מנצחים עדיין אין לנו, אבל המרוץ אל פרס אופיר – התואר הבכיר של הקולנוע הישראלי – מקבל היום צורה ברורה עם פרסום המועמדויות לפרסים בקטגוריות השונות שלו: את הרשימה מוביל "הים", סרטו העלילתי הראשון של שי כרמלי פולק שעוסק בילד בן 12 מכפר פלסטיני ליד רמאללה היוצא לבדו למסע אל חוף הים בישראל, עם 13 מועמדויות בסך הכל. מיד אחריו מגיח הסרט "שפה זרה" של מיכל ברזיס ועודד בן-נון, קו-פרודוקציה ישראלית-אירופית, ובמרכזו אישה שממתינה לבעלה בשדה תעופה אך אוספת במקומו גבר זר, עם 12 מועמדויות בשלל קטגוריות. מעט אחריהם מתמקמים הסרטים "נאנדאורי" (9 מועמדויות), "חמצן" ו"כן!" (8 מועמדויות).

כל הסרטים המובילים במספר המועמדויות יתחרו גם ובעיקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, שהזוכה בה יהיה זכאי להגיש את מועמדותו לפרסי האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה בארצות הברית, הלוא הוא פרס האוסקר הנכסף בקטגוריית הסרט הזר. "שפה זרה" ו"כן!", שהוקרנו כבר בפסטיבל טרייבקה ובפסטיבל קאן בהתאמה, זכו לביקורות מהללות בחו"ל ונראות כמו מובילות טבעיות בקטגוריה, אך בפועל כל אחד משלושת הסרטים האחרים מתעלה לרמתם והתחרות השנה נראית פתוחה וצמודה מתמיד.

שמישהו יתן להם אוסקר. "שפה זרה" (צילום: ג'ולי ורבלובה)

לתחרות הוגשו השנה לא פחות מ-88 סרטים, ביניהם 22 סרטים עלילתיים באורך מלא, 30 סרטי דוקו באורך מלא, 11 סרטי דוקו קצרים, 15 סרטים עלילתיים קצרים ו-10 סרטי אנימציה קצרים שלכבודם הוקמה קטגוריה חדשה בתחרות. חידוש דרמטי אף יותר יגיע מקטגוריית הסרט העלילתי הקצר, כשהזוכות בה יוכלו לראשונה להגיש את מועמדותן לאוסקר, לאחר שהאקדמיה המקומית ביצעה הסדרה בקטגוריה והפרידה בין סרטים באורך מלא לסרטים באורך עד 40 דקות.

>> "כן!": קולנוע בוטה ואגרסיבי שיצעק עליכם במשך שעתיים וחצי
>> זאת כנראה הקומדיה הכי מצחיקה של השנה. והיא מקבלת 5 כוכבים

דאנה איבגי, "חמצן" (צילום: איתי מרום)

הישגים אישיים מיוחדים נרשמו לדאנה איבגי, שאוחזת בשתי מועמדויות לתפקיד השחקנית הראשית הטובה ביותר ומתחרה מול עצמה על הדמויות שגילמה ב"חמצן" וב"חיים ללא כיסוי", כמו גם ליוצרת נטעלי בראון שאוחזת בהישג נדיר עם מועמדות בקטגוריית הסרט העלילתי עם "חמצן" וובקטגוריית סרט הדוקו עם "שוטינג", הצלם שי גולדמן שזכה בלא פחות משלוש מתוך חמש מועמדויות (!) בקטגוריית הצילום על "הים", "כן!" ו"נאנדאורי" והעורכת הוותיקה נילי פלר עם שתי מועמדויות על "חמצן" ו"כן!".

המאיון התל אביבי במלוא מגעילותו. "כן!" (צילום: יחסי ציבור)

סרטו המדובר של נדב לפיד, "כן!", שהוא כתב אישום חריף נגד האליטות ה"ליברליות" בישראל והברנז'ה התקשורתית-תרבותית בתל אביב בפרט, זכה לשמונה מועמדויות אך נותר בצילם של "שפה זרה" ו"הים". חברי האקדמיה, שבחרו את המועמדים בקטגוריות השונות, יוזמנו לבחור את הזוכים בסבב ההצבעות הסופי שיתקיים בין 1-3 בספטמבר. על מועד הטקס ומיקומו תבוא הודעה נוספת. בינתיים נהיה במתח.

• ❤ תרבות
• פרס אופיר
• קולנוע ישראלי
• דאנה איבגי

שוק הטלוויזיה הישראלי ההולך ומתדלל, וזה עוד לפני ה"רפורמות" של קרעי. 20 שנה אחרי ש"בטיפול" פרצה את הגבולות והוכיחה שגם כמה לבנטינים יכולים להגיע ל-HBO כל עוד יש להם רעיון טוב, אבל התקווה שהפריצה לחו"ל יצרה עבור הטלוויזיה הישראלית לא התגשמה. הדלתות לרשתות השידור והסטרימינג הבינלאומיות אמנם נפרצו, וזה אכן העלה את רף האיכות של הסדרות המקומיות שלנו, אבל במקביל – התעשייה לא מצליחה להחזיק את אוסף הכישרונות הענק שיש בארץ, ומעט מאוד סדרות איכות באמת חוצות את שלב הפיצ'נג הראשוני. וכשזה קורה, זו סיבה למסיבה.

>>הטוויסט של הסדרה הבריטית הזאת הוא שלחץ צבאי פוגע בחטופים

"גחליליות" היא בבירור סדרה שנוצרה מאותו דור איכותי של יוצרים שטעמו את הבינלאומי, אבל נשארו ליצור בארץ. היוצר שלה (והכותב של הספר עליה מבוססת) הוא שחר מגן, שאחראי על "בתולות" הנהדרת ו"דיבוקים" הבינלאומית, והבימאי שלה הוא תאופיק אבו ואיל ("אור", "עלומים" ו"הנערים" של HBO), כך שברור לאיזה רמה היא מכוונת – ועוד לפני שידורה כבר השלימה את המטרה כשנמכרה לשידור בפרמאונט+ האמריקאית, החברה האם של חברת ההפקה המקומית סטודיו ענני, שם תעלה אחרי השידור ב-HOT. היא גם מצויידת בקאסט שחקנים מרשים באיכותו (בהובלת דאנה איבגי ונינט טייב!), והבטחות למותחן מסתורין איכותי מהסוג שאנחנו אוהבים.

אם כי חשוב להדגיש, ציפיות שוות בערך כמו הכרית שהן עוטפות.בביקורת שלו על ארבעת פרקי הסדרה הראשונים, אבישי סלע אמנם התלהב מאיכות השחקנים, הדיאלוגים הכתובים היטב והאווירה המצולמת היטב, אבל גם תהה על כיוון העלילה המפוזר וקצב התזוזה של הסדרה. "יש ל"גחליליות" את כל הכלים כדי להצליח בכל זאת – שתי כוכבות על במרכז, סגל עמוק של שחקנים מצוינים ואווירה מושלמת וקצת מלנכולית שמתאימה לקיץ שבו היא יוצאת. אבל חייבים להודות שביחס לכל אלה, התוצאה מעט מאכזבת". ובכן, אנחנו תמיד רוצים להאמין בסדרות ישראליות, ומאוד הגיוני שהחצי השני של העונה יאיץ את תנועת העלילה, אז נישאר אופטימים ונקווה שלא יעשו לנו פאדיחות בחו"ל.
"גחליליות", פרק ראשון הערב (5.6) ב-HOT3, וזמין גם ב-HOT VOD ו-Next TV,אבל גם ביוטיוב

• מה רואים הלילה
• HOT
• נינט טייב
• דאנה איבגי
• מתח

"גחליליות" עלתה לאוויר כשסביבה סט ציפיות גבוה במיוחד. סדרת המתח החדשה של HOT חוללה לא מעט רעש, מכל מיני סוגים, בין היתר עם ליהוקו של אמיר חורי, אחרי התבטאות פוליטית שלו שגררה קריאות לחרמות; עם שתי הברקות ליהוק שמיד משכו תשומת לב בגילומן של שתי גיבורות הסדרה, דאנה איבגי ונינט טייב; ועם המכירה לפרמאונט+ האמריקאית, החברה האם של חברת ההפקה המקומית סטודיו ענני, שם תשודר הסדרה בפלטפורמת הסטרימינג אחרי שידורה בישראל.

>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות טובות שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> משהו מתבשל פה: 18 הסדרות החדשות הכי לוהטות בחודש יוני

ועוד ציפיות: הבמאי היוצר שלה הוא תאופיק אבו ואיל, שמוכר בזכות המעורבות שלה בסדרת המופת "הנערים", וגם ב"עלומים" המצוינת של כאן 11 (את בן סולטן, שכיכב בסדרה ההיא, תפגשו גם כאן), והתסריטאי היוצר שלה הוא שחר מגן שחתום על לא מעט סדרות מצליחות. בדומה לשתי הסדרות הקודמות של אבו ואיל, גם כאן יש משהו מאוד ריאליסטי – לפעמים עד כאב – בדרך שבה הסיפור מסופר, בדיאלוגים ובלוקיישנים.וכמו בסדרות אחרות, גם כאן אפשר לתת סימנים בסדרה ש-HOT אוספת אל חיקה: אם הסדרות של yes יותר אלגנטיות ו"נקיות", ב-HOT משדרים משהו מלוכלך יותר, עם אסתטיקה מקומית, יותר לפרצוף.

אסתטיקה של טינופת מאובקת. גחליליות גחליליות (באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף)

הסיפור של "גחליליות" מתמקד בשתי חברות לשעבר שנפגשות שוב ביישוב ליד ים המלח, שעולה לכותרות אחרי שיטפון שהוביל לתסחיף של מוקשים. מהר מאוד מתברר שזה רק ההסבר שעל פני השטח, ובהתאם לרוח התקופה, הוא לא ממש מספיק ואולי רק מהווה כיסוי למשהו אחר שמתרחש. המפגש בין איבגי לנינט עובד נהדר. איבגי מספקת תצוגת משחק מוקפדת כהרגלה, אבלל הסיפור האמיתי זו נינט – שקצת כמו במוזיקה, שם ברחה ממשבצת ה"פופ איידול" שלוהקה אליה לעבר קריירה פראית ועצמאית, גם על המסך היא החלה את הדרך בתור המאמי ב"שיר שלנו", אבל התבגרה גם דרך התפקיד הגדול ב"בשבילה גיבורים עפים", ועכשיו עוד יותר ב"גחליליות" – כאן היא ממש מגלמת את דמות הנבל, לא משהו שחשבנו שנראה ממנה, והיא מתעלה לתפקיד.

לא משהו שחשבנו שנראה ממנה. נינט טייב, גחליליות (באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף)

המאבק בין השוטרת דקלה (איבגי) לבין החבלנית מימי (טייב) הוא לב הסדרה – חברות מפעם (שלא ברור מה טיבה) שהופכת כמעט לשנאה, אחרי שדקלה מתעקשת לנסות וללכת בדרך הישר ומימי כל הזמן סוחבת אותה לשוליים. זה כמעט מאבק פנימי בתוך נפש האדם – בין מי שמבקש להמשיך הלאה לבין מי שמבקש לחיות את הכאב המכונן שלו – הכאב של מימי על מותה של אימה.חוץ משתיהן, יש לא מעט תצוגות משחק אדירות אחרות בסדרה – בולטים במיוחד ליה אללוף (שכיכבה ב"קרוב אליי" הנהדר של תום נשר) וגם אמיר חורי ששוב מוכיח שהוא שחקן עילאי. אבל כאן החדשות הטובות נגמרות.

פיצוצים מרהיבים זה לא מספיק. גחליליות (באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף)

האמת היא שקצת כמו קבוצת כדורגל שהולכת לאיבוד, גם כאן יש תחושה שהמון כישרון התאסף על כר הדשא – ולא ממש יודעים מה לעשות איתו. "גחליליות" היא דוגמא טובה למקרה שבו מרוב רצון לעשות משהו אמנותי וגדול וייחודי באסתטיקה שלו, קצת מאבדים את השורש – את סיפור העלילה שבאנו לראות.בין כל הפיצוצים המרהיבים והדיאלוגים שבאמת כתובים טוב, לא פשוט לצלוח את הסדרה. היא מצריכה המון סבלנות, אולי אפילו יותר מדי יחסית לתקופה הנוכחית. מעבר לעובדה שהחומרים שהיא מתעסקת בהם כבדים מאוד (מוות, חלקי גופות, יצר אובדני) – היא מאבדת לאורכה את המרכז שלה, ופעמים רבות אתה לא ממש מבין מה אתה רואה ולמה.

אחותי, שכחנו את העלילה. גחליליות (באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף)

יש ל"גחליליות" את כל הכלים כדי להצליח בכל זאת – שתי כוכבות על במרכז, סגל עמוק של שחקנים מצוינים ואווירה מושלמת וקצת מלנכולית שמתאימה לקיץ שבו היא יוצאת. אבל חייבים להודות שביחס לכל אלה, התוצאה מעט מאכזבת. והיא מאכזבת כי היא שכחה את העיקר – והעיקר הוא סיפור מעניין וטוב שמשאיר אותך מרותק למסך. בכך, היא נבדלת מ"הנערים" ו"עלומים", למשל, וזו גם נקודת החולשה העיקרית שלה."גחליליות" יוצאת לאוויר בעיתוי לא מקרי – היא אמנם לא נוגעת ישירות במלחמה, אבל ריבוי מקרי המוות והפיצוצים, בוודאי משאלת המוות, בהחלט מרמזים על הכיוון. היא סדרה שנועדה למצב הרוח הקצת מדוכדך של הצופים שלה. חבל שהיא לא מנצלת את העיתוי ואת התנאים כדי לייצר משהו קצת יותר מרשים.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• HOT
• דאנה איבגי
• נינט
• סדרת מקור
• סדרות ישראליות

זה בדיוק הזמן לדרמה ישראלית טובה באמת. זה אולי קצת פחות הזמן, מבחינת הציבור הרחב, לסדרה על פסיכולוג ישראלי ערבי שאשתו היהודיה מתאבדת ומותירה אותו הלום ומיוסר עם שני ילדים. אבל "טיפול לילי" שעלתה היום ב-yes (וגם ב-yesVOD וב-Sting+) הייתה אמורה לעלות לאוויר בסוף שנת 2023, וטבח שבעה באוקטובר הוביל לדחייה מובנת בשידורה, ומאז היא ממתינה על המדף לימים טובים יותר. אלא שהימים הטובים יותר אינם מגיעים, וגם בזמנים רעים צריך סדרות טובות.

>> משהו לכל הליידיז: 28 סדרות חדשות שלא כדאי שתחמיצו ביולי
>> טלוויזיה בום: דירוג 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו

הפרמיס של הסדרה פשוט ומבריק: לואי מנסור (יוסף סוויד האדיר, ואיזה כיף שסוף סוף הוא מקבל את התפקיד הראשי שמגיע לו) לא מצליח לתפקד יותר כפסיכולוג בשעות היום אחרי מותה של אשתו (רננה רז, כיף לראות גם אותה). בלילות הוא לא מצליח לישון. הפתרון הוא שלו הוא לפתוח קליניקה לילית, אליה נמשכת גלריה של טיפוסים קיצוניים למדי, אנשים שמחפשים פסיכולוג שיטפל בהם באמצע הלילה. בין הטיפולים מתפתחת גם הדרמה האישית שלו כאלמן טרי למדי שמתקשה להתאושש, ואחותו (לוסי איוב) מטפלת בילדיו כמעט במשרה מלאה. על הקו המתוח בין חייו האישיים והמקצועיים מתפתחת עלילה שמונעת בידי דמות ראשית אחת ממגנטת, דבר שלא ניסו כאן די מזמן, וההשוואות המתבקשות ל"בטיפול" בטח כבר בדרך.

"טיפול לילי" היא סדרת הביכורים של רענן כספי, וביים אותה גבריאל ביבליוביץ' שהיה הבמאי והעורך הראשי של "חתונה ממבט ראשון", ואנסמבל הדמויות שמסתובבות בקליניקה ובחייו של מנסור מורכב מקאסט שכולל את שירה האס, דאנה איבגי, יעקב זדה-דניאל, תומר יוסף, ירון ברובינסקי וגם לנה פרייפלד, פיראס נסאר, לי בדר, עידית טפרסון, נורית גלרון, ארקדי דוכין ועוד. לפי הפרק הראשון שכבר באוויר (וגם ביוטיוב, ממש פה מעל) זאת סדרה שזורקת הרבה כדורים באוויר, ואם היא תצליח לג'נגל אותם אז יש סיכוי שעוד נדבר עליה הרבה. איך בא לנו.
>> "טיפול לילי", עונה ראשונה, 10 פרקים, עכשיו ב-yes ישראלי וב-yesVOD וגם ב-Sting+

• המסך
• מה רואים הלילה
• סדרות ישראליות
• yes
• יוסף סוויד
• שירה האס
• תומר יוסף
• דאנה איבגי

כבר כמעט ארבע חודשים שבכל מוצ"ש ממלאים את צומת קפלן-עזריאלי-השלום בין 150 ל-250 אלף איש בהתנגדות לניסיון ההפיכה המשטרית, אבל הערב (שלישי, החל מ-20:15, כלומר ממש עוד מעט) יערכו ארגוני המחאה והשטח באותו מקום ממש משהו שונה לגמרי: חגיגת עצמאות הדמוקרטיה בהשתתפות אישי ציבור, מובילי מחאה, מוזיקאיות ומוזיקאים ודי.ג'ייאים לקינוח, מסיבה של תקווה ואופטימיות זהירה במעבר חד מהתחושות הקשות שהותירו ההתקפות הביביסטיות- כהניסטיות על משפחות שכולות לאורך יום הזיכרון.

מטה המאבק המשותף יחגוג הערב הישג לא קטן בהצלחה שנרשמה בשבועות האחרונים בשימור אש הההתנגדות, מול גלי הסתה וספינים ופייק הידברות בבית הנשיא על רקע הקפאת החקיקה הזמנית, ולפחות בתחילת הערב הוא צפוי לחגוג אותה באותו איפוק שמאפיין את מובילי המחאה עד כה. את האירוע תנחה לינוי בר גפן והוא יתקיים בסימן מגילת העצמאות, ובמהלכו תוקרא המגילה בחלוקה לקטעים על ידי דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. בין הקוראים: משה יעלון, אלונה סער, דן חלוץ, חנה אזולאי הספרי, פרופ יורם יובל ועוד.

כל מוצ"ש הוא יום עצמאות. מחאת הדמוקרטיה בקפלן, 18.3.23 (צילום: נועה רטינסקי/שאטרסטוק)

על הבמה צפויים לעלות בין היתר גם איה כורם, זאב טנא והלהקה, דאנה איבגי, הדי.ג'ייאים עמרי ביסמוט ודי.ג'יי דקל ברייב עצמאות אל תוך הלילה. לאורך הערב צפוי לפעול בשטח "קרקס המחאה" בשורה של אקטים קרקסיים, כמו גם "לולייניות הדיקטטורה, זמרות האופרה של האקדמיה למוזיקה ועוד". הסבירות למיצגים ומיצבים גבוהה מאוד. בשולי הדברים, לרגל מפגן העצמאות הדמוקרטי בקפלן נדחתה בימת הבידור שהייתה אמורה להרים את שרונה למוצאי יום העצמאות, למרות שאנחנו דווקא חושבות שג'ירפות וג'ימבו ג'יי וטדי נגוסה דווקא היו משתלבים מצוין בליינאפ.

מטעם מארגני הערב נמסר: "מדינת ישראל מציינת 75 להיווסדה תחת מתקפה אדירה על הדמוקרטיה הישראלית שקורעת את העם. למול התוקפים נעמדים מיליוני ישראלים אוהבי המדינה, שלא מוכנים לוותר על פסיק מהדמוקרטיה והשוויון. אנו מזמינים את הציבור הרחב להיאבק איתנו בשלישי הקרוב למען עצמאות הדמוקרטיה הישראלית". נשמע כיף.

• יום העצמאות
• מחאת הדמוקרטיה
• איה כורם
• דאנה איבגי
• זאב טנא