המילה "קפלניסטים" היא כינוי גנאי לא חדש של מכונת הרעל, שמועצם מאוד בשבועות האחרונים בכל הפלטפורמות. שמעון ריקלין בערוץ 14 טוען שמדובר ב"כת טרוריסטית קטנה, מופרעת מתפרעת ואלימה". מעבר לתביעות דיבה שלא זה המקום לדון בכדאיותן, נשאלת השאלה מה אפשר לעשות נגד מכונת הרעל הזו? לטעמי, הדבר העיקרי הוא לא לתת לה לנהל את הנרטיב, ובוודאי שלא להיכנע לה.

>> החינוך הממלכתי בסכנה: אג'נדה משיחית בדרך לתוכנית הלימודים
>> סלבז, תהיו רותם סלע. יש לכם הרבה מה להרוויח אם לא תשתקו

אז על מה בעצם אנחנו מדברים כשאומרים "מחאת קפלן"? זאת מחאה בעד הדמוקרטיה הישראלית ובעד השבת החטופים, והיא מייצגת לפי הסקרים את רובו המוחלט של העם. מכאן שהיא חוצה את ההפרדה המקובלת בין שמאל לימין שמאפיינת את המדינה שלנו כבר המון שנים, לידיעת מכונת הרעל שמנסה להשתמש בפוליטיקת הזהויות כדי להגביר את השסע וליצור לעצמה הצדקה להכפיש קבוצה רחבה בחברה הישראלית.

מעבר לכך, לדעתי, המחאה הזו הצילה את הדמוקרטיה בישראל בעיקר כי היא חיזקה ומחזקת את שומרי הסף שהיו מוחלשים ומעניקה להם תמיכה במאבקם אל מול נסיונות ההפיכה המשטרית של הממשלה. המחאה הזו הבהירה כי ארסנל הכלים של האזרחית הדמוקרטית במדינה כולל יותר מאשר את הזכות להצביע פעם בארבע שנים, ובעיקר כי חובה עליה להשמיע את קולה. כך מצא המחנה הליברלי את הקול שלו והתחיל להשתמש בו במחאת קפלן.

אני מתייחסת למחאה הזו כאל ניסוי כלים חשוב לקראת השינוי שצריך לבוא במדינה שלנו. גם כשתיפול הממשלה, המחנה הליברלי לא יוכל לחזור אל המקום המושתק שלו, אלא לתבוע מכל ממשלה שגם העקרונות שלנו ילקחו בחשבון. מרגע שמצאנו את הקול שלנו, אנחנו כבר לא יכולים להיבהל ממסרים של שנאה, להטמיע מסרים של מכונות רעל ולהשתתק.

לעיתים אנחנו שומעות, שכדאי שנצניע סממנים "קפלניסטים" על מנת למשוך קהלים רחבים יותר למחאות אחרות כנגד הממשלה. זאת בדיוק הטמעת המסרים של מכונת הרעל. כניעה לטענה הזו היא למעשה בקשה לצמצם את המרחב וההכרה אותם המחנה הליברלי דורש. אזרחי המדינה צריכים להצטרף למחאה כי היא מייצגת את העקרונות והאינטרסים שלהם, ולא להימנע מכך עקב הטענות של ריקלין ושות' על אלו שמוחים לידם.

חשוב להבהיר שמותר ואפילו רצוי להתווכח עם ה"קפלניסטים". המדינה שלנו מורכבת ואין לאף מחנה בעלות על איזו אמת אחת מוחלטת. אבל כל זה נכון כל עוד מתווכחים לגופו של עניין ולא לגופם של הטוענים. הריפוי של ישראל חייב לכלול את השבת היכולת הלאומית להתווכח ולהשאר מאוחדים. זה חייב להיעשות כך, כמו שאנחנו, צד אחד עם חולצות מחאה (עדיפות, כמובן, לחולצות ורודות) והצד השני עם הבגדים שהוא בוחר, והכל מתוך הבנה שגם אם אנחנו חלוקים בנושאים מסוימים, אנחנו ביחד באהבה שלנו למקום הכל כך לא פשוט הזה שהוא המדינה של כולנו. זה ה"ביחד ננצח" האמיתי.
>> עורכת הדין עינת קוק לנדאו היא פעילה בארגוןהחזית הוורודה

• טור דעה
• מחאת הדמוקרטיה
• הסתה
• תעמולה
• החזית הוורודה

קמפיין ההסתה המבחילשבקע בסוף השבוע ממאורות השנאה והרעלשל הליכוד-עוצמה-יהודית – הרשימה המשותפת לבחירות המקומיות בתל אביב-יפו שמעידה על התהום האידיאולוגית אליה קרסה תנועת הליכוד בהובלתו של בנימין נתניהו – ממשיך לעורר זעם בתל אביב ובמערכת הפוליטית המקומית. שלושה שבועות בדיוק לפני הבחירות לראשות העיר ומועצת העירייה, דורשת כעת ציפי ברנד את הסרתו של הקמפיין לאלתר, ואולי סוף סוף מערכת הבחירות הדחויה והמשונה הזאת מתחילה להתעורר.

>> אתם שכחתם מהי תל אביב. אתם שכחתם מה זה להיות בני אדם

הקמפיין המדובר מהדהד את דברי ההסתה של נתניהו לרב כדורי ב-96', לפיהם "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". ברנד, סגנית ראש העיר לשעבר ומספר 2 ברשימתה של אורנה ברביבאי למועצה, פנתה במכתב חריף אל בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר ודרשה מהם את הסרת הקמפייין בטענה לתעמולת בחירות מסיתה ואסורה. טענתה של ברנד היא כי מדובר בתעמולה פוליטית אסורה המכוונת נגד אמונה דתית של קבוצת אוכלוסיה ועשויה להוות הסתה לגזענות, ובמכתבה היא דורשת משני יושבי הראש של המפלגות שלא לתת יד לתעמולה אסורה זו ולפרסום דברים אשר עלולים לפגוע בחוסנה החברתי של המדינה ולהסית לגזענות.

על פי המכתב, שכתב עו"ד עומרי שגב מטעמה של ברנד, נכתב כי "בשונה מיו"ר המפלגה המכנה את עצמה 'עוצמה יהודית' אשר לא שירת ולו יום אחד בצה"ל, תושבים רבים בתל אביב-יפו אליהם מכוונת מודעה בזויה זו שירתו ועודם משרתים את המדינה. ואולם השתמטות משירות צבאי, הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון שיסוי אזרחים אלה באלה מהווים לגישת מפלגות אלה 'עוצמה', בעוד שהתגייסות, תרומה ואחווה בין אזרחים מהווים מקור לקמפיין נבזי". הקמפיין, לדברי ברנד, ממשיך מסורת נבזית של הסתה ארוכת שנים נגד תושבי העיר בזמן שהם, בניגדו לבן גביר, מגויסים למלחמה, משרתים את המדינה ו"חלקם לצערנו אף נפלו בקרב על הגנתה".

ספק אם נתניהו, שטבע כאמור את הסלוגן ועשה ממנו קריירה של הסתה נגד "השמאל", ייענה לקריאתה של ברנד ובמשרדו של בן גביר בוודאי ישמחו להכיר למכתב את המגרסה, אך תעמולה גזענית ומסיתה אסורה בישראל על פי חוק. עד כה לא ידוע על גורמים שפנו לוועדת הבחירות בדרישה לאכוף את החוק נגד הקמפיין, ויתכן שהפנייה אל ראשי המפלגות היא צעד משפטי ראשון בטרם פעולה דרסטית יותר.

גם המועמד לראשות העיר אמיר בדראן, יו"ר רשימת כולנו העיר היהודית-ערבית, תקף בחריפות את הקמפיין ואת חבירתו של הליכוד למפלגת עוצמה יהודית. "מה שקורה במדינה מדאיג מאוד ובמיוחד כשזה מגיע עד אלינו, לתל-אביב-יפו", אמר בדראן. "רוב תושבי העיר מעוניינים בחיים משותפים ובשוויון. גילויים של גזענות אלימה וקיצונית – כמו זו של רשימת 'עוצמה יהודית-הליכוד׳ – לא מקובלים לא על הערבים בעיר ולא על היהודים בעיר. המסר צריך להיות חד-משמעי: הכהניסטים צריכים להישאר מחוץ למועצת העיר. והדרך לדחוק את הביריונים של בן גביר מתחת לאחוז החסימה, היא לצאת ב-27 בפברואר ולהצביע הכי רחוק ממנו. אנחנו ברשימת כולנו העיר לא נאפשר להכניס את סדר היום שלהם לעירייה".

מאחורי הקמפיין מסתתרת כוונת הליכוד ועוצמה יהודית להפוך את הבחירות למועצת העיר למשאל עירוני על אופיה החילוני של תל אביב-יפו, במטרה להגדיל את כוחן במועצה ולערער את השליטה הליברלית-דמוקרטית בעירייה. אחוזי ההצבעה הנמוכים שצפויים בבחירות המקומיות, שנדחו פעמיים על רקע המלחמה ומתקשות להשתלב בסדר היום התקשורתי, בהחלט עשויים לשרת את מטרתם. אולי כדאי שכולם בכל זאת יצאו להצביע ב-27.2.

• בחירות 2024
• בחירות לעיריית תל אביב
• ציפי ברנד
• אמיר בדראן
• בנימין נתניהו
• הסתה