Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עירוני א' לאמנויות תל אביב-יפו שבו אני מנהלת את מגמות האמנויות חרט על דגלו את רעיון המפגש בין חינוך לאמנות. הקשר בין שני השדות האלה מרתק ובוודאי עבורנו הוא טעם החיים. והנה בימי הקורונה מצאנו עצמנו ממשיכים את העשייה החינוכית כאשר רבים מקהילתנו הרחבה נאנקים תחת המגבלות.
על הרקע הזה יזמנו בימים אלה בעירוני א' מהלך של פתיחת ביתנו בפני אמנים ואמניות צעירים שמצאו את עצמם ללא עבודה וללא חללים לעבוד בהם. אנו מארחים כ-200 אמנים שעובדים ומקיימים חזרות בכיתות הלימוד, בסטודיו, באולפן ובמרחבי בית הספר הנוספים בזמן שהתלמידים אינם שוהים בכיתות.
כך למשל האודיטוריום ישמש מוזיקאים להופעות מוקלטות ללא קהל והכיתות ישמשו לסטודיו לריקוד. כל 200 האמנים המשתתפים בפרויקט מגיעים אל בית הספר לפי ימים ושעות קבועים מראש, במהלך הבוקר והצהריים (שעות פעילות בית הספר), תוך שמירה על נהלי משרד הבריאות. בתמורה, אם יחפצו בכך, האמנים גם ישתתפו בתהליכים חינוכיים משותפים כגון שיעורי אמנות בזום – ובכך כולנו יוצאים נשכרים פעמיים.
האמנות כמרחב ציבורי של דאגה והקשבה. הדמייה מתוך "בית חולים שדה X" של איה בן רון ב"אוהבים אמנות"
מעבר להקלה הכלכלית המסוימת בפתיחת ביתנו עבור האמניות והאמנים ללא עלות, המהלך נועד לומר ליוצרים שאנו רואים אותם והם איתנו בלב ובמחשבות. כחברה, אסור לנו לוותר על התרבות והאמנות. בדיוק כפי שנאמר לאחר אחת המלחמות – צריך לזכור לשם מה אנו נלחמים – כעת בימי קורונה ובכלל.
האמת העצובה היא שמציאות הקורונה משבשת את חיינו כבר זמן רב, אך נדמה שישנם מגזרים שהפכו שקופים לחלוטין בצל המגפה המסתורית, ולא בצדק. דווקא בעת משבר, על כולנו לראות את המחיר שבהפיכת מגזר שלם של יוצרים ואנשי אמנות ותרבות לשקופים. לא מדובר רק בשחקנים וזמרים, אלא גם ברקדנים ואנשי במה ועוד ועוד; משפחות שלמות שמצאו עצמם בצל הקורונה ללא עבודה ואף ללא אופק.
בחברה חפצת חיים, אמנות אינה מותרות. אלבר קאמי אמר כי "אמנות היא מעיין החרות, והחרות היא מעיין האמנות". כולנו, ללא יוצא מהכלל, נהנים ומועצמים הודות לאמנים המקיפים אותנו, ודרך יצירתם מעשירים את תרבותנו ומניעים את החברה קדימה. זו תרומתנו הצנועה אליהם כדי שיוכלו להמשיך בעשייתם.
הכותבת היא מנהלת מגמות האמנות בבית הספר עירוני א' לאמנויות תל אביב-יפו
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מחירי ההסעות מזנקים: הסוף של בתי הספר העל-אזוריים?
עיריית תל אביב-יפו מתכוונת לבטל את סבסוד ההסעות לבתי הספר הייחודיים, החלטה שעשויה לחסל את בית הספר לטבע, בית הספר לאמנויות ובית הספר הפתוח הדמוקרטי. העירייה בתגובה: "הסבסוד יופנה לתלמידי דרום העיר והחינוך המיוחד"
למה אין שלושה כאלה בעיר. בית הספר לטבע (צילום: אורן זיו)
לאחר שנים של מאמצים להסדרת פעילותם, ביטול מבחני מיון מפלים ואיסור על תשלומי הורים שיעשירו את קופתם, עומדת עיריית תל אביב-יפו להנחית מכת מוות על בתי הספר העל-אזוריים הייחודיים בעיר: מחיר הסעת התלמידים, שעמד השנה על כ-4,000 שקלים לתלמיד, יזנק לכ-6,200 שקלים בשנה הבאה ול-8,400 שקלים בשנה שאחריה וכל ההסעות לתלמידים מעל כיתה ז' יבוטלו.
בתל אביב פועלים כיום שלושה בתי ספר ייחודיים – בית הספר לטבע, בית הספר הפתוח-הדמוקרטי ובית הספר לאמנויות – ומרבית התלמידים בהם מתגוררים בשכונות מרוחקות ונזקקים לשירותי ההסעה של העירייה, המופעלים על ידי זכיינים במכרז. בשנת הלימודים הנוכחית ניהלו ועדי ההורים של בתי הספר הייחודיים מאבק משפטי נגד החלטת העירייה לגבות 6,800 שקלים לתלמיד עבור ההסעות, העלאה שהוקפאה בצו בית משפט.
בכירי עיריית תל אביב-יפו התבטאו בעבר בתקיפות נגד עצם קיומם של בתי הספר העל-אזוריים, שנחשבו אליטיסטיים וסגורים בפני תלמידים משכבות האוכלוסייה המוחלשות, אולם נראה כי גם לאחר שננקטו צעדים דרמטיים בבתי הספר כדי להתאימם לדרישות משרד החינוך והעירייה, לא הסתיים המאבק על עצם קיומם.
ההורים והתלמידים בשלושת בתי הספר כבר נערכים למאבק וטוענים כי מדובר בניסיון נוסף לפגוע בהם ולהביא לסגירתם: "זו אמירה עקיפה ביחס לרב גילאיות של ביה"ס, ביחס לקהילתיות וליצירת קשרי חברות בין ילדים גם לאחר שעות הלימודים וביחס לפיזור הגיאוגרפי של תלמידי ביה"ס משכונות בעיר", נטען בהודעת ווטסאפ שיצאה לכל הורי בתי הספר, "כזכור, משרד החינוך ניהל מלחמה בביה"ס על מנת להוריד את העלות הכספית של לימוד בביה"ס – וכעת, למעשה, מי שזקוק להסעה ישלם עוד יותר ממה שעלה לפני ההסדרה וההפחתה".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"שירות ההסעות אשר נבע מתוך צורך אמיתי וקריטריונים ברורים צמח למערכת שעלותה למשלם המיסים התל אביבי כ-100 מיליון ₪ לשנה. על כן החליטה העירייה כי ראוי שהסבסוד הציבורי יופנה עבור תלמידי החינוך המיוחד ועבור תלמידי דרום העיר והתקציב שייחסך יופנה לצרכים חינוכיים אחרים. בחודשים האחרונים התקיימו פגישות עם כל הנהגות ההורים הרלוונטיות וכפי שהובטח, מכתב עם הסבר מפורט על המדיניות יישלח לנציגי ועדי בתי הספר העותרים בטרם קיום דיון במועצת העיר".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"טראומטי לילד": האם באמת צריך לבטל את המיונים לאמנויות?
אם שואלים תלמידים מסוימים בבית הספר לאמנויות, מבחני הקבלה, שהשבוע פורסם שעשויים להתבטל, רק מלחיצים את הילדים ומקשים על הקבלה. אם שואלים אחרים, הם הכרחיים כדי לסנן ילדים שרק יסבלו בו. שאלה פתוחה
השיח סביב מבחני הקבלה לבית הספר לאמנויות שבמרכז העיר, שעלה שוב בשבוע שעבר בעקבות הפרסום שלפיו משרד החינוך עשוי לאסור עליהם, אופף את בית הספר המיוחד הזה כבר הרבה שנים. החל משנת 1984 מגדל בית הספר דורות של אמנים, חלקם מוכרים, שעברו מבחני כניסה עוד לפני שהספיקו להגיד "שלום כיתה א'". רבים ביקרו את הנוהג שיצר לטענתם בית ספר אליטיסטי ועשיר שבוחר בפינצטה את המוכשרים שבילדי תל אביב, מעמיס עליהם לחץ ומפלה לרעה את אלה שלא יכולים להיערך למבחני הקבלה אליו. בכל זאת מבחני הקבלה שרדו עד היום. גם כעת, למרות הפרסומים והדיונים הרבים מול משרד החינוך, טרם קיבלה הנהלת בית הספר הודעה על שינוי המדיניות, ולטענת הורים ותלמידים מסוימים – לא בטוח שזה דבר רע.
בין בוגרי בית הספר יש כאלה שחוששים שביטול הבחינות יביא לירידה ברמת בית הספר. "אני מבין את הרצון של משרד החינוך, אבל אם המטרה היא להשיג שוויון בין התלמידים – זה לא הפתרון", אומר אדם שלמד באמנויות. "זה לא מקום שמתאים לכולם, לא כל ילד בכיתה ג' יכול לשבת בקונצרט של הפילהרמונית או ללמוד כינור. בסופו של דבר המוסד הזה הוא תשתית לתרבות הישראלית. אנשים שגדלים בו ממשיכים לעסוק באמנות גם אחרי המון שנים, ואלה ילדים שלא בהכרח היו מסתדרים בבית ספר רגיל כי הוא לא היה נותן להם את מה שהם צריכים".
גם דורית, שכל ילדיה למדו באמנויות מתנגדת לשינוי במדיניות. "כשיש משהו טוב ומצליח שמוכיח את עצמו במשך שנים, מדיניות משרד החינוך צריכה לשאוף להוסיף מקומות כמוהו, לא לטלטל אותו". לדבריה תהליך הקבלה לא מזיק, אלא להפך. "כשהילד הבכור שלי הגיע למיונים אחרי שחווה שנתיים קשות בבית ספר, הוא אמר לי שרק לשם הוא מוכן לעבור. זה לא טראומטי כמו שמספרים על זה, זה יום כיף. איזה ילד לא יאהב משחקי תיאטרון או לשיר שירי חג?". דורית, שנשארת נאמנה לבית הספר כבר שנים רבות, מאמינה שאסור לגעת באופן שבו הוא מתנהל. "יש ילדים שבית ספר כזה זה ממש צורך בשבילם. הוא מקבל את אלו שיכולים להיות קצת שונים, ושבבית ספר רגיל ילכו לאיבוד". לדבריה, בתוך מוסד כזה, ילד שלא מתאים לאופי המקום והגיע אליו בלי מבחנים, למשל בהגרלה, "יהיה אומלל בסוף". "יש הרבה הורים שהילדים שלהם לא התקבלה והם היו מאוד מתוסכלים, אבל אחרי שנים הודו שזה היה לטובת הילד", הוסיפה.
ובכל זאת, מבחני קבלה עבור ילדים בני 6 הם לא דבר של מה בכך. "כשהגעתי לא אמרו לי שזה מיונים. אמא שלי אמרה שזה יום כיף, לא בדיוק הבנתי שזה מבחן", מודה אדם. "נהניתי מאוד בסדנאות, זה לא הלחיץ אותי בשום צורה, אבל אולי למישהו שלא מתאים זו יכולה להיות חוויה רעה", מספר אדם. כשמגי לוי נזכרת במיונים שעברה בתה אלי בדרך לבית הספר, היא כבר נחרצת הרבה יותר באשר לצורך לבטל את המיונים. "אני לא חושבת שילד בכיתה א' צריך לעבור מבחנים כאלה. זה ממש אבסורד, וזה רק מוסיף עוד כסף. המיונים האלה יכולים להזיק, ממש ליצור טראומה. אצל הילד, ואפילו יותר אצל ההורה. כשלקחתי את בתי למיונים הרגשתי שאם היא לא תתקבל, זה כישלון שלי ולא שלה". גם היא מודה שהמעמד של הספר ייפגע, אבל כמו שהיא אומרת – "אין מה לעשות".
מבית הספר לאמנויות לא נמסרה תגובה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה:"אין עדיין החלטה סופית בנושא. עדיין מתקיימים דיונים במשרד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
החברה הגבוהה להגנת הטבע: המאבק נגד ביטול המיונים בבתי הספר נמשך
החל מהשבוע הבא, כולם יוכלו להירשם לבית הספר לטבע, כאשר הקבלה תעשה באמצעות הגרלה. משרד החינוך קבע כי לא ייערכו עוד מיונים לבתי הספר הייחודים, וההורים יוצאים למאבק אחרון
"התחושה שעלתה היא של יהירות, כמו איזה סיירת מובחרת, כאילו שזה או ללמוד בבית ספר לטבע או ללכת לבית ספר לעבריינים", מספרת מ', אימא לילד בכיתה א' שנכחה ביום פתוח בבית הספר לטבע בשנה שעברה. "כן, הם מנסים לעשות שם משהו אחר, ויש מה לקחת משם לכל בתי הספר, אבל למה לעשירים ומקושרים בלבד? למה דרך הקבלה לא שקופה? מאוד קשה לחדור לשם ואתה לא באמת יודע במה הילדים צריכים להצטיין חוץ מלהיות בן של".
התחושה שמתארת מ' ממש לא ייחודית לה.טענות רבות הועלו נגד בית הספר לטבע ושיטת המיון שלו, שבוחנת את התאמתם של ילדים בני 5 ללימודים. בשנה שעברה ניהלו הורים שילדיהם לא התקבלו לבית הספר מאבק משפטי ארוך נגד ועדות הקבלה ומבחני המיון. בעקבות עתירה שהגיש עו"ד הרן רייכמן בשם ההורים הללו, משרד החינוך קבע בסוף החודש שעבר כי אסור לערוך מבדקי קבלה לבתי ספר ייחודיים ציבוריים, ובמקום זאת תיערך הגרלה. כך, לראשונה מאז שהוקם, יהיה בית הספר לטבע מחויב לקלוט ילדים מרקעים שונים, ובהם גם כאלה שאולי לא היו עוברים את המבדקים הקפדניים. בית הספר לאמנויות בעיר יהיה מחויב גם הוא להחלטת משרד החינוך, אך רק החל מהרישום לשנת הלימודים תשע"ז.
חולדות? לא בבית ספרנו
אך ההורים של תלמידי בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות לא מקבלים את ההחלטה ויוצאים למאבק. בבית הספר לטבע החליטו ההורים להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת משרד החינוך. עוד נודע שמנהלי המאבק פנו לבוגרים בולטים כדי שיעניקו עדות על בית הספר ואופיו. יש לציין שבניגוד לבתי הספר העירוניים הרגילים, בשני בתי הספר הייחודיים לומדים הילדים עד שעות אחר הצהריים ומקבלים שיעורי העשרה, אף שמדובר בבתי ספר ציבוריים.
"איך בדיוק מתאפשר למסגרת ייחודית לשרוד ללא היכולת לברר התאמה לתוכנה הייחודי?", תוהה האב גיל אביעזר בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק של המאבק. אביעזר, אב לשני ילדים הלומדים בבית הספר, טוען כי לאט לאט המסגרת תצטרך להתקפל ולהתאים עצמה לתלמידים, "ובכך תיאלץ להיפרד לצמיתות מייחודיותה".
אביעזר אינו היחיד שמשמיע דברים בסגנון זה. הטיעון האליטיסטי משהו של "בית ספר ייחודי ללא תלמידים ייחודיים" חוזר על עצמו בשיחות עם גורמים שונים המעורבים במאבק. "בעקבות הדו שיח הזה, שינה בית הספר את שיטת ההתאמה בהתאם לדרישות שעליהן הורתה ועדה של משרד החינוך וכללו הפסקה של המבחנים הקוגניטיביים והתמקדות בטבע", אומרת יושבת ראש מועצת ההורים בבית הספר, הילה דיין. "בחמש השנים האחרונות בדיקות ההתאמה בוחנות אם לילד יש איזושהי זיקה לכל מה שקשור ללימודי טבע, סביבה וחברה. בדיוק כמו שלא תיתן למישהו שאין לו רישיון לנהוג ברכב, סביר שלא תקלוט ילד שאין לו שום זיקה לטבע ועניין בלימודי טבע. יש ילדים שאם תראה להם חולדה העיניים שלהם יבהקו ויש כאלו שמיד יגידו 'איכס'. כל אחד והנטייה שלו".
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
ההורים המנהלים את המאבק מתייחסים להחלטת משרד החינוך כאל מהלך הרסני. חלקם מדברים על אינטגרציה בין ילדים שונים כדבר שעלול לחסל את המסגרת של בית הספר לטבע, ודבריהם ומעוררים לא מעט ביקורת. "ברגע שבית הספר יחל לשנות את פניו ממחזור כיתה א' זה לא יעצור", אומר עו"ד מוטי ארד, חבר בראש מטה המאבק. "התלמידים החדשים מזינים את בית הספר. אי אפשר להפריד בין שתי אוכלוסיות, אחת שמתאימה ואחת שלא ממש מתאימה. אני גם לא יודע מה תהיה המוטיבציה של המורים ברגע שבית הספר יהפוך לבית ספר שכונתי רגיל".
"משמעות ההחלטה היא שבית הספר לטבע יחוסל", אומרת אם ממטה המאבק המעורה בפרטים. "כאשר אתה מקבל את כל הילדים ללא מבדקי התאמה, אתה מגיע למצב שבו לרוב הילדים לא תהיה זיקה לתוכני הלימודים, מה שאומר שבעוד כמה שנים בית הספר לטבע לא יוכל להתקיים במתכונתו הנוכחית ויהפוך להיות בית ספר רגיל. אני לא מקבלת את הטיעון שמשמעות ההחלטה היא שבית הספר יהיה פתוח לכולם. גם עכשיו בית הספר פתוח לכולם. כל מי שרוצה להירשם יכול לעשות את זה. אם יש ילד בעל זיקה ללימודים בסביבה של טבע הוא יתקבל לבית הספר הזה".
גם בבית הספר לאמנויות התארגנו באחרונה ההורים בניסיון להיאבק בהחלטת משרד החינוך. במכתב פנימי שקיבלו ההורים לאחרונה נכתב: "אנחנו פונים אליכם בנושא חשוב מאין כמותו, שמאיים על עצם קיומו של בית הספר שבו לומדים ילדינו". עוד נכתב שם: "במצב כזה לא תתאפשר עוד כל ייחודיות לבית הספר, ולמעשה הוא יהפוך לבית ספר רגיל לגמרי ככל בית ספר שכונתי אחר… כעת אין מנוס מלעלות מדרגה במאבק".
הציבור מממן את האליטות
אף שהחלטת משרד החינוך כבר התקבלה, הורים שונים הביעו חשש כי ההגרלה לא תיעשה בשקיפות ותהו כיצד מתכוון משרד החינוך לפקח על ההגרלה ועל הייחוס המשפחתי של הילדים העולים בה. "שום דבר במבדקים האלה לא בודק 'זיקה ללימודי הטבע'", אומר גורם המעורב בעתירה שהוגשה נגד בית הספר. "לכל הילדים בגיל 5 יש פוטנציאל דומה ללימודים כאלה. המבדקים האלה פשוט מאפשרים להם לעשות סלקציה. כך, למשל, בחינת נתוני המיצ"ב של בית הספר לטבע בשנת הלימודים תשע"ג מעלה כי כל התלמידים שנבחנו במבחני כיתות ה' היו ממעמד סוציו־אקונומי גבוה".
לדבריו המבדקים מאפשרים להנהלת בית הספר לשמור על "רמת התלמידים וההורים". "צריך להבין שלבתי ספר כמו טבע ואמנויות יש עמותה ובעלי הון שילדיהם לומדים שם תורמים לה כספים", הוא מוסיף. "יש הורים חזקים ומקושרים שכל ילדיהם לומדים שם, והם עכשיו צועקים את צעקת הקוזאק הנגזל. אין שקיפות ואין פיקוח על התהליך, וזה מאוד נוח למיין ולקבוע מי טוב לבית הספר ומי לא. טוב עשה משרד החינוך ששם סוף לחגיגה הזו. זה בית ספר ציבורי שממומן על ידי משרד החינוך ועיריית תל אביב".
אמנויות. צילום: אורן זיו
לטענת ראשי המאבק, כל ילד יכול להתקבל לבית הספר.
"לצערי הנהלת בית הספר מנפנפת בססמה הזו, אבל מעולם לא חשפה את הנתונים. אין באמת שום מנגנון עירוני שדאג שאכן 30 אחוז מהמתקבלים לבית הספר יגיעו מאוכלוסייה מוחלשת כפי שקבע משרד החינוך. גם אם הם מציינים שיש להם תלמידים משכונות הדרום, סביר להניח שהם בררו את הקצפת מהשכונות האלו. צריך להבין שבשכונות הדרום יש גם אנשים אמידים מאוד, והם בעצם זוכים להיכנס על חשבון אוכלוסיות חלשות. את מה שנעשה בעבר אין להשיב, אבל לקראת שנת הלימודים הבאה צריך לדרוש מעיריית תל אביב פיקוח ושקיפות על כל התהליך, החל מניהול ההגרלה עד מנגנון שיידע לשלב בבית הספר אוכלוסייה מוחלשת באמת. הצדק צריך גם להיראות".
"אני מודה שבהתחלה חשבתי לשלוח את הילד שלי לבית הספר לטבע", אומרת אם לילד באחד מבתי הספר בעיר. "שיטת החינוך והסביבה נראו לי מתאימים. לאחר שנחשפתי לסיפורים שונים מתהליך המיון הגעתי למסקנה שלא ייתכן שבית ספר שמתוקצב על ידי העירייה יערוך מיונים ויוגדר כייחודי. ייחודיות במימון ציבורי זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אם מדובר בבית ספר פרטי זה סיפור אחר, אבל מצב כזה יוצר הפרדה חברתית שרק מעמיקה פערים בין שכבות ולכן החלטתי שהילד ילמד בבית ספר ממלכתי רגיל".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:עיריית תל אביב־יפו סבורה כי יש לשמור על ייחודו של בית הספר לטבע, שבו נבנה מודל חינוכי ייחודי ושוויוני הנותן מענה לכלל תלמידי העיר, תוך מתן עדיפות לתושבים משכונות דרום העיר ויפו. בית הספר לטבע מתנהל לאורך כל השנים, כפי שנעשה בכל המערכת הממלכתית, תחת פיקוח וביקורת משרד החינוך והעירייה כנדרש. העירייה ובית הספר יפעלו באופן מלא על פי החלטת משרד החינוך בנושא המיונים, כל עוד לא ייקבע אחרת".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
נגד הטבע: בית הספר לטבע עורך מבחני מיון לילדים בניגוד להנחיית משרד החינוך
אף שמשרד החינוך אסר על בית הספר לטבע לעשות מבחני קבלה, הילדים הרוצים להתקבל אליו, בני חמש, עדיין נשלחים ל"הסתכלות". בחודש הבא יוכרע אם גם התלמידים העולים לכיתה א' יעברו סינון
בניגוד להנחיות, בית הספר לטבע בתל אביב ממשיך לקיים מבחני קבלה לילדים המבקשים להתקבל למוסד. בעתירה שהגישו בתחילת החודש הורים לשני ילדים שלא התקבלו ללימודים, נטען כי בית הספר עורך מבחני מיון בניגוד לנוהלי משרד החינוך וכך מונע קבלה של תלמידים מרקע מוחלש.
בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות הם שני מוסדות חינוך על אזוריים בתל אביב שנוהגים לקיים מבדקי מיון לילדים בני 5 המבקשים להתקבל אליו. אך בעוד שבית הספר לאמנויות קיבל אישור מיוחד לבדוק את כישוריהם של הילדים, בית הספר לטבע לא קיבל את האישור הפורמלי הנדרש ממשרד החינוך. בפסק הדין שניתן בתחילת החודש על ידי השופט מאיר יפרח בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי בית הספר מחויב לקבל את התלמידים שהוריהם עתרו. עם זאת טרם ברור מה יעלה בגורל המיונים לשנת הלימודים הבאה, שאמורים להתקיים בחודשים הקרובים.
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
בית הספר לטבע, שחרת כל דגלו עידוד יצירתיות ומנהיגות, הוא אחד המבוקשים בתל אביב. מעדויות שנאספו עולה כי מבחני המיון לבית הספר כוללים דיון על סיפור שנקרא בפני הילדים, חקירת בעלי חיים באמצעות זכוכית מגדלת והתנסות בבניית בית גידול. התצפית שנערכת על הילדים אמורה לבדוק תכונות כגון סקרנות, מוטיבציה ונכונות לגעת בבעלי חיים ובצמחים.
כמו תוכנית ריאליטי
"לקחתי את הילד שלי למה שמכונה שם תצפית, הרי אסור להם לקרוא לזה מבחנים או מבדקים", מספר העיתונאי והתסריטאי רענן שקד. "הם לוקחים קבוצה של ילדים ויושבים איתם, מציירים איתם ומטיילים במתקנים של בית הספר. אחרי ההסתכלות הזאת מחליטים מי מהילדים ממשיך הלאה ועובר להגרלה, מכיוון שגם אחרי המיונים הביקוש עולה על ההיצע".
שקד מספר כי בזמן המבדקים מופרדים הילדים מההורים שממתינים בספרייה. לאחר תקופה קצרה, בדומה לנעשה בתוכנית ריאליטי, מחליט צוות בית הספר מי מהתלמידים יזכה להמשיך להגרלה ומודיע על כך להורים במכתב רשמי.
"קיבלתי מכתב שהילד שלי קיבל ציון 73.1 בתצפית ולכן לא עובר הלאה", מוסיף שקד. "מצאתי שיש משהו מצחיק ואף מגוחך שיש ציון, ולא סתם ציון אלא מדויק עם עשיריות, בלי שהילד עבר שום מבחן. איך בדיוק נקבע הציון המאוד מאוד מדויק הזה מתוך הסתכלות על 15 ילדים ביחד? זה נראה לי חפפני במקרה הטוב ולא הוגן במקרה הפחות הטוב. אין לי בעיה שיעשו הסתכלות או איך שהם רוצים לקרוא לזה, אבל מה אתם נותנים ציונים?".
על פי הבנתך, אילו תלמידים מחפש בית הספר לטבע?
"אני יודע שמחפשים ילדים יותר מוחצנים באופן בסיסי, דומיננטיים כאלה שמדברים יותר. בית הספר לא מפרט את זה כמובן, אבל זה מה שהבנתי. אני לא יודע אילו קריטריונים צריך כדי להתאים, אבל אני כן יודע שזה דבילי לגמרי לתת לילד ציון בלי ששאלת אותו שום דבר פרטני. באופן כללי אני חושב שזה בעייתי מאוד לעשות מבחנים לילדים בגיל 5, זה לא ראוי ולא הייתי רוצה לחשוף את הילד שלי לסוג כזה של עמידה ביעדים בגיל צעיר כל כך".
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
בית הספר לטבע הוא אחד המבוקשים בעיר ובחינות הקבלה שלו מזינות עסקי משנה כמו מכון נועם, שמוכר ערכות הכנה למבדקים במחיר של עד 349 ש"ח – תופעה המנציחה את הסגרגציה בין תלמידים מבוססים לתלמידים אחרים, וכך מזוהה בית הספר עם תלמידים המגיעים מרקע כלכלי חזק.
ל', אימא לשני ילדים המתגוררת בדרום העיר, השכילה להכין את בנה למיונים והוא התקבל לבית הספר. "אני חייבת להודות שאני מרוצה מכך שבני לומד בבית הספר לטבע, אך ברור לי שיש כאן בעייתיות", היא מספרת. "זה בית ספר מצוין, אבל כאימא הייתי מעוניינת שבני יזכה להכיר גם ילדים מרקע שונה משלו".
לעשירים בלבד?
עו"ד הרן רייכמן, שהגיש את העתירה של הורי התלמידים, מסביר כי לקראת שנת הלימודים הקודמת ניתן לבית הספר אישור חד פעמי לערוך מבחני קבלה. עם זאת העתירה הוגשה בההתייחסות למבחנים שנערכו לקראת השנה הנוכחית, תשע"ו, שבה לא קיבל בית הספר את האישור. בתגובה לעתירה השיבה העירייה כי המבחנים נערכו בתום לב, ולמעשה "נפלה שגגה בידי הרשות באי קבלת האישור הפורמלי (ממשרד החינוך – י"ז) לעריכת תצפיות בשנת הלימודים תשע"ו".
אין כניסה לתלמידים ממעמד כלכלי נמוך (צילום: אורן זיו)
"אין אכיפה של משרד החינוך בהרבה מאוד בתי ספר ממלכתיים, גם מצד הרשויות המקומיות", מסביר עו"ד רייכמן. "בית הספר לטבע ערך מבחנים לאורך שנים בניגוד להנחיות משרד החינוך. בעתירה שהגשנו הוכח מעל לכל ספק שהם עוברים על החוק. זה קורה כי משרד החינוך לא מתערב בזה, אפילו שאין לכך אישור פורמלי. המציאות מאפשרת למערכת החינוך להתנהל כשוק חופשי שנותן עדיפות להורים ממעמד גבוה. כך נוצרת מערכת חינוך פרטית על גב המערכת הציבורית".
מה צפוי לקרות בהרשמה הקרובה לבתי הספר?
"עוד חודש בערך יהיה דיון בוועדת הייחודיים של משרד החינוך. אם הוועדה תחליט לאפשר את המיונים, אנחנו נהיה שם כדי להתנגד".
כשהתקשרנו למזכירות בית הספר לטבע כדי לקבל מידע על המיונים, נתקלנו בתגובה הבאה: "טרם קיבלנו הנחיות מהעירייה לגבי רישום, זה יקרה רק בחודש הבא".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"עמדת עיריית תל אביב־יפו, כפי שהוצגה גם בבית המשפט, נסמכה על העובדה שמשרד החינוך היה שותף מלא בהליך הקבלה, ונציגיו אף נכחו בוועדות הקבלה והערעור. בסוף החודש צפויה להתכנס ועדה מטעם משרד החינוך, אשר תקבע את עתיד הליך הקבלה לבית הספר לטבע".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![האמנות כמרחב ציבורי של דאגה והקשבה. הדמייה מתוך "בית חולים שדה X" של איה בן רון ב"אוהבים אמנות"](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2020/11/%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%9F-DO-YOU-CARE-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94-2020-2000x1125.jpeg "האמנות כמרחב ציבורי של דאגה והקשבה. הדמייה מתוך "בית חולים שדה X" של איה בן רון ב"אוהבים אמנות"")
