סרטה החמישי של רבקה מילר מנסה להיות סרט וודי אלני, אבל ההומור לא קולע והתובנות הרגשיות לא מקוריות במיוחד
סרט תיעודי על תולדות ההתנחלות מצעדיה הראשונים אחרי מלחמת ששת הימים עד היום, ועל האנשים שמחוללים אותה
חוץ מצלילים סוחפים, "מועדון שנות ה־80" משלב נאיביות ועצב שיחד הופכים אותו לסרט מלא קסם
המהלכים העלילתיים לא תמיד משכנעים, אבל זה לא מונע מ"פלורנס פוסט ג'נקינס" מלהיות סרט כובש עם נימה של עצב
"מפלצת הכסף" מעמיד פנים שהוא דרמה כלכלית חכמה, אבל בהדרגה מתברר שהוא רק מתעלק על הנושא האקטואלי כדי לספק לנו תרכובת...
הסרט החדש בסדרת אקס-מן הוא גדול מכדי שאפשר יהיה למצוא בו נקודת אחיזה, ולכן הוא לא מעניין ולא נוגע
עם דמויות חינניות ורוח טובה - סרט ההמשך ל"שכנים" מצליח לרענן את הנוסחה מהסרט הראשון
מותחן בהילוך איטי, שמחזיק אותנו מרותקים בעיקר בשל הופעתו המשובחת של כריסטופר פלאמר בן ה-86
סרט ההמשך שמשאיר את שלגיה מחוץ לתמונה הוא חוויה אסתטית יותר מאשר יצירה קולנועית
"המשפחה הפרסית שלי" מתייחד בכך שהוא מגייס הומור כובש לטיפול בנושאים מרים וכואבים מבלי לטשטש את האימה. רוב הזמן זה מצליח...
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
