• Facebook
• Twitter
• Email

במשך שנים התוכנית הייתה להקים מגדלי מגורים ומלונאות על קו החוף. מאבק ציבורי בעניין הצליח בחלקו: העירייה ביצעה עסקת חילופי שטחים, ובעלי הקרקע קיבלו זכות לבנות את המגדלים מעבר לכביש, ברחוב קויפמן. במקום הדולפינריום יוקם מרכז פעילות ספורט ימי (בלי דולפינים, בדקנו), וכן יוקם חוף רחצה שימשיך את חוף התופים. מרכז הספורט ישרת את התלמידים בעיר שייחשפו לספורט שאולי יש לנו באמת סיכוי להצליח בו.

>> הסיפור העצוב של הדולפינים התל אביבים

לא כולם מרוצים מהפשרה. "קודם כל יש כאן חוסר היגיון כלכלי", אומר יקיר בן מאור, פעיל חברתי שמתנגד לעסקה. "יש כאן החלפת קרקעות ציבוריות שלא שוות בערכן. השטח שעליו יוכלו היזמים לבנות את המגדלים והמלונות שלהם שווה 3.1 מיליארד ש"ח, בעוד שמתחם הדולפינריום שווה 24 מיליון ש"ח בלבד". בן מאיר גם קובל על היעדר השקיפות
בעסקה, ועל העובדה שלא נערך מכרז בעניין. בעוד כחודשיים ידון העניין בבג״ץ. "האבסורד הוא שטרם התקבל צו ביניים מטעם בית המשפט – איך אפשר להילחם בעסקה כשכבר מתחילים להרוס? אני מצפה שהעירייה תחכה עם ההריסה עד לתום ההליכים".

מהעירייה נמסר בתגובה:״העירייה מתנגדת לבניית מגדלים במקום ולכן החליטה להפוך את האזור לחלק מהפארק שיחבר את הטיילת לים ולהסיט את המגדלים למיקום אחר. בית המשפט העליון דחה בקשה לצו ביניים והדיון הקרוב אינו רלוונטי להריסה. יתר הטענות הוכרעו באופן סופי בערכאות שונות, לרבות על ידי היועץ המשפטי לממשלה״.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• דולפינריום
• עירוני
• פארק צ'ארלס קלור

מתחם הדולפינריום, שהריסתו יצאה לדרך השבוע, היא כמו פצע פתוח על קו החוף של תל אביב־יפו. בזמן שכל רצועת החוף השתפצה והתמרקה, המתחם ההרוס נותר שם שומם ונטוש, ובמידה מסוימת גם מסמל פצע שנגרם לדיירים המיוחדים שגרו כאן בשנות ה־80 , שכאשר בני האדם סיימו את השימוש בהם והפסיקו לעשות מהם כסף גם הם ננטשו מאחור. איך היה כאן לדולפינים התל אביביים ומה קרה להם אחר כך?

>> המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב
>> למה השיפוצים במרכז דיזנגוף תקועים?

"הייתי חיילת בשארם א־שיח ובסוף השירות שלי שמעתי שיש תכנון לפתוח דולפינריום בתל אביב ומחפשים עובדים ישראלים", מספרת מאיה זילבר, שמנהלת היום את ריף הדולפינים באילת ואימנה את הדולפינים בתל אביב בעת פתיחת הדולפינריום. אז היה מדובר בפרויקט שאפתני: היזם צבי עפרון הקים מתחם בקנה מידה עולמי שבו שכנו לצד דולפינים גם אריות ים, לווייתן ודגים נדירים. "אחרי שנכנסתי לעניינים התחלנו במבצע להעביר אותם לתל אביב. נחת מטוס הרקולס בשארם ועליו העלינו את הלווייתנית והדולפין, משם טסנו למרכז כשהם מונחים על אלונקות שנבנו במיוחד לגודל שלהם".

לאירוע הפתיחה החגיגי ב־ 21 ביוני 1980 באו אלפי מוזמנים. "אני זוכרת את היום הזה ממש טוב כי הייתי אמורה לרכוב על אחד הדולפינים במופע הפתיחה. הדולפין כנראה חש בהתרגשות ובחשיבות האירוע ובמקום 'להסיע' אותי מסביב לבריכה הוא הגיע למרכז שלה ושקע להנאתו – כשאני עליו. זה נטו הומור דולפינים. זה הצחיק רק אותו, אותי לא".

פריץ, פיווי, אלי ובילי הלווייתנית היו ארבעת הכוכבים הגדולים של המתחם, אבל הבאים קיבלו הצצה לעולם המים שבו היו לא רק דולפינים ולווייתנית. "היו אקווריומים גדולים שאנשים הסתובבו ביניהם. הייתה גם בריכת צבים קטנים שאנשים גנבו ממנה צבים ושמו בכיסים".

דין גלבוע היה בן 15 וחצי בלבד כשהתחיל לעבוד בדולפינריום לצד זילבר. "זו הייתה תקופה משוגעת, אולי אחת היפות בחיי", הוא מספר, "אני זוכר את ימי הזוהר, לפני שהתגייסתי. המקום היה מלא לגמרי, אי אפשר היה להכניס סיכה. היו חמש־שש הופעות ביום באולם של הדולפינים, זה היה מדהים. היום זו כבר צלקת הדולפינריום. כואב בלב לראות איך פרויקט דגל פשוט דעך". אלי היה הפייבוריט שלו. "הוא היה דולפין מיוחד, אהוב, ולצערי הרב הוא מת לי בידיים. הוא היה חולה מאוד. לקחתי את זה מאוד קשה כי גדלתי איתו. ביום שהוא מת עשיתי מקעקוע של דולפין על הכתף".

בריכה של דמעות

היום, צריך לומר, החוויות הנעימות של מאמני הדולפינים שרכבו עליהם להנאת הקהל ושל אנשי עסקים שעשו עליהם כסף נשמעות צורמות במיוחד, ודאי כשחושבים על דולפין שמת במהלך שירותו בעסק. "אני לא יודע אם יש לזה מקום או לא היום, אבל אין לי ספק שטיפלו בהם כמו שצריך. הם היו תחת השגחה צמודה מאוד של וטרינר, קיבלו ויטמינים, הייתה להם דיאטה מאוזנת והתייחסו אליהם במלוא הכבוד", אומר גלבוע, אך מודה לבסוף: "אני מתאר לעצמי שהם היו מעדיפים להיות בטבע".

דעתה של זילבר נחרצת יותר, ואחרי שעזבה את הדולפינריום היא גם הקפידה ליישם את מה שהבינה בדולפינריום. "אז חשבתי שאנחנו עושים עבודת קודש, היום אני מבינה שממש לא. אחרי שמכירים את הדולפינים ואת האופי שלהם, מבינים שזה לא יכול לקרות".

עם בעלה באותו זמן, רוני זילבר, היא הקימה ב־ 1990 את ריף הדולפינים באילת. "רצינו לקבל אהבה באופן טבעי בלי להכריח אף אחד. היום בחיים לא היית רואה אותי עושה את מה שעשינו שם – לא הייתי מכניסה חיות לשטח קטן למחיה. בריף הדולפינים הם חיות חופשיות וכל מה שאנחנו עושים איתם קורה מבחירה". רמז זועק לבעייתיות שבגידול הדולפינים בדולפינריום הוא גורלם עם שקיעת המקום, עד סגירתו הסופית ב־1985.

"לאט לאט המקום שקע ונכנס למצוקה כלכלית, מה שגרם לפגיעה באיכות החיים של הדולפינים. החליפו פחות את המים בבריכות, הבריכות הוקטנו ושינו את סוגי הדגים שמאכילים אותם. זה הביא להתפוררות המקום ולפגיעה בריאותית גם בחיות. בילי חלתה בדלקת ריאות וסחבה אותה תקופה ארוכה עד שמתה, ואלי הדולפין ממש התאבל עליה, שם עליה את הראש וצפצף".

כשהעסק נסגר והם לא הניבו עוד תועלת כלכלית לבעליהם, הוחזרו הדולפינים למדינות שמהן הובאו – שווייץ, רוסיה וארצות הברית – ואחת הדולפינות הועברה למכל מתכת בלונה פארק. "זה עשה המון רעש ציבורי באותה תקופה, אלה היו תנאים נוראים". בסופו של דבר שום דולפין לא שרד את המעבר. אולי המצבה המכוערת שנותרה לנו במשך עשורים על הטיילת הייתה כאן גם כדי להזכיר לנו את העוול ההוא.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• דולפינריום
• דולפינים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

1. 
   

   יש לעירייה הרבה יותר כסף

בסך הכל תקציב העירייה "הרגיל" מסתכם ב-4.97 מיליארד שקלים (גידול של כרבע מיליארד בהשוואה לתקציב של שנה שעברה), ותקציב הפיתוח מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקלים (עלייה של 150 מיליון שקלים). מאיפה מגיע כל הכסף הזה? בעיקר, כמובן, מארנונה. בסך הכל בונה העירייה על הכנסה של 3.345 מיליארד שקלים מארנונה – ממגורים ומעסקים כאחד, עלייה קלה משנה שעברה. מקור הכנסה משמעותי אחר הוא כמובן הכנסות מחנייה – לרבות קנסות, גרירה וחניה בתשלום. העירייה, כך נראה, העלתה הילוך באכיפה השנה, ובסך הכל, היא הכניסה מהעניין 256 מיליון שקלים – עלייה משמעותית של כ-20% מהשנה שעברה. אכיפת הנסיעה בנת"צים, אגב, שלשמה נפרשו מצלמות השנה – הניבה לעירייה 20 מיליון שקלים ב-2017.

2. 

3. לכתבות נוספות בנושא:

הפרויקטים שיעשו לכם את השנה
המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב
הפינות הסודיות הכי שוות בעיר

2. ממשיכים ללכת על אוטותל בכל הכוח

הפרויקט השנוי במחלוקת שמאפשר להשכיר מכוניות שיתופיות בתשלום לפי שימוש מונה כיום 220 מכוניות, ובמהלך השנה הקרובה מתכננת העירייה לקנות עוד 40 מכוניות. לשם כך היא מקצה 16 מיליון שקלים נוספים, שיוקדשו גם לשיפור תשתיות הפרויקט ולתפעול המערך השוטף שלו. בפרויקט השאטלים מתחנת הרכבת בבני ברק לאזור התעסוקה ברמת החיל, למשל, שממשיך לפעול גם השנה, משקיעה העירייה רק 200 אלף שקלים (כשהשתתפות בפרויקט של רכבת ישראל).

3. ייסללו עוד שבילי אופניים – אבל בעיקר מעבר לירקון

דוגמה למקום שבו ראוי בהחלט להשקיע את הכסף עבור שיפור התחבורה בעיר הם שבילי האופניים, שחסרים בחלקים משמעותיים בעיר, וגם באלה שישנם – מדובר בשבילי אופניים שספק אם אפשר לראות בהם כאלה. השנה מתכננת העירייה לסלול חמישה קילומטרים של שבילי אופניים, בדגש על השכונות הצפוניות בעיר – רמת אביב ג' (ברחובות אחימאיר, בית צורי), נווה אביבים (אופנהיימר), מעוז אביב (רפידים), נאות אפקה (שלונסקי) ועוד. בנוסף, ייסללו שבילי אופניים בדרך נמיר וכן ברחוב ברזילי שבמזרח העיר. עכשיו רק נותר לקוות שהם לא יהיו עוד ציור של אופניים על הכביש/המדרכה. לכל הפרויקטים הללו תקדיש העירייה כ-15 מיליון ש"ח.

5. הדולפינריום יהרס, ויחלו עבודות התכנון למרכז ספורט ימי במקומו

במהלך השנה הקרובה יהרס המתחם שבו כבר הרבה שנים שאף אחד לא זוכה לצפות בדולפינים כלואים רוקדים (תודה לאל), ובמקומם יחל תכנון ראשוני של פיתוח מבנה ספורט וקהילה, שיכלול גם מרכז גלישה וספורט ימי.

6. יוקם מגדל חדש למשרדי העירייה בסומייל

אלה מכם שזועמים על העירייה שמאשרת פרויקטים חדשים של מגדלים, לא בהכרח יאהבו את הפרויקט החדש המתוכנן באזור סומייל – איפה שפעם שכן כפר ערבי באותו השם, והיום עומד חניון, ברחוב בן שפרוט. הפעם מדובר במגדל שהעירייה בונה עבור היחידות שלה עצמה, שכיום פועלות מחוץ לבניין העירייה המרכזי בכיכר רבין. הוא יתנשא לגובה של 20 קומות, ועלותו תהיה כ-340 מיליון שקלים.

גם במגדל החדש יהיו אורות צבעוניים? בניין העירייה (צילום: שאטרסטוק)

נראה שהשנה הולכים על שיפוץ שוק הכרמל, באמת

לפי התקציב השנתי, תקצה העירייה לא פחות מ-450 מיליון ש"ח לטובת שיקום וחידוש השוק המוזנח והצפוף (אך האהוב לא פחות), שמחכה לשיפוץ שלו כבר שנים רבות. במקביל לרחוב הכרמל, שיעבור שיפוץ נרחב, ישופצו גם שוק הבשר והשוק המערבי, יתווספו שטחי מגורים עסקים ומלונאות, שלדברי העירייה "יחזירו לשוק ולאזור כולו את הקסם והאטרקטיביות שאפיינו אותו בשנים קודמות". האם זה ידחוק החוצה את הסוחרים הוותיקים? נחכה ונראה.

8. יוקם מחסה חדש ומשודרג לדרי הרחוב

כיום פועלים ברחבי תל אביב שלושה "גגונים" שבהם מקבלים אלה שלא שפר מזלם וחיים בינינו מיטה נקייה, בגדים נאותים, מקלחת, ארוחות סדירות, טיפול רפואי וליווי שיקומי של עובד סוציאלי. בתחום זה נחשבת העירייה, בעיני עמותות שפועלות בתחום, כרשות מצטיינת. במסגרת התקציב אישרה העירייה את הקמתו של גגון חדש, במקום אחד הקיימים, ברחוב אליזבת ברגנר ביפו, שייבנה בסטנדרט גבוה מהקיימים ויאפשר לתת מענה לכ-50 מטופלים נוספים, ול-78 בסך הכל. בסך הכל תשקיע העירייה 7 מיליון שקלים בפרויקט, אליו יתלוו עוד 10 מיליון שקלים של תרומות.

9. ביצרון תחל להתחבר סוף סוף לתל אביב

זה שהשכונה שבמזרח העיר היא אחד מלהיטי הנדל"ן של הסביבה זה כבר חדשות של 2008. עכשיו תתחיל העירייה בפיתרון הבעיה שהרחיקה את השכונה שנמצאת פחות מקילומטר ממרכז תל אביב אבל מרגישה כמו פתח תקווה, עם הקמתו של גשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים מעל איילון, שיחבר את השכונה לתל אביב, דרך שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי, ובעלות של כ-68 מיליון שקלים. כך תתקצר ההליכה מקפה איטליה, למשל, לשדרות יהודית מ-20 דקות, בערך, למשהו כמו שתי דקות.

10. שוק העלייה יקבל בחזרה חניון גדול

בנוסף לצעדים לקידום התחבורה הציבורית או הירוקה, תקדם העירייה גם את בנייתם של כמה חניונים גדולים ברחבי העיר, בהם חניון תת קרקעי בבוגרשוב, חניון ביפו, חניון ברמת אביב הירוקה ובעיקר – חניון גדול בשוק העלייה, שמאז שנשדדו ממנו החניונים בסביבה לטובת הרכבת הקלה ופרויקטים אחרים, התרוקן מלקוחות. שם יהיה החניון חלק מפרויקט גדול שכולל גם שלושה בנייני מגורים, מרכז ספורט, כיכר ציבורית וגם חניון תת קרקעי שיכיל 260 מקומות חנייה, ושבהקמתו משתתפת העירייה לצד היזם בהשקעה של 25 מיליון ש"ח.

• שוק העלייה
• דולפינריום
• שוק הכרמל
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• אוטותל
• עירוני
• שכונת ביצרון

• Facebook
• Twitter
• Email

הדולפינריום

זה נשמע היום דמיוני, אבל בשנות ה־80 התגשם חזונו של איש העסקים צבי עפרון, שהקים בין הטיילת לפארק צ'רלס קלור מתחם מסחרי ובידורי בקנה מידה עולמי, שבו גם שחו דולפינים. עפרון הצליח לגייס לפרויקט שלו קבוצת משקיעים יהודים מרחבי העולם, שהחכירו את השטח העצום של 18 הדונמים ממינהל מקרקעי ישראל, ושיכנו במקום דולפינים, כרישים ודגים שנלכדו באזור סיני, או יובאו מארצות הברית ומאוסטריה. 1,200 צופים שהיו מוכנים להיפרד מ־400 שקלים היו מגיעים בכל פעם לצפות בדולפינים, שנקראו על שמם של כדורסלני מכבי תל אביב, מבעד לזכוכית מיוחדת. ב־1985, חמש שנים אחרי שנפתח – דעך המקום, החליף בעלים, ובסופו של דבר נסגר. תחילה הועברו הדולפינים ללונה פארק, שם חלקם מתו, וחלקם הוחזרו לארצות הברית, שם מתו גם הם. ניסיונות חוזרים לפתוח את המקום לא צלחו, ולאורך השנים התיישבו בו כמה מהמועדונים המובילים בעיר, בהם הפאצ'ה והדולפי, שביוני 2001 היה זירת פיגוע מחריד, שבו נהרגו 21 מבלים צעירים. מאז הוא עומד ריק ונטוש. לפני כשנתיים נמכר המתחם עבור מאות מיליוני ש"ח לאנשי עסקים. במקום ייבנה מרכז ספורט ימי ובתמורה יקבלו בעלי הקרקע את האפשרות לבנות מגדלים בשטח שמעבר לכביש, לכיוון מזרחה.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
למה הפך פתאום אהוד ברק להיפסטר תל אביבי?
פרויקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out
"השורף": הכירו את הסם החדש שחורך את תל אביב

אלנבי 58

המועדון שהיה לספינת הדגל של סצינת הלילה התל אביבית בשיא כוחה, והיום לא נותר ממנו זכר, חוץ מגוש בטון ענק ואטום. ב־1994 הקימו אושיות הלילה אורי שטרק, רל נדל וניצן לב-צור על חורבותיו של קולנוע אלנבי את מועדון העל התל אביבי, שמסיבות הטראנס, הדאנס וההאוס שנערכו בו מדי יום חמישי היו ה־מקום להיות בו בתל אביב, עוד יותר מהבלוק של היום, למשל. הדי.ג'ייז הכי חמים של התקופה בעולם, כולל וסאשה, היו מגיעים לתקלט במקום שהקים את "אומת הדאנס", לצדם של הרדיזנטים שהיו השמות הכי גדולים בסצינה הישראלית. בשנת 2000, כחלק ממדיניות העירייה בזמנו לדחוק את אזורי הבילוי ממרכז העיר ולצד דעיכה טבעית של הסצינה, נסגר המועדון, והיזמים פתחו במקומו את ה־TLV המוכר בנמל תל אביב. המבנה נותר נטוש עד היום, ובשנה שעברה רכשו אותו יזמי נדל"ן ממרוקו, ששואפים להרוס את המקום כדי לבנות בו בניין מגורים, תוך שחזור של החזית שלו.

קולנוע עדן

היום נותרה בו רק חזית ורודה, מיוחדת ונטושה שמאחוריה מגרש מוזנח, אבל לפני כמאה שנה פעל בלילינבלום 2־4 בית הקולנוע הראשון בתל אביב, ואחד ממוסדות התרבות החשובים בעיר הצעירה ובארץ כולה. ראש העיר דיזנגוף והיזם מרדכי וייסר עמדו מאחורי הקמת הקולנוע, ולשם כך רכשו מכונת הקרנה מאלכסנדריה (משם גם הגיעו הסרטים בתחילת הדרך), ובנו אולם בן 800 מקומות, שבימיו הראשונים היה מלא עד אפס מקום, והיווה מוקד עלייה לרגל. בהמשך גם נבנה בו אולם קיץ, שבו הוקרנו סרטים תחת כיפת השמיים. 60 שנה אחרי שנבנה, החל ציבור המבקרים להדיר את רגליו מהקולנוע לטובת אולמות חדישים יותר, ובעליו החליטו למכור אותו לבנק לאומי, שהתחייב לשמר אותו ולהנציח את הקולנוע הישראלי. הסצנה המקומית אמנם חווה רנסנס בימים אלה, אבל ספק אם זה בזכות קולנוע עדן, שהבנק לא עמד בהתחייבותו וננטש, כך שכל שנותר במקום הוא השלט, וכן קופות הזיהוי. לפני כשנה פורסם על מהלכים להוספת קומות על גבי המבנה ולהפוך אותו למלון יוקרה, כמו שקרה לבתי קולנוע רבים במרכז העיר.

מתחם מפעל "המגן"

מרחק יריקה ממגדלי עזריאלי, על דרך השלום בגבול עם גבעתיים, שוכן מבנה שהיה בעבר מפעל לייצור נשק של התעשייה הצבאית, בשם "המגן". החל מ־1950 ועד ל־1996 הוא פעל ברציפות, ובין היתר ייצר כמויות של ה"עוזי" המיתולוגי. כיום השטח העצום בן 44 הדונמים מיותם, אבל זה לא אומר שהוא לא ממשיך להשפיע על העיר. לאחר שנסגר, פורסם דוח מקיף שקבע כי הקרקע באזור רוויה במתכות מסוכנות, ושמי התהום מתחת למפעל רעילים ונגועים בכימיקלים – תוצאה של העבודות התעשייתיות במקום. בשנה שעברה, כדי למנוע התפשטות של הזיהום, החלה חברת נת"ע, שכידוע סוללת באזור את הרכבת הקלה, בשאיבת המים מהמקום. מי שכן נהנים ממנו הם אמני גרפיטי תל אביביים, שהפכו את המתחם לגלריה מאולתרת. את המפעל מקיף שדה בור ענק, שהתיכוניסטים האמיצים של נחלת יצחק והסביבה מנצלים לטובת מדורות ל"ג בעומר, ולא רק.

בית המכס

המבנה הגדול והמוזר ששוכן במזלג של תחילת רחוב הרכבת הוקם ב־1920, ושימש כחלק מתחנת הרכבת "תל אביב" בתקופת המנדט הבריטי ועד ל־1970. עם השנים התברר שמיקומה של התחנה מקשה על תנועת כלי הרכב באזור, ועל כן שונה תוואי הרכבת לזה הקיים, לתוואי המקביל לנחל איילון, כך שלא יפריע עוד לתנועה בדרך פתח תקווה. התחנה נהרסה, לבד מבית המכס, ששימש את הפקידים לבדוק את הסחורות שהגיעו ברכבת. הבניין בן הקומה הבודדת ושעל ראשו גג רעפים, היה נטוש במשך שנים, ולבסוף הוכרז כמבנה לשימור. כיום הוא משמש כמחסן עבור משטרת ישראל. לא בדיוק מקום הגיוני למחסן גדול של המשטרה. לא בדיוק שימור הולם לבניין מיוחד והיסטורי.

בית הכנסת מושב זקנים

במרכז רחוב אלנבי שוכן בית הכנסת, השייך לבית האבות שנושא את אותו השם. המבנה שהוקם ב־1926 תוכנן בסגנון האקלקטי, והוא מרשים במיוחד. בתוך בית הכנסת נבנה משקוף מפואר שעליו חקוקות המילים "אל תשליכני לעת זקנה", כתובת שאין מתאימה ממנה למקום. בית הכנסת הוא חלק מקומפלקס של דירות שיועדו לזקני שארית הפליטה של יהודי אירופה, רובם רווקים ואלמנים ממוצא פולני ורומני. בעבר היה בית הכנסת שוקק, אך עם השנים האוכלוסייה המבוגרת באזור התחלפה בצעירים שמצאו פחות ופחות עניין בבית הכנסת. כיום קשה לחלוף באלנבי ולדמיין שבעבר עמד כאן בית כנסת פעיל. הוא מלא בגרפיטי, מגודר בשער וסגור בשרשרת ובמנעול. המבנה מיועד אמנם לשימור מחמיר שמונע את הריסתו, אך לא את הזנחתו.

שוק העלייה

על שטחו של מה שהיה בעבר "בית הספר לחקלאות ומשק בית" שנועד עבור פועלות, נבנה בשנת 1939 שוק העלייה, שוק מודרני וחדיש, כאלטרנטיבה לשוק הכרמל ולשוק בצלאל. מחלקת התכנון של העירייה בנתה שוק שהיה אז דוגמה ומופת לאדריכלות המקומית, עם חללים פנימיים שאיפשרו חלוקה לדוכנים בתוך השוק, ומבנה קדמי שפנה לרחוב העלייה, ומאחוריו חצר פנימית ובו שוק סיטונאי לממכר בשר וביצים. במרתפי השוק שכנו משחטות לעופות, שהיו למפגע תברואתי של ממש, והיו אחת הסיבות שהשוק נסגר לבסוף ב־1981, ומאז ננטש. בשנים האחרונות עמלה העירייה על הריסת המבנה הישן, כדי להשתמש בקרקע לבנייני מגורים יוקרתיים. איפה שפעם ערפו לתרנגולת את הראש, יחנו בקרוב לפי הפרסומים עברי לידר ומירי מסיקה.

[interaction id="59a299e810b9cdab1f1c7652"]

• שוק העלייה
• אלנבי 58
• קולנוע עדן
• דולפינריום
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

נראה שעסקת הדולפינריום יוצאת לדרך, הפעם באמת – ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה דחתה בשבוע שעבר את הערר שהגישו עמותת אדם, טבע ודין והתנועה למען איכות השלטון בישראל בשמם ובשם תושבי שכונת כרם התימנים הסמוכה.

הוצאת העסקה אל הפועל תאפשר חילופי מגרשים בין בעלי מתחם הדולפינריום לבין עיריית תל אביב בתמורה לחניון המכוניות הגרורות מצפון למסגד חסן בק. היזם שבבעלותו השטח מתכנן להקים בו מגדלים, בעוד מתחם הדולפינריום יהפוך למרכז ספורט ימי ולמסעדה ויחבר בין חלקה הצפוני והדרומי של הטיילת לכיוון יפו. הובטח גם כי חלק מהשטח יהפוך שטחים פתוחים לטובת הציבור. ערכו של מתחם הדולפינריום מוערך ב־42 מיליון ש"ח, וערכו של מגרש המכוניות הגרורות, על זכויות הבנייה שלו, נאמד ב־1.3 מיליארד ש"ח. המגרש נמסר ליזם ללא מכרז, באופן שמחייב אותו לשלם 30 אחוז מס על ההפרש בשווי של שני המגרשים במקום 90 אחוז. השטח השתייך בעבר לשכונת מנשייה הפלסטינית שחרבה, וסופח על ידי העירייה בתנאי שישמש לצרכים ציבוריים.

פעילים חברתיים ותושבים רבים זועמים על מכירת אדמות ציבוריות לידיים פרטיות בעיר בכלל ובמקרה זה בפרט, ומביעים חוסר שביעות רצון לא רק מהמגדלים המתוכננים אלא גם מהשימוש המיועד לדולפינריום. "אני מרגיש שנגרם לנו עוול ע"י החלטת ועדת הערר המחוזית. החתמנו 2,000 תושבים שחושבים שהדרך הכי נכונה וכלכלית בסיפור הזה הייתה להפקיע את הדולפינריום, לשלם פיצוי סביר לחוכר של המתחם, היות וממילא חוזה החכירה היה מסתיים ב2027, ואז להגיש תב"ע חדשה בטיילת", אומר יקיר בן מאור, פעיל בוועד הפעולה "עוצרים את עסקת הדולפינריום". "הציבור יאבד את אחת הקרקעות החשובות בעיר, שיכלו לשמש לצורכי הציבור. התכנית שולחת מסר חמור וחריף למחזיקי קרקעות סמוכים באזורים דומים, הנוהגים בהזנחה שיטתית ומציבים מבנה המהווה מפגע לסביבה מתוך במטרה וציפייה לחילופי שטחים או השבחה". עם מיצוי זכויות העירור במסגרת ועדות התכנון בוחנים באדם, טבע ודין ובתנועה למען איכות השלטון בישראל, המלוות את התושבים במאבקם, גם פנייה לבג"ץ.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:"הטענות המועלות נדונו בוועדה המקומית, בוועדה המחוזית, וכן בעתירה האחרונה שהוגשה לבית המשפט וכולן נדחו על ידי כל הערכאות שבחנו את הסוגיה. הנושא אף נבדק על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שבדק את כל סוגיית העסקה והמקרקעין ולא מצא כל פגם במימוש העסקה כפי שבוצעה. מדינת ישראל הינה בעלי הקרקע, ומוסדותיה המוסמכים אישרו את התכניות והעסקאות הרלוונטיות. הכל נעשה באופן גלוי ועל פי כל דין.

פינוי הדולפינריום הוא חלק מהמאמץ העירוני לפתוח את טיילת החוף. מדובר במאמץ נרחב שכלל בינוי ופיתוח של חסמים רבים שהיו לאורך הטיילת. התכנית מאפשרת את הפיכת השטח, שהיווה מפגע סביבתי החוצץ בין העיר לבין הים, לשטח ציבורי פתוח, בו תקים העירייה פארק חופי שיכלול מבנה עירוני לספורט וחינוך וטיילת חוף ציבורית שתשלים את רצף הטיילות לאורך החוף התל אביבי. לעניין השימושים הציבוריים, הרי שהתכנית כוללת הקצאה נרחבת של 1,200 מ"ר לטובת שטחי ציבור בנויים לצרכים ציבוריים שונים".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• כרם התימנים
• דולפינריום
• עסקת הדולפינריום
• עירוני