האם מי שעיצב את האוטובוס החדש של דן שונא בני אדם?
למה אין חלונות, מה הקטע עם כסא הכינים ולמה צריך מדרגות מלכותיות לכסא? מתברר שמאחורי כל הפגמים עומדת הנדסת אנוש מורכבת. זה לא הופך אותנו לפחות ממורמרים
אין דבר מבלבל יותר מלעלות על אוטובוס חדש. קודם כל, מה זה פה, אירופה? מצד שני, אוטובוס ישן הוא קצת כמו חדר הנעורים של כולנו: מטונף, אבל שלך. אני מכירה אישית את בובת הצב העצובה שהנהג של הבוקר הצמיד כקישוט למכונת תיקוף הכרטיסים, ופיתחתי קשר אינטימי עם המסטיקים השחורים שדבוקים לכסא הקבוע שלי. זה כבר לא מגעיל אותי, כי זה הפך להיות שלי. והפרידה קשה.
המחשבה שחברת דן סוף סוף הבינה שנוסעיה נמצאים במצוקה מתמדת, ושהנסיעה המעופשת בבוקר הורסת לכולנו את היום ואת החיים, משמחת באותה מידה שהיא מנותקת מהמציאות. כך או כך, לפני כחצי שנה נכנסו לקווי השירות שלה שני סוגי אוטובוסים חדשים – וההתרגשות הייתה גדולה. לא עודג'וקים, לא עוד ריפוד שאינו אלא יצירת בד על עץ 47X53, לא עוד עמודים צהובים דביקים. אלא שכבר אי אפשר להתעלם מהפגמים באוטובוס שלוש הדלתות, והם הולכים ומחמירים בכל נסיעה, כי מרמור.
אחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם הוא העובדה שבכל האוטובוס יש שני חלונות קטנים בלבד: בהתחלה ובסוף. זה חתיכת טריגר חרדתי (וג'רמופובי עבור חובבי הז'אנר) שיש להדחיק מיד בכל נסיעה. מבדיקה מהירה מתברר שזה הסטנדרט החדש. "היום לא עושים חלונות באוטובוסים", אישר לי דובר דן החמוד, איתן פיקסמן, תוך שהוא מדבר עם המומחה של האוטובוסים (בואו נסכם שיש תפקיד כזה), שבמקרה ישב לידו כשהתקשרתי. "העיצוב הוא של פלטת חלון שלמה – מכיוון שאין חיבורים וחלונות זה מונע רעידות של האוטובוס. שני החלונות הקטנים נועדו לכניסת אוויר במקרה שהמזגן מתקלקל". אני רוצה להוסיף פה תלונה קטנונית: מי שיושב במושב השמאלי שלפני האחרון יתקשה להביט החוצה מבלי לפזול, כיוון שקו החלון נמצא בגובה לא אופטימלי בעליל.
את הפגם השני גיליתי באחת הנסיעות, כשאיתרע מזלי והתיישבתי נגד כיוון הנסיעה, בזוג המושבים הצמודים לדלת האחורית. תזכרו שקראתם את זה קודם בטיים אאוט: זו הנקודה החמה שבה יופץ וירוס הקורונה הסיני לכשיגיע לישראל. זוג המושבים מעוצב כך שהוא צמוד לחלוטין לזה שמאחוריו, גב אל גב, כך שבמהלך הנסיעה תוכלו לנגוח בזה שיושב מאחוריכם או לכל הפחות להביא קצת כינים הביתה.
אלא שגם מאחורי ההתעללות הזאת יש הסבר מנומק. "יש כאן מחשבה על ניצול מקסימלי של השטח – הצלחנו להוסיף מושב אחד בהשוואה לאוטובוסים הישנים, למרות הדלת השלישית", שלף הדובר. "הדלת באה על חשבון מקומות ישיבה, ולכן המטרה הייתה לנצל בצורה הנכונה ביותר כל שטח פנוי".
העיצוב החדש גם הביא להרמת הכיסאות בצד השמאלי האחורי של האוטובוס, שיושבים על המנוע והגלגלים, לגובה מפוקפק. כך קיבלנו את המדרגות המלכותיות למושב הלפני אחרון ("לרוב מי שיושבים מאחורה הם צעירים, ואין להם בעיה עם מדרגה"), וחמור מכך – לעיצוב החדשני של רביעיית המושבים האחורית. אם עדיין לא התנסיתם, גשו מיד לתחנה הקרובה לביתכם: מדובר ביצירה המבטאת את הלכי הרוח החברתיים במציאות של העולם המערבי, זו הנישאת על גלגלי הקפיטליזם ומכוונת זרקור על הבדלי המעמדות. הכיסאות שצמודים לחלון יושבים גבוה על הגלגל, בעוד הכיסאות שצמודים למעבר נמוכים מהם בסגנון תקרית השגריר הטורקי. כדי להוסיף חטא על פשע, בחלק מהאוטובוסים הוצמדה מכונת תיקוף נוספת לעמוד הצמוד לכסא הפונה בכיוון הנסיעה, כך שגבוהי כתפיים עשויים להיאלץ לשבת מעט כפופים.
"מאחורי כל ההחלטות עומדת הנדסת אנוש ומערכת שיקולים רחבה. הכל נעשה במחשבה רבה, כדי שאנשים יוכלו גם ליהנות מחוויית הנסיעה", מנסה פיקסמן להחריב לי את האייטם. יצטרפו אליו המלעיזים ויאמרו, אלוהים אדירים, סתמי. נותנים לך אוטובוס חדש מהניילונים ויש לך תלונות. ולאלה אומר, סתמו אתם. או שיש לכם אוטו, או שאתם עושים מדיטציה כל בוקר ובמקרה הזה כל הכבוד, אתם אנשים מוצלחים יותר ממני. לכל השאר אומר דבר אחד: תהיו חזקים ותנסו לגעת בי כמה שפחות.
![נהג, תפתח מאחורה! (מתוך "רמת אביב ג'")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2015/07/idit-s-750x500.jpg "נהג, תפתח מאחורה! (מתוך "רמת אביב ג'")")
