המציאות המתוחה והלחוצה שלנו מחייבת לעצור מדי פעם להפוגה הכרחית. יש מי שמוצאים את הרוגע בפיינט של בן אנד ג׳ריז, אולי בדרינק טוב או בינג׳ הגון בנטפליקס, אבל בכנות? אין הרבה יותר טוב ממסאז׳. הבעיה היא שלרוב מדובר בחוויה די יקרה שתוביל לפרידה של לפחות 400 ש"ח, ולכן אנחנו שמחים סוף סוף לספק קצת בשורות טובות – יש ספא חדש בעיר, המחירים נוחים מאוד, המעסים מקצועיים והלוקיישן הוא בקאנטרי העלייה המבוקש. ומכיוון שגם אנחנו תקועים כבר שנה ברשימת ההמתנה האימתנית, שמחנו לגלות שהוא לא מיועד רק למנויי הקאנטרי, אלא לכל מי שגבו תפוס וליבו דאוב, או סתם מי שרוצה טיפול פנים ולק ג'ל.

>>היא בת 93 והיא משגעת את סצנת האינדי. העיר של חואניטה כהן סמית'

שמתי פעמי לספא עלייה החדש כדי להתנסות בעיסוי שוודי בספא. ושלא יהיו טעויות – לא מדובר בתוכן ממומן, שילמתי במיטב כספי כי פשוט ממש רציתי מסאז׳, וסוף סוף היה תעריף הגון. העיסוי היה נפלא ומקצועי, השיב רוח חיות ואנרגיה רגועה להמשך השבוע. הוא נמשך 50 דקות, ועלה בסך הכל 243 ש״ח – זה כולל 10% הנחה על כל הטיפולים, מבצע שתקף על הטיפולים עד ה-24.2. בשגרה עיסוי שכזה יעלה 270 ש״ח, שזה עדיין מחיר נמוך משמעותית מהממוצע בעיר (420-500 ש״ח). מה גם שחבילה של שישה טיפולים תעלה לכם 1499 ש״ח, וגם היא זמינה ב-15% הנחה עד לתאריך האמור.

הסיבה שהמחירים האלה מתאפשרים בספא העלייה היא שכאן לא מתעסקים בשטויות של המסביב והפוזה, אלא מתמקדים באיכות הטיפולים והמטפלים. ״הרבה מבתי הספא כוללים בתוכם ג׳קוזי, ארוחת בוקר, ומתרכזים בכל המעטפת המפנקת שמסביב", מסבירה לי מנהלת הספא טניה. "אצלנו מה שבמוקד הוא העיסוי עצמו במובן הטיפולי, ומכאן גם המעסים המצוינים והמקצועניים שלכולם יש ניסיון של עשור לפחות״.

אבל אל תטעו, מדובר בספא נעים, מרגיע והולם לכל הדעות – פשוט אין נרות פצ׳ולי בכל פינה או חמאם שבו מרביצים לכם עם אבנים חמות. פשוט ספא כמו שצריך, כזה שנותן מענה ללחצי הגוף וכאביו, ומה צריך יותר בימים אלה?הספא מציע שישה סוגי טיפולים: שוודי קלאסי או רפלקסולוגיה (270 ש״ח לטיפול, 1499 ש״ח לשישה טיפולים) או טיפולי עיסוי רקמות עמוק, עיסוי רפואי, עיסוי ספורט משולב ועיסוי אבנים חמות (320 ש״ח לטיפול, 1699 ש״ח לשישה טיפולים).

עם זאת, בספא העלייה לא דואגים רק לשכמות המתוחות והצוואר התפוס, אלא גם לעור שלכם – על כן יש טיפולי פנים בטכנולוגיות מתקדמות, וגם כאן מדובר במחירים נמוכים מהממוצע – אם מרבית טיפולי הפנים מתומחרים בין 400-500 ש״ח, כאן ניקוי קלאסי או טיפול החדרת לחות יעלו 320 ש״ח (900 ש״ח לסדרה של שלושה טיפולים), וטיפול גלואו או אנטי איג׳יינג יעלו 350 ש״ח (1360 ש"ח לארבעה טיפולים).

יש גם לק ג׳ל עבור טובות בנותינו (ובנינו שרוצים, כמובן), שיודעות כמה קשה למצוא ג׳לנית טובה ולהתמיד איתה. וגם פה – ניחשתם נכון – זול ביחס לממוצע, כאשר מניקור מבנה אנטומי יעלה 160 ש״ח (לרוב מדובר בפרידה מ-180-230 ש״ח) וחמישה טיפולים של מניקור ג׳ל עם מבנה יעלו 750 ש״ח. יש גם פדיקור אקספרס ב-120 ש״ח, או מלא ב-180 ש״ח.בקיצור, מדובר בבשורה של ממש – גם לתושבי דרום העיר והסביבה, וגם למנויי הקאנטרי עצמם, שעכשיו באמת לא ימצאו סיבה לצאת ממנו יום שלם. יופי, תראו מה עשיתם, עכשיו הם לעולם לא ישחררו את המנוי.
"ספא בעלייה" בקאנטרי, העלייה 28, קומה 3. א' 16:00-21:00, ב'-ה' 9:00-21:00, ו' 9:00-14:00. להזמנות 073-3842414

• ❤ תל אביב
• ספא
• קאנטרי העלייה
• טיפול פנים

>> האמנית רקפת וינר עומר מציגה בימים אלה את תערוכת היחיד "חלב עבה" בגלריה רו-ארט באוצרותה של הילה כהן שניידרמן (עד ה-15.2), ובמקביל בדלת הסמוכה, בגלריה נולובז, היא מציגה את התערוכה הזוגית "עד מאה ועשרים" עם אסי משולם באוצרותה של שלומית ברויר (שיח גלריה ב-8.2, יחד עם נעילת התערוכה). במעמד פתיחת שתי התערוכות לפני כשבועיים השיקה וינר עומר גם ספר אמנית חדש, "שלד". ספר תחריטים עב כרס המאגד עבודות תחריט של האמנית מהעשור וחצי האחרונים. הספר ניתן להשגה בשתי הגלריות ובחנויות הספרים תולעת ספרים, רידינג, סיפור פשוט וחנות הספרים של מגזין 3 ביפו.

>> שכונה ירוקה ומגוננת וקפה עם כריך על שמי // העיר של נעמה בנזימן
>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף

1. כל העיר

לבחור חמישה מקומות אהובים בעיר הזאת זה כמו לבקש מילדה לבחור חמש קוביות שוקולד קטנות בחנות שוקולד מפוארת. בתור מי שנולדה וגדלה באחת מערי השינה הסמוכות, השילוב של קראש נצחי על העיר, עם זיכרונות מחיים בעיר מהרגע בו עמדתי על דעתי, ושנים ארוכות מדי בסגנון סינדרלה שצריכה לחכות לאוטובוס האחרון לעיר השינה הנ"ל, גרמו לי להיות שמחה מאד מאד בחלקי כתל אביבית.

2. גן העצמאות

בשנים הראשונות בעיר, עם הכלבה שהיתה אז גורה חמודה ונבחנית, הייתי מטיילת לאורך שדרת נורדאו (שסמוך לצידה השני אני גרה, בישעיהו) עד לגן העצמאות, עולה על הגבעה של הגן וחשה אושר. הייתי אומרת לכלבה שלי: זהו. את רואה קימי, זה המקום שלי בעולם, הגעתי אליו. הרגשתי כמו ב"אל המגדלור" של וירג'יניה וולף, כשהים נפרש למטה, שזה המקום היפה ביותר בעולם ושזה המקום שלי בעולם.וכמה צרות ובעיות שיש, הים תמיד יפה. זוכרת את מבקרת האמנות המופלאה של "העיר", שעבדה שנים גם ב"טיים אאוט", גליה יהב ז"ל, מתארת שלשבת ליד הים מרגיש לה כמו להסתכל על שומר מסך. זה מעלה בי חיוך, אבל חולקת עליה. מראה הים אותי תמיד מנחם ומשמח ומזכיר מאות ואלפי ימים של מלח וחול וזכרונות ונעורים.

3. הטיילת

לרוב אני עושה את הדרך מהבית לסטודיו או לגלריה שאני עובדת איתה ומציגה בה עכשיו, גלריה רו-ארט, בדרך הקצרה עם קו 25, חוצה את העיר מצפון לדרום דרך אבן גבירול, מסריק, סנטר, רוטשילד, אלנבי והעלייה.אבל יש ימים בהם אני בוחרת או מזמנת לדרך הארוכה, לאורך הים. לפעמים באופניים עם טבילה קטנה באמצע. העיר בשבילי בנויה ממרחב ספוג זמן, ובכל מקום בכלל ולאורך הים בפרט נספגו בשבילי הרבה התרחשויות של שנים. התאהבויות ולבבות שבורים, והפגנות ליד השגרירות האמריקאית ומצעדי גאווה ותערוכות שהצגתי בהן ופגישות ושוטטויות וספרים שישבתי לקרא על הספסל בטיילת. גם את הדרך חזרה מהסטודיו הביתה לכיוון אזור הקסטל, דרך רחוב הירקון, אני אוהבת מאוד ותמיד מחייכת לעצמי ליד המקום בו היה פעם קולנוע פריז.

4. היכל התרבות

עוד רגעי אושר קטנים בעיר הם בסופ"שים, כשאני עושה את הדרך ברגל עם בת זוגתי אפרת טולקובסקי לסינמטק, להיכל התרבות, לאופרה ולצערנו גם להפגנות האינסופיות שהמצב כופה עלינו להמשיך לפקוד. היכל התרבות הוא ככל הנראה המבנה היפה ביותר בארץ, למרות שקצת הרסו את הויסטה שלו עם העמודים המכוערים של החניון. גן יעקב מקסים, ו"הלנה" הוא חלל תצוגה נפלא לאמנות וגם התוספת של המסעדה המתוקה חביבה ביותר.

הדרך משמחת במיוחד כשאנחנו הולכות לקונצרט קאמרי באולם צוקר ועוד יותר כשהקונצרט באולם צוקר הוא של אנסמבל המאה ה-21. באנסמבל מנגנים יצירות של המאה ה-21, לפעמים מושלמות, לפעמים מרתקות ומאתגרות. לעתים על גבול הנויז. גם הקונצרטים של הפילהרמונית בניהולו וניצוחו של להב שני מצוינים. אני מאוד אוהבת את הקונצרטים האלה, את השעה המוקדמת שלהם ואת המחיר היחסית צנוע שלהם, ובמחילה, גם כאן אושר קטן על להיות מקומית. ללכת ברגל לקונצרטים האלה זו פריוולגיה תל אביבית עצומה שאני משתמשת בה בכל הזדמנות.
הוברמן 1

5. קאנטרי העלייה

עוד פריווילגיה משוגעת: במרחק יריקה מהסטודיו שלי ברחוב מולדת נפתח בשנים האחרונות קאנטרי עירוני חדש וחמוד בצורה בלתי רגילה, ואחרי תחנונים והמתנה ארוכה הצלחתי להגיע לכך שתורי להירשם יגיע. הקאנטרי נוסד על חורבות מה שהיה שוק העלייה, שעמד נטוש שומם ומוזנח לפחות עשרים שנה עד שנגאל ממוזנחותו והפך לקאנטרי יפה מבחוץ ומצוין מבפנים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
פתח לי את הלב אירוע צנוע שהתקיים בנובמבר בבית ביאליק, השקת ספר השירים של שרון אס "עם בוא הבוקר/ שמות העצים". הספר הוא שתי יצירות, אולי מקאמות. ב"עם בוא הבוקר", אס נפרדת מחברתה הגוססת ד', ובביקורים ליד מיטתה של ד׳ הן קוראות יחד ב"פיידרוס" של אפלטון:
"הסתכלי טוב. ככה מתים.
זו המתנה האחרונה שיש להורים להציע לילדים"

וגם:
"האהבה יודעת מה שהשירה יודעת. לעולם לא תיאמר המילה האחרונה"

אלה ציטוטים יפים במיוחד מהשיר הראשון, המלא בציטוטים, מחשבות ותיאורים כנים ומפתיעים. בשיר השני מתארת אס את מות אביה ואת המנעותה מלשבת ליד מיטת חוליו כפי שביקש, בלי לנסות להצילו ולעסוק בעיסוקים ארגונים סביב מחלתו. אירוע ההשקה כלל קולגות וחברים שהקריאו ודיברו בהרבה אהבה ועדינות והלב שלי נפתח, התרחב והתכווץ.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הייתי אומרת – כל יצירה. העובדה שיוצרים. שיש יצירות. שעדיין יש עולם. ויש בו יופי וכאב .באופן ספציפי מצאתי את עצמי שומעת הרבה את הסימפוניה השביעית של שוסטקוביץ "לנינגרד". מלנינגרד הנצורה על ידי הנאצים, שוגרה הסימפוניה וריגשה את העולם החופשי, ויש בה בעיניי עוצמה שכולנו זקוקים לה כהשראה בימים הקשים בהם אנחנו נתונים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הכי חשוב למה שהלב אומר. צריך לעשות את הדברים האלה לעיתים בצורה של נעשה ונשמע ופשוט לתרום (למשל למטה החטופים). אבל גם, לתרום כשהלב דורש את זה. יצא לי לאחרונה לתרום לרדיו הקצהשאני מאד אוהבת לשמוע ואשמח שימשיך לפעול. אז חוץ מהברור מאליו, כדאי לתרום מדי פעם גם למפעלי תרבות וכמובן גם לקנות אמנות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כרגע זה קצת איזוטרי, אבל למורה שלי לאיינגר יוגה שהיא אהובה במיוחד. בעיניי היא הדוגמא הכי פשוטה ויפה למה שמבקשים ביוגה: מאמץ ללא מאמץ. שמה גליה קורנפלד, היא מלמדת ב"אל היוגה" בנמל וב"לוטוס" מתחת לבית, ומה שמופלא הוא שהיא מעמידה דור תלמידים שהם פשוט מורים משובחים לאיינגר. גליה קורנפלד צריכה לקבל אות יקירת תל אביב על כל התלמידים החיוניים, הקשובים, הכריזמטיים, הנעימים והפיקחים שהיא מגדלת באהבה ואחר כך כולנו נהנים ומתפתחים בשיעוריהם. אז הנה הזדמנות לאמר זאת.

מה יהיה?
נמות. רק נקווה שקודם נצליח גם לחיות.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• תערוכות
• ❤ תל אביב
• גן העצמאות
• טיילת תל אביב
• היכל התרבות
• קאנטרי העלייה

עד לפני כשנתיים, ביתי הקפה היחידים שנפתחו באזור רחוב העלייה כללו עמדת מכירת סיגריות וטופסי טוטו. האזור המלוכלך שמבדל את נווה שאנן מפלורנטין היה מרכז עירוני סואן במשך שנים רבות, רחוב של ירקניות ופיח אוטובוסים ושוק העלייה המרקיב, שזימן את מיטב ההומלסים של העיר. אבל מאז שיפוץ הסביבה – התאורה על צ'לנוב, פרויקט "בית המורה" , ויותר מהכל בניית קאנטרי העלייה המבוקש – המקום חווה ג'נטריפיקציה מואצת. ואם רציתם לראות דוגמא מושלמת לכך, לא צריך לחפש יותר רחוק מבּר.

>>אחד מבתי הקפה הכי אהובים בעיר משתלט על הקיוסק ברוטשילד

בּר הוא לא רק בית הקפה החדשה שנפתח בשבוע שעבר על וולפסון, בצמוד לקאנטרי העלייה, אלא גם שם משפחתם של תמר ושירה, האחיות שפתחו את בית הקפה יחדיו. תמר היא מקעקעת, ובעלת סטודיו לב – סטודיו קטן ברחוב החלוצים – כך שהיא לא התרחקה יותר מדי בשכונה. עוד לפני פתיחתו של המקום הצנוע, ממש בצמוד לספוט של אמבטיות קרח אם בא לכם טבילה, האחיות בר מכרו תחת שם משפחתן צנצנות עם גידולים אורגניים בהתססה טבעית, או ריבות מיוחדות כמו ריבת ענבים ומי ורדים – אך בית הקפה הקטן הוא הבית הראשון שלהן, והן מכינות בו פחות או יותר את הכל בעצמן. בעצם, חוץ מהקפה והלחם, אבל חכו שתשמעו מאיפה הם מגיעים: הקפה מיובא כל הדרך מקפה נעימה בחיפה, שנחשב לאחד מבתי הקלייה והקפה האיכותיים באזור העיר התחתית, ואת הלחם לכריכים שלהם הם מביאים דווקא משכן לשכונה – מאפיית חגי והלחם.

המקום מעוצב במינימליזם אירופאי, וגם אם לא מרגיש כמו חלק הומוגני לפיח של העלייה, הוא בהחלט מתחבר ליומרה הנקייה של הגינה הצמודה. בתפריט תמצאו משקאות קפה צפויים במחירים שפויים – אספרסו ומקיאטו ב-12 ש"ח, קורטדו ב-13 ש"ח, אמריקנו ב-14 ש"ח – אך גם נוגע בהרפתקנות עם מאצ'ה לאטה ב-19 ש"ח, לאטה שומשום שחור ב-16 ש"ח או תה שעורה יפני ב-14 ש"ח. גם משקאות קרים מגיעים פה עם ייחוד, כאשר מעבר לאספרסו על קרח (13 ש"ח) או באץ' ברו על קרח (16 ש"ח), יש גם שוקו קר על בסיס שקדים (16 ש"ח) ואייס מאצ'ה (22 ש"ח), כך שבעוד מעט חודשים כשהקיץ הישראלי שוב יתחיל מוקדם מדי, אפשר ורצוי להתקרר איתם.

הגינה המוארת שממול מספקת לא מעט פינות לקחת את הקפה ולשבת בהן, וגם אם עוד אין שולחנות של ממש, יש שפע נקודות להתיישב בהן עם כוס קפה, אבל גם עם כריך. והכריכים, כאמור, מגיעים בלחם של חגי. אבל מה במילוי? טרטין אבוקדו רוזמרין (24 ש"ח), כרובית צלויה, אריסה בהכנה ביתית, טחינה, בצל מוחמץ וחסה (29 ש"ח), חציל בפנקו, מטבוחה ולימון כבוש בלחם רך (29 ש"ח), ואם תשאלו אותנו, הכריך שכנראה יהפוך ללהיט בשכונה – כריך חבר, שמורכב מחמאת בוטנים סקיפי וריבת פטל ארץ (22 ש"ח), שבאמת הגיע הזמן שמישהו יביא את השילוב הזה מאמריקה, וישמיש אותו לארוחת בוקר ישראלית הוגנת. מה גם שמדובר בכריך אסתטי במשיכות מכחול גסות שכבר מככב באינסטגרם.

למי שמעוניין לנשנש משהו בקטנה, יש היצע קטן של פרוסות עוגה מיוחדות כמו בננה מיסו שרוף בחמאה חומה, עוגת תמר פרא/ברהי צלוי או עוגת תה ריבת גויאבות (16 ש"ח), שאם אתם שואלים "רגע, מה?" אז אתם לא לבד. ויש גם כמה עוגיות במחיר 6 ש"ח וכמובן, מכירה של הצנצנות של בּר להשלמת החוויה. בית קפה חדש באזור העלייה כבר לא נחשב לדבר מה ייחודי, אבל נראה שבּר מגיע עם רוח חדשה לאזור, ולא מן הנמנע שיהפוך לעוגן משמעותי בצמוד לקאנטרי העלייה. מעניין אם אי פעם ההומלסים מפעם יבואו לבקר. אולי בדרך לאמבטיית הקרח.
בר. וולפסון 42, א'-ה' 7:30-16:00 (אך סביר שישתנו ויתרחבו בהמשך)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• קאנטרי העלייה
• בתי קפה

אופק יפרח אזולאי, רווק בן 30 מתל אביב, נולד וגדל בקריית אתא בבית מזרחי מסורתי, התחנך בבית ספר דתי ובגיל 18 יצא מהארון לאחר שעבר לבית ספר חילוני ועזב את הדת. לאמא שלו סיפר שהוא הומו בחשש כבר בגיל 17 ולאבא שלו חובש הכיפה סיפר בחשש גדול עוד יותר. לשמחתו הם קיבלו אותו מהרגע הראשון. לאחרונה הוא פעיל בטיקטוק ובאינסטגרם ומעלה סרטונים ישירים וחדים המבקרים את הקהילה הגאה שהוא חלק ממנה: סצנת הפייק בעידן הסטורי והאינסטגרם, חדרי כושר, מסיבות ועוד.
השיר "אדם" הוא הסינגל הראשון שלו מתוך אלבום בכורה שבדרך. "הוא נכתב על בחור אמיתי", מספר יפרח אזולאי, "אבל מספר את סיפורם של הומואים רבים בתל אביב. הוא חוגג את החופש, הבחירה והשפע הגברי, אבל גם מבקר אותו ומבכה עליו באותה נשימה. כשכולנו נמצאים במירוץ אחרי עוצמה וכוח, יש בנו במקביל גם את הרצון למלא את החור בלב ולחבק את הילד הקטן שהיינו".

>> קפה ביתי קבוע וגינה שמקבלים בה תשובות // העיר של יורם רובינגר
>> חוף לנשום בו אהבה ויקום נסתר עם חומוס // העיר של רות דולורס וייס

1. צומת רוטשילד/אלנבי

אוהב את הרעש והתזוזה. ציר מרכזי שמחבר לכל כך הרבה מקומות ביום יום שלי. עובר שם לפחות פעם ביום – ג'סמינו ב-2 בלילה זו אהבה ללא גבולות, למשל. רחוב רוטשילד גם מוזכר בשיר שלי כמקום שבו הגיבור אוהב "לצוד בחורים בעיניים", כתבתי אותו על בחור בזמן משמרת כשהייתי מארח במסעדה ברוטשילד.

2. קאנטרי העלייה

המקום עם ריכוז הגייז הגדול במזרח התיכון כנראה – זה יכול להיות כיף חיים ולפעמים גם יכול להלחיץ. יש לי שני מצבים: מצב חברותי ומצב של "לא לפנות" שאפשר לזהות אותו כשאני עם אזניות גדולות ואדומות, ואז אני בא נטו להתאמן. כשבא לי לפנק את עצמי אני מסיים את האימון בג'קוזי עם חברים או על הגג. אני גם אוהב לעבוד בקומה ארבע ולסרוק מהחלון חתיכים שנכנסים ויוצאים.העלייה 28

3. תתרבות

הקפה החדש של רון כחלילי ויוסי אוחיון בכרמל. ישבתי שם לא מעט בזמן האחרון כדי לטפל בענייני המוזיקה, צילמתי בגן שממול גם כמה רילסים די מוצלחים לאינסטגרם. להגיע לתתרבות מרגיש כמו לבוא הביתה. הרבה זמן חיכיתי למקום כזה שמזמין פגישה אנושית, בטח לידיים החמות של רון ויוסי. רואים שם אנשים מכל הסוגים עם אפס שיפוטיות או העדפה וזה מנחם.הכרמל 12

4. שוק לוינסקי

בסוף הדבר שהכי מרגש אותי זה שוק ואנשים, דברים שמזכירים לי גם קצת את המקום שבאתי ממנו. שוק לוינסקי הוא הכי כזה. מצד אחד הכי תל אביבי עכשווי, מצד שני המגוון והעושר, הריחות, שישי בצהריים, החומוס, הבורקס – אלו הדברים שהכי עושים לי את זה.

5. מנטנטן

נכון להיום הראמן הטוב ביותר בישראל. היחיד שמזכיר לי את הטעמים של הראמן שאכלתי ביפן. לא פחות חשוב זו האווירה – קירות העץ והגרילנדות עם שירי JPOP, שלא לדבר על האיזקיה – הבר הצמוד – תמיד רגוע ותמיד נעים. מוזיקה לא רועשת מדי שזה פלוס אדיר למופרע קשב וריכוז כמוני.נחלת בנימין 57

מקום לא אהוב בעיר

נתיבי איילון.כשגרתי בשכונת יד אליהו, שהיא שכונה אהובה ומהממת, הדבר היחידי ששנאתי זה לחצות את איילון בכל בוקר. זה הרגיש כמו חציית ים סוף, זו תודעה אחרת לגמרי. אני אשמח אם מישהו ייקח את היוזמה ויעביר את נתיבי איילון לרמת גן וגבעתיים. תודה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש ופתח לך את הלב?
"מכניס, אבל עד כאן!". אני מוצא את עצמי נמשך למופעי הוידויים של ג'ייסון דנינו הולט. הידיעה שכולנו מחזיקים בסודות, בפחדים ומבוכה משחררת מאוד, בטח כשעושים את זה ביחד. היא מרגיעה ומזכירה שיש המון כוח ועוצמה ברגישות ובפגיעות, בסדקים דווקא.

ג'ייסון דנינו הולט, "מכניס, אבל עד כאן!" (צילום: יחסי ציבור)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט "סוס בלי שם" של אסף אסולין העיף אותי ממש. יצירה עדינה של אמן מוכשר ועדין שנוגעת בשאלות קיומיות עם סיפור רקע פנטסטי. התקופה האחרונה בהחלט מזמנת הזדמנות לשאול שאלות על כל מיני דברים שנראו לנו כברורים מאליו עד עכשיו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המטה להחזרת החטופים. חד משמעית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שהתמסר למאבק להחזרת החטופים ומגיע להפגנות על בסיס שבועי, אני מעריץ שלו, במיוחד עכשיו עם האלימות המשטרתית שהעלתה הילוך. זאת הזיה.

מה יהיה?
תלוי באיזה יום שואלים. יש ימים שאני בטוח שהכל הולך לעלות בלהבות ויש ימים שבכל זאת יש בי תקווה שיגיע תיקון אוטומטי בקרוב, כי ההיסטוריה מלאה בזיגזגים ועכשיו אנחנו בימים של "למטה". רוב הזמן אני משתדל לדבוק באפשרות השנייה.

• העיר שלי
• פופ ישראלי
• להט"ב
• רחוב אלנבי
• מנטנטן
• שוק לוינסקי
• תתתרבות
• קאנטרי העלייה
• ג'ייסון דנינו הולט

ענברחצרוני, בת 32, היא זמרת ויוצרת במחוזות האינדי. מאחוריה שלושה אלבומים ובימים אלה היא משחררת חומרים חדשים מאלבומה הרביעי. הסינגל הראשון מתוכו ("כוכב קטן"),שגם נכנס לפלייליסט גלגלצ, מתייחס באופן אישי לגעגוע ואהבה לחייל שיצא למלחמה. בסינגל החדש "כשאהבה תפרוץ" היא נוגעת במושג האהבה מכיוון אחר, מתוך רצון לתת נחמה ותקווה בימים של מלחמה.

>> חוף לנשום בו אהבה ויקום נסתר עם חומוס // העיר של רות דולורס וייס
>> העיר שלנו: 8 המלצות מיוחדות שקיבלנו על תל אביב השבוע

1. חוף העלייה/עג'מי

אוהבת להגיע לשם להתנתק קצת מהכל 🙂

2. קאנטרי העלייה

נהנית לשחות שם כשיש לי אנרגיות לזה, ולהתפנן בג׳קוזי כשאין לי.העלייה 28

3. השאפל בר

בר קטן ושכונתי שאני אוהבת בפלורנטין, מוזיקה טובה ואיכותית, אווירה חברותית וביתית, תמיד אפשר להכיר שם אנשים צבעוניים חדשים ומעניינים לשיחה כיפית.פלורנטין 19

4. היאכטה של סיגל דה מאיו

בנמל יפו, מול הזקן והים, ישנה יאכטה של אישה מגניבה מאוד שמארחת אצלה בכל מיני מפגשי קונספט קטנים ומיוחדים, עם סדנאות תרפיות ומרגיעות לנפש, טאפאסים טעימים, הופעות ועוד. שווה להכיר, למצוא אותה באינסטה וליצור קשר 🙂

5. פרמטה

מקום מגניב לגמרי של ג׳אמים ביפו, מתאים למוזיקאים או לחובבי מוזיקה שבא להן.ם להאזין למוזיקה חיה שמתרחשת שם ספונטנית. בעלת המקום, מיכל, מקסימה והאווירה כייפית ומשחררת.פנחס בן יאיר 10

מקום לא אהוב בעיר

הכבישים!! קשה מאוד להתנייד בתוך העיר עם רכב ולמצוא מקום לחנות בו (בעיה ידועה ולא חדשה). יש הרבה מקום לשיפור בכל הנוגע לתנועה וחנייה בעיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
נהניתי מההופעה של שביט נוי בבית היוצר, אמן מוכשר מאוד ומלא ענווה, עם שירים מרגשים מלאי כנות ועומק.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האמת שמה שעזר לי בין היתר להתמודד עם המלחמה הוא ליצור בעצמי תוכן הנוגע בה מכל מיני כיוונים, השיר שהוצאתי, "כוכב קטן", שכתבתי מזמן לחייל שיצא במלחמת לבנון השנייה, פתאום קיבל משמעות חדשה ורלוונטית בשבעה באוקטובר ובהשראתו יצרתי סרט דוקומנטרי קצר – "נשות הברזל" – הנשים שבעורף, בו ראיינתי בנות זוג של לוחמים וכל העשייה הזו עזרה לי מאוד להתמודד בתור בת זוג של לוחם שחיכתה לו. להרגיש שאני לא לבד בתוך זה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליצה לכל אדם לתרום לארגון שהוא מאמין בו באופן אישי, אין חוקים אין ארגון שהוא יותר מהאחר, וכל תרומה והתנדבות בימים אלה היא מבורכת, מה שבא מבפנים בסוף הכי נכון ומשפיע. באופן אישי הופעתי בהתנדבות בזמן המלחמה בשטח מול חיילים ומול מפונים, ושם מצאתי את מקומי ואת תרומתי, מאמינה שיש המון דרכים לעזור ולתרום, ושכל דרך היא טובה ומשמעותית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התלאביבית שאשמח להרים לה היא ליאת לרנר, אמנית, צלמת מוכשרת ופעילה חברתית שלוקחת חלק משמעותי בתמיכה במטה החטופים ובמאבק להשיבם הביתה.

מה יהיה?
⁠יהיה טוב אם רק נמשיך להאמין בזה ונייצר את זה יחד. מתוך האמונה והידיעה.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• יפו
• יאכטה
• פלורנטין
• קאנטרי העלייה
• עג'מי