פעם נהוג היה לומר בעולם המסעדות ששני מקומות דומים מצביעים על מגמה, שלושה מקומות זה תופעה, וארבעה מקומות הם טרנד סוחף ובלתי ניתן לעצירה. פעם על כל טרנד כזה היינו חוגגים ומפיקים פרויקטים מיוחדים שלמים. עכשיו אפשר להסתפק בהכרזה שנכנסת ב-240 תווים של ציוץ טוויטר: הטרנד העממי כובש את הקולינריה המקומית. זהו. הכרזנו את זה. העתיד הקרוב צופן הרבה שולחנות נירוסטה ושולחנות פורמייקה, מפות נייר פשוטות, צלוחיות בפתיחת שולחן, תפריטים מנויילנים וקריצות נוסטלגיות לעבר שכולו קרם בוואריה.

>>

זה בהחלט לא רק עניין קולינרי, כי אם מגמה תרבותית עמוקה יותר של כמיהה לעבר ושאיפה לחזור לפשטות מינימליסטית. מילות הקסם הן "כמו פעם". בשנים האחרונות, ובטח מאז פרוץ המלחמה, אפשר לראות את המגמה הזאת בכל פינה של התרבות הישראלית, מהקאמבקים של "הכבש ה-16" ו"ספר הג'ונגל", דרך הטלוויזיה שמעלה באוב שעשועון כמו "כוכבים בריבוע" ועד הקרפ סוזט שחזר מהאייטיז ומופיע כמעט בכל תפריט בעיר. ובניגוד לגלי הנוסטלגיה שאנחנו כבר מכירים היטב, זאת בפירוש לא רק התרפקות על העבר.

הקינוח הנכון לחורף 2025. קרפ סוזט, קפה אחד העם (צילום ענבר אטיס)

לאידיאליזציה של כל מה שהיה פעם, שהיא השורש של מגיפת הנוסטלגיה התרבותית בעשורים האחרונים, יש כמובן חלק בטרנד העממי, אבל מובהק ממנה הוא הרצון – ואולי הצורך – לחזור אל הבסיס ואל הפשטות, להוריד קצת את הפוזה, לוותר מעט על היומרות הבינלאומיות. להיות ישראלים כמו שהיינו לפני שדברים התחילו להתפרק פה. לא כי היה טוב יותר, אלא כי היה מורכב ומסובך פחות.

המסעדות העממיות החדשות מהפנטות את ההמונים עם שולחנות הנירוסטה שלהן והקריצה אל העבר, וראינו את זה כבר בפתיחה של מסעדת "השף" שהעמידה את כל פארק המסילה בתור כדי לאכול דגים כמו בניינטיז. ראינו את זה גם במפגש רמב"ם, השווארמיה האדירה שהופכת בשעות הערב לגסטרו-בר באווירת חמארה היפסטרית, כמו גם בשלוחת צפון-דיזנגוף של חומוסיית גרגר הזהב שהפכה בשעות הערב לבר יין לבנטיני פשוט וכיפי. אחר כך הגיעו גם "גיטה" של אנשי פרא, וקיבלנו גם את "גוגי'ס" העממית וזולה באמת, ו"סיח" שנפתחה ממש עכשיו בפלורנטין, ולקינוח הגיע שף אסף גרניט ושם את החותמת שלו עם פופ-אפ שיפודיה צוהלת היכן ששכנה מסעדת צמח הטבעונית שלו בירושלים. אמרנו טרנד?

ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, היא רק מתחזרת. גיטה (צילום: יעל שטוקמן)

חלק גדול מהסיפור הוא כמובן יוקר המחייה, שבניגוד אלינו דווקא לא מראה שום סימני חזרה לאחור. מקומות בווייב עממי, בלי דגש על שף בעל שם, עיצוב טרנדי ותפריט ייחודי מחומרי גלם נדירים, הם כנראה צו השעה. זה לא הזמן להסתער על מדריך מישלן ולהמציא מטבח ישראלי מולקולרי. הציבור רוצה פתיחת שולחן. שים לנושיפוד אנטריקוט, שיפוד שישליק, קצת טחינה וצ'יפס, כמה מאזטים וסגרנו עניין. העממיות נעצרת לפעמים בשלב החשבון, ובחלק ניכר מהמקומות שהזכרנו ארוחה משביעה פלוס קוקטייל בכל זאת יפרידו אתכםמ-200 ש"ח לסועד לפחות, כך שהכסף לא מספר כאן את כל הסיפור.

הטרנד העממי לא מבשר בהכרח על אלטרנטיבה לבילוי זול יותר. יש מסעדות כמו "סיח" ו"גוגי'ס" שמצליחות להציע ואליו פור מאני מופלא עד כדי עודף מ-100 ש"ח, סכום שהוא כשלעצמו חוויה של חזרה למקורות, אבל העניין הוא הווייב: בתקופה כזאת מתוחה וכואבת, יש משהו ראוותני ואפילו דקדנטי בבילוי במסעדה או גסטרו-בר מפונפנים, גם אם האויסטר עולה פחות מצלוחית טחינה בניאו-שיפודיה. הרבה מאוד אנשים יעדיפו, גם אם לא תמיד באופן מודע, להוציא את אותם סכומי כסף בתפאורה עממית יותר שאינה מנקרת עיניים ומאפשרת לקוקטייל להחליק יותר טוב בגרון.

גם עממית, גם משתלמת, גם מעניינת קולינרית. סיח (צילום: נדב יהלומי)

אנחנו לא כאן כדי לנזוף במסעדנים בקטע צרכני ובטח לא מזלזלים בעלויות שנדרשות לתפעול מסעדה שרק הולכות ומאמירות, אבל הטרנד העממי הזה לא יכול להיות רק פסאדה. כל המסעדות המשמחות באמת האלה צריכות להבין שאם הן עממיות, הן צריכות ללכת עם העם. כלומר, להיות עממיות יותר. אם לא במחיר אז בגודל המנות, בנדיבות התוספות, בחמימות האירוח או באופי פתיחת השולחן. יש מספיק דרכים להיות עממי. אפשר להציע ריפיל, לשים איזה מאזט על חשבון הבית, לפנק בעוד חתיכת בשר על השיפוד, עוד פיתה בלי שנבקש, צלוחית עמבה בהפתעה. שולחנות נירוסטה זה נחמד, אבל אם מוכרים לנו אווירה של שכונה במחירים של כיכר המדינה אז לפחות שנצא שבעים ושמחים כמו בשכונה. או ריפיל. אמרנו ריפיל? ברגע שאנחנו שומעות ריפיל אנחנו שוכחות מהכל, למי אכפת מטרנדים.

• טור דעה
• מסעדות בתל אביב
• טרנדים
• אסף גרניט
• פרא
• אייל שני

אסף גרניט צריך להתבייש בעצמו. כמעט שנתיים חלפו מאז הוכתר השף המוערך בתור "השף החדש של אל על" בהרבה רעש וצלצולים, שנתיים שבמהלכן ספג לא מעט ביקורות קשות על האוכל שמוגש בשמו בטיסות של חברת התעופה הלא-לאומית, ואף הודהבריאיון לפודקאסט הנהדר "מדברים מהבטן"שיש בעיה קשה עם הסנדוויצ'ים שלו ומה שקורה להם מרגע ההכנה ועד שהדיילת מגישה אותו לנוסעים. הוא אמר שעובדים על זה. חלפו שבעה חודשים ומתברר שעובדים רק עלינו.

>> פגיעה מתימן: זה יהיה השבוע האחרון של מסעדת סאלוף ובניו
>> מסעדת הקז'ואל המדוברת של התקופה נסגרת אחרי ארבעה חודשים

הרעיון בבסיסו היה נחמד: במקום ארוחות גרועות בקופסאות פלסטיק, יקבלו נוסעי מחלקת התיירים של אל על לאירופה כריכים מדוגמים של שף: שניצל בחלה, סביח אורגינל, כריך מוצרלה קפרזה, כולם בלחמניית פרעצל אופנתית. מה שנשאר מההבטחה לחומרי גלם משובחים ומכל הרעיון היפה הזה, בטיסה לברלין השבוע, זה דיילת ששואלת "ביף או צ'יקן" ומשליכה עליך סנדוויץ' עם נקניק כתף בקר מאיכות נמוכה או כריך אנמי עם חזה עוף, בלחמניה שהמילה "פרעצל" מתאימה לה רק אם החלטתם להעליב אישית את כל הפרעצלים בעולם. כלומר, אחרי השנמוך מארוחה לסנדוויץ', קיבלנו שנמוך נוסף לכריכים פשוטים יותר וגרועים יותר. וזה עוד היה טוב לעומת הסנדוויץ' בטיסה חזור, שהוא הסיבה שהטור הזה חייב להיכתב.

על האריזה היה כתוב "פרעצל גאודה וחביתה", אבל בתוך השקית הכחלחלה והממותגת שנושאת את שמו של גרניט נח משהו מקווצ'ץ' במרקם צמר גפן, ובתוכו משהו במרקם גומי ספוגי ועוד משהו במרקם גומי לעיסה סקוויקי. האם אכלתי בחיי סנדוויצ'ים גרועים מזה? אולי בפעם ההיא שלא היה בבית כלום ומצאתי שתי פרוסות לחם צפודות בפריזר והפשרתי אותן ושמתי עליהן את הדבר היחיד שהיה במקרר – סחוג פג תוקף. זה היה נורא, אבל בניגוד לסנדוויץ' של אסף גרניט לפחות היה לו טעם.

וצריך להגיד את זה ישירות לאסף גרניט: להיות חתום על כריך כזה, כשאתה אוחז בכוכב מישלן, זה ביזוי של המקצוע והתבזות עצמית. זה אומר שלא אכפת לך. זה אומר שרק הכסף מדבר. זה אומר שוויתרת על האינטגריטי שלך כשף בתמורה לחופן דולרים. וצריך לקוות שזה שווה לך את זה, כי הסנדוויצ'ים המעליבים שמחולקים לנוסעי אל על עם השם שלך עליהם – אפילו בתחנת דלק היו מתביישים למכור אותם לציבור. למעשה, כל כריך חביתה בן יומו שהייתם רוכשים במכולת מאובקת היה עדיף.

הלוואי שהכריך שקיבלנו היה נראה ככה. סנדוויץ' של אסף גרניט לנוסעי אל על (צילום: יחסי ציבור)

האוכל שמוגש עכשיו בטיסות אל על בשמו של אסף גרניט הוא כמו כרטיס ביקור מהופך, כזה שמזהיר את הציבור שלא להתקרב לאף אחד ממפעלותיו. מי שמסוגל להיות חתום על כריך כזה מזלזל באנשים שניזונים מהאוכל שלו, שזה אחד הדברים המכוערים ביותר ששף יכול לעשות. להגיש לציבור אוכל שאתה יודע שהוא גרוע, שמבזה אותך כשף ואותם כבני אדם, לא אמור להשתלם תמורת שום סכום שבעולם. באופן אישי לא הייתי אוכל במסעדה של אדם שנתן לי סנדוויץ' כזה כשאני תלוי בין שמיים וארץ ונתון לחסדיו.

נראה טוב, אה? תשכחו מזה וקחו סנדוויץ' מהמכולת. מתוך תפריט אסף גרניט לנוסעי אל על (צילום: יחסי ציבור)

למעשה, הייתי רוצה לראות את גרניט יושב לארוחה שבה מוגשים לו הסנדוויצ'ים שהוגשו לי בשמו. הייתי רוצה לראות את הפרצוף שלו אחרי הביס הראשון. את התדהמה מכמה שזה גרוע. הייתי רוצה לראות את הזעם שלו מתלקח, כמו שהוא יודע לכעוס כשף פרפקציוניסט כשמשהו לא מתקתק במטבח שלו. באותו ריאיון שבו הודה בבעיה, אמר גרניט שהוא לא חושב שהכריכים פוגעים בשמו המקצועי הטוב. הוא טועה. הוא לא השף הראשון שנלכד בכלוב הזהב של אל על, גם ישראל אהרוני ושגב משה היו שם בעבר ועשו לעצמם פדיחות, אבל הם לפחות ניסו. הם לפחות לא העליבו אותנו עם סנדוויץ' החביתה הגרוע ביותר בעולם. לנוסעי אל על שנשחטים במחיר הכרטיס מגיע יותר? לא נראה שאסף גרניט וחברת התעופה חושבים כך.

• אוכלים שותים
• אסף גרניט
• אל על
• טיסות

פסטיבל האוכל של עיריית ת"א-יפו ומועדון חבר, הידוע גם בתור תל אביב EAT, חוזר מחר לגני צ'ארלס קלור. אז נכון, השנה מחירי המנות הן "עד 45 למה", שזה יותר מבדרך כלל (אלא אם אתם חברי "חבר", ואז תתפנקו אחים שלנו), אבל גם מול התורים הארוכים יש כמה מנות ששוות את הביקור שלכם בפסטיבל. הפעם, ברשותכם, נתעלם מהצפויים ומאלו שגם ככה מגישים את האוכל שלהם בתל אביב, ונפנה להמליץ לכם על ביסים שמגיעים ממרחק להתארח בעיר שלנו לרגע (כלומר, מיום שני עד חמישי). בין העוף של אהרוני וכריכי הענק של רחל בן אלול, אלו המנות שאתם רוצים לנסות בפסטיבל.

>> הביס שלנו: 7 המלצות על מסעדות נהדרות שקיבלנו החודש בתל אביב

מאזרבייג'אן באהבה | מוטי יבדייב

מדובר בדוכן מסקרן ומבטיח במיוחד מטעם שגרירות ומועצות התיירות של אזרבייג'ן בישראל, לא פחות מכך. על הדוכן מנצח השף מוטי יבדייב, שמומחה בבישול קווקזי ומתכנן לכם עלי גפן מתובלים היטב ושאר ממולאים, פריטטה אזארית (לטענתו, מלכת כל החביתות), בדימכאן קוסקו (תבשיל חצילים אזרי מסורתי עם עגבניות ופלפלים), פלוב מסורתי לפי הספר ושאר מטעמים ותבשילים מההרים.

ככה נראית אהבה. מוטי יבדייב. צילום: נופר לפיד

תעשה לנו פולנטה | אסף גרניט

יש לו מסעדות בפריז, לונדון ובירושלים כמובן, אבל אצלנו עדיין לא. בסדר אסף גרניט, לא נרגיש מקופחים כי השנה הוא מגיע לראשונה לפסטיבל, ומתכנן להציג לקהל את המנות האייקוניות של מחניודה לדורותיהן. הבטיחו לנו שתהיה פולנטה, ואנחנו מאוד מקווים לטובתך שהיא באמת תהיה שם אסף. אנחנו לא רוצים להתדרדר לאלימות.

מחניודה. צילום: יח"צ

המוציא אוכל מירושלים | אבי לוי

ממשיכים בקו הירושלמי עם התוצרת של שף אבי לוי, שיוציא לנו את הקלאסיקות של המוציא, שמציגות מטבח מרוקאי בשיא תפארתו יחד עם טוויסט מתבקש. זה אומר, למשל, מופלטה אנטריקוט, חלת שניצל עם מטבוחה וחציל (אותה הוא הכין לפני שהפכה להיות מנת הסטריט פוד השגורה ביותר בארץ), וגם קבב קלאסי כמו שצריך.

המוציא בירושלים. צילום: יח"צ

תודה על הדגים | עמוס חיון

אז אם כבר שפים מגיעים עד אלינו העירה אבל אנחנו מאוד רוצים לאכול את האוכל שלהם, בפסטיבל תוכלו לטעום מידו של השף עמוס חיון ממסעדת רובידה שבמזכרת בתיה, שלאחרונה אף חנך מסעדה נוספת במלון כנען בצפת. הוא מתכנן להכין פיש אנד צ'יפס מוקפד על בסיס דגי ברמונדי מטוגנים לעילא, כריך דייגים ערב לחיך ומנת דג צרוב עם שעועית ירוקה מוקפצת.

בין מילואים לאיטליה |שלומי בן שלום

השף שלומי בן שלום שמנהל בימים שבשגרה את מסעדת פלומינו האיטלקית בירושלים נמצא בשירות מילואים ממושך, שכן אין לאף אחד שגרה כבר יותר מדי זמן. לשמחתנו הוא יוצא לרגע מהעבודה החשובה (אולי ב"חבר" קימבנו אותו?) ויגיש לקהל הרעב פיצה נפוליטנית מופלאה שמכין בעבודת יד וגם פסטה ריגטוני ברוטב פיסטוק, שאין מנחם ונכון ממנה.

שלומי בן שלום. צילום: עוז אוחיון

בלי בדיחות על ח'ותים | ינון אלעל

השף של מסעדת לונל הכיפית מרביעיית פלורנטין הצטרף ברגע האחרון לפסטיבל, ככל ששירות המילואים אפשר לו. על כן ברגע האחרון יכין לנו לחוח מושלם ומלא בועות לפי מתכון של סבתו, אליו ישדך תוספת בשרית, דגית או צמחונית לבחירתכם. יהיה טעים, זה בטוח.

לונל (צילום צילום איתמר גינזבורג)

לחובבי בשר וגם ללא | תומר תומס

תומר תומס יוצא מגבולות המסך והפעם לא רק ילמד אתכם מתכונים או יעשה לכם חשק להכין דברים (שקרוב לוודאי ולא תכינו כי אלה החיים) סיגר ממולא בבשר עגל, כריך אסאדו מפורק, כריך בריסקט עשוי ללא חת ולא יקפח את הצמחונים גם עם שווארמה כרובית. בא לנו הכל, בשרי וצמחוני גם יחד.

לפעמים סיגר הוא לא רק סיגר. תומר תומס בפיתה (צילום: דוד מויאל)

פסטיבל תל אביבEat, פארק צ'ארלס קלור, שני-חמישי (19-22.5), 18:00-23:00. הכניסה חופשית

• אוכלים שותים
• תל אביב Eat
• אוכל רחוב
• אסף גרניט

בעוד שאצלנו עדיין מתווכחים אם האוכל הכי ישראלי הוא חומוס או פלאפל, מחוץ לארץ הראייה של המטבח הישראלי מורכבת יותר. גם מול ניסיונות של שונאי ישראל לערער את אופי המטבח המקומי ולקרוא לו העתקה, בפועל השפים הישראלים שיוצאים מאיתנו לעולם מגדירים אותו מושלם – הכל מהכל עם קצת תבלין מהים התיכון. מנעד האוכל במסעדות של השפים הישראלים בחו"ל נע על אותה סקלת התפוצות של המטבח המקומי, ומודגש בזכות כשרונם של השפים בדיוק לחיך הלועזי. והם אוכלים את זה, הו כמה שהם אוכלים את זה. אז עם כל הכבוד לנציגנו הטעימים בים, זו רשימת 14 השפים הישראלים שזוכים להכי הרבה הצלחה בחו"ל.

>>הארץ הזאת: העונה הכי קשה של "ארץ נהדרת" נגמרה בבכי

אייל שני

קונגלומרט המסעדנות של שף אייל שני והבמאי שחר סגל, שותפו לקבוצת "החבר'ה היותר טובים", משתלט על העולם – לא פחות. את הפיתות של Miznon תוכלו לנשנש בבירות העולם מפריז דרך סינגפור ועד מלבורן, וכמובן באירופה שנפלה שדודה לרגליו של המאסטר שף. בניו יורק פועלים בהצלחה פורט סעיד לואר מנהטן, שמונה באיסט וילג' שנכנסה לרשימה המורחבת של מדריך מישלן הניו יורקי, North שמשלבת בין צפון אברקסס והמזנון; והסלון, שהדי הזעם של המבקר ששילם 24 דולר תמורת עגבנייההגיעו עד תל אביב,אבל גםזכתה להערכה. מה עוד היה לנו? הסלון מיאמי, North סינגפור ודובאי, Seven North בווינה ובקרוב בפראג ולונדון, Bella בעיר הקיט הנוצצת קאן ולילינבלום הלונדונית,שזוכה לביקורות מהללות,ובקרוב עוד מסעדת יוקרה במתחם היוקרה ויליאמסבורג וורף בברוקלין. כדי למנות את כל מפעלות הקבוצה צריך ערך בוויקיפדיה, אז אם שכחנו משהו עמכם הסליחה.

כי כולנו פתיתי שלג. אייל שני ופיתה מלנזנה פתיתים, המזנון (צילום: דרור עינב)

אסף גרניט

עד כמה שבישראל הוא נחשב סופר סטאר, ההישג הגדול באמת של אסף גרניט נמצא מעבר לים – זכייה בכוכב מישלן עבור מסעדת שבור בפריז זו השנה החמישית ברציפות. שאר המסעדות שלו טרם זכו לכבוד, אך לגרניט יש די והותר פלטפורמות שדוהרות כל הדרך למצוינות: Coal Office היוקרתית, פלומאר ודה ברברי בלונדון; כפרה, Shana ו-Tekés בפריז, ברטה בברלין, Baba בקאפ ד'אנטיב היוקרתי ו-Sella באי הקריבי סנט בארת'ס, המקום אליו מולטימיליונרים בורחים כשהמציאות מתישה מדי. גרניט הוא גם שף חברת התעופה אל-על, וממה ששמענו האוכל שהוא מכין למחלקת עסקים חוויה ממש. ממליצות לכם.

מודל להצלחה. אסף גרניט (צילום תמי בר שי)

גל בן משה

חמש שנים ברציפות זוכה Prism הברלינאית בכוכב מישלן, הישג שכולו שייך לשף גל בן משה ולאשתו ושותפתו, ג׳קלין (ג׳קי) לורנץ, סומלייה המסעדה. מאז שנתמנה לשף מסעדת פאסטל מג'נגל בן משה בין תל אביב לברלין, ולאחרונה הוא אף פתח בתוך פאסטל את גרייס – מסעדת שף מצומצמת שבה הוא מרשה לעצמו להתפרע עם מנות מסעירות ואסקפרימנטליות ברוח מישלן.

שף גל בן משה, פאסטל (צילום בן פוקס)

גלעד פלד

פרט למושיק רוט, יש רק ישראלי אחד שמחזיק בשני כוכבי מישלן. קוראינו הוותיקים מאוד ודאי זוכרים את שף גלעד פלד ממסעדת פושקין היוקרתית שפעלה לזמן קצר ברחוב מונטיפיורי, אך מאז הוא פצח בקריירה בינלאומית, עבד כשף ראשי במסעדות הפיין דיינינג של גורדון רמזי בלונדון, ואף זכה עבורו בשני כוכבים עם מסעדתLe Pressoir d'Argent.כשנה לאחר מכן עזב פלד לשווייץ ופתח במלון מנדרין שבעיר לוצרן שבשוויץ את מסעדת קולונאד. ארבעה חודשים מיום פתיחת המסעדה קיבל פלד כוכב מישלן ראשון ובאוקטובר שעבר הגיע הכוכב השני. סוף סוף משהו טוב שקורה בחודש הזה.

מתן זקן

עד לחודש מרץ שעבר מעטים הישראלים ששמעו את שמו של מתן זקן, שבגיל 31 בלבד הצליח לזכות בכוכב מישלן עבור מסעדת NHome בפריז. זקן נולד בירושלים וחי בה עד גיל 12, אז עזב עם משפחתו לצרפת. בגיל 18 הוא שב לארץ, שירת כלוחם בגולני ולאחר השחרור חזר לפריז כדי להגשים את חלומו ולעסוק בבישול. במסעדה שלו הוא משלב בין גסטרונומיה עילית עם מטבחי הים התיכון, במיוחד המטבח הישראלי, משאיל אלמנטים מהמטבח היפני ואורז הכול באלגנטיות צרפתית מתוגברת בשמחת חיים ישראלית.

בא להיבה. שף מתן זקן. (צילום: בר חיים)

אורי שפט

כשבעלי מאפיית לחמים האהובה פתח בניו יורק דוכן עוגות בבקה וחלות, העיר כולה נעמדה בתור והתמכרה לפחמימות. כיום שפט מרכז את פעילותו במאפיית Bakey בבוסטון ובערים נוספות במדינת מסצ'וסטס. כל עוד הוא ממשיך לעבוד בארץ, שהאמריקאים יסתדרו עם מה שיש.

אורי שפט (צילום דניאל לילה)

יותם אוטולנגי וסמי תמימי

במצב העניינים הנוכחי קשה לדמיין שותפות ישראלית-פלסטינית, אך השפים יותם אוטולנגי וסמי תמימי פרצו את גבולות הקולינריה הישראלית וכבשו את לונדון עוד בתחילת שנות ה-2000. כיום הם מחזיקים בלא פחות מאשר שבע מסעדות בלונדון, כולל מסעדת השף Nopi והמסעדה הצמחונית Rovi, ובמסעדה בעיר ז'נבה שבשווייץ. המותג Ottolenghi על סניפיו והקייטרינג שלו עדיין מצליח מאד וספרי בישול שכתבו השניים נחשבים לאורים ותומים בבישול הים תיכוני.

השף הישראלי המוכר בעולם. יותם אוטולנגי בפסטיבל האוכל והיין של פוד נטוורק, 2020 (צילום: גטי אימג'ס)

מייקל סולומונוב

אם השם אינו נשמע מוכר אין סיבה להתבאס, אבל כדאי מאוד להכיר – כי מייקל סולומונוב הוא השף הישראלי המצליח ביותר בארה"ב וזוכה פרס ג'יימס בירד היוקרתי. הוא נולד בישראל, גדל בעיר פיטסבורג, חזר לישראל בגיל 18 והחל לעבוד במאפייה ושב לארה"ב ללמוד בישול באופן מקצועי. בשנת 2008 הוא פתח בפילדלפיה את Zahav, מסעדה ישראלית שזיכתה אותו בפרס ג'יימס בירד היוקרתי. כיום כדי לטעום את האוכל של סולומונוב תצטרכו להגיע לברוקלין, למסעדות "כפר" ו-Laser Wolf ולבר הקוקטיילים והאוכל הנא ג'אפה.

שחף שבתאי

הרבה לפני הביף הטלוויזיוני עם ניסן שור ב"בואו לאכול איתי", שף שחף שבתאי גירד את הסלבריטאות העולמית. הוא הקים מסעדות בפראג, בלגרד, רודוס וקמבודיה, עבד במוסקבה, קזבלנקה וניו יורק ושימש שף חברת אל על. כיום הוא מדלג בין מסעדותיו בשנחאי ובלונדון עם מזוודה קטנה ומברשת שיניים, וחוזר לבסיס האם Pope & Pop בתל אביב.

שחף שבתאי (צילום יח"צ רשת 13)

יואב שוורד

אם אתם קשישים מספיק כדי לזכור אותו מ"קחי אותי שרון", סימן שהתאים האפורים עדיין פועלים היטב. מאז ריאליטי השידוכים ב-2003 הספיק שוורד לעבור ללוס אנג'לס ולהקים משפחה ושלוש מסעדות שבכולן הוא שותף ובאחת מהן הוא שף פעיל. הקרדשיאנ'ס ואבריל לוין כבר נצפו מנשנשים מנות שלו בארוחות פרטיות, פרט שמקפיץ מאוד את המניות של השף החתיך.

עינת אדמוני

כששואלים ניו יורקרים על שפים ישראלים, הם נוקבים מיד בשמה של עינת אדמוני. השפית הישראלית מבשלת בעיר הגדולה כבר יותר מ-20 שנה ומחזיקה במסעדת בלבוסטה. תחת ההגדרה "מסעדה ישראלית מודרנית השואבת השראה מהמטבח הפרסי והתימני" מציע התפריט חומוס וסחוג, קדאיף שרימפס, סלמון בציפוי פלאפל וכרובית בטחינת בוטנים ובמבה. Shuk, ספר הבישול שכתבה אדמוני יחד עם המו"לית ז'אנה גור תואר על ידי אשת הטלוויזיה והקולינריה גייל סימונס כ"ישיר, מעמיק ומתפוצץ מצבע וטעמים".

שרית פקר ואיתמר סרולוביץ'

השפים שרית פקר ואיתמר סטרולוביץ' נפגשו ברשת ג'ויה האיטלקייה בארץ ועברו ללונדון לעבוד במסעדות של יותם אוטולנגי. מאז עברו מים רבים בתמזה והקריירה של בני הזוג נסקה. כיום הם אוחזים בשלושת סניפי Honey & Co – מסעדת הפיין דיינינג שבה הכל התחיל, מעדניית Honey & Spice והגריל האוס Honey & Smoke, ובארבעה ספרי בישול ואפייה בין המזרח התיכון ללבנט.

גם עובדים בפסח. שרית פקר ואיתמר סרולוביץ'. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @honeyandco)

מאיר אדוני

נכון לשנת 2025, מהאימפריה המפוארת של שף מאיר אדוני נותרו רק Layla בברלין, Samna בספרד ודעות לא מבריקות או עמוקות מהצד הימני קיצוני של הקשת הפוליטית. כך חולפת תהילת עולם, אך אנו עוד זוכרים לאדוני את חסד נעוריו ואת קרואסון המוח המושלם במזללה.

רוצים לשמוע דעה גזענית ממש? מאיר אדוני (צילום: יעלי יצחקי, וולט)

אלון שעיה

בגיל ארבע, כשהיגר עם משפחתו מבת ים לארה"ב, לא תיאר לעצמו אלון שעיה שכמה עשורים אחר כך הוא יזכה בפרס ג'יימס בירד עבור המסעדה שלו Shaya כמסעדה החדשה הטובה ביותר בארה"ב. כיום הוא כבר אינו חלק מהמסעדה הנושאת את שמו אך שעיה עדיין חי ובועט ומחזיק ב-Miss River ו-Eat with Saba בניו אורלינס, Eat with Safta בדנוור וסילאן בבהאמס. את הסגנון אתם יכולים לדמיין לבד, מבאבא גנוש ומוחמארה ועד עוף באריסה.

• אוכלים שותים
• שפים ישראלים בחו"ל
• אייל שני
• אסף גרניט
• גל בן משה
• אורי שפט
• מסעדות בחו"ל
• מסעדות בניו יורק
• מסעדות בלונדון

שבוע נוסף ועמוס עבר על סצינת האוכל, וביןקינוחי בזוקה מוגזמיםלסטייק האוס ירושלמי שהגיע בלי הכשרות, קל לפספס שקורים המון דברים טעימים ברחבי העיר. אספנו לכם את כל החדשות החדשות (כי הן חדשות) בתחומי האוכל של תל אביב, כדי שלא תישארו חס וחלילה רעבים. טוב, עם המחירים היום כנראה שתישארו קצת רעבים, אבל עדיין יהיה לכם טעים לאיזה ביס או שניים.

>>לכל שכונה מגיע: 3 ברי יין חלוציים שהלכו הכי רחוק בתל אביב

בקרוב מסעדה | מלון אלקונין

את הגלגול הכושל של מסעדת ל'אפוק קשה לשכוח: נציגות רשמית של אימפריית הקולינריה הצרפתית רובושון שנפתחה במלון אלקונין ברוב רעש בדצמבר 2022, כולל מנת ביצה עלומה בקוויאר במחיר שערורייתי של 320 ש"ח. היומרה החזיקה זמן קצר, ותוך שנה ושלושה חודשים המסעדה נסגרה והשופוני הצרפתי התפייד. כעת נכנסים לחלל המשופץ השותפים שף אביתר מלכה ויונתן גרינברג (וינונה פוראבר) עם רובע א' – מסעדה דגים מקומית כשרה, פורמט שכנראה מתאים יותר לישראל 2025. כל הפרטים בקרוב.

בקרוב עוד בר | האימפריאל

אנשי האימפריאל לא יודעים לנוח על זרי הג'ין טוניק, כך נראה. בעוד בר השיפודים ורוקנרול LP כבר עומד על הרגליים הם יוצאים להרפתקה חדשה בקומה השנייה של המלון, היכן שהוצגו שלוש תערוכות אמנות מצליחות. בתוכנית: שף עינב אזגורי על האוכל, אלכוהול משוקשק כהלכה, מוזיקה לא צ'יזית ושולחן/ות ביליארד, האח הידד. הפתיחה בסביבות פסח, סטיי טיונד.

בקרוב בקומה מעל. אימפריאל (צילום: בן יוסטר)

עושים שוק | גן העיר

מזל טוב תל אביב, יש לך שוק אוכל חדש בצפון הישן: FOODY FRIDAY מביא איתו בכל שישי לגן העיר טעמים ממטבחים בארץ ובעולם – מתבשילים דרוזיים מסורתיים ועד אמפנדס ארגנטינאיים לוהטים, מהמאפים הבלקניים של בורקס לוינסקי ועד קינוחים מושחתים ושוקולד דובאי. פרט לאוכל תוכלו להצטייד לשבת בעבודות אמנות, מוצרי קוסמטיקה טבעיים, אופנה, תכשיטים ועוד ועוד, כל זאת לצלילי מוזיקת ג'ז חיה. בואו רעבים, הכניסה חופשית.
קניון גן עופר (לשעבר גן העיר), אבן גבירול 71, ימי שישי (מ-7.3) 10:00-14:00

דגים בכד | גברת קוטייאו

מי שטעם את הפלא הזה בתאילנד ירצה לפגוש מאוד אותו שוב בתל אביב – דג עטוף במלח שנצלה בתוך כד, פרקטיקה תאילנדית ששף מתי נקש מביא לארץ בשובו מסיור בארץ המובטחת (שהוציא לנו את העיניים באינסטגרם. שווה לעקוב אחריו אם אתם מתכננים נסיעה ובכלל). נזכיר שאותו כד כבר כיכב בעבר במסעדת השוק הקטנה כמתקן לצליית עופות, וכעת בכל יום שני ישוגרו ממנו דגים צלויים בטעם מעודן וזיכרון של חופשה בלתי נשכחת.
יום טוב 1, מיום שני (10.3) מ-19:00

הדגים של גברת קוטיאו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם mati_nakash)

שטרודל אינסטגרמי | מרלן

על מעיין שטרודל שמעתם? לא, זו אינה גרסה חדשה של המאפה האוסטרי אלא אושיית רשת שמתמחה במתכונים קלילים ומתחזקת כמעט 180 אלף עוקבים. אחרי שהשכלנו, קבלו הזדמנות לפגוש את התופעה בלייב בבר בורגר מרלן, שבו במשך שלושה ימים בלבד יוגשו מנות מהאינסטגרם לצלחת: אסאדו בבישול ארוך בלחמנייה רכה עם איולי סרירצ’ה, רליש חמוצים ושאלוטס פריכים (62 ש"ח),המבורגר אסאדו מפורק ברוטב סודי (76 ש"ח), טרטר בקר ואיולי עם בצל סגול, צלפים, בצל ירוק ורליש חמוצים (65 ש"ח) וכרישה צלויה בחמאה עם קרם שמנת לימוני ועירית (36 ש"ח). אם נשאר עוד מקום בבטן אל תוותרו על עוגת הגבינה של מעיין – עוגת גבינה ניו יורקית קרמית עם רוטב שוקולד לבן-אספרסו (45 ש"ח).
שד' בן ציון 2, חמישי-שבת (6-8.3),להזמנות

זו לא עוגה, זה המבורגר. מעיין שטרודל במרלן (צילום אמיר מנחם)

דגים נאים ובראנץ' פלורנטיני | הוטל ססיל

חודשיים מאז הפתיחה והבר של אנשי קזינו סן רמו נכנס להילוך גבוה. הערב (רביעי, 5.3 מ-19:00) יתארח שף עופר ששון, איש מיזם הקולינריה ILU BIRDS (ברבור) וחבר יקר בערב פילוט דגה מקומית טרייה. מעמדה שבמרכז החלל הוא יגיש טונה, אינטיאס ופלמידה כמנות סשימי בכבישת הדרים עדינה, טרטר בוויניגרט גזר כורכום וגם סרטנים כבושים בנוסח קוריאני (בהנחה שהסרטנים יואילו להיכנס לרשת), לצד קוקטיילים מוודקה Haku יפנית ודי ג'יי לייב. חוץ מזה משיק ההוטל בראנץ' סופ"ש חדש ובו מנות ביניים (רובן מבוססות ביצים) שמתכתבות עם האווירה הקצת אירופאית שיש במקום לצד מנות מקומיות יותר וקוקטיילים כמובן. הבראנץ' מתחיל בשישי הקרוב בשאיפה בהמשך להתרחב בהמשך לשאר בקרי השבוע.
אברבנאל 52, שישי מ-9:00, שבת מ-10:00, הזמנות באינסטגרםובטלפון 054-7315671

בראנץ', הוטל ססיל (צילום: יודי זקן)

חותכים בבשר החי (ובפסטה גם) | אורו בר יין

המצב הכלכלי הנחאס מאלץ את המסעדנים לגלות גמישות ולמצוא פיתרונות יצירתיים כדי להמשיך ולהניע את הגלגלים. בבר היין אורו עלו על רעיון מעניין די מתבקש – להגיש חצאי מנות. בכל רגע שהמקום פתוח, ללא הגבלת ימים ושעות, תוכלו להזמין למשל חצי כריך ארטישוק איטלקי ב-28 ש"ח, או ארוחה שמורכבת מחצי מנת רביולי ריקוטה ותרד, וחצי סלט קייל ב-78 ש"ח. "ברוח התקופה אנחנו בוחרים לעזור לאנשים להוריד את גובה הסל ועושים את מה שלא עשינו מעולם – לאפשר הזמנת חצאי כריכים ולהרכיב כריך בשני טעמים", מסביר הבעלים שלומי ביבס. אנחנו רק נניח את זה כאן ונקווה שעוד בתי אוכל יאמצו את הרעיון.
לבונטין 12

בעינינו זה לגמרי סלט שלם. אורו בר יין (צילום יעקב בלומנטל)

דגים בקניון | שרי הרינג X עזריאלי

סנדוויץ' הדגים "שרי הרינג" של שרי ומיכל אנסקי מגיע להתארח בקניוני עזריאלי ברחבי הארץ עם סדרת כריכי פרעצל חדשה בהשראה אקלקטית: פרעצל תוניסאי ופרעצל סלט טונה אמריקאי, פרעצל סלמון נורווגי ופרעצל סלט הטונה המיתולוגי של שרי הרינג וכמובן פרעצל הרינג הולנדי, גאוות הדוכן בשוק הנמל (39-42 ש"ח). לצמחונים מחכים פרעצל גאודה הולנדית ופרעצל סלט ביצים בסגנון ניו יורק, כריכים מקוריים שלוקחים את הקונספט למחוזות דגיים פחות. הפופ אפ יגיע לעזריאלי שרונה בחודש הבא (7-9.4), ועד אז תוכלו לתפוס אותו בקניוני עזריאלי בפריפריה: הוד השרון (9-11.3), קניון איילון (16-18.3) ועזריאלי ב״ש (24-26.3).

יוצאת לסיבוב הופעות. פופ אפ שרי הרינג בקניוני עזריאלי (צילום אור גפן)

עסקית בקניון | Sefora

נתקעתם רעבים בקניון עזריאלי בנסיבות שמצריכות משהו קצת יותר רציני מלאפה בפוד קורט? שאו עיניים לקומה ה-49, שם מגישה מסעדת ספורה מגישה דיל עסקי חדש ב-99 ש"ח, מחיר יותר מאשר הוגן אם לוקחים בחשבון את הסטייל והנוף. למנה ראשונה תוכלו להזמין גיוזה בטטה וירקות מוקפצים, סלט שורשים עם פקאן מסוכר ורוטב ויאטנמי ונאמס פריך במילוי פרגית או ירקות, ולעיקריות – צ’או מיין מוקפץ עם עוף, בקר או טופו, פאד תאי קלאסי, נודלס קארי עם ברוקולי וכוסברה ופוקי בול סלמון, טונה או טופו. לחובבי הסושי מציעים כאן כמה קומבינציות חביבות, למשל סלמון עם מאקי רולס, קומבינציה צמחונית עשירה וסאנסט רול סלמון טמפורה, קרם מיסו ובצל ירוק.
קניון עזריאלי, ראשון-חמישי, 12:00-17:00

עסקית צוהריים, ספורה (צילום אמיר מנחם)

מחוץ לעיר

מטרלו בבארי

שלום אחרון ודי: דקה לפני שהוא עובר סופית לבודפשט מתארח הקונדיטור עדי פרץ ליום אחד בלבד בקיבוץ בארי, אצל הקולגה יקי שגיא. התפריט עוד לא סגור סופית – קרואסונים, עוגות בחושות או עוגות שמרים, אבל זה גם לא כל כך משנה. "רק תבואו לעשות לכולם שם שמח", הוא אומר. איזה מלך, נתגעגע.
חמישי (13.3), פרטים באינסטגרם

מטרלו בקיבוץ בארי (צילום יח"צ מטרלו)

אסף גרניט בחיפה

אם תגיעו לחיפה מחר ויש לכם שעה פנויה, הוט סינמה בגרנד קניון בחיפה מארח את אסף גרניט בהרצאה ״חוויה ללא פשרות״, שבה הוא מספר על הדחף המניע לפעולה, על ההשראה לנוכח הקשיים בדרך ועל החתירה האינסופית להמשיך ולהצליח גם כשמגיעים לפסגה. תכלס, יש מה ללמוד ממנו באמביציה.
הוט סינמה גרנד קניון, חיפה, חמישי (6.3) 19:30, כרטיסים באתר

מודל להצלחה. אסף גרניט (צילום תמי בר שי)

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• אסף גרניט
• מטרלו
• שרי הרינג
• מרלן בורגר