אני גרוט: עונה 2 (06.09.2023)

הבן זונה הכי קשוח בגלקסיה חוזר לעונה שנייה, ואם אתם לא זוכרים, מדובר בסדרה קצרצרה בת חמישה פרקים, כל אחד באורך של ארבע דקות, בהן המרצ'נדייז הכי מוצלח של מארוול גרוט עושה דברים נוראיים כמו להרוס את החללית או רצח עם. לא ידוע הרבה על העונה החדשה, אם כי לפי הדיווחים היא תהיה קשורה באופן רופף ליקום הרחב יותר של מארוול. האם נראה מפגש בין קיד גרוט לספיידרמן? באיזה שלב התפתחותי נקבל אותו? האם יש גרוט חדש? כנראה שפשוט נקבל המשך ישיר של העונה הקודמת, או שהסרטונים הקצרצרים יחפפו עם אירועים גדולים יותר ב-MCU. אבל מה שבטוח, זה יהיה כיף אסקפיסטי טהור וחסר מוסר – בדיוק כמו העונה הקודמת.

לוקי: עונה 2 (06.10.2023)

"לוקי" הייתה אחת ההצלחות הבודדות בעלות קונצנזוס בסדרת הסדרות של מארוול, ולא מעט בזכות טום הידלסטון המוכשר להפליא, אבל גם בזכות קו עלילה שהתחיל טוב, וגם נגמר טוב (עם אמצע קצת מקרטע, אבל נו, אי אפשר לקבל הכל). הרצון לעונה נוספת של לוקי היה מיידי, ובאולפנים של מארוול הבינו את זה עוד לפני שהסדרה שודרה. "לוקי" הציגה לנו את קאנג, ובכלל, הסבירה לראשונה איך המולטיוורס בנוי ומי אחראי עליו. כעת לוקי ניצב בפני איום חדש, כאשר הוא חווה מה שניתן לתאר רק בתור גליצ' במולטיוורס. עכשיו הוא נאלץ לחפש אחר שלוש דמויות מרכזיות: סילבי, הלוא היא וריאנט של לוקי ממין נקבה; רבונה רנסלייר, המנהלת של TVA; וכמובן, את גברת זמן, דמות השעון שהופיעה בעונה הראשונה בתפקיד מאד משני, אך תתפוס מוקד מרכזי יותר בעונה החדשה. גם אוון ווילסון יחזור בתפקיד הבלש הבין מימדי מוביוס, וצפויות לנו כנראה הופעות מפתיעות נוספות. קשה להאמין שמארוול יהרסו חלקה טובה כמו "לוקי", ולכן זה מאד מרגש שהוא חוזר, על אחת כמה וכמה כשהוא אחת הדמויות הבודדות שעוד נשארו לנו מסרטי "הנוקמים" המקוריים.

**החל מרגע זה, כל הטריילרים המוצגים בכתבה הם טריילרים מדומיינים של מעריצי מארוול. אל תבנו על כך שהסדרות יראו כך, אבל שמנו אותם כי כיף לדמיין**

אקס-מן 97' (סתיו 2023)

סדרת ההמשך לאקס-מן משנות התשעים היא לא רק חדשות משמחות בזכות הנוסטלגיה, אלא גם מפני שזוהי הפעם הראשונה בה דיסני מפיקה תוכן של אקס-מן. מאז הסרט הכושל "אקס-מן: הפניקס האפלה" משנת 2019 לא קיבלנו תוכן של אקס-מן, כשאחת הסיבות לכך היא שבאולפנים של מארוול עדיין לא חשפו איך הם הולכים להשתלב ב-MCU. מאז נפוצו המון שמועות על הליהוקים החדשים, על הדרך שבה ייחשפו, ואפילו היה פתח לקיומם של המוטנטים בסדרה "מיס מארוול". אבל החדשות הכי משמחות הן ללא ספק ש-"אקס-מן 97'" ימשיך את סיפורם של פרופסור אקסבייר ותלמידיו, ותנסה לפתור חורים בעלילה שטרם נפתרו, כך לפחות מבטיחים. לפי היוצרים בו דמאיו וג'ייק קסטונה, הסדרה צפויה לשמור על הסגנון ועל העלילה של קודמתה, ואנחנו אפילו נקבל חלק מהמדובבים המקוריים לצד כמה קולות חדשים. נכון לעכשיו אין עוד תאריך רשמי, אך הצפי הוא שנראה את פרופסור אקסבייר בסתיו 2023, ממש אחרי העונה השנייה של לוקי. רצף לא רע של סדרות, אם תשאלו אותי.

מה אם…? עונה 2 (2023 או 2024)

"מה אם…?", סדרה הגוללת סיפורים שונים באנימציה מרחבי המולטיוורס, הייתה אחת הסדרות היצירתיות ביותר של מארוול, מאחר והשילוב בין אנימציה לבין חופש תנועה מוחלט ברחבי המולטיוורס איפשר לה לספר סיפורים מופרעים ומרתקים. נגיד, ביקור ביקום הזומבים של מארוול, או מציאות בה קילמונגר היה כובש את ווקאנדה, ואפילו גרסה בין מימדית של אולטרון, אחד האויבים הכי חזקים שהוצגו ב-MCU. ממה שידוע כרגע על העונה השנייה, יש כבר כמה פרקים מסקרנים מאד: בתור התחלה, ההיידרה סטומפר יחזור לסיבוב נוסף בפרק מחווה לסרט "קפטן אמריקה: חייל החורף"; פרק אחר יתמקד בשאלה "מה היה קורה אם איירון מן היה נוחת על סאקאאר?", הכוכב בו נתקע הענק הירוק בסרט "ת'ור: ראגנארוק"; וגם סיפור בו הטסרקט נוחת באמריקה לפני ההתיישבות בה, מה שמספק כוח רב לשבטי הילידים האמריקאיים. ידוע גם על פרק בו דמויות מ-"שאנג צ'י" יילחמו באודין ובכוחות האסגארדיים במלחמה בין-מיתולוגית. בקיצור, יש המון סיבות לצפות לעונה השניה של "מה אם…?", ולא רק בזכות האנימציה המטורפת.

אקו (29.11.2023)

הסדרה "הוקאיי" משנת 2021 הציגה מחדש את קינגפין ליקום של מארוול, אך הוסיפה גם גיבורה חשובה לא פחות – אקו. אין הרבה מידע בכלל על הסדרה כרגע – רק שאלקווה קוקס צפויה לחזור לתפקיד אקו, ילידה-אמריקאית כבדת שמיעה שיכולה לחקות את התנועות של אנשים אחרים באופן מדויק, ובכך גם להילחם בהם. בסדרה אנחנו צפויים לראות גם את צ'ארלי קוקס חוזר לתפקיד דרדוויל לאחר הופעה כיפית ב-"שי-האלק", וכמובן את וינסנט ד'אונפוריו בתפקיד קינגפין. לפי מארוול, נדמה שיש עוד תכניות לד'אונפוריו, אבל ההופעה שלו בתור ווילסון פיסק כל כך אייקונית עד שכבר אי אפשר לחכות שיחזור. בסדרה עצמה אקו תצטרך לחזור לעיר הולדתה בעקבות אירועי "הוקאיי", ולהתחבר מחדש לשורשיה. מאד משמח לקבל פנים חדשות וגיבורה חדשה לגמרי מבית מארוול, במיוחד לאחר ההצלחה של "מון נייט". ולמרות שההופעה שלה ב-"הוקאיי" הייתה קצת מתישה, יש סיכוי לא רע בכלל שהסדרה הזאת תצליח להפתיע לטובה.

איירון הארט (2024)

האמת? זאת סדרה שגורמת לי להרים גבה. אני לא מת על הנסיון של מארוול להחליף כל דמות גיבור גברית בדמות נשית מקבילה. שלא תבינו לא נכון, טוב שמארוול מוסיפים נשים לקאסט, אבל אני מעדיף שיתנו מקום לדמויות הנשיות הקיימות, או לחילופין, שיציגו גיבורות חדשות. איירון הארט היא הממשיכה הרוחנית של איירון מן: נערה גאונה שמפתחת שריון בסגנון של איירון מן. את רירי וויליאמס פגשנו כבר בסרט "הפנתר השחור 2: ווקאנדה לנצח", ודומיניק ת'ורן חוזרת לגלם אותה שוב, והפעם לא בתפקיד משני שקל לשכוח. האם זה יהיה טוב? אני באמת מקווה שכן, אבל כדי שזה יקרה זה צריך להיות סיפור חדש, ולא שחזור של סרט שכבר ראינו. רירי וויליאמס היא דמות עם אופי חזק ובולט בקומיקס, וחשוב שבסדרה הייחודיות שלה תבלוט. עדיין לא ידוע מי יהיו הנבלים, אבל ידוע שאנתוני ראמוס יגלם את הברדס, הסיידקיק של רירי שמסוגל לתעל דרך הברדס שלו קסם שחור. זאת תהיה גם נקודה מעניינת עבור ה-MCU, מכיוון שנחשפים עוד קוסמים ביקום. האם זה אומר שבקרוב נראה גם ד"ר דום? נחכה ונראה.

אגתה: מעגל הכאוס (2023-2024)

אני יודע ש"וונדה ויז'ן" היא סדרה מוצלחת, פופולרית ואהובה (אפילו במערכת טיים אאוט יש לנו ויכוח פנימי), והיא באמת התחילה מאד טוב, אבל אי אפשר לסלוח לסיום הנורא ולתוצאה המאכזבת. אבל בזכות עדר המעריצים שנורא אהב את הסדרה, וספציפית את הופעתה של אגת'ה, השחקנית קתרין האן חוזרת לתפקיד המכשפה שאיבדה את זיכרונה. עד כה שמרו אותה בשקט ביקום של מארוול, אבל נדמה שדברים עומדים לפרוץ את מחסום הזיכרון שהציבה וונדה מקסימוף. ג'ו לוק ואוברי פלאזה לוהקו כבר לתפקידים שעדיין לא פורסמו, אבל למען האמת, בכל הקשור לקו העלילה הזה כבר אין לי שום ציפיות. אני אראה אותה, כי מה לעשות, אני מושקע הרבה יותר מדי שנים ביקום של מארוול, אבל בחייאת דיסני, בואו נמשיך הלאה. אולי אחרים יאהבו.

דרדוויל: נולד מחדש (אביב 2024)

אחרי הכישלון המהדהד של בן אפלק כדרדוויל, צ'ארלי קוקס עטה את מסיכת השד האדום והפך לגרסה המוצלחת יותר. כן, אתם זוכרים נכון, הייתה תקופה מוזרה כזאת שנטפליקס הפיקו סדרות של מארוול ו-"דרדוויל" של צ'ארלי קוקס נתנה טון בוגר יותר מסרטי המארוול שאנחנו מכירים. לאחר סיום הסדרה מעריצים רצו עוד, ומארוול הבטיחו שצ'ארלי קוקס עוד יחזור. למרות שלקח להם קצת זמן, בסוף הם קיימו את הבטחתם עם הופעה רשמית ראשונה ב-MCU (ב-"ספיידרמן: אין דרך הביתה") ואז בתפקיד קצת יותר משמעותי ב-"שי האלק". הצופים שמחו עוד יותר כשגילו שהוא חוזר באופן קבוע ליקום הקולנועי של מארוול עם סדרה משלו – "דרדוויל: נולד מחדש". אולפני מארוול הבטיחו שהם ישמרו על הטון שקבעה הסדרה בנטפליקס, וכדי להבטיח את זה החזירו גם את פרנק קאסל (בגילומו של ג'ון ברנטל), וכמובן הנבל הנפלא ווילסון פיסק. אין הרבה מידע על העלילה של "נולד מחדש", חוץ מסיפור הקומיקס בעל אותו השם. העלילה של הרומן הגרפי שומרת על הטון האפל של "דרדוויל", במהלכה הגיבור העיוור נלחם בווילסון פיסק שמנסה לתמרן את מאט מרדוק באמצעות הרגשות שלו לקרן פייג'. עדיין לא ידוע אם דבורה אן וול תחזור לתפקיד קרן פייג', או שאולי ג'ניפר וולטרס תופיע שוב, אבל אנחנו כן יודעים שנקבל המון מהסדרה שחורגת מהמבנה המסורתי של עשרה פרקים לעונה, ומבטיחה שמונה עשר פרקים.

ספיידרמן: שנה ראשונה (2024)

אחת הסיבות שטום הולנד קיבל המון אהבה כשהכריזו עליו בתור הספיידרמן של ה-MCU היא שלא היה מדובר שוב באוריג'ן סטורי. לא היינו צריכים לחזות שוב בעכביש שעוקץ את פיטר פארקר, לא היינו צריכים לספוג את המוות של הדוד בן שוב, או לראות את פארקר לומד להשתמש בכוחותיו. אז אחרי שלושה סרטים, אנחנו סוף סוף מקבל את מה שאיש לא ביקש: סיפור המקור של ספיידרמן ב-MCU, והפעם, כסדרת אנימציה. הסדרה היא בעצם פריקוול להופעתו בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" (2016), ולא ידוע עדיין אם טום הולנד ידובב את הדמות או לא. צ'ארלי קוקס ידובב את דרדוויל, לכן זה הגיוני שהולנד ימשיך לגלם גם כאן את ספיידי, אבל האנימציה מאפשרת לעקוף את זה. אנחנו יודעים גם שאחד הנבלים שספיידרמן יצטרך להתמודד איתם הוא וויזרד, אותו ידובב פול פ. תומפקינס שאולי זכור לכם בתור הקול של מיסטר פינאטבאטר ב"בוג'אק הורסמן". לפי ההבטחה, האנימציה בסדרה אמורה לתת המון כבוד לסגנון האנימציה הישן, ועם ההישגים בסרטי הספיידרוורס, מעניין מאד לאיזה כיוון זה ילך.

ויז'ן קווסט

"וונדהויז'ן" לא תזכה לקבל עונה שנייה, אבל כן תקבל סדרת המשך שתתמקד בויז'ן, לאחר שנשאר בחיים. באמת שלא היה צורך להחזיר את ויז'ן לחיים, אבל מארוול תמיד התקשו להיפרד מדמויות אהובות שמכניסות כסף, ולכן בעל כורחנו נאלץ לקבל סיפור חדש עבור הגיבור. אין הרבה פרטים על הקאסט, מלבד שובו של פול בטאני וקו עלילה מעורפל למדי: ויז'ן מנסה להשיב לעצמו את הזיכרון ואת האנושיות. אני לא חושב שיקרה כאן משהו מעניין מדי, אבל עם מארוול תמיד צריך לשמור סיכוי להיות מופתע.

ממלכת ווקאנדה

ריאן קוגלר ומארוול ממשיכים את שיתוף הפעולה שלהם, והפעם יוצרים סדרה חדשה על ווקאנדה. מלבד העובדה שדנאי גורירה תשחק שוב את אוקויה, אנחנו לא יודעים הרבה על הסדרה. יש המון כיוונים שאפשר ללכת איתם: הם יכולים להמשיך להתמקד בפנתר השחור, או יכולים להתמקד באוקויה, הגנרלית. באופן אישי הייתי שמח לראות סדרה בסגנון "משחקי הכס" שמתקיימת בווקאנדה, אבל קשה בשלב הזה לדעת מה יהיה עם הפרויקט הזה בסוף.

מארוול זומבים

יקום הזומבים של מארוול הוא אחד היקומים המעניינים והמוזרים ביותר במולטיוורס. הוא הופיע לראשונה על המסך בסדרה "מה אם…?", והתקבל באהבה מאד גדולה על ידי המעריצים. חלקם עוד זוכרים את הגרסה המוזרה מהקומיקס, שגם הביאה לנו את גרסת הראש המדבר של דדפול. ידוע כרגע רק שרנדל פארק יחזור לתפקיד ג'ימי וו, אך גם שתופיע דמות חדשה – סוחר המוות, שיגולם על ידי אנדי לה (אנדיל'ה, אם תרצו). בסיפור המקורי דמויות מאקס-מן היו מאד מעורבות, אך לא ידוע אם הן יצוצו גם בסדרה. הכיף בפרק הזומבים של "מה אם…?" היה שמאחר ולא מדובר בבני אדם, האנימטורים של מארוול יכלו ללכת ממש רחוק מבחינת אלימות, כי הגבלת הגיל קצת יותר עדינה כלפי כל יצור שהוא לא אנושי. כך הם אפשרו הרבה יותר ממה שמארוול בדרך כלל מאפשרת. באופן אישי אני מאד מתרגש מהסדרה הזאת, מאחר ובתור נער עקבתי באדיקות אחר קו העלילה של יקום הזומבים – ואם הם ימשיכו את הקו שהתחילו ב-"מה אם…?", יהיה לסדרה פוטנציאל ממש גבוה להפוך למשהו ממש טוב.

וונדרמן

זאת סדרה שרבים ממעריצי הקומיקס חיכו לה, במיוחד לאחר ששמעו על הליהוק. בתפקיד וונדר מן, האלטר אגו של סיימון וויליאמס, ישחק יאיא עבדול מאטין השני (שאולי מוכר לכם מאקוומן), בן קינגסלי יחזור לתפקיד טרבור סלאטרי (שראינו ב-"איירון מן 3" וב-"שאנג צ'י"), ובתפקיד הנבל ובהופעה ראשונה, אנחנו פוגשים את גרים ריפר, האלטר אגו של אריק וויליאמס, אחיו של וונדר מן (בגילומו של דמטריוס גרוס). כמובן שבהתאם לשאר היקום של מארוול, סיפור המקור של וונדר מן יקבל התאמה מסוימת לקולנוע. סיימון וויליאמס הוא שחקן הוליוודי שמקבל כוחות על, והופך להיות וונדר מן. זה כל מה שידוע לנו על הסדרה, אבל כן יודעים גם שבקומיקס יש שני קשרים רומנטים משמעותיים שוונדרמן מפתח: אחד עם קפטן מארוול, השני הוא עם וונדה מקסימוף. נסו לדמיין את משולש האהבה הזה. לא ידוע מתי הסדרה תצא, במיוחד עם שביתת התסריטאים של הוליווד, אבל אין ספק שיש למה לחכות.

• דיסני+
• מארוול
• המסך
• סדרות
• הנוקמים

במהלך חודשי הקיץ הדיזנגוף סנטר מתמלא בפעילויות ואירועים לילדים, אבל הפעם מדובר במשהו שגם הרבה מההורים ישמחו לרוץ ולראות: לרגל 60 שנה ליציאת הקומיקס הראשון של "הנוקמים", תערוכה חדשה מגיעה לסנטר, במסגרתה תוכלו לצפות מיד ראשונהבתלבושות ואביזרים מקוריים מהסרט, שנחתו בארץ הקודש היישר מהאולפנים בהוליווד. וזה לא הכל – תהיה גם חנות פופ-אפ מקורית של מארוול, והקרנת סרטים חינמיים. אנחנו נקרא לזה המארווליאדה, אבל אתם לא.

התערוכה, שתחל ביום ראשון ה-6.8 ותימשך לאורך הקיץ, תורכב מתלבושות הגיבורים ביניהם מדי קפטן אמריקה (כולל המגן המפורסם), הפטיש האייקוני של ת׳ור מיולניר (לא נראה לנו שיתנו לכם להרים אותו), המסכה המקורית של איירן מן כפי (שהופיעה בסרט הראשון), התלבושת של הוקאי (מבלי לשכוח את הקשת, כי מה עוד יש לו?), צמד החליפות השחורות של הפנתר השחור והאלמנה השחורה גם ינכחו, התלבושת הייחודית של אנטמן, תחפושת הצרעה. לקינוח – גם החליפה של ד״ר סטריינג׳, עם העין של אגאמוטו.

ומסביב לתערוכה הזו, יש עוד מגוון דברים שתרצו לבדוק – מתחם חינמי של הקרנת סרטי ״הנוקמים״, וגם חנות פופ-אפ עם מוצרים ייחודיים שעדיין לא נראו בארץ, הישר מהחנות הרשמית של מארוול, ולתקופת התערוכה בלבד. החנות עתידה להשתרע על שטח של 160 מטר (!) ותכלול מגוון של מעל ל-3,000 מוצרים, אביזרים וצעצועים שונים. המוצרים כוללים צעצועים לילדים, כמו גם פרטי אספנים נדירים ומיוחדים -של Iron Studios, בובות פופ מיוחדות של פאנקו, כלי בית מבית Pyramid, מוצרי חזרה לבית הספר כגון ילקוטים, קלמרים ומחברות, משחקי קופסא ועוד.

תערוכת מארוול בדיזנגוף סנטר תיערך החל מיום א', 6.8 עד 1.9, ימים א'-ה' 9:30-20:00, ו' 9:30-15:00

• מארוול
• קומיקס
• הנוקמים
• דיזינגוף
• דיזנגוף סנטר

בשישי האחרון עלו שני הפרקים הראשונים של "סיטדל"' סדרת הריגול-מד"ב החדשה והיקרה של אמזון. כמה יקרה? ובכן, היא עקפה את "שר הטבעות" של אמזון והפכה לסדרה היקרה בעולם עם תקציב של 300 מליון דולר לעונה. אמזון כבר זרקה ערימות של כסף על "שר הטבעות: טבעות הכוח", וקיבלה בתמורה פרויקט מרהיב ויזואלית אך חסר נשמה. הפעם המצב קצת שונה: אם על "טבעת הכוח" זרקו מיליונים כדי לאפשר ליוצרים את הכלים שהם צריכים כדי להפיק את הסדרה ולייצר ספקטקל, כאן זה קרה כי האחים רוסו הרגישו שהסדרה הולכת לכיוון לא נכון.

https://www.youtube.com/watch?v=O0JG6V-12ac

באמצע 2018 אמזון גייסה את האחים רוסו לפרויקט, הם רצו סדרת ריגול בסגנון האוונג'רס של מארוול. האחים רוסו היו השם החם בהוליווד לאחר ההצלחה המפתיעה של "קפטן אמריקה: חייל החורף" וההצלחה המפתיעה פחות של "הנוקמים: מלחמת האינסוף", היקום הקולנועי של מארוול היה בשיאו, ולאחים רוסו היה חלק גדול בזה.

>> המהממות והמדממות: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה שלכם כרגע
>> מאי לוהט: 27 סדרות חדשות ששוות בדיקה החודש (ושוורצנגר אחד)
>> "אהבה ומוות": את הסדרה הזאת של HBO כבר ראיתם. והיא הייתה טובה יותר

השניים פצחו בהפקה כשת"פ בין האולפן העצמאי של האחים רוסו (AGBO) לבין הקולקטיב של Midnight Radio, בעיקר ג'וש אפלבאום ואנדרה נמק, שכתבו בעבר את "משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים" ו-"צבי הנינג'ה" (2014). לפי הדיווחים, במהלך שנת 2021, כשהסדרה בשלבי הפקה מתקדמים, הם נתקלו בהתנגדות מצד האחים רוסו. האחים פיטרו את הכותבים בשל חילוקי דעות אמנותיים והחליפו את כל צוות היוצרים, מה שגרר צילומים חוזרים שהכפילו את התקציב. אי אפשר לדעת באמת כמה רחוקה הייתה הסדרה מהחזון של האחים רוסו, אבל הצצה מהירה בפילמוגרפיה של אפלבאום ונמק מראה שכנראה האחים רוסו צדקו והסדרה לא הלכה לשום מקום טוב.

בסירוב עיקש לנטוש את הספינה הטובעת, האחים רוסו גייסו את דייוויד וייל ככותב ויוצר כדי להציל את הסדרה. במהלך 2022 הסדרה צולמה מחדש ושווקה בתור "הסדרה היקרה בעולם" כשלמעשה היא לא הסדרה היקרה בעולם, אלא שתי סדרות שונות, פשוט האחת שודרה והשנייה נמחקה. אז מה בעצם יצא מכל זה?

יצא משהו: "סיטדל" היא סדרת ריגול-מד"ב המתרחשת בעתיד הלא רחוק במיוחד ועוקבת אחרי מייסון קיין (ריצ'רד מאדן), סוכן חשאי מיומן בסוכנות הביון סיטדל. בניגוד לסוכנויות ביון אחרות, סיטדל לא נאמנה למדינה או לאום, אלא לאנושות כולה. באחת המשימות שלו עם נדיה סין (פריאנקה צ'ופרה), סוכנת סיטדל נוספת, השניים נמצאים על רכבת שמתרסקת. הזיכרון של שניהם נמחק לאחר התאונה, שהייתה חלק מהמזימה של ארגון הביון היריב מנטיקור, שהצליח במשימתו והשמיד כמעט את כל סיטדל, אך ברנרד אורליק (סטנלי טוצ'י), בכיר בארגון, שרד את המתקפה ומנסה לבנות את סיטדל מחדש, שמונה שנים אחר כך, יחד עם קיין. בזמן שחלף בנה קיין משפחה וכעת הוא צריך לחזור אל עברו שאותו אינו מכיר.

הסדרה עמוסה באקשן מרהיב, סצינות קרב שמצליחות להיות ברורות ומכוראגרפות היטב, וניכר שהאחים רוסו נהנו מלהפיק תוכן שלא כפוף להגבלות גיל שמרניות ומיושנות. האקשן בסדרה הוא מהטובים שנראו בטלוויזיה והוא שומר על העירנות בצפייה. נדיר למצוא כיום סצינות אקשן שברור מה קורה בהן, במיוחד כשרובן ערוכות באופן קופצני שלא מאפשר לראות מי יורה במה או מי מכה במה או מי דורס את מה, אבל כאן הכל מצולם בחדות ואפשר לעקוב בקלות אחר המתרחש על המסך. הסדרה נמנעת מלתת את כל הטוויסטים, גם אם זה מרגיש שזורקים לא מעט רמזים, וריצ'רד מאדן ("משחקי הכס") הוא ליהוק ראשי מצוין, במיוחד לאחר הופעתו המאכזבת ב-"נצחיים" של מארוול.

הסדרה עצמה מרגישה קצת כמו גרסת לייב-אקשן של להיט הקאלט "ארצ'ר", אם סדרת האנימציה ההיא הייתה לוקחת את עצמה ברצינות. מייסון, שנושא צלקות רבות על גופו (בדומה לארצ'ר שצובר צלקות על גופו, דבר נדיר לאנימציה), ניחן במין שחצנות ארצ'רית. כשהוא מתבקש להציג את עצמו מחדש לנדיה, שותפתו בעבר, הוא מציג את עצמו בתור "סוכן חשאי, לוהט". זה מעורר מעט גיחוך אבל מאדן מבצע את השורה הזאת בחן רב. צ'ופרה נעדרת מרוב הפרק הראשון, אך מפצה על כך בפרק השני עם סצינת קרב מצוינת.

צמד הכוכבים משלימים זו את זה: כשרק אחד מהם נמצא על המסך ומבצע את כל האקשן זה מרשים, אבל כששניהם ביחד הכימיה ביניהם הופכת את הקרבות למעניינים יותר. הייתי רוצה להגיד שכל האקשן והדיאלוגים הקצרים והשנונים – או אפילו סטנלי טוצ'י המצוין שהוא ליהוק נהדר לדמות של אורליק – מוסיפים ערך לסדרה, אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שלא מדובר ביצירה טלוויזיונית שמצדיקה את התקציב המטורף שניתן לה. היא כיפית, קלילה וזורמת עם אקשן טוב, אבל אין לה ערך מוסף ואם באתם בשביל טוויסטים מפתיעים – בפרקים הראשונים אין כאלה.

אנחנו עוד נראה טוויסטים בהמשך כנראה, ונגלה מי בגד במי ומי דקר את מי בגב, אבל הדבר היחיד שיציל את הסדרה הוא אם בסוף העונה הראשונה שני הסוכנים לא יחסלו את האיום ומנטיקור ינצחו במערכה. כרגע המטרה של מייסון היא לאסוף את כל הסוכנים שנשארו לסיטדל כדי למנוע אסון גדול יותר שייגרם על ידי מנטיקור, אבל אם האיום לא יתממש והסוכנים יביסו את אויביהם על העונה הראשונה, לא תהיה סיבה להמשיך לצפות בסדרה. האחים רוסו צריכים להיזהר מהנוסחתיות שסרטי מארוול נפלו בה: כמעט בכל סרט של מארוול אנחנו יודעים שהגיבורים ינצחו וכולם יהיו בסדר. אפילו את ויז'ן החזירו בסדרה "וונדה-ויז'ן" כי לא היו מסוגלים פשוט להרוג אותו.

כך או כך, כנראה שסדרה פורצת דרך לא תהיה כאן. "סיטדל" היא סדרה כיפית ולא כבדה מדי לחובבי אקשן. זו לא דרמת ריגול חכמה ומשובחת כמו "האמריקאים", ובטח לא קומדיה כמו "ארצ'ר". היא שואבת השראה מהסוכנים החשאיים הגדולים ומשוברי הקופות הגדולים של העשור האחרון, ביניהם לא מעט סרטי מארוול, חלקם גם הופקו ובוימו על ידי האחים רוסו. אבל היא לא סדרה שתמצאו את עצמכם חושבים ומדברים עליה ובטח לא מצדיקה את תקציב הענק שלה. כמו הסוכן מייסון קיין שבמרכזה, כנראה שגם אתם תשכחו מכל הסיפור מיד בסיומו.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• אמזון פריים
• הנוקמים
• מארוול

לפני כמה חודשים, ממש בתחילת השנה, אתרי בידור שונים דיווחו שהוקאיי נפצע. זה לא שהיו חסרים לו חצים או משהו, פשוט השחקן ג'רמי רנר נפצע על ידי מפלסת שלג תקועה שניסה לשחרר, שבר יותר מ-30 עצמות בגופו ולרגעים מסוימים אפילו היה בסכנת חיים. בסך הכל, רנר הוא אולי לא גיבור העל הכי אהוב בנוקמים (הוא אפילו לא החמישי), אבל דווקא שחקן ואדם חביב מאוד, כך שכולנו קיווינו וחיכינו שיצא מזה. הוא אמנם עדיין מתאושש (הוא יהיה בסדר, אל תדאגו, יש לו את כספי מארוול), אבל בנתיים זה נחמד לראות את פניו המחייכות בסדרה החדשה של דיסני פלוס, "Rennervations".

הסדרה התיעודית (שהיא בעצם סוג של ריאליטי שיפוצים משודרג) צולמה לפני הפציעה שכמעט ועשתה את מה שת'אנוס לא הצליח, ומציגה צד יותר אישי ברנר – את אהבתו לשיפוץ, בנייה, חידוש וגם עזרה לקהילה. השחקן יצא לסיבוב ברחבי העולם, חבר לארגונים שעוזרים לילדים מעוטי יכולת, ואז משפץ עבורם אוטובוסים ורכבי ענק. למה שיצטרכו רכבי ענק? הם לא! אבל הוא הופך את הרכבים האלה למרכזים עבור הקהילה – משאית לסינון מים, אוטובוס עם אולפן ביתי, מתנ"ס נייד וכן הלאה.

המטרה של הסדרה היא גם לתת משהו נחמד לילדים, אבל בעיקר לחשוף את הציבור לארגונים שונים ואוכלוסיות שונות ברחבי העולם (בין היתר הוא מבקר בהודו ומקסיקו). מה שמבדיל את זה מעוד ריאליטי שיפוצים זה רדנר החמוד, שסוף סוף נותן לאישיות שלו לפרוץ החוצה (למה זה לא קרה במארוול? ניחא), וגם כמה כוכבים שנרתמים איתו למשימה, ביניהם חברו לנוקמים אנת'וני מאקיי, הזמר הקולומביאני סבסטיאן יטרה ועוד סלבס מקומיים, בהתאם למקום. קצת פיל-גוד על המסך, מה רע?

"Rennervations", זמין בדיסני+

• מה רואים הלילה
• מארוול
• דיסני+
• הנוקמים

• Facebook
• Twitter
• Email

"הכי אהבתי את רוקטמן, ופעם היה פרק שהאיש הרע תקע אותו במכונית על הר, עילף אותו וריתך את הדלת והוציא את הבלמים ודחף אותו אל מותו והוא התעורר וניסה לצאת אבל המכונית נפלה מהצוק לפני שהוא יכול היה לברוח! והיא התרסקה ועלתה באש ואני הייתי כל כך נרגשת ועצבנית ובשבוע שאחרי הייתי ראשונה בתור. והם תמיד מתחילים עם הסוף של השבוע שעבר. והנה רוקטמן מנסה לצאת החוצה והנה מגיע הצוק ורגע לפני שהמכונית נפלה מהצוק הוא קפץ החוצה! וכל הילדים הריעו! אבל אני לא הרעתי. נעמדתי והתחלתי לצעוק. זה לא מה שקרה בשבוע שעבר! לכולכם יש אמנזיה? הם רימו אותנו! זה לא פייר! הוא לא יצא מהמכונית!"

המונולוג של אנני ווילקס, שאותה גילמה קאתי בייטס בסרט "מיזרי" (הוא נשמע עכשיו גם בהצגה בקאמרי), נוגע באחד הכזבים הגדולים שבבסיס יצירות סדרתיות: כולם כבר אמורים לדעת שגם אם בקליף האנגר שבסוף הפרק הקודם הגיבור נקלע לסיטואציה שאין שום דרך לצאת ממנה בחיים, אם לא ראינו במו עינינו את ראשו מתפוצץ, בפרק הבא הוא יצוץ חי ושלם.

בעולם הקומיקס גם זה לא מספיק. מוות הוא מרכיב מרכזי בחייהם של רבים מגיבורי העל הרדופים על ידי זיכרונות רצח של דמויות אהובות – למשל הוריו של באטמן והדוד של ספיידרמן – אבל נדיר מאוד שהגיבורים עצמם מתים באופן סופי, במובן שבאמת לא נראה אותם יותר, כמו לוגאן בסוף הסרט שנקרא על שמו. כי גיבורי העל הם חסרי גיל ובני אלמוות, ואם בכל זאת נמצאה דרך עלילתית להרוג אותם, תימצא גם דרך להשיבם לחיים ברגע שיידרש. בקהילת המעריצים קוראים לזה "Comic Book Death".

התבנית הסדרתית של חוברות קומיקס, כמו של אופרות סבון טלוויזיוניות, הופכת את המוות למעגלי, משהו שמוכתב על ידי שיקולים כמו זכויות יוצרים, דרישת המעריצים או תוקף החוזים של השחקנים. בעידן הקולנועי הנוכחי, ביקומים של מארוול ו־DC, מוות של גיבור יכול גם להיות תחבולה סיפורית. עם זאת, האפקטיביות שלה מוטלת בספק, כי קשה לחוש אובדן אמיתי כשאנחנו יודעים שהמוות הוא זמני והשאלה היא רק מתי ואיך הגיבור יחזור לחיים.

הוותיקים שבינינו זוכרים את המקרה הידוע לשמצה של מותו ותחייתו של בובי יואינג בסדרה הכי פופולרית של שנות ה־80. אחרי שמונה עונות שבהן שימש כמצפון של "דאלאס", השחקן פטריק דאפי ביקש לפרוש לקריירה חדשה, ודמותו נדרסה למוות על ידי גיסתו. בחלוף שנה, כשגילה שהעולם מחוץ לסדרה לא מחכה לו, הוא ביקש לחזור. הפתרון שהמציאו התסריטאים היה אבסורדי במיוחד – בתחילת העונה העשירית אלמנתו נדהמה למצוא את בובי במקלחת, ומיד הבינה שכל העונה התשיעית הייתה חלום שחלמה. המחיקה של עונה שלמה דרשה התאמה של שאר קווי העלילה, וכך נעשה ב"דאלאס", אבל בסדרת הבת "נוטס לנדינג" החליטו להתעלם ושם בובי נשאר מת.

מותם הזמני של בובי ב"דאלאס" ושל מייקל ב"ג'יין הבתולה" (מוות משכנע ועצוב מאוד, גם משום שהוא קרה באמצע העונה) הותירו הד רגשי, משום שאופרות סבון, ואפילו טלנובלות מחויכות עם עלילות מופרכות במכוון, דובקות במראית עין של מציאות. "משחקי הכס" זה סיפור אחר. אף שמלכת הסדרות נודעה בכך שהיא מחסלת את גיבוריה, האופציה של קסם הייתה שם מהפרק הראשון. לכן כשג'ון סנואו, הגיבור הכי ראשי והכי לא מעניין, נרצח בסוף עונה החמישית, אף אחד לא באמת האמין שהוא יישאר מת. וגם לזה יש מונח בשיח התרבותי: "שריון עלילתי", שהוא חזק יותר מכל פלדה ולריאנית. יש דמויות שפשוט לא יכולות למות כי העלילה זקוקה להן.

בשוט שסיים את העונה נראתה גופתו של סנואו מוטלת בשלג, אלא שהמצלמה שהתבוננה בו מלמעלה לא המריאה אל על כדימוי לנשמתו העוזבת אותו. להפך – היא התקרבה אליו כמו מצפה לראותו לוקח נשימה. חוץ מזה ידענו שהמכשפה מליסנדרה נמצאת בסביבה, ובזמן שחיכינו לעונה הבאה, האינטרנט התמלא ספקולציות לגבי האי סופיות של מותו והאופן שבו יחזור לחיים. בבוא הזמן, כשמליסנדרה עשתה את שלה, המצלמה שוב התבוננה בו מלמעלה, כמו המשך של השוט של מותו, והפעם הוא אכן התעורר. תחייתו של ג'ון גרעה משהו מהדרמה של "משחקי הכס", כי מאותו רגע ידענו שהוא עוטה שריון עלילתי, לפחות עד עונת הסיום שמבטיחה לקטול שלל גיבורים. לכן, למשל, ב"קרב הממזרים" המהולל בעונה השישית, כשג'ון הוביל את כוחותיו לקרב מול רמזי בולטון, המוני חיילים נפלו מסביבו אבל היה ברור שהוא מוגן ואף חץ לא ייגע בו.

כך היה גם כשסופרמן מת ב"באטמן נגד סופרמן" ב־2016. הפעם המצלמה דווקא המריאה מעלה כצפוי ממנה, ולואיס בכתה ובכתה. אבל לצדה עמדה וונדר וומן שזה עתה הצטרפה לעלילה, והיה ברור שהסרט הזה נועד להתניע את היקום של DC ולהכין אותנו ל"ליגת הצדק" שתוכנן לצאת ב־2017 – וסופרמן הוא הרי השחקן הראשי בליגה. הפעם אפילו לא נאלצנו לחכות שנה. בשוט הסיום של "באטמן נגד סופרמן" האדמה מתחילה להתרומם מעל ארון הקבורה של קלארק קנט ורומזת לנו שגם הוא יקום מקברו. ואכן, ב"ליגת הצדק" סופרמן נולד מחדש בתוך מים מחושמלים וממריא מעלה, ואיכשהו במהלך ההחייאה הוא מאבד את הז'קט והחולצה שבהם נקבר אבל לא את המכנסיים. כי אם כבר מגוחך, אז עד הסוף.

וזה מביא אותנו ל"הנוקמים: מלחמת האינסוף". בשל ההיכרות של הצופים עם תופעת המיתה הזמנית, כדי לשכנע אותנו שכשתאנוס נוקש באצבעותיו גיבורי על מתים באמת, הסרט היה צריך לפורר אותם לאבק, בזה אחר זה (אף שיש להניח שזה קרה לכולם במקביל). ראשון התפוגג באקי, ואחריו גרוט, ופיטר קוויל, וספיידרמן, וניק פיורי ודוקטור סטריינג', וזאת רק רשימה חלקית. המראה הותיר את הצופים המומים, אבל להצטברות היה גם אפקט הפוך. כי כשההלם חלף קלטנו שאי אפשר להותיר כל כך הרבה גיבורים מתים – אחד או שניים, אולי, אבל לא ספיידרמן, לא באמת. סרט הסיום"הנוקמים: סוף המשחק"אמנם לוקח את הזמן שלו ומסביר לנו שזה מאוד מסובך עד כמעט בלתי אפשרי, אבל אנחנו יודעים שגיבורי על תמיד מוצאים דרך לחזור. אלא אם כן…

• תרבות
• סרטים
• קולנוע
• גיבורי על
• משחקי הכס
• סופרמן
• מארוול
• קומיקס
• הנוקמים
• ספיידרמן
• המסך