אם יש משהו שלמדנו מארבעים השנים האחרונות, זה שאנשים ממש אוהבים קומיקס וגיבורי-על. הבעיה היא שהם לא קוראים ספרי קומיקס טובים ורומנים גרפיים משובחים. וזה חבל. לפניכם המדריך המלא לקומיקסאי המתחיל: כל ספרי הקומיקס שיספקו לכם נחיתה רכה לתוך עולמות גרפיים מופלאים
אחרי מאה שנים של קומיקס חייבים להודות – לא קל לשקוע לתחום, ולהתחיל לקרוא ספרים בתקווה להבין למה קפטן אמריקה ואיירון מן רבו, או איך זה שיש פתאום שלושה ג'וקרים. אבל אם קומיקס מסקרן אתכם, אפילו במעט, חבל לוותר עליו בגלל העומס שהעולם הזה מציע. אספנו בשבילכם 10 יצירות קומיקס ורומנים גרפיים שיכולים להוות נקודת פתיחה מצוינות עבור קוראים חדשים – חלק הם קלאסיקות מעולמות הקומיקס המוכרים של מארוול ודי.סי, וחלק מהם אתם פשוט חייבים לקרוא.
>> פלא של עונה אחת: "השומרים" הייתה פסגת ז'אנר גיבורי העל
>> הירו זירו: גיבורי העל עם הכוחות הכי משונים בתולדות הז'אנר
כדי לעשות תיקון לסרט: Wanted
זוכרים שהיה סרט כזה עם אנג'לינה ג'ולי על מתנקשים שמקבלים הוראות מנול קסום ויכולים להטות כדורים בהילוך איטי? אה, לא? נו טוב, זה לא משנה, כי הסרט הזה מבוסס על רומן גרפי ממש מוצלח, ואין קשר בין הסרט לקומיקס. הסיפור המקורי מתרחש בעולם בו כל גיבורי העל נרצחו במלחמה מול נבלי העל, והם בעצם מנהלים כעת את העולם מאחורי הקלעים, כמו האילומינטי. בדומה למטריקס, גיבור הספר ווסלי גיבונס הוא לוזר שעובד בעבודה שהוא לא סובל עם אנשים שהוא לא סובל, עד שהוא מגלה את האמת על העולם ועל מי שמנהל אותו. הוא גם מגלה שהוא הבן של אחד המתנקשים המסוכנים ביותר בעולם, ומחליט ללכת בעקבותיו. מארק מילר, שכתב את הסיפור, ידוע ביכולת שלו לייצר סיפורים אלימים ומדממים תוך כדי שהוא שומר על קלילות הומור לכל אורך הדרך. הכניסה לעולם של מילר היא נקודת פתיחה מצוינת למי שרוצה סיפור מעניין, אבל לא כבד מדי. לפחות לא כמו הספר הבא ברשימה.
![מבוקש: סרט יותר טוב. עטיפת הקומיקס "Wanted"](https://www.g-mart.com/static/f099415.jpg "מבוקש: סרט יותר טוב. עטיפת הקומיקס "Wanted"")
"האזרת קיין" של הקומיקס: Watchmen
אמנם מדובר בקריאה לא פשוטה, אבל היא עדיין הקריאה הכי מתגמלת. לרומן הגרפי של אלן מוריצאה גם סדרת טלוויזיהוגם סרט הוליוודי, וגם המשך לסיפור בצורת קומיקס – אבל שום דבר לא משתווה לרומן הגרפי המקורי. בעולם בו גיבורי העל היו קיימים משנות הארבעים ובעלי השפעה על אירועים היסטוריים שונים כמו מלחמת וייטנאם, מישהו מתחיל לרצוח את הגיבורים. והם בכלל מנסים לפענח את התעלומה המרכזית – מי רצח את "הקומיקאי", גיבור על שנוי במחלוקת שנרצח באכזריות. כמו שהזכרתי קודם, זה הרבה פחות קליל ונחמד. הסגנון הוא נואר-בלשי, והציורים ואיכות הצביעה יכולים להיראות מעט מיושנים, אבל מדובר בלא פחות מזהב טהור. כל מי שרוצה לקרוא קומיקס חייב לקרוא את זה, כשם שכל מי שאוהב קולנוע חייב לראות את "האזרח קיין". זה כבד, ארוך ולפעמים מייגע – אבל זאת יצירת המופת של אלן מור.
למעריצי היקום הקולנועי של מארוול: Civil War
הסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" הרגיש הרבה יותר כמו סרט "הנוקמים" מאשר סרט של קפטן אמריקה, ויש לזה סיבה מצוינת: במקור הסיפור כלל את כל יקום הקומיקס של מארוול, ואני מדבר על האוונג'רס ועל ארבעת המופלאים ועל האקס-מן וכמובן על חבורת גיבורי העל שהתחילה את כל הבלגן. אירוע "מלחמת האזרחים" לא מתחיל מהפיצות של וונדה מקסימוף, אלא מקבוצת גיבורי על צעירים שמצלמים ריאליטי במהלכו הם נטפלים לחבורת נבלים שמזמן יצאו מעולם הפשע. ההתגרות שלהם מובילה לכך שאחד הנבלים מתפוצץ וממשלת ארה"ב מפיקה לקחים ומגיעה למסקנה: חייבים לרשום על פי חוק את כל גיבורי העל שיצטרכו לוותר על זהות סודית ולהיחשף לציבור. הקונפליקט הזה ערער את כל מה שקוראי הקומיקס ידעו על חשיבותה של הזהות הסודית והציבה גיבורי על אהובים מהמגוון הרחב של מארוול אחד נגד השני. אם אהבתם את הסרט, הקומיקס עצמו יעיף לכם את המוח.
למי שממעיט במילים: Sin City
המילר הקצת יותר רציני ברשימה הזאת הוא פרנק מילר, אחד מהטיטאנים של עולם הקומיקס, הסקורסזה של הקומיקס אם תרצו, והוא גם היוצר של "עיר החטאים". הסרט הזה משנת 2005 בשחור לבן עם ברוס וויליס, זוכרים? אז זה. מה שהופך את "עיר החטאים" לקומיקס כל כך נוח למי שמחפש את הקומיקס הראשון שלו זה עצם העובדה שאין שם הרבה מלל ופרנק מילר מוכיח שהוא לא צריך הרבה מילים כשהציורים מדברים בעד עצמם. האמנות של "עיר החטאים" מדויקת עד כדי כך שרוברט רודריגז ופרנק מילר השתמשו בעמודים מהקומיקס עצמו כדי לייצר את הסטוריבורד לסרט. יש שבעה ספרים בסדרת "עיר החטאים" ואמנם לא לוקח הרבה זמן לקרוא אותם, אבל תמיד כיף לחזור אליהם.
לאנשים שמחפשים משהו רגוע: Blankets
הרומן הגרפי האוטוביוגרפי של קרייג תומפסון רחוק מלהיות הקומיקס שאנחנו מכירים עם גיבורי העל, הפיצוצים והאקשן. זהו סיפור התבגרותו של תומפסון כילד והוא כולל את כל סיפור ההתבגרות, יחד עם אהבה ראשונה, מיניות כנער וכאדם בוגר וקונפליקטים משפחתיים. בסיפור הזה הציור והמילה הכתובה משתלבים ביחד לסיפור מרגש על התבגרות בצורה עדינה יותר בסיפור שמתאים למי שלא מחפש עכשיו אקשן, פיצוצים ומדי גיבורי על צמודים יתר על המידה, אלא פשוט סיפור אנושי וחמוד.
למען הכבוד היהודי: Maus: A Survivor's Tale
קלאסיקת ענק, מיצירות הקומיקס היחידות שמוכרות לציבור הרחב בישראל. למרות שכל הדמויות מתוארות כחיות שונות וזה יכול להיחשב בסיפורים אחרים לחמוד, פה מדובר בסיפור לא פשוט המתרחש לפני מלחמת העולם השנייה, בזמן מלחמת העולם השנייה וגם אחריה, והוא עוקב אחר משפחה יהודית בפולין. מדובר ביצירה ייחודית ולמרות שזה לא ספר קליל בשום צורה, דווקא דרך הקרבה התרבותית וההיכרות המצערת עם הנושא יותר קל להתחבר לרומן הגרפי שנחשב אבן דרך בכל הקשור לרומנים גרפים שלא עוסקים בסופר הירוז.
הכנה לדדפול 3: Wolverine: Origin
אחד מגיבורי העל הכי אהובים על המסך הוא הקנדי הנמוך עם הסכינים בידיים, וולברין, ואין דרך יותר טובה להכיר את הדמות מאשר הרומן הגרפי הקצר הזה. הסיפור לוקח אותנו לשורשים של וולברין ושם אנחנו מגלים שהוא נולד תחת השם ג'יימס האוולט, בן עשירים בחווה קנדית גדולה. הסיפור הזה של וולברין הוא נקודת פתיחה, פריקוול לחייו של לוגאן כפי שאנחנו מכירים אותו, והוא מסופר בסגנון אמנותי ייחודי שכיום כבר לא רואים בקומיקסים של מארוול. מה שהופך אותו לרומן גרפי מעולה למתחילים זה לא רק איכות הסיפור, אלא גם האורך, שש חוברות קצרות שאפשר לסיים בשעה של קריאה. זה סיפור שדחוס כל כך טוב, מסוג הדברים שמארוול כבר לא מייצרים היום, בטח לא בעידן הנוכחי כשהם נמצאים תחת דיסני.
ערפד, כומר ואהובתו מחפשים את אלוהים: Preacher
זאת לא התחלה של בדיחה, זה רק אחד הרומנים הגרפיים הכי טובים שקיימים, והייחוד שלו הוא האופן שבו "פריצ'ר" עוסק בנושאים כל כך רבים בצורה לא כבדה מדי, מבלי לאבד את הפן הפילוסופי המורכב שמלווה אותה. ג'סי קאסטר הוא כומר בעיירה נידחת ודמיונית בטקסס שישות אלוהית בשם ג'נסיס מחליטה לגור בתוך הגוף שלו כמעין טפיל והוא בעצם מקבל כוח מיוחד: כולם עושים את מה שהוא אומר. אחרי שהוא מגלה שאלוהים נטש את מקומו, ג'סי מחליט לצאת למסע לאורך ארה"ב יחד עם ערפד בן אלף שנים בשם קאסידי ואהובתו טוליפ כדי למצוא את אלוהים, וזה אחד מסיפורי המסע הטובים ביותר שקראתי. העולם של "פריצ'ר" מלא בנוכלים, מלאכים, שדים ואפילו השטן בכבודו מופיע והוא אפילו לא הדמות הכי מזעזעת. מדובר בקומיקס שהוא יצירת מופת וכל אחד יכול להתחבר אליה בגלל הדמויות המגוונות והסיפורים המצויינים. ממכר, כיפי וסדרת ספרים ראשונה מצוינת למי שמחפש תכנים קצת יותר מורכבים, אבל לא מורכבים מדי כמו Watchmen או Maus.
טבילת האש ביקום של די.סי: The Killing Joke
הסיפור הכי מפורסם של באטמן והג'וקר. בטח כבר נתקלתם בג'וקר על כל גרסאותיו הקולנועיות והטלוויזיוניות, אבל הסיפור הזה הוא אחד הטובים ביותר בכיכובו של הליצן הפסיכופת. בניגוד לציפייה שהג'וקר ינסה לפגוע ישירות בבאטמן, הפעם הוא חוטף את מפכ"ל המשטרה, ג'יימס גורדון ותוך כדי אנחנו מקבלים גם את סיפור המקור של הג'וקר או לפחות אחד מסיפורי המקור הרבים והאפשריים של הדמות. הרומנים הגרפיים של באטמן כמו Long Halloween לדוגמה, יכולים להיות ארוכים, אבל הקומיקס הזה הוא דרך מצוינת להכיר זווית חדשה של ליצן הפשע של גות'האם. הסיפור המזעזע הזה, שהשפיע על כל סיפורי באטמן והג'וקר שבאו אחריו, מכיל את כל המטען הגנטי של הג'וקר, החל במעשים מזעזעים שהג'וקר מבצע וכלה בפירוט של מטרת העל שלו. הוכחה, אם הייתם צריכים, שאין נבל מורכב, אכזרי ומתוחכם יותר מהג'וקר.
לחולמים שבינינו: Daytripper
רומן גרפי ברזילאי שנכתב על ידי האחים פביו מון וגבריאל בא, והוא אולי הסיפור הכי מיוחד ברשימה הזאת. גיבור הספר הוא בראס דה אוליבה דומינגוס, סופר שחי בצל אביו שגם הוא סופר מפורסם. כל פרק בסיפור מתמקד בגיל אחר של בראס ובסוף כל פרק – בראס מת. הרומן הגרפי הזה כונה בעבר "מדיטציה על תמותה", ואין תיאור שמגדיר את זה יותר טוב. החוקיות והמבנה כל כך שלמים וכל כך טובים שקשה לא להיסחף וכמעט בלתי אפשרי שלא להזדהות עם בראס והרצונות הכל כך מובנים שלו לזוגיות בריאה, ויחסים תקינים עם המשפחה שלו. מוזר שזה עובד כל כך טוב בקומיקס, כי זה נשמע יותר כמו סדרת טלוויזיה או סרט מאשר רומן גרפי, אבל זה עובד בזכות הכתיבה הרגישה של האחים התאומים מון ובא, הסגנון האמנותי הייחודי והמורשת הברזילאית שמתפרצת בכל עמוד. זה סיפור הרבה יותר רגוע מסיפורים אחרים ברשימה, אבל הוא חכם ומאתגר את הקורא מבלי להאכיל אותו בכפית. מכל פרק של Daytripper אפשר ללמוד משהו, להפיק לקח מסוים וללמוד מניסיון החיים הדמיוניים של בראס דה אוליבה דומינגוס.
