מכונת פסטה | פור שף

מכירים את זה שאתם יושבים בבית, מול הטלוויזיה והרעב מתחיל לכרסם? ואז אתם אומרים לעצמכם וואו איך בא לי פסטה טרייה, אבל לא ממסעדה, אלא פסטה שאני אכין מאפס, אייצר הבצק שלה, אקמח עד כלות ואעביר במכונה משומנת לרידוד? אה, לא מכירים? אז רק שתדעו, מכונת הפסטה של פור שף יכולה להיות אצלכם תוך חצי שעה. בתאבון, אל תשכחו אל דנטה.

משקפי שמש | אקס ריי

זה בסך הכל טוב ויפה שאפשר לקנות משקפי שמש במשלוח בעזרת הקשה אחת באפליקציית וולט. מנפלאות הקדמה והכל. אבל מי על פני האדמה קונה משקפי שמש מבלי למדוד? אל תעשו את זה, אלא אם כן אתם פשוט לא מסוגלים לצאת השמש הקופחת של עירנו מבלי הגנה, וגם במקרה יודעים איזה דגם יושב עליכם מושלם.

שק שינה | אאוטסיידרס קולומביה

מאיפה נתחיל? מזה שפשוט ממש מוזר להזמין שק שינה הביתה? כן, ומכמה סיבות: ראשית, זה מוזר. שנית, כדי לקנות שק שינה מתאים צריך לגעת, למשש ולהרגיש שאתם נכנסים בנוחות. ולבסוף – למה שאי פעם זה יהיה כל כך דחוף להזמין שק שינה? אל תהיו כל כך ספונטניים בבקשה.

הקשה של הפיצה | לה טיגרה

אפ במקרה בא לכם רק את הקשה, כלומר את הקראסט, אז קודם כל אתם אנשים מופרעים. תזמינו פיצה. אבל אם בכל זאת, דעו שיש אפשרות כזו, וכל שעליכם לעשות הוא להקיש על לה טיגרה, המציעה את מנת "קורניצ׳יונה", שהיא עיגול שכולו קראנסט. "יו, איזה דודא יש לי לקורניצ׳יונה", נאמר באף בית בישראל. נו טוב, זה בכל זאת טעים מאוד.זה לה טיגרה.

מדפסת | פרידיו

קודם כל, מי בכלל מדפיס היום? אבל תכלס, מה אם גיליתם שאתם חייבים להדפיס אישור דחוף למחר/בקשה לדרכון פורטוגלי/אתם שונאים עצים, ובמקרה גלסי סגורים? זה דווקא די מועיל שמדפסת יכולה להיות אצלכם תוך חצי שעה ולסגור את הפאניקה. ואז להעלות אבק עד שתשתמשו בה שוב, שזה יהיה אף פעם.

מד טמפרטורה ולחות לחדר | שילב

כן, אנחנו מניחים שהורים שמזמינים שילב דרך וולט אולי צריכים את המוצר הזה, אבל למה זה כל כך דחוף? האם מעל 70% התינוק מתנפח? מה כל הלחץ?

המתיישבים של קטאן | סטימצקי

להזמין את משחק הקופסה "המתיישבים של קטאן" במשלוח, עם שליח, שמבזבז על זה דלק, זה רק טיפה פחות מוזר מלהזמין את המתיישבים האמיתיים של קטאן. רגע, יש דבר כזה קטאן? בכל מקרה, הזמנה מוזרה לערב שבבירור לא הולך כמו שתכננתם, אם שלפתם את קטאן החירום במשלוח. עם שליח!

בדיקת הריון | בי פארם

בית מרקחת בוולט דווקא נשמע יעיל כשחולים, אבל בדיקת הריון זה בהחלט דבר מוזר להזמין במשלוח. אנחנו פשוט מדמיינים את הסיטואציה, ואת הלחץץץץ, עד שמגיעה הבדיקה. נראה לכם שבוולט יש שליח סקרן מספיק כדי לחכות לתוצאה? אגב יש גם בדיקות ביוץ בבי פארם שאפשר להזמין בוולט, אם אתם טיפוסים יותר מתוכננים.

תחפושות, משחקי קופסא ועוד | ברוריה

האם אפשר להזמין מברוריה את המידע על איפה מתכנסים כל ילדי הסנטר באשר הם? בכל מקרה אם אתם כאלה שאוהבים להתחפש כל השנה, ומסיבה לא ברורה מעדיפים להישאר בבית, אז ברוריה הנאמנה תשלח עד למפתן הבית קלפי משחק של הוגוורטס, פאה צבעונית, מחזיק מפתחות ריק ומורטי ועוד רבים ונחוצים, דחוף, עכשיו, במשלוח.להזמנה

• משלוח
• וולט WOLT
• הריון
• משחקים
• לה טיגרה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי

>> הסרט "רן ואוהדי" בבימויה של מירי פרלמן עוקב אחרי רן הרוש ואוהד חיטמן במסע בדרך להורות, מחיפוש תורמת הביצית ועד רעידת האדמה בנפאל כשברקע ילדותם שלהם המורכבת לא פחות.

מכתב מרן לאוהדי:

אוהדי שלי.

אתה יודע עד כמה קשה לי לבטא את עצמי במילים. נוח לי לומר ש״מילים זה התחום שלך״. כשאני נבוך, אני בורח מיד לציניות שלי ובעיקר נהנה לרדת עליך שאתה ״אף פעם לא סותם את הפה״.

ובכל זאת, אני אתחיל מהסוף:
בסצנת הסיום של הסרט, ישבנו בשקט. החזקנו ידיים. הכי חזק שיש.
לא האמנתי שהזוג הזה שעל המסך הוא באמת אנחנו ושזה הסיפור שלנו. סיפור שחשבתי שיעניין רק אותנו ואת האנשים הקרובים לנו. ובכל זאת, התרגשתי. (אני לא אכתוב ״התרגשתי עד דמעות״, כי בכל זאת יש לי פאסון ואת הדמעות והדרמות אני משאיר לך…)
המתנה שמירי (הבמאית) העניקה לנו היא נצחית. היא ההיסטוריה הפרטית שלנו.

ובכל זאת, נחרדתי והזדעזעתי עד כמה הייתי רזה ב-2013 ומיד עם תום הקרנת הסרט החלטתי ביני לבין עצמי שעד הפרמיירה החגיגית אהיה בצום מוחלט. (לכן אני מבקש ממך שתקבל בהבנה את העצבים שלי עליך ועל כל העולם בימים הקרובים…)

במשך כל השנים הייתי בטוח שהתפקיד שלי בזוגיות שלנו הוא לגונן עליך, להילחם בשבילך ולא לתת לך לשקוע למקומות אפלים.
אבל בראי שהסרט נתן לי, הבנתי שזה אף פעם לא היה באמת ככה.

אם אתה לא היית שומר ומגונן עלי, אם לא היית לי משענת ויד מחבקת, אם לא היית אתה זה שנמצא לצידי בכל אחת מהמהמורות שעברנו במסע שלנו – הייתי נופל ונשבר.
לא ייאמן כמה עברנו ובכל זאת, היינו ועדיין אנחנו חדורי מטרה להגשים את החלומות שלנו –

בין אם להפוך למשפחה ולהורים של הילדים הכי מדהימים בעולם – אוה וברי, או בין אם זה ששנינו חרדים להגשמת החלומות של השני.
אני אוהב אותך אוהדי שלי. אתה הביטוי הכי גדול של המילה ״אהבה״.

שלך,
רני

נ.ב כמובן שניסיתי וכמובן שנשברתי עם הדיאטה..:)

מכתב מאוהדי לרן:

רן שלי

מעל הכל, אתה החבר הכי טוב שלי בעולם הזה.

ולא שהייתי צריך הוכחות, אבל המחשבה הראשונה שעלתה בראשי אחרי שצפינו בהקרנה פרטית מוקדמת בסרט עלינו המספר את הסיפור האישי-פרטי שלנו היא כמה בר מזל אני על שזכיתי בך.
בסיום ההקרנה, רציתי רק לחבק אותך והוצפתי בגלי אהבה עצומים כלפיך, על אף שביום יום אתה די מעצבן וטרחן עם שלל הפרוצדורות ומטלות הבית שאתה מחלק לי:)
רוב הסרט אני בוכה – רוב הסרט אתה מנקה ומבשל, אבל אם צוללים פנימה, לעומקים הכי הכי של שנינו – הסרט הזה משקף לי מראה: אתה המשענת שלי, המוציא לפועל של חלומותיי והאדם שהפיג את ה״לבד״ שחייתי רוב שנות חיי. לנצח? לתמיד? רומנטיקה נשפכת?

הלוואי, אבל שנינו יודעים שההצהרות המפוצצות האלה הם הכי לא אנחנו!
או כמו שכתבתי על הסיפור שלנו בשירי ״שיר קטן״ –

״מה שבנינו יחד כאן
זה משהו טוב- כמו שיר קטן
משהו טוב שיילך איתנו הלאה״

כנראה באמת עשינו משהו טוב ונכון – על אף כל הנפילות, החומות והסלעים שעצרו אותנו בדרך, לא נשברנו וכמו תמיד, הצלחנו ומצליחים להגשים את עצמנו.
מי ידע ש-2013 תהיה נקודת פתיחה להצלחות גדולות בקריירה לצד אכזבות וכשלים, שנתחתן ושנעבור מהלומות במסע להפוך למשפחה – בין אם הפלות ובין אם רעידות אדמה.
שום דבר לא יכול לשנינו, רני שלי.

אמנם חווית ההורות איננה מרנינה 24/7 וישנן סיטואציות שהילדים הופכים לווריאציה של הבובה ״צ׳אקי״ – אבל כמיטב הקלישאה: רגעי האושר הקטנים הם אושר אינסופי, שמסיט מעינינו בבת אחת את כל הקשיים.

בחלקים האחרונים של הסרט ובמיוחד בסצנה האחרונה שביקשנו לצפות בה שוב ושוב (שלמען ההוגנות לא אחשוף כאן מפאת עשיית ספוילר) זכינו לראות את היצירה המשותפת הכי גדולה של שנינו – אוה וברי.

כמה אור הם, שפעי ביטחון עצמי ויוצרי חלומות כבר בגילם הצעיר.
הרבה בזכותם – ה״שיר הקטן״ שלנו כותב את עצמו מתוך עצמו. לא ייאמן כמה בתים נוספו לו ב-8 השנים האחרונות מאז שנדלקה עדשת המצלמה שתיעדה את הסיפור שלנו.
לא ייאמן כמה בתים מופלאים עוד ייכתבו בשנים הבאות.

אני אוהב אותך, רני שלי, שותפי למסע.

שלך,
אוהדי

הסרט "רן ואוהדי" יוקרן בבכורה בסינמטק תל אביב ביום רביעי 27.10 בשעה 20:30 ולאחר מכן בתאריכים 29.10, 30.10, 1.11 ו-2.11. כרטיסיםבאתר הסינמטק. בחודשים הקרובים יעלה הסרט לשידור בסלקוםTV

• טור אישי
• פונדקאות
• הריון
• דוקומנטרי
• תיעודי
• סינמטק

• Facebook
• Twitter
• Email

אלבום ההריון של ביונסה ממשיך להכות בנו גלים יומם וליל ואנו מתקשים להאמין שנצליח להתאושש ממנו בחודשים הקרובים. על התמונות הנהדרות של קווין בי אחראי הצלם אוול אריזקו (Awol Erizku) וזה לא יהיה מוגזם לקבוע שהשניים פיצלחו לרסיסים את האינטרנט. בעצם, הארבעה, אם מחשיבים את התאומים הכי מפורסמים בעולם ששוכנים להם בכיף ברחם הכי מלכותי על הפלנטה. הבטן העגולה והאווירה היצירתית של בי גרמו לנו להיזכר בעוד צילומי הריון של נשים שהשוויצו בבטן שלהן ועשו כבוד לאמא טבע על גבי שערי המגזינים הכי נחשבים בעולם (או בהפקות אופנה גרנדיוזיות).

בין היתר, בטרנד צילום האופנה ההורמונלי התנסו פלאי תבל כמו ג'יזל, היידי קלום ואווה הרציגובה' ובל נשכח את הצילום האיקוני של דמי מור על שער הוואניטי פייר משנת 1991 שנחשב חלוצי ואמיץ בזמנו. היום, כשלכל אחד יש חשבון סנאפצ'אט מחובר לשחלות אנחנו פחות מתרגשים מדברים כאלה, אבל כשמלכת הדבורים מצטלמת בהריון, אין שום סיכוי שזה יכול לצאת סטנדרטי. כפי שאמר חכם סיני פעם, “You ain't married to no average bitch boy”.

ביונסה, 2017

• ביונסה
• הריון
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

בתחילת השבוע – עת הציגו דולצ'ה וגבאנה את קולקציית סתיו־חורף 2015־2016 – רעד המסלול בשבוע האופנה של מילאנו. אולי היה זה הביוץ של היושבות בקהל, אולי חשבונות האינסטגרם המתפקעים מתמונות ולייקים ואולי העובדה שמסלולי תצוגה לא רגילים לסחוב דוגמנית בהריון, אבל מה שבטוח הוא שהמותג יודע להאכיל אותנו בגימיקים. בתפריט הפעם: דוגמניות הוצעדו כשחלקן סוחבות תינוקות משל היו תיקי עור (אם חושבים על זה, ייתכן שמדובר בתיק עור יקר בהרבה מזה של לואי ויטון), חלקן מתהלכות עם ילדים (שעמדו גם ברקע כתפאורה), ודוגמנית אחת מהממת בהריון מתקדם.

קהילת האופנה מחאה כפיים, שהרי אין דבר מרגש יותר ממחווה לאימהות ואין דבר מתוק יותר מתינוקות שלא מבינים כמה הלך עליהם אם הם מחרבנים באאוטפיט שלהם. בעוד סיקורים ברחבי העולם מכתירים את הגימיק כייצוג של מודל נשי חדש, עלינו לשאול את עצמנו אם לא מדובר בעוד תזכורת לאיך נשים צריכות להיות בשביל להיחשב כנשים אמיתיות.

זה מגניב שתעשיית האופנה מתחילה בחודשים האחרונים לתת במה (ומסלול) גם לנשים שלא שוחות במידה 34 (אם כי לכנות דוגמנית במידה 40 "דוגמנית במידה גדולה" זה מעליב את האינטליגנציה שלנו; כמו לקרוא לגל גדות "הבת של השכן" – הרי אנחנו יודעות שאין כאלה בנות לשכנים). זה מהמם שסלין מאפשרת לנשים מבוגרות לקטוף קמפיינים, ואין לזלזל באג'נדות הפמיניסטיות שמחלחלות לתעשייה שידעה יפה מאוד לדכא את הגוף הנשי ולהפוך את הפרעות האכילה לטרנד על זמני. ובכל זאת, תעשיית האופנה ממשיכה להכתיר נשיות תקינה מהי, הפעם עם האקססורי הזה שעלייך לרצות לנכס לעצמך בשלב כלשהו בחייך פן יגידו שאינך עומדת בתכתיבים האופנתיים: ילדים. הם נראים מהמם על היד, מוסיפים גוון עמוק לשמלה ומוציאים ממך חיוך פוטוגני. לא תעשי? תעשי!

[interaction id="54f738ec23d7b1ac08910126"]

מובן שדולצ'ה וגבאנה אינם היחידים שמספרים לנו איך עלינו לארגן את המופע שלנו כנשים בעולם. די ביום האישה הבינלאומי כדי שיזכיר לנו – בעזרתן האדיבה של המדיה ותרבות הצריכה – שבשביל לחגוג את היותנו נשים חשוב שנרכוש את הבושם הזה, בעל הניחוח החושני והנועז (שממש עכשיו לרגל יום האישה נמכר בהנחה!); את המייק אפ הזה, בעל הכיסוי המושלם שיכסה כל פגם וישלח אותנו לעולם כגרסה נכונה יותר של עצמנו; ואת הפילינג הזה, שיגלח לנו את כל אותם סימני מתיחה מפאדחים שנגרמו לנו אחרי שילדנו, נו, את האקססורי הזה שדולצ'ה וגבאנה המליצו לנו עליו.

אולי הגיע הזמן שנחגוג את יום האישה קצת אחרת. שכמו הפועלות במפעלי הטקסטיל בניו יורק – ששבתו ב־8 במרץ 1857 כמחאה על תנאי העסקתן והובילו למיסוד התאריך בעולם – נשבות מהשעבוד לכללים ולהכתבות, אופנתיים ככל שיהיו, ופשוט נתרכז בלטפח את החוש הביקורתי שלנו. נכון, זה כואב להסתכל על תצוגות יפות ולהחליף את עיני העגל המתפעלות בהרמת גבה (זה גם עושה קמטים, אבל היי, יש סייל במחלקת האנטי אייג'ינג), זה מבהיל להודות שחלקנו מעדיפות אקססוריז אחרים על הזרועות שלנו וזה קצת מנג'ס לספר לחברות שכל קדחת השופינג ב־8 במרץ רק מרוקנת את היום החשוב הזה ממשמעותו. אכן, חוש ביקורתי הוא דבר מפחיד. מעורר אימה. פארטי פופר שמגיע ושובר את הפיניאטה לפני שהגיעו האורחים. אבל זה הדבר הראשון שאנחנו חייבות לעצמנו – ביום האישה ובכל יום. תמיד. אחרת כל שיישאר לנו יהיה למרוח ליפסטיק במבצע ולחייך מצדי הבמה, בעוד אחרים מציגים לנו את המסלול הנכון עבורנו לחורף 2015־2016.

• שיח פמיניסטי
• פמיניזם
• יום האישה
• דולצ'ה וגבאנה
• הריון
• אופנה
• החיים היפים