דמיינו סיטואציה: אתם קונים אוכל בסופר האהוב עליכם ואת המצרכים אתם מכניסים לארבע שקיות. ביציאה מהסופר אתם לוקחים את אחת השקיות וּמשליכים אותה לפח. נשמע לכם מוזר? בפועל זה מה שכל אחת ואחד מאיתנו עושה. אתם קולטים? רבע מכמות המזון שאנחנו קונים – נזרקת לפח האשפה. איך אנחנו מרשים לעצמנו להתייחס בכזה זלזול לכסף שעבורו אנחנו עובדים קשה כל כך? משפחה בישראל מוציאה בממוצע כ-17% על מזון בכל חודש וזוהי ההוצאה השנייה בגודלה – בערך 2,300 שקלים בחודש, רק על אוכל.

הנה נתון בומבסטי נוסף: כל משפחה בישראל זורקת מזון בשווי ממוצע של 6,700 שקלים בשנה. לצד יוקר המחיה הגבוה בישראל, מחירי המזון הולכים וגדלים. כולנו מזועזעים בכל פעם מחדש מפער מחירי המזון בישראל לעומת רשתות המזון באירופה. הוסיפו לכך את מחירי הטייק אווי שמתייקרים, ותבינו איך מחיר המזון שאנו משליכים תופח ללא הרף. בקיצור, בזבוז מזון הוא בזבוז ממון.

>> אלו הן המסעדות התל אביביות שכבר מקפידות על צמבו"ז

אי אפשר להתעלם גם מההשפעה החברתית – כ-21% מכלל המשפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי. המזון המבוזבז היה יכול לסייע בפתרון בעיית הביטחון התזונתי והרעב ולצמצם פערים חברתיים. הטרגדיה האמיתית היא שלפחות מחצית מהמזון שהגיע לפח היה לחלוטין תקין, מזין וטרי כשהושלך. לא הייתה שום סיבה לזרוק אותו. חשבו על המסע הארוך שעברה כל עגבניה עד שהגיעה אלינו לצלחת, ובאיזו קלות אנו משליכים אותה, את כספנו, את כל המשאבים הסביבתיים והאנושיים שהיו חלק מגידולה, ההיסטוריה והתרבות שסביב האוכל – במחי יד אחת.

החדשות הטובות הן שיש בידינו את הכוח לשנות את המצב. מה אפשר לעשות? ראשית, לפקוח את העיניים ולהודות בעובדות. כולנו צורכים אוכל ומתעסקים בו בכל יום. אנחנו מבלים במסעדות ומשקיעים זמן ומאמץ בחו״ל (וגם בארץ) רק כדי לטעום מאכל מיוחד. אנחנו מפנים זמן לצפייה בתכניות ריאליטי בישול ובשיתוף תמונות של אוכל ומתכונים ברשתות החברתיות. אבל במקביל לכל זה, רובנו עיוורים לכך שאנחנו משליכים הרבה מאותו המזון.

הדרך למודעות היא קצרה

העיוורון לבזבוז המזון הוא לא רק שלנו הצרכנים, אלא של כל תעשיית המזון המשליכה כשליש מהייצור. כולם חלק מהבעיה – הממשלה, היצרניות, הסופרים, בעלי הקייטרינג, הסעדות במטוסים, בבתי חינוך ובבתי חולים. וגם אנחנו – שאחראים על משקי הבית שלנו. אי אפשר להמשיך ולהאשים רק את האחרים. האחריות על צמצום בזבוז המזון היא של כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו חייבים להתחיל לצמב"ז –לצמצם בזבוז מזון.

חושבים שאתם לא מהסוג המבזבז? חשבו שוב. בסקרים שאנחנו עורכים מדי שנה סביב שבוע הצמבו"ז, מתברר ש-75% מהישראלים מודעים לבעיית הבזבוז אבל בטוחים שאצלם זה לא קורה. הדרך למודעות היא קצרה: קחו שבוע ובחנו את האופן שבו אתם קונים, מבשלים ואוכלים, ובעיקר מה אתם משליכים.

אחרי פקיחת העיניים, אמצו כמה הרגלים פשוטים שיכולים לחסוך מיידית בכסף ולמנוע בזבוז מזון: צמצום כמות הקנייה במקור, בישול ושימוש בכל המרכיבים בצורה יצירתית, הבנת תאריכי התפוגה, דרכי שימוש כמו FIFO (ראשון נכנס – ראשון יוצא), אימוץ שיטות אחסון פשוטות שמאריכות חיי מדף של מוצרים. בנוסף, שתפו את הילדים במטלות המטבח. במקום לחשוש מטינופת, נסו דווקא להפוך אותם לחלק מהיצירה, כדי שערך המזון אצלם יעלה. שמרו על אירוח ביתי נדיב ואיכותי – אך לא מוגזם.

זכרו: יש לכם השפעה עצומה ומיידית גם בהחלטה היכן להשקיע את כספכם. קנו במקומות המאמצים עקרונות מצמבזים. בראש וראשונה אלה המציעים תמחור דינמי – מחירים מוזלים על מוצרי מזון בעלי תוקף קצר. אין סיבה להשליך מזון שבוע לפני שתוקפו פג. אם אתם אוכלים את היוגורט ביום קנייתו – למה שלא תיהנו מהנחה של 75%? תמחור דינמי יאפשר לכם לקנות מוצרי פרימיום מוזלים, שלרוב ידכם אינה משגת. הצביעו בארנק שלכם.

בזבוז מזון היא מחלה של עולם השפע. אבל השפע הוא לא אמיתי. כולנו נאבקים ביוקר המחיר, מחירי המזון מתייקרים, יש אנשים שידם אינה משגת בעוד אחרים זורקים ומשאבי הסביבה הולכים ומתדלדלים. אנחנו לא יכולים להמשיך את האבסורד – לקנות ולזרוק את האוכל שלנו ללא הבחנה.

לכן יזמנו את השבוע הלאומי לצמבו"ז. השנה השבוע עוסק כולו בלוקאלי, המקומי. הסלוגן שילווה את אירועי שבוע הצמבו"ז הוא: ״מאיפה? מפה! צמבזתי״. מקומי במרחב האישי – הבית, המקרר והמזווה שלנו. מקומי במרחב הגיאוגרפי – פה בארץ ישראל.

למה מקומי במרחב האישי חשוב לצמבו"ז? כי אם אנחנו משתמשים קודם במה שיש לנו בבית – לפני שאנחנו קונים עוד או מזמינים משלוח – אנחנו לא זורקים אוכל. כי כשאנחנו קונים תוצרת מקומית קרובה, אנחנו יודעים טוב יותר מהיכן המזון שלנו הגיע, אנחנו מצמצמים פליטות מיותרות ומחזקים את הכלכלה המקומית. אנחנו שומרים על הסביבה ועל הכיס שלנו. רוצים ללמוד עוד?הכנסולאתר ובואו לצמבז איתנו.

>> ד"ר מיכל ביטרמן היא מנכ"לית וממייסדיThe Natural Stepישראל

• אוכלים שותים
• איכות הסביבה
• אקולוגיה וסביבה
• קולינריה
• קולינריה ישראלית
• מעורבות חברתית

אקטיביסטים, פעילים חברתיים וגם סתם אנשים שפועלים למען הקהילה בלי לתת לזה שם מפוצץ – הנה הרגע הגדול שלכם מגיע: פעם בשנה נותנת עיריית תל אביב-יפו כבוד והכרה לתושבים שפועלים ופועלות למען העיר בה הם חיים ולמען אנשיה, וקוראת לתושבות ולתושבים להגיש מועמדים ומועמדות מבין תושבי העיר שפעלו לאורך השנה למען הקהילה לקבלת אות ראש העירייה.

מדי שנה נבחרות.ים 15-12 זוכות וזוכים על פעילותם ברחבי העיר לפי מספר קריטריונים: הפעילות צריכה להתבצע בעיר ועבור תושבות ותושבי העיר, פעילותם של המועמדים צריכה להתקיים במשך שנתיים לפחות, ניתן לזכות באות אחת לעשור בלבד ואין אדם יכול להגיש את עצמו (ההגשה חייבת להיות על ידי הציבור ולא על ידי הפעילים עצמם).

בכל שנה זוכים מועמדות ומועמדים יחידים, קבוצות המתאגדות הפועלות בעיר ואף פעילים בגילים צעירים (18 עד 35) ונוער (18 ומטה). התהליך נעשה בשיתוף הציבור, והזוכים מהשנים הקודמות ממליצים אף הם על הזוכים החדשים מבין המועמדים שהוגשו בשנה הנוכחית. בטקס שיתקיים באמצע דצמבר, יקבלו התושבים והתושבות הזוכים את אות ראש העירייה למעורבות במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי בערב הוקרה חגיגי.

בשבועות שלפני הטקס מכוונת עיריית תל אביב- יפו את הזרקור אל הפעילות ופעילים שזכו באות ומוקירה אותם, בכל שנה בדרכים שונות, על פעילותם החברתית. בשנים קודמות הוצבו שלטי סימון רחובות עם שמותיהם של הזוכים, נצבעו פתחי ביוב במדרכות, תמונתם התנוססה על גבי שלטי חוצות בעיר ועוד. רוצים להציע מועמדים לפרס?תוכלו לעשות את זה כאן.

• הבועה
• אקטיביזם
• מעורבות חברתית
• קהילה
• עיריית תל אביב

אני לא זוכר בדיוק בן כמה הייתי, זה היה אחד מאותם פרויקטים שעושים בבית הספר היסודי: איך תראה תל אביב בשנת 2020? זה היה בתחילת שנות ה-2000, לפני אסון התאומים, והאופטימיות הייתה בשיאה. לא הכרתי אף אחד מהמושגים האלה בזמנו, אבל נדמה היה שנכנסנו לעידן גלובלי חדש ועליז, שההיסטוריה הגיעה לתחנה הסופית שלה ועד שנת 2020 העולם ישתנה לגמרי.

קשיי התאקלמות: דיכאון האקלים מתחיל להשפיע על דור ה־Y
למה משבר האקלים לא מכניס אותנו לפאניקה?

שנות ה-20' כבר כאן והעולם באמת השתנה, אבל הוא לא דומה בכלל למה שדמיינו: לא ידענו שמגפות כמו הקורונה בכלל קיימות, שמשברים כלכליים שונים יכו בהורינו (ואז בנו) בעשורים הקרובים, שהמלחמה הקרה תאיים לחזור על עצמה ושמשבר האקלים יאיים על האנושות כולה.

אם היינו חוזרים עכשיו לאותו הרגע ואותו הגיל, מה היינו אומרים על העתיד בעוד כמה עשורים? באופן לא מפתיע, מספר הולך וגובר של צעירים סובל היום מחרדת אקלים. ״פחד כרוני מאובדן סביבתי", כך פסיכולוגים מגדירים את אחת התופעות המדאיגות של ימינו. בזמן שגלי הקורונה שוככים, המגפה הזאת הולכת ומתפשטת – אובדן תקווה שאוחז בחלק גדול מהאנשים סביבנו.

למגפה הזאת אין חיסון, אבל יש לה פתרון פשוט: להסתכל מסביב. רובנו צורכים את אותו תוכן סתמי בבינג'ים אינסופיים, עיוורים לכך שאנחנו מוקפים בפתרונות למשברים הכי גדולים של זמננו ובראשם משבר האקלים.

זאת הסיבה שהקמנו את רדיקל. אנחנו כאן כדי להיות בית חדש לרעיונות מכל העולם ובכל פלטפורמה אפשרית: לפרסם ספרים, להקרין סרטים ולהרים אירועים שמפוצצים בכל אותם האנשים שרוצים גם הם את אותם הדברים – להימנע מעתיד של אסון אקלימי, של חום יולי-אוגוסט כל השנה, שריפות ענק ורחובות מוצפים (למרות שלפחות זה ישים סוף לפקקים).

אנחנו מאמינים בעתיד. בסדר, אנחנו יודעים. גם אם לא נאמין בו הוא יגיע. אבל העניין הוא שבלי חזון עתידי להאמין בו, אנחנו נשארים אינדיבידואלים בודדים – מיואשים מהמצב של העולם סביבנו, אבל קטנים מדי לבדם כדי לשנות זאת. השינוי שאנחנו רוצים לראות יכול להתחיל לקרות רק כאשר אנחנו נפגשים – שאנחנו חולקים רעיונות, חלומות ופתרונות. הילדים שהיינו ונותרנו לא צריכים לחכות שישאלו אותם כיצד יראה העתיד – הם הולכים לקבוע זאת בעצמם. בסופ"ש הקרוב נקיים את אירוע "סרטים למען האקלים" בקולנוע קנדה בתל אביב, הצטרפו אלינו ולשינוי.

מתי?רביעי עד שבת הקרובים, 11-14.5 //איפה?קולנוע קנדה בתל אביב //מה הולך להיות שם?4 ערבי פסטיבל עם הקרנות של סרטי אקלים, שיחות והרצאות עם הדוברים המעניינים בתחום – ליאור רבינוביץ', דניאל צ'צ'יק, שני אשכנזי, ד"ר ג'רמי פוגל וגילי ברקוביץ' – אנשים טובים וחגיגות השקת הספר הראשון של הוצאת רדיקל, "על פני האדמה" מאת סר דיוויד אטנבורו //למי זה מיועד?לצעירים וצעירות שרוצים לראות ולשמוע על הדרכים לפתור את משבר האקלים ולהבין יחד איזה עתיד נוכל ליצור יחד // 45 ש"ח לכרטיס לערב שכולל סרט + הרצאה, או 95 ש"ח לסרט + הרצאה + ספר //לעוד פרטים ולרכישת כרטיסים

• טור אישי
• הבועה
• משבר האקלים
• תקשורת
• ההתחממות הגלובלית
• מעורבות חברתית

• Facebook
• Twitter
• Email

אירועי 'שבוע המעורבות' בעיר נפתחים היום (א') בעיתוי משמעותי מאי פעם, כשאנחנו ניצבים בסיומה של אחת השנים המאתגרות ביותר שידענו. תחת הכותרת 'מעירים את העיר 2020', יוצעו במהלך השבוע מגוון הרצאות, פעילויות, מפגשים ושיחות על שלל נושאי השעה, ויש הרבה על מה לדבר.

השבוע ייפתח הערב ב-21:00 בשיחה מקוונת בין העיתונאים נדב איל ונטע אחיטוב על 'ערים בחזית המאבק לדמוקרטיה'. מה גורם לערים להיות מוקד לאקטיביזם ומחאות ברחבי העולם? האם התושב יכול להשפיע על העיר יותר מאשר על המדינה ואיך כל זה קשור למשבר הקורונה?להרשמה.

מחר ב-11:30 יערך מפגש מקוון עם רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, שבו תעלה השאלה – האם מדינת הרווחה היא תרופה למשבר הדמוקרטיה?להרשמה. בשני גם תתקיים ב-20:30 הרצאה מקוונת של ד"ר אמנון כוורי בנושא – האם השיטה (הקיימת) באמת דמוקרטית?להרשמה.

בשני בערב תתקיים סדרת המפגשים השנתית של 'הסלון החברתי', אלא שבמקום בסלון – אלה יתקיימו בקבוצות קטנות בחללים פתוחים ברחבי העיר. בין השאר יתקיימו מפגשים עם יעל ורד ומיכל לוברבום על מיזם 'FACEIT' שבו פרסמו תמונות חשודים ברצח נשים על שלטי חוצות, שאול מזרחי מהבארבי על מאבק עולם התרבות, השף יהונתן בורוביץ' על מחאת המסעדנים ועוד.

לפרטים נוספים על זמני המפגשים במסגרת 'הסלון החברתי' והאירועים הנוספים שיתקיימו בהמשך השבוע, ניתן להיכנסלתכניה המלאה באתר העירייהאו להתעדכןבמדור היומי החדששלנו שבו נספר על אירועי היום.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי אמר עם פתיחתו של השבוע כי "דמוקרטיה היא לא רק מוסדות המדינה ולא רק הליך פורמלי של הצבעה בבחירות. דמוקרטיה נשענת על אזרחים פעילים שלוקחים חלק פעיל בעיצוב חייהם, משפיעים ויוזמים. אנחנו בעירייה עוסקים בנושאים האלו כל השנה, אך פעם בשנה בהחלט ראוי לעצור ולהוקיר את העשייה הזו. השנה נעשה זאת בהתאם לתקופה בהתכנסויות מצומצמות במרחב הציבורי ובמרחב הדיגיטלי. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו להרצאות מעוררות מחשבה ולמפגשים מעוררי השראה".

• הבועה
• הישרדות: קורונה
• עיריית תל אביב
• מעורבות חברתית
• דמוקרטיה

• Facebook
• Twitter
• Email

שבוע המעורבות 2019 של עיריית תל אביב-יפו יכלול השנה גם פרויקט מיוחד להרמת המוראל והעסקים בשדרות ירושלים המשתפצות ודועכות תחת הריסות הרכבת הקלה. משחק חפש את המטמון יוביל את המבקרים במסע דילוגים בין העסקים וההיסטוריה המפוארת של השדרה, ולכבוד המאורע החלטנו גם אנחנו ב-Time Out להרים לכמה חנויות אהובות במיוחד בשדרות ירושלים. אם אתם מכירים עסקים יחודיים נוספים באזור – שלחו אלינו ונשמח לשלב אותם.

>> מחפשים את המטמון ומרימים לעסקים בשדרות ירושלים: כל הפרטים על האירוע

>> שבוע המעורבות בתל אביב: כל האירועים

פונדק הרצל, שד' ירושלים 67

פונדק באווירת אייטיז. הלב הפועם של השדרה. הופעות כל שישי בצהריים. שווארמה להיט

נביל ח'ורי תבלינים, שד' ירושלים 77

מחנויות התבלינים הצנועות והטובות באזור תל אביב (יש אבן יוגורט!)

כלבו קריסטל, שד' ירושלים 50

כלבו בטעם של פעם, מקום מושלם למצוא בו הכל ובזול

מלבי דג'אני המקורי, שד' ירושלים 94

יותר מ־60 שנות מלבי איכותי ביפו. אין יותר יפו מזה

נועה, שד' ירושלים 50

שימו לב בנות (וגם בנים): חזיות בהתאמה אישית של המעצבת נועה מונדשיין

טבעונלה, שדרות ירושלים 5

הגלידריה הטבעונית שהפכה ללהיט בשכונה, בעיקר בזכות מבנים ארכיטקטוניים מרשימים וטעימים, דוגמת ה"מקרונלידה": סנדוויץ' גלידה עצום בין שתי עוגיות מקרון טבעוניות וללא גלוטן (!)

זיקגר, שדרות ירושלים 26

פרינטים לכל דורשת בבוטיק הכי סטייל בשדרה. הקולקציה החדשה בוייב אקזוטי במיוחד, ובגזרות קימונו שלא רואות את אסוס ממטר.

תכשיטי טאנוס, שדרות ירושלים 15

השרשרת שמחכה לתיקון אצלכם במגירה תזכה לידיים אוהבות ומקצועיות במיוחד בחנות משפחתית עם צוות מקסים.

אשר צעצועים, שדרות ירושלים 32

חנות מתוקה שתיקח אתכם לטריפ נוסטלגי עם צעצועי עץ של פעם, לצד כל מה שהילדים אוהבים היום.

פרח בר, שדרות ירושלים 67

אחת מהחנויות היפות בעיר כולה, מלאה בסוקולנטים ועציצים שרק רוצים אהבה (ומים) ופרחים יפים במיוחד להביא הביתה לשבת.

אילנה קולן, שדרות ירושלים 18

קוסמטיקאית חייכנית אך רצינית ודייקנית, מהותיקות והאמינות בשכונה (כבר שבע שנים אנד קאונטינג).

סופר זול ביארי, שדרות ירושלים 24

מחירים זולים לכל מוצרי היסוד שאתם צריכים, וגם מבחר מרשים של תבלינים מעולים.

• שדרות ירושלים
• יפו
• הרכבת הקלה
• מעורבות חברתית
• עיריית תל אביב
• החנויות הקטנות של תל אביב
• מסעדות ביפו