Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: נטפליקס שוברת את שיאי הטראש של עצמה
לא יכולה להוריד ממך את הידיים."סופרסקס". צילום: יח"צ נטפליקס
תראו, כולנו אנשים בוגרים ואנחנו יכולים להתמודד עם סדרה כזו מבלי להתדרדר לתגובה ילדותית - רוקו סיפרדי, כוכב סרטי המבוגרים הכי גדול בעולם בזמנו, מקבל את הטיפול הנטפליקסי עם דרמה איטלקית המבוססת על חייו. אתם כבר יכולים לנחש כמה נמוך זה יורד
סקס מוכר. אתם ידעתם את זה?! וואלק, חדש לנו. אבל לנטפליקס זה ממש לא עניין טרי, שכן שירות הסטרימינג עשה לעצמו הרגל להחיות את ז'אנר המותחן האירוטי, ולהפוך אותו לעוד פחות איכותי משהיה. אחר כך, הם השקיעו המון כספים כדי לטפח יוצרים בז'אנר מרחבי העולם, ועכשיו יש אירוטיקה רכה להמונים במרחק כפתור בשלט. חכו עד שהם ישמעו על הפורנו, יהרוס להם את המודל העסקי.
בכל מקרה, הרפתקאות הסקס החדשות של נטפליקס דווקא עוסק בפורנו, או יותר נכון, באחד מכוכבי הפורנו הכי מוכרים בעולם – רוקו סיפרדי. אתם אולי לא מזהים אותו (או מעמידים פנים), אבל בטוח תזהו אותו מהמותניים ומטה, כי החבוב האיטלקי הזה הופיע ביותר מ-1,300 סרטים אירוטים, והפך לזמנו לכוכב הפורנו הגדול בעולם, ואנחנו בהחלט מתכוונים לזה בכפל משמעות מסוים. "סופרסקס" היא הדרמה האיטלקית שמגוללת את סיפורו, וזה בהחלט מנסה להיכנס עד הסוף. עד סוף סיפור חייו המסעיר, למה – מה חשבתם?
סיפורו על האיטלקי שברח מחיי עוני לפריז, שם הסתובב במועדוני סקס עד שמצא את דרכו לתעשייה המלוכלכת, והפך לאחת הדמויות הכי בולטות – ובהתאם, מעוררות מחלוקת, בתחום. במהלך שבע הפרקים הסדרה עוקבת אחרי שנות השיא של רוקו, בתצוגת משחק קצת מביכה והמון דילוג על דילמות פורנו באמת קשות. וכן, לפרק האחרון קוראים "הפין הוא השלב האחרון", אז אנחנו לא בטוחים שזה משתפר יותר עד אז. מצד שני, דרמת סקס על כוכב פורנו איטלקי זה יותר טוב מכל שידורי חדשות כיום, אז מניחים שאם הרע במיעוטו הוא פורנו, אנחנו נסתדר. "סופרסקס", 7 פרקים,עכשיו בנטפליקס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
פורנו, סלבז ו-AI: הסיוט של טיילור סוויפט וכל הוליווד התגשם
טיילור סוויפט, מתוך "מיס אמריקנה"
בסוף השבוע ביטלה טוויטר את האפשרות לערוך חיפושים הקשורים לטיילור סוויפט, לאחר שהרשת החברתית הוצפה בדימויי AI פורנוגרפיים של הכוכבת. הנשיא ג'ו ביידן, מנכ"ל מיקרוסופט ואיגוד השחקנים החזק בהוליווד הביעו זעזוע ודרשו חקיקה נוקשה נגד מפיצי פייקים מסוג זה
בלילה שבין שבת לראשון זה קרה: הרשת החברתית X (טוויטר לשעבר) השביתה את האפשרות לערוך בה את החיפוש "טיילור סוויפט", לאחר שבמהלך סוף השבוע שטפו את הפיד צילומים פורנוגרפיים מזויפים של טיילור סוויפט שהופקו באמצעות תוכנות AI. אחת התמונות שפורסמו נצפתה 47 מיליון פעמים לפני שהחשבון ממנו פורסמה נחסם.
מיד עם שיגורם של מנועים גרפיים גנרטיביים אל אוויר העולם ב-2022 – כל אותן אפליקציות שמסוגלות לייצר דימוי באמצעות פקודה מילולית – עלה החשש כי יהיו מי שישתמשו בהם כדי לייצר דימויים פורנוגרפיים בכיכובם של דמויות תקשורתיות בולטות וכוכבים מפורסמים. מרבית אפליקציות ה-AI מכילות קוד שנועד למנוע בהן שימוש מהסוג הזה, אבל תמיד יש מי שישמח לאתגר את עצמו ולעקוף אותן, וזה בדיוק מה שקרה עכשיו.
זה לא AI, כן? כן. כן? כן. טיילור סוויפט (צילום מסך: מתוך "Look What You Made Me Do")
על פי הדיווח של עמנואל מיברג (כן) ב"404 מדיה", מפיצי התמונות של סוויפט הם חברי קבוצת טלגרם שבה חולקים המשתתפים תמונות AI פורנוגרפיות של סלבז, כמו גם את הדרכים שבהן הם עוקפים את המגבלות והחסימות של יצרני התוכנות. במקרה הנ"ל אחד הכלים היה כפי הנראה התוכנה "מיקרוסופט דיזיינר" ומספר מעקפים שנמצאו בה.
ב-2020 כבר נפגעו מספר כוכבות הוליוודיות, ובראשון אמה ווטסון וקריסטין בל, מסרטוני דיפ-פייק שהלבישו את פרצופן על גופן של שחקניות פורנו, שלא לדבר על זיופי פוטושופ פורנוגרפיים שמסתובבים באינטרנט מאז שנות ה-90, אך יצירות ה-AI הפורנוגרפיות נראות אינן עושות שימוש בדימויים קיימים ולכן נראות אותנטיות יותר. בשנה שעברה כב החלו מאמצי חקיקה בקונגרס שמטרתם לקטלג ייצור תמונות כאלה והפצתן כאקט של תקיפה מינית.
צבא הסוויפטיות התאחד להגנתה. טיילור סוויפט (צילום מסך)
ביממה שלאחר הפצת התמונות השתלטו על טוויטר הסוויפטיות – מעריצות טיילור סוויפט המסורות ביותר – ופצחו בקמפיין שמטרתו הייתה לדחוק מרשימת הנושאים הטרנדיים את ההאשטג #TaylorSwiftAI והעלו לפסגה במקומו את ההאשטג #ProtectTaylorSwift. המעריצות לא היו לבד: גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומנכ"ל מיקרוסופט סאטייה נדאלה התבטאו בחריפות נגד התופעה ונגד העוול שנגרם לסוויפט, כשאליהם מצטרף גם איגוד השחקנים החזק SAG-AFTRA בדרישה לחקיקה ולצעדי אכיפה נוקשים נגד יצרני תמונות מהסוג הזה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: מה בדיוק קורה בפורנהאב? כלומר, חוץ מהצפוי
יותר מכפי שנראה לעין. "מגלה טפח: הסיפור של פורנהאב". צילום: יח"צ נטפליקס
תרגעו, ילדים, אין פה שום דבר מוגזם. זה בכל זאת נטפליקס. אבל הדוקומנטרי הזה צולל לסיפור של ענקית הזימה ותופס כמה זוויות מפתיעות, ואיך לא - מעלה את הויכוח הנצחי על עובדות תעשיית המין המצולם, והאם זה פמיניסטי יותר להיות נגד, או אולי בעד
כאילו שמישהו ביקש, אבל הנה נטפליקס החליטה להצטרף לדיון הסוער סביב פורנו. מצד אחד עומדת הגישה שגורסת כי באופן אינהרנטי, פורנו עוסק בניצול וביזוי נשים, ולכן יש פגם בצריכתו, ובטח בהפצתו. מהצד השני, ישנה גישה הטוענת שאם נשים רוצות לעבוד בתעשיית המין, זו זכותן המלאה. אחרי שנערך באינספור פורומים וקבוצות פייסבוק, עכשיו הוא מגיע לטלוויזה בדוקומנטרי חדש שעוסק באתר הפורנו הגדול מכולם. אתה יודעים, טומ-טוטודוטו-דום, פאו.
"מגלה טפח: הסיפור של פורנהאב" לא מגולל רק את סיפורו של אתר הזימה, אלא גם מנהל ריאיונות עם פרופורמריות, בימאיות ונשים שמאחורי הקלעים בתעשיית הפורנו, ובפורנהאב ספציפית, ומנסה לתת להם את הבמה לגלול את תפיסתן, גם אם זה לא תמיד נוח לשמוע. במקביל, הסרט גם גולל מספר סיפורים, ותביעות מתגלגלות, שמעידים על האופי המשחית של התעשיה הזו, ומגלים על חטאי האתר (אם כי לא כולם). בקיצור, זה לא סרט למי שסתם רוצה להתחרמן מול נטפליקס (מי אתם?!), אלא עבור מי שמת להבין יותר את הסוגיה לעומק.
עומדים דום: הפנטזיות המיניות של הישראלים מספרות עלינו הרבה
פמינאצית. צילום: shutterstock
מהסטלאגים של שנות השישים ועד לפורונו הצבאי של ראשית האלפיים, הפנטזיות של הציבור הישראלי נעו על ציר קינקי במיוחד. האם זה מרמז על מה אנחנו מדחיקים או פשוט דרך לשחרר הממ.. לחץ? צלילה קלה להרגלי הפורנו הישראלים
בשלהי הקיץ של כיתה ב', אמא שלי צלצלה אלי מודאגת. שלפתי מהכיס את הנוקיה 2008 ובהיסוס קל, אספתי כוחות לענות על שאלה מביכה. "יכול להיות שחיפשת בחורות ערומות במחשב?", היא שאלה. האופציה היחידה שנראתה הולמת הייתה להאשים את בן זוגה. הערפל הכבד שהוטל על כל עיסוק מיני מהסוג הזה היה מה שהוביל אותי לרדת למחתרת. מצאתי את אוסף סרטי הפורנו שאחי צרב על דיסק עם הכיתוב "פוקימון 5" בלורד כחול, ונשאבתי אל עולם המבוגרים. או לפחות, למה שתפסתי ככזה.
כילד, הייתי אובססיבי. במערכת השמש של האינטרנט, כוכב הפורנו היה כוכב שיצאתי אליו לביקורים תכופים. צל האשמה שהאוננות הזאת הטילה עליי העיב על המטלות היומיומיות שלי בבית ועל התקשורת עם ההורים שכל כך התאמצתי להסתיר מהם את הסוד הנורא. לקח לי זמן מה להבין דבר או שניים על ההרגל הזה שליווה אותי מאז ועד היום, אותו הרגל בדיוק שהוביל אותי לסרט שפיצץ לי את המוח בפעם הראשונה שצפיתי בו: "מרותקות לבסיס 1" – סרט פורנו ישראלי שכולל קצין שמודה ששלח תמונות עירום לרמטכ"ל כדי להשתחרר על נפשי.
אבל לפני שנגיע לפורנו צה"לי, הנה עובדה שיכול להיות שפספסתם במהלך חייכם הבוגרים: בישראל של שנות השישים היה פורנו נאצי. זה היה כחול לבן, מקומי לגמרי, ספרי ארוטיקה פופולריים במיוחד שנקראו "סטאלגים" והציגו תיאורים של שליטה בסגנון בדס"מי של סוהרות אס.אס. על חיילים בריטיים או אמריקאים. שיא הפופולריות של הז'אנר הקינקי הזה היה לצד תשומת הלב הציבורית של משפט אייכמן. בעיתון "העולם הזה" המיתולוגי של אורי אבנרי, צצו פרסומים על סטאלגים חדשים לצד התרחשויות עדכניות על המשפט המפורסם. הכתיבה ריתקה את הישראלים, בסוד כמובן. מעוות? נסו בעצמכם:
"לא היה שום דבר יוצא דופן באורח בו הסתדרו בשני טורים עורפיים ברווחים שווים וזקפו את ראשם המכוסה. לא היה שום דבר יוצא דופן פרט לעובדה הפיזית שהחיילים היו נשים. שתי מחלקות של נקבות קלגסי אס. אס. לבושות מכנסיים אדוקים, מגפיים מבריקים ומקטורנים מבד שנמתח על שדיים גבוהים וזקופים. מתחת למצנפת בצבצה תספורת צבאית קצרה. אולם השיער היה עדין והצווארים היו דקים ונשיים. 'ישו הקדוש!' רטן מישהו. נקבות אמתיות, עם עכוזים ושדיים".
העובדה שפורנוגרפית "שואה" הייתה כה פופולרית במדינת ישראל של שנות השישים מעלה כמה שאלות חברתיות מעניינות. האם פורנו יכול לתת לנו חלון הצצה לסודות הכי כמוסים של התת מודע הישראלי החרמן? אולי. כדי לענות על כך צריך להתייחס קודם כל לפורנוגרפיה כז'אנר אומנותי לגיטימי לצד ז'אנרים אחרים, חרף השאלות המוסריות על הפורנוגרפיה ככלי מדכא נשים, ממכר וכזה שהורס את התפיסה המינית של מתבגרים. הן שאלות חשובות, אבל לא אדון בהן בהרחבה היום.
כשם שצופים בסרטים מרגשים כדי לבכות, ובסרטי אימה כדי להיבהל, בפורנו צופים כדי לגמור. אם נניח קודם כל את היסודות האלה, נוכל לנבור בתת מודע הישראלי על ידי צפייה בפורנו שלו. כמה נפוצים הסרטים על מדי צה"ל? על זה הישראלים מפנטזים כשהם חושבים על סקס?
דואג לזיקפה הלאומית. צילום: שאטרסטוק
בטעות לגמרי הגעתי בשיטוט באינטרנט לגרסה המלאה של סרט הפורנו כחול לבן "מרותקות לבסיס 1" משנת 2004. שחקנים על מדי צה"ל באורגיה זה לא דבר של מה בכך. המשחק המוגזם שמאפיין כל כך סרטים פורנוגרפיים נמצא גם שם, כמובן, אבל באותו לילה נחשפתי בצורה המלאה לנדבך אחר של הפורנוגרפיה הישראלית ופורנוגרפיה בכלל – ההתרסה.
העלילה של "מרותקות לבסיס" הולכת בערך כך: קצין ישראלי למדי בחיל הקשר אוחז בידו סיגריה, מזמין את חייליו למשרד וצועק עליהם "אני רוצה שתבררו מי המנייאק שעשה את זה", כשהוא מתייחס לגילוי שמישהו הפיץ תמונות עירום ממחשבו אל הרמטכ"ל. רגע לאחר מכן נמצאת כבר פקידה מתחת לשולחנו, איבר מינו בפיה. רק אחרי סצינת הסקס הקבוצתי עם שאר החיילים הקצין מודה שהוא ללמעשה היה זה ששלח את התמונות לרמטכ"ל בניסיון להשתחרר מהצבא על נפשי.
https://www.instagram.com/p/Ch_yiWkIyce/?hl=en
האם יכול להיות שהיה כאן ניסיון מגושם לביקורת אנטי מיליטריסטית דרך סרט פורנו? אולי בחברת למינגס הפקות חשבו לעצמם שמסר של שחרור מיני יכול לעבור לצד ההפיכה של הבסיס למיצג עירום. ומה לגבי השואה? איזה מסר בעצם הסתתר תחת מעטה של פורנו נאצי? אולי לא מסר, אלא ביטוי לרגשות המודחקים של החברה הישראלית בשנות השישים. כשגם השואה וגם המיניות מודחקות אל מתחת לשולחן, אין ספק שהן עתידות להתחבר יחד לפנטזיה שמשאירה אותנו, קוראי המאה העשרים ואחת, עם הגבות מורמות.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: נטפליקס נגד האיש שהמציא את פורנו הנקמה
קשה אך חשוב לצפייה. "האדם הכי שנוא באינטרנט" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
היוצרים שמאחורי "נוכל הטינדר" ו"Don't F*ck With Cats" מביאים לנטפליקס את "האיש השנוא ביותר באינטרנט", סיפורו המחליא של האנטר מור, ממציא פורנו הנקמה, ועל הנשים שהצליחו לעצור אותו אחרי שנים של מאמצים. אזהרת טריגר: הצפייה מומלצת לבעלות עצבים חזקים בלבד
***אזהרת טריגר*** כבר הרבה זמן לא הייתה כאן סדרת דוקו-פשע שעשתה הרבה רעש, וכנראה שהנה זה בא: "האדם הכי שנוא באינטרנט" שעולה היום בנטפליקס היא סדרת פשע אמיתי לא קלה לצפייה וטריגרית ביותר בשלושה חלקים, שמביאה את סיפורו המחליא של האנטר מור, מייסד אתר פורנו נקמה משגשג שהיה אחראי לפגיעה בעשרות אלפי נשים שצילומי וסרטוני העירום שלהן פורסמו בו בידי אקסים נקמניים. את האתר IsAnyoneUp.com הוא הקים ב-2010, ימים שבהם המושג "פורנו נקמה" והמונח "אינסלים" לא היו קיימים. אבל האנטר מור גילה אותם.
https://www.youtube.com/watch?v=ySFpxEdKxMw
להפקה אחראית Raw TV, אותם אנשים שכבר הביאו לכם את "נוכל הטינדר" ואת "Don't F*ck With Cats", והסגנון הברוטאלי והסוחף בהחלט ניכר גם כאן. בשיא הצלחתו של מור, עם מאות אלפי משתמשים באתר שלו ביום והכנסות נאות מפרסום, הוא הפך עצמו לסוג של סלבריטי עבור קהל גדול של גברים צעירים וכועסים, גיחך על מכתבים שקיבל מעורכי דין ובז בפומבי לנשים שגילו לזוועתן את תמונותיהן באתר ודרשו להסירן. בבריטניה כבר מדווחים בתקשורת על תגובות מזועזעות של צופים לנוכח הפרטים הקשים שעולים בסיפור, והצפייה אכן גורמת לזעזוע לא פשוט.
הסרט עוקב אחר עלייתו ונפילתו של מור, בעיקר מזווית הראיה של הנפגעות הרבות שלו שמעידות באומץ על מה שעברו ומצידן של האקטיביסטיות שניסו לעצור אותו. הוא עצמו השתחרר מהכלא ב-2017 והוציא ספר אוטוביוגרפי המגולל את גרסתו לסיפור עלייתו ונפילתו, אך סירב בתוקף להתראיין לסדרה של נטפליקס. הפרק הראשון מציג אותו כקריפ האולטימטיבי והוא עשוי היטב, אבל התחושה היא כמעט נוסטלגית לאינטרנט המטורלל של פעם, בעוד במחשכי הטלגרם והדארקנט קורים דברים שגורמים לאתר פורנו הנקמה של האנטר מור למשחק ילדים. הצפייה מומלצת לבעלי עצבים חזקים בלבד.
![זה לא AI, כן? כן. כן? כן. טיילור סוויפט (צילום מסך: מתוך "Look What You Made Me Do")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2017/08/Untitled-2_s-1140x641.jpg "זה לא AI, כן? כן. כן? כן. טיילור סוויפט (צילום מסך: מתוך "Look What You Made Me Do")")
