ז'אנר תעלומות הרצח כנראה כבר חצה את הקו הבלתי נראה שממנו אפשר רק להתדרדר. קשה לשים את האצבע על מתי בדיוק זה התרחש, אבל אנחנו די בטוחים שנכון לעכשיו, יש יותר חקירות רצח פעילות על המסך מאשר במשטרת ישראל המפורקת. אבל אין מה לעשות – ההתמכרות של הצופים מניעה את המכונה, וכל עוד אנחנו נסתקרן מספיק כדי לנסות להבין מי הרוצח, הם ימשיכו לרצוח. נו טוב, לפחות מדי פעם זה מביא לנו גרסה מעניינת לתעלומה, כמו ב"Nine Bodies in a Mexican Morgue" של רשת MGM+.

>>תעלומת רצח רדפה את אסף חנוכה, אז הוא הפך אותה לקומיקס

מעבר לשם המצוין (שמתורגם בחופשיות ל"תשע גופות בחדר מתים מקסיקני"), יש כאן קאסט בינלאומי מעניין שכולל את אריק מקורמיק (וויל מ-"וויל וגרייס"), את אולפור דאריל אולפסון האיסלנדי, סיובהאן מק'סוויני האירית ומספר שחקנים בריטים אהובים (למשל דייויד אייאלה, "סטאר טראק: דיסקברי") שמככבים באנסמבל דמויות בתעלומת רצח ששואבת השראה מאגתה כריסטי – 10 זרים תקועים ביחד במקום אחד, וצריכים למצוא מי מהם הוא הרוצח. במקרה שלהם, מדובר ב-10 זרים שהתרסקו ביחד בג'ונגל המקסיקני.

הטוויסט, במקרה הזה, הוא שאנחנו מקבלים סוג של ספוילר לסיום כבר בשם הסדרה: אם 9 גופות נמצאות בחדר המתים המקסיקני, והיו עשרה נוסעים – טוב, אתם כבר יכולים לעשות את המתמטיקה לבדכם. מדי יום בג'ונגל נרצח מישהו חדש, וחבורת הזרים מנסה לעבוד ביחד תוך כדי חשד הדדי עמוק, סוג של גרסה מסויטת למשחקי דינמיקה קבוצתית עם שעון מתקתק. הסופר והתסריטאי הבריטי אנתוני הורוביץ אחראי על זה, בהתחשב ברקורד שלו עם ספרות בלשות ורצח (כלומר, האיש נשכר לכתוב ספרי בונד), מצפה לנו תעלומה רצינית לאורך 6 פרקיו, עד שנגלה מי יהיה השורד האחרון. אה, זה בעצם מריאליטי, אבל גם תופס.
Nine Bodies in a Mexican Morgue, פרק ראשון ברשת MGM+

• מה רואים הלילה
• מקסיקו
• רצח

יש איזה תדמית שנשארה למקסיקנה, וכנראה בצדק מסוים, שמדובר במקום קצת מיושן. המסעדה הפכה לרשת, חומרי הגלם מופקים בכמויות נרחבות, המתחרות שינו את הסטנדרט בתחום האוכל המקסיקני – הכל נכון, למעט דבר אחד: התפיסה שמקסיקנה איבדו את זה. שמעו, בדקנו את הנושא, ולמרות שאין ספק שהיו לה לאורך הזמן גם כמה שנים חלשות, המסעדה המקסיקנית הותיקה (מאז 2006) חזרה לעצמה במלוא הדרה הטראשי.

>>איסקנדר דאון: המנה הכי טובה בתל אביב תאלץ לוותר על התואר

מי שכבר הספיק לשכוח מה מקסיקנה מביאים לשולחן הצבעוני, אז הטקס-מקס של המקום שואב השראה גם מהאוכל המקסיקני הקלאסי, גם מהגרסה האמריקאית, ולא מעט ממה שישראלים אוהבים. כלומר, מנות גדולות במיוחד. הבוריטו שמנמן, הקסדייה דחוסה והנאצ'וס עמוסים בתוספות. מקסיקנה גם התאמצה להביא מגוון די רחב של מנות מהמטבח הנ"ל לישראל, כולל מנות שקשה יותר למצוא כאן כמו טקיטוס, פהיטס, צ'ימיצ'נגה ועוד שמות ששמעתם רק מסיטקומים אמריקאים.

• מה מזמינים היום
• מקסיקו
• בוריטו
• משלוח

לנוצרים האלה יש קטע עם ישו, אה? כלומר, גם לנו יש קטע עם משה ולערבים יש את מוחמד, אבל ישו זה משהו אחר – הוא פאקינג סופרסטאר. בהתאם, יש לא מעט יצירות תרבות שעוסקות, בדרך כזו או אחרת, בסיפורו של ישו בגלגולים ובוריאציות שונות. אבל האם ישו אי פעם היה ילד בן 12 ממקסיקו עם עיניים תכולות וחוסר רצון מוחלט להפוך למשיח? לא חשבנו.

"ג'ודי, הנבחר", הסדרה החדשה של נטפליקס, מבוססת על הובלה גרפית שהתחילה מחדש את סיפורו של ישו. קראו לזה "הברית החדשה החדשה", אם תרצו. במקרה הזה מדובר בילד מקסיקני-אמריקאי ששורד תיאונה מחרידה בלי שום שריטה, מה שגורם לאנשים שסביבו להתחיל להאמין שיש לו יכולת לבצע ניסים. מהר מאוד זה מתגלה כנכון, בערך, ומשגע את כל הכפר הנינוח והצבעוני הו הם גדלים. ג'ודי, הילד האומלל שבמרכז כל הרעש, נאלץ להתמודד עם בריון שחושב שהוא פגע באביו, אנשים שרוצים לנצל את כוחותיו וגם ארגון צללים שעוקב אחרי כל צעד שלו.

לא מדובר כמובן בסוגה עילית, אבל "ג'ודי, הנבחר" מצליח להכניס קצת רוח נעורים נדרשת, וברור שניסו לייצר פה סוג של "דברים מוזרים", רק במקסיקו, ועם מוטיב נוצרי בוטה. כמה בוטה? לאמא של ג'ודי קוראים מרי, ולחברה שלו מאריה. נו טוב. העונה קצרה (6 פרקים, 35-45 דק' לאחד) והבינג' קליל ומבדר, ויש אפילו טוויסט (קצת צפוי, יש להודות) בסיום שאפילו מוביל אותו לצאת לארץ הקודש, אז מי יודע, אולי בעונה הבאה נפגוש את ישו, או את הבן של השטן, או את מי שלא ירצה לבוא לישראל כבר.
"ג'ודי, הנבחר", 6 פרקים, עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• המסך
• נטפליקס
• מקסיקו

לקחו לא מעט שנים עד שתל אביב ראתה אוכל מקסיקני שלא מגיע מהמטבח של מקסיקנה. בעשור האחרון, לעומת זאת, קמו כמה מסעדות (ותכלס, מזללות) של אוכל מקסיקני, הקסו זרם כמו מים והנאצ'וס פוזרו באהבה. עם זאת, אולי בשל פוסט הטראומה משנים שכונות, אנחנו עדיין מתרגשים בכל פעם שאנחנו פוגשים מקסיקנית חדשה. גם אם זה רק מטבח משלוחים שמציע בוריטו אנונימי. בל שמעו משהו, לפעמים עם קצת מזל – מטבח המשלוחים העלום מתגלה כאחלה של אופציה לבוריטו, או אפילו קסדייה מעולה.

זה מה שקרה למבקר אוכל הרחוב שלנו כשהוא מצא את "ניו מקסיקו", מטבח משלוחים מבית ג'ארה שמייצר מנות מקסיקניות ממש מפתיעות בטיבן, במיוחד ביחס למחיר הסביר שלהן. הנה, למשל,מה שהוא חשב על הקסדייה(הדווקא יקרה, אבל משתלמת): "הטעם של הקסדייה היה היפוך מושלם לנראות שלה, וכך גם הרכב המנה. לרוב אני רגיל לקסדיה דקיקה עם כמות בשר חביבה במקרה הטוב, וסמלית במקרה הרע. לא זה היה המקרה – כמות הבשר של הקסדייה הזו חוצה את זו של רוב הבוריטו והקסדיות שבעיר, וכנראה גם מהמנה שאמא שלכם נותנת בשישי. זה היה ביס עסיסי לאללה, מעקצץ ברוטב צ'יפוטלה ומרוח בשפע של גבינה. אם הייתי יודע הייתי מזמין מראש עוד, איזה תענוג".

מנה מומלצת:טוב אחרי התיאור הזה באמת שקשה לא להזמין את הקסדייה המוזרה הזו (47 ש"ח), שנראית פושטית אבל מתגלה כמכרה זהב של בשר וגבינה. אבל אם לא בא לכם התקף לב, אנחנו היינו הולכים על בריטו ברבקואה (46 ש"ח).
יש אופציה לטבעונים?גם אתם יכולים להינות מבוריטו פהיטס (44 ש"ח) או בוריטו סופריטס טופו (44 ש"ח), כל עוד תורידו את השמנת החמוצה.
איך מזמנים?בוולט
ואם לא בא לי? אז שתדעו, יש לנוהמבורגר ממש עמוס וכיףלהמליץ לכם עליו. אבל אם פחות בא לכם ביס נוטף, יש לנו עוד רשמה ענקית שלהמשלוחים הכי טובים בתל אביב. כי אנחנו אוהבים להשאיר אופציות.

• מה מזמינים היום
• משלוח
• אוכל מקסיקני
• מקסיקו
• קאסדייה

מדי שנה, מדד Time Out העולמי בוחר לא רק את הערים הכי טובות בעולם אלא גם את השכונות – גם באמצעות סקר של אלפי תושבים וגם בעזרת רשת העורכים והכותבים הגלובלית שלנו. עבורנו, המדד של 2022 היה קצת מאכזב – במדד הערים הטובות ביותר בעולם ירדנו לא פחות מ-23 מקומות (מה-8 ל-31),ועכשיו בדירוג השכונות אנחנו נאלצים להסתפק במקום ה-26 בלבד. אנחנו!ב-2021 היינו העיר הכי כיפית בעולם!ונכון שזה נשמע כאילו אנחנו דורשים הרבה, ונכון שגם המקום ה-26 הוא מכובד – אבל עדיין, יש בזה משהו קצת מבאס. רק תראו את ההגדרה שלהם: "מגניבות זו כנראה ההגדרה הסובייקטיבית ביותר. אבל השכונות שכללנו ברשימה הן מקומות נהדרים להיות בהם כרגע. יש בהם תרבות וחיי לילה נגישים, אוכל ושתייה מבריקים, חיי רחוב תוססים וגם וייב קהילתי חזק. אלו שכונות עם אופי שאפשר לחצות ברגל בחצי שעה או פחות אבל לחקור במשך יום שלם". מה זה? זה אנחנו! זה בול אנחנו, אנחנו אומרים לכם. אז נכון – ביומיום אנחנו אוהבים להתלונן על תל אביב. אבל ברגע שהגויים מתחילים לדרג אותנו, מתעורר בנו הפטריוטיזם.

אז מה בכל זאת כתבו על לוינסקי (שזאת בכלל לא שכונה, אגב. אבל עזבו. לא ניכנס לקטנות עכשיו)? "אדג'ית, אקלקטית ואף פעם לא מיינסטרימים, (שכונת) לוינסקי מתגאה באנרגיה הייחודית שלה. בין פלורנטין המגניבה מדי לבין התחנה המרכזית המתפוררת של תל אביב, לוינסקי ידועה כמרכז של קהילות מהגרים פרסיות, טורקיות ואתיופיות, אבל בשנים האחרונות משכה שפים צעירים, מוזיקאים ואמנים. מלונות בוטיק ובתי קפה ארטיזנליים צצו לצד מוסדות כמו בורקס פינסו, שמגיש מאפים מסורתיים במשך יותר מ-70 שנה, או המעדניות הפיציות של שוק לוינסקי. וזה לא רק האוכל שטוב כאן: בגדים יד שניה, תכשיטים ודוכני ספרים צצים בסופי שבוע, לצד מסיבות רחוב ספונטניות שנותנות לשכונה הצנועה הזאת תחושה אמיתית של קהילתיות". בסדר.

אז מי בכל זאת כבש את העשירייה הראשונה? אז ככה:

1. קולוניה אמריקנה

גוודלחרה, מקסיקו

תיירים אולי עדיין לא ממש מגיעים לשם, אבל גוודלחרה ידועה לרבים במקסיקו בתור הבירה התרבותית של המדינה – וכרגע, הקולוניה אמריקנה היא הגראונד זירו של סצינת האנדרגראונד שלה. יש שם תערובת אדג'ית של וילות ארט דקו ונאו-קלאסיות עם סקוואטים של אמנים ומחסנים בהם מסתתרים כמה ממועדוני המוזיקה הטובים בעיר – בהם הסגונדו פיסו והבר אמריקס, התשובה של דרום אמריקה לברגהיין. הכיכר מסביב לטמפלו אקספיאטוריו דל סנטיסימו הנאו-גותית היא ה-מקום לבהות בעוברים ובשבים בכל שעה של היום הודות לדוכני האוכל הרבים ומופעי הרחוב. מקומיים מהמעמד הקריאייטיבי יושבים עם הלפטופים שלהם במגוון בתי קפה (נסו את קפה קורקטו או את לוביה) ולוגמים טקילה מקומית בברים על שדרות צ'פולטפק עמוק אל תוך הלילה.

2. קאיש דו סודרה

ליסבון, פורטוגל

נחשו מי חזר? קאיש דו סודרה הייתה הלב של חיי הלילה של ליסבון בשנים האחרונות, אבל ב-2022 היא התעלתה על עצמה. זו השכונה בה השפים הצעירים הכי מבטיחים של ליסבון פותחים מסעדות חדשות, היכן שעסקים קטנים צצים על ימין ועל שמאל, איפה שברים ומועדונים אהובים סוף סוף קמים מההריסות של השנים האחרונות (פנסאו אמור וקופנהגן, התגעגענו). עבודות השיפוצים על המחסנים בשכונה ליד נהר הטחו יסתיימו בקרוב, ושם ייפתחו משכנות חדשים לשלוש אבני דרך בחיי הלילה של ליסבון: אירופה, טוקיו וג'מייקה. כדאי להתכונן ללילה ארוך, כי ביום לא תכסו את כל האזור.

3. וואט בו וילאג'

סיאם ריפ, קמבודיה

האזור סביב פגודת וואט בו, אחת מהעתיקות ביותר בסיאם ריפ, התפתח לראשונה כשהתיירים אט אט הגיעו ל"טמפל טאון" של קמבודיה בשנות ה-90. אבל ב-2021, מייקאובר כלל עירוני הוביל להתחדשות רצינית בוואט בו ווילאג'. בעזרת הלוקיישן הפסטורלי על הנהר, וואט בו הפך לרובע שיקי מאוד, והאזור של רחוב 26 ודרך וואט בו הפך לחביב במיוחד על גולים המסתובבים בשלל ברים (Laundry ומיס וונג), מסעדות קמריות ניסיוניות (Banlle) ומלונות אלגנטיים. Stewart on 26 מקפיץ את ייצוג חיי הלילה, והמוסד הקולינריה האורגנית טבי'ס פלייס משמש גם כמיזם חברתי להעצמת נשים מקומיות. וואט בו, שהייתה רק לאחרונה פרבר מגורים זניח, הוא עכשיו, ללא תחרות, האזור הכי קורה במדינה – ואולי גם בכל אסיה.

4. רידג'ווד

ניו יורק, ארצות הברית

ריג'ווד שבקווינס יושבת קרוב לגבול עם ברוקלין והיא משלבת את המיטב שיש בכל רובע: את המגוון האנושי ואת הוייב המקומי של קווינס עם ההיפסטריזם של ברוקלין, במיוחד של בושוויק הסמוכה. הזהות של רידג'ווד היא אולדסקול-פוגש-טרנדים, עם מקומות קלאסיים כמו המאפייה של רודי וגודשיר הול, וברים ומסעדות חדשים ועתירי באזז כמו The Acre, Evil Twin ו-Cafe Plein Air. נכון שכמו כל שאר השכונות בניו יורק, היא משתנה כל הזמן, אבל בינתיים היא מצליחה לשמור על העבר שלה היטב עם לא מעט אתרים היסטוריים, כולל שורות של בתי לבנים דו-קומתיים שמזוהים עם השכונה. למעשה, ברידג'ווד נמצא הבניין הישן ביותר שנבנה בימים שניו יורק הייתה קולוניה הולנדית: בית ואנדר-אנדה-אונדרדונק, שנבנה ב-1709. רידג'ווד היא להיט שקט: אהובה לא למרות, אלא בזכות הוייב הנינוח שלה.

5. מייל אנד

מונטריאל, קנדה

למרות התחרות משכונות עולות כמו ורדון, אף אחד לא צריך להיות מופתע שמייל אנד ממשיכה את השלטון שלה בתור השכונה המגניבה ביותר במונטריאל. מדובר במובלעה קטנה צפונית לשדרות מון-רויאל, ונמצאות בה כמה מוסדות עם שם עולמי וגם מקומות חדשים ואפיים לגמרי. היסטורית, מייל אנד הייתה מרכז של מהגרים יהודים ואמנים (ומאוחר יותר, להקות אינדי), וכעת נמצאות כמה מהמסעדות הטובות בעיר, חנויות ספרים קטנות, חנויות פרחים, קצביות, מאפיות ואפילו יצרני נרות. שכונה קטנה עם כל מה שצריך: חנויות בייגל יריבות, חדר תה שהופך לסלון שמפניה כשהשמש יורדת, סקייט פארק שמארח "מסיבות שכונה דיגיטליות" (עם וידאו ארט מרהיב). תוסיפו לכל זה כמה מהבראנצ'ים הטובים בעיר והאספקה שוטפת של קוקטיילים יד אמן, וקיבלתם חתיכת שכונה.

6. באריו לוגאן

סן דייגו, ארצות הברית

רק 25 ק"מ צפונית לגבול עם מקסיקו, הקהילה של בריו לוגאן היא מרכז תוסס והיסטורי של תרבות מקסיקנית-אמריקאית. במרכז שלה נמצא פארק צ'יקאנו, בצללי הכביש שחצה את השכונה לשתיים בשנות ה-60. הפארק הוא תוצאה ישירה של אקטיביזם קהילתי – מפגינים יצרו שרשרת אנושית למשך 12 ימים על מנת למנוע מהמדינה לקחת את האדמה – וכעת נמצא שם הריכוז הגבוה ביותר של אמנות רחוב צ'יקאנואית (מקסיקנית-אמריקאית) בעולם, עם יותר מ-80 ציורים שממחישים סצינות מהמהפכה המקסיקנית, לוחמים אצטקיים אמיצים ודיוקנאות ענק של גיבורים כמו פרידה, דייגו וסזאר. לאורך שדרת לוגאן, רכבי שברולט, קדילאק וביואיק (שעברו טיפולי צבע יצירתיים) משמיעים Earth, Wind & Fire ממערכות סטריאו משודרגות. מה אוכלים? שלל עסקים קטנים, שדואגים לשכונה מזה עשרות שנים, מגישים צלחות טקיטאס לכולם.

7. שימוקיטאזאווה

טוקיו, יפן

במרחק תחנה אחת בלבד משכונת שיבויה, שימוקיטאזאווה – או שימוקיטה, כמו שקוראים לה המקומיים – לקחה בחזרה את התואר של השכונה המגניבה ביותר בטוקיו. לאחר שעברה שיפוץ מסיבי ב-2019 (הפעם האחרונה בה היא נכנסה לדירוג הזה), אם לא ביקרתם בה כבר כמה שנים – אתם פשוט לא תזהו אותה. שימוקיטה, שפעם הייתה מוכרת בעיקר בזכות חנויות הוינטאג' שלה, הפכה מאז למרכז עבור חובבי קולנוע עצמאי, בתי קפה ופודיז רציניים. האזור ההיפסטרי הזה קיבל גם אינספור מקומות חדשים לשופינג ולאוכל, כולל אחד שהוקם בשטח מת מתחת לפסי רכבת. אבל האזור עדיין מלא בעסקים עצמאיים קלאסיים ונגישים לכל כיס.

8. קליפטונוויל

מרגייט, אנגליה

בעוד שהעיר הישנה של מרגייט זה המקום לקבל בו יום של "אנגליה הישנה והטובה יוצאת לחוף", בקליפטונוויל אפשר לשמוע זמזום אחר לגמרי. כאן נמצאת אחת הקהילות האמנותיות המשגשגות ביותר באנגליה, בעיקר בזכות שלל טיפוסים יצירתיים שעזבו את לונדון היקרה ועטו על הדיור הזול וחללי הסטודיו במרגייט, וגם על החוף המקומי. עמוד השדרה של השכונה עובר בדרך נורת'דאון, מרחק בלוק אחד מהחוף. עד לא מזמן בנורת'דאון היו רק חנויות צדקה ומקומות הימורים, וכעת יש שם חנויות תקליטים, בתי קפה וחנויות מכולת של סחר הוגן, כמו גם מקומות שמשנים את חיי הקהילה במקום, כמו הבר הקווירי CAMP והגלריה Quench.

9. באריו יונגאי

סנטיאגו, צ'ילה

באריו יונגאי הצבעוני, שנמצא רק מרחק הליכה מהאבנידה אלמדה ובאריו ברזיל, זו שכונה במגמת עלייה. עם מעמד של אתר מורשת לאומי – זו השכונה המתוכננת הראשונה בתולדות הבירה הצ'יליאנית – בשנים האחרונות לשכונה הזאת היה מוניטין אדג'י למדי. אבל כעת יונגאי הפכה למגנט לצעירים ולמגניבים: אפילו הנשיא המיליניאל של צ'ילה, גבריאל בוריק, בחר לעבור לכאן במרץ 2022. גם אם נשים תושבים חדשים מפורסמים בצד, ביונגאי מקומיים ממעמד הפועלים צועדים לצד טיפוסים בוהמיינים-יצירתיים על שדרות מושכות כמו ה-Lavaud ובוהים בחזיתות בתים בסגנונות מגוונים כמו בארוק, באוהאוס וארט דקו. ביונגאי יש גם כמה מוזיאונים מרתקים ואת הפארק קינטה נורמל הירוק עד מאוד, בעוד שבסצינה הקולינרית המתפתחת יש מסעדות שמגישות אוכל צ'יליאני מסורתי לצד פיצריות ובתי קפה.

10. קור ג'וליאן

מרסיי, צרפת

מזרחית למרינה המפונפנת של מרסיי ומרחק הליכה מהנמל הישן, השכונה המחוספסת הזאת פעם אירחה בעיקר שווקים פתוחים. כיום מדובר בחממה של יצירתיות: שווקי הרחוב עדיין שם, אבל הצטרפו אליהם מועדוני הופעות, חנויות וינטאג', חנויות ספרים משומשים ומחסנים ישנים שהפכו לגלריות אמנות היפסטריות. וזה לא המקום היחיד לראות אמנות בשכונה: הרחובות מקועקעים בגרפיטי ייחודי ולגמרי כדאי לעשות סיור שלם בעקבותיו.

• סקר הערים הבינלאומי
• ליסבון
• מקסיקו
• לוינסקי
• תל אביב
• אנגליה
• טוקיו
• ארצות הברית
• ניו יורק