Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

רחוב זבולון

כתבות
אירועים
עסקאות
דוד הירשפלד (צילום הילה דקל)

קפה שהוא בית ובר שישאר גם אם ת"א תתפוצץ. העיר של דוד הירשפלד

קפה שהוא בית ובר שישאר גם אם ת"א תתפוצץ. העיר של דוד הירשפלד

דוד הירשפלד (צילום הילה דקל)
דוד הירשפלד (צילום הילה דקל)

דוד הירשפלד הוא מנהל הבר התאילנדי הנפלא מולאם והתאילנדית מהר סיני, ואחרי פתיחה שהוכתרה כסנסציה רועמת הוא חולק איתנו המלצות ופרגונים לקולגות: הבר שאפשר ללכת בו מכות עם הברמן, המסעדה של המאן קראש שלו וקפה קטנטן שבו כולם מכירים את כולם. בונוס: המיקס היפה של אביתר ומאיר בנאי

4 בספטמבר 2025

>> דוד הירשפלד (תעקבו) הוא מנהל מולאם, הבר התאילנדי החדש של התאילנדית בהר סיני, ומנהל המסעדה, ומי שאחראי על כל מה שהוא אירוח אווירה והחיבורים בין אוכל, שתייה ואנשים.
"מבצע עם כלביא היה סוג של קרשנדו לפאלטות שהיו יכולות לקרות בפתיחה אבל הוא לא ה-דבר. הוא פשוט עיכב את הרגע שבו סוף סוף פותחים. בפועל התעכבנו בגלל עניינים מבניים שקשורים לגיל הבניין. אנחנו כל כך קנאים שהכל יהיה פרפקט שאפשר לומר שחיכינו קצת יותר מהנדרש כדי להשלים את הפרטים הקטנים. כל פעם היה משהו ורצינו להגיע למצב שבפתיחה הכל מושלם. לדעתי הגענו לתוצאה וואו. אני מסתכל על הבר ועל תמונה של ארוסתי ושואל את עצמי מי מהם יותר יפה. אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, האנשים שהיו מעורבים בפרויקט מכירים את בעלי המקצוע הטובים ביותר, כשלכל פינה יש את המאסטר שלה.

באו לתפוס פינה. מולאם (צילום: טל ברושל)
באו לתפוס פינה. מולאם (צילום: טל ברושל)

אלנבי – המאני טיים הוא עכשיו. בית הכנסת מתחיל להיכנס לשיפוץ. זה שנחלת בנימין הפך להיות מקום בליינות קצת גנב את תשומת הלב משדרות רוטשילד ומהמתחם. היופי הוא שיש לנו את הלקוחות שלנו ואת השכנים הנהדרים מפורט סעיד. ככל שהשיפוץ מתקדם יש יותר ויותר תנועה. אם מסתכלים על ההתחדשות במסעדנות בעיר, כשהכל מתקרב לפארם טו טייבל ותפריטים הפכו להיות יותר קז'ואלים מאשר ראשונה-עיקרית-קינוח, זה מכניס לתרבות הבילוי אופי אחר, כמו בירושלים פעם. כבר אין צורך להתחייב למקום אחד למשך כל הערב – בר, מסעדה או מועדון. אנחנו מרגישים שאחרי שנים של היעדרות, העיר ללא הפסקה חוזרת לעצמה".

1. סטודיו המחסן

סטודיו לקרמיקה של שתי אמניות מדהימות ובית קפה עם מאפים מצוינים וקינוחים נהדרים וקפה בקלייה מקומית שהוא פשוט פנטסטי. אני אוהב את האפשרות לעבוד שם, לארח ולהתארח במקום שהוא עבורי ממש בית. זו התמה שמחברת בין המקומות שבחרתי.
הלל הזקן 10 (שוק הכרמל)

2. המנזר

המקום היחיד בארץ שאלא אם תהיה אלים – יקבלו אותך בכל מצב. שמח, עצוב או שבור. יתנו לך שירות גרוע ללא יוצא מן הכלל, ולא משנה מי אתה. גם כשאני עבדתי שם השירות היה נוראי וזה בסדר, כי סלט הקיסר הוא הדבר הכי טעים בעיר. והמנזר הוא המקום הכי יציב. תל אביב יכולה להתפוצץ והמנזר יישאר איתנו.
אלנבי 60 תל אביב (לב העיר)

המנזר. צילום: יעל שטוקמן
המנזר. צילום: יעל שטוקמן

3. הקטן

עוד מקום שהוא על תקן בית. השף עידו קבלן הוא המאן קראש שלי ולדעתי השף המוכר הכי יצירתי שיש (הלא מוכר הוא אחי רענן, מנהל התפעול של ווי לייק יו טו, שהפסיק לבשל כי הוא רוצה ילדים).
לוינסקי 46 תל אביב (שוק לוינסקי)

עידו קבלן (צילום ניר רוזנצוויג)
עידו קבלן (צילום ניר רוזנצוויג)

4. תשקם

יותר מכל אוכל ואלכוהול אני אוהב קפה. את בית הקפה שהכי אהבתי סגרו, מקום של בחור רוסי מקסים ברחוב פרנקל, והשני אחריו נקרא תשקם – בית קפה סופר קטן ואינטימי שבו כולם מכירים את כולם. את כל המאפים והאוכל מכינים שם, המחירים נגישים ותמיד כיף.
זבולון 5 תל אביב (פלורנטין)

קפה תשקם (צילום מתוך האינסטגרם cafe.tashkem)
קפה תשקם (צילום מתוך האינסטגרם cafe.tashkem)

5. ביטר

הבר הכי טוב בתל אביב. אם אני רוצה לשתות בירה או קוקטייל או אפילו סתם לריב עם ברמן – זה מקום שתמיד יהיה נעים בו ותמיד תרגיש שווה, קצת כמו המנזר, בלי השירות הגרוע אבל גם בלי האוכל הנהדר. המקום נבנה על ידי שני שועלים ותיקים יוצאי האימפריאל והגסט רום שעשו עבודה מדהימה. במקרה הוא גם צמוד לתשקם ובשבילי הפינה הזו היא סייף זון.
זבולון 5 תל אביב (פלורנטין)

>> העיר של אמילי מואטי // כיכר של אור ובר עם אנשים שמשמח לפגוש
>> העיר של יערה קידר // אי קטן ורומנטי ואיגרוף עם תחושת ריחוף

מקום לא אהוב בעיר:

כל מה שקורה סביב רחוב העלייה מזרחה לא סבבה. רואים שם הזנחה פושעת ואיך ההתנהלות של העירייה היא לדחוף את הכאב והצער הצידה. את הפשיעה אי אפשר לדחוף ובכל פינה יש נרקומנים, הומלסים וזונות ולאף אחד לא אכפת. מילא התחנה המרכזית שידועה כחור שחור של הציביליזציה, אבל כשהולכים בלילה ברחוב העלייה יש הבדל ברור בין תחושת הביטחון בצדו המזרחי לצדו המערבי, לא כולל המובלעת של הקאנטרי החדש. כאילו מישהו שרטט קו גבול של אכפתיות מצד העירייה.

בצד האפל של רחוב העלייה. נווה שאנן (צילום: טלי מאייר)
בצד האפל של רחוב העלייה. נווה שאנן (צילום: טלי מאייר)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא הייתי בהמון אירועי תרבות בזמן האחרון, אבל באופן אישי פתח לי את הלב אירוע לזכרה של בתיה גור, אשתו המנוחה של אבי. אחי החורג הקריא קטעים מהרומנים שלה, וקיבלתי פתאום עוד פרספקטיבה על המשמעות של להיות אדם כותב ועל המחקר שמאחורי כל יצירה. משם הלכתי הביתה לכתוב את ספר המסעדה של מולאם, שגם הוא התחיל במחקר של כל מה שעשינו עד עכשיו ושל כל ספרי המסעדות שכתבתי עד היום.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר הכי יפה בעולם הוא "אבל את", רימיקס של אביתר בנאי ומאיר בנאי. אני אלרגי לשלמה ארצי אבל השיר שהוא הוציא עם פאר טסי נהדר. שני השירים האלה מתנגנים אצלי בריפיט כי יש בהם משהו שנוגע בי בעצב ותקווה יחד.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למיזם ארוחות לניצולי שואה "לחיות בכבוד". בשנים האחרונות קרה משהו בארץ שגרם לנו לדחוק החוצה את הנזקקים מפעם. הם מורשת והם עדיין איתנו. אנחנו חיים במצב של טראומה שנבנית, והאנשים שנזקקו אינם מקבלים תשומת לב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זוגתי הילה דקל,המורה הכי טובה לבלט, יוגה ופילאטיסבתל אביב.

מה יהיה?
כמו בחצי השני של הסיפור שאינו נגמר. כרגע העתיד נראה די גרוע ואני זז בין לחפש תקווה לבין להיות תקוע בחור שחור.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

דוד הירשפלד הוא מנהל הבר התאילנדי הנפלא מולאם והתאילנדית מהר סיני, ואחרי פתיחה שהוכתרה כסנסציה רועמת הוא חולק איתנו המלצות ופרגונים...

5 בספטמבר 2025
הבנתם טוב מאוד את הודו. ארוחה עסקית במא פאו (צילום: יניר תדמור)

מא פאו בגלגול נשמות: ההודית הוותיקה נולדה מחדש בזבולון

מא פאו בגלגול נשמות: ההודית הוותיקה נולדה מחדש בזבולון

הבנתם טוב מאוד את הודו. ארוחה עסקית במא פאו (צילום: יניר תדמור)
הבנתם טוב מאוד את הודו. ארוחה עסקית במא פאו (צילום: יניר תדמור)

אחרי שנפרדו מהלוקיישן המתוקשר בנחלת בנימין, המסעדה ששרדה מתור הזהב ההודי ממשיכה להתפתח עם אווירה חדשה בשוק לוינסקי, כולל תנור פחמים לבשרים וצ'יקן טיקה, מקום נרחב לקארי, דיל צהריים וחלומות על פיתות עם חמודי אבולעפיה. מצאנו את עצמנו בהודו

בכל פעם שהמטבח ההודי צץ בעיר, אנו שואלים את עצמנו איך יכול להיות שהמעמד שלו בארץ נמוך כל כך. איך ייתכן שבעיר שהיא כור היתוך קולינרי, ושכל אדם שני בה נסע להודו לטיול אחרי הצבא, אפשר לספור מסעדות הודיות על כף יד אחת. את רשימה המצומצמת עד ביאוס מרעננת כעת מא פאו – ההודית הוותיקה מנחלת בנימין, שעברה ללוקיישן ישן־חדש ברחוב זבולון (מיד נסביר), עם תפריט מורחב ובו הרבה יותר מנות קארי, וחלון עם הפתעות מתבשלות.

>>בוצ'ר בפיתה: הסוד הבשרי החדש של שוק הכרמל. יד ראשונה מקצבים

לטובת קוראינו הלא מאוד ותיקים נזכיר שלפני כעשור פעלו בעיר בעיקר מסעדות סטלנים (24 רופי, סאב קוץ' מילגה) והודיות קלאסיות (טנדורי, אינדירה). ואז, כפי שקורה עם טרנדים, משהו התפוצץ: קפטן קארי של רושפלד, מונאר של ענר בן רפאל (כיום בתריסר) ודוסה בר הציגו גרסאות מגוונות למטבח ההודי ולקחו אותו לכיוונים שונים, ממטבח שף ועד אוכל רחוב טבעוני. למא פאו, שהוקמה באותו תור זהב, היה יתרון על פני כל היתר – הבעלים, בני משפחת יצחק, הם ילידי הודו ששולטים במסורות המטבח של צפון הודו ומומבאי. זו כנראה הסיבה שמא פאו שורדת במקום בו שאר המסעדות התפיידו (פרט למונאר, שפועלת בבעלות אחרת).

שרדו את הכל, מה זה כבר שינוי בנחלת בנימין? מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלוI)
שרדו את הכל, מה זה כבר שינוי בנחלת בנימין? מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלוI)

מעודדים מההצלחה פתחו בני המשפחהבקיץ שעבר את בינדאז, בר אוכל הודי שמאז נסגר בעקבות המלחמה. "ראינו שיש עניין באוכל הודי. רצינו לשדרג אותו לקצת יותר פיין והפגשנו את המטבח ההודי עם המטבח הצרפתי. המפגש של שני המטבחים הרחוקים מאוד יצר התרחשויות מעניינות, אבל ברמה המסחרית המקום לא התרומם. החות'ים ירו אז כמו משוגעים, והמקום לא הצדיק את עצמו מבחינה כלכלית", מסביר הבעלים נח יצחק את השתלשלות המאורעות, שהותירה לבסוף את הנכס ברחוב זבולון פנוי.

המטבח הקטן ומיעוט המקומות בלוקיישן בנחלת בנימין הפכו את העתיד של מא פאו לברור: המסעדה ההודית נסגרה, ובמקומה הוקםטיפסי טונה, בר אוכל לא הכי הודי, שמתאים יותר לאופי הרחוב כפי שהוא כיום. "אנשים באים לשוטט ופחות לחפש סצנה קולינרית ספציפית. אווירת השתייה והאלכוהול פחות מתאימה לדי.אן.איי של מא פאו". משם הדרך לחלל החדש-ישן היתה סלולה. "בזבולון אנחנו ערוכים לארח משפחות וקבוצות יותר גדולות", מבאר יצחק.

השורדים האחרונים. מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלו)
השורדים האחרונים. מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלו)

המעבר לזבולון פותח למא פאו אופציות חדשות. בג'וספר (תנור פחמים) שבמרכז המטבח נצלים בשרים וצ'יקן טיקה, והתפריט מייחד מקום נרחב לקארי – באטר צ'יקן ובקר קורמה קארי, פאניר באטר מסאלה (גבינת פאניר מתוצרת בית עם פאקורה חציל ברוטב חמאת עגבניות וקשיו) ואלו גובי טבעוני. כל מנה מוגשת עם אורז ושני תבשילים מסורתיים לבחירה כגון רגד'ה (גרגרי חומוס ברוטב עגבניות יוגורט), תבשיל תפוחי אדמה וכרוב או נזיד עדשים צהובות וכתומות. עוד תמצאו ברשימה המאד מפתה פאקורה, פאני פורי ומנות פתיחה קטנות (20-36 ש"ח), סלטים ומרקים, דוסות (33-68 ש"ח) ומנות ביריאני וטנדורי.

יצחק מסביר שמודל ההגשה החדש הולם את המטבח ההודי המורכב והעשיר, ועוזר להנגיש אותו לקהל המקומי. "אפשר לקרוא לזה טאלי מפורק. אם טאלי זו צלחת מחולקת שיש בה מקום למספר תבשילים, אנחנו מגישים צלוחיות שנותנות תחושת עושר ואפשרות להרחיב את מנעד הטעמים. כשיש פער ידע אצל אורחים שלא כל כך מכירים את המטבח ההודי, אנחנו נותנים להם הצצה וטעימה של מנות נוספות כחלק מהמנה שהם ממילא הזמינו".

אפשר לקרוא לזה טאלי מפורק. מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלו)
אפשר לקרוא לזה טאלי מפורק. מא פאו. (צילום: אנטולי מיכאלו)

כחלק מהנגשת המטבח ההודי והתנעת המקום מחדש בודקים בעלי מא פאו מה מעניין את הקהל ורלוונטי לסביבה. כצעד ראשון הושק תפריט עסקי (ראשון-חמישי 11:00-15:00) הכולל מנה העיקרית ומרק\תוספת \שתיה במחיר העיקרית. בצעד נוסף נבחן שת"פ עם תותח הפיתות חמודי אבולעפיה, שבימי דלידה העליזים שיגר מהחלון שיפודי בשר בפיתה להמונים הרעבים. הדיל עדיין לא סגור אבל יצחק אופטימי. "בשיתוף הפעולה עם חמודי אנחנו רוצים להגיע למצב שבו נוכל לצאת עם מוצר משותף. המטבח הצפון הודי מצטיין במנות גריל – קבב, שיפודים, טיקה ועוד, שאפשר להגיש בפיתה כמו שמתאים לסצנת אוכל הרחוב של שוק לוינסקי". בינתיים אפשר להתחיל לפנטז על פיתה צ'יקן טיקה, ומה אבולעפיה יעולל לסיק קבב נותר רק לדמיין. התוצאה יכולה להיות לא פחות ממטריפה.
זבולון 7, ראשון-חמישי 11:00-17:00, שישי 11:00-23:00, משלוחים והזמנת מקום בטלפון 055-4318984

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחרי שנפרדו מהלוקיישן המתוקשר בנחלת בנימין, המסעדה ששרדה מתור הזהב ההודי ממשיכה להתפתח עם אווירה חדשה בשוק לוינסקי, כולל תנור פחמים...

מאתשרון בן-דוד1 באפריל 2025
נומקה. צילום: עומר פרידמן

מנת שף במחיר של ארוחת פועלים. המקומות של המוזיקאית נומקה

מנת שף במחיר של ארוחת פועלים. המקומות של המוזיקאית נומקה

נומקה. צילום: עומר פרידמן
נומקה. צילום: עומר פרידמן

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: נומקה (נועם סדן) שתחגוג קליפ חדש בהופעה בכולי עלמא בשבוע הבא (12.4). הרחוב האהוב עליה בדרום העיר הוא כמו נער בגיל ההתבגרות

1. ריצה בטיילת דרך פארק המסילה

אני הכי אוהבת להתחיל את היום בריצת בוקר על הטיילת. אני רצה בדרך כלל מדרום לצפון ובחזרה. ריצת בוקר זה הזמן שלי לעצמי. בשבע בבוקר תל אביב כל כך נעימה – הקסם שלה טמון ברחובות שקטים, באוויר עדין ובאנשים שהתחילו את הבוקר בטוב. בדרך חזרה מהריצה אני עוברת בפארק המסילה, קוטפת גרניום (למדתי את זה מקובארי) – מריחה אותו, עושה מתיחות וחוזרת הביתה. פריימים מהריצה ומהחיים תוכלו למצוא בקליפ שהוצאתי בנובמבר בבימוי מאור אלטרס 'אבן בנעל'. אגב – פארק המסילה שווה המלצה בפני עצמו – הפארק מתחיל באחוריים של בית רומנו ומשתרע עד מתחם התחנה. קילומטר וחצי של צמחיה, מסלולי הליכה, מדשאה, עמדות פיקניק וקפה רומנו – עם תפריט מפנק מאת אייל שני (בשישי בואו מוקדם כי ב-11 כבר מלא).

2. פסטה בלוינסקי

ליאור מכין את הפסטה הכי טעימה שאכלתי. אני שכנה וזה אומר שפעמיים בשבוע אני מתייצבת בפסטה – לקשקש עם ליאור, לסיים צלחת פסטה (ברבע שעה), ולנסות לדלות ממנו המלצות סודיות על שפים שהוא מעריך. הפסטות של ליאור נעשות יום יום במקום. מי שלא מכיר – ממש חייב. הטאצ׳ של ליאור מורגש בכל צלחת ומנצח בכל רגע נתון (את החומוס, את הפלאפל וכל אלטרנטיבה בעצם). אני מוצאת ש-90% מהפעמים שבא לי לאכול בחוץ, בא לי רק את הפסטה של ליאור (אני לא מגזימה). מעדיפה אותה על מסעדת יוקרה. מנת שף במחיר של ארוחת פועלים.
נחלת בנימין 84

פסטה בעבודת יד בלב לוינסקי. צילום: אנטולי מיכאלו
פסטה בעבודת יד בלב לוינסקי. צילום: אנטולי מיכאלו

3. רחוב זבולון

הרחוב האהוב עלי ביותר בדרום העיר. הוא רועש, תוסס, הוא נער בגיל ההתבגרות. הוא שילוב של עולם חדש ועולם ישן. יש בו חנות שנדלירים, אריזות מתנה, פרחים מפלסטיק, נרות ריחניים וחרדי מבני ברק שמוכר מוצרי חשמל. רחוב זבולון הצמיח מקומות שהפכו לקלאסיקה (אוזריה, דלידה) ויש לו היסטוריה עשירה של מקומות אהובים שנסגרו (הקומיקס בר, הבר-מצווה). מהמרפסות אפשר לראות מוזיקאים סוחבים גיטרות או שכן מודד כובע מוגזם של מיניונים. הדירות בזבולון אמנם רשומות בטאבו כמגורים, אך בפועל הן מתפקדות גם כאולפן הקלטות, סט צילומים, גג לאירועים ומה לא? הייתם מאמינים שהקליפ הזה צולם בדירה בזבולון?

4. שייק בנרולי

בתוך חנות טבע בנווה צדק, אחרי כל מדפי הירקות והגודג׳י בריס – מתחבא לו בר שייקים ואוכל רו. השייקים של נרולי הם אמנם יקרים אך חד פעמיים ברמה של למות. העובדות המסורות של נרולי חולבות את השקדים בעצמן על בסיס יומי וזה כנראה מה שהופך את השייק שלהם לפינוק כל כך שווה. אני אוהבת במיוחד שייק אסאי עם קקאו, ואם הבטן מקרקרת אני ממליצה להוסיף כריך אבוקדו מפוצץ ירק.
לילינבלום 3

What's for lunch? ????????????????????#organic #everydamnday

Posted byNeroli Health-Food Store & DineronWednesday, April 21, 2021

5. שוטטות אופניים והופעה בדרום העיר

נסיעה על אופניים בעיר זה אחד מהתענוגות הגדולים שתל אביב יכולה להציע. בתור בחורה שגדלה בפריפריה עמוסת רכבים, אין דבר שיותר מרגש אותי מלראות הורים צעירים נושאים את ילדיהם לגן על אופניים בשדרה. גם שוטטות לילית עם אופניים יכולה להיות סקסית במיוחד. בעיקר עם אנשים יפים כמו בקליפ של ׳Ended By The Morning׳. המקומות האהובים עליי בלילה: באוגנדה כיף להתבודד או לשבת עם חברים, בטוני ואסתר יש גזוז וקראק פאי מרגש, באה לה רמפה יושבים אחרי חזרה ובפהקפה אפשר לתפוס זווית שמש ביום סגריר. חוץ מזה המקום הכי שווה לצאת אליו הוא הכולי עלמא, שילוב של חיי לילה ואמנות, מוזיקה חיה ואלכוהול. לא סתם קבעתי שם את ההופעה הקרובה שלי 🙂

בשוטטות הבאה אני מזמינה אתכם לעצור בהופעת הלהקה שלי בכולי עלמא שתתקיים ב-12.4.לפרטים נוספים. בינתיים צפו בקליפ החדש

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: נומקה (נועם סדן) שתחגוג קליפ חדש בהופעה...

נומקה3 באפריל 2022
הדירה של חן ג'יין זוהר. צילום: איליה מלניקוב

הזוהר הדרומי: הממלכה של חן ג'יין זוהר בשוק לוינסקי

הזוהר הדרומי: הממלכה של חן ג'יין זוהר בשוק לוינסקי

חן ג'יין זוהר השתכנה בדירת סטודיו בשוק לוינסקי ומילאה אותה בתמונות של יונה וולך, רהיטים מהרחוב ופותחן בקבוקים מחרמן במיוחד

הדירה של חן ג'יין זוהר. צילום: איליה מלניקוב
הדירה של חן ג'יין זוהר. צילום: איליה מלניקוב

לוקיישן:רחוב זבולון, שוק לוינסקי
מטארז':45 מ"ר, חדר אחד
ותק:חודשיים, בשכירות
כאן גרים:חן ג'יין זוהר (29), בעלת מותג האופנה Nandi ומנהלת אתר האופנה TLV Moda, מישל הפודל (4.5) ומוריס היורקשייר (4)

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

מבט אל חלל המטבח והסלון שבו שטיח פרה (מתנה מחברה שהכירה בהודו), שולחן קפה שנאסף מהרחוב, ספת וינטג', שרפרפים מחנות בנווה שאנן וכריות מאיקאה.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

מעל הספה: פורטרטים משוק הפשפשים, רקמה של האמנית רותי דה פריס, פרסה מוזהבת שנמצאה ברחוב, תמונות של יונה וולך ועוד.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

טלפון ישן שהיה שייך לסבתא של חן לצד פסל של האמן רועי כרמלי.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

בפינת העבודה: מצלמות ישנות מניו יורק תלויות על הקיר, תמונות מתערוכת אינסטגרם שאצרה בעבר ושבלול פלסטלינה שהכינה בגיל 8.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

במטבח: מסר בפותחן בקבוק.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

אנתולוגיה של חיים שלמים על המקרר. זוהר: "כל החיים שלי מפוזרים על המקרר: משיר שכתב לי בחור שנדלק עליי בבר עד ציור של קבצנית שקניתי ממנה בשקל".

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

שירה על הדרך.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

ספרי פילוסופיה ואמנות לצד קופסאות פח שנאספו משוק לוינסקי והוסבו לעציצים.

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

חן ג'יין זוהר השתכנה בדירת סטודיו בשוק לוינסקי ומילאה אותה בתמונות של יונה וולך, רהיטים מהרחוב ופותחן בקבוקים מחרמן במיוחד

מאתג'ו מ. גרינבאום24 במרץ 2016
ברמצווה. צילום: יולי גורדינסקי

פעם שלישית – כנאפה: חבורת קאימק פותחת מקום חדש

פעם שלישית – כנאפה: חבורת קאימק פותחת מקום חדש

מקום שלישי לחבורת קאימק ייפתח ברחוב זבולון. בתפריט: מרקי קטניות, קינוחי חלבות וכנאפה

ברמצווה. צילום: יולי גורדינסקי
ברמצווה. צילום: יולי גורדינסקי
30 בנובמבר 2014

במרחק כמה פסיעות מקאימק, בית הקפה הצמחוני הוותיק בלוינסקי, תפתח החבורה בקרוב מקום נוסף. ההקמה הייתה אמורה להסתיים השבוע בגרנד אופנינג, אבל עוד לא הצליחו לסיים את ההכנות והפתיחה נדחתה. החבורה הפלורנטינית שעומלת על ההקמה כוללת בין היתר גם את אסף אמון, שהוא כהגדרתו "איש יין" – כיוון שהוא עובד בעסק יינות משפחתי ברחוב מטלון ולעתים עוסק בהדרכות וטעימות יין – והקונדיטור אסף צור. צור אחראי לכל המאפים של קפה קאימק וכן לתפריט של המקום החדש. עוד עושים במלאכה כמה שותפים נוספים ועובדים, שאמון מגדיר "הנגנים והזמרים והאמנים הכי טובים שלא אכפת להם מכלום חוץ מהאמנות שלהם". בהמשך מתברר שגם מהדרבי אכפת להם – זהו מעוז האדומים.

מה צפוי להיות במקום החדש?

"זה מקום גדול – איחדנו שלוש חנויות לחלל אחד גדול עם מטבח ישיבה פתוח שנמצא מאחורי בר שפונה לכניסה. זה יהיה כמובן מקום צמחוני־טבעוני כמו כל המקומות האחרים שלנו, כי אנחנו עצמנו צמחונים וטבעונים. מחירי המנות יהיו חברתיים, וחצי ליטר גולדסטאר מהחבית לא יעלה יותר מ־20 ש"ח. נגיש חומוס לפי אותו מתכון גלילי שאנחנו מוכרים ביפו, ונרכיב מנות שיתבססו בעיקר על שוק לוינסקי – מרקי קטניות מהשוק, קינוחי חלבות מיוחדות מהשוק, כנאפה ואולי אפילו מרמלדה מדליקה. בכל מקרה שום מנה לא תעלה יותר מ־40 ש"ח, וטבעונים תמיד ימצאו מבחר גדול, מהקרואסונים הטבעוניים של הבוקר ועד ארוחות הצהריים. יהיו פה גם הופעות – לא רק דיסטורשן ורוק אלא גם פולק וג'אז, ואפשר יהיה גם לקנות אלכוהול הביתה. מי שקונה בשוק גבינות בטח ישמח לקחת איתו הביתה איזה ערק נחמד או יין טוב. ובשביל כל שאר הפרטים יהיה פשוט צריך להגיע ולראות".

ברמצווה. צילום: יולי גורדינסקי
ברמצווה. צילום: יולי גורדינסקי

ברמצווה, זבולון 13, 2008280־054, ראשון־חמישי 9:00־2:00, שישי 9:00־16:00, שבת 19:00־2:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מקום שלישי לחבורת קאימק ייפתח ברחוב זבולון. בתפריט: מרקי קטניות, קינוחי חלבות וכנאפה

מאתשירי כץ30 בנובמבר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!