תבלינים הם מה שמבדיל את בני האדם מן החי (ומן הבריטים). טעם החיים האמיתי, מנוע בלתי מבוטל להתקדמות אנושית, הגרגרים הקטנים שהניעו כלכלה עולמית. הם גם הופכים את הכל ליותר טעים. וכשאנחנו אומרים הכל, אנחנו בוודאות מדברים גם על ויסקי. מותג הוויסקי הסקוטי גלנמורנג'י משיק מהדורה חדשה ומוגבלת של הסינגל מאלט בשם Glenmorangie: A Tale of Spices, בהשראת שווקי תבלינים מרחבי העולם, ואין מקום מתאים יותר להשיק אותו מאשר בפופ-אפ שמתקיים בדבר הכי קרוב שיש לנו לשוק תבלינים – שוק לוינסקי.
>>שומרים על התדר: בית רומנו עובר לבעלות עיריית תל אביב-יפו

לכן החל מהיום ובמהלך הימים הקרובים (19.11-22.11) יתקיים פופ-אפ מיוחד בבית הקפה פאקינג סאנדיי, הנמצא על פתחו של השוק ברחוב העלייה, ויהפוך בערבים לבר מעוצב בהשראת המשקה. הפופ אפ Whiskey & Spice יהפוך מדי ערב (ובשישי – בצהריים) את השוק למסיבה של ממש, ויכלול סדנאות מעניינות, מוזיקה מרקידה וחיה, ביסים מרוקאים מעולים של השף עידו קבלן ("הקטן") וכמובן, ויסקי וקוקטיילים שמבוססים על המותג.

החגיגה תתחיל עוד הערב ב-20:00, עם תקלוט של די.ג'יי Shiwa Biwa הנהדרת והופעה של האחים קדוש, הרכב עם הייפ כל כך מוצדק שמערבבים ג'אז, מוסיקה ערבית קלאסית ורוק פרוגרסיבי. למחרת תתקיים חפלה אלקטרו-מזרחית (או, כל כך נמאס לנו מהמונח חפלה) של דיג'יי עינת טורוק ושירן ובקל, ובשישי בצהריים יהיה זה די.ג'יי WA JIMA שיספק מסע של סאונד בדרך המשי. בין לבין תוכלו ליהנות מביסים מרוקאים של השף קבלן, שיצר ביסים בהשראת חביות היין המרוקאיות בהן הוויסקי עובר יישון, וגם להשתתף בסדנאות של רוני ססלוב ושחר קרייזלר. הכניסה חופשית, הסדנאות בהרשמה מראש והוויסקי יזרום כמו מים בנהר. אחלה של דרך לתבלן מעט את החיים.
פופ-אפ Whiskey & Spice, פאקינג סאנדיי, לוינסקי 61, תל אביב. ד'-ה', ש' 18:00-23:00, ו' 15:00-18:00
לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות

• אוכלים שותים
• פופ אפ
• לוינסקי
• תבלינים

באמת מזמן לא שמענו ממאיר אדוני. וזה לא כל כך סביר. השף הפעלתן אינו נח בדרך כלל לרגע, אבל לאחרונה שמענו ממנו ביולי 2021,עת התכתש עם מבקר המסעדות שגיא כהןאחרי ביקורת קשה על מלי מלו, הבר-מסעדה של אדוני במלון בובו. בשנה שחלפה היה אדוני עסוק הרבה בחו"ל ומעט מאוד בארץ, אבל היום התבשרנו על מיזם ישראלי חדש שהשף המבריק מעורב בו. ומילת המפתח היא זעפרן.

חברת האגרי-טק הישראלית זעפרן טק מפתחת טכנולוגיה ייחודית לגידול וייצור זעפרן בתנאי מעבדה תוך שימוש בטכנולוגיה מדייקת, והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בינה ובין שף אדוני נחתם "לטובת הרחבה ופיתוח שוק הקולינריה מבוססת הזעפרן ומיצוב הזעפרן של החברה כזעפרן עילית לשוק הקולינרי".אדוני, המרבה להשתמש במטבחו בזעפרן, יהיה מעורב בפיתוח עסקי של פעילות החברה ושוקל פיתוח של קו מוצרים מבוססי זעפרן. בנוסף, הוא עתיד לשלב את הזעפרן בפיתוחה של זעפרן טק במנות אותן הוא מגיש במסעדות שלו בארץ ובעולם. פוטנציאל השוק של השימוש בתבלין הזעפרן בעולם נאמד בכמיליארד דולר.

חברת זעפרן טק פיתחה פרוטוקול לגידול זעפרן בחקלאות ורטיקלית, בחדרים נקיים ובתנאים מבוקרים המאפשרים שליטה על איכות הזעפרן ואת גידול לאורך השנה כולה, ולא כגידול חד-שנתי כפי שקורה בטבע. הזעפרן ידוע לא רק כתבלין יוקרתי המככב במסעדות יוקרה, אלא גם כרכיב חדשני בשוק התרופות, בהציעו מענה טבעי לדיכאון, חרדה, הפרעות קשב ועוד.

https://www.youtube.com/watch?v=uCtT7Ptq0C0

"הזעפרן הוא תבלין מופלא", אמר אדוני בהודעה לתקשורת, "נגיעה ממנו יכולה להעצים כל חומר גלם. הזעפרן הוא תוספת מושלמת למוצרי קונדיטוריה, מציע תבלון מדויק למרקים ותבשילים וכתמצית לעולם הקוקטיילים ותה הוא מציע בשורה אמיתית. כששמעתי על חברה שרותמת את החדשנות הטכנולוגית המופלאה שיש בישראל עם תבלין הזעפרן, לא היה לי ספק שאני רוצה להשתלב בחברה ולסייע לה לפתח את המוצר המושלם. ביחד נוכל להנגיש את הזעפרן לקהל הרחב, כך שבכל בית לא רק ישמעו על הזעפרן אלא גם יתאהבו בו".

>> מעוניינים להשקיע בזעפרן? החברה מגייסת משקיעים במימון המונים. קליק אחד כאן ואתם בפנים

• אוכלים שותים
• מאיר אדוני
• תבלינים
• חדשות האוכל

יובל כוחלני, 67, נשוי + 2 ושישה נכדים, גואל כוחלני, 69, בזוגיות + 4 ו-12 נכדים, בעלי החנות "אחים כוחלני" ברחוב יום טוב 21 בשוק הכרמל. האחים הדור השלישי בחנות ועובדים יחד כבר מעל 40 שנים. אם תבלו אצלם למעלה מעשר דקות תיתקלו בהרבה לקוחות וחברים שאוהבים אותם ועוצרים לומר להם שלום. אם תגיעו בימי שישי תיהנו מחגיגה של מוזיקה, תבלינים ושיחות חולין.

יובל: "נולדנו ברחוב החשמונאים. למדנו בבית ספר ביל"ו ואז עברנו לבית ז'בוטינסקי. שם היה את המרכז של בית"ר תל אביב\בת-ים בכדורגל. גואל היה שחקן שלהם ואני שיחקתי בגדנ"ע תל אביב. היה כיף והייתה ילדות נהדרת, יותר טובה משל הילדים עכשיו. הכל היה שכונות שכונות והיו לנו קרבות עם שאר השכונות, במשחקים ובכדורגל. אחר כך עברנו לרחוב מכבי, ליד קולנוע אורלי היה מגרש כדורסל שהיינו מבלים בו החבר'ה".

למה אתם מתגעגעים בילדות התל אביבית?
יובל:"לדברים האלה. לא כמו שיש היום, שזה רק טלוויזיה וטלוויזיה. פעם ייצרנו משחקים. את יודעת מה זה 'שבע אבנים' או 'קרוב לקו'?. לא היה משעמם לנו לדקה".

גואל: שיחקנו גם גוגואים וג'ולות. היינו יכולים לשחק עד 12 בלילה".

מה הכי אהוב עליכם בעבודה בחנות?
יובל: "השיחה עם הלקוח. יש לנו לקוחות שהרבה שנים אצלנו, זה כבר לא לקוחות, נוצרה בינינו חברות. זה לא עניין של מכירה, זה לדבר על כל מיני נושאים וגם לעזור להם באיך עושים את הסלטים, איך מבשלים את החומוס. זה הכיף של העבודה. הלקוחות שלנו קרובים אלינו מאוד".

מהם הקשיים והאתגרים בעבודה של שני אחים בחנות אחת?
יובל: "בכל עסק יש אתגרים אבל אנחנו מסתדרים. אף אחד לא מושלם ואנחנו יודעים להשלים אחד את השני. למדנו להסתדר, אחרת לא היינו מחזיקים גם חצי שנה".

גואל: גם נהנים ביחד, מהמוזיקה והאווירה".

איך עברה תקופת הקורונה בשוק?
יובל: "חלק לא ידעו שאנחנו עבדנו רגיל בתקופה הזאת. עד שהם גילו לקח קצת זמן. הורגש שיש שינוי, מבחינת עבודה והשוק גם היה שומם. עבדו רק חנויות מסוימות".

זכורה לך תקופה כזאת שהשוק היה ככה שומם?
"לא, גם לא בתקופה של המלחמות, לא בצוק איתן וגם לא במלחמת יום כיפור".

כשאתם לא בחנות, מה אתם עושים?
יובל: "מבלה עם אשתי ונהנה מכדורגל, כל חיי אני מתעסק בכדורגל. הייתי מנהל קבוצה, בזמנו גם שחקן. זה עבר לבן שלי ועכשיו לנכד שלי, ואני תומך בו. הנכד שלי משחק בגדנ"ע תל אביב, אני הולך איתו למשחקים ומעודד, זה תענוג".

גואל: "פאבים, מועדונים, בירה ולעשות חיים. בקורונה זה מפה, הביתה ולים. הכל בקטע של חיים, ככה מעבירים את הזמן, אין לי תעסוקה עכשיו של עוד דברים. גם הילדים והנכדים, הולך אליהם ומבלה עם הנכדים. פעם הייתי נוסע הרבה ועכשיו לא".

אחרי התשובה הזאת של גואל, נכנס לחנות לקוח צעיר ואמר "שמעתי שפה יש את כל הבלגן", ואחרי כמה רגעים של התעדכנות ביניהם הוא הוסיף: "אחלה גואל שבעולם". בזמן השיחה נכנסו ועברו לקוחות רבים, חלק נכנסו לקנות וחלק לצעוק שלום או לשאול מה קרה שאין מוזיקה. חיוך גדול היה משותף לכולם.

כל הלקוחות שלכם הם מהאזור של הכרם והשוק?
יובל: "רובם משינקין, מהשכונה של השוק, נווה צדק ועוד. יש גם לקוחות מדרום וצפון תל אביב, אפילו מהרצליה".

מה היעד הבא שאתם רוצים להגשים?
גואל:"אני הולך לעזור לילדים בעסקים שלהם. הם לא צריכים אבל אני אפיל את עצמי עליהם".

יובלצוחק ועונה:"להיות טייס. בריאות, בריאות ובריאות. בגיל שלי אני מסודר, אין לי כבר יעדים, הכל בסדר. אני מגיל 14 עובד פה".

איך התפתחה הבחירה להמשיך את הדרך בחנות המשפחתית?
יובל: "התחברתי לזה. בזמנו יכולתי להשיג הרבה עבודות אבל יותר קל היה לעבוד עם אבא ובשביל זה נשארתי. גם מבחינת משכורת היה לי יותר טוב מאשר לעבוד בחוץ. בדיעבד, מבחינת תנאים היה שווה לעבוד בחוץ".

גואל: אני אישית עבדתי במסעדות ובפאבים. הייתי ספק של הרבה מהם וגם יצרתי ובישלתי. הייתי מכין סלטים, חומוס והם היו מגיעים ואוספים. אהבתי את הייצור ואני בכלל אוהב לבשל וליצור".

אגב בישולים, מה אתם אוכלים כל צהריים בשוק?
יובל: "בכל יום אחד מאיתנו הולך הביתה בצהריים ב-14:00, הולך והשני נשאר. יש מסעדות באזור ולא חסר מה לאכול. אנחנו צריכים גם לתמוך בפרנסה של אחרים".

איזה מקומות ובילויים אתם הכי אוהבים בתל אביב?
גואל: :"בר אילן, ברחוב החלוצים 3".יובל: "את הכדורגל".

ומה הכי תל אביבי בעיניכם?
גואל: "ים ופאבים".יובל: "ים וקניונים. הסנטר והים מפוצצים אנשים".

• האנשים שעושים את תל אביב
• החנויות הקטנות של תל אביב
• תבלינים
• שוק הכרמל
• הבועה

• Facebook
• Twitter
• Email

קפה ותבליני טיראן

מי:רמזי (43 וחצי) ואימאן (41) חוני
תפקיד:בעלים
ותק:40 שנה בטוטאל (מאז שהחנות עברה לידיים של משפחת חוני)
מה מוכרים:קפה ("שאנחנו מייצרים"), תבלינים, עשבי מרפא, קטניות, פירות יבשים, שמנים ועוד

מה שלומכם בימים אלה?
אימאן: "אני לא מרגישה את הקורונה, חוץ משמירת המרחק והמסכות כמובן. הלקוחות שלנו לא יכולים בלי הקפה שלנו. את יכולה לקום בלי האספרסו או הקפוצ'ינו שלך? אם כבר, יש יותר אנשים שהתחילו לשתות קפה, נגד עצבים ולחצים. לא סגרנו את העסק, אז הלקוחות מרגישים שאנחנו לרשותם, אנחנו משפחה. יושבים, מדברים, גם על דברים אישיים. אני נהיית חצי פסיכולוגית ונהנית מהפרגונים".

רמזי: "היא נהנית מהפרגונים ואני נהנה מהכסף. זה ההבדל בין גברים לנשים. סתם, אני צוחק. הלקוחות חושבים שאנחנו צריכים ללכת לסטנד אפ."

קצת היסטוריה

החנות עברה כמה גלגולים עד שהגיעה לידיים של משפחת חוני וההתחלה של חוני האב הייתה די רעועה. "אבא שלי היה קולה קפה כל היום, אבל כשרצה קפה לבית, היה קונה מהמתחרה שלו. הוא הבין שלא יכול להיות שהקפה שלא כל כך לא טעים שהוא בעצמו לא שותה אותו".

העסק עבר לידיים של רמזי כשהיה בן 18. כשהיה בן 19 ואימאן הייתה בת 16 וחצי הם התחתנו, ובשנת 2000 אימאן החליפה את אחד מאחיו של רמזי ונכנסה לעסק. השינוי המרכזי שהביאה התקופה הנוכחית היא שילוב של כל המשפחה בחנות. הבן הבכור מוחמד, המכונה "חוניתו" (23), מנהל את קו החלוקה של הקפה למכולות ולמסעדות. גם הבת דלאל (20), סטודנטית למשפטים, התחילה לעזור לאחרונה בחנות יחד עם אחיה ריאד (15), תלמיד בית ספר. "זה גיבוש משפחתי. אנחנו יורדים לעבודה כבילוי."

איך עובד עבורכם השילוב של משפחה ועסקים?
רמזי: "אימאן ואני נהיינו יותר קשורים אחד בשני. בשלוש שנים הראשונות אחרי שהתחתנו ולפני שהיא נכנסה לעסק, לא היינו מחוברים כמו עכשיו. אנחנו משפחה זורמת, לא עומדים על כל פיפס. הילדים מקשיבים להורים, האישה מקשיבה לבעלה. כל אחד והתפקיד שלו".

אימאן: "אני נהנית מכל רגע. לא היינו פותחים משמונה בבוקר עד שמונה בערב ברצף אם לא היינו נהנים. זה גיבוש יפה, מושלם".

מה המוצר הכי נמכר בחנות שלכם?
אימאן: "קפה ערבי עם הל. קפה של פעם".

רמזי: "חוניתו המציא קפסולה ראשונה מסוגה של קפה ערבי עם הל. הוא עבד על זה בסוד במשך שנתיים, עד שיום אחד הוא הזמין אותי ואת אבא שלי לטעום. הילד גאון".

"מחזק אותי שיש לנו את הקפה"

לכבוד ט"ו באב הקרוב, רמזי ואימאן משתתפים ב"אהבה בחלון הראווה", פרויקט של עיריית תל אביב-יפו, במסגרתו תעודד העירייה רכישה מעסקים תל אביביים אשר מנוהלים על ידי זוגות, על מנת לסייע לעסקים בעיר בצל משבר הקורונה.

בעוד הקפה הוא התחום של המשפחה כולה בחנות, לאימאן יש נישה נוספת, בלעדית, והיא עשבי המרפא. "התחלתי להתעניין בזה כשלאבא שלי היה סרטן הדם והבנתי שכל הגוף בנוי על מערכת החיסון. הוא יצא מזה. אין אצלי אנטיביוטיקה, אני נותנת דברים טבעיים. אנשים לא מאמינים בדברים האלה ואז באים אלינו. היום קוראים לי דוקטור אימאן."

את מרגישה שינוי בצורך בעשבי מרפא בעקבות הקורונה?
אימאן: "הלקוחות דואגים ומבקשים משהו לחזק את הגוף נגד המחלה. אני מביאה להם דברים להגן על מערכת החיסון, למשל תערובת עם כורכום ששותים על הבוקר על בטן ריקה וזה מרים. השתמשתי בזה על אבא שלי".

הבמה פה שלכם: מה אתם רוצים שיקרה?
אימאן: "שאנשים יהיו יותר רגועים, נפשית וכלכלית. את מסתכלת על האנשים והם לא יודעים לאן ללכת, האם זה יחמיר או יעצור. כולנו עוברים את הסיטואציה הלא מובנת הזאת. זה מתיש, מעייף. מחזק אותי שיש לנו את הקפה, אנשים לא יכולים בלי זה".

ולסיום, מה החנות האהובה עליכם בתל אביב?
אימאן: "אני אהיה אגואיסטית אם אני אגיד רק אחת. כל יפו עובדת מהלב. כולם נותנים את המאה אחוז".

רמזי: "ביפו כולם למען אחד ואחד למען כולם. את רואה את הבלאגן שעושים הפוליטיקאים והמשטרה והגזענות? תבואי ליפו, תחיי את יפו, תראי איזה דו קיום יש פה. יהודים וערבים אוכלים יחד, שותים, מסתלבטים. בעשרים השנים האחרונות הושקע ביפו הרבה כסף והיא הפכה לעיר יפה. הסתובבנו הרבה בעולם, והמקום הכי יפה בעולם זה יפו. מי שבא ליפו פעם אחת, אין מצב שהוא לא חוזר."

קפה ותבליני טיראן, יפת 121, יפו
03-658-8045

• החנויות הקטנות של תל אביב
• בתי קפה
• בתי קפה בתל אביב
• תבלינים
• יהודים וערבים
• תל אביב יפו
• עסקים ביפו

• Facebook
• Twitter
• Email

לשוק התקווה לא באים בשביל למצוא מיקרו בזיליקום ושמן כמהין אלא את הבייסיק: תבלינים, בשר (כשר בלבד), ירקות ופירות. פעם הוא היה צפוף ומלוכלך ככל השווקים אך שיפוץ שנערך בשוק לפני עשור הפך אותו למרווח, נוח למעבר, מוצל ובר ניקוי. לא תמצאו פה שלטים מעל הדוכנים כי העירייה גובה על כך כסף ובתקווה נוקטים בחסכנות ובדיסקרטיות. סגנון המכירה פחות צבעוני וצעקני משוק הכרמל והאווירה עניינית, קורקטית ומסחרית. זו כנראה גם הסיבה שמביאה לקוחות מכל גוש דן שרוצים לקנות בנוחות יחסית ובמחירים סבירים וללכת הביתה, בלי להידחק עם תיירים ובליינים. מי שזקוק לעזרה ימצא פה מלווים עם עגלת קניות, שמסייעים תמורת תשר. עם זאת, הטרנד של שווקים כמקומות בילוי לא פסח לגמרי על שוק התקווה, אולי בגלל בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין שנמצא לא רחוק ומשגר לסמטאות ולדוכנים סטודנטים רעבים. נושא הדגל הואהסאלוף ובניו, שקבלת השבת שנערכת בו מוצלחת כל כך עד שהקונספט הועתק לסניף שנפתח לא מזמן בשוק לוינסקי.

אל תחזרו הביתה בלי

חמוצים, עמבה, ג'יבן וסלטים מתוצרת בית אצל מעדני אמיגה (נוריאל 8, 6883689־03); תבלינים, רטבים, פיצוחים ופירות יבשים אצל תבלינים נעמה (מבשר 4, 6880888־03); קפה טחון בקפה מזרחי (אצ"ל 24, 7051687־03); קבב ערבי במשקל באטליז סלומי וחזי (נוריאל 4, 6879052־03); תוקי – סוג של קרקר גדול ועגול, לחם בוכרי וסמבוסק במאפייה הבוכרית (חנוך 52); קובה מכל המינים והסוגים במסעדת חביב.

מה אוכלים כשמתעייפים?

בוסי, המסעדה התימנית של משפחתו של הסופר דודו בוסי, המציעה סלטים, צ'יפס משובח, לאפות רכות, שיפודים ובמיוחד פאלש פילה על הגריל;מסעדת שמש, שיפודייה עם רקורד של יותר מ־50 שנה וקבב מזרחי טעים אש; מסעדת בועז (האצ"ל 47, 6873136־03) שמתמחה במרקים תימניים, מרק עוף משובח, חילבה וסחוג מתוצרת בית.

מתי באים

בימים שני ורביעי, אז מקבלים סחורה לתחילת השבוע ולקראת הסופ"ש. בראשון מרבית הדוכנים סגורים, אך במקומם מתמקמות מאמות עם שלל טקסטיל ופיצ'פקס יד שנייה. בחמישי ושישי דחוס וחנוק.

איך מגיעים

קו 16

מפת הסיור

• אוכלים שותים
• פירות
• עושים שוק: סיור בשווקים הקולינריים של תל אביב
• שוק התקווה
• שמש
• סאלוף
• שוק
• ירקות
• בשר
• סיורים
• מדריך
• תבלינים