, רבי משתתפים, כאלו שמביאים חזונות גדולים לכדי מעשים בלתי נתפסים. החל מהקמת הכור הגרע- מפעל הטקסטיל בדימונה, דרך מבצע אנטבה ועד, כמובן, הסכמי אוסלו: פרס אף פעם לא היה אדם של מהלכים קטנים, אלא תמיד של מהלכים נועדו ללא פחות משינוי מקיף של המציאות (כמובן שהוא מעולם לא בחל במהלכים קטנים וקטנים מאוד שיקדמו את המהלכים הגדולים שלו). בדיוק כמו חייו, כך גם הסרט התיעודי "אל תפסיק לחלום" ("Never Stop Dreaming", מה שגורם לכל העסק להשמע קצת כמו סרט הופעה של ג'סטין ביבר), שעסק בחייו ועלה בשבוע שעבר לנטפליקס. הוא בוודאי סרט מאוד מושקע; ג'ורג' קלוני, לא פחות, הוא הקריין, שלושה נשיאים אמריקאים (קלינטון, בוש ואובמה) נבחרו כדי לתת רקע, אפילו ברברה סטרייסנד מופיעה פה ושם. וזה כנראה הגיוני, ואפילו מתבקש, והמסר של נטפליקס ברור: חיים גדולים מצדיקים סרט גדול.

https://www.youtube.com/watch?v=W3VeN3wN3tA

ובאמת, הסיפור של שמעון פרס הוא סיפור שיש עוד מעטים כמוהו בעולם. אדם שהתחיל את דרכו כאיש רכש במשרד הבטחון של מדינה קטנה במזרח התיכון, והפך לבעל שם שפותח דלתות בכל העולם ומתרועע עם האנשים המשפיעים ביותר על כדור הארץ. אבל כמו תמיד בסיפורים שכאלה, השאלה היא מי מספר אותו. מי נמצא בעמדת המספר, מאיזו זווית אנחנו רואים את הסרט הזה. כי בישראל לשמו של פרס נקשרו הכתרים הכי מחמיאים (נשיא אהוב) וגם הכי מעליבים (הלוזר), והם היו קשורים לאותו ראש ובו זמנית. זה הפרדוקס של פרס, שמתוך המדינה רואים אותו טוב מאוד. ובמבט מבחוץ?

ובכן, הסרט לא בהכרח עושה לפרס הנחות, אבל הוא בהחלט מצייר את הדיוקן שלו בגוונים ורודים למדי. הרבה דברים, כמובן, נעדרים מהסרט: ה"תרגיל המסריח", למשל, שבמסגרתו פרס ניסה להפיל ממשלת אחדות כדי להקים אחת בראשותו, בקושי מוזכר בחטף במשפט אחד וזאת בסרט שאורכו כמעט שעתיים. גם הפרשיות המפוקפקות בהן היה מעורב, כולל הטענות להטרדה מינית שהעלו לאחר מותו ח"כ לשעבר קולט אביטל ונשים נוספות, נותרו בחוץ. אולי זה המחיר שמשלמים כאשר עושים דוקו שבו מקבלים שיתוף פעולה מלא ממשפחתו של פרס (ואולי גם לקהל הבינלאומי של נטפליקס, חלקם – לפחות אלו העוסקים במאבקים הפנימיים בכנסת ישראל – הם באמת פחות מעניינים).

לא היה מגיע כל כך רחוק בלי האמביציה. שמעון פרס הצעיר ב"Never Stop Dreaming"
לא היה מגיע כל כך רחוק בלי האמביציה. שמעון פרס הצעיר ב"Never Stop Dreaming"

אבל דבר אחד נעדר יותר מכל מהסרט, שהוא קריטי לא רק בשביל לצייר ציור מלא של הביוגרפיה של פרס אלא של האופי שלו: וזו האמביציה האישית שלי. פרס, בשורה התחתונה, וגם בכמה וכמה שורות מעליה, היה פוליטיקאי. פוליטיקאי חד, חכם ומשופשף. אין דבר כזה פוליטיקה ללא מאוויים אישיים ורצון לכבוש את הפסגה. רצון כזה היה גם אצל פרס, שלא פעם הפעיל את כל כובד משקלו רק כדי להמשיך ולאחוז בשררה. הדוגמא הקלאסית היא ההחלטה (המוטעית, בדיעבד) שלא להקדים את הבחירות אחרי רצח רבין (שהתקיימו ב-1996, ונגמרו, כמובן, בהפסד דרמטי לבנימין נתניהו). פרס מוצג שם כ"מי שלא רצה לנצל את הטרגדיה", אבל האמת הפשוטה היא שהוא רצה לנצח (והאמין ביכולת שלו לנצח) בזכות עצמו בלבד, מבלי לרכב על הגל של הרצח המזעזע. גם הסכסוך ארוך השנים עם יצחק רבין (שבניגוד למה שניתן לחשוב, נמשך עד יום האחרון לחייו של רבין ז"ל) היה מונע הרבה יותר מהרצון של שניהם להגיע אל הבכורה, מאשר במחלוקות אידיאולוגיות על עתיד האומה.

אבל אולי במובן הזה, פרס מסמל היטב את דור הפוליטיקאים שלו. אם היום השחיתות היא ערומה ואישית לחלוטין, הם היו הדור ש"עשו הכל למען המדינה", לפחות כלפי חוץ. אבל האמת היא שכל המנהיגים הללו פעלו, בנוסף, גם לטובת עצמם – עמדת המנהיגות היתה שווה לא מעט באופן אישי, וגם פרס הרוויח ממנה המון לאורך חייו. ושלא תטעו; פרס היה אדם גדול ומשמעותי. אבל דור המנהיגים שהוא בא ממנו, שכונה גם "דור הנפילים" היה כזה שנע בו זמנית בין מעשים גדולים ומרחיקי לכת, לבין עניינים אישיים – אפילו קטנוניים של ממש. ראשם בעננים, וידיהם טבולות עמוק במעשה הפוליטי. הם עשו טוב, ועשו גם לא מעט רע. ושני הדברים היו נכונים בו זמנית, בדיוק כמו הדימוי הסותר בו אחז פרס בציבוריות הישראלית עד סוף חייו, וגם זה מתפספס בסרט של נטפליקס.

בא לפרגן, כמובן. ברק אובמה. צילום: שאטרסטוק
בא לפרגן, כמובן. ברק אובמה. צילום: שאטרסטוק

והבעיה עם הסרט, היא שהדיוקן המחמיא הזה של נטפליקס לא באמת מעשיר את הסיפור של פרס. להיפך, הוא פוגם בו. מדובר באדם שהחשיבות שלו להיסטוריה של מדינת ישראל היא עצומה, ואת הסיפור צריך לספר במלואו, כולל החלקים הפחות טובים והפחות יפים, דווקא כדי להבין את גודל האדם, לבסס ולהסביר את המעמד ההיסטורי שלו. לזכור שבתוך חליפת הברזל של "האיש בעל החזון" היה גם בן אדם שחיפש את טובתו הפרטית, שרצה לתפוס כיסא בממשלה, ושבעיקר תמיד, תמיד ניסה להשיג את אהבת הקהל. כל חייו. והעניין הוא שהצגה כזו גם לא הייתה מורידה מכבודו של פרס, להיפך. היא הייתה מאפשרת לנו לראות עוד נדבך בבנאדם שראינו כל חיינו, ובוודאי תייצג אותו – ואת המורשת שלו – טוב יותר. מעשיו של שמעון פרס ז"ל נטועים היטב בקרקע הישראלית, הם מסביבנו והם לא בסכנת מחיקה. הם היו יכולים רק להרוויח ממימד אנושי יותר.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

סרט בומבסטי של שעתיים עם קריינות של ג'ורג' קלוני, שלושה נשיאי ארה"ב (קלינטון, בוש ואובמה) מתפייטים עליו ואפילו הופעת אורח של...

מאתאבישי סלע17 ביולי 2022
מכירה את שמעון פרס? אילוון ב"דברים מוזרים 4 חלק 2" (צילום: יחסי ציבור/NETFLIX)

סמוך על שמעון פרס: 7 דברים חדשים וטובים לראות בנטפליקס

סמוך על שמעון פרס: 7 דברים חדשים וטובים לראות בנטפליקס

מכירה את שמעון פרס? אילוון ב"דברים מוזרים 4 חלק 2" (צילום: יחסי ציבור/NETFLIX)
מכירה את שמעון פרס? אילוון ב"דברים מוזרים 4 חלק 2" (צילום: יחסי ציבור/NETFLIX)

חם מאוד, לח מאוד, אין ספק שחודש יולי כאן ואיתו בציר חדש של סדרות וסרטים בנטפליקס: הגמר הגדול של "סמוך על סול", הספיישל הקורע של ביל בר, הדוקו המסקרן על שמעון פרס (כן כן) וסוף העונה של דברים מוזרים. תראו תראו

>> 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה כרגע
>> 7 סרטים קלאסיים ומומלצים בדיסני+
>> 10 סדרות אנימציה שחבל שהחמצתם

סמוך על סול 6 חלק 2 // Better Call Saul 6 Part 2

נאמר כבר הכל, לא? אחת מסדרות הדרמה הטובות ביותר של השנים האחרונות מגיעה לסיבוב הפרידה שלה בחודש יולי עם המחצית השניה של עונת הסיום שלה. הפרקים יעלו בנטפליקס מדי שבוע, יום לאחר השידור שלהם ברשת AMC. הפרק הראשון יעלה ב-12.7.

דברים מוזרים 4 חלק 2 // Stranger Things 4 Part 2

הסדרה הגדולה ביותר של נטפליקס לאחרונה (והגרסה שלה ל"שנות ה-80") מגיעה לקו הסיום של העונה הרביעית שלה עם שני פרקי פרידה, לעומת שבעה בחלק הקודם, אבל היא לא מתכוונת להיפרד מאיתנו בשקט: הפרק השמיני ימשך כשעה וחצי והתשיעי והאחרון בהחלט – לא פחות משעתיים וחצי. מי יחיה? מי ימות? איזה להיט אייטיז נשכח-אך-אהוב הם יחזירו לתודעה הבינלאומית הפעם? כל התשובות מחכות לכם בלא פחות מארבע שעות של "דברים מוזרים".1.7

ביל בר: הופעה ברד רוקס // Bill Burr – Live at Red Rock

הסטנדאפיסט המצוין והפרובוקטיבי ("והפרובוקטיבי" זו כזו תוספת בנאלית כשזה מגיע לסטנדאפיסטים, אבל מה לעשות שבמקרה של ביל בר היא באמת מתאימה) חוזר עם מופע חדש. אם אתם מכירים את ביל בר אתם מכירים את השיטה: הוא אומר משהו מזעזע על נשים, או על גברים, או על כל דבר אחר ואז מבלה עשר דקות בלבנות טיעון נהדר שמוציא אותו מהבור – רק בשביל לחפור לעצמו בור חדש. לאור העובדה שהמופע הקודם שלו ("Paper Tiger" – גם הוא בנטפליקס, ועמו הוא גם הופיע בישראל ב-2019) היה הטוב ביותר בקריירה שלו עד כה והציג סגנון יותר בוגר ומודע לעצמו, יש למה לצפות.12.7

לעולם אל תפסיק לחלום: חייו ומורשתו של שמעון פרס // Never Stop Dreaming: The Life and Legacy of Shimon Peres

כן, נטפליקס הפיקו דוקומונטרי בומבסטי על חייו של זקן השבט של הפוליטיקה הישראלית, שמעון פרס – שווה לראות רק בשביל להידהם מהפער בין איך שהוא נתפס בחו"ל ("לעולם אל תפסיק לחלום") לאיך שהוא נתפס בארץ ("לעולם אל תפסיק לחלום על ראשות הממשלה"). נטפליקס שולפים את כל התותחים הכבדים כאן: קריינות של ג'ורג' קלוני, ראיון עם ברק אובמה, ואף אחד מהם כנראה לא הולך לקרוא לו "חתרן בלתי נלאה".13.7

רזידנט איוול // Resident Evil

נטפליקס ממשיכים לרעות בשדות מותגי הגיימינג: אחרי שהפיקו סדרות מצליחות למותגי-על כמו Castelvania ו-The Witcher, מגיעה סדרה חדשה המבוססת על משחקי האימה היפניים המצליחים. כלומר, הייתה גם סדרת סרטים, אבל עדיף להתעלם מהם קולקטיבית. הפעם העלילה מתרחשת בעולם שעבר אפוקליפסה בעקבות נגיף הרסני (אה, כן. התרחיש הבדיוני הזה) והגיבורים מנסים גם לשרוד את המפלצות שהוא יצר וגם לנקום בתאגיד Umbrella ששיחרר אותו לעולם. תגידו, זה לא קצת שאפתני?14.7

https://www.youtube.com/watch?v=uIdjcDTc9Vk

שכנוע // Persuasion

עיבוד קומי לרומן האחרון שכתבה ג'יין אוסטין? נשמע טוב. עיבוד קומי לרומן האחרון שכתבה ג'יין אוסטין ובו הגיבורה שוברת את הקיר הרביעי ומדברת לקהל, סטייל "פליבאג"? נשמע נהדר. כלומר, אלא אם כן אתם מעריצים בריטים אדוקים ושמרנים של אוסטין, ואז אתם כנראה מאוד כועסים על העיבוד הזה (גם אם אתם לא מתכננים לראות את הסרט, תגגלו את התגובות בתקשורת הבריטית לטריילר. זה נהדר). רוצים לשפוט בעצמכם אם זו, סליחה, כוס התה שלכם?15.7

האיש הכי שנוא באינטרנט // The Most Hated Man on the Internet

ה"גיבור" של הדוקו הזה הרוויח את התואר שלו ביושר ובצדק: האנטר מור הפעיל אתר "פורנו נקמה" פופולרי, בו משתמשים העלו תמונות וסרטונים אינטימיים של נשים ללא הסכמתן: לפעמים בנות זוג לשעבר, לפעמים סתם חומרים פרטיים שהגיעו לידיים הלא נכונות. מור הלך אפילו צעד אחד יותר רחוק: הוא נהג לקשר בין החומרים שעלו לאתר לחשבונות המדיה החברתית של הקורבנות שלו. מהדבר הזה הוא הרוויח עשרות אלפי דולרים בחודש, עד ששרלוט לוז (כן, Laws. כן, חוקים), אימה של אחת מהקורבנות, החליטה לאתר את הבן אדם הנלוז הזה. והיא הצליחה.27.7

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

חם מאוד, לח מאוד, אין ספק שחודש יולי כאן ואיתו בציר חדש של סדרות וסרטים בנטפליקס: הגמר הגדול של "סמוך על...

מאתמערכת טיים אאוט23 ביולי 2022
קולט אביטל מצביעה לנשיאות המדינה ב-2007. צילום: Photo by GPO via Getty Images

קולט אביטל לא חייבת לאף אחד הסברים. גם לא לך, נסים גרמה

קולט אביטל לא חייבת לאף אחד הסברים. גם לא לך, נסים גרמה

קולט אביטל מצביעה לנשיאות המדינה ב-2007. צילום: Photo by GPO via Getty Images
קולט אביטל מצביעה לנשיאות המדינה ב-2007. צילום: Photo by GPO via Getty Images

לאחר קריירה ארוכה ומכובדת ובעשור התשיעי לחייה, לאביטל אין שום דבר להרוויח מעדותה ששמעון פרס הטריד אותה. למאשימי הקורבן ולממהרים למצוא אינטרס - תחשבו על הבאה או הבא בתור שיחששו מלחשוף

במציאות בה נחשפים מטרידים ותוקפים מינית על בסיס חודשי ניתן לטעות ולחשוב שתנועת ה-Me Too כבר השיגה את מרבית מטרותיה. עדות אחת אמיצה של קולט אביטל כנגד שמעון פרס ז״ל מזכירה לנו שהדרך עוד ארוכה, ארוכה מאוד.

עדותה של אביטל שהתפרסמה בשבוע שעבר בעיתון ״הארץ״ מתארת שני מקרים שונים בהם הטריד אותה ראש הממשלה והנשיא לשעבר. היא גררה שורה של תגובות מיזוגניות ומנותקות המתובלות בתועפות של האשמת קורבן. ״למה נזכרת דווקא עכשיו?״ שאלו רבים – גברים בעיקר, אבל לא רק. שאלת התזמון היא שאלה שעולה עם כמעט כל חשיפה של פגיעה מינית, אך אף פעם לא רלוונטית. חשיפות כאלו דורשות כוחות נפשיים אדירים שעשוי לקחת זמן לצבור, מה גם שהדרך להכרה בעצמך כקורבן פגיעה מינית עשויה להיות ארוכה ורוויה במנגנוני הדחקה והכחשה.

במקרה של קולט אביטל חשוב לזכור את רוח התקופה: המקרים שתיארה קרו לפני למעלה משלושה עשורים, בתקופה בה נשים ספגו יחס משפיל בהרבה בהשוואה להיום בנושאים הללו. כמו כן, חשיפה כזאת במהלך הקריירה הארוכה של פרס הייתה נתפסת כ״ניסיון חיסול פוליטי״. כמובן שגם במקרה כזה הייתה נשקפת סכנה לקריירה של אביטל עצמה.

״עדיף להתלונן על אדם בעודו בחיים״, צייצה העיתונאית ליטל שמש בעוד רבים אחרים תהו מה המטרה בחשיפה כזאת כלפי אדם שמת. טענות כאלו כנראה שלא היינו שומעים מנפגעות תקיפה מינית. כי הרי כל מי שחוותה או חווה פגיעה שכזאת יוכל להעיד שהמטרה היא קודם כל עצם החשיפה עצמה. אני יכול רק לדמיין את כובד העול שנסחב על כתפיה של אביטל לאורך השנים הארוכות, בהן פרס זכה לכבוד והערצה בעוד היא עצמה נאלצה להיזכר שוב ושוב באותם מקרים טראומתיים בכל פעם שראתה את פרצופו. ניתן גם לתאר מה חשה כעת במלאת 5 שנים לפטירתו, כאשר תשדירים ופרסומים שונים מפארים את שמו של ״הנשיא של כולנו״.

די להציץ במעט מהתגובות לחשיפתה של קולט אביטל כדי לראות שאין ולא היה לה מעולם מה להרוויח מחשיפה שכזו. אביטל, כיום בעשור התשיעי לחייה, כאשר קריירה מרשימה מאחוריה. היא אינה זקוקה לפרסום, בניגוד למה שטען חברו של פרס נסים גרמה בהופעתו המבישה בערוץ 12, וברור שגם אם כן הייתה זקוקה לכזו – חשיפתה כנגד הדמות האהובה אינה הדרך. נכון, לשמעון פרס אין דרך להתגונן, אך לקולט אביטל גם אין שום מניע לטעון דבר כזה אילו לא היה אמת. מה גם שפרס זכה לחיים שלמים, מלאים ומוצלחים בלי להתמודד מול מעשיו, בעוד אביטל עודנה חיה וקיימת יחד עם הקושי שחוותה.

השאלות הן חשובות והכרחיות לקידום הדיון, אך בנושאי פגיעה מינית יש לבוא ממקום רגיש וצנוע. בלתי אפשרי להבין את החוויה שעוברות נפגעות עבור מי שלעולם לא היה בנעליהן. כל מי שראשו על כתפיו מוכרח לחזק את קולט אביטל, לא רק בשביל אביטל עצמה, אלא גם בשביל כל אחת שצופה מהצד ותמנע מלחשוף את סיפורה כדי לחסוך מעצמה מתקפות והאשמות קורבן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לאחר קריירה ארוכה ומכובדת ובעשור התשיעי לחייה, לאביטל אין שום דבר להרוויח מעדותה ששמעון פרס הטריד אותה. למאשימי הקורבן ולממהרים למצוא...

מאתעומרי פיינשטיין10 באוקטובר 2021
בארוחת צהריים בתל אביב, 1985 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

"יש לי סנטימנטים לרחוב העבודה": תעודת התושב של שמעון פרס

"יש לי סנטימנטים לרחוב העבודה": תעודת התושב של שמעון פרס

פרסום מחדש לרגל מותו: לפני 13 שנה ישבנו עם שמעון פרס לשיחה על העיר, פינות החמד שלה והסודות שהכיר רק מי שגר בה למעלה משמונה עשורים

בארוחת צהריים בתל אביב, 1985 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)
בארוחת צהריים בתל אביב, 1985 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)
28 בספטמבר 2016

תעודת תושב: שמעון פרס

אזור מגורים

"רמת אביב, אנחנו גרים כבר ארבעים שנה שם, באותה דירה. לפני כן גרתי בארלוזורוב פינת בארי, ולפני כן בשיכון צבא קבע ביד-אליהו. כשעברתי לתל אביב לראשונה בגיל 11 התגוררתי ברחוב העבודה".

הזיכרון התל-אביבי הכי מוקדם שלי

"כשקנו לי אופניים לבר-מצווה והייתי רוכב עליהם וסופר את הבתים, רוכב לראות את שני השקמים הגדולים בקינג ג'ורג' שאהבתי. אחר כך אהבתי את הים. בית הספר התיכון שלי היה ב'גאולה' והיינו יורדים לחוף הים שלידו, מפליגים בחסקה, אני וחבר. בשנים האחרונות אני רואה את תל אביב יותר ברכב מאשר ברגל, שומרים עליי כל הזמן וזו מעין מחיצה ביני לבין העיר".

מה אני אוהב בתל אביב?

"תל אביב עושה תמיד את הרושם שמצד אחד כאילו היא הולכת להתרומם וברגע שני היא קשורה לאדמה בעבותות מעשיים. יש בה את הכפילות הזאת של אוויר מרחף ובטון מוצק, יחד עם אורבניות רבה מאוד. תל אביב היא היצירה העברית הכי יפה מבחינת התרבות, הספרות, הרוח, אני גם חושב שרון חולדאי עשה בשנים האחרונות עבודה נהדרת בתל אביב עם הטיילות, הספסלים והקיוסקים. תל אביב זה הבית שלי, אני אוהב אותה, יש לי שם את המשפחה, האוכל, הספרים, ורוח הים שאני אוהב. למה לנדוד למקומות אחרים?"

מה אני פחות אוהב בתל אביב?

"כמו שיש בה הישגים יש בה אוסף של שגיאות, למשל אין אף רחוב ישר בתל אביב".

היוצר הכי תל אביבי בעיניי

"נתן אלתרמן שגם היה ידיד שלי וכתב את שירי תל אביב"

רחוב אהוב בתל אביב

"יש לי הכי הרבה סנטימנטים לרחוב העבודה. רחוב קטן, נעבעכי כזה, אף פעם לא היו בו דברים יוצאים מן הכלל אבל זה הרחוב הראשון שבו התגוררתי בתל אביב".

מה הכי משמח אותי בעיר?

"חיי התרבות, הקונצרטים, התערוכות, הארכיטקטורה החדשה, הניסיון להחזיר את יפו לתל אביב, האוניברסיטה, התיאטראות, והדור הצעיר".

מה הכי מרגיז אותי בעיר?

"מרגיזה אותי הרשלנות וחוסר התרבות".

מסעדה אהובה עליי בעיר

"לא רוצה להגיד כי זה יפגע באחרים".

במסיבת יום הולדת של בנו חמי, 1962 (צילום: לע"מ)
במסיבת יום הולדת של בנו חמי, 1962 (צילום: לע"מ)

בית קפה

"בזמן האחרון הייתי פעמיים ביול על יד נהר הירקון".

פינת חמד סודית בעיר

"האמת? המרפסת של ביתי. יש לנו מרפסת קטנה שזה 'כלוב', אבל אני יכול לשים כיסא וליהנות מרוח הים, ולקרוא ספר, ולהיות מנותק מכל העולם".

מה נותן לי השראה בעיר?

"הרבה מאוד שירה וספרים, גם שירה בציבור, אנחנו עם שלא יודע לדבר אבל יודע לשיר, עם שלא יודע ללכת אבל יודע לרקוד".

מה היה הופך את העיר למושלמת בעיניי?

"להכניס אותה למסגרות יותר אסתטיות, אני זוכר את חוף הים לפני שנים, ואת הירקון לפני שנים, יש הרבה בתים שצריך לחדש את הפסאדה שלהם. אני לא בטוח שמוצא חן בעיניי שפתאום יש כל כך הרבה גורדי שחקים, היחס שלי לזה הוא מאוד קונטרוורסיאלי, אני מוצא בזה הרבה יופי אבל אני גם אוהב את העיר יותר אינטימית ללא הארוגנטיות של גורדי השחקים. אני חושב שבכל הצהרה תרבותית צריכה להיות מידה של איפוק. ולפעמים, כשאני מסתכל על התאומים של עזריאלי שנוגעים בשמיים הם נראים לי כמו גבר ואישה".

אזור שאין לו מספיק תשומת לב

"השכונות, מטפלים בעיקר במרכז כל הזמן".

מוסד תל אביבי

"מביאליק עד אלתרמן, אי אפשר לתאר את תל אביב בלי בית ביאליק ששוכן בקרבתו של ביתו של ראובן הצייר, מוקד תרבותי משכבר הימים שלא נס ליחו".

זיכרון מפינה מסוימת

"'הבית האדום' שכבר לא קיים ליד בית הקברות המוסלמי הישן שייח' מוניס, שם שהיתי בצעירותי במחנות של הנוער העובד ויותר מאוחר בהגנה. אני גם זוכר את המבנה של קולנוע מוגרבי שכבר לא קיים עם הגג הנפתח".

מהו תל אביבי בעיניי

"תל אביבי זה אדם שנקרע לגזרים בין הקבוע לבין המשתנה, תל אביב זה מאבק בלתי פוסק עם פיתויים".

לאן הייתי לוקח תייר שמגיע לתל אביב

"ליפו העתיקה, למוזיאון תל אביב, לשפת הים".

בילויים אהובים עליי

"דברים משתנים עם השנים, פעם הים הגדול וכל מה שבתוכו וסביבו על החוף, היום הפינה הקטנה שלי בבית, אני אוהב מאוד את מה שנעשה בנמל בשנים האחרונות, לפעמים אני בא לשם לבקר ומקבלים אותי יפה מאוד אבל אני עומד על הקונטרס, אני כאילו מייצג תקופה אחרת".

תקנה עירונית חסרה

"לא חסרה תקנה, חסרה תרבות. לא מאמין שניתן לשנות דברים על ידי תקנות".

מה באישיות שלי הוא תל אביבי

"תחושת החופש".

מהי תל אביב בעיניי

"תל אביב זו ממלכת הבנייה העברית הראשונה, והארכיטקטורה היא התחרות מתמדת של האופי שהולך ומתגבש יחד עם הצורך להביע את החדש. אני מאוד אוהב ארכיטקטורה, ואני חושב שלא נעשים מספיק די מאמצים ולא משקיעים מספיק באסתטיקה של הגינות, של הפסלים, יש יותר דגש על הדקלרטיביות מאשר על האסתטיקה, הייתי רוצה לראות את העיר משקיעה יותר באסתטיקה, בשקט, בהפנמה, אבל אני אוהב את תל אביב מאוד".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

פרסום מחדש לרגל מותו: לפני 13 שנה ישבנו עם שמעון פרס לשיחה על העיר, פינות החמד שלה והסודות שהכיר רק מי...

מאתנעמי אלון28 בספטמבר 2016
שמעון פרס. צילום: Gettyimages

כיכר מלכי ישראל: בן גוריון היה מלך התימנים

כיכר מלכי ישראל: בן גוריון היה מלך התימנים

האם למירי רגב יש סולם? האם יש שי חי אחר? האם בתל אביב מדברים פולנית? כיכר מלכי ישראל - המדור שמביא לכם את הציטוטים ההזויים של השבוע

שמעון פרס. צילום: Gettyimages
שמעון פרס. צילום: Gettyimages

המלך האחרון של תימן

"בן גוריון היה קרוב לתימנים, הוא היה מלך התימנים"
(שמעון פרס, " 7 ימים")

סולמות ונחשים

"הוא פשוט אפס ב'סולם' מירי"
(מירי רגב על הפוסט של גידי אורשר, פייסבוק)

משבר זהות

"אתה לא יכול ללכת חמש דקות בלי סלפי, אני לא יכול ללכת למקומות ציבוריים. מה אתם רוצים? מי זה שי חי? אני שי אחר"
(שי חי, "מעריב")

מחיאות כפיים כבר לא מספיק?

"בעבר, כשהייתי יורדת לקהל ושרה איתם, אנשים היו כל כך מתרגשים שלפעמים היו מסירים שרשרת שענדו או טבעת ונותנים לי. מעולם לא חשבתי לקחת את זה. הרי יום אחרי, כשההתרגשות תחלוף, הם ישאלו את עצמם: 'איפה הטבעת שלי? איפה היהלום שלי?'"
(ריטה, ynet)

אופטימי משהו

"המצב יישאר כמו שהוא עד שמשיח יבוא"
(שר הבריאות יעקב ליצמן, מאקו)

קיבוץ גלויות

"את יודעת למה הוא לא התאים לסצנה התל אביבית? כי הוא לא מדבר בפולנית"
(מירי אלוני על בעלה שמוליק, "ישראל היום")

נהניתם? בואו לקרוא כתבות נוספות במדור

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

האם למירי רגב יש סולם? האם יש שי חי אחר? האם בתל אביב מדברים פולנית? כיכר מלכי ישראל - המדור שמביא...

מאתמערכת טיים אאוט14 ביולי 2016
אורי רמתי. צילום: רובי קסטרו

"אם רבין היה היום בשלטון הוא היה מורה לחקור את שוברים שתיקה"

אורי רמתי, האחראי על האסטרטגיה התקשורתית של ארגון הימין "עד כאן", מדבר על הקמפיין נגד שוברים שתיקה: "אני לא יודע אם...

מאתעמית יולזרי22 במרץ 2016
טיימינג זה הכל. מתוך "עמוק באדמה" (צילום מסך)

דיני הספדים וירטואליים

נרקסיזם, קופי פייסט, תזמון

מאתאייל דץ13 בינואר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!