עמדתי בלא מעט תורים בחיי: שעה וחצי בתור לשיק שאק תל אביב (ועוד שעתיים בסניף אחר בניו יורק), ארבע שעות לקרואנט במנהטן, תשע שעות (!) לחביתת סרטנים זוכת מישלן בבנגקוק, ועכשיו גם 45 דקות בתור לסינבון בעזריאלי – ואין ספק שזה היה מהתורים המוצדקים בחיי. אחרי שב-2016 הסניף באבן גבירול נסגר לצמיתות, ועם לב שעדיין שבור מאותה הסגירה חזרנו לזירת הפשע החדשה – הסניףך החדש של סינבון בקניון. נעים, חמים וטעים מאי פעם.

>>נס גדול כבר פה: 5 הסופגניות הכי טעימות של השנה (ועוד 10 שאהבנו)

השעה 11:30, יום ראשון. נדמה שהעובדה הזו לא מטרידה את העומדים בתור שלפני. נו טוב, גם אני שעומדת כאן מרגישה שאין משימה קריטית יותר כרגע עבור מי שלא לוקח חלק במלחמה. ״ביקשנו הפסקה מהמפקדת כדי לעמוד בתור, והבטחנו שנביא לה גם״, מספרים לי שני חיילים מחויכים שמשרתים, כך אפשר לנחש, בקרייה הסמוכה. ניחוחות הקינמון מגיעים עד לסוף הקומה השנייה של הקניון, וכשנכנסים לסניף (שניצב במפתיע מחוץ לפוד-קורט, כחנות עצמאית) העיניים ישר רצות לויטרינה. שם, מחכים בסבלנות, חמימים ומזוגגים – הסינבון האהובים שנראים בדיוק כמו שזכרנו אותם.

מאפה הקינמון של הרשת נולד לפני 40 שנה במדינת וושינגטון שבאמריקה, קיים ביותר מ-48 מדינות בעולם ומתהדר במעל 1200 סניפים. בחודש יולי האחרון הוא חזר לראשונה מאז 2016 לארץ, בסניף קריון שבקריות, ולפני שלושה ימים סוף סוף נפתח גם אצלנו בעיר, מה שמסביר את התור. כשנכנסים למקום, מלבד הניחוחות והויטרינה שלא מפסיקה לעשות לנו עיניים, רואים אופים שאשכרה מגלגלים בידיהם בצק ומושחים אותו בקינמון וסוכר – מה שמבטיח מאפה טרי, ולא חלילה קפוא או מחומם בשנית.

אז אחרי 45 דקות בהם התלבטנו אם נקנה אחד, שניים או שלושה, היינו מאופקים וקנינו רק יחידה אחת של המאפה הקלאסי (22 ש״ח). בצק שמרים רך שפשוט שוחה – סליחה, אין דרך יפה להגיד זאת – בסירופ סוכר חום וקינמון, ומעליו פרוסטינג גבינת שמנת עם אבקת סוכר, לבנבן חמאתי ומושחת. או במילים אחרות, החומרים שמהם עשויים חלומות. המאפה הוגש חם ונאמן למקור ולזיכרון שלנו – מופת של סוכר ופחמימה שמנחם אותנו בימים אלה יותר מתמיד. ומעבר לכך, לא רק שהוא טעים עד שמיימי, הוא בעיקר לא מאכזב.

אחרי שכבר התרגלנו לאינספור חיקויים מאכזבים, אין כמו המקור – טראשי, טעים ומתוק ברמות, לא חוטא ביבשושיות כמו אחרים ובעיקר לא מתנצל. המחיר תואם את שאר מחירי הסינבון שבעיר, ומספיק לסינבון גדול שבכנות, לא צריך יותר מאחד. מלבד הסינבון הקלאסי מיטיבי לכת ימצאו כאן גם את השוקובון (26 ש״ח), אותו מאפה מגולגל רק עם מילוי שוקולד ומלמעלה פרוסטינג לבן עם סירופ שוקולד, וגם את הפיקאבון – הסינבון המוכר והאהוב, אך בגרסה משודרגת עם אגוזי פקאן מקורמלים וזיגוג קרמל (26 ש״ח). אבל אם תשאלו אותנו, לא צריך יותר מהסינבון הקלאסי.

אגב, אם הגודל הקלאסי הוא יותר מדי בעבורכם (רמז: הוא לא), אפשר גם ללכת על מיני בון ב-16 ש״ח, (18 ש״ח לגרסה השוקולית, 20 ש״ח לפקאן) או על בייטס קטנטנים של סינבון בגודל ביס שתוכלו לחלוק עם החברה (18 ש״ח לסינבון, 20 ש״ח לשוקולד או הפקאן), אבל למה שתרצו לחלוק? מה אתם, חיילים בעזריאלי?יש גם קפה ומשקאות בנוסח אמריקאי מובהק כגון קינמון לאטה (16 ש״ח) בניחוח חורפי, וגם שייקים קפואים בטעם סינבון, תות, מנגו או קרמל לאטה (26 ש״ח). שייק הסינבון דווקא סיקרן אותי, אבל הפעם הצלחתי להיות מאופקת, להסתפק בסינבון אחד ולהשאיר טעם של עוד. טוב שחזרת סינבון, ממש מבטיחים להתנהג אלייך יפה.
סינבון, קניון עזריאלי בקומה השנייה. ימים א-ה 9:30-22:00. יום שישי 9:30-15:30. שבת: שעה אחרי צאת שבת עד 23:00.

• אוכלים שותים
• מתוק
• עזריאלי
• תור

באמת שחיכינו לזה יותר מדי זמן: לאורך 8 השנים בהם לא נכח בתל אביב סניף של רשת סינבון, חיפשנו נואשות פיתרון לקרייב.חיפשנו את הטובים ביותר בעיר, אבל שום דבר לא השתווה למקור, וכשהוא מתעכב מלהגיע התלוננו שהישראליםאוהבים את הסליז האמריקאי רק מרחוק. ותראו מה זה, הפלא ופלא, הגלגל ממשיך להתגלגל וכמעט שנה אחרי שהתלוננו על העדרו, הסינבון חוזר לתל אביב, הישר למגדלי עזריאלי. והוא לא לבד.

>>זה אולי רק בית קפה מתוק ומשפחתי, אבל איזו משפחה עם סטייל

העוקבים מקרוב יודעים שבמהלך הקיץ, אי שם בקניון הקריון שבקריית ביאליק, נפתחסניף הסינבון הראשון בארץמזה 8 שנים. הפעם היא חוזרת לארץ בבעלות יזם בת ימי בשם ויצ'סלב סוקולין, שמאמין שהוא יצליח איפה שנכשלו קודמיו. עוד אז הוא הבטיח התרחבות, וציפה ל-"30-40 סניפים נוספים" במהלך חמשת החודשים האחרונים, וכצפוי, הוא עומד לנחות במקום שהכי ראוי לדוכן אמריקאי טראשי ממש בחודש נובמבר הקרוב. אם המחירים יהיו זהים לסניף שבצפון, אנחנו נהיה די מרוצים – סינבון רגיל יעלה 20 ש"ח (או 30 עם קפה הפוך), בעוד ש-4 סינבונים קטנים יעלו 18 ש"ח. יש גם סינבונים עם תוספות, כמו שוקולד או קרמל ופקאן, שעולים בין 24 ל-26 ש"ח.

אך זה לא הכל, לצד הסינבון תיפתח רשת אמריקאית נוספת – רשת הגלידות קרוול (Carvel), המתמחה בגלידות רכות ופועלת בשיתוף פעולה עם סינבון באמריקה – מה שאומר שיש לנו פה פוטנציאל למאפה מתקתק עם רוטב וונילי סוכרתי בתוספת של גלידה רכה ומתוקה, וכבר עדיף שתתקשרו מראש לרופא בנוגע לסכרת, כי מסתמן שעומד להיות עומס אצלו. נתראה בפתיחת הסניף, ונראה אם תצליחו להשיג סינבון אמיתי, כי כנראה שאנחנו ננסה לקנות הכל כבר בדקות הראשונות. בהצלחה לכולם.

• אוכלים שותים
• מתוק
• מאפים
• עזריאלי

נטע חוטר היא עיתונאית, סופרת וכותבת תוכן. ספרה השלישי, "איפה את בקיץ", יצא לאור בימים אלו וכולל שיטוטים ליליים בתל אביב וגיבורה שעוברת לרמת גן כי לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לגור בעיר, ממש כמו החיים של כולנו. חפשו אותו בשבוע הספראו שתמצאו אותו כאן

>> העיר של גד קינר קיסינגר: אוכל כמו של סבתא ונקטר בריזה אלוהי
>> העיר של גליה הראל דור: בר סודי בשוק הכרמל וחיים עם פסקול

1. קפלן // כיכר הדמוקרטיה

40 שבועות, הפוגת מלחמה וחזרה מהוססת אך נחושה, מקבעים את קפלן כלוקיישן עם הכי הרבה תקווה בארץ. מבוגרים, צעירים, תינוקות עם אוזניות חוסמות קול, מפגינים יצירתיים עם שלטים ומפגינים כואבים עם דגל. אנשים חמודים שמגיעים, כל שבוע, שממשיכים להתעקש. מומלץ להגיע גם, ולו בשביל להרגיש, לכמה רגעים, שבסוף יהיה בסדר.

2. קניון TLV

אני חוששת שבלב אני עדיין ילדה מקצרין שרוצה להסתובב בקניון, להיכנס לזארה ולהעמיד פנים שפרוזן יוגורט זה בריא למרות שהעמסתי עליו שש מקופלת. וכן, הסנטר יותר מגניב, אבל ב-TLV יש קרירות וריחוק ושקט (שכנראה נובעים ממיעוט המבקרים) שהופכים אותו למפלט מושלם לאדם רצוץ ופרובינציאלי מספיק על מנת להתלבט בין רי-בר לדיאט אייס ארומה.קרליבך 4

3. בית ליבלינג

ההזדחלות המפרכת במשעולי הפרנסה הובילה גם אותי לתור אחר מקומות שיתאימו לכתיבה, פגישות וכל מה שיאפשר לי לראות את עצמי כאדם מניב ולא ככזה שנטפליקס רואה לנכון לשאול בתדהמה שיפוטית – "עדיין צופה?". בית ליבלינג הוא לא רק יפהפה, גם כל פעם שיצא לי לשבת בחללי העבודה שלו יצא שכמעט ולא גללתי ברשתות החברתיות. כנראה שזו הנוקשות הגרמנית.אידלסון 29

4. ראש ציפור

חלקת טבע פלאית ויפה שאפשר לנשום בה, להביט בציפורים ולהתפרקד על צמחייה בלי לנסוע שעתיים לכל כיוון. הלוואי שאף אחד לא ירים בה איזה שכונת יו או דאבליו או פלטיניום או כל ערימת מגדלים אחרת עם שם של כרטיס אשראי, והיא תישאר מובלעת של צמחים, ציפורים, שקט והמשאב העירוני החמוד – תנים.

5. רחוב אנגל

לאורך השנים גרתי בחמישה רחובות שונים בתל אביב, בין היתר ברחוב מיכ"ל שעליו מקובל להתרפק, וגם בשדרות מוצקין – רחוב עם פחות יחסי ציבור אך יפה אפילו יותר. אבל מכולם, הרחוב שהכי אהבתי, היה אנגל. קטן, הולנדי, בניינים לשימור, מרחק יריקה מגינת קריית ספר, התחתית ונחמה וחצי. כל מה שאדם צריך על מנת להיות קלישאה שמחה, רגע לפני שמתנגשים חזיתית בחפירות הרכבת של החיים ומתחילים לדאוג מדברים של גדולים.

מקום לא אהוב בעיר

המדרגות הנעות בעזריאלי.התלבטתי בין הספסלים המופרדים במעקה נגד הומלסים לבין שירותי צינוק בבתי קפה שאני נוטה להינעל בהם, אבל החלטתי לבחור במדרגות הנעות בקניון עזריאלי, שלפני אי אלו שנים חטפתי עליהן התקף חרדה פתאומי ואקראי לחלוטין. רגע אחד הבטתי מעלה, אל החלל העצום המשתרע מעליי, רגע אחרי זה – אימה. הנשימה התקצרה, תחושת הידוק המחוך על החזה השתלטה והדופק זינק. אחרי כמה דקות זה שכך וגם עברו כבר די הרבה שנים, אבל הגוף זוכר ומשחזר את התגובה – באופן חלוש, מהול והומאופתי – בכל פעם שאני שם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יצא לי לא מזמן לראות את "טווס" של בנימין יום טוב. מופע מטורלל לגמרי, קאלטי, מצחיק נורא, נועז, כיפי ומוזר, רובו מתרחש בתחתונים, מקצתו בלעדיהם. ראיתי אותו ממש בעיצומה של המלחמה ואמרתי לעצמי שאם זה דבר שעדיין קורה, אם יש מקום למוזרות ולפרינג' ולתל אביביות אומנותית כזאת, כנראה שלא הכל אבוד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הקיר" של מרלן האוסהופר. ספר אוסטרי ישן שתורגם לאחרונה לעברית, והוא בעצם סיפור הישרדות של אישה לבדה בבקתה בהרים, ללא ציוויליזציה או אנשים אחרים, רק בעלי חיים ואדישותו השרירותית של הטבע. ספר עוצמתי שלא עוזב אותי מאז ושגם לא מרגיש כמו איזו אלגוריה מעיקה על בדידותו של האדם, פשוט סיפור יפהפה על כוחם של חיים וכוחו של הטבע.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "עטלף"שמצילה עטלפים וגוריהם וגם חיות אחרות, בין היתר מהעוטף. נכון שזו לא המטרה הכי גדולה בימים אלו, אבל אחרי שצפיתי בדוקו "נורה", שתיעד את מייסדת העמותה, לא יכלתי שלא להיסחף עם המסירות, על סף האובססיה, להצלת כל יצור חי. קטן, גדול או מכונף. היכולת להרגיש אותם ולראות בכל אחד מהם עולם שלם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זאב אנגלמאיר. כי הגלויה היומית שלו, שמלווה את משפחות החטופים ואותנו, היא קרן אור קטנה של טושים ותקווה.

מה יהיה?
אני מאמינה שבסוף יהיה בסדר. זה כנראה ייקח זמן ואולי יהיה יותר קשה לפני שיהיה יותר טוב, אבל בסוף יהיה בסדר. עד אז מומלץ להתנחם במה שיש ולחבק את מי שאפשר.

• העיר שלי
• שבוע הספר
• בית ליבלינג
• פארק הירקון
• TLV Fashion Mall
• רחוב קפלן
• עזריאלי

אגז, החבר החדש בפוד קורט של קניון עזריאלי, ממש רוצה להאכיל אתכם ביצים. אם במקרה פספסתם את הסטורי של כל המשפיענים, נספר כי מדובר בלחמניית בריוש רכה כנדרש, עם מקושקשת רכה ופלאפית, לצד שאר הפתעות.

בכנות, לא חשבנו שדברים טובים במיוחד יכולים להתקיים באזור דוכני האוכל של קניון עזריאלי. בכל זאת, אגף מזון מהיר של הקניון לעד יהיה… איך נגיד? אגף מזון מהיר של הקניון. אבל הופתענו למצוא בו כריך ביצים חדש ומשגע – וכן, אם אתם לא חשקים בלחמניית בריוש טרייה ואוורירית, יש גם אופציה של לחמניה ללא גלוטן, או פשוט ביצים מקושקשות בתוך עלים ירוקים לאנשי הקיטו, הפלאו ושאר הירקות.

בתפריט תמצאו את הבריוש אגז הקלאסי, ואחרי שטעמנו אנחנו מאשרים שמדובר בלחמניית בריוש משוחה במיונז, עם עירית ובצל מקורמל, אשר בתוכה נחה לה מקושקשת רכה וחמימה עם גבינת צ׳דר מותכת שעוטפת אותה. התיאור המינימליסטי-אך-מושחת הזה אכן מבטיח ביס חלומי, ולא צריך יותר מנגיסה אחת כדי להבין שמדובר פה במשהו טוב – פחמימות, ביצים רכות, גבינה. מה כבר יכול להשתבש? לא הרבה. הגבינה המותכת מוסיפה לביס נימה אוממית מסוימת, המקושקשת חמימה ונעימה, והבצל המקורמל מספק קיק של מתקתקות מנצחת.

גם שאר הכוכבים בתפריט מבטיחים כריכי בריוש מפתים שממולאים בגרסאות נוספות למקושקשת – הישראלי, שמציע בריוש מקושקשת עם לביבות תפוחי אדמה, מעין האש-פאפיז קריספיים במיוחד, וגם חסה לאליק ותוספת של טחינה ואריסה בניחוח מעקצץ. אם אתם במוד אירופאי יותר, תוכלו להזמין בריוש נפוליטני, בו המקושקשת נחה על ממרח עגבניות ומוצרלה, או אגז עם גבינת חלומי בתוספת של מלפפון חמוץ, ספייסי מיונז וחסה לאליק.כל הכריכים עומדים על 31 ש״ח, מלבד החלומי שעומד כל 39 ש״ח.

באגז מתגאים, ובצדק, בכך שאפשר להנות מהכריך שלהם בכל שעות היום. כלומר, הוא אידאלי לארוחת בוקר מזינה, לאנץ׳ מעניין או לארוחת ערב קלילה. לכן,מלבד כריכי המקושקשת, יש גם אפשרות ליהנות מנשנוש האש פאפיז קריספי ופריך, שמציע לפי מיטב המסורת האמריקאית קציצת תפוחי אדמה מטוגנים מכל זווית, ומטבל שמנת חמוצה או ספייסי מיונז (15/35 ש״ח).בעתיד צפויים להצטרך גם כמה קינוחים להשלמת המלאכה הפחמתית – בראוניז שוקולד, בלונדיז ועוגיות גרנולה. עד אז, מה עם קצת ביצים?
קניון עזריאלי, קומה 1 בפוד קורט. כרגע פתוחים להרצה בימים א-ה בין השעות 8:00-17:00

• אוכלים שותים
• זמן ביצים
• עזריאלי
• ארוחת בוקר

אחד מנזקים המשמעותיים של המלחמה הוא זה שנגרם לחקלאות – אזור העוטף, מישור החוף הדרומי ואזורי הצפון שפונו משמעותיים ביותר בענף החקלאות הישראליים. משקים רבים נבזזו, נשרפו, נהרסו ותוצרת חקלאית רבה עלולה להיכחד או להיזרק משום שיש מחסור בידיים עובדות. גם החקלאות כשלעצמה היא ענף שזקוק לשגרה – יש עונות וימים ספציפיים לקטיף, תנאים מסוימים לעיבוד הקרקע, ובעלי מקצוע מנוסים שעברו הכשרה קפדנית. ועכשיו כל זה נעלם, והם צריכים עזרה.

אי אפשר להתעלם מכך שרוח ההתנדבות נראית בימים אלה ביתר שאת, ואנשים רבים לא יכולים לעמוד מהצד שענף החקלאות, המזוהה כל כך עם מדינתו, עומד בסכנה – על כן מלבד מתנדבים רבים שמגיעים לסייע במשקים בעוטף, יש גם מיזמים נוספים שמעודדים את החקלאות וקוראים לכם לתמוך ולקנות כחול לבן. עכשיו יש גם שני שווקים שמגיעים לתל אביב, כדי שתוכלו לקנות מתוצרות חקלאי הדרום, ולהציל את מה שאפשר.

האחד הוא "שוק עוטף", שמתמקם במרכז אקספו תל אביב (ממנו פעלו חמ"לי ההתנדבות של אחים לנשק) בימי חמישי-שישי, ויכלול סחורות של חקלאים מאזור העוטף, במחירים ללא פערי תיווך, ובאזור ממוגן – כאשר כל ההכנסות הולכות ישירות בחזרה לחקלאים.

מיזם אחר, המתקיים ביחד עם קניון עזריאלי ורשת נוי השדה, יכלול שוק איכרים שיציעמארזים מהתוצרת החקלאית הטרייה של משקי העוטף. את המארזים משנעים ואורזים אנשי נוי השדה, וההכנסות כולן מגיעות באופן ישיר לחקלאים. נוי הדס, בעלי הרשת ודור שלישי למשפחת חקלאים, הדגישה עד כמה אתם נדרשים לעזור:״החקלאים שלנו במצוקה איומה! עשרות חקלאים שהגנו עלינו בגופם נפגעו בטבח הנוראי, וזה הזמן שלנו להראות להם שאנחנו איתם. נוי השדה הוקמה במטרה להמשיך את דור החקלאים שהקימו את המדינה שלנו, ואני התחייבתי להיות להם בית. אני מבקשת באופן אישי שתגיעו ותתמכו! עכשיו יותר מתמיד. קונים תוצרת כחול לבן״.

הילה דפנה, חקלאית ובת למשפחה חקלאית, סיפרה לנו על המורכבות המקצועית הרבה שנתקלו בה מאז המלחמה. למשפחת דפנה יש מטע רימונים, בראשו עומדים יפתח ויוסי דפנה, הנמצא בסמוך למושב מבקיעים (קרוב לאשקלון). "הזן שגדל במטע שלנו הוא ייחודי, ואת קטיף הרימונים אנחנו עושים פעם בשנה – בדיוק בשבוע שאחרי סוכות", מפרטת דפנה.

"ישר הבנו שחייבים לנסות לדאוג לקטיף, גם אם באיחור של כמה ימים. הבנו שצריך לצייד את המטע במיגוניות, כי מדובר בשטח פתוח ואזור מאוד מטווח. פרסמתי את הצורך במיגוניות, ומיד נתרמו למשימה המוני אנשים וגם משרד החקלאות שסייעו לנו בהקמת שתי מיגוניות. אחרי הקמת המיגוניות דאגנו למצוא אנשים לקטיף, פרסמתי פוסט בפייסבוק ותוך שנייה התמלאה הטבלה. אנשים פשוט נרתמו בהמוניהם. הודות לרוח ההתנדבות המדהימה אנחנו מצליחים להציל חלק נכבד מהייבול, ואנשים כל הזמן ממשיכים להתנדב. זה מחמם את הלב ומציל את הקטיף שלנו". עכשיו זה הזמן שלכם להירתם, ולהגיע לקנות. שמענו שרימון זה טעים.

השוק בעזריאלי, מנחם בגין 132, קומה 1 מול עמדת השירות, ימי חמישי ושישי,10:00-16:00 (בשישי 15:00), בקומה 1 מול עמדת השירות
השוק באקספו תל אביב, שדרות תתקיים ביום ה' 10:00-21:00, ובשישי8:00-15:00

• תל אביב נרתמת
• שוק
• שווקים בתל אביב
• ירקות
• פירות
• עזריאלי
• Expo TLV