כבר התחלנו להתרגל לבידוד התרבותי החדש של ישראל ולעובדה שדי.ג'ייאים גדולים מחו"ל הפסיקו להגיע לתל אביב. חשבנו שיעבור הרבה זמן עד שיחזרו. אבל טעינו. הנה, ממש הערב, נוחת עלינו הורקהיימר, די.ג'יי הטכנו האימתני בעל המראה הויקינגי שהוא הרזידנט של רוברט ג'ונסון, הקלאב מספר אחת של פרנקפורט רבתי כבר 25 שנים ומוסד בעל שם עולמי בסצנת המועדונים הגלובלית.

>> עוד ריקוד אחד: מועדון הבלוק חוזר לפסטיבל מדברי תחת כיפת השמיים
>> כדור דיסקו במקום שנדליר: "המקום" שחלום לרשת את הבלוק
>> קלאבינג 101: חופרים על הרחבה בסדרת מפגשים מיוחדים לבליינים

הורקהיימר, בן 36, ינגן הלילה במסיבת אנדרגראונד טכנו בליין הנצחי פאקוטק, בערב מהפנט שיתרחש במועדון הסול:אר שברחוב החשמונאים 90, לפניו יעשו לכם חם וואן אייג'נט וג'קמן, אחריו ירצח את הזריחה המייסד צחי סוזאנה, אבל המנה העיקרית של הערב תהיה כזו שלא טעמנו כבר הרבה זמן: די.ג'יי בינלאומי מבוקש ומוערך שלא רק מסכים לבוא לבקר, אלא גם מקדם את המסיבה בעמוד האינסטגרם שלו בלי להתבלבל.

"יש די.ג'ייאים שלא צריכים שישכנעו אותם", מספר צחי סוזאנה למי ששואל איך הצליח לשכנע את הורקהיימר לבוא למחוזותינו מוכי המלחמה. "הוא בדיוק נחת בארץ ואמר לי שהוא יודע מה בולשיט ומה לא. ושביבי פושע שצריך ללכת לכלא. הוא בא לתקלט בשבילנו ובשביל אנשים כמונו, שהוא יודע שלא תומכים בממשלת ישראל.
ושיש הבדל בין אנטישמיות ובין אנטי-ממשלת ישראל. הוא רק היה צריך לשכנע את אמא שלו שדואגת לו וכבר כתבה לו פעמיים בשעתיים שהוא פה: 'r u safe!'.
הוא סיפר לה שנסע לתקלט באוקראינה ולא סיפר לה על תל אביב :)".

הורקהיימר מצטיין בסטים של טכנו עמוק ומהפנט, וידוע גם כתקליטן ורסטילי שמפתיע לא מעט בסטים שלו ומלהטט בין סגנונות טכנו שונים ללא קושי. "הוא אומן ומוזיקאי שבא מלמטה ועבר דרך ארוכה", מסביר סוזאנה. "הוא היה מתופף שנים בלהקת פאנק רוק, עד שעבר למוזיקה אלקטרונית, הפיק וניגן ברייבים והתקדם עד שהגיע להיות הרזידנט של הרוברט ג'ונסון ולנגן בכל העולם. הוא אוהב להגיע למקומות עמוקים והיפנוטיים בסטים שלו, אבל הוא גם יפתיע עם טראקים שהם לא בהכרח טכנו עמוק".

כמה סירובים קיבלתם מדי.ג'ייאים בחו"ל עד שמצאתם אותו שהסכים? וכמה זה כאב?
"האמת שלא שאלנו הרבה, כי היה לנו די ברור שקלוש שיבואו. אולי שניים או שלושה. מה שקצת כאב זה שגם כשהצענו שינגנו ללא פירסום שמם, הם העדיפו לא לקחת סיכון של פגיעה בקריירה. צריך לקחת בחשבון שלפעמים אנשים עם משפחות גם מפחדים פיזית מהמלחמה.

יש דיבור שהסצנה מתחילה להתעורר. אתה מרגיש את זה?
"לא יודע מה זה להתעורר, לא חושב שהיא הלכה לישון. אני כן יכול לבשר שהורקיימר הוא רק הסנונית של אורחים מחו"ל, ושכבר סגרנו עם עוד כמה שמות (גם גדולים ואגדיים) לעתיד המאוד קרוב והקרוב פלוס".

מה השתנה השנה במסיבות, אם בכלל?
"קודם כל, הדי.ג'יי'ז המקומיים מחזיקים את הליינאפ ולא רק פותחים וסוגרים, ולגמרי הוכיחו שהם עושים את העבודה. מבחינת אנרגיות ובכלל, לפעמים יש הרגשה שלא השתנה הרבה, ואחרי הכל אנשים באים לרקוד ולהתפרק. כמו שהיה משחר ההיסטוריה. אני כן מרגיש לעיתים הרגשה של שחרור, של לחגוג כאילו אין מחר, ומצד שני תחושת מועקה מהאסון והמלחמה הלא נגמרת. יש הרבה חוסר יציבות. אם פתאום יש אזעקות באותו הערב אז אנשים פחות יוצאים. ומצד שני, יצא לי לנגן ולהיות במסיבות כשיש אזעקה והמסיבה ממשיכה ומלאה".

חגגתם לאחרונה 20 שנות פאקוטק. אתה יכול לסכם אותן במשפט?
"ממשיכים לאהוב מה שעושים ולעשות מה שאוהבים".
>> וורקהיימר X פאקוטק, חמישי 23:00, סול:אר 90, חשמונאים 90 (ליד "המקרר". יש כניסה גם מכיוון קרליבך ליד כניסת הספקים של קניון TLV אם אתם חייבים להתחכם כי אתם מיוחדים)

• טכנו
• חיי לילה
• די.ג'יי
• מסיבות מומלצות

נדב רביד הוא מפיק ודי.ג'יי, עורך תרבות, מבקר מוזיקה, עורך ושדרן רדיו ששידר וערך בין השאר ברדיו תל אביב, קול הקמפוס המיתולוגית, רדיו הקצה וכיום מנהל גלגל"צ. מבעלי הלייבל בוטניקה עם אמיר אגוזי וחצי מהצמד פורץ הדרך פולאר פייר (עם מלכיאל גרוסמן), יוזם ושותף של דן יואל (לוטנט דן) בליין המסיבות 120 שחוגג 3 שנים ב-19.7 במרץ 2 בקריית המלאכה. הליין מתעתד לקיים תנועת נגד להתקדמות המהירה של החיים (ושל המוזיקה) דרך מסיבה שחוזרת אל האלמנטים היסודיים של מוזיקה: חוף מבטחים של תנועה איטית, היפנוטית ומכושפת בחלל חשוך, סאונד עוטף וקהל מגוון, כזה שמגלה רק עכשיו את נפלאות רחבת הריקודים, וכזה שרקד עליה כבר לפני כמה עשורים, ביחד.כרטיסים מחכים לכם כאן.

>> דרינק בסוף הלילה ומקום לברוח בו // העיר של דורון לוי (שישקו)
>> פצע שהפך לפרח ומקומות שנותנים להיות // העיר של דיוויד לרנר

1. קיי

אולי מטעמים נוסטלגיים, אולי כי הדי.אן.איי של השסק – אחד המקומות המשמעותיים בעיר בין 2005 ל-2014 – נוכח פה בכל פינה, אולי כי המוזיקה תמיד תהיה מעניינת, אולי כי הצוות נותן תחושה של בית, ואולי זה באמת סוג של בית. בכל מקרה, בשביל דרינק או שניים, זו תמיד תהיה האופציה הראשונה בשבילי.הרצל 4

2. הרכבת הקלה

גם אם בקצה אחד נמצאת בת ים ובקצה השני פתח תקווה, הקו היחיד של הרכבת הקלה שפעיל כרגע הוא בועה של אסקפיזם שקשה לזלזל בה בימים כאלה. מיזוג אוויר קטלני, תחושת בטחון שנובעת מהימצאות עמוק מתחת לאדמה, אווירה של חו"ל ברציפים ובעיקר, דקות יקרות מפז של התמסרות לתחבורה ציבורית יעילה, צפויה, שמאפשרת לקרוא, להאזין לפודקאסט, לעשות מדיטציה או לשמוע מוזיקה בלי הפרעה.

3. כיכר החטופים

לא מקום אהוב במובן הרגיל של המילה, יותר כמו מקום חשוב. כמו פצע פתוח שפעור בלב העיר, מצד אחד סמלי השלטון (הקריה ובתי המשפט) ומצד שני סמלי הרוח והאמנות (מוזיאון תל אביב ובית אריאלה) וביניהם תהום של כאב חשוף, שמזכיר באופן שלא ניתן להתכחש אליו את המציאות הכואבת והמעוותת שאנחנו חיים בה. גם הכיכר עצמה היא סוג של תהליך בעבודה, כל הזמן מתיישנת ומתחדשת בשלטים, מיצגים ודוכנים, ומשקפת איכשהו את השבר הגדול שיצר אותה.

4. פיצה לילה

שילוב מושלם של פיצות מעולות ואווירה ללא תחרות. בגדול אעדיף לשבת כאן לערב של פיצות עם בירות על רוב המסעדות שמתחרות על מקום במצעד הקולינריה התל אביבי.מרחביה 4

5. אדא חנינא

הקפה הכי טעים. ומוסד יפואי בהתהוות.רבי חנינא 9

מקום לא אהוב בעיר

הנתיב השיתופי בנתיבי איילון.לנהוג בתל אביב זו חוויה אלימה, קשה ונוראית. שעות העומס באיילון, שנמשכות כבר לרוב שעות היום, הן זיקוק של התחושה הזו, ובמיוחד מתסכל לראות את נתיב התחבורה השיתופית מתמלא בנהגים ונהגות שנוסעים לבד ברכב ושמים זין גדול על החוק ועל כל הנהגים האחרים שעדיין מצייתים לחוק. מזל שיש את הרכבת הקלה שצמצמה מאוד את החיכוך שלי עם הסיוט הזה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"הקול בראש 2". הסרט הראשון היה הברקה, והשני, שנוגע בגיל ההתבגרות הוא יצירת מופת. יותר אפקטיבי משנים של טיפול פסיכולוגי. לא זוכר מתי בכיתי ככה בסרט, ולמזלי הילדים שלי לא שמו לב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחודשים הראשונים היה לי קשה למצוא מה לראות, וזה התנדנד בין אסקפיזם מוחלט לבין סרטים של אדם קרטיס. איפשהו שם השלמתי את הסרט התיעודי שלו, Hypernormalisation, שצפיה בו היא כמו להסיר קטראקט מהעיניים. לא בדיוק משהו שנותן תקווה או השראה, אבל גם צפייה מפכחת זה משהו שאסור לזלזל בו.

לאיזה ארגון או מטרה אתהממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד. בתקופה של אפלה גדולה חובה להאחז בכל שביב של תקווה. אחרי הזוועה של 7 באוקטובר, הסיפורים הכי מרגשים עבורי שצצו, היו של אזרחים ערבים שחילצו והצלה של יהודים. שותפות אמיתית, בין בני האדם תושבי חבל הארץ הזה חייבת לכלול שותפות של יהודים וערבים שמעוניינים לחיות כאן בשלום.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאיזה תל אביבי צריך להרים? נראה לי שלכולם וכולן. המצב כל כך מייאש, שכל מי שקם בבוקר מגיעה לו טפיחה על השכם. כל מי שקם בבוקר ומחליט להישאר כאן ולהיאבק על דמות המקום – בכלל מגיע לו שלט חוצות על בניין באיילון.

מה יהיה?
הלב אומר שיהיה טוב. הראש אומר שיהיה רע.

• העיר שלי
• די.ג'יי
• גלגלצ
• קיי בר
• פיצה לילה
• הרכבת הקלה
• מטה החטופים והנעדרים
• אדא חנינא
• מסיבות מומלצות

מדי סופ"ש נערכים בתל אביב עשרות אירועים, הופעות ומסיבות, וזה מידע שאין לכם מה לעשות איתו חוץ מלטפח פומו במימדים בינלאומיים. במקום להציף אתכם במידע על אירועים שלעולם לא תגיעו אליהם, החלטנו לבחור בקפידה מדי סופ"ש את שלושת אירועי התרבות הכי מאז'וריים שלעולם לא תגיעו אליהם, אבל שווה להצטער שתחמיצו. אפילו לא אכפת לנו אם יש כרטיסים או לא – זאת בעיה שלכם, תשיגו אם זה כזה חשוב לכם, תמיד אפשר. הדבר היחיד שמעניין אותנו הוא דמעות הפומו המתוקות של כולנו. כל כך טעים.

>> איזה קווסט: יצאנו להתקרחן במועדון שנפתח על חורבות הבלוק
>> להתחמם עכשיו: 20 המקומות הכי נעימים בתל אביב בחורף

1. די.ג'יי בוריס חוזר // פאי גארדן

זהו רגע דרמטי בחיי העיר: לראשונה מאז שבעה באוקטובר, התקליטנים מחו"ל חוזרים אל חיי הלילה של תל אביב, וכוח החלוץ הוא לא אחר מאשר אחד הדי.ג'ייאים הזרים האהוביים ביותר בעיר, הרזידנט המיתולוגי של הברגהיין, הלוא הוא בוריס דולינסקי. מלך הברגהיין היה כאן רק בספטמבר האחרון, רגע לפני שהשמיים נפלו עלינו, וכעת הוא שב יחד עם הדי.ג'ייאית הברלינאית האנג אוקי. אתם לא צריכים פרטים, אתם צריכים להתארגן על כרטיס דחוף. וכדי להביא את הפומו למקס: אין מכירה אונליין. תרקדו.שישי 22:00, אחד העם 54

2. Stop Making Sense // קולנוע לב תל אביב

זה נחשב לסרט ההופעה הטוב בכל הזמנים (סליחה וודסטוק), הבמאי ג'ונתן דמי זכה עליו באוסקר, ובמלאת 40 שנה לצאתו כשההייפ סביב להקת טוקינג הדס והסולן דייויד בירן בשיאו, יצא הסרט לסיבוב הופעות מחודש משלו עם רימאסטרינג דיגיטלי מהמם, והוא מגיע להקרנה המיוחדת הזאת בקולנוע לב כשהוא במיטבו. אין מצב שתפסיקו לרקוד בכיסא.כל הפרטים כאן, ואנשים יותר מגניבים מכם כבר קנו כמעט את כל הכרטיסים.שישי 21:30, דיזנגוף סנטר

3. רק אהבה תנצח // אתניקס // בארבי

הדיווחים מהבארבי החדש בנמל טוענים שמדובר במועדון פצצה, גדול ונעים משמעותית מקודמו, ואיכשהו עם אותה אווירה חמה ואוהבת. בסופ"ש הזה תגיע אתניקס בהרכב מלא (כולל תמיר קליסקי! כן!) עם מופע חדש הכולל את כל להיטיה. ההערכה הגוברת לאחד ההרכבים הישראלים המשפיעים ביותר בכל הזמנים מתבטאת בכך שהערב הזה סולד אאוט כבר מזמן, וכרטיסים אתם תמצאו רק בחלומות שלכם או בקבוצות הפייסבוק הייעודיות, אז לא יזיק לנסות.שישי 20:30, נמל יפו

• ❤ תרבות
• מסיבות מומלצות
• חיי לילה
• הופעות מומלצות
• פאי
• בארבי
• מה עושים בסופ"ש

בדרום תל אביב, על דרך בן צבי, יש מבנה מסקרן ששימש הרבה מאוד שנים עיר מקלט למסיבות מזדמנות, ובשנים האחרונות הפך למקום המוכר יותר ויותר בשם קולאבו. מאז ימי הקורונה המבלבלים ועד ימינו אנו, בשלבים ובהתמדה, הפך הקולאבו לאחד המוקדים האלטרנטיבים היותר מעניינים של חיי הלילה בעיר, וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר. עוד נגיע לזה.

בשישי-שבת הקרובים יתרחש בקולאבו הפסטיבל בעל השם המופלא ה"קולאבוס", מסיבת יום הולדת של הבוס והבעלים של הקולאבו, אדיר דן אור. למרות השם המושלם שנושק לבדיחות אבא על הפה, דן אור מוחה בתוקף על הקופי שניתן לאירוע. "זה הצוות שלי שאוהב להביך אותי, הם יודעים שאני מבקש לא לקרוא לי בוס". ובמקום בו הצוות מרגיש בנוח לפדח את הבוס בכל רחבי תל אביב, מתבקש לכל הפחות להחליף איתו כמה מילים. זה שהקולאבו הוא אחד המועדונים הכי מעניינים ואולי גם חשובים בעיר כרגע – בונוס נחמד מאוד.

>> כמעט עשור לבר/מועדון הכי לוהט בתל אביב. וכמה שהוא גדל

השבת ששינתה הכל: הקולאבו הפך למקום רוחני

בחודשים האחרונים התבלט הקולאבו בנוף הלילי המקומי בעיקר בזכות העובדה שהחל מהיום השלישי למלחמה נפתחו שערי המקום במתכונת סלון, או כמו שקוראים לו שם, "Living Room". ברגעים שבהם אנשים עדיין לא הצליחו לעבד את מה שקרה בשבעה באוקטובר, בטח שלא לשמוע מוזיקה, ברגעים שבהם הקשר למוזיקה ולמסיבות נפגע באופן עמוק ביותר – בקולאבו החליטו שיש ערך ללהיות יחד, לעבד את מה שקרה יחד, לשמוע מוזיקה ביחד.

"בתור הבעלים של המקום הראש שלי היום רחוק מ'מי מנגן', או 'מה הליינאפ', אלא עסוק יותר ב'איך מייצרים ריפוי עמוק לכולנו'"

איך הבנתם שצריך למלא את הואקום הזה?
"בצורה הכי אינטואיטיבית, אמרנו שאנחנו צריכים מקום להתמודד עם הכאב. אחרי 48 שעות במיטה, אשתי בעטה אותי ואמרה לי 'לך תעשה טוב לאנשים'. נפגשנו הצוות המצומצם של קולאבו באולפן של ארי (מילר, המנהל האמנותי והטכני, ע"ש) ואמרנו שצריכים לעכל יחד. שמענו מוזיקה ובכינו יחד והתחבקנו וזה איפשר לעבד את מה שעברנו. ואז אמרנו 'בואו נפגש גם מחר'. ולא הפסקנו. כל יום נוספו עוד חמישה אנשים, והגענו למצב שמחמישה אנשים שיושבים באולפן, אנחנו כל יום מארחים 200 איש. פשוט היינו שם בשבילנו ובשביל אנשים. שם בעצם נוצרה הקהילה של קולאבו. בחרנו לקרוא לזה "ליבניג רום" כי זה הפך להיות מאוד סלוני, אבל גם 'החדר של החיים'. הרגשנו שניתן להחיות אנשים באמצעות החדר הזה".

תסביר.
"היה למשל די.ג'יי מהקהילה ששבוע לתוך המלחמה אמרתי לו – תגיע, אני מרגיש שאתה צריך את זה. הוא הגיע חיוור ורועד ואמר 'אדיר, אני לא אחזור להיות הבן אדם שהייתי'. הוא היה בחרדה עצומה, היה מדמיין שמחבל רודף אחריו, מכל הסרטונים שראה. אמרתי לו – 'אל תדאג. כשהשמש תעלה אתה תחזור להיות אתה'. ראינו יחד את הזריחה, ובבוקר הוא אמר – 'אדיר, זה אחד לאחד מה שאמרת לי'. וזה סיפור אחד מבין מאה".

דן אור מתאר את השינוי שחל בו ובמועדון במלחמה במונחים רוחניים, לא פחות. "עד למלחמה ההתייחסות בקולאבו הייתה מאוד בדגש על רגש ועל קהילתיות. המלחמה הפכה את הקולאבו למקום רוחני. מה שעברנו במלחמה, כצוות ועם הקהל, בנה את הכל מחדש סביב לעשות טוב ולרפא אנשים. זה לקח את זה מרמה של מקום איכותי, טוב וקהילתי לרעיון של לייצר מקדש של ריפוי ואור. זה שינה את כל הכוונה של המקום. היום אנשים שמגיעים לפה אומרים שהאנרגיה השתנתה. הכוונה השתנתה".

באיזה אופן?
"הרבה תכנים בקולאבו היום, סביב מדיטציית תדרים או אקסטטיק דאנס, שמים פוקוס על הכאב של אנשים ואיך מרפאים אותו. אני בונה תוכנית, בשאיפה לעבוד מול עיריית תל אביב, ולשתף אותם בכל הידע שצברנו לגבי איך נוגעים לאנשים בכאב ממקום מאוד עמוק. אנחנו עובדים גם על ריטריט לניצולי הנובה, בשילוב ההוסטלים שבבעלותי, בהם יתקיימו לצד תכנים בקולאבו גם תוכניות של ריפוי".

קלאב שיש לו קהילה. וקרן ערבות הדדית

כשמדברים עםדן אורעל הקולאבו, כמעט ואפשר לשכוח שבסופו של דבר יש כאן מועדון ויש כאן מסיבות ורוקדים כל הלילה ולשם כך התכנסנו. ויש לו יום הולדת, כאמור."באופן אישי אני לא מת על מינופי יום הולדת, זה מרגיש לי מאוד מסחרי", אומר דן אור, שיחגוג 42. "הפעם אמרתי, רק שנייה, הכל זה שאלה של לאיזה מטרה אתה עושה את זה. איפה שאני שם את השם שלי, אני רוצה להשאיר איזשהו אימפקט של עשיית טוב. זה אחד הדברים הכי חשובים לי. ברגע שהחלטתי שחלק מהרווחים של האירוע יועברו לתרומה – אמרתי יאללה".

תרומה למי?
"הקרן לערבות הדדית של קהילת הקולאבו. זאת בעצם קרן שהקמנו שדואגת לחברי הקהילה. בדומה למה שקיים בחברה החרדית או בחברה הקיבוצית, שדואגת לערבות הדדית של החברים בה, כאשר פעם אתה בצד הנותן ולפעמים אתה גם בצד המקבל. זה אומר שכל מי שנמצא כרגע בתקופה מאתגרת יכול לפנות למנהלת הקהילה שלנו ולהגיש בקשה לתמיכה".

כדי להבין מה המשמעות של המונח "קהילה" עבור דן אור צריך ללכת קצת אחורה. עד לפני כמה שנים, שימש דן אור בתפקיד בכיר בחברות ציבוריות ומדי כמה חודשים היה נותן גיחה לסבב קלאבינג בברלין. אפשר היה למצוא אותו מבליין להנאתו בעיקר בסיזיפוס ובקאטר בלאו, מועדונים שהיוו עבורו השראה לקולאבו של היום. לפני כחמש שנים עזב את המסלול המהיר לקריירה מבטיחה באפרוריות מזהרת, והחליט לנוע בעקבות הלב והתשוקה שלו. זה התחיל כשפתח אכסניות תרמילאים. הקולאבו היה אחת מהן. ואז הגיעה הקורונה.

"מה שקרה כאן מאז המלחמה מתחבר לנושא של קהילה, שזה משהו שתמיד זרם לי בדם. פתאום נפגשתי עם הנושא מהמקום הכי לא צפוי וקורה פה משהו גדול. כל החלומות שלי נפגשים בנקודה אחת"

בתקופת המגפה, הבין דן אור שאין מה להחזיק את הבניין כעוד אכסניה, ובגלגולו הבא הקולאבו הפך להיות בית לאמנים, כשאירח סטודיו לאמנות ולתרבות בדגש על יצירה פלסטית ומוזיקלית."כשנגמרה הקורונה נגמרו גם ההנחות בארנונה, והשותפים ואני חשבנו מה עושים עם המבנה המטורף הזה", הוא מספר. "השותפים שלי באו עם ניסיון של עשר שנים בהפקות אירועים אלטרנטיביים מקהילת מיקו, אז פשוט אמרנו – 'יש חצר, בואו נזמין אנשים ונביא קצת רמקולים'. לאירוע הראשון הגיעו 600 איש. אחרי כמה הפקות שאירחנו, החלטנו לקחת את זה לשלב הבא, השקענו סכום אסטרונומי בקלאב באנדרגראונד שלנו, ועשינו פתיחה מחודשת במרץ 22'".

ירון טראקס צדק. צריך להילחם על הלילה

אחד ההיבטים שמייחדים את הקולאבו הוא המודל הכלכלי שלו. בניגוד לחברה בע"מ, המועדון פועל כעמותה,והסיבה לכך היא שזה מאפשר למקום להיות מוכר כגוף תרבות ואמנות, פרקטיקה לא מאוד רווחת בחיי הלילה בתל אביב, לדברי דן אור. היתרון במודל הזה הוא האופציה לייצר שיתופי פעולה עם העירייה ועם משרד התרבות, לרבות סבסודים ותמיכה רשמית.

"החזון שלנו הוא להיות בית לתרבות ואמנות מעבר לתרבות לילה, כולל הופעות ומופעי תיאטרון עליהם אני עובד בימים אלה", אומר דן אור. "זה יהיה מרכז תרבות שהמנוע הכלכלי שלו זה המוזיקה והלילה. אחד מהאבות הרוחניים שלי זה ברלין, ואני שואב השראה מהחווייה הברלינאית, שם נפוץ שגופי תרבות ואמנות מקומיים פועלים בתרבות הלילה. מבחינתי זאת אג'נדה, לבוא ולשים זרקור על התחום. אני נפגש עם קולגות ומלמדעל המודל הזה, על מנת שביחד נייצר איזשהו כוח מול משרד התרבות, כדילגרום להיפוך תקליט ולומר שגם הלילה זאת תרבות, גם אם לא במובן הקונסרבטיבי. זאת תרבות שצריך לתמוך בה ולשמר".

זה בדיוק מה שבלייני העיר זעקו כשהבלוק נסגר, שהעירייה לא משמרת את אחד מהנכסים התרבותיים המשמעותיים של תל אביב.
"נכון. ואגב, מהפגישה הבודדת שלי עם ירון (טרקס, הבעלים המיתולוגי של הבלוק, ע"ש) הבנתי שהוא מסתכל על העסק שלו בצורה רוחנית. כאב לי לשמוע אותו מדבר ככה אז, לא הצלחתי להבין את זה. היום אני מבין שמקדש הסאונד שירון בנה לא היה אמירה חלולה. הוא התייחס לבלוק כמו מקדש, וההתייחסות שלו הייתה בצורה של קדוּשה".

דן אורשואב השראה מהבלוק גם בהקשר של הסאונד שהבליין הישראלי מורגל אליו. לרגל הפסטי-בוס יחנוך המועדון את ה"funktion One", מערכת סאונד חדשה שהותקנה בחלל ואפשר למצוא במיטב הקלאבז בברלין, איביזה וניו יורק. מדובר במערכת המאופיינת בסאונד מדוייק שלא מתעוות גם בעוצמות גבוהות וחדי האוזן עשויים להבחין בכך שזאת מערכת סאונד הדומה לזו שהייתה בבלוק, בניכוי העובדה שאת זאת של הבלוק טראקס שיפץ, שיפצר, שדרג והתאים לאוזניו ולאוזני הבליין המקומי. "היום אני יכול להגיד שאני פועל ממקום דומה לזה של ירון", מסביר דן אור את השדרוג, "עם אחריות מאוד גדולה כלפי האנשים שבאים לקולאבו".

מה זה אומר מבחינתך?
"בלילה אנשים עוברים חוויות שיכולות לשנות ולהציל חיים. כשאתה מבין את האחריות, את היכולת שלך להציל באמת, יש בלילה המון הזדמנויות להפוך חיים של אנשים. אני לוקח את זה במלוא כובד הראש והקדושה של המפתחות שקיבלתי לידיים. זה מורגש במיוחד משבעה באוקטובר.בתור הבעלים של המקום הראש שלי היום רחוק מ'מי מנגן', או 'מה הליינאפ', אלא עסוק יותר ב'איך מייצרים ריפוי עמוק לכולנו'. כל מי שסבב סביב הקולאבו בתקופה האחרונה קיבל מתנה מאוד משמעותית. אנחנו מתמודדים עם פוסט טראומה ואם לא נתמודד עכשיו, ככל שנתרחק מהטראומה הבטון יתקשה. חשוב לי להיות במקום שאני מאפשר תוכן של ריפוי בתקופה הזאת, עכשיו, לא עוד שנה".

זאת אמירה משמעותית.
"אני קם בבוקר והולך לישון בידיעה שאני צריך לפתור את הנושא הזה. אי פעם חשבתי שאתעסק בזה? לא. אבל מאז המלחמה זה הייעוד שלי. יש מקומות יותר מושקעים מהקולאבו, אבל האנשים שמגיעים לפה מגיעים בגלל המטרה שלנו מעבר. כולם מבינים מה אנחנו מנסים לעשות ומתחברים לזה. זה מתחבר לנושא של קהילה, שזה משהו שתמיד זרם לי בדם ואחד מהדברים שמניעים אותי היום. פתאום נפגשתי עם נושא הקהילה מהמקום הכי לא צפוי וקורה פה משהו גדול. כל החלומות שלי נפגשים בנקודה אחת".
>> קולאבוס פסטיבל, שישי-שבת 27.1-26.1,ליינאפ ופרטים כאן

• חיי לילה
• ❤ תרבות
• מועדונים בתל אביב
• מסיבות בתל אביב
• מסיבות מומלצות
• קולאבו

מדי סופ"ש נערכים בתל אביב עשרות אירועים, הופעות ומסיבות, וזה מידע שאין לכם מה לעשות איתו חוץ מלטפח פומו במימדים בינלאומיים. במקום להציף אתכם במידע על אירועים שלעולם לא תגיעו אליהם, החלטנו לבחור בקפידה מדי סופ"ש את שלושת אירועי התרבות הכי מאז'וריים שלעולם לא תגיעו אליהם, אבל שווה להצטער שתחמיצו. אפילו לא אכפת לנו אם יש כרטיסים או לא – זאת בעיה שלכם, תשיגו אם זה כזה חשוב לכם, תמיד אפשר. הדבר היחיד שמעניין אותנו הוא דמעות הפומו המתוקות של כולנו. כל כך טעים.

>> להתחמם עכשיו: 20 המקומות הכי נעימים בתל אביב בחורף

1. גנוז // עמרי סמדר וחברים // קווסט

מזמן לא חשנו כך במלוא עוצמתו של הפומו: עמרי סמדר ומלא חברים – ביניהם סטפן בזבז, אורון קיי, אמיר פאר, רוני אמיתי והילו גב-אל-גב ועוד – משתלטים על שלושת החללים של הקווסט, המועדון החדש בתחנה המרכזית החדשה על חורבותיו של הבלוק. רק לדרוך שוב בחלל הזה שהיה פעם מקדש הטכנו הגדול של תל אביב מעביר בנו רטט של התרגשות מצומררת. כמובן שהערב הזה סולד אאוט, אחרת לא היה פה מקסימום פומו, ובשביל זה הרי התכנסנו.שישי, 26.1, סלמה 157. פתיחת דלתות ב-23:30

2. חיות לילה // שלום חנוך // בארבי

הבארבי נפתח אמנם בקול תרועה במעונו החדש בשבוע שעבר, אבל האם הוא באמת נפתח לפני שמלך הרוק הישראלי חנך את הבמה שלו? כמובן שלא. לכן מזל גדול שהוא נוחת בשישי בלוקיישן החדש בנמל יפו ומונע פרדוקס זמן/חלל חסר תקדים בתולדות תל אביב. חנוך יקדש את הבארבי החדש עם "חיות לילה", סדרת ההופעות הנצחית שלו אל תוך הלילה בבארבי, ויברך אותו. גם המופע הזה סולד אאוט, כמובן, אז כוונו את הפומו למקסימום ונסו להתקמבן.שישי, 26.1, פתיחת דלתות ב-20:30.פרטים נוספים באתר

3. רו טייפס X תדר // בית רומנו

אם לא הספיק לכם כל הפומו הזה, אז בתדר יתרחש בשבת ערב רחב ידיים ורב מתחמי בבית רומנו, בהובלת הלייבל המשובח והאהוב רו טייפס החוגג 15 להיווסדו. בתכנית: תצוגת תכלית ברחבה, ברפי ובקיסה בניצוחם של כמה מהמוזיקאיות והמוזיקאים המוכשרים שלוקחים חלק בפעילות הענפה והמשמעותית של הלייבל לאורך השנים, ביניהם ריג'וייסר (עם אבישי כהן), מאיה דוניץ, סול מונק ויונתן אלבלק. הכניסה חופשית אבל אם לא תבואו מוקדם ישאר לכם רק פומו.שבת, בית רומנו, החל מהשעה 18:00, דרך יפו 7.עוד פרטים? בשביל מה לכם.

• ❤ תרבות
• מסיבות מומלצות
• הופעות מומלצות
• המלצות המערכת
• מה עושים בסופ"ש